בתשובה לאפופידס, 06/02/25 12:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
דומה שהמטוטלת שוברת את חוקי ניוטון בדרכה חזרה. אני בהחלט שותף לדיעה שלוחמי ה-DEI הלכו כמה גשרים יותר מדי, במיוחד באקדמיה, אבל מה היה רע בכך שמקדונלד התגייסה למען מגזרים חלשים? פוחדים שזה יוריד את רמת ההמבורגרים? שוק חופשי, שוק חופשי. בסדר. אני מקווה שהשוק החופשי יעבור לרשת התקפת-לב-זה-אנחנו אחרת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת על DEI באה משני צידי המפה הפוליטית ובעיקרה לא נסבה על הפרת העקרונות "המקודשים" של השוק החופשי, כמו גם לא על התגייסות למען מגזרים חלשים1. זה היה יותר בכיוון של גיוס יתר ואף קידום של עובדים פחות מתאימים בשל רקע ומוצא, תוך דחיית אחרים, גם כן בשל רקע ומוצא. סיבה נוספת היא היווצרות אווירה לא מקצועית של צנזורה וציד מכשפות, החל בסוגיות מקצועיות ועד לבדיחות בפינת הקפה כמו גם בפוסטים מגיל ההתבגרות. 1 אלו תמיד היו ותמיד יהיו. הנה אחד מחמם לב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי מושג מה קורה בארצות הברית. אני רק יודע שבארץ, במידה רבה בהשראת החברות האמריקאיות, חברות הייטקס גדולות יותר חיפשו בכוח גיוון, וגם הרוויחו מזה. כי ההפך מגיוון זה ש־8200 כוללת רק צפונבונים, וההייטקס כולל רק יוצאי 8200 (המשפט כולו סטראוטיפים מוגזמים, אבל הכוונה ברורה). אגב, גם „8200” (ויחידות דומות) החלו להעדיף בכוח גיוון ולנקוט בשיטות שונות של אפליה מתקנת. מקום בולט נוסף שעבר גיוון הוא גלי צהל. אבל יכול להיות שצריכים להפסיק עם זה. בטח כשזה מבוסס על נתונים לא רציניים וכנראה מעוותים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני תוהה מה אומר 'גיוון' בחברות ישראליות. הנטייה הכי ברורה שאני רואה היא חוסר איזון מובהק בין נשים וגברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. בחברה שבה אני עובד יש מדיניות של העדפת העסקת נשים. וכך בגיוסים החדשים מתקרבים יותר לשיעור של 50%. כמובן שזה מתחיל עוד קודם: שיעור הנשים בפקולטות למדעי המחשב עלה ל־20% ((?) לא מוצא קישור כרגע). אבל יש תחום שבו השינוי ברור הרבה יותר: ערבים. לפני 20 שנים לא היו כמעט ערבים בהיי־טק. ליד החברה הקטנה שבה עבדתי, הייתה חברה קטנה אחרת של ערבי מהאזור, שהצליח לפלס את דרכו בטכניון ובעולם הישראלי. אבל לא היו רבים כמוהו. בחברה שבה אני עובד הערבים היו לפני כמה שנים בערך עשירית מהעובדים הישראלים. זה שיפור נהדר. כמובן שלא מספיק, אבל זה אומר שהם כבר החלו ליצור לעצמם רשתות גיוס לא פורמליות. וכבר יותר ויותר מהם מכירים מישהו בתחום ויודעים שלא יזיק ללמוד מדעי המחשב במקום רפואה. שיעור הערבים בפקולטות שונות כבר דומה לשיעורם באוכלוסיה. וזה אומר שההייטק הישראלי לא מתעלם מחמישית מהכשרונות הפוטנציאליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז לפי האוניברסיטה העברית שיעור הנשים שלומדות מדעי המחשב בתואר ראשון הוא 35 אחוז, ונתוני הלמ"ס מראים שזו מגמת עלייה מתמשכת בעשור האחרון. עם זאת, זה כנראה עוד לא מתורגם לגמרי לנתונים בשוק העבודה. נסיון השנים האחרונות שלי מראה שבסטארטאפ תל אביבי של כמאתיים עובדים אחוזי הנשים היו גבוהים הרבה יותר מבסניפים של חברות בינלאומיות גדולות. בתור הורה לשתי בנות מוכשרות אני יכול לומר שההסללה שמתעדפת בנים במקצועות מתימטיים וטכנולוגיים מתחילה מוקדם מאד ביסודי. והיא רחבת היקף, ושיטתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ושני המגזרים שעדיין רואים מעט מאוד בהייטק: חרדים (אני מתגאה באשת חיל אחת אצלי בקבוצה; בכל הסניף הישראלי של התאגיד הן פחות מאחת מאלף נדמה לי)1 ו-מתנצל מראש על הביטוי הבעייתי - שחורי עור (אחד בקבוצה האחות, עד כמה שאני יודע ייתכן שהוא היחיד בסניף בתפקיד טכנולוגי, ולא אמרתי "אתיופים" כי אני אפילו לא בטוח שזה מה שהוא, לא יצא לי לשאול אותו). 1 יש כידוע יותר בחברות הייטק ייעודיות על טהרת החרדיות, אבל דיברנו כאן על גיוון בחברות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי האחרונים: נראה לי מדובר על 2% בערך מהאוכלוסייה. אז בהחלט סביר לא לראות הרבה מהם. אבל כן, גם אצלנו שיעורם נמוך מהסטטיסטיקה הזו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(גיוון בחברה הישראלית זה גיוון לישראל השניה - מעניין אם יש קורלציה בין ישראלים שתומכים בטראמפ לישראלים שמתלוננים שלא נותנים לילדים שלהם להכנס לקורס טייס/גלי צה"ל/8200) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל השנייה היא יותר כלי תעמולה של פוליטיקאים ציניים ופרשנים שמשרתים את הבייס מאשר משהו אמיתי במציאלת. ראה אבישי בן חיים שרק לאחרונה הודה שהוא טעה בגדול, אבל ברוב עליבותו הוא לא מוכן לספר למה כדי לא לפגוע בבייס. זה שיש הסללה לבעלי אמצעים החל ממבחני המחוננים בכיתה ב' המוקדמת מדי זה נכון, אבל זה קשור לכסף (ואולי קצת לדחיפה ללימוד מקצועות מסוימים) ולא למוצא. לגבי טראמפ, מה זה קשור לישראל השנייה? הציונות הדתית בכנסת מורכבת כולה מאשכנזים לבנבנים לגמרי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בישראל יש בעיה של מוביליות חברתית. רציתי להוסיף שזה אמנם לא גרוע כמו בארה"ב ובריטניה אבל אז בדקתי ומתברר1 שזה יותר גרוע. העובדה שהבעיה הזאת נוצלה על ידי פוליטיקאים ציניים לא הופכת את הבעיה לפחות קיימת. העובדה שדמגוג בגרוש החליט לנצל את הבעיה הזאת למכור ספר לא הופכת אותה לפחות קיימת. אין לזה באמת קשר ישיר למוצא, והציונות הדתית לא משחקת במשחק הזה (לא התנחלויות? לא הומואים? לא הדתה? לא השמדת עם? לא מעניין אותם). הנקודה היא שאותם אנשים שמתבייכנים (ולדעתי, בצדק) על זה שמסלילים את הילדים שלהם להיות מכונאים ושרברבים הם אלה שתומכים בביטול החוקים שמסים למנוע ההסללה דומה. אני לא אוהב צביעות. 1 מקור - Global_Social_Mobility_Index [Wikipedia] (האם מותר עדיין להביא לאיל מקורות שהם לא אבו עלי אקספרס?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סקנדינביה ושוויץ לוקחות את המקומות הראשונים גם במוביליות חברתית? די, נמאס, אי אפשר איתן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי שוויץ - מעניין. אני לא יודע כמה מנעד יש שם בכלל למוביליות חברתית (או כלכלית לפחות). אתה בטח יודע מה ההבדל בין שוויצרי עשיר לשוויצרי עני... שוויצרי עני מנקה את המרצדס בעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לבדיחות על שוויצרים, המבוססות על סטריאוטיפים (ואולי קצת קנאה ישראלית?), יש גם מציאות. בעולם האמיתי לשוויצרי העני אין מרצדס, אבל כן יש לו סיכוי טוב יותר מלישראלי העני לצאת ממעגל העוני. ככה זה כשיש רשת ביטחון סוציאלית טובה יותר, תחבורה ציבורית טובה יותר (בלשון המעטה, כן?), מערכת חינוך והשכלה טובה יותר ומדיניות תעסוקתית טובה יותר. ישנם הבדלים בין הקנטונים (מי שנולד בקנטון עשיר ומתקדם כמו ציריך או בזל ייהנה מהזדמנויות רבות יותר בהשוואה למי שגדל בקנטון כפרי ומבודד יותר, מה שמשפיע על סיכוייו לשפר את מעמדו הכלכלי), אבל עדיין מצבו של עני שוויצרי באיזור כפרי טוב מזה של עני תל אביבי והסיכוי שלו לשפר את מצבו טוב יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה קצת? הרבה קנאה. את המחיר של חוסר מוביליות חברתית משלמים לא רק העניים אלא גם העשירים. כמות הכשרונות שפספסנו בגלל שהסללנו אותם להיות מוסכניקים או פועלי בניין (או, סוחרי סמים או גנבי רכב) גובלת בטמטום המוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יאפ. במדינות שונות יש סיבות שונות לחוסר מוביליות חברתית. בתגובה 776811 אני טוען שבישראל זו לא איזו תאונה או תוצאה של ניסיון כושל לשפר את המצב. בישראל, חוסר המוביליות החברתית היא By Design, ממוסדת ומנועת עפ״י האינטרס של ההנהגות המגזריות. הדיונים השונים קשורים זה לזה וזה מתקשר גם לשיחות שלי עם אריק בנושאי ה״סטאטוס קוו״, שבתאור שלי הוא באג ובתאור של אריק הוא פיצ׳ר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הי, בסטאטוס קוו ''שלי'' חרדים משרתים בצבא ולומדים ליב''ה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שיפה בפתרון של ״חרדים משרתים בצבא״ זה שהוא גם לא סביר וגם לא פתרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד סוף שנות השבעים לא היתה בכלל בעיה שדורשת פתרון. אני רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי, בשנות השבעים היתה בעיה ענקית1. 1 מקור (מצד אחד, לא באמת סרט תיעודי, ולא בשנות השבעים, מצד שני, לא אבו עלי אקספרס ומתאר את לידתו של המנהג שהמשיך גם לתוך שנות השבעים והשמונים2) 2 מקור (גם לא אבו עלי אקספרס) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא היה סביר בשנות השבעים שאז אחוזי הגיוס של החרדים היו מעל 50%, אין סיבה שלא יהיה סביר גם היום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מחכה לראות מה טראמפ יגיד בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יגיד משהו (אולי אחר) שהוא לא סביר ולא פתרון. זה לגמרי הקטע שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ״הסטאטס קוו״ בעולם האמיתי או תאור שנאמן להיסטוריה. זה השיווי המשקל הדמיוני שהגישה האופטימית שלך מקווה להגיע אליו (אבל לא תשיג). זה היופי ב״סטאטוס קוו״. הוא מהונדס מראש ככה שהזליגה אף פעם לא תהיה לכיוון בו אתה מעוניין. הקריסה של הדמוקרטיה הישראלית היא תוצאה של אותו ״סטאטוס קוו״. לא מדובר ב״מטוטלת״. אם נדגים באמצעות מערכת החינוך (זו לא הדוגמה היחידה, אבל זה המקום בו הכי קל להדגים את העניין) להם יש נגיעה והשפעה על מערכת החינוך אליה הולכים הילדים שלך. לך אין שום השפעה ונגיעה במערכת החינוך אליה הולכים הילדים שלהם. הם יכולים בקלות לעשות Copy-Paste לדפוסי ההצבעה, לשמר את הסטאטוס קוו עם הזליגה לכיוונם ואתה לא יכול לעשות זאת. אנחנו כבר כמה רגעים אחרי השח-מט. וכאשר אתה תעשה קואליציה עם ״המסורתיים״ (או תמליך שוב את בנט לראשות ממשלה), כדי לנצח בחירות, אני מבטיח שהדבר האחרון שהמחנה הזה יעסוק בו, לאחר ניצחון בבחירות, זה גיוס חרדים ולימודי ליב״ה. יש לי אפס אמון בציבור בישראל שזה מה שהוא יעשה אם הוא רק היה יכול. פעם חשבתי. עבר לי. אם המחנה ה״נכון״ יגיע לשלטון, תעניין את הסבתא שלו מה עושים החרדים. כך זה היה בעבר ואין (לי) שום סיבה להאמין שחילופי שלטון ישנו את זה בעתיד הנראה לעין (או בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות. אתה מתאר סיפור שכנראה כבר הפסדנו בו, ואני מסרב להכיר בהפסד עד שאני אסתכל לו בלבן של העיניים. כלומר שאני אמשיך לחבוץ בחלב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי. אז עזוב לשניה את ההבדל בין הגישות לעתיד (אופטימיות מול פסימיות) ועזוב לרגע את זה שאני טוען שהיה כבר שח-מט. הנקודה שלי שנשארה היא שמה שאתה מתאר כ״הסטאטוס קוו״ המועדף עליך הוא ממש לא ״הסטאטוס קוו״ אלא רפורמה משמעותית. יכול להיות שגם אתה מתחיל להודות (אולי קצת) שהבאג הוא לא פיצ׳ר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיצ'ר מבחינתי הוא משיכת החבל בין "יהודית" ל"דמוקרטית". שני סטים סותרים של ערכים שהמדינה אוחזת בשניהם. על פי הסיטואציה לעתים זה גובר, ולעתים האחר. צד אחד של המפה הפוליטית מושך לשם, וצד שני מושך לשם, כאשר הרוב הדומם רוצה גם וגם ושומר על שני הצדדים שלא יגזימו. מבחינה הזו (וזו בלבד) יש משהו באמירה "בג"ץ הוא סניף של מרץ". בית המשפט העליון משך לכוון ה"דמוקרטית" (בלי לוותר על ה"יהודית") מאז קום המדינה. מטבעו בג"ץ מייצג את הערכים של הדמוקרטיה הליברלית כפי שהרבנות הראשית מייצגת את ערכי היהדות כגוף שלטוני גם כן. בתחילת שנות התשעים היתה משיכה חזקה לכוון הליברלי ומאז יש משיכה חזקה לצד השני. בהתחלה כתיקון (ההצלחה של ש"ס), שהפך לתיקון יתר, שהפך להגזמה (בן גביר בקואליציה1). יש וירוס במערכת שדופק את מנגנון האיזון שלה והוא אובדן הסולידריות. זו בעיה שככל שתחמיר היא מסכנת את קיומה של המדינה. אחת התוצאות שלה היא ששני הצדדים מפסיקים בהדרגה להתחשב, אפילו לראות, עד כמה כואב לצד השני. צד אחד לא מתחשב עד כמה כאבו אוסלו וההתנתקות, לדוגמה, והצד השני אפילו לא רואה עד כמה כאבו חוק הלאום וההפיכה המשטרית, לדוגמה. איך מחזירים את הסולידריות? שאלה קשה. לדעתי האטימות לסבלו של האחר מתחילה בכיבוש. מטבעו הוא מייצר עם הזמן קהות לב הולכת וגוברת בצד הכובש. הוא כמובן מייצר דברים רעים בצד הנכבש, אבל זה לא הנושא. אני משתגע מקהות הלב הזו. למשל מכך שמקרה קסטלמן לא זעזע ספי ארץ. הז' היה קריאת השכמה. כרגע כל האנרגיה הרגשית בציבור מופנית לחטופים. אחרי שנגמור להחזיר אותם תהיה לציבור אפשרות להפנות אנרגיה רגשית לדברים אחרים כמו לבוא חשבון עם האחראי הראשי. וכמו שאמרתי - אם בן גביר יהיה חבר גם בקואליציה הבאה אני אודה בהפסד ואתקפל. ______ 1 לדעתי על זה תבוא ההיסטוריה חשבון עם נתניהו יותר מכל דבר אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במילים אחרות: - לשוויצרי העני יש רשת ביטחון סוציאלית שהמטרה שלה זה העמדתו על הרגליים, הכשרתו והכנסתו לשוק העבודה. - לישראלי העני יש רשתות פוליטיות וחברתיות מסועפות ובמימון ממשלתי שכל מטרתן זה לתקוע את העני ואת ילדיו כמה שיותר עמוק במסלול של חינוך לבורות, חינוך לעוני, פרופוגנדה של המגזר במסגרת הלימודים וטיפוח הנאמנות להנהגת המגזר. הנהגה שהאינטרס שלה הוא להשאיר את העני ואת ילדיו בתחתית, כדי להמשיך לגרוף את הקול שלו בקלפי (ואת הכסף/כוח/כאבוד לכיס האישי של חברי ההנהגה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקישור שהבאת מויקי מציב בראש הרשימה מדינות בהן השונות האתנית קטנה. ניסיתי לחפש רשימה דומה ממוינת לפי השונות הגנטית וגם שוחחתי קצת עם דיפסיק על הנושא, אבל לא ממש הגעתי לתוצאה משביעת רצון. הנה הסיכום של דיפסיק (פתק לעצמי: למצוא שם סביר לדבר הזה. "חולה עמוק" לא נשמע טוב. הממ. גרון עמוק?) שבדק כמה עשרות מקורות: While the search results do not directly address the correlation between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility, they suggest that factors like immigration, discrimination, and inequality of opportunity play significant roles in shaping mobility. Ethnically diverse societies may face challenges in achieving high mobility due to barriers faced by minority groups, but targeted policies can mitigate these effects. Further research would be needed to explore the direct relationship between ethnic/genetic homogeneity and economic mobility. כצפוי, (לצערי. בעלי עודף זמן פנוי יכולים להציץ בפתיל שנפתח בערך ב-תגובה 368021) תפוח האדמה הלוהט הזה עוד לא התקרר מספיק, אבל אין לי ספק שבעזרת הדורות הבאים של בינה מ. נדע קצת יותר. למרות הניק הזמני שנטלתי ברצוני להבהיר: 1. אני לא טוען שאני יודע את התשובה. 2. גם אם יש מתאם ייתכן שהגנטיקה אינה הגורם הישיר אלא מתווך (למשל: הסתגרות חברתית בקבוצות קטנות בהתאם לארץ המקור וכד'). האפשרות הזאת מדגימה גם משהו שאמרתי באותו פתיל (או במקום אחר, הפתיל ארוך מדי כדי שאבדוק ועדיין אי אפשר לשאול את דיפסיק...) לגבי הטעם בעריכת מחקרים כאלה. זה יכול להיות נימוק נוסף לאלה שכבר קיימים לעידוד אוכלוסיות שונות ל"התערבב" זו בזו במקום להסתגר בסביבה הטבעית שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם? קנדה, הולנד, בלגיה ואוסטרליה נמצאות הרבה לפני מצרים, גואטמלה, פקיסטן ותוניס. אני לא בטוח שיש קשר בין שונות אתנית למוביליות חברתית. ז״א, אולי יש קשר במדינות מסויימות בהן קבוצות אתניות מסויימות סובלות ספציפיות מחוסר מוביליות מובהק, כמו הקאסטות הנמוכות בהודו, הצוענים באירופה או הבדואים בישראל, אבל זה נראה לי דיון אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור, אני לא יודע אם יש מתאם, אבל גם אם יש ודאי שהוא לא מושלם, כך שאלמנטים תרבותיים ופוליטיים וגם רמה כלכלית כללית (מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים) ודאי תורמים חלק נכבד. כפי שאומר דיפסיק: דרושים מחקרים נוספים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מדינות עשירות יכולות להרשות לעצמן משאבים גדולים יותר לטובת צמצום הפערים'' - למיטב הבנתי זה הפוך, מדינות הופכות לעשירות בזכות צמצום הפערים. ההשקעה הדרושה לצמצום פערים היא לא מוחלטת אלא יחסית לעושר של המדינה (רוב ההשקעה היא משכורות של עובדים מקומיים) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מן הסתם הדדי. שילוב מועיל כלכלית, וכלכלה טובה מאפשרת להשקיע יותר בחינוך טוב לכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סינתזה (כולם צודקים): מדינות נהיות עשירות יותר מכל מיני סיבות. סיבה אחת היא הון אנושי (והשקעה בו). זה לא סותר את זה שיש גם אפשרויות אחרות. לדוגמה: גם שוויץ וגם ערב הסעודית הן מדינות עשירות, אבל הן עשירות מסיבות שונות (ועשירות במדדים שונים. אם מסתכלים רק על GDP, ערב הסעודית מרשימה. אם מסתכלים על GDP per capita, אז פחות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כהערה כללית לגבי המחקר בקישור - הם השתמשו בכותרת ״מוביליות חברתית״, אבל בהתייחס למתדולוגיה המפורטת, אולי המדד הוא בעצם עד כמה מדינה כלשהי היא מדינת רווחה? שזה אולי קצת דומה אבל לאו דווקא זהה. לא יודע, סתם מעלה כתהייה. לדעתי במדינות עניות, בד״כ, רוב התושבים (למעט שכבה מצומצמת של פוליטיקאים ומאפיונרים) עובדים בעבודות צווארון כחול והבדלי השכר ורמת החיים בין התושבים הם לא מאד גדולים. בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת, ככה שגם אם קיימת הומוגניות אתנית, זה לא משנה בהרבה. במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם (מס הכנסה פרוגרסיבי בשיעור גבוה, תשלום משכורות הוגנות לעובדים), כדי שכלל התושבים (שדומים להם במראה, בתרבות, בערכים) יוכלו ליהנות משירותי בריאות, חינוך וכו ברמה גבוהה. יכול להיות שכתוצר לוואי יזכו גם העשירים לחיות במדינה מתוקתקת יותר, בטוחה יותר וכו, ככה שזה לא חייב לנבוע בהכרח מאלטרואיזם טהור. לעומת זאת, במדינות עשירות ופחות הומוגניות (לדוגמא ארה״ב), כנראה שלעשירים יש פחות נכונות לחלוק את עושרם עם כלל התושבים (שנתפסים בעיניהם כפחות דומים להם בממוצע). עם זאת, עדיין מדובר במדינה עשירה עם כלכלה מאד מפותחת, ככה שמידה מסויימת של מוביליות בכל זאת קיימת. כמובן, שהדברים נקבעים בתהליכים תרבותיים ופוליטיים שמתרחשים במדינות שונות לאורך תקופות זמן ארוכות, ובד״כ לא כאיזשהי גחמה רגעית לכיוון כזה או אחר, ככה שמדינות שנעשות קצת פחות הומוגניות בעקבות זרם הגירה, יכולות עדיין להחזיק בתרבות ותשתית כלכלית שמאפשרים יותר מוביליות. בכל אופן, אני נוטה לחשוב שפרמטר ההומגניות האתנית כן משחק תפקיד משמעותי במשוואה, אבל יהיה מעניין להיתקל באיזשהו מחקר מבוסס בנושא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כהערה כללית לגבי המחקר בקישור..." אתה מתכוון לקישור מויקיפדיה כאן? לא נכנסתי לפרטים, בהחלט יכול להיות שאתה צודק (מה שמגדיל את אי ההבנה שלי בקשר למקום הגבוה בו ארה"ב נמצאת). "בעצם, הכלכלה של המדינה היא די חדגונית, ולא ממש מהווה פלטפורמה ראויה למוביליות כזו או אחרת" - אני לא חושב שזה נכון, למיטב הבנתי יש כלכלות שהצליחו לצמוח מכלכלות עניות לעשירות בעזרת השקעה במוביליות חברתית (קוריאה, סינגפור, ישראל) גם בלי יותר מידי משאבים. "במדינות שהן יחסית עשירות וגם יחסית הומוגניות, כנראה שיש לעשירים יותר נכונות לחלוק את עושרם..." אולי (מן הסתם זה גם פקטור של דת וערכים) אבל זה נתינה לצדקה ולא השקעה במוביליות חברתית. "...במדינות עשירות ופחות הומוגניות..." אני לא חושב שההומוגניות לשמה בהכרח משחקת במשחק הזה. ז"א, במדינה שיש בה ערכים של בידול אתני, בוודאי שאנשים במחזיקים בערכים האלה לא ירצו להשקיע במוביליות חברתית של אנשים מאתנוס שונה (למשל, הודו). במדינה בה עולם הערכים הוא של קואליציה של קהילות/שבטים/שטעטלים שמזחקות משחק סכום אפס ביניהם אנשים ירצו להשקיע בשבט שלהם לפני שבטים אחרים (נראה לי שעל זה מדבר אביב בקשר לישראל). במילים אחרות, זה נכון בתלות בעולם הערכים הנהוג במדינה עליה אנחנו מדברים. אני חושב שאי ההשקעה של האמריקאים במוביליות חברתית נובע מסיבות אחרות (שילוב של עולם ערכים אינדיבידואליסטי בו אדם לאדם זאת וכל המשחקים הם משחקי סכום אפס ועולם ערכים דתי בו אלוהים גומל לצדיקים במהלך חייהם בעזרת מזומנים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, זה הקישור שהתכוונתי אליו. דיברתי על מדינות עניות בד״כ. יכול להיות שקוריאה, סינגפור וישראל הן דוגמאות למדינות שהיו עניות והצליחו להפוך לעשירות באמצעות השקעה במוביליות חברתית. לא ניסיתי לטעון שמקרים כאלה לא קיימים, אלא שבמצב נתון בו מדינה היא ענייה, אז כנראה שאין בנמצא יותר מדי אופציות תעסוקתיות שיאפשרו מוביליות (לא נראה לי שבניקרגוואה או וייטנאם יש הרבה חברות הייטק). כשדיברתי על נכונות של עשירים לחלוק את עושרם לא כיוונתי לנתינה לצדקה, אלא לבעיקר עד כמה מדיניות ממשלתית שנוטה שמאלה מבחינה כלכלית (מיסוי גבוה בעבור תשתיות ושירותים ציבוריים ברמה גבוהה יותר) תצליח להיות דומיננטית ומקובלת על חלקים מספיק גדולים בציבור (או על חלקים קטנים ומשפיעים - עשירים). לגבי הנקודה הרביעית - תוספות מעניינות. יכול להיות שאתה צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשירים שתורמים למשל מלגות לסטודנטים מעוטי יכולת משפיעים - יש לקוות - על מוביליות חברתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואולי יותר סקאלאבילי - בישראל שכר הלימוד באוניברסיטאות מובילות נמוך להפתיע (כרבע) מהמקבילות בארה"ב למשל. זה נראה לי הרבה יותר משפיע מכמה עשירים שישפיעו על 2 אחוז מהסטודנטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגדול אתה צודק אבל סטודנטים רבים בארה"ב מקבלים מלגות שחלק לא מבוטל מהן ממומן ע"י אגודות של ידידי אוניברסיטאות (שרובם בוגרי אותן אוניברסיטאות) כך שמדובר על הרבה יותר משני אחוז מסטודנטים. גם סבסוד ממלכתי של ההשכלה הגבוהה תלוי ברמה הכלכלית של המדינה, כך שהעשירים תורמים גם לזה דרך המיסים שהם משלמים, לפחות באותן מדינות בהן הם משלמים מיסים גבוהים, הסקנדינביות למשל. בארה"ב זה יכול להתבטא בהלוואות נוחות (יחסית, אני מכיר את הטענות נגד אבל רובן לא ממש שייך ל STEM שהוא החלק המעניין לצורך פתיל זה) ואם יש נשיא חביב לפעמים הן הופכות למתנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרושם הכללי שקיבלתי מארה''ב, גם משיחות עם אנשים, שהרוב הגדול של הסטודנטים לא מקבל מלגות ובעקרון מי שרוצה ללמוד תואר ראשון מאוניברסיטה טובה צריך להוציא לפחות מאה אלף דולר, לפעמים מאה וחמישים. מן הידועות שחלק מהם עושים זאת על ידי הלוואות ארוכות טווח, שלוקח להם עשורים להחזיר. וחלק משמעותי אחר מהם עושים זאת עם כסף מהבית, שזה הכי אנטי-מוביליות. אגב, למי שיש כסף כזה גם ללימודי תיכון ויסודי, יש בתי ספר פרטיים שיתנו תמורה טובה עבור כסף טוב. כשהייתי ברילוקיישן והיו לי הרבה שיחות עם ישראלים על מחירים, תמיד כולם מדגישים כמה זול לקנות שם רכב ולתדלק אותו (שזה נכון). אבל הטיעון הנגדי היה שחינוך טוב עולה כמעט כמו דירה (של אז) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |