בתשובה לדב אנשלוביץ, 13/12/23 13:14
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ברשותך אחלוק על המקורות שלך. הויכוח הזה די שולי מפני שבעה"ב נמנעו מלהפציץ את הדיביזיות הממוכנות הגרמניות לא רק בדרכן לגבול אלא גם בזמן שנלחמו בתוך בלגיה והולנד. וזאת בגלל החלטה צרפתית לא להפציץ מן האויר איזורים עירוניים. כאשר הם בכל זאת פעלו, מפציצים מסוגים שונים של בעה"ב, שלמו מחיר כבד בכל גיחה מפני שהופלו ע"י מטוסי קרב גרמניים (מסרשמיט 109). חילות האויר הקטנים של בלגיה והולנד הושמדו ביום הראשון והמטוסים הצרפתיים וההריקיין הבריטי התגלו כמיושנים ולא מסוגלים להתמודד עם המסרשמיט. המטוס היחיד שעמד במשימה היה הספיטפייר החדש. הבריטים העבירו 4 טייסות כאלו לצרפת, אבל סרבו להעביר עוד, מפני שחששו מן השחיקה שתשאיר אותם ללא הגנה אוירית בשמי בריטניה והתעלה. התוצאה היתה שהלופטואפה שלט בשמי שדה הקרב. כך שגם כאשר בעה"ב תקפו מן האויר את הגרמנים זה לא עבד. באשר למידווי, יש ספר שלם על הקרב שיצא לאחרונה (בעברית). אם זה חשוב אני יכול למצוא אותו. יש שם סיפור שלם איך המודיעין האמריקאי פענח את הקוד היפני הימי. הם ידעו שבהודעה מסויימת צריכה להופיע מילה מסויימת ובצורה כזו הגיעו למצב שיכלו לפענח מילים מסויימות בהודעות. האמריקאים ידעו היטב שנגומו בראש צי של 4 נושאוות מטוסים נמצא בדרך לאי מידווי (נמצא במרכז האוקיינוס הפסיפי (מכאן שמו) כדי לסייע בכיבוש האי. מטוס סיור ימי קטלינה של האמריקאים זיהה כמה ספינות שהיו בדרך להפציץ את האי, אבל זה לא היה הכח הראשי. כאן אפסיק את הנאראטיב מפני שהוא מסובך מדי ומי שמעוניין מספיק ימצא תאור מפורט שלו בויקיפדיה העברית. הקרב המסובך כלל גלים של מטוסים אמריקאים מנושאות המטוסים ומן האי מידווי וגלים של מטוסים יפניים שתקפו הן את הספינות האמריקאיות ואת האי. האמריקאים ניסו ללא הצלחה לפגוע בנושאות המטוסים היפניות באמצעות סוגים שונים של מטוסים. בהתחלה ניסו מפציצי B-17 שהמריאו מן האי ואח"כ טורפדות שנורו ממטוסים וצוללות ואח"כ מטוסי תקיפה צוללים. הכל ללא הועיל. לכך התכוונתי כאשר כתבתי על נחיתות טכנולוגית של הימיה האמריקאיות. גם היפנים מצידם לא הצליחו לפגוע בנושאות המטוסים האמריקניות בעיקר מפני שלקח זמן רב עד שמצאו אותן. למרבה מזלם של האמריקאים, בעוד הגל הראשון היפני שחזר לספינות האם שלו חונה על הספינות כאשר היפנים מנסים להחליף את החימוש של המטוסים ולתדלק אותם ואת מטוסי הקרב שהגנו עליהם (מטוסי הזירו המצויינים), גל שני של מפציצי צלילה אמריקאים הצליח לפגוע בסיפוני הספינות שהיו מלאים בדלק ופצצות. נושאת המטוסים של מפקד השייטת נגומו (אקאגי) טבעה והוא נאלץ לעבור לספינה אחרת. האמריקאים הצליחו להטביע 3 מתוך 4 נושאות המטוסים היפניות. היפנים פגעו פגיעות קשות ביורקטאון אבל היא המשיכה לצוף. ימאמוטו עצמו בראש שייטת שהיו בה סיירת מלחמה כבדה ושתי נושאות מטוסים נמצא כ-800 מייל מצפון לאי מידווי בדרכו לסייע בכיבוש האיים האלאוטיים (אלו איים שממשיכים כביכול את איי הוואי בכיוון אלסקה. יממוטו התכוון לצרף את הכוח שלו אל מה שנשאר מהכוח של נגומו וביחד (הסיירת הכבדה ו-3 נושאות המטוסים) לתקוף בלילה את השייטת האמריקאית. ופה הסיפור מסתבך שוב. קיצורו של דבר, ובשל עיכובים שונים ימאמוטו הבין שלא יספיק להגיע בלילה ולכן הורה לנגומו (שבינתיים איבד גם את היריו, נושאת המטוסים האחרונה שלו) לסגת. בגלל שיפן נותרה עכשיו רק עם 4 מתוך 8 נושאות מטוסים גדולות שהיו לה (ושתיים מהן עברו תיקונים), ימאמוטו חשש שלא יוכל להגן על איי הבית והורה לנושאות המטוסים שנותרו לחזור הביתה. האמריקאים לא היו אמורים לנצח בקרב הזה בגלל היכולת העדיפה של הצי היפני, אבל המודיעין שלהם נתן להם את יתרון המכה הראשונה והמזל ששיחק להם איפשר להם לנצח בקרב הזה ניצחון מוחץ כאשר הטביעו 4 נושאות מטוסים במחיר של אחת משלהם. התבוסה היפנית הזו היתה חמורה לא פחות מתבוסת פרל הרבור האמריקאית. אבל בעוד התעשייה האמריקאית התעשתה והצליחה לפצות את הצי האמריקני על אבדותיו, היפנים לא הצליחו עד סוף המלחמה לבנות אפילו נושאת מטוסים גדןלה אחת לאחר שאיבדו חצי מנושאות המטוסים שלהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אותה שיירה ענקית של טנקים שראשה לפני הארדנים וזנבה בתוך גרמניה שאת חלקה הראו בסרט בצילומים אוטנטיים שנעשו על ידי מטוסי הביון הצרפתים, לא נראתה כלל כ"איזור עירוני", אלא כיעד צבאי. אי אפשר היה לשער שהטנקים האלה יצאו לפיקניק. לכן אותה הוראה עליה אתה מדבר אינה רלוונטית. לגבי הקרב על מידווי הגירסה שאתה מציג עכשיו די תואמת את מה שאני ראיתי וספרתי עליו. גם הסיפור על פיענוח התשדורות היפניות מוצג בסרט. בתשדורות האלה הופיעה המילה AF ולא היה ברור תחילה אם הכוונה לאי מידווי כפי שטען שם מישהו על סמך "תחושת בטן". בסופו של דבר הדבר נבדק על ידי האמריקאים על ידי שידור כוזב לפיו ישנה איזו תקלה במערכת המים באי מידווי, ואז יורטו שדרים יפניים לפיהם ב AF ישנה בעיית מים, וזה מה ששיכנע את נימיץ לשלוח את נושאות המטוסים לאי כדי לארוב לצי היפני. אני מבין שאותה הוראה של יממוטו לסגת שעליה אתה מספר באה אחרי אובדן ארבעת נושאות המטוסים היפניות, וסיום הקרב. הסיפור הזה לא מופיע בסרט והוא נשמע כמשהו "מבדיחה אחרת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסיבות ברורות אתה מנסה לצייר את סיפור הקרב על צרפת כסיפור של הפתעה מודיעינית. וזה ממש לא המצב. הסיפור שם היה של קונספציה שהצרפתים לא היו מסוגלים להיפרד ממנה עד שהיה מאוחר. למעשה כוחות צרפתיים של הארמיה התשיעית והארמיה הראשונה נתקלו ונהלו קרב עם כוחות של קבוצת השריון A של קלייסט, כבר ביום הראשון למלחמה (זה הכוח הגרמני שהגיע מן הארדנים, להבדיל מקבוצה B שפלשה להולנד ובלגיה). הצרפתים ידעו שהם שם. הם פשוט דבקו בקונספציה שלהם שהמאמץ העיקרי הוא מצפון. למעשה כוח A היה כמעט פי 2 יותר גדול מכוח B. כוח B, נועד למשוך את הצרפתים והבריטים הרחק צפונה ולרתק אליו את הכוחות האלו בזמן שכוח A, עושה את דרכו בתוך צרפת וזה בדיוק מה שקרה. הצרפתים פעלו לפי תכנית שנקבעה מראש לפני המלחמה, תכנית דייל-ברדה וניסו להגיע ולייצב קו הגנה שעבר בבלגיה ובמבלט מאסטריכט ההולנדי. והם אכן הצליחו להגיע לשם ונהלו שם קרבות עם תוצאות לא חד משמעיות כנגד הגרמנים (הקרבות על פער ז'מבלו ואח"כ קרב אראס). הצרפתים חשבו שיהיה קשה להעביר כוחות שריון גדולים דרך הארדנים ולכן היו בטוחים שזהו מאמץ משני ואפילו הסחה. הארמיה ה-9 שתפקידה היה למלא את הפער בין קו מז'ינו לגבול הבלגי, נערכה על גדות נהר המז כדי לבלום את הכוח הזה. היא היתה ערוכה היטב, עם יתרון מספרי והיה לה אפילו יתרון ארטילרי ברור על הכוח התוקף. כך שהפתעה טקטית לא היתה כאן. הבעיה היתה שארמיה 9 היתה כוח באיכות נמוכה שכלל הרבה מגוייסים מבוגרים וכ"ל, לא היה להם כח טנקים נייד בכלל. המפקד היה אחד בשם אנדרה קוראפ שהיה קצין מן הצבא הקולוניאלי הצרפתי ולא מנוסה בלוחמה מודרנית. בכל זאת הארמיה לחמה בהקרבה רבה והגרמנים צלחו את המז בקושי די רב. אם אתה מחפש "הפתעה", תמצא אותה בצד השני. כוח A בפיקודו של קלייסט שפלש לצרפת דרך אותו אזור בו התנהלו הקרבות בין הצרפתים לפרוסים במלחמת 1870, היה אמור להתקגם לאט לרוחב צפון צרפת, כדי לאפשר לדיביזיות הח"יר להדביק את הדיביזיות המשוריינות שהובילו אותו. אלא שמפקדי דיוויזיות השריון הגרמניות ובפרט רומל וגודריאן התעלמו מן התוכנית, הם ניתקו עצמם מדיביזיות הח"יר תוך שהם דוהרים דהרה מטורפת בתוך צרפת לעבר ערי התעלה. הם ניצלו עד תום את העובדה שרק הטנקים הגרמניים היו ניידים באמת, בגלל אותם ג'ריקנים שהזכרתי (הטנקים הבריטיים והצרפתים נאלצו מדי יום או יומיים להגיע לתחנת תדלוק מסודרת כדי לתדלק). הדברים הגיעו לידי כך שקלייסט פיטר את גודריאן וכל העניין הובא להכרעת רונדשטט ראש המטה הגרמני במערב. רונדשטט שהיה כפי הנראה קצת יותר גמיש מן הגנרלים הצרפתיים החליט לא להתווכח עם ההצלחה והותיר את גודריאן בתפקידו תוך שהוא קובע הנחיות להמתין לרגלים. מאחר ולפי התכנית כוח קלייסט נועד להתפרק ברגע שיחדור לצרפת וכוחות השריון נועדו להמשיך באופן עצמאי, גודריאן ורומל התעלמו מן הנחיות והמשיכו לגמוע מאות ק"מ בימים ספורים. הרמטכ"ל הצרפתי גמלאן עוד תכנן לסובב ולהחזיר את הכוח הצפוני ולתקוף את כוח A מצפון ומדרום, אבל אז פוטר. עד שמחליפו, ז'ורז', התארגן הוא גילה שהכוח הצפוני (שכלל כמעט את כל הדיביזיות המשוריינות של צרפת) מרותק ע"י קרבות עם כוח B שבגלל כניעת הבלגים השתחרר, ירד דרומה ותקף את הכוח הצרפתי והבריטי בבלגיה והולנד. את הארוע צריך לסכם בסיפור הידוע: כאשר שאל צ'רצ'יל את גמלאן היכן הוא מציע להנחית את התקפת הנגד כנגד טורי השריון הגרמני, הוא נענה במילים - "נחיתות מספרית, נחיתות בציוד, נחיתות בשיטה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מצייר את סיפור הקרב כסיפור של הפתעה מודיעינית1. אני מתאר אותו בדיוק כמוך. מודיעין מדויק אבל שבי בקונצפציה. מפקד הצבא קיבל נתונים מדויקים מהמודיעין בדבר אותו פקק תנועה שהיה אמור לומר הכול, אך בגלל היותו שבוי בקונצפציה אמר "זה לא יכול להיות" ולא הגיב בזמן2. לו הגיב בזמן, ההתקפה הגרמנית הייתה נכשלת. זה מה שטוענים המומחים שהובאו בסרט, ביניהם מחבר ספר על "המלחמה במערב" וכמה פרופסורים להיסטוריה. אגב, באמצעות אמצעים טכנולוגיים מתקדמים3 הצלחתי להעתיק מנטפליקס לכאן תמונה מסרטון המובא בסרט שצלמו טייסי המודיעין הצרפתי. תאר לעצמך שכך נראה כל הטור שראשיתו בתוך גרמניה וסופו סמוך לארדנים. זה בפירוש לא "אזורים עירוניים" האסורים בהפצצה. זה יעד צבאי לעילא ולעילא4. 1 לא הבנתי למה התכוונת כשכתבת "מסיבות ידועות" האם טעיתי ובעצם רצית לכתוב "מסיבות לא ידועות"? 2 בסרט לא מספרים מה הייתה עמדתו של מפקד המודיעין הצרפתי, אם היה שם דבר כזה, אבל אין זה משנה את העובדה שבכל מקרה מדובר בשבי בקונצפציה. זה בדיוק כפי שהיא אצלנו לאחרונה. סימנים היו, למשל דיווחי התצפיתניות, אבל הקונצפט היה: "החמאס מורתע". 3 סתם. בעצם צלמתי באמצעות הנייד שלי את מסך הטלוויזיה והעליתי לכאן בעזרת אותו אתר שבו העליתי את הגרפים של הקורונה הזכורים לטוב. 4 מזכיר קצת את פקק התנועה של הטנקים הרוסיים לפני קייב. עד כמה שאני במקרה הזה ההתקפה הזאת על קייב נכשלה, בגלל שהייתה אמורה להיכשל. טנקים תקועים הם יעד אידיאלי להפצצה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקונספציה הייתה שההתקפה העיקרית היא במערב (A). וממילא לגרמנים היה יתרון אווירי ולא היה פשוט להוציא התקפות אוויריות. ואגב, במבצעי הטעיה שונים ניסו לפעמים להתחכם ולהדליף לאויב מסמכים שכוללים תוכנית התקפה שגויה. במקרה הזה הגרמנים קיבלו את זה בחינם, כשמטוס שלהם נחת נחיתת חירום בבלגיה והקצין שנשא מסמכים מסווגים, לא הספיק להשמיד אותם. זה היה חלק מהתמריצים לפיקוד הגרמני לשנות תוכניות. בעלות הברית ניחשו נכון את תוכניות הגרמנים: הישנות. ואף קיבלו אישוש לכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרתי בעוד תמונה מהסדרה שגרמה לי לחשוב על השוואה למלחמה היום בעזה. מדובר בקרב על כיבוש העיירה הצרפתית ויה בוקז סמוך לקן אחרי הפלישה לנורמנדי. הבריטים היו צריכים לכבוש (לא "לתמרן קרקעית" שם. לכבוש.) את המקום הזה כדי שיוכלו להמשיך ולהשתלט על קן ואחר כך על צרפת כולה. כדי להשיג את משימתם זאת היה עליהם להפגיז את המקום שבו התבצרו הגרמנים בתוך אוכלוסייה צרפתית. אחד החיילים שהשתתף במשימה סיפר שהם הפגיזו את הכוחות הגרמניים יחד עם תושבי המקום הצרפתים כדי להחליש את ההתנגדות קודם שנכנסו, ולדבריו לא נשאר בכפר בית אחד שלם. והאוכלוסייה שהופגזה הייתה אוכלוסייה צרפתית ידידותית, ולא אוכלוסיית אויב, כפי שזה בעזה. אבל הדבר הזה הוא הכרחי במלחמות. ואני לא מדבר על שתי פצצות הגרעין הפצצת טוקיו וערים אחרות קודם לכן שגרמו לעוד יותר נפגעים, והפצצת ערי גרמניה ובמיוחד דרזדן. זה סיפור שונה לגמרי. לגבי דרזדן יש פרק שלם בסדרה, וקיים וויכוח אם הדבר הזה היה בכלל חיוני להשגת מטרות המלחמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לידיעת מבולבלים כמוני: "ההריקיין" הוא ככל הנראה מטוס ההוריקן המפורסם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם לי זה לקח זמן להבין, אבל מעז יצא מתוק: קלטתי ששמו של כוכב הכדורגל הארי קיין נשמע מאוד דומה לסופה (אבל אני לא יודע עד כמה זה נשמע כך באוזני דוברים ילידיים, והאם זו התחכמות נדושה אצלם, בהתחשב בזה שזה בוודאי שם נפוץ. חיפוש זריז מגלה ספר באמזון וסרט ביוטיוב שנקראים The hurricane Harry Kane.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין אם הוריו חשבו על זה כשהחליטו לקרוא לו כך (בניגוד להוריו של אסף לוץ המפורסם). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הוריו של Seymour Cocks [Wikipedia] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
No good deed goes unpunished. מכיוון שראיתם לנכון לסנוט בי על ההריקיין, אנצל את התגובה כדי לתקן טעות חמורה שעשיתי בנוגע למעורבות חא"מ (חיל האויר המלכותי. כך תרגם לוטם את RAF) בקרב על צרפת וארצות השפלה (מאי 1940).לגבי ההריקיין, אשמח להתוודות על הנטיות האנגלופיליות שלי, אלא שהפעם מקור ה"סנוביות האנגלופילית" הוא עמנואל לוטם ולא אני. בשני ספרים שבדקתי ("דנקרק"/היו סבאג מונטיפיורי ו"מלחמת העולם השנייה"/אנטוני ביוור) המטוס האמור נקרא האריקיין. בשני המקרים המתרגם היה עמנואל לוטם שהלך בעקבות הכלל שכאשר מתרגמים מילה לועזית שאין לה תרגום מוכר בעברית משתמשים בתרגום הנוסח בו משתמשים דוברי השפה המתורגמת לאותיות העברית. מאחר וגם הוריקן אינה מילה עברית, לוטם העדיף להשתמש בצורת הביטוי המקורית האריקיין. בכל מקרה מדובר במטוס הוקר הוריקן. וכעת חעונש: הרצאה קצרה על שלושה מטוסים בריטיים אחים, בו זיכיתי אחד מהם בקלונו של אחר וגזלתי ממנו שלא בצדק את תהילת הקרב. מדובר בספיטפייר (נאמר לי שבעברית זה חם מזג), האריקיין והפיירי באטל. קראתי להם אחים, מפני ששלושתם היו מצויידים במנוע החדש מרלין של רולס רויס. בניגוד למה שכתבתי בתגובות קודמות מן הזיכרון, הספיטפייר לא השתתף באופן משמעותי בקרב על צרפת והשפלה. הספיט' שנכנס לשירות ב-1938 היה אביר מתכת משוריין וחמוש בכבדות. כמו יריבו המסרשמיט 109, היה זה הדור הראשון של מה שקרוי מטוסי עליונות אוירית. המנוע החזק ושלדת המתכת עשתה אותם גם יותר קלים ולכן פחות פגיעים ובעלי תמרון משופר. אלא שבשלב זה הספיט' עדיין סבל ממחלות ילדות (כמו בעיית הג'י השלילי) והבריטים התלבטו איך לשלב אותו במערך. בשלב זה (מאי 1940) הבריטים חשבו להשתמש בו כמפציץ ליילי. היו ספיטפיירים בודדים בצרפת ששימשו כמטוסי צילום, אך מעבר לכך הספיט' לא נטל חלק בקרב על צרפת והשפלה. בחלק היותר מאוחר של הקרב על צרפת, ספיטפיירים מבסיסם (דוקספורד באנגליה) השתתפו בקרבות אויר מעל ערי התעלה ורק אז התגלה שזהו בעצם המטוס היחיד שיכול להתמודד עם ה-ME109. ההאריקיין שהיה כבד יותר (חלק משלדתו היתה מעץ) היה סוס העבודה של חא"מ בצרפת. 4 טייסות שלו הועברו לצרפת לפני תחילת הקרבות. ההאריקן התגלה ככבד מדי, פגיע ובעיקר כמי שלא מסוגל להתמודד עם הגובה והמהירות של ה-ME109. ועדיין הוא היה מטוס הקרב העיקרי של בעה"ב. בעת הקרב על בריטניה, 60% מן ההפלות של מטוסים גרמניים נרשמו ע"י טייסי האריקיין (בזמן שהספיטפיירים העסיקו את המסרשמיטים בקרבות אויר, ההאריקיינים זנבו במפציצים הגרמנים הכבדים). הבעיה העיקרית היתה עם האח השלישי, הפיירי באטל, שנועד להיות מפציץ קל. אלא שהוא התגלה כפגיע כל כך שברוב הגיחות למעלה ממחצית המטוסים המשתתפים הופלו. הבריטים נאלצו להוציא אותו משירות קרבי והעבירו אותו לבתי ספר לטיסה ולזירות קולוניאליות נידחות שם לא היו מוצבים מטוסי הקו הראשון. בקיצור הלופטואפה שלט בשמי הזירה בבלגיה והולנד שלטון בלי מצרים. כאשר מטוסי בעה"ב ניסו לסייע לכוח הצרפתי-בריטי שפעל בבלגיה הם סבלו אבידות כבדות שהביאו את הצרפתים לדרוש מן הבריטים להעביר עוד טייסות האריקיין לצרפת. הצרפתים בשלב זה עדיין לא ידעו את חומרת מצבם, אבל המפקדים הבריטים חשו בו מפני שהם ניהלו קרב נסיגה מסודר מול כוחות גרמניים שתקפו אותם. הבריטים סרבו להעביר טייסות נוספות לצרפת, מפני שחששו (מן הסתם בצדק) שישארו ללא הגנה אוירית מספקת בקרב על בריטניה. כדי להבין עד כמה מופרך הרעיון שהפצצה מן האויר של הבריטים יכלה לשנות את פני המערכה, אזכיר עוד פרשייה אחת. לאחר שדיוויזיות השריון של הגרמנים צלחו את המז בכל שלושת ראשי הנחיתה, הצרפתים בקשו מחא"מ לפוצץ מן האויר את הגשרים על הנהרות בדרכם של טורי השריון הגרמני כדי לעכב את התקדמותם. לא זו בלבד שהבריטים לא הצליחו לעשות זאת, הם גם ספגו אבידות כבדות בניסיון. למערכה הזו היה צד מודיעיני. הנספח הצבאי ההולנדי בברלין הזהיר מראש את ההולנדים והבלגים על הפלישה שעומדת להתרחש. למעשה אנשי המודיעין הצבאי הגרמני אוייבי הנאצים העבירו את האזהרה שבועות מראש, לא רק לארצות השפלה אלא כנראה גם לבריטים. הבעיה היתה שההולנדים והבלגים לא עשו עם האזהרה דבר, ואפילו לא התירו לצרפתים להתפרש בשטחן לפני שהגרמנים פלשו ממש. מה שמזכיר לנו שגם כאשר יש התראה מודיעינית, חשוב מה עושים איתה. השאלה מה היה קורה אילו הכוח הצרפתי-בריטי היה מתפרש לאורך קו דייל-ברדה, מתחפר בו ומאפשר לכוחות הבלגיים וההולנדיים לסגת באופן מסודר אל מאחורי הקו הזה, היא שאלה תאורטית טובה. אילו כל הכוחות האלו (להזכיר, כל החלק האיכותי והממוכן של הצבא הצרפתי), היו במצב טוב כאשר טורי השיריון הגרמני התחילו את אבחת המגל, יתכן שהיה אפשר לבצע "נס על המארן" שני, כאשר כוחות בעה"ב אוגפים את הגרמנים מצפון ומדרום. בפועל הסיכוי לכך קלוש. ההולנדים, בלגים והבריטים לא שתפו פעולה עם הצרפתים והצרפתים לא היו מסוגלים להביא עצמם להודות שהם זקוקים נואשות לשת"פ הזה. כאשר הטנקים הגרמניים הופיעו באיזור אמיין (צפ' צרפת) ואח"כ אבוויל (בואכה התעלה) מפקדי הארמיות הצרפתיות החלו לקרוס. ניסיון לתאר את המערכה על צרפת וארצות השפלה כמערכה שהיתה תלוייה על קרן הצבי של המזל, הוא טענה מאד מרחיקת לכת. אגב טעיתי גם בנוגע לספר על מידווי. יש ספר על מידווי (של פושידה ועוד מישהו) שנכתב מנקודת המבט היפנית, אלא שלא קראתי אותו אלא את הספר מלחמת העולם השנייה של אנטוני ביוור שהקדיש חלק שלם לתיאור הקרב. קרב מידווי היה באמת כפי שדב תאר קרב שתוצאותיו היו תלויים על חוט השערה ולדעתי העדיפות המודיעינית של ארה"ב היא שהכריעה אותו. הקרב הזה, שלמיטב זכרוני היה הקרב הימי הגדול האחרון עד עתה, היה קרב מכריע בזירה הפאסיפית. היפנים לא הצליחו להשלים את אבידותיהם בקרב זה (4 נושאות מטוסים גדולות וסיירת כבדה אחת) ומעתה היה מדובר במערכה חד צדדית בה ארה"ב תקפה את האימפריה היפאנית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין חולק שקרב מידווי היה מכריע, אבל בהערת שוליים - בדיוק לאחרונה קראתי על קרב ים האלמוגים [ויקיפדיה] (יש ערכים מאוד מפורטים בויקי על הקרבות השונים בחזית הפסיפית, מומלץ. ספציפית אני אוהב בקרב הזה את שמו הרומנטי, מתאים לספר פנטזיה לנוער מפעם). הוא היה חודשיים לפני מידווי, ובו האמריקאים לא בדיוק ניצחו אבל בלמו את ההתקדמות היפאנית - למיטב הבנתי אחריו כבר לא היו ליפאנים הישגים משמעותיים בים או ביבשה - הקרב הזה בלם את התקדמותם לכיבוש מלא של גיניאה החדשה. כמו כן, הנזקים שספגו שם שתי נושאות מטוסים יפניות מנעו מהן להשתתף במידווי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. שום סניטה לא היתה שם, לפחות מצידי. הוריקן היא המילה המקובלת בעברית לסופה המערבולתית שנתנה את שמה למטוס, וגם למטוס עצמו ובאמת לקח לי קצת זמן להבין. 2. עמנואל לוטם זכור לי במיוחד מהתעקשותו לכתוב "תקתוק" דווקא בטי"ת (וזה היה עוד לפני עידן הטיק-טוק): משום מה השעון היה מטקטק אצלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דווקא בעד טיקטוק השעון. צליל הנקישה שהשמיעו שעוני העבר מתאים יותר לטית הקשה מאשר לתיו הרכה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולי שיט. גרמת לי לבדוק, ולהפתעתי הרבה "טקטוק" וגם הפועל "טקטק" מופיעים במילון אבן-שושן כמלים כשרות ואין לי אלא להתנצל בפני מר לוטם על הביקורת הבלתי מוצדקת בעליל. טליחה1. ______________ 1- והנה חידת היום (מתחדישי המתַחדש): התנצלות על שגגה שנפלה (5). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חידה עם פתרון בגוף השאלה? תיכף המקשה יסנוט בך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה מה שקרוי חידה רטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, לו רק היה לנו מנוע שמטקטק זו היתה יכולה להוית חידה רוטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מר לוטם עדיין חייב לכולנו התנצלות על השיבוש "חבורת מנדלברוט" (כן, גם על זה כבר דיברנו פה באייל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(האימה, עוד נגלה שהיה מדובר בחוג הטבעת בכלל או משהו כזה...) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2. אבוי, אך נראה ששעונו של עמנואל לוטם עצר את טקטוקו, וגם יובל כבר לא יקבל את ההתנצלות שביקש כאן למטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הוא יקבל אותה שם למעלה (אחרי 120). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |