|
||||
|
||||
מה הן ההצעות השונות המוצאות למודל הגיוס? א. חוק גיוס בסגנון לוין-רוטמן שיתבסס על קבלת דרישות החדרים: העמקת חוק תורתו אומנותו עם פטור מלא שישחרר את החרדים מן הבירוקרטיה של הישיבות והגיוס ויאפשר להם להשתלב בשוק העבודה. יהיה דגש על השוואת התנאים והזכויות של מי ש"תורתו-אומנותו למי ששרת בצה"ל. יהיה בודאי מרכיב קוסמטי של מתנדבים מרצון לשירות לאומי ושירות בצה"ל. ב. ישנה הצעת גנץ או איזשהי וריאציה חדשה שלה. עיקרה, פטור מוקדם מצה"ל לחרדים שיאפשר את השתלבותם בשוק העבודה, מגובה בהרחבת האופציות של שירות במסגרת צה"לית-חרדית ושירות לאומי בתוך הקהילה. צריך לשים לב ששתי האלטרנטיבות הראשונות די קרובות. ההבדל ביניהן הוא בניסוחים ובהבטחות. מאחר ויש הבדל משמעותי בין התכנית לביצוע, יש מצב ששתי התכניות פלוס השינויים תוך כדי ביצוע, יכולות להפוך לתאומות זהות. הבסיס הוא היענות לדרישה החרדית לשמור על יכולתה להתבדל מן הציבור הכללי ועל התלות במערכת חלוקת כספי הציבור שהנהגת החרדים בנתה. וזה מה שמביא אותנו לאלטרנטיבה הבאה: ג. הצעתו של יאיר גולן. גם הצעה זו מתבססת על הרחבת אופציית השירות הלאומי. בנוסף לכך, יש בה שתי רכיבים נוספים: ראשית דיפרנציאציה של התגמולים לפי השירות. מי שישרת מלא יקבל יותר. בשירות הלאומי יקבלו פחות ומי שלא ישרת לא יקבל כלום. ההצעה גם תולה את מימוש הזכויות במילוי החובות. המשרתים יקבלו יותר או לפחות עדיפות בקבלת התגמולים והסיועים השונים של המדינה. שנית, השירות הלאומי לא יתבצע בקהילה אלא במסגרת לאומית שתעודד השתלבות של החרדים עם ציבורים אחרים. ד. ההצעה האחרונה היא הצעה שמגיעה מאנשי הצבא ובאה לענות על הצורך של צה"ל במודל גיוס גמיש ומגוון יותר. ההצעה מדברת על מודל גיוס רב שכבתי שיכיל כמה אפשרויות. החל בשירות מועדף ביחידות קרביות או במקצועות חיוניים, שיהיה ארוך יותר וחייליו יקבלו שכר גבוה יותר ועדיפות בקבלת זכויות מהמדינה לאחר שירותם. המשך בשירות כללי, עם משך שירות מקוצר ומשכורות נמוכות יותר. אחריו יוכלו להיבנות מסגרות שונות של שירות לאומי במשך שנה. וכלה בשחרור מלא מטעמים שונים. בצורה הזו צה"ל יקבל את כלל האוכלוסיה והשליטה בהקצאת המלש"ב למודלי השירות השונים תהיה בידו. מבחינת עמדת האופוזיציה, לדעתי, יש להזהר במיוחד מפני תכניות שיצרו מצב בו הצעירים החילוניים ישתחררו ויגלו שהם בנחיתות בשוק העבודה, מפני שה"מקומות הטובים" נתפסו ע"י מי שהקדימו אותם, בדומה לתחושה שיש לסטודנטים משוחררי צה"ל ביחס לתלמידי העתודה האקדמית. אותם משוחררים עשויים למצוא עצמם תלויים בתשלומי העברה מידה הקמוצה של המדינה. זה יתבטא בעתיד בהתגברות הסרבנות וההשתמטות משירות צבאי מלא. |
|
||||
|
||||
אחד הדברים הביזאריים ביותר בפרשת חוק הגיוס, הוא שלאפאחד לא ברור איזה חוק גיוס רוצים החרדים ומה יהיה בחוק הגיוס שממשלת המנוול רוצה להעביר. אח"כ כמובן יספרו לנו שהכל היה ידוע ויצביעו על כל מיני סעיפים במצע וניירות עמדה של מכוני מחקר. הצגה של עמדת החרדים מצאתי כאן: המכון הישראלי לדמוקרטיה. אני לא יודע עד כמה המכון הזה הוא דובר מוסמך של החרדים, אבל זה מה שמצאתי. ההצעה הזו היא פשוט חוצפה ואפילו אני, שאין לי עודף הערכה לבג"ץ, לא רואה איך דבר כזה יעבור. לפי ההצעה החרדים יקבלו פטור קבוצתי משירות בצה"ל וגיל פקיעת הפטור ירד מ-26 ל-21-23. החרדים משיגים בחוק זה, את היעד של לחוקק את הפטור החרדי משירות בצה"ל בחוק יסוד. הורדת גיל השחרור היא פשרה פנימית בתוך ההנהגה החרדית, בין הדרישה מלמטה של הציבור החרדי לפטור אותו מן הבירוקרטיה של הפטור ולאפשר לו לצאת לעבוד, לבין הצורך לשמור על ההתבדלות של הקהילה ועל התלות שלה בהנהגה הדתית והפוליטית. 22 הוא בערך גיל הנישואים ואנשים נשואים כבר קשורים חזק יותר לקהילה שלהם ומתקשים לצאת ממנה. מצד אחד, בודאי יהיו בחוק הבטחות על הקרח בענייני הגדלת מספר המתגייסים והקמת מסגרות לשירות לאומי בקהילה. אלו מילים ריקות, מפני שכמו בחוק טל, הפיקוח על התחומים האלו יהיה בידי הפוליטיקאים, ללא סנקציות ופיקוח אובייקטיבי. זה מבטיח מות נשיקה לכל היזמות האלו. מצד שני, החוק בודאי יכלול "איזונים" שיבטיחו שתלמידי הישיבות יזכו לזכויות שאינן נופלות מאלו של המשרתים בצה"ל. בנסיבות אלו, אפשר להבין מדוע הליכוד לא מתלהב להציג את החוק המוצע לפני בוחריו. לענ"ד, בעניין זה אין לסמוך על הבג"ץ של איילת שחר ואפי נווה, שכהרגלו ימסמס את העניין על חודשים ושנים. זהו תפקידן של האופוזיציה וההתנגדות להציג את ההצעה הזו לציבור ולהבהיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי העברת חוק כזה תתקל בחומה בצורה של סרבנות. |
|
||||
|
||||
אם כבר יש פטור - למה לעזאזל לא להוריד את גיל הפטור ל-18? קיבלת פטור, לך לעבוד. |
|
||||
|
||||
הסברתי בגוף התגובה. זכור, זו הצעת החרדים. לא ההצעה שלי ושלך. לכן זו הצעה סקטוריאלית וטפילית שמצדיקה קיר של סרבנות. |
|
||||
|
||||
אנחנו מסכימים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שיש עוד 2 נקודות: א. ביטול הקצבאות ב. מס גבוה יותר למי שמקבל פטור מטעמים לא ענייניים * ———————————————————————— מה זה ענייני שנטל עליו עול מצוות? שכרו מצווה או העולם הבא - כראות עיניו |
|
||||
|
||||
אותי שכנעת, אבל זה קל. |
|
||||
|
||||
התכוונת "איילת שקד ואפי נווה"? |
|
||||
|
||||
נכון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |