בתשובה להאייל האלמוני, 26/10/24 0:31
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני קצת על קרקע רעועה כאן, כי אפילו תל''ג וצמיחה זה לא אותו דבר ואני לא שולט בדיוק בכל המושגים. אבל להבנתי אכן בקירוב חברה שמוכרת את מוצריה בחו''ל ומשלמת לעובדים בארץ היא מקור ישיר לצמיחה, כי אז כסף מבחוץ נכנס למדינה ולמיסים שלה. אם היינו מגדילים את שכרם של כל עובדי המדינה פי שניים, היינו צריכים גם להגדיל את המיסים וזה היה מקזז את הרווח לאזרח. תחשוב אפילו על תעשייה אווירית ורפא''ל, שברור שחלק ניכר מרווחיהן נובע ממכירות לחו''ל. אני מבין שזה קצת פשטני, אבל אשמח אם יוסבר לי אם זה לא נכון למדי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"...חברה שמוכרת את מוצריה בחו"ל ומשלמת לעובדים בארץ היא מקור ישיר לצמיחה" החברה, כן, בוודאי, העובדים הם שכירים של החברה שלמעשה מקבלים את הכסף שלהם מהחברה ולא מחו"ל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל זו חוליה טריויאלית במעגל או בלא-מעגל. החברה גם מעבירה כסף מהבנק שלה לבנק שלי, אילו פרטים טכניים לא עקרוניים. בסוף המשכורת שלי נגזרת מתשלום של לקוחות זרים. בניגוד לשכרם של מורים. ומיותר לומר שבלי השכירים שלה החברה לא שווה שום דבר. לכן מי שאחראי לרווחי החברה זה העובדים שלה, ולכן הם גם אחראים לצמיחה במידה והחברה מספיק מוצלחת ומוכרת מספיק מוצרים. טומייטו טומאטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא בטוח כמה זה טריויאלי. ברור שבלי העובדים החברה שווה הרבה פחות (תלוי בסוג החברה מן הסתם), אבל בלי החינוך שלהם העובדים שווים פחות (ומכאן החברה שווה פחות) וכו'. (אני לא בטוח כמה הבנקים זאת חולייה לא עקרונית כשמדובר על מעגליות של הכסף) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |