בתשובה לשוקי שמאל, 16/01/24 16:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאמר חשוב של רונן ברגמן נראה שברגמן רואה שחורות עוד יותר מאיתנו כאן. א. נראה שברגמן מצטרף לחוג מתרחב והולך של תומכי אופציית עסקת שליט: סגירת עסקה כוללת עם סינוואר על הפסקת אש ושחרור האסירים. את הפרוצדורה אנו מכירים. הילולת השמחה על שחרור החטופים תטביע את ההכרה בכך שהפסדנו בעוד סיבוב מול הטרור החמאסי והפעם במחיר מדיני-בטחוני-חברתי מופקע ומסוכן עוד יותר מן הפעמים הקודמות. לובי החטופים יאמר שאם המנוול הימני חתם על העסקה, אז היא בטוחה. והאידיוטים המטורפים של הימין יאמרו שזו עסקה של המנוול השמאלני וימשיכו לשבת על מושבי המיניסטרים. ב. לא עם כל מה שכתב ברגמן אני מסכים. ברגמן כותב שמיטוט החמאס ושחרור החטופים הן מטרות סותרות. הוא כותב ששחרור החטופים בלתי אפשרי ובאופן מעשי צה"ל מפעיל נוהל חניבעל וגורם לחיסול החטופים. למעשה, בניגוד למתואר ע"י ברגמן, ראינו שחלק מן החטופים כלל אינו נמצא במנהרות, אלא בדירות מגורים. אם היה מודיעין על מקום החזקתם, כנראה שאפשר היה לחלץ אותם חיים. ג. עמדת ישראל הרשמית היא שמיטוט החמאס ושחרור החטופים הן מטרות משלימות. האמת היא באיזשהו מקום באמצע. הקבינט המציא את הנוסחה הזו של מטרות משולבות והיא יכלה לעבוד לא רע, אילו גם צה"ל היה מצליח במהלך התקדמותו לשחרר חטופים. בפועל, לא רק שלא הצליח, אלא חיסל 3 חטופים בעצמו. צריך לומר את האמת: בנקודה זו, צה"ל הוא שהכשיל את הממשלה ולא להיפך. ד. עם כל הצער בדבר, יש להכיר שאופציית שליט זה כל מה שנשאר בקלפים. והצער דהאי עידנא גדול מאד: ברגע שתושלם עסקת שחרור האסירים, יתחיל השעון לתקתק את הזמן לעסקת החטופים הבאה. ה. מן הסתם הממשלה תעבור להרפתקה הבאה בדרום לבנון. רק שהקלפים שבידיה יהיו חלשים עוד יותר מכרגיל. ברגמן כתב משהו נכון: ממשלת ישראל חשבה שהפוגרום של 7.10 איפשר לישראל לצאת למבצע צבאי מבלי לתכנן את העתיד. ואני מוסיף שההסתמכות הבלעדית על צה"ל לפיתרון כל הבעיות והתהליך בו צה"ל מוביל את הממשלה הוא מודוס אופרנדי קבוע בישראל. עד כאן לקונספציית "תנו לצה"ל לנצח". נדמה לי שהיה זה גנרל צרפתי שאמר שמבצעים צבאיים משולים לדיג עם חכה וקרס עשוי מזהב. אם תאבד את הקרס, שום דג שתפסת לא יפצה על האבידה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 764642 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שהמנוול, שכונה בעבר "הקוסם" ע"י חסידיו, הצליח להעלים את הקלפים שהיו בידי ישראל, איזה קלפים נותרו בעצם בחפיסה שלנו? א. הפסקת אש והסכם שחרור האסירים עם החמאס. לצד הנזק העצום לעתיד ישראל, בראייה פוליטית קשה לי לראות איך קואליציית ה-64 שורדת תבוסה שכזאת. מאחר ולובי החטופים מבוסס על תומכי האופוזיציה, הילולת שחרור החטופים, תפעל כבומרנג פוליטי. לענ"ד מימוש הקלף הזה קשור להסדרת חנינה פלילית ופוליטית למנוול. המנוול יפרוש לאחוזותיו ואולי אפילו לחו"ל, כאשר ברית ה-64 תדביק את חרפת התבוסה אליו אישית ותבחר לעצמה קויזלינג חילוני אחר. ב. כנהוג במקומותינו התכנית האלטרנטיבית האחרת היא תכניתו של צה"ל, הקרוייה שלב ג. ההצעה היא להמשיך לשמור על אש מבוקרת בצפון, כאשר הפעילות בדרום תעבור שינוי פאזה. הכוחות הגדולים יוצאו מרצועת עזה וצה"ל ימשיך להתקדם עם כוחות מצומצמים מבית לבית ומחפיר לחפיר, עד להשתלטות מלאה על כל שטח הרצועה. לתכנית זו שתי בעיות. ראשית, סיכוייה מלכתחילה קלושים. היא פשוט מזכירה יותר מדי את התכניות האמריקניות של הגברת הלחץ על האוייב כאשר במקביל מפנים את הכוח האמריקני הביתה (וייטנם, אפגניסטן). שנית, צה"ל מתנהג כאילו יש לו את כל הזמן שבעולם, כאשר בפועל הזמן המדיני-בטחוני-חברתי כבר חלף. הלהבות בצפון הולכות ומתגברות ושנת הבחירות בארה"ב כבר כאן, כאשר המנוול הצליח להקדיח את היחסים עם שתי המפלגות בארה"ב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |