בתשובה להאייל האלמוני, 23/10/24 15:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ראוי לציין שסיבה חשובה נוספת ששמורים מרוויחים סכומים אלו ואחרים היא שמדובר בהסכמי שכר שהקשר בינם ובין תחרות לכל הפחות חלקיים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וגם, כמו שאריק כתב היטב, מאחר שמשכורותיהם ממומנות מאוצר המדינה, קשה להגדיל תל''ג מכסף שמגיע מעגלית מהאזרחים אל האזרחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסדר הטוב - ולכבודם של המורים - כדאי להוסיף שמלאכתם מתבטאת בתל''ג העתידי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נשבע שלחצתי רק על ''שליחה'' אחת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן כן. רק שנגזר מזה שהמורים של שנות השמונים והתשעים הן האחראים על הצמיחה של העשור האחרון. וכבר אמרתי שאני מעריך עד בלי די את חשיבותם וחשיבותן של מורות ומורים באשר הן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם העבודה של עובדי ההיי טק (רק שמדובר בעתיד יותר קרוב - חודשים במקום עשורים), לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סמנטיקה. מי שמגדיל את התוצר בשנה הקרובה זה ''עכשיו'', מי שבעוד עשורים זה ''בעתיד הרחוק''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועובד היי טק שמקבל משכורת מהמעסיק שלו - זה לא כסף שמגיע מעגלית מהאזרחים (המעסיק שלו, בהנחה שמדובר בחברה ישראלית או בסניף ישראלי של חברקה זרה) לאזרחים? רק היצואנים תורמים לתל"ג? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב בהייטק הישראלי הוא שרוב ההשקעות הן כסף זר, לא? (אם אני לא טועה, יותר מ 70%) אם זה המצב, באיזה מובן אתה מדבר על כסף שמגיע באופן מעגלי מאזרחים ישראלים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, גם רוב ההשקעות וגם רוב הרווחים הולכים לחברות ולא ישירות לעובדים שמשלמות לעובדים משכורות. לא? (אם כי, אני לא חושב שזה "מעגלי", אבל גם הכסף שמגיע למורים הוא לא "מעגלי". או שלא הבנתי מה זה "מעגלי", ז"א, הכסף עבר כל מיני שלבים בדרך לכיס של המורים, וכל מיני שלבים בדרך לכיס של עובדי ההיי טק, ועבר קצת יותר1 שלבים במקרה של המורים מעובדי ההיי טק, אבל זה לא מעגל. נכון?) 1 ואם ני מבין נכון, צריך להבדיל בין ה"כסף" שבעצם עבר פחות שלבים מהרגע שנוצר על ידי המדינה עד שהגיע לכיס של המורים מאשר לכיס של עובד ההיי טק, לבין "הערך של הכסף", שנוצר כשעובד ההיי טק הצליח ליצור משהו מועיל, לבין ה"תוצר" שנוצר כשהמעסיק של עובד ההיי טק הצליח למכור את הערך הזה למישהו שלא גר בישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה שהרווחים גם זורמים חזרה החוצה זה לא רלבנטי לפתיל. דובר על התרומה של משלמי המיסים החזקים במשק (העובדים) למשק הישראלי. מס הכנסה גבוה כן זורם מעובדי ההיטק לקופת המדינה, בלי קשר לאם הם עובדים בסניף של חברה אמריקנית או חברה ישראלית, כל עוד הם עובדים בישראל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהחלט, מס הכנסה גבוה זורם מבעלי המשכורות הגבוהות לקופת המדינה. זה מובן מאליו. אבל זה נכון גם לאדריכלים או קבלנים ואם אני מבין נכון הם לא נחשבים כתורמים לתוצר כמו עובדי ההיי טק. למיטב הבנתי, השאלה שהם מנסים לענות עליה היא מה גורם לכסף להכנס למדינה ולא מי משלם יותר מס הכנסה (אני בהחלט מסכים שסביר שהעבודה של עובדי היי טק גורמת לכסף להכנס למדינה, אני רק טוען שזה נכון גם לעבודה של מורים, מן הסתם עם עוד כמה שלבים בדרך, ומן הסתם עם השפעה לתווך יותר ארוך). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למען הסר ספק - אני *לא* טוען שמשלמי מס נמוך לא תורמים למשק. אני רק טוען שתופעה של בריחה של בעלי הכנסה גבוהה, כמו עובדי היטק, צריכה מאוד להדאיג. את כולם. גם את (או אולי אפילו בעיקר את) בעלי ההכנסה הנמוכה. הטיעון של ״צריך גם שותפי כלים״ לא מחזיק מים כקונטרה לטיעון האלארמיסטי שמזהיר מפני בריחת מוחות. גם כי ״כאילו דה?!״ וגם כי זה (בעיני) אי הבנת האיום/הבעיה של בריחת מוחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מנסה להבדיל במפורש בין מורים לשותפי כלים (או סוללי כבישים), לכן ההערה הזאת לא רלוונטית לגבי. אני חושב שאתה צודק (ומקווה שאתה טועה) שבריחה של עובדי ההיי טק1 צריכה להדאיג את רוב האזרחים, ואני מסכים שזה צריך להדאיג יותר מבריחה של סוללי כבישים2 או מורים3. (בלי קשר, בהחלט יכול להיות שאני לא מבין את הבעיה בבריחת מוחות, ז"א, אני מבין למה זאת בעיה פוטנציאלית4, אבל יכול להיות שאני מפספס משהו) 1 לא כל "בעלי הכנסה גבוהה", אבל רובם המוחלט. 2 בגלל שקל, יחסית,למצוא להם תחליף. 3 בגלל שיהיה להם קשה לברוח. 4 גם בגלל אובדן הכסף, גם בגלל אובדן מעמד הביניים וגם בגלל ההיזון השלילי שזה יכול ליצור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
פה אתה מתפרץ לדלת פתוחה - לי (ונראה לי שגם אחרים בפתיל יסכימו) זה נראה טריביאלי שמחסור (עקב בריחה או סיבה אחרת) במורים איכותיים זו צרה צרורה שתפגע בטווח הרחוק במשק. בוודאי הכנסה לקופת המדינה ממיסים זה לא המדד היחידי לתרומה למשק. אני פשוט טוען שכל הפתיל הזה שהתחיל בתגובה 773283 הוא ויכוח עם איש קש ואני לא מצליח למצוא את הצד השני בויכוח. הטענה שאנשי ההיטק,ֶ בעלי ההכנסה הגבוהה, המדענים, הרופאים ושאר מקצועות שמתוארים כ״הקטר של המשק״, עלולים לברוח ושזה מסוכן למשק והטענה שאנשים אלו לבדם הם חיוניים למשק אלו שתי טענות שונות לחלוטין. הראשונה נכונה ואת השניה אף אחד לא טוען ולכן תגובה 773283 היתה מוזרה (בעיני). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא היתה מוזרה גם בעיני. אם אתה מחפש מישהו שיסביר לך אותה, נסה את נדב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוי ויי. אם הנימה בקישור הזה מיצגת, אז לא תודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מייצגת גם את הבמה, למיטב זכרוני באייל היתה לו יותר סבלנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל חברות ההייטק שאני עבדתי בהן, מי ששילם על המוצרים הם לקוחות זרים. מה שאומר שהם אלה ששילמו את המשכורת שלי, ואני שילמתי מס למדינה. לכן זה לא מעגלי. מעגלי זה כשאזרחי ישראל משלמים את המשכורות ואלה (בחלקן) חוזרות למדינה בתור מס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע על החברות בהן אתה עבדת, אבל אם קיבלת משכורות ישירות מלקוחות בחו''ל אתה די חריג. בדרך כלל החברה מקבל תשלום תמורת המוצר ומשלמת לעובדים את המשכורות (לרוב יש בדרך עוד איזה בנק או שניים). תודה, הבנתי למה אתה קורא מעגלי. אבל, אם תחשוב על זה לא בתור כסף אלא בתור ערך (ששווה לכסף), אז נראה לי שזה לא באמת מעגלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על הפסקה הראשונה עניתי בתגובה אחרת למטה (זה פרטים טכניים טריויאליים ולא עקרוניים לטיעון). לגבי הפסקה השנייה - אני הקטן, אני לא יודע לכמת ערך. זה מסובך. כסף הרבה יותר פשוט. ולפעמים הם אפילו קורלטיביים (ומאחר והדיון כאן הוא יחסי - מי מייצר יותר ממישהו אחר - אז אפילו אם הקורלציה חלקית זה מספיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כסף הוא יותר פשוט, אבל לא תמיד יש קורלציה בין ערך לכסף (וספציפית, במקרה של מורים, למיטב הבנתי, יש חוסר קורלציה מובהק מהסיבות שנתתי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המעסיק משלם למתכנת שיבנה משחק מחשב. המתכנת יכול להרשות לעצמו לקנות שולחן חדש לבית. הנגר מקבל את הכסף של המתכנת ויכול עכשיו לקנות את הסיר שהוא רצה לבית. יצרן הסירים קיבל את הכסף וקנה משחק מחשב. לכאורה הכל כאן מעגלי, אבל בדרך המשק ייצר משחק מחשב, שולחן וסיר. התמ"ג1 מודד את סך הסחורות והשירותים שיוצרו במשק בתקופה מסוימת, לא סך הכסף שנכנס למשק. ראה גם תגובה 773372 ___________ 1 כבר לא מודדים כל כך תמ"ג מסיבות טכניות. לצורך העניין זה אותו דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא באמת מעגל, כי בדרך היה פעם את המלך שמטביע מטבעות, ויש היום את הבנק שנותן הלוואות מכסף שאין לו באמת. לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחשוב במונחים של "דברים שמייצרים", לא במונחים של כסף. הלוואות הן אחד הכלים הפיננסיים שמאפשרים ליזמים לפתוח או להרחיב את העסק שלהם גם אם אין להם הון עצמי, ובכך לתרום לתמ"ג. אבל גם בלי הלוואות לא מדובר במעגל כי תפוקה אינה משחק סכום 0. תחשוב על כפר מבודד שאין לו קשר עם העולם החיצון. אם אנשים יתחילו להתמקצע, הכפר יצר יותר. אם יגלו דרך יותר יעילה לחטוב עצים, הכפר ייצר יותר. אם יגלו שבאיזור מסוים זורם נחל תת קרקעי ואפשר לבנות משאבת מים יותר נוחה, הכפר ייצר יותר. בכל אחד מהמקרים, ההשפעה היא הוליסטית, ולא מוגבלת רק לתחום הייצור שהשתפר (כי אם מתפנים משאבים על ייצור X, זה מאפשר להשקיע אותם בייצור Y). או, בעצם, אפשר לומר שכן מדובר במעגל, אבל הוא יכול לגדול או להתכווץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשמדובר על כסף, אני יכול להבין למה זה יכול להראות כמו מעגל (בגרע שלא שואלים איך נוצר הכסף), אבל כשמדובר על ''דברים שמיוצרים'' אני לא מבין איך זה מעגל או אפילו דומה לכזה. הנגר צריך את חוטב העצים שיספק לו עצים, שצריך את הסנדלר שיספק לו סנדלים, שצריך את הצייד שיספק לו עור, שצריך את הנגר שיספק לו קשתות, אבל זה שיתוף פעולה, לא מעגל, כל אחד מהם עשה מעשה שנתן ערך למשהו שהיה בעל ערך פחות לפני זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא משנה אם קוראים לזה מעגל או לא מעגל. החוטב חוטב X עצים. תן לו מסור בנזין במקום מסור ידני והוא יחטוב 8X עצים וישאר לו עוד הרבה זמן פנוי לשתות בירה בפאב. מאיפה הוא יביא מסור בנזין? נגיד שהזמין באמזון. מאיפה יש לו כסף לשלם? הוא בא לגביר ואומר לו "תלווה לי". הגביר עושה את החשבון שאם החוטב יחטוב 8X עצים הוא יחזיר את ההלוואה בקלות מעודף העצים שימכור באיביי, אז הוא נותן לו הלוואה. כך עובדת הכלכלה ב 500 לערך השנים האחרונות, בניגוד לדרך בה היא עבדה באלפי השנים מאז המהפכה החקלאית. זו כלכלה שהערך המניע אותה הוא צמיחה. לפני כן החוטב חטב X עצים כמו אבא שלו לפניו, וסבא שלו לפניו. אולי הבן של הנפח ישפר קצת את המסור ואז הבן של החוטב יחטוב 1.1X עצים, או שעדיין יחטוב X עצים ויוכל גם להתנדב לעזור בפסטיבל הסתיו בזמן שהתפנה לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מה שאני מנסה להבין זה למה קוראים לזה מעגל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכך אני לא יודע לעזור. אולי חשבו שזה יעזור להבנה של תלמידים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני קצת על קרקע רעועה כאן, כי אפילו תל''ג וצמיחה זה לא אותו דבר ואני לא שולט בדיוק בכל המושגים. אבל להבנתי אכן בקירוב חברה שמוכרת את מוצריה בחו''ל ומשלמת לעובדים בארץ היא מקור ישיר לצמיחה, כי אז כסף מבחוץ נכנס למדינה ולמיסים שלה. אם היינו מגדילים את שכרם של כל עובדי המדינה פי שניים, היינו צריכים גם להגדיל את המיסים וזה היה מקזז את הרווח לאזרח. תחשוב אפילו על תעשייה אווירית ורפא''ל, שברור שחלק ניכר מרווחיהן נובע ממכירות לחו''ל. אני מבין שזה קצת פשטני, אבל אשמח אם יוסבר לי אם זה לא נכון למדי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"...חברה שמוכרת את מוצריה בחו"ל ומשלמת לעובדים בארץ היא מקור ישיר לצמיחה" החברה, כן, בוודאי, העובדים הם שכירים של החברה שלמעשה מקבלים את הכסף שלהם מהחברה ולא מחו"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זו חוליה טריויאלית במעגל או בלא-מעגל. החברה גם מעבירה כסף מהבנק שלה לבנק שלי, אילו פרטים טכניים לא עקרוניים. בסוף המשכורת שלי נגזרת מתשלום של לקוחות זרים. בניגוד לשכרם של מורים. ומיותר לומר שבלי השכירים שלה החברה לא שווה שום דבר. לכן מי שאחראי לרווחי החברה זה העובדים שלה, ולכן הם גם אחראים לצמיחה במידה והחברה מספיק מוצלחת ומוכרת מספיק מוצרים. טומייטו טומאטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח כמה זה טריויאלי. ברור שבלי העובדים החברה שווה הרבה פחות (תלוי בסוג החברה מן הסתם), אבל בלי החינוך שלהם העובדים שווים פחות (ומכאן החברה שווה פחות) וכו'. (אני לא בטוח כמה הבנקים זאת חולייה לא עקרונית כשמדובר על מעגליות של הכסף) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי, הקשר בין קיומם של הסכמי השכר ותחרות הוא קשר סיבתי מובהק (בגלל שאין תחרות ויש צורך, יש הסכמי שכר). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |