בתשובה לדב אנשלוביץ, 14/01/24 8:22
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להערה 3 , ראו מה אומר אחד ממרעיו החשובים של נחום ברנע. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דרוקר אינו עובד באמצעי התקשורת של ברנע (ערוץ 13 שגם שם יש את יחזקאלי). רון בן ישי (ידיעות, שם ברנע כותב), מהיום (16.01): "הפסקת הלחימה לפני פירוק התשתיות הצבאיות של חמאס ונטרול הנהגתו תהווה אובדן טוטאלי של ביטחון ישראל." משעשע איך בעולמו הבידיוני של ערוץ 14, דוקא אמצעי התקשורת האחרים הם אלו הדוגמטיים והמונוליטיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר כתבתי "מרעיו" לא התכוונתי לקבוצה ששייכת למקום עבודה מסוים, אלא לקבוצה שאבריה דומים זה לזה מסיבות אחרות. ישנם בה למשל נדב אייל אמנון אברמוביץ וגם ברוך קרא ודרוקר. בערוץ 14 ראיתי אמש דווקא את הצגתו של רון בן ישי באופן חיובי בנושא הזה, למרות שצוין שם שהוא לא "מכוחותינו". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ועדיין, זאת הדגמה של המגמתיות והצ'רי פיקנג שבה אתה ומכונת הרעל נוקטים על מנת להשמיץ את אמצעי התקשורת שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. צריך להוסיף לרשימת הנגד לטענות ערוץ 14 כנגד נחום ברנע, את הנטייה של ערוצי הימין הרדיקלי להסית ולפתוח בקמפיינים כנגד אנשי תקשורת שאינם תומכי הקואליציה. העמדה שיוחסה לברנע אינה מאד שונה מעמדתם של גנץ ואייזנקוט. זה קו ביריוני שהוא חלק מאפיונם של ערוצי הימין הרדיקלי. בעוד גנץ ואייזנקוט, נהנים מהגנה קבועה בהיותם פעילים פוליטיים, ההסתה כנגד עיתונאים חסרי הגנה משטרתית היא אפקטיבית יותר. ב. לאנשי הימין הרדיקלי אין בעיה פרשנית של עמדת גנץ ואייזנקוט. בעיניהם, השניים הם שותפי דרך של ח"כ עופר כסיף ובוגדי קפלן, אם לא החמאס עצמו. לכל האחרים, הסבורים שהשניים רחוקים מאד מעמדות השמאל-מרץ לשעבר, עמדת השניים היא סימן אזהרה בולט לגבי המצב הצבאי ברצועת עזה. ג. כל ניסיון לקבוע עמדה בשאלה זו, חייב להיפתח בהסתייגות שלמעשה איננו יודעים מה המצב הצבאי בעזה. דיווחי צה"ל, בפרט בשבועות האחרונים, הם בבחינת יח"צ ופרסום ממומן ואינם אמינים. בראייה של מי שאינו יודע, נראה שצה"ל בשבועות האחרונים אינו מתקדם באופן משמעותי ולא סביר שהמצב הזה ישתנה לאחר שהוא התחיל להוציא כוחות מעזה. ההשערה המתבקשת היא שהאפשרות של כיבוש הרצועה כולה (הקרוייה בלשון הפוליטיקאים, מיטוט החמאס) אינה נראית בעין, לפחות לא בזמן הקרוב. ד. מרכיב מרכזי בכישלון המבצע הצבאי והקונספציה הישראלית הותיקה של "תנו לצה"ל לנצח", היא הכישלון במציאת ושחרור החטופים. הכישלון הזה קבל אישור מובהק בחיסול שלושת החטופים שהצליחו להשתחרר בדרך המקרה. איני רוצה לבזבז את זמנכם בהוכחת מה שצריך להיות ברור לכולם ולכן אסתפק בהנגדה שבין שחרור החטופים מאנטבה ב-1976 לבין המצב בעזה בו צה"ל נמצא במרחק של פחות מק"מ ספורים מאתרים רבים בהם מוחזקים חטופים. ה. הסיבות הישירות לכישלון הלפחות חלקי של המבצע הקרקעי הן להערכתי ברורות לעין. החלק הקשה יותר הוא הסבר הנסיבות שיצרו את הסיבות הללו. סיבה אחת, היא אזור הפעולה שהחמאס השקיע כסף רב ושנים רבות בביצור ומלכוד שהפך את הרצועה לדוגמה קיצונית של שטח עירוני בנוי ומבוצר. ו. סיבה שנייה היא העדר מודיעין איכותי ברצועת עזה. השינוי שעבר צה"ל בשנים האחרונות הפך אותו לצבא חזק ומתוחכם במיוחד. הצד הנוסף של השינוי הזה הוא שצה"ל הפך גם לארגון מורכב, מסובך וקשיח. ארגון כזה הופך את הצורך במודיעין איכותי לקריטי, מאחר שהארגון מתקשה מאד לפעול ללא תרגול והכנה ממושכת. במילים אחרות, צה"ל זקוק לתוכניות מפורטות ומוכנות מראש, אחרת המערכת מתחילה להתפרק. מודיעין איכותי הוא מודיעין שמספק לצבא מידע מדוייק ומפורט על שדה הקרב בו הוא מתכוון לפעול. ז. השתמשתי במושג הכללי מודיעין איכות מפני שקשה להסביר את מה שמסתתר מאחורי הכינוי. זהו משהו שקשור למונחים אחרים כמו מודיעין כוונות וקונספציה. תמונת המודיעין מורכבת משני מרכיבים. מרכיב אחד הוא אוסף פרטי המידע שנאספים על האוייב והמרכיב השני הוא הבינה והפרשנות שמסדרת את אוסף הפרטים הזה לתמונה מובנת של יכולות וכוונות האוייב. מודיעין איכותי הוא המבחר המצומצם של ידיעות שמסייעות יותר מכל האחרות ליצירת הבנה של מערך האוייב. האמירה שצה"ל פעל ברצועה בהעדר מודיעין איכות שקולה לאמירה שצה"ל לא ידע היכן המטה הכללי של החמאס, מרכזי הייצור האחסון וההפצה של הנשק או היכן מוחזקים חטופים. ח. עוד עדות וראיה לבעיית מודיעין האיכות היא הדגש המופרז על עבודת התצפיתניות. התצפיתניות הן חיילות שיושבות עם מצלמות ומכ"מים. באופן טבעי הן עוקבות אחרי התנועה של אנשים מדרג לא בכיר הנמצאים על קו הגבול. בד"כ מדובר במודיעין איסוף כמעט חסר ערך של אתרעה ללא מודיעין אחר המסדר את תמונת המערך כולו ותפקיד הנעקבים בו. המקבילה בחמאס לתצפיתניות כנראה מוצלחת יותר. אלו הם אנשי שטח המסתובבים על קו הגבול ובאמצעים בסיסיים עוקבים אחרי נוכחות של חיילים וכוחות על קו הגבול. שני האופנים הן צורות של מודיעין איסוף ולא איכות. בפועל האיסוף החמאסי זיהה ואישר שמערך הגבול של צה"ל נטוש ורדום ובכך אשרו את פתיחת המבצע. אם לדוגמה היה לצה"ל מידע על הכוונות והתוכניות, וכוחות התערבות לא גדולים היו פרושים באופן שיכלו להגיע בזמן קצר לשטחי הקרב, המבצע של החמאס יכל להסתיים באסון מבחינתם. הנקודה שאני מנסה להדגים, היא שמי שמתבלבל בין עבודת התצפיתניות לבין מודיעין אתרעה אסטרטגי, אינו מבין את פעולת מערך המודיעין. ט. הסיבות לכך שצה"ל נאלץ לפעול בעזה ללא מודיעין משמעותי יכולות להיות אקראיות כמו כישלון הפעולה של סיירת מטכ"ל בחאן יונס או התברגות קצינים לא מוכשרים בנקודות רגישות של מטה אמ"ן. הן יכולות להיות גם שיטתיות כמו תמיכה רחבה וחזקה מאד של האוכלוסיה האזרחית בחמאס. תמיכה כזאת מקטינה מאד את הסיכוי שמי מהם ימסור מידע מועיל לצה"ל. אני יודע שטענה זו מנוגדת לתמונה שמציירים צה"ל וכתבים לענייני ערבים. הידיעות על החיכוכים הרבים בין אזרחים ברצועה לבין החמאס, עשויות להיות אי הבנה. למשל אזרחי ישראל רבים אינם תומכים בממשלת ישראל, אבל כמעט כולם תומכים בצה"ל. י. אם ההשערה שלי על תמיכה כמעט מונוליטית של תושבי עזה בחמאס נכונה, יש לכך השפעה קריטית על התוכן שיש ליחס ל"מיטוט החמאס". כל הסדר, בטווח הנראה לעין, שיביא בחשבון בצורה כלשהי את רצון האזרחים בעזה, יחזיר את שלטון החמאס במובן מסויים. ולכן "מיטוט החמאס" במובן הרחב ביותר האפשרי, פירושו לכל היותר, פירוק הארגון הצבאי החזק למדי שהחמאס הקים ברצועה. החזרת הרש"פ לרצועה, עשוייה להתגלות כמקבילה של הקמת הממשלה של ריאד אל מלכי בבגדד ע"י האמריקאים. הרש"פ בעזה, עשוי להתגלות כגורם זר לא פחות מישראל עצמה. יתכן שזה מה שמסתתר מאחורי העמדה של גנץ ואייזנקוט. אם מחברים את הצורך להדבר עם חמאס באופן כזה או אחר, עם התמיכה הרבה מאד (לטעמי גם היסטרית ואירציונלית) שיש לארגון האזרחי לשחרור החטופים, זו אופציה מרכזית לעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאמר חשוב של רונן ברגמן נראה שברגמן רואה שחורות עוד יותר מאיתנו כאן. א. נראה שברגמן מצטרף לחוג מתרחב והולך של תומכי אופציית עסקת שליט: סגירת עסקה כוללת עם סינוואר על הפסקת אש ושחרור האסירים. את הפרוצדורה אנו מכירים. הילולת השמחה על שחרור החטופים תטביע את ההכרה בכך שהפסדנו בעוד סיבוב מול הטרור החמאסי והפעם במחיר מדיני-בטחוני-חברתי מופקע ומסוכן עוד יותר מן הפעמים הקודמות. לובי החטופים יאמר שאם המנוול הימני חתם על העסקה, אז היא בטוחה. והאידיוטים המטורפים של הימין יאמרו שזו עסקה של המנוול השמאלני וימשיכו לשבת על מושבי המיניסטרים. ב. לא עם כל מה שכתב ברגמן אני מסכים. ברגמן כותב שמיטוט החמאס ושחרור החטופים הן מטרות סותרות. הוא כותב ששחרור החטופים בלתי אפשרי ובאופן מעשי צה"ל מפעיל נוהל חניבעל וגורם לחיסול החטופים. למעשה, בניגוד למתואר ע"י ברגמן, ראינו שחלק מן החטופים כלל אינו נמצא במנהרות, אלא בדירות מגורים. אם היה מודיעין על מקום החזקתם, כנראה שאפשר היה לחלץ אותם חיים. ג. עמדת ישראל הרשמית היא שמיטוט החמאס ושחרור החטופים הן מטרות משלימות. האמת היא באיזשהו מקום באמצע. הקבינט המציא את הנוסחה הזו של מטרות משולבות והיא יכלה לעבוד לא רע, אילו גם צה"ל היה מצליח במהלך התקדמותו לשחרר חטופים. בפועל, לא רק שלא הצליח, אלא חיסל 3 חטופים בעצמו. צריך לומר את האמת: בנקודה זו, צה"ל הוא שהכשיל את הממשלה ולא להיפך. ד. עם כל הצער בדבר, יש להכיר שאופציית שליט זה כל מה שנשאר בקלפים. והצער דהאי עידנא גדול מאד: ברגע שתושלם עסקת שחרור האסירים, יתחיל השעון לתקתק את הזמן לעסקת החטופים הבאה. ה. מן הסתם הממשלה תעבור להרפתקה הבאה בדרום לבנון. רק שהקלפים שבידיה יהיו חלשים עוד יותר מכרגיל. ברגמן כתב משהו נכון: ממשלת ישראל חשבה שהפוגרום של 7.10 איפשר לישראל לצאת למבצע צבאי מבלי לתכנן את העתיד. ואני מוסיף שההסתמכות הבלעדית על צה"ל לפיתרון כל הבעיות והתהליך בו צה"ל מוביל את הממשלה הוא מודוס אופרנדי קבוע בישראל. עד כאן לקונספציית "תנו לצה"ל לנצח". נדמה לי שהיה זה גנרל צרפתי שאמר שמבצעים צבאיים משולים לדיג עם חכה וקרס עשוי מזהב. אם תאבד את הקרס, שום דג שתפסת לא יפצה על האבידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 764642 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהמנוול, שכונה בעבר "הקוסם" ע"י חסידיו, הצליח להעלים את הקלפים שהיו בידי ישראל, איזה קלפים נותרו בעצם בחפיסה שלנו? א. הפסקת אש והסכם שחרור האסירים עם החמאס. לצד הנזק העצום לעתיד ישראל, בראייה פוליטית קשה לי לראות איך קואליציית ה-64 שורדת תבוסה שכזאת. מאחר ולובי החטופים מבוסס על תומכי האופוזיציה, הילולת שחרור החטופים, תפעל כבומרנג פוליטי. לענ"ד מימוש הקלף הזה קשור להסדרת חנינה פלילית ופוליטית למנוול. המנוול יפרוש לאחוזותיו ואולי אפילו לחו"ל, כאשר ברית ה-64 תדביק את חרפת התבוסה אליו אישית ותבחר לעצמה קויזלינג חילוני אחר. ב. כנהוג במקומותינו התכנית האלטרנטיבית האחרת היא תכניתו של צה"ל, הקרוייה שלב ג. ההצעה היא להמשיך לשמור על אש מבוקרת בצפון, כאשר הפעילות בדרום תעבור שינוי פאזה. הכוחות הגדולים יוצאו מרצועת עזה וצה"ל ימשיך להתקדם עם כוחות מצומצמים מבית לבית ומחפיר לחפיר, עד להשתלטות מלאה על כל שטח הרצועה. לתכנית זו שתי בעיות. ראשית, סיכוייה מלכתחילה קלושים. היא פשוט מזכירה יותר מדי את התכניות האמריקניות של הגברת הלחץ על האוייב כאשר במקביל מפנים את הכוח האמריקני הביתה (וייטנם, אפגניסטן). שנית, צה"ל מתנהג כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם, כאשר בפועל הזמן המדיני-בטחוני-חברתי כבר חלף. הלהבות בצפון הולכות ומתגברות ושנת הבחירות בארה"ב כבר כאן, כאשר המנוול הצליח להקדיח את היחסים עם שתי המפלגות בארה"ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר בבירור תגובה (של הפונז?) שהעלתה את השאלה למה, לכל הרוחות, התצפיתניות צריכות להיות סמוכות לגדר, אבל מנוע החיפוש הסנילי כנראה שכח אותה ולכן אני מתעלק על התגובה שלך כדי להודיע בשמחה שבאיחור אופנתי של כמה שנים צה"ל התחיל לחשוב על הרעיון הזה. האח! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי מתפוצץ המוח מזה שרק אחרי ה-7 באוקטובר למישהו פתאום יש את הרעיון המהפכני1 לתת לחיילות ליד הגדר נשק ולהכשיר אותן להשתמש בו. חיילים? לדעת להשתמש בנשק? מטורף! _______________ 1 ״בנוסף, כלקח מ-7 באוקטובר, כדי להעצים את תחושת הביטחון האישי של התצפיתנית, החיילות החדשות עוברות קורסים של קרב מגע להגנה עצמית, חותמות על נשקים ועוברות הרבה יותר אימוני קליעה במטווחים, בפרק ההכשרה שבבסיס סיירים בערבה.״ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שכדי לדמות פעולה אמיתית הן מתאמנות כשהן בנעלי בית ופיג'מות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי זה לכל הפחות מגוחך. אם אני זוכר נכון (וגם אם לא, ההבדל בטח לא גדול) ישנם ישובים ובתי-ספר שקרובים לגבול יותר מאשר חלק מהבסיסים האמורים. אם ישראל מחליטה לוותר על השטח, שתתכבד ותכריז על כך, ותפנה את הישובים. אבל אחרת, זה אבסורד. הצבא מחביא את חייליו מאחורי האזרחים? מה התושבים שם אמורים לחשוב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התפקיד של התצפיתניות הוא לתצפת, ואין שום סיבה שבעולם (אולי מלבד ההוספה של חוליית כשל אפשרי בעניין התקשורת המאובטחת בינן לבין אמצעי התצפית1) לשים אותן בקו הראשון, הן לא מביאות שום תועלת מבחינת הגנה ורק מהוות נקודה נוספת שיש להגן עליה2. את ההגנה אמורים לעשות לוחמים ולוחמות. ___________ 1- אה, אופס, מישהו שכח להפעיל VPN, והטרקטור חתך את הכבל התת-קרקעי לפני שנה. לקחים יופקו, ראשים יעופו, ביבי ייבחר שוב. 2- כבר סיפרתי שבמסגרת המילואים שלי ב"אבטחת מתקנים" הוסיפו אלינו פעם חיילת סדירה עם ההוראה הברורה: אם יורים את מתכופפת מעבר לקיר הבטון בעמדת הש"ג. "ואומרת תהילים" זאת כבר התוספת שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין לי התחלה של מושג איפה נכון להושיב את התצפיתניות מבחינה תפעולית. אני רק אומר ששיקולי "הרחקה מהחזית" הם אבסורדים לכל הפחות. הנקודה שלי היא שזה לא "קו ראשון". מדובר בבסיסים עורפיים לכל דבר. השביעי באוקטובר היה אמנם מזמן, אז אולי הספקת לשכוח, אבל רוב האירועים באותו יום התרחשו בקיבוצים, מושבים, עיירות וערים. הלקח שאתה למד מזה הוא שמוטב להרחיק חיילים מאותם ישובים, כי זה מסוכן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא מתאים לך לרדת לרמת ויכוח כזאת. חבל. אם להשיב לך באותה רוח של מלחמה באנשי קש, האם אתה מציע להעביר את השלישות מרמת-גן לגבול הצפון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אני מתנצל על הטון בהודעה הקודמת. עזור לי בבקשה לזהות את אנשי הקש איתם אני מתווכח? אני לא מבחין היכן אני מסלף את עמדתך. בינתיים אענה לך ברצינות על השאלה הרטורית ששאלת: אני לא מציע להעביר את השלישות מרמת-גן לגבול הצפון - בין השאר כי המיקום הראוי של בסיס השלישות הוא אחד מהנושאים הנדירים הללו אודותיהם לא גבשתי מעולם שום דעה. אני כן חושב שאם היו לצה"ל שיקולים מבצעיים להעדיף אותה במטולה, הם היו צריכים לנצח בקלות הרהורים מהסוג "אבל מטולה היא מקום מסוכן לחיילים". אם היא בטוחה מספיק לאזרחים וילדים, היא בהכרח בחזקת בטוחה מספיק לחיילים. בעיני, מפקדי צה"ל שיקבלו את עצתך ימעלו בתפקידם: אם מטולה אינה מספיק בטוחה לחיילים, היא מכללא אינה בטוחה מספיק לאזרחים, ועל מערכת הבטחון להפוך אותה לכזו או לפנות ממנה את האזרחים (ולכל הפחות להזהיר אותם כדי שיתפנו בעצמם). כל ברירה אחרת פירושה הפקרה מודעת של תושבי מטולה. היום, כמובן, מטולה לא בטוחה מספיק לאזרחים וילדים. אבל לו השלישות הראשית הייתה נמצאת שם ואז ננטשת עם פתיחת המלחמה, זה היה אירוע גרוע במאית הפרומיל מנטישת מטולה עצמה, ובטל בשישים לעומתו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |