בתשובה לאפופידס, 01/01/21 18:30
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעוד ההיסטוריה מתפרעת בד' אמותינו ומסביב יהום הסער, הרשו לי להטרידכם בשאלה ספרותית הטורדת את מוחי. לטעמי, 4 הספרים של החברה הגאונה הם יצירה קרדינלית של ראשית המאה ה-21. הטטרלוגיה הזו הפורשת חתיכת חיים פוליטית-חברתית-תרבותית של שכונה אחת בנאפולי, שהיא ייצוג של איטליה, שהיא ייצוג של העולם כולו. מעין מלחמה ושלום של המאה ה-20. הסדרה הטלביזיונית מדברת כנראה בעיקר אל קוראי הספר(ים). דבר אחד הם עשו נכון. הסדרה הארוכה (33 פרקים של שעה עד עתה), מהווה במה מספיק רחבה כדי לפרוש את הסיפור על רוב רבדיו. ואכן הסדרה היא עיבוד טלביזיוני די מהימן של אירועי ורוח הספר. למשל הסצינה המרכזית, אחרי רעידת האדמה, בה לילה מספר לאלנה על החרדה שלה מהתמוססות הגבולות הנפשיים שלה. זו סצינה שהיה טבעי לדלג מעליה בעיבוד למסך. ולא כך היה. והנה להפתעתי, בפרק האחרון עד עתה (פרק 33 - ההעלמות), זיהיתי לראשונה חריגה משמעותית מן הטקסט הספרותי. היות ואלנה פרנטה רשומה כאחת התסריטאיות נראה לי שהחריגה היא בהסכמתה וצריכה להיות לה משמעות מעבר להיבטים טכניים. באחד מן הרגעים הדרמטיים, המבטאים את המציאות האלימה בה חיות שתי האנטגוניסטיות של היצירה, לילה ולנו (אלנה), נרצחים זוג האחים סולארה שהם המאפיונרים של השכונה. כמו רוב מעשי הרצח, גם המעשה הזה נותר בספר לא פתור ולא ברור מי רצח אותם. בספר, אלנה אפילו שואלת את הטרוריסט הכלוא פסקואלה אם הוא מעורב ברצח. הוא רומז לה שחברתה לילה (באמצעות אנצו ואנטוניו) אולי מעורבים ברצח (מפני שלילה חושדת שהאחים סולארה היו מעורבים בהיעלמות בתה הפעוטה טינה). והנה להפתעתי, בסדרה המצולמת, רואים שפסקואלה וחברתו נדיה הם שרצחו את האחים. האם מישהו משלושת הקוראים של האייל גם עוקב אחרי הסדרה ויכול לפרש פרשנות מעניינת את החריגה הזו? או אולי מכיר איזשהו אזכור של העניין הזה ברשת? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לצערי לא ראיתי, ואפילו לגבי הספרים - הראשון השיג הישג נדיר - לא הצלחתי לסיים אותו. אני יודע שזה לא מייצג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין אותך. אלו ספרים שנדרש אורך רוח כדי לצלול לתוך המציאות שפרנטה רוקמת במהלכים קטנים ומרובים ולאט לאט. וגם אז יתכן שנדרשת קריאה שנייה ושלישית. פרנטה פתחה (וגם סיימה) את הטטרלוגיה באירועי מפתח שאמורים לשתול בקורא את התשוקה לצלול ולקרוא את הספרים. במשימה הזו הצלחתה חלקית, אני חושב, בגלל שמדובר במלכודת מעגלית. כדי לעמוד על המשמעות של ארועי המפתח צריך לקרוא את כל הספר. (פרנטה כותבת על החיים באמצעות החיים ולא באמצעות פנטסיה וסנסציה). כאן היה צריך לבוא הצימוד אזהרת ספוילר. אלא שמדובר במשהו קצת שונה באופן שראוי לביטוי משלו. אני מוכן לומר שמי שאין לו זמן וסבלנות להשקיע בקריאת הספר, עדיף לו לוותר. הטטרלוגיה נפתחת באירוע של היעלמותה המיסתורית של לילה (רפאלה צ'רולו) אחת משתי האנטגוניסטיות של העלילה. חברתה של לילה, לנו (אלנה גרקו) היא סופרת ופובליסטית שעוברת מסלול ארוך וקשה של השכלה וקידום חברתי שמכשיר אותה לכתיבה. לילה היא סוג של כוכב פרא שופע כישורים בכל מיני תחומים מפתיעים, ביניהם גם קריאה. אלא שהיא מגיעה ממשפחה של מה שהמורה של שתי הילדות, הגב' אוליביירו, מכנה ''פלבאים''. הפלבאים אינם מוכנים לשלם את המחיר של ההשכלה ולילה מנסה לפרוץ את גבולות השכונה בדרכים שאינם דורשים השכלה פורמלית. במשך קריירת הכתיבה שלה, אלנה, רדופה ע''י החשש שלילה באמצעות התפרצות של כישרון הכתיבה הגולמי והפראי שלה, תאיין את ההישגים הספרותיים הצנועים שלה. לקח לי קריאה שנייה ושלישית כדי להבין את המשמעות של ההעלמות של לילה בתחילת הספרים. מתברר במפתיע שהכישרון האמנותי הבלתי ממומש של לילה בכל זאת התפוצץ. אלא שבמקום להתפרץ ככתיבה של חייה הסוערים אל דפי הנייר, הוא מתפרץ באופן של מחיקת חייה מתוך המציאות. באקט מפתיע זה, לילה גם מזדהה ומצטרפת באופן מוחלט אל בתה הפעוטה נונצטינה שנעלמה כאילו בלעה אותה האדמה. מעשה המחיקה וההעלמות של לילה נטען משמעות נוספת מן העובדה שהבנות של לילה ולנו נקראות ע''ש אימותיהם. הסופרת אלנה פרנטה לדעתי שותלת באופן סובטילי אך מושחז, באמצעות דברי אוליביירו והאקט של לילה, את דעתה על הקארמה של הפלבאיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נהניתי לקרוא את תגובתך ואת זו שאחריה. אין בידי לסייע בפתרון החידה, אבל טוב לדעת את פתרון תעלומת הרצח, גם אם הוא מופיע במדיה אחרת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |