|
||||
|
||||
שכעורכת, ידי כבולות ואני מחוייבת לסטנדרט תגובתי מסוים, כך שאני לא יכולה להגיד את כל שעל ליבי ואת כל מה שהייתי אומרת אילולא הייתי חברת מערכת. (קרוב לודאי שאתה ואני היינו משתעשעים ארוכות באי השדים). ואגב, אתה יודע שאתה לא חייב לקרוא? |
|
||||
|
||||
זה נכון שאמרתי שבד"כ אני בעד בחורות שמתפשטות, אבל זה לא אומר שאני ישר הולך להשתעשע עם כל אחת באי השדים. מה, כל גבר שמעיר איזו הערונת משועשעת ישר הופך לאוביקט מיני?! ובטח אם אני אלך ברחוב עם מכנסיים קצרות (אומרים קצרים? בסדר שיהיה) ומישהי תאנוס אותי, את תגידי שהבאתי את זה על עצמי. הלאה השוביניזם! |
|
||||
|
||||
רוצה את פופק. |
|
||||
|
||||
סליחה אבל: 1.מי את/ה? 2.מי דיבר אליך? 3.מה זה השם הזה? 4.למה הכותרת שלך היא בלשון רבים, ותוכן ההודעה בלשון יחיד/ה? פופק אחי, בוא, בוא מהר, יש כאן מישהי (/מישהו) שרוצה אותך, לא צריך כסף, בחינם, נשבע לך. |
|
||||
|
||||
הואיל והבעת הרצון נאמרה בהקשר של בחורות שמתפשטות והשתעשעות באי השדים. והואיל וכותב הדברים מסרב לכתוב את שמו/ה בצורה שתבהיר חד משמעית מהו מינו. והואיל ומי שנכוה ממרק חם עושה גם פוּ על הלבן ודי לחכימא. והואיל ואני הומופובּ. אני מעדיף שלא להתיחס לקריאה "רוצה את פופק" בשלב זה. נ.ב אני מחפש דייר משנה להשלמת הכנסה, רצוי ממין נקבה ושתהיה מצודדת (כמו קנה של טנק), לא מעשנת, בלי חיות מחמד ו ugly friendly לחדר + מרפסת ברחוב עוזיאל ברמת גן, יש מתענינים? |
|
||||
|
||||
למה כוונתך ב"כמו קנה של טנק"? אתה אוהב אותן ארוכות, צרות, נבובות ועם מפנה גזים בשליש הדרך? |
|
||||
|
||||
אצל בחורות ממוצא מזרח אירופאי, מפנה הגזים הוא בשני שליש הדרך? |
|
||||
|
||||
אדם במעמדי לא יכל להרשות לעצמו לפתח העדפות לנשים עם מבנה גוף מסויים, כל אנטומיה נשית בסיסית תספק אותי. למרבה הצער מאז פיטורי ולאחר שהיוזמה החדשה שלי לשווק מברשות שיער עם חיבור אינטגרלי לשואב אבק ידני לטיפול (זמני) בבעיית קשקשים נכשלה כשלון חרוץ, גם כסף לזונות אין לי ולכן אני נאלץ להסתפק במשחקי מילים מטופשים כתחליף לסיפוק מיני. האם תוכל לפרט לגבי תפקידו של מפנה הגזים בקנה הטנק? |
|
||||
|
||||
בעת שתותח הטנק יורה את פגזיו, נוצרים גזים רעילים לשאיפת אדם. תפקידו של מפנה הגזים הוא לגרום לשחרור אותם גזים מחוץ לצריח בו יושבים הלוחמים. ככל שמפנה הגזים נמצא קרוב יותר אל הצריח, כך הוא מפנה החוצה יותר גזים רעילים (כלומר בריאותם של הלוחמים נשמרת יותר), וככל שהוא רחוק יותר מן הצריח הוא מפנה פחות גזים אל מחוץ לצריח. בטנקים "מערביים" (כמו המרכבה למשל1) מפנה הגזים ממוקם בשליש הקנה (כשמתחילים "לספור" מהצריח והחוצה), בטנקים "מזרחיים" מסדרת הטי הוא נמצא בד"כ בשני שליש הקנה2. 1 אם מתאור זה נוצר אצלך (או אצל מי מהקוראים) הרושם כאילו צה"ל דואג לבריאות לוחמיו, השתדלו להיזכר למשל היכן הוא שולח את צוללניו להתאמן. 2 ב T-55 הוא נמצא בקצהו. |
|
||||
|
||||
במחשבה שנייה, אחרי שקראתי את המפרט של פופק, אולי קפצתי מהר מדי :-) מילא מכוער, אבל רחוב עוזיאל ברמת גן? ולגבי הניק שלי - התחלתי לכתוב כאן כברק ויצאתי מהארון המיגדרי, ומכאן הת"ו. הלוכסן שבאמצע בא לזכר ימים עברו, וכן לציון המפגע הציבורי התורן בשכונה שלי - עץ זקן שנגזם יתר על המידה. ברשותכם, אם כבר מדברים פה על מיגדר, אני אשאר ברק/ת. |
|
||||
|
||||
או, ברחוב עוזיאל ברמת-גן יצרתי את מדינת הסאביח(*). במפגש הרחובות עוזיאל וירושלים עומד בית הכנסת המרכזי של שכונת רמת יצחק הרמת-גנית. שכונה זו כללה קהיליה גדולה של יוצאי עיראק. ליד בית הכנסת, בשולי גן בר-אילן עמד קיוסק קטן שהיה שייך לצביקה, הוא סאביח, ובוא נוצרה היצירה הקולינרית הגדולה ביותר מאז שהמציאו את הלחם הפרוס. פיתה שלתוכה מועכים ביצה קשה (שבושלה שתוך פח ישן גדול של זיתים כבושים), טחינה, חצילים מטוגנים, סלט ועמבה. את המנה הזו, המכונה "מנה סאביח", או סתם "מנה" או ליודעי ח"ן "סאביח", יש לאכול בלווית פלפלונים דקים חריפים ולקנח בשתיית מיץ ענבים. כיום, שכל פלאפונר זב חוטם נהפך למלך הסאביח או אלוף הסאביח, וכל מקומונאי נפוח ממציא היסטוריה וכותב ערך אנציקלופדי להדרת שמו המעוך, נשכח מקורו הצנוע ורב התושיה של הסאביח. לפני שנים נכנסתי למסעדה ישראלית ניו-יורקית ולהפתעתי ראיתי בתפריט - Mana Sabih. כששאלתי בתמימות את המלצרית (הישראלית) לפשר המנה הזו, היא ענתה (על פי הוראת הבוס, אני מניח) - "הו, זאת המצאה מיוחדת של בעל המסעדה". |
|
||||
|
||||
אנחנו מדברים על זה? |
|
||||
|
||||
אני לא יודע מה זה ''זה'' כי ''זה'' העיף לי את הנטסקייפ |
|
||||
|
||||
(מוזילה לעזרה) 'סתכל על הכתובת, יש שם עוזיאל? (סאביח עבר לפני הרבה שנים לרחוב נגבה) |
|
||||
|
||||
בתור אחד שבדק מקרוב גם את הסביח המקורי בנגבה פינת הרוא"ה וגם את הסבי"ח (ר"ת: סלט ביצה יותר חציל) של עובד מכיכר נוח בגבעתיים, פסק הדין הוא שעובד לוקח בגדול. גם בטעם של המנה, גם במגוון האפשרויות, גם בפולקלור הנלווה להכנת העסק, וגם במודעות שיש לו בציבור הרחב. החיסרון היחיד של עובד הוא התור התמידי שמשתרך מול המקום בכל שעות היום והלילה. עוד הבדל בעל חשיבות סמלית לכל הפחות, הוא שבסביח המקורי שבנגבה מציעים ללקוח גם סביח וגם סמבוסק. מדובר לדעתי בביטוי מובהק של חוסר אמון במוצר הדגל של המקום. אצל עובד, לעומת זאת, יש אך ורק סביח, וחופש הבחירה של הלקוח מוגבל להכרעות משניות בנוסח לקחת-או-לאכול-פה, כמה-כמה-בדרבי וכו'. |
|
||||
|
||||
אף פעם לא אכלתי סביח. כנראה בגלל שבירושלים יש רק דברים באשתנור. |
|
||||
|
||||
הנה שני לינקים ל"יתומי הסערה" המנוחים על סביח ואשתנור (אשתלונג?). אגב, לפי פסיקת בית המשפט בקופנהגן אני כרגע מבצע עבירה שכן אני נותן לינק עמוק. טפשי? טפשי. דבילי? דבילי. מצחיק? זה לא. סביח: אשתנור: |
|
||||
|
||||
תודה. עכשיו אני יודעת מה זה. עכשיו אני רק אצטרך לשלוח מישהו רחוק רחוק שיביא לי. או שאני אכין לבד (זה לא יפה מה שאתם גורמים לי לעשות). ואגב, ללאפה ולאשתנור אין את אותו הטעם. |
|
||||
|
||||
תזהר כשאתה מטייל באירופה, בית הדין הבינלאומי החדש עלול לעצור אותך. טפשי? טפשי. דבילי? דבילי. מצחיק? ועוד איך. |
|
||||
|
||||
על תתביישי, תתנקמי: על ירמיהו (הרחוב שהופך אח"כ לבר-אילן, ואח"כ לשדרות אשכול), לא רחוק מתנובה, יש מיני-מסעדה (בעצם דוכן משודרג) בשם 'שולחן הסולטן'. הם עושים סבי"ח טוב מאוד, וגם השניצל שלהם מצוין. בכלל, כיף לאכול שם - הדברים הכי טעימים בפיתה, אבל גם בצלחת לא רע. בתור מסעדת פועלים מוסמכת (בעיקר של מעבדות רפא שנמצאות ממול) הם נסגרים ב-20:00, ועדיף מאוד (בגלל הטריות של הפיתות ומבחר האוכל) לאכול בצהרים. |
|
||||
|
||||
תודה. עכשיו אני רק צריכה למצוא איזה לוויה טובה שבגינה אקלע לאיזור והכל מסודר. |
|
||||
|
||||
אני מריץ את הגיאוגרפיה הירושלמית המוכרת לי (לא הרבה, אני מודה) בראש ולא מצליח למצוא את הקשר ללוויות. פיספסתי משהו? |
|
||||
|
||||
בית הלוויות שמגר נמצא מתחת לתנובה, זו הסיבה היחידה שאני פוקדת את האיזור כל זמן מסוים. (ובוקר טוב ומרנין לכולם כמובן) |
|
||||
|
||||
מה זה, בדיוק, בית לוויות? |
|
||||
|
||||
הסר דאגה מליבך. אם תהיה ירושלמי מספיק זמן, בסוף תדע. (בית לוויות זהו המקום ממנו יוצא מסע לוויה להר המנוחות). ובנימה אופטימית זו כבר אמרתי? |
|
||||
|
||||
יפה. בדיוק לך חיכיתי על חיי (ליתר דיוק, בכמה שנים האחרונות). בשלוש שנות שירותי הצבאי שירתתי בבסיס טילים גרעיניים סודי לא הרחק מאי-שם. בלילות הלבנים היינו נוטשים לעיתים את משמרתנו (בטחון המדינה הוא עניין לגיקים לענות בו), ומצטרפים כחבורת גברים אחת לטיול אל עובד להביא סביח לכל הבסיס. לא יכולנו לשלוח אחד להביא סביח, כי קשה היה לסחוב את הכמות הגדולה מחלונו של עובד אל הסובארית הצבאית המרוטה שאותה היינו מחנים באופן בלתי-חוקי במסביב של עובד. וזאת יש לדעת: במסביב של עובד אין חניה חוקית אחת ברדיוס של כשלושה קילומטרים, או לפחות ככה זה נראה אז כשהעמדנו את האוטו הבלתי-יציב הזה על העוקם על המדרכה (ובידוע שמעבר לעשר מעלות של הטיה הוא קורס הצידה – ככה זה סובארית, כשמתכננים מכונית על קוקאין, ונותנים לנהגים צבאיים לנסוע בה באיילון במהירות של 95 קמ"ש בהילוך ראשון). מה הבעיה שלי? לא היה לי רשיון נהיגה צבאי. הייתי מסתפק בישיבה בכיסא האחורי בתוך החבורה הזו, והייתי מגיע להיכל התענוגות של עובד באופן כמעט בלתי-מודע. התוצאה המיידית של זה שעם שחרורי, ולאחר שהשארתי את רכבת השדים של הסובארית מאחורי, איבדתי לאלתר את הכושר להגיע לעובד: פשוט אין לי מושג איפה זה בגבעתיים. עד שקמת אתה, שקמת מודיעין סביח בישראל (מס"ב). ועכשיו לשאלת ראש הוועדה לאנרגיה אטומית: איפה זה כיכר נוח? |
|
||||
|
||||
בצבא גם לי יצא לנסוע ממקום למקום עם נהגים צבאיים, ואחד מהם לימד אותי שרכב צבאי (לא משנה איזה) בנוי אחרת מרכב אזרחי מבחינת ההילוכים. ברכב צבאי מכניסים לראשון, נותנים גז, בערך באזור השבעים קמ''ש כדאי להעביר לשני, ואם בסביבות המאה-מאה-ועשר האוטו קצת מתחיל להרעיש, אפשר להעביר להילוך שלישי, אבל אפשר במקום זה פשוט לחזק את הרדיו עוד יותר כדי לא לשמוע את המנוע. בכל מקרה, כיכר נוח היא במפגש הרחובות סירקין וכצנלסון בגבעתיים, ועובד ממוקם על סירקין (אאל''ט) בצד הקרוב לרח' שינקין. אם אתה כבר הולך לשם, שים לב שחמישה מטר מהחלון של עובד יש חלון של אחד אחר שמוכר מיצים סחוטים ושייקים מכל מיני פירות טריים. בזמן שמישהו מהחברים עומד בתור, שווה לקחת ממנו איזה קומבינה מעורבבת לאחרי המנה העיקרית. |
|
||||
|
||||
החומציות של הפירות לא עושה חסד לבטן מרופדת במצע של טחינה וחצילים מטוגנים. אבל אולי זה חלק מהגיבוש שלכם, אז למה לי להתערב :-) |
|
||||
|
||||
רק תזהר כשאתה שם לא להתפתות לעצור עם האוטו ממש ליד החלון של עובד, כי יש שם תמיד שוטרים שמאוד מתעצבנים מזה... |
|
||||
|
||||
סירקין וכצנלסון... סירקין וכצנלסון... סירקין וכצנלסון... התחלתי לשנן, שלא יברח עוד לעולם. הקונצפט של רדיו היה זר לסובארית. אני בספק אם בכלל היתה לה מערכת חשמל. כמו כל דבר בצבא, היא זזה בזכות תערובת של תקווה ופחד, ולא באמצעים מכניים מוכרים. |
|
||||
|
||||
אני רוצה 1 את פופק ואותו בלבד - ואנא כבה את האור כשאתה יוצא מכאן ומשאיר אותנו להתייחד. 1 בקמ"ץ, ומה חשבת? |
|
||||
|
||||
תגידי לפופק שלפני כל דבר אחר, שיוציא את התנין שלו מהחדר ויקשור אותו בחוץ. |
|
||||
|
||||
התנין של פופק נועד להטיל אימה על זרים לא רצויים שהגיבו לי בחוסר נימוס. ועכשיו, השאלטר, השאלטר! 1 1 כאמור, החושך לא בגלל הכיעור - אני פשוט חוששת שיראו אותי מבלה ברחוב עוזיאל. |
|
||||
|
||||
אני מצטער פופק, כבר שעות שאני מחפש איפה הקאץ' פה, ולא מצליח למצוא1. יכול להיות שהיא ממש בחורה, שממש רוצה לשכב איתך, ממש בחינם. אני בכל אופן לא מצאתי הסבר אחר. 1 האמת, יש את כל החוקים והאזהרות האלה, מזרים באינטרנט, אבל תמיד חשבתי שהן מיועדת ל"מין החלש", ככה שאני לא ממש זוכר אותם. |
|
||||
|
||||
כן כן, ממש בחורה. לגבי כל שאר ה"ממש", העכבות הטבעיות והנרכשות שלי נכנסו לפעולה פתאום. ככה שזה הזמן שלך לשחק את החבר הטוב ולתת לפופק כמה טיפים לרכך אותי. לא בטוח בכלל שזה יצליח, אבל לי יש כמה שעות פנויות בעבודה ולו תהיה עוד חוויית חיים, מה יש? |
|
||||
|
||||
"אני רוצה את פופק ואותו בלבד - ואנא כבה את האור כשאתה יוצא מכאן ומשאיר אותנו להתייחד". סוף ציטוט. מה בדיוק יש פה לרכך? אני חושב שאת בין הבחורות המרוככות ביותר שיצא לי להכיר. ותשאירי אימייל! מה את חושבת, שאם הוא דמות וירטואלית אז מותר לך לשחק ככה ברגשות שלו?! |
|
||||
|
||||
מה יש? גם אני דמות וירטואלית, ומשחקת ברגשות של עצמי ללא הפסק. |
|
||||
|
||||
רק חבל שהיא לא משאירה e-mail. |
|
||||
|
||||
את החיבה היתרה שלי לפופק אני חייבת בעיקר לעובדה שהוא גילה בזמנו עניין ואמפתיה כלפי אלמנטים מצויים בעולמי הרוחני. תגובה 68057 |
|
||||
|
||||
טוב היו לי כל מיני תהיות1, אבל אחרי שקראתי את כל הת'רד הזה מהתחלה, אני לא יכול להפסיק לתהות איך זה שכולנו לא נמצאים כבר ממזמן עמוק באי השדים2? 1כמו למה בדיוק התחלת לכתוב כאן בניק ובהטייה גברית, למשל? וגם למה יש הבדל בין האימייל של "ברק" לאימייל אותו נתת כאן? 2אני לא רוצה להתרברב אבל אפרופו אי השדים, פעם הייתי ככה קרוב ל"להשתעשע שם ארוכות" עם אחת העורכות ב"אייל הקורא". |
|
||||
|
||||
האימייל של ברק הוא כתובת סתמית שכבר לא מובילה לאף מקום, שפעם אחת נרשמה ומאז מלווה אותי כצל ארור, באשר אפנה. האימייל המופיע בהודעה זו הוא-הוא האימייל לפניות (רק לחברים של פופק ובעלי כרטיס מועדון). אבל ברצינות, אני כבר לא זוכרת למה התחלתי לכתוב כזכר. נדמה לי שזה היה בתקופה של פאראנויה קלה והשתעשעויות בזהויות וירטואליות (נגמר ועבר), ובגלל העובדה שכולם פה היו גברים בראשית ימי האתר. אחר כך זה סתם נמשך מכוח האינרציה. וגם - נדמה לי שכזכר מדומה ההודעות שלי משום מה (יחסית) יותר ענייניות :-) או אולי הן רק נקראות לי ככה. |
|
||||
|
||||
לגבי זרים באינטרנט בהחלט לא מיועדים רק לנשים - יכול להיות ששכחת את פרשת "אמנה מונא"? |
|
||||
|
||||
טוב די זה כבר לא מצחיק. לא יפה לעשות צחוק מחרמנים מכוערים, במיוחד כשהם לא מטרידים עוברות ושבות. |
|
||||
|
||||
נכון, זה באמת לא יפה מצידי, הטיזינג הזה. |
|
||||
|
||||
איילת, שאלתי את אישתי, רווה, מה דעתה, מדוע נשים ממעטות להשתתף בפורומים כמו האייל? ולהלן הנקודות שהעלתה עם מעט נופך משלי: 1. התגובה התוקפנית כלפיך, איילת, של ה"אלמוני המקורי" (לעיל) ממחישה היטב את הסיבה הראשונה: נשים עפ"ר לא ששות להתמודד עם תוקפנות כפי שעשית את בתשובתך לאלמוני הנ"ל. נשים רבות חוששות שייענו בתגובות מסוג זה ולכן אינן ממהרות להביע את דעתן בדיונים. מן הראוי לציין שהתוקפנות לא חייבת להיות כה בוטה כמו בדוגמה לעיל. בעוד שגברים מחפשים התנצחויות, לשיח הנשי יש נטיה ליתר שיתוף פעולה והבנה ולעיתים אפילו התנצחות לשם שמים עלולה להתפס אצלן כתוקפנות. עוד בעניין ההבדלים בין השיח הנשי לגברי במאמר "נשים בונות קונצנזוס - גברים הורסים אותו": דיון 279 2. עניין של חברות מוקדם: כשמתבוננים בחברה מעורבת טיפוסית של גברים ונשים, עד מהרה נוכחים לדעת שאת עיקר השיחה מנהלים הגברים, ואף שהנשים מאזינות הן ממעטות יותר להשתתף. אותן נשים אם יפרשו (לגינה או למטבח, לדוגמה) תתחלנה לשוחח בינהן נון סטופ. דוגמה נוספת: מחקרים הראו שבבתי הספר הבנים נוטים להצביע ולהשתתף הרבה יותר מהבנות. בארה"ב כבר התחילו להתמודד עם התופעה, בארץ, למיטב ידיעתי, עדיין לא. דפוס ההתנהגות הזה מועתק כנראה גם לאינטרנט. ג. מספר משתמשי האינטרנט הגברים עולה על מספר הנשים ויש להניח שהדבר בא לידי ביטוי גם באייל. בארה"ב ובקנדה מספר הנשים באינטרנט מתקרב למספר הגברים אך ביתר מדינות העולם יש רוב גדול מאוד לגברים, לעיתים יותר מפי שתים (כך אפילו באירופה). נתונים בנוגע לכך ב: אין בידי נתונים לגבי ישראל, ואם מישהו יימצא, הדבר אולי יאיר את עינינו בנקודה זו. ד. בסקר המצוטט ב-ג. מצוי גם ההסבר שלהלן למיעוט הגולשות: Dawn Brozek, senior Internet analyst at NetRatings,says: "Generally speaking, women shoulder a majority of the household responsibilities and therefore face a 'time poverty' at home, with less leisure time than men to spend on activities such as surfing the Internet." אני יכול לשוות לנגד עיני גולשים גברים באייל שיושבים בחדר מבולגן ודנים באינטרנט בעניינים ברומו של עולם. קשה לי יותר לדמיין אשה כזו - אשה עפ"ר קודם תדאג שלמעונה תהיה צורה אסתטית ורק אם יישאר לה פנאי היא אולי תתחיל לתקן את העולם ברשת.נ.ב. לכל האיילים הקנטרניים, התוקפניים והלוגיים: אני ער לכך שכל הסיבות שנמנו כאן הן הכללות, שאינן בהכרח תקפות לגבי יחידים כאלה ואחרים. אנא חיסכו את ההסברים המלומדים בעניין זה. |
|
||||
|
||||
רגע! מה רע בחדר מבולגן? אם דירתי לא מסודרת ו"אסתטית" אזי אין לי זכות ל"תקן את העולם ברשת" כדבריך? נשים מסדרות את דירתן וגברים לא? ועוד עפ"ר! גם הכללות (למרות בקשתך לאי-תגובה) וגם שוביניזם. |
|
||||
|
||||
שמעון, לסעיף ד. כבר כשקראתי את הדעה הזו אצל פרויד, השתוממתי ממנה אבל די הבנתי מאין היא נובעת. מהתנייה עמוקה של תרבות שמרנית-שובניסטית שהגיע לשיא עידונה בסוף המאה התשע-עשרה שעטפה אותה במחלצות מדעיות. זיגמונד כתב על הבעיה שהנשים מעוררות בזה שהן משפיעות לרעה על הגבר. הן שואפות לבטחון, קן בלה בלה בלה, אין להן שום הנאה מינית ולכן הן מגבילות את שאיפת הגבר לעיסוק באידאות גדולות. הגבר חייב להתעסק בכלכלת ליבידו, בגלל דרישות האישה, במקום לאמץ מוחו בפתרון בעיות הציביליזציה. ____________________ (*)החלטתי לא לחסוך הסברים מלומדים ,יענו. |
|
||||
|
||||
למה "אנחנו"2 צריכים לחסוך ממך את ההסברים המלומדים שלנו, אם אתה לא חוסך מאיתנו את ההסברים המלומדים שלך? 1 אני תוהה איך כותבים תהיה. זה עם שני יודים3 או עם יוד אחת? 2 אני כמובן לא מייצג כאן אף אחד, אפילו (במיוחד?) לא את עצמי. 3 ואיך כותבים יודים? |
|
||||
|
||||
"תהיה" - ביוד אחת (ולא "עם" יוד אחת): "בתוך המלה יכתב העיצור י' בשתי יו"דים רק אם אין על-ידו אם-קריאה ו' או ה"' -- מדריך לכתיב חסר הניקוד, כלל ז', סעיף 2. ואפשר גם לפתור את הבעיה ע"י ניקוד: "תְּהִיָּה" |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
מסקרנות: איך מבטאים "רווה"? |
|
||||
|
||||
לא, כי אני ומיכאלה1 כן. כבר ממזמן. 1 היא אמיתית. הרגע דיברתי איתה בטלפון! |
|
||||
|
||||
בתור יחידה שההכללות האלה אינן בהכרח (מה בהכרח, בכלל) תקפות לגביה, ואפילו זכות תגובה אין לה, שכן הכותב יודע שהוא כנראה מעצבן אותה, ומבקש ממנה למרות זאת לשבת בלול - כמה מן ההכללות שהזכרת נשמעות כל-כך מצוצות מהאצבע (או לכל הפחות ממחקרים סוציולגיים סוג זי''ן) שאולי עדיף היה לו חסכת אותן מאיתנו מלכתחילה. גברים הם בלאגניסטים, נשים פוחדות מהתנצחויות, בחיי... משהו בי מתפרץ (מרגיש כמו זעם) כנגד ההכללות השטחיות האלה, אבל אני אשתוק, לבקשתך. |
|
||||
|
||||
ליה, 1.זכות תגובה בוודאי שיש לך אבל לא יזיק אם היא תהיה קצת יותר מנומסת. 2. דומני גם שהערתי בדבר ההכללות לא היתה ברורה לך: אכן אפשר להתווכח על הכללות ולטעון, למשל, שאין הבדל בין מתכונת השיח הגברי לנשי. לו היית טוענת זאת הייתי מפנה אותך למאמר "נשים בונות קונצנזוס - גברים הורסים אותו" (ראי קישורית בהודעתי לעיל) הנוגע לספר המבסס ע"ס מחקרים את הטענה שיש הבדל כזה. אך אין זה סוף פסוק. אפשר שיש מחקרים נגדיים שמראים בדיוק ההפך. לו היית מצטטת מחקר נגדי כזה, זה היה מתקבל בברכה. כלומר, אז היה נוצר מצב של ויכוח בין מומחים בנושא; ובמקרה כזה, ההכללה שהשיח הגברי נוטה להתנצחויות יותר מהשיח הנשי היתה מוטלת בספק. לעומת זאת, הערתי פנתה לאלו הסבורים שכל הכללה אינה ברת תוקף כי תמיד יש יוצאים מן הכלל. האמנם יש הטוענים זאת? לפחות באייל, כן. זמן מה אחרי 911, בשעה שהיתה מתיחות גדולה בין ישראל לארה"ב בשל תגובת צה"ל בשטחים, ונראה היה לרגע שארה"ב מתחילה להפנות לנו עורף, רווה ואני פרסמנו באייל מאמר בשם "קרעפלאך" (חפשי בארכיון האייל) שנטען בו שלציבור האמריקני ולמדיה האמריקנית חוסר אהדה בסיסי לערבים (וזו הכללה), ולפיכך, אם ישראל לא תעשה בשטחים מעשה שלא יעשה, נזכה בסופו של דבר לתמיכה אמריקנית במדיניותנו (היום, אחרי נאום בוש, מתברר שהתחזית הזו התממשה). במאמר הופיעו נימוקים אחדים המבססים את ההכללה שבארה"ב יש נטייה לעויינות כלפי הערבים, אולם קוראים ששללו זאת, טענו שבכלל, באופן עקרוני, אי אפשר לבצע הכללה מעין זו. (לא אכנס כאן לפרטים כי את יכולה לעקוב בעצמך אם תרצי אחרי הדיון הארוך שהתנהל שם בנושא זה). בהערת ה"נ.ב." שלי בתגובתי לעיל התכוונתי לומר שאין צורך להעלות גירה ולחזור שוב על הדיון שהתנהל תחת המאמר "קרעפלאך". היות שאת חדשה באייל (אם איני טועה) ולא השתתפת בדיון ההוא אולי לא היית ערה לכך שזאת כוונתי. |
|
||||
|
||||
שמע, חבר דבריך אינם עושים חשק לענות בנימוס. ניחוח חריף של התנשאות עולה מסעיף אחד. לתשומת לבך. בכל הנוגע למחקרים ולנוהגי ההתדיינות המשכילית של חברי האתר, סלח לי, דיברתי מהבטן. הבה ולא נדבר על הכללות באשר הן, זה באמת נושא רחב מדיי, אלא דווקא על ההכללות האלה העוסקות בהבדלים בין המינים. אין לי ספק שהחברה מציגה מודל גברי ומודל נשי, וישנם לא מעט אנשים (אוקיי, הרוב) שגדלים להתאים את עצמם למודלים האלה. יש לי בעיה מאוד גדולה עם זה. אבל הבדלים טבעיים, הבדלי אופי בין גברים לנשים, ושוב תסלח לי על עמידתי האיתנה באויר נטול מחקרים - אין כאלה (!) אין. פשוט אין. העובדה שבנות בכיתה שקטות יותר מבנים היא אכן מעניינת, חזיתי בה בעצמי, אך אין לי צל צילו של ספק שאין היא נובעת אלא מדינמיקה חברתית בין בנים לבנות. אני גם משוכנעת שזה הולך ומשתנה מיום ליום, היות שקיימת פתיחות הולכת וגוברת לחילופי תפקידים בין בנים לבנות. כשהחילופים האלה יגיעו לשיא הדינמיות שלהם נוכל סוף סוף לזרוק לפח את כל המחקרים שדיברת עליהם, שאולי מתארים מציאות מסויימת, אך אינם יורדים לשורשי הבעיה. אגב-אגב, נדמה לי שקראתי את המאמר ההוא על נשים שבונות קוצנזוס. נדמה לי שהוא לא עניין אותי. |
|
||||
|
||||
קראתי את סעיף 1. בתגובתי לעיל, ולא זיהיתי בה שום נימת התנשאות (נימה כזו גם לא שמעתי בדבריה של אשתי, רווה, שכזכור הבאתי את הדברים מפיה). אף שאני גבר גם אני איני שש להתמודד עם תוקפנות, בפרט כשהיא תוקפנות סרק, ללא הצדקה לטעמי. אז תהיי בריאה, ושיהיה לך יום טוב. |
|
||||
|
||||
לאחר שנולדה לי בת ולשכנים שלי בן וראיתי את ההבדלים בהתנהגות שלהם בשלבי ההתפתחות שבהם הם עדיין לא מודעים לחברה ולתכתיבים שלה, אני כבר הרבה פחות נחרץ בנושא הזה. אני יודע שהמדגם שלי רחוק מלהיות מייצג אבל אחרי שראיתי דוגמא הפוכה לחלוטין ממה שאת טוענת אני כבל לא יכול להגיד בבטחון שאין כזה דבר התנהגות גברית ונשית טבעיות. |
|
||||
|
||||
ניתן להבחין בסממנים ''נשיים'' או ''גבריים'' כבר אצל תינוקות בני כמה חודשים, זאת ללא הבנייה חברתית ברורה שיכולה להיות מובנת בגיל זה. כך בתי, מגלה העדפה ברורה לבובות למרות שחדרה משופע בקוביות, כלי רכב וצעצועים אחרים. כך, פעוט המבוגר ממנה בחודשים ספורים בודק היכן אפשר לפרק כל צעצוע יותר מאשר מה הוא עושה. כך המצב גם בקרב הורים אחרים בסביבתי. |
|
||||
|
||||
האמת היא שביתי מגלה העדפה ברורה לחפצים ולא לצעצועים, היא אוהבת לפזר אותם לבחון אותם ואז לסדר אותם בתוך קופסא או כלי קיבול אחר, דוקא קוביות הן אחד הצעצועים החביבים עליה. עזבי אני לא רוצה להתחיל לדבר על זה, זה יכול ליצור פתיל שהויכוח שלי עם גילית יתגמד לעומתו ויעניין עוד פחות אנשים. |
|
||||
|
||||
את לא חושבת שיש בסיס אבולוציוני-ביולוגי להבדלי אופי (ממוצע) בין נשים לגברים? קחי למשל את נקבות הזאבים - מדובר באחד היצורים הפחות נחמדים שאני מכיר. הזכרים לא כל-כך מתאמצים. כלומר, גם הם לא נופת צופים, כשזה מגיע לאיזה כבשה עסיסית, אבל לזאבים זכרים יש הרבה יותר סולידריות כלפי בני מינם, לעומת הנקבות שנוטות לשחוט אחת את השניה בכיף. למעשה, נקבות שוחטות את *אחיותיהן* כאשר הן נולדות. המממ... עכשיו אני צריך להזכר איפה קראתי את זה. דווקא היה מעניין. אוף. |
|
||||
|
||||
Cubs fight viciously, often quite literally from the moment they're born. BBC's Carnivore! series has gruesome footage illustrating this. A hyena has given birth to three cubs, and two are already fighting savagely – until they notice the third, still being licked dry, and attack it. As many as 25 percent of all cubs may die from such fights before adulthood. The worst fighting is between two sisters in the same litter. As soon as she can, the stronger female will kill the weaker. Unlike most carnivores, hyenas are born with their eyes open and teeth functional. לקוח מ http://www.liberalmafia.org/hyenas/hyena.FAQ.html
Q: Doesn't the mother stop this? A: Occasionally she tries, but it's a losing battle. Also, cubs dig a network of smaller tunnels from the birthing den, tunnels into which the adults don't fit, and will kill each other there. Or, the weaker cub may be so intimidated that it doesn't dare come out to nurse and so starves to death. |
|
||||
|
||||
אם אני אזכור אני אבדוק את הספר שאני חושד שהוא מקור המידע כשאגיע להרצליה. אם תלמד מניסיונו של אנשלוביץ, תגלה שאין להחזיק בציפיות גבוהות מדי. (: |
|
||||
|
||||
כל ערב אנחנו יושבים על הברזלים במרכז המסחרי ומריצים קטעים. למה לא רואים אותך? תבוא, תבוא, מחר מביאים מכה בסניף בכפר שמריהו. אני נוהג. לשמור לך מקום? |
|
||||
|
||||
לא רואים אותי כי אני בדירתי שבירושלים. בהרצליה נותרו רק ההורים. אני יודע, זה לא יפה להשאיר ככה את ההורים במקום שורץ פושעים כמו הרצליה, אבל אני אנטיפאט. יש ברזלים במרכז המסחרי בהרצליה? כשחושבים על זה - יש מרכז מסחרי בהרצליה? |
|
||||
|
||||
בוודאי, מדובר במרכז שכונת "פשע+" שבהרצליה, בו מתכנסת מדי שבוע קבוצת התמיכה ל"עבריינים דוברי לטינית" (et tu זה לטינית, לא?). וברצינות, כדי לא להוציא שם רע לבאר ממנה אני שותה: בכל 4שנותיי בעיר לא חוויתי כאן מעשה פשע, לבד מתלישת מגבים, פעם יחידה. |
|
||||
|
||||
לא, אתה חושב חולון-בת-ים. אצלנו אין פשיעה קטנה. הרצליה זו עיר של פשיעה חשובה, מרעידת-אדמה. יגאל עמיר, רוצחי דרק רוט (רעי חורב גם מהאזור, נכון?), האופנובנק - פשעים שקוראים עליהם אחרי זה כמה שבועות בעיתון, לא משהו קטן שאפילו המשטרה לא מטריחה את עצמה לחקור. היית בקניון החדש, אגב? עוד לא יצא לי ממש להסתובב שם. טוב, האוף-טופיק כאן עובר כל גבול. מספיק. |
|
||||
|
||||
היי, אתר של גברים הרצליינים! זה לא אוף-טופיק, זה הטופיק בכבודו ובעצמו! |
|
||||
|
||||
רחוב סוקולוב, הרחוב הראשי של הרצליה, במיוחד הקטע שבין לב העיר לתחנת המגן דויד אדום ובנין פאן-לון בערב חורפי יכול הוא מקום כל כך מדכא שזה ממש פואטי. |
|
||||
|
||||
כן, ולחשוב שרוב חיי גרתי לא רחוק משם. אפילו כתבתי סיפור שמבוסס על תחנת המד"א הזאת! איפה שמתי אותו? הממ... הנה: |
|
||||
|
||||
יש, מול ג'אמיל, לא? אבל מה אני יודעת, אני עברתי לרשל"צ... |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |