בתשובה לרון בן-יעקב, 24/08/02 19:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
את גילגמש המקורי לא קראתי, אבל את גירסתו של סילברברג דווקא כן ("עלילות גלגמש"). לא מאוד אהבתי; סילברברג משחק כאן שוב עם נושא האלמוות (כמו ב"ספר הגולגלות" - למרות שבעצם אני לא בטוח איזה משני הספרים הוא כתב קודם), והתוצאה די בנאלית (או לפחות, מעבירה מסר בנאלי). |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אבל הוא כותב את זה בצורה מרתקת ומענינת מאוד, שקריאה לקורא המודרני יותר מהמקור או מעיבודים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי. לא הייתי רוצה לקרוא את העיבוד שלו, נאמר, לתנ''ך או לכתבי שייקספיר, למרות שייתכן בהחלט שהתוצאה תהיה ''מרתקת ומענינת מאוד''. יש ערך כלשהו למקור - ואני לא מתייחס רק לסגנון (שהרי אינני יכול לקרוא את שפת המקור של עלילות גלגמש) אלא בעיקר לתוכן. סילברברג שינה את העלילה, ובעיקר - הוסיף מסר שלא היה במקור, ולכן התוצאה היא ''עלילות מישהו אחר שגם לו קוראים גלגמש''. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |