|
||||
|
||||
רש''י מפרש את פסוק ד'' פרק ל''ב ספר שמות ''ויקח מידם ויצר אותו בחרט ויעשהו עגל מסכה'' וכאן החלק החשוב לדעתי ''ויאמרו אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצריים'' אהרון לא אמר אלה אלוהיך, אלא מישהוא אמר אלה אלוהיך ישראל, משמע גם ישראל לא היו חלק ממעשה העגל.אלא קבוצת אנשים שלא מישראל שדרשו את העגל. שאם ישראל היו עושי העגל היו אומרים אלה אלוהינו, ולא אלה אלוהיך. |
|
||||
|
||||
האם רש"י מניח שגם מי שאומר שמע ישראל הוא לא מישראל אלא ערב רב (אחרת היה אומר שמע שמעון)? בכל אופן הפעולה היחידה שלא מצויין שהעם עשה אלא רק אנשים מסוימים מתוך הקהל שיתכן שהערב רב בתוכם היה דומיננטי היא ייחוס יציאת מצריים לעגל. כל שאר הפעולות, הבעת אי אמון באל, במשה וביכולתם/נכונותם להמשיך את גאולת העם, דרישה מאהרון שייצר אלוהים חדש, תרומת הזהב לבניית העגל ופעולות הפולחן, מיוחסות כולן לעם בכללותו. |
|
||||
|
||||
וגם לא מיותר, אולי, להזכיר שוב שאת העונש התכוון ה' להטיל על העם כולו. די קשה להאמין שבגלל כמה גויים או גויים למחצה היתה לרחום כוונה להרוג את כל מי שהיה בסביבה. למען האמת, גם די קשה להאמין שהציבור היהודי בכללו, ובראשו אהרון הכהן, היה מקבל את הדרישה המחוצפת של אותו ערב רב. יותר סביר שהיינו קוראים על הלינץ' הראשון בהיסטוריה. |
|
||||
|
||||
רש''י גם מפרש שרחב מכרה מזון. |
|
||||
|
||||
בוודאי, היא מכרה מזון מלכות |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |