אוהב מאד לנסות... 83980
דני יום ו', 9/8/2002, 22:28
אחת משתיים: או מתוקים - שוקולד, פנקייק, כל דבר שיכול להיות עם המון סוכר (חום) בפנים (זה בסדר, אני גם הולך הרבה במקום לנסוע, ככה שרוב הקלוריות מבקרות אצלי רק מספיק זמן להגיד אהלן ומתנדפות להן, תודה על הדאגה) - או חריפים - פפריקה הונגרית אמתית, סחוג, טבסקו... לפה בוער ומאושר!! :-))

אוה, ואגב, לכל מי שהתגעגעו אלי: במשך ארבעים יום וארבעים לילה הייתי בלי מחשב בבית, לאחר שקרס הארד-דיסקי זצ"ל, ועל-כן יכולתי להגיב פה רק פעם ב, אבל כעת, עם שיקום המחשב בהארד-דיסק חדש, אני שב לפקוד את האתר הלז מדי יום ביומו, אל-דאגה...
אחת משתיים 84003
העלמה לקח • בתשובה לדני שבת, 10/8/2002, 0:20
עוגת שטרוייסל- הספציאליטה היחיד שלי, שהביא לי תהילה ותשבוחות מפי בחורים בלונדינים גבוהים וחסונים. (לא שזה עזר לי במשהו.)

שטרוייסל בפולנית (או משוכזה)- פירורים.

מצרכים לבלילה:
1 חב' מרגרינה
1 וחצי כוסות סוכר (אפשר לשלב לבן-חום, מומלץ הכל לבן)
1 כפית תמצית וניל (אני שמה יותר כמו שתי כפות, אבל זו רק אני)
2 וחצי עד 3 כוסות קמח לבן
2 כפיות אבקת אפיה
1 כפית אבקת סודה לשתיה (מישהו אי פעם שתה סודה לשתיה?)
1 כוס שמנת חמוצה

מצרכים לשטרוייסל:
50 גר' מרגרינה
1/2 כוס קמח
1/2 כוס סוכר לבן
1/2 כוס סוכר חום
1 כף קינמון
אגוזים קצוצים ו/או צימוקים

להמיס טיפ-טיפה את המרגרינה במיקרו, להוסיף את כל חומרי הבלילה לפי הסדר בו ציינתי אותם, לערבב עד שמתקבלת בלילה אחידה.

בקערה נפרדת- לחתוך את המרגרינה לקוביות קטנות, להוסיף את שאר המרכיבים מלבד האגוזים ו/או הצימוקים.
בשלב הזה צריך להפוך את כל העסק הזה לפירורים. תאמינו או לא- קיים מכשיר מיוחד להכנת שטרוייסל, אבל קשה לי להאמין שיש לעוד מישהו דבר מעוות שכזה במטבח, לכן רצוי להשתמש בשתי סכינים למריחה, לחתוך ולערבל את כל המרכיבים, עד שאפשר ממש לפורר עם היד. (מרגיש קצת כמו חול.) מוסיפים את האגוזים ו/או צימוקים.

לתבנית משומנת יוצקים מחצית מהבלילה, ועליה מפזרים מחצית מהשטרוייסל. על השטרוייסל יוצקים את יתר הבלילה (השלב הכי מעצבן) ועליו את יתר השטרוייסל. אפשר לקשט בפקאנים שלמים או מה שמתחשק. לאפות כ- 40 דקות בחום בינוני-גבוה.

בהצלחה (או משוכזה.)
אחת משתיים 84030
ירדן ניר • בתשובה להעלמה לקח שבת, 10/8/2002, 9:47
קציצות כבש ברוטב דובדבנים (בהשראת מנת בצל ממולא ב"הוטנטוט" החיפאית)

[אזהרה: עשוי לגרום בעקיפין סבל לבעלי חיים]

מרכיבים: לא רוצה להסתבך, עיקבו אחרי המתכון.

1. תערובת לקציצות‏1: רבע קילו כבש טחון, רבע כוס פירורי לחם, חצי ביצה טרופה, קצת מלח, פלפל, שום כתוש (אופציונלי), טיפה פטרוזיליה קצוצה (אופציונלי). מערבבים היטב.

2. מחממים שמן זית במחבת גדולה. בערך שכבה של שניים-שלושה מילימטר. עושים בידיים קציצות פחוסות. הגודל לא כל כך משנה. מטגנים משני הצדדים שיהיה שחום (בפנים זה עדיין יהיה אדום) ושמים בתוך סיר רחב בצד.

3. באותה מחבת, עם אותו שמן ועם כל הלכלוך של הקציצות, מטגנים בצל, לא חשוב כמה, חתוך איך שיוצא. אפשר לשפוך לפני זה חלק מהשמן, אם נשאר יותר מדי, ואם מתעקשים אפשר לשלות מהשמן פירורים שרופים במיוחד. אבל הרעיון הוא שהלכלוך (פירורי בשר מטוגנים) יישאר ברוטב ויעשיר אותו, וייתן לבצל צבע אותנטי. חוץ מזה, זה חוסך בניקוי אחר כך. מטגנים רק קצת, לא עד השחמה.

4. הדובדבנים: אני משתמש בצנצנת דובדבנים חמוצים בסירופ של "וילי פוד", 800 גרם, מגולען, אדום-חמוץ-מתוק-עז. הסירופ הוא דליל, בעצם מיץ. צריך בערך שני-שליש צנצנת כזו (דובדבנים + נוזל) לכמות של הקציצות שנתתי. מוסיפים למחבת עם הבצל. אפשר להוסיף בערך חצי כוס יין יבש, לבן או אדום.

5. מתבלים: מעט מלח, והרבה כמון, קינמון, ציפורן, פלפל שחור, הל, אגוז מוסקט ופלפל אנגלי (בסדר חשיבות יורד). אף אחד מהם כשלעצמו לא חיוני, כמה שיותר מהם נוכחים, יותר טוב. אפשר, כשהנוזלים במחבת חמים, לקרצף את התחתית עם מרית מתכת: זה פטנט, כמו ב- 3, לנצל את הלכלוך של הטיגון למטרות טובות (ולחסוך בניקוי שלו אחר כך).

6. שופכים את הרוטב מהמחבת על הקציצות שבסיר, ומכסים במכסה. מביאים לרתיחה, ומבשלים עשר דקות. אם לא כל הקציצות שקועות ברוטב, הופכים בזהירות פעם-פעמיים במשך הבישול. בכל מקרה, צריך שכל הקציצות לפחות יגעו ברוטב. אם אין מספיק ממנו, מוסיפים עוד נוזלים (מיץ מצנצנת הדובדבנים, או יין).

7. הרוטב צריך קצת להצטמצם ולהסמיך במשך הבישול. אם רואים לקראת סוף הבישול שזה לא קורה, אפשר לחזק את האש ולהסיר את המכסה. אם, לעומת זאת, הרוטב מצטמצם *מדי*, פשוט מוסיפים עוד נוזלים.

8. תוך כדי הבישול מטגנים, על מחבת אחרת, חופן או שניים של שקדים קלופים וחצויים. כשהם קלופים, מוסיפים את רובם לסיר - הם כבר יתערבבו, אם לא במהלך הבישול אז במעבר לכלי ההגשה. זה לא כל כך משנה, בכל מקרה. אבל שומרים קצת שקדים קלויים בנפרד, ומפזרים מלמעלה לקישוט לפני ההגשה.

9. מגישים עם אורז לבן. גם קישוט בנענע, או תוספת שלה לסיר בסוף הבישול, עוד לא הרגה אף אחד.

‏1 זה סתם לדוגמה. אם יש לכם מתכון אחר לקציצות, שאתם מרגישים איתו נוח, לכו עליו. מתכונים של קציצות בקר יהיו טובים באותה מידה, רק להחליף את הבקר בכבש. מה שכן, כדי לשמור על טעם מובחן לקציצות בהקשר של הרוטב, לא הייתי שם בתערובת תבלינים נוספים על מה שרשמתי כאן.
חריף 84032
אפופידס • בתשובה לדני שבת, 10/8/2002, 10:29
בשם כל העדר, תנחומים על לכתו בטרם עת של דיסקך וברכות לרך הנולד שנפש קודמו נתגלגלה בו, אם עשית גיבוי.

רק הערה קטנה בקשר לחריף: נדמה לי שקראתי שחריף הורג את תאי הטעם בלשון וככל שאלו מתמעטים, נדרשת מנה גדולה יותר ממנו כדי לגרותם ולהגיע לאותה רמת הנאה. לא רק זה אלא שגם עוצמת ההנאה מן הטעמים האחרים (חמוץ, מתוק...) נפגעת.
כשלעצמי, לאחר ניתוח הוצאת שן בינה ע"י סטאז'ר ("אוף, שכחתי שוב להכין את החומר לטיפול. אז כדי שלא תצא בלי כלום, בוא נעקור איזה שן בינה. מה אתה אומר?") איבדתי תחושה בחצייה השמאלי של הלשון לפני כמה שנים. אחת ההשלכות היתה שאני משתמש רק בחצי קולטני הטעם וכנראה נהנה פחות מאוכל. נדמה לי שירדתי באיזה 3-2 קילו מאז. במצבי זה אומר להסתובב בחוץ עם אבנים בכיסים.
חריף 84043
בעל שן טוב(ה) • בתשובה לאפופידס שבת, 10/8/2002, 13:20
אבדן תחושה תמידי הוא סיבוך ידוע ונדיר למדי של חומר ההרדמה. סיבוך פחות נדיר הוא אובדן תחושה לתקופות של ימים עד חודשים אחדים. בכל מקרה קרוב לודאי שהסטאז'ר אינו אשם.
שלום לך עצבות 84046
אפופידס • בתשובה לבעל שן טוב(ה) שבת, 10/8/2002, 13:40
זה לא החומר, זה החיתוך שקטע לי את העצב.

הוא עקר את השן לכיוון הלא נכון (פנימה במקום החוצה או להיפך).
לא נורא, ככה אני מדבר רק חצי מכמות השטויות שקדמה לעקירה. ניתן אפילו להסתכל על זה כעל ניתוח מתקדם להסרת דברי הבל (-:
שלום לך עצבות 84052
מאור גרינברג • בתשובה לאפופידס שבת, 10/8/2002, 14:26
סתם מעניין אותי - שיתוק חצי לשון פוגם בדיקציה?
זמן לשון 84060
אפופידס • בתשובה למאור גרינברג שבת, 10/8/2002, 14:47
אני מניח שכן. אך במקרה דנן לא מדובר על שיתוק. אני יכול להפעיל את הלשון כרצוני. יש רק בעייה של חוסר משוב תחושתי בצד שמאל. בהתחלה היו בעיות דיקציה קלות, בעיקר באנגלית. היתה גם בעיית לעיסת הלשון כשאני אוכל. אני צמחוני ולכן כשהייתי חש בטעמים מן העבר הבשרי, הבנתי שזה לא מן האוכל. בסוף אימנתי מחדש את האינסטינקטים הלשוניים וזה די הסתדר. טוב שאני ממעיט באכילת חריף, אחרת הייתי נותר רק עם רבע לשון אפקטיבית (-: מצד שני חבל שלא ניצלתי יותר את החצי השמאלי של הלשון לאכילת חריף, לפני שהוא הלך לישון.

אגב, למישהו יש מתכון למאכלים לחצי לשון?
זמן לשון 84068
שוטה הכפר הגלובלי • בתשובה לאפופידס שבת, 10/8/2002, 15:33
חצי מנה פאלאפל?
זמן לשון 84108
האייל האלמוני • בתשובה לאפופידס שבת, 10/8/2002, 22:02
חצי הלשון שאיבדת הוא החצי התימני או השני?
חבל על הזמן לשון 84110
האייל האלמוני והארסי • בתשובה להאייל האלמוני שבת, 10/8/2002, 22:07
אם חבל לו על החצי השמאלי בשל אכילת חריף-ברור שמדובר בתימני.
חבל על הזמן לשון 84113
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני והארסי שבת, 10/8/2002, 22:17
תודה שהצלת אותי מחיפוש שנינה מתאימה!
אלמנטרי אפופידס 84115
האייל האלמוני והארסי • בתשובה לאפופידס שבת, 10/8/2002, 22:36
אין בעד מה-מדובר באחוות החצי התימני שלי.
Ku Klux Yemen 84117
אפופידס • בתשובה להאייל האלמוני והארסי שבת, 10/8/2002, 22:54
שיראו כולם איך החצי-תימנים עוזרים אחד לשני, לא כמו החצי-כוזרים הסוציומאטים האלו.
מה עם החצי השני? 84195
האייל האלמוני והארסי • בתשובה לאפופידס יום א', 11/8/2002, 14:33
חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים
האייל הקורא RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש © כל הזכויות שמורות