|
||||
|
||||
אני ממשיך לא להבין אותך. האם אתה תומך באותו מפגין שקרא ל"הקרסת" כלכלת ישראל? |
|
||||
|
||||
האם אתה תומך בהצבעות של הליכוד בקדנציה הקודמת כנגד האידיאולוגיה שלו והאינטרסים של אזרחי המדינה? |
|
||||
|
||||
שאלתי קודם. |
|
||||
|
||||
מתשובותיך המתחמקות עד כה אני מבין שאתה אכן תומך בו. אז לכל אלה כאן שאמרו שאני מסיק מסקנות על סמך אדם אחד, הנה מצאתי עוד אחד. |
|
||||
|
||||
לידיעתך: יש עוד תריסר (!!!) אנשים כאלה, כך שכל טענותיך מוצדקות. רק ביבי. |
|
||||
|
||||
בתגובה הזאת יש יותר אינפורמציה על מסיק המסקנות מאשר על זה שהסיקו מסקנות לגביו. |
|
||||
|
||||
כתבת את זה לתגובה שלך ולא שלי. עניתי למטה על השאלה שלך. |
|
||||
|
||||
אם השאלה היא אם בא לי לחתוך לעצמי את האף כדי להוריד לך אחת יפה יפה, אז התשובה היא כן. לגמרי כן. מאד בא לי. הנשיא האמריקני טרומן דבר פעם על הציפורים שנהיו ירוקות מרוב ישיבה על העצים. כך גם אתה, הסתגלת לשאלות קש וספינים מטופשים. מה זה ל"הקריס"? באותה מידה אני יכול לשאול אותך, אם למען הדרת הישראלים-החילוניים מן השלטון הלאומי, אתה מוכן ל"הקריס" את הכלכלה הלאומית, כפי שמזהירים אותך, יזמים, כלכלנים ועיתונאים? נניח שישראלי-חילוני כזה סבור שמינוי בּוּבּוּ ושולחן השבת שלו לשר ביטחון הפנים לא מבשר שום טובה ויש לו משאבים ואת היכולת להוציא אותם מהישג ידה של ממשלת הבּיבּי והבּוּבּוּ. האם אני חושב שהוא צריך לעשות זאת, גם אם במקרה והרבים יעשו כמוהו, זה עשוי ל"הקריס" את כלכלת המדינה? התשובה היא שאני הייתי עושה זאת. הריני להזכירך שמי שאחראי לשלום כלכלת המדינה הם הבּיבּי והבּוּבּוּ ולא אנחנו. לא טוב לכם, תשנו עוד קצת את החוקים. יחי המגזר. |
|
||||
|
||||
אין לי ענין בלהגיב לכל מלמול של כל מפגין, אבל מבחינתי בעקרון כל מחאה שהיא במסגרת החוק היא לגיטימית. ועוצמת המחאה קורלטיבית לעוצמת האיום. |
|
||||
|
||||
אם כך לא טעיתי (קורלטיבית. כמו שאמר הרס"ר שבבדיחה, גם אני בעד המילה הזאת). ועלה בדעתי עוד משהו שיש לי להוסיף, הקשור לעניין הזה. הרפורמה במערכת המשפט אינה רעיון שנולד במסיבת העיתונאים של יריב לוין. הוא מדובר לאחרונה רבות. ראה למשל את מה שכתבתי ב תגובה 754556 הרבה לפני אותה מסיבת עיתונאים. החוליים עליהם דברתי הפכו לאנושים אחרי המהפכה השיפוטית של אהרון ברק (זה הכינוי שהוא בחר ככותרת למה שעשה), והשינוי ממש התבקש. בעצם, בקמפיין של הימין לקראת הבחירות האחרונות זה היה אחד הנושאים המובילים1. אבל טרם מסיבת העיתונאים לא נשמע שום רמז מצד המבקרים, ודברי ביקורת לא חסרו, שיש קשר בין התכנית ובין הכלכלה2. זה היה רעיון יצירתי שהומצא ברגע מסוים כשהתכנית יצאה לדרך. אני סבור שאיש לא חשב על כך קודם, והרעיון בא כחלק מהמלחמה ברפורמה. לא באמת בגלל שהיוצרים היו סבורים שהרפורמה פוגעת בכלכלה. אבל כאשר קבוצה גדולה של כלכלנים שמאלנים יוצאת בהצהרה כזאת ברור שעצם הפעולה הזאת פוגעת בכלכלה. אני בטוח שרוב הכלכלנים האלה לא באמת רוצים להרוס לחלוטין את הכלכלה למען הרעיון, אבל כפי שמסתבר יש בין המבקרים גם כאלה. מסתבר שיותר מאחד. 1 ולכן גם מי שאומר שהוא מכיר אנשים שהצביעו לימין והתאכזבו בגלל תחילת היישום של הרפורמה, לא נראים לי אמינים. 2 אני מאתגר את המבקרים: הראו לי דוגמה אחת שבה מישהו דיבר על כך שרפורמה כזאת תפגע בכלכלה, לפני הבחירות או לפני מסיבת העיתונאים של יריב לוין. |
|
||||
|
||||
תיקון להערה 1: בסופה צ"ל: לא נראה לי אמין. |
|
||||
|
||||
קבוצה גדולה של כלכלנים נקודה. להכתיר אותם כשמאלנים זו טכניקה של ביביסטים. והרי לא בדקת אם הם שמאלנים (כמה בכלל יש כאלה היום? 10% מהאוכלוסיה ביום בהיר?). זה לא היה אחד הנושאים המובילים, להיפך, כל פעם שהועלתה השאלה, בעיקר מול נתניהו אבל גם מול אחרים, הם בכוונה גמגמו ולא אמרו שום דבר קיצוני. רפורמה משפטית? מה, מה פתאום? ועכשיו תורך לענות על השאלה שלי. |
|
||||
|
||||
אם אתה מתכוון לחוק לחידוש תוקף חוק האזרחות, אכן האופזיציה של אז הכשילה אותו בתחילה בגלל טענתה שהוכנסו בו תיקונים כפשרה עם רעם שהייתה אז בקואליציה שהחלישו אותו. בזמנו חשבתי שזו טעות ושיש לאשר את החוק שהביאה שקד. אבל לאחר מספר חודשים אושר החוק בהסכמת האופוזיציה לאחר שהתיקונים הנ''ל הוסרו. כך שבדיעבד האופוזיציה פעלה נכון מבחינת קידום האינטרס שלה ואני אולי טעיתי. מקרה דומה היה גם עם חוק הטבות כספיות מסוים לחיילים. גם כאן הצביעה האופוזיציה נגד החוק משום שבקשה להגדיל את ההטבה, ובסופו של דבר עבר החוק המשופר בהסכמתה. |
|
||||
|
||||
הרבה חוקים (למשל הפטור מויזה, אבל גם עקרונייים יותר כמו הארכת החלת תקנות יו"ש שאי-אישורם משמעותו כאוס חוקתי ביהודה ושומרון) טורפדו בעוז על ידי האופוזיציה, למרות שהם היו בהחלט לטובת אזרחי המדינה. או בניסוח שלך - האופוזיציה העדיפה "להרוס את הכלכלה/בטחון/רווחה" בתור מחאה על כך שהיא לא בשלטון. מאחר ואני מבין מהתשובה הלא-לגמרי-ישירה שלך שאתה בהחלט תומך בצעדים האלה, ז"א שעד כדי הפוזיציה - אתה תומך גם במפגין שמוכן להרוס את הכלכלה כמחאה על פעולות הממשלה. אתה רואה, כמוני כמוך. |
|
||||
|
||||
לעניין הערכת התקנות, הממשלה הייתה אז ממש על קרעי תרנגולת והצבעת האופוזיציה הייתה צעד טקטי שמטרתו מעין בעיטה שתעיף את הממשלה לכל הרוחות. למרות ההצלחה אני מבקר את הצעד הזה, וחושב שלא היה מקום לאופוזיציה אז להצביע נגד הגם שהייתה סכנה שהדבר היה עלול להשאיר את הממשלה על כנה. וראה מה קורה היום. הממשלה הנוכחית מעבירה ממש את אותו חוק. ומי מצביע נגד? העבודה שהצביעה אז בעד. כלומר את אותו חטא שחטאה האופוזיציה דאז אז, חוטאת האופוזיציה דהיום היום. אבל הכי חשוב הוא לציין שאין מקום להשוואה בכלל בין הצעדים הטקטיים האלה ובין המוכנות להקריס את כלכלת המדינה למען המלחמה בממשלה. ההשוואה הזאת מגוחכת. עכבר והר. |
|
||||
|
||||
עכבר בעיניים שלך בלבד. הכל טקטיקה. מותר גם לצד שהוא לא שלך להשתמש בטקטיקה שמטרתה להעיף את הממשלה הזו - שנזקה למדינה חמור ומרחיק לכת פי מאה יותר מכל דבר שעשתה הממשלה הקודמת - להעיף את הממשלה הזו לכל הרוחות. בייחוד שלשיטתנו מי שמאיים להקריס את הכלכלה, החוק, זכויות האדם ורווחת התושבים כולם זו דווקא ההפיכה המשפטית הפאשיסטית של יריב לוין ונתניהו. הם אלה שמשתינים על האזרחים בקשת, אז לבוא ולהתיפיף על מה מותר או אסור למוחים לעשות זו שוב גמל ענק שלא רואה את הדבשת שלו. בדיוק עכבר והר. רק הפוך ממה שאתה רואה1. 1 טקטיקה פשיסטית ידועה שהימין משתמש בה כבר עשרות שנים - לייבב כמו עכבר כשהוא כבר מזמן ההר. |
|
||||
|
||||
אני רואה לי חובה להמליץ, בכל לשון של המלצה לצפות בראיון עם יריב לוין על הרפורמה המשפטית. גדי טאוב הצבוע מנסה לשחק את פרקליטו של השטן והתפקיד, כנראה באופן פרוידיאני משתלט עליו. אני חושב שיש מקום לדסקס ארוכות את מה שנאמר בראיון הזה, אבל נדמה לי שבקליפת אגוז צריך לומר: האופוזיציה הישראלית-חילונית היא בעמדת משבר: "כִּי בָאוּ בָנִים עַד מַשְׁבֵּר וְכֹחַ אַיִן לְלֵדָה". אין ספק שאנו נמצאים בעיצומה של מהפיכה משפטית ושלטונית. הבעייה היא שהציבור הרחב ובפרט מעמד הביניים הדמוקרטי אינו אוחז בנשק ויוצא להבעיר את הרחובות בשל מחלוקות על פרוצדורות שלטוניות ומשפטיות. אם אני מנסה לחשוב פוליטית, איך עוצרים בגופנו את רקבון הדמוקרטיה, מבלי לנטוש אותה בעצמנו, אני יכול לחשוב רק על דבר אחד: יש להמתין לעיתוי הנכון, ברגע בו חקיקה קריטית תעבור בכנסת ולהכריז על שבירת הכלים. כל שופטי העליון שאינם מלחכי פנכה של הפוטש השלטוני צריכים להתפטר. חה"כ המייצגים את הישראלים החילוניים צריכים להכריז על הפסקת פעולתם בכנסת. יש להעמיד את הממשלה בפני הבחירה החדה בין דמוקטיה קונסנסואלית לבין עריצות הרוב. הדבר אולי יקל ויאפשר את הפוטש החוקתי, אבל לפחות יאלץ את השלטון להסיר את המסיכות. דבר שעד עתה הם נמנעים מלעשות. |
|
||||
|
||||
״מעמד הביניים הדמוקרטי אינו אוחז בנשק ויוצא להבעיר את הרחובות בשל מחלוקות על פרוצדורות שלטוניות ומשפטיות״ אני מדמיין את זה או שיש איזה ניכוח של שיפוטיות מצידך על כך שאנשים לא מביאים את זה למקומות של אחיזה בנשק? כאילו הציבור מאכזב אותך בעניין זה. מעמד בינוני של רכרוכיים שכאלה... כל פעם כשאני שומע את דיבורי הסנטימנט החמסניקי הזה נעלם מגופי עוד אטום ציוני (מהספורים שעוד נשארו בי). (עם הסנטימנט שההפגנות והמחאה בעיתוי הנוכחי זה Counter productive אני לגמרי מסכים איתך ולא רק שהבטחתי לעצמי לא להשתתף בהפגנות עד הודעה חדשה - שכנעתי גם קרובי משפחה שרצו ללכת להפגין שלא לעשות זאת) |
|
||||
|
||||
מדוע לדעתך אין זה עיתוי נכון להפגין? במאמר מוסגר אני חושב שהפגנה היא סוג של תגובה רגשית ולא בהכרח רציונאלית. אז נימוקים טקטיים של "הבה נפגין רק אחרי קריאה שלישית" לא ישכנעו הרבה אנשים. אבל אני כמובן שונה, אני רגוע ומפוקס כמו נזיר בודהיסטי. |
|
||||
|
||||
כי רק הרגע הם ניצחו בחירות והם בסה״כ מבצעים את מה שהיה ברור שהם יממשו אם הם ינצחו את הבחירות הללו. נגד מה אתם מפגינים? נגד תוצאת הבחירות? אין לי בעיה עם אנשים שרוצים להביע את רגשותיהם ולמחות. רק שהפול גז בניוטרל מפספס משהו - עוד לא ראיתם כלום. אם אתם חושבים שזה יתחיל ויגמר ברפורמה של לוין וש*זה* הדבר הכי גרוע שהולך להתרחש פה בחודשים והשנים הקרובות, אני לא חושב שהבנתם את גודל האירוע שהתרחש פה בבחירות האחרונות ולאיפה מדינת ישראל הולכת. אם הפגנות המונים ומחאה זה רעש שיגרתי ובלתי פוסק ברחובות תל אביב של קהל שמפגין עבור עצמו כל שבוע (בבית חרושת של המחאה הם רק דופקים שעון), הכלי הזה הופך מכלי לחץ פוליטי (המלווה בכותרות וסיקור) לסתם פעילות טקסית של כת שתהפוך לסתם רעש רקע שכולם רגילים אליו (ואף אחד לא ידווח עליו לא בתקשורת הישראלית ולא בעולם). האמת, יש מצב שאנחנו כבר אחרי תהליך השחיקה הזה וזה מצב ההפגנות הללו כבר עכשיו. רעש שהפך להיות רעש לבן. |
|
||||
|
||||
אני לא מזדהה עם הלך המחשבה בפיסקה הראשונה. אם השלטון "בסך הכל מבצעים את מה שברור שיעשו" אז הציבור "בסך הכל מפגין על מה שכואב לו". גם זה שמחירי הדיור עלו זה לא חדש, ובכל זאת הציבור יצא להפגין. לגבי רעש לבן, רק ימים יגידו. באותה מידה אפשר להגיד שכל אותם גופים שמנסים לבלום או למתן את ה D9 (סליחה רפורמה) - נשיא המדינה, כלכלנים, משפטנים בחו"ל וכו - היו מפסיקים לטרוח אם לא היתה רוח גבית של המפגינים. והשופרות יגידו: הפגנתם קצת והלכתם הביתה כרגיל. סימן שזה לא באמת כואב לכם. סתם עשיתם קצת רוח. |
|
||||
|
||||
'אני רגוע ומפוקס כמו נזיר בודהיסטי' |
|
||||
|
||||
קודם כל, אני מרשה לעצמי להזכיר לך לצפות בראיון של יריב לוין עם גדי טאוב. חובה בסיסית לכל אזרח. לגבי ה"אכזבה" שלי מכך שהרכרוכיים אינם אוחזים בנשק, אתה טועה לחלוטין. א. ראשית, הרי אנו מסכימים שתסריט ה"רכרוכיים" והנשק הוא דימיוני. אלו לא הקליינטים. (ע"ע אשתו של הבובו והאקדח). ב. אם ברצונך לעסוק בתסריט דימיוני, אומר במפורש: אם הישראלים החילוניים יאחזו בנשק ויסרבו לוותר על מקומם ליד שולחן השלטון, יהיה זה קץ הדמוקרטיה. קוראים לזה עריצות או אוליגרכיה. ג. לכן טרחתי והצעתי איסטרטגיה משברית שאינה אלימה ואינה בלתי חוקית בעצמה. צריך להעמיד את יריבינו הפוליטיים בפני הבחירה המפורשת בין שיתוף המגזר המרכזי בציבור הישראלי בשלטון במובן הרחב לבין עריצות הרוב עירומה וגלוייה. זהו שיקוף של המצב כפי שהוא: הבחירה כרגע אינה בידינו. הבחירה היחידה שנותרה לנו היא בבחירת מעשינו. ד. לגבי ההפגנות: הזכות להפגין גם היא דמוקרטיה. הבעיה היא שבמקרה זה ההפגנות מדגישות עובדה שממילא ידועה לכולם: יש הרבה אנשים שמתנגדים לשלטון הנכחי. ה. טענו כנגדי שההפגנות יכולות להפחיד את ביבי, בובו וכן הלאה. וכאן באה החובה לצפות בראיון עם יריב לוין. המנוע המניע את הפוטש המשטרי הוא נזיד של שחיתות אישית, תאוות פריבילגיות ואוטיזם עמוק של אנשים שהשיטה הדמוקרטית-ליברלית חא הכירה ב"ערכם". הם עלו על מסלול שיהיה קשה מאד לרדת ממנו. ו. שימו לב: בפרונט החלפת השופטים הסמולנים והדחת היועמ"שים המשבשים. מאחורי הקלעים מינוי רוה"מ וסגנו המושחתים, וקצבאות ופטור משירות לאומי לבני הישיבות. אין שיוויון אין גיוס Ceterum censeo |
|
||||
|
||||
א. אני מסכים לגבי הרוב המוחלט של האנשים, אבל אני כן מצליח להריח ניחוחות באוויר של זרם אידיאולוגי שמאלני חמסניקי קיצוני שעלול להתאגד ולחשוב שהגיע הזמן ״לעשות מעשה״. לימין הקיצוני הישראלי אין מונופול על טמטום. זאת תכונה אנושית אוניברסלית וב״זמנים מעניינים״ יש סיכוי סביר שהיצורים האלה ירימו את ראשם. ב. יאפ. אנחנו מסכימים. אני אומר אפילו באופן יותר חד, בוטה וברור: אם הברירה שלי תהיה השתתפות במלחמת אזרחים בישראל או לוותר על הרעיון הציוני ולהגר, הברירה עבורי היא יותר מטריביאלית. אם זה יהיה המצב, הרעיון של הקמת המדינה הזאת היה טעות שלא שווה להלחם עבורו. יש לי ארץ אחרת. לגבי שאר הסעיפים, אין לי מה להוסיף. אנחנו מסכימים. |
|
||||
|
||||
אני יודע שאתה מחםש בני ברית פוטנציאליים והנה עוד קישור חצי מעניין יפעת ביטון ואב"ח. שני הדוקטורים מנסים לנסח עמדה מזרחית. באופן שהוא לפחות אצלי צפוי, אב"ח מתגלה כברברן (תוכי בערבית) של קלישאות. בזבוז זמן להקשיב, ועמדתה של ד"ר יפעת ביטון מאכזבת. היא מבטאת עמדה של נתמכי סעד החוששים לאבד את הסיוע שקבלו מבג"ץ העוצמתי. העמדה עצמה הגיונית. אבל הפוזיציה ממנה מדברת בת זו של משפחה השייכת לאליטה הגבוהה של מדינת ישראל, בעייתית בפני עצמה. לדעתי אין זה מקרה, שקולה של יפעת ביטון, שותפתה של אורלי לוי ל"גשר" עם מפלגת העבודה של מירב מיכאלי, לא נשמע על הכלנתריזם של מנהיגת המפלגה שלה. יפעת ביטון מייצגת גישה עדתית מגזרית, שמתבצרת ברגשי נחיתות ובהסתמכות כרונית על שירותי סעד. המזרחיים הם מגזר די גדול בקואליציית 4 הפינות וחיבתם לעמדת המקופח עשוייה לסדוק סדקים בברית השלטונית. יחד עם זאת, הגישה של יפעת ביטון מייצגת עמדות מעמדות תחתונים ולא מעמד ביניים ולא נראה שברית שלהם עם הישראלים החילונים, תחזיק מעמד לאורך זמן. הם לעולם ירגישו כאורח דל ולא כבן בית במדינה אותה הם אמורים לשאת על גבם. במקום לאייש את מעמד משרתי הציבור הם שקועים בקיפוחים ופגיעות אמיתיות ומדומות. שורשי המחלה הזו נראו היטב בפרשת ילדי תימן, כאשר לא נמצא אפילו מנהיג מזרחי אחד שהעיז לצאת נגד עלילת דם והאשמות דימיוניות. לדעתי, אין זה מקרה, שאחד מן הבודדים באמת שחרגו מן העדר, הוא גם אחד מן הדוברים הרדיקליים של המחאה נגד שלטון נתניהו. העיון הזה מעלה על הדעת עוד שם ראוי לברית השלטונית החדשה: ברית המקופחים. |
|
||||
|
||||
קבלתי את המלצתך והאזנתי לראיון מתחילתו ועד סופו. לא התייחסת לשום פרט בראיון, ואין כל קשר בין מה שנאמר בו ובין מה שכתבת, ולא ברור לי איך אתה ממליץ על צפייה בראיון מבלי שצפית בו בעצמך. די הזדעזעתי לראות את "הבעיה היא שהציבור הרחב ובפרט מעמד הביניים הדמוקרטי אינו אוחז בנשק ויוצא להבעיר את הרחובות"1. נשק סטנדרטי בדרך כלל אינו להביור ומשתמשים בו לא כדי להבעיר אלא כדי להרוג. במי אתה קורא לירות? בי? האם עליי להיערך למצב כזה ולהתחיל לגייס כוחות הגנה? 1 ואתה אינך היחיד. ב תגובה 756115 הבאתי סרטון שבו רואים לתדהמתי עוד מישהו נוהג כמוך. ומדובר באדם "מכובד" שאומר את הדברים לפני "מכובדים" אחרים שלא נראים מזועזעים כלל מדבריו. |
|
||||
|
||||
למרות אי ההסכמה שלי בד״כ עם כמעט כל מה שאתה אומר (בערך) אני לגמרי מסכים עם הזעזוע מהמשפט הזה. הניסוח הזה הוא באמת מזעזע. המילה ״הבעיה״ זה גם מה שתפס את העין שלי בניסוח הזה. בעיה? למה זה בעיה? כששאלתי את שוקי שמאל בתגובה למעלה הוא אמר שמדובר ב״תסריט דמיוני״. לא לגמרי הבנתי איך זה מתישב עם המילה ״בעיה״ אבל הוא הבהיר שהוא מתנגד לקיומו של תסריט כזה ושזהו תסריט רע גם בעיניו (אבל אז אני נשאר בחוסר ההבנה שלי איך תסריט רע שלא מתממש זאת בעיה). אולי זה מ ט א פ ו ר ה כמו במקרה של המדברים על ה-D9 ועל זה ש״עדיף להיות אחים שכולים ולא אחים שלכם״. אני אישית חושב שזה אימוץ סגנון הדיבור והלך המחשבה של חמסניקים. הידד לנו - הישראלים מתאקלמים להם במזרח התיכון. מברוק. השיח מתחרפן וגם אנשים שמדברים בד״כ בצורה סבירה מתחילים להשמע לי כמו משוגעים (אחת הסיבות שאין סיכוי שימצאו אותי בהפגנות עד הודעה חדשה). זה אופיים של ״זמנים מעניינים״ כפי הנראה. בהצלחה שיהיה לנו. |
|
||||
|
||||
לגבי שוקי שמאל ייתכן שבאמת תפסתי אותו אומר משהו שהוא לא באמת התכוון אליו, ולו היה מתנצל ואומר שטעה בניסוח, התנצלותו הייתה מתקבלת בקלות. אבל מה אתה אומר על אותו בחור שאליו הפניתי בהערה, ועל תגובת המאזינים לו שהתקבלה ברצון ואפילו במחיאות כפיים? במקרה זה אי אפשר לומר שזו בעיה בניסוח. אני חושב שדוגמה לחולי רציני במערכת "שלטון החוק" אצלנו, היא שהאיש הזה עדיין מסתובב חופשי. זו אחת ההוכחות לכך שרפורמה מתבקשת. |
|
||||
|
||||
כבר אמרתי מה אני חושב על אותו אידיוט שהשתמש בשפה של חמסניקים ועל הקהל המטומטם. אתה שואל שוב כי לא קראת או שזאת היתה שאלה רטורית? |
|
||||
|
||||
אופס. מתנצל. מסתבר שכתבתי תגובה להודעה ההיא אבל היא לא שם. כנראה שלא לחצתי על אשר. עמדתי על האידיוט הזה היא מאוד פשוטה: הוא אידיוט קיצוני שבחר להשתמש בשפה מסיתה של חמסניקים, לא פחות. לא הייתי מזיל דמעה אם הוא היה מעביר לילה או שניים בתא מעצר עם פשפשים. |
|
||||
|
||||
תגובתך זו קצת מוציאה אותי מתוך משהו הדומה לחלום בלהות. שים לב שלא רק אתה לא ענית. איש לא הגיב על תגובתי ההיא, ולא סביר שכולם שכחו ללחוץ על "אשר". ובכל זאת חלום בלהות. את מה שאנו רואים בסרטון אי אפשר לפתור במילה "אידיוט". "אידיוט" אינו ההסבר למה שאנו רואים. מדובר במעמד של לשכת עורכי הדין. שומעים מחיאות כפיים ולא שומעים קולות מחאה. נדמה לי שגם חנן מלצר היה נוכח שם. לא שמענו את קולו. ולעניות דעתי לא די במקרה הזה בלילה או שניים עם פשפשים. פיגלין נידון בזמנו ל 18 חודשי מאסר על המרדה. איני זוכר את הפרטים אבל אני בטוח שהוא לא קרא לעשות פעולות באמצעות נשק חם. אילו עשה זאת בוודאי היינו שומעים על כך. |
|
||||
|
||||
אם דעתי מעניינת אותך, אז אני מתנגד באופן חריף להשתמש באש חיה במקרה שהרפורמה המשפטית שעל הפרק תעבור. אני גם מגנה את כל מי שקורא לעשות כך. |
|
||||
|
||||
1.מצטרף ב-100% לדבריו של אלקורד. דברים אלימים ומסיתים של בריון, ותגובה בזויה של הקהל. 2. לגבי ההוכחה לצורך ברפורמה - אתה מרמה פה בעיקר את עצמך. הרפורמה לא עוסקת כלל בהחמרת ענישה או בשוויון בפני החוק. היא עוסקת אך ורק בביטול הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת והמחוקקת. 3. מאחר ואינך מתבייש לעשות סיבוב על העדר תגובה של מתדיינים של אחרים לדברים אלו - ראוי שתברר עם עצמך מדוע אתה לא הגבת על הקריאות "מוות לשמאלנים"1 מול מצלמות הטלוויזיה לאחר הפיגוע ליד ביה"כ בירושלים. ודוק, לא מדובר על "אם יקרה X ולא תהיה ברירה", ולא על ירי ללא כתובת מפורשת. הם אומרים בדיוק את מי צריך להרוג, ולאלתר. 1 וכן ליתר ביטויי האלימות וההסתה בפתיל שמתחיל בתגובה 755998 שאותו ראית בוודאות. |
|
||||
|
||||
2. איני חושב שמטרת הרפורמה "ביטול הביקורת השיפוטית על הרשות המבצעת והמחוקקת". לדעתי הרפורמה אף מחזקת את כוחו של בג"ץ להגן על מי שנפגע על ידי רשויות המדינה שלא כחוק, אך איני רואה טעם להיכנס לוויכוח הזה בנקודה זו בדיון. כשדיברתי על "הוכחה לצורך ברפורמה" האות ב' הייתה אמורה להיות מנוקדת בשווא ולא בקמץ, ופה הזכרתי חולי שהרפורמה המוצעת עדיין לא מטפלת בו. אבל במחשבה נוספת, אני חושב שאם תיעשה הרפורמה בבית המשפט העליון, תהיה זו התחלה מצוינת לטפל גם בחוליים הנוראים האלה1. 3. נראה לי שהחמצת את מהות כוונתי כשדברתי על "חלום בלהות". הרי זה ברור מאליו שאני שולל קריאות של המון מתלהם בנוסח "מוות לשמאלנים" או אפילו "מוות לערבים", ואני מקווה שאיש כאן לא חושד בי שאני תומך או אפילו מבין קוראי קריאות כאלה. אם איני מגיב, ברור שזה מתוך כך שאיני מוצא סיבות להצדיק את מעשיהם, ואין לי מה לומר. אבל כאן חלום הבלהות משמעותו שנדמה לי שהקריאות האלה לשפיכת דם אחים מקבלות גיבוי נרחב. מחיאות כפיים בקרב עורכי הדין ה"נאורים" וחוסר התגובה של האחרים. נחמן שי מצדיק את האיש בפירוש. וגם אצלנו יש סימנים דומים כמו תגובה 756036 שבה הפונז מצדיק מפגין שקורא להרס כלכלת המדינה, ולא רק הוא. . . 1 אני עוקב בימים אלה אחרי חקירתו של החוקר תלם במשפט האלפים, ומתגלה עולם שלם של עבירות מפורשות על החוק, פשעים נוראים והתעללויות באזרחים מצד המשטרה והפרקליטות. כל המנגנון הזה הוא חלק מ"כנופיית שלטון החוק" ובראש הכנופיה הזאת עומד בסופו של דבר בית המשפט העליון, ולא שרי הממשלה או הכנסת, דווקא בית המשפט העליון שתפקידו להגן על האזרח מפני התעמרות השלטון. קשה להשתחרר מהמחשבה שמשהו כאן מסריח מהראש, וששם צריכה להתחיל הרפורמה. |
|
||||
|
||||
הקשבתי לראיון עם יריב לוין שקישר שוקי, ובשום מקום שם לא מדובר על פתרון הבעיות שאתה (אנחנו) מדברים עליהן. לא מדובר על בדק בית בפרקליטות. לא מדובר על הקלת העומס והסחבת בבתי המשפט. לא הוזכרה בכלל מערכת החקירה ו''מלכת הראיות'' בכלל לא שמעתי מלוין על יתרון אחד שהוא מציג במגעיו של האזרח הקטן עם מערכת התביעה והמשפט. כל היתרונות שהוא מציג נוגעים לפעילות חברי הכנסת והממשלה. הטענה היחידה שלו שנוגעת לאזרחים היא שתפקוד משופר של הממשלה יתרום לאזרחים, וזה טעון הוכחה. אני מוצא את הטענה שלך שדווקא בבית המשפט העליון צריכה להתחיל הרפורמה פופוליסטית. אני לא רואה כיצד הרפורמה תשפר את ההגנה על האזרח מפני התעמרות השלטון. תסביר. לי זה נראה כאילו הרפורמה מגינה על השלטון מפני התעמרות הג'ינג'י |
|
||||
|
||||
כפי שאמרתי הרפורמה היא רק התחלה, וחייבים להתחיל מהראש, כי כדי לעשות את השינויים האחרים צריך לדאוג קודם שלא יטורפדו באמצעות כל מיני סבירויות מידתיוות השתקויות ויתר שטויות. מבלי לטפל בבעיה העיקרית הזאת אי אפשר יהיה לעשות שום דבר אחר. |
|
||||
|
||||
אבל בראיון לוין דבר על הצעדים הבאים וברור לגמרי שהמטרה המרכזית שמנחה את המהלך היא החלפת שופטי הבג''ץ הסמולנים בשופטים ע''פ טעמם של הנבחרים. שופטים שיהלכו לאור ההלכה המשפטית של יריב לוין ולא אהרון ברק. |
|
||||
|
||||
רק אתקן במעט את דבריך. לא ''יריב לוין ולא אהרן ברק'' אלא ''יריב לוין ולא יאיר לפיד ואביגדור ליברמן''. חוץ מזה לא הבנתי את ה''אבל''. |
|
||||
|
||||
1. ביקורת שיפוטית על הרשות המבצעת והמחוקקת משמעה היכולת של ביהמ"ש העליון לפסול חוקים והחלטות מנהליות (קרי של הממשלה) - וזאת בניגוד לתיאור המטעה שלך ("הגנה על מי שנפגע ע"י הרשויות שלא כחוק"). היכולת הזו קיימת בכל המדינות הדמוקרטיות (ובפרט, למען הסר ספק: ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה). גם בין יוזמי הרפורמה, איש אינו מכחיש שהיא כוללת את (א) ביטול עילת הסבירות - אחת העילות המרכזיות בפסילת החלטות מנהליות ו-(ב) מקשה מאוד על פסילת חוקים (מצריכה רוב מיוחס של 80% שופטים וניתנת בקלות לעקיפה ע"י הכנסת ברוב רגיל). מזמין אותך לקרוא (בעברית!) את תמצית מכתבם של 50 פרופסורים מובילים למשפטים בארה"ב, כולל דרשוביץ: https://www.ynet.co.il/news/article/hkraepe3s. (כמובן שזה מצויין גם בחו"ד של היועמ"שית ובמכתב המשפטנים הישראליים, ובמכתב עליו חתומים *כל* היועמ"שים לשעבר ורוב פרקליטי המדינה לשעבר - קרי מדובר בקונצנזוס משפטי כמעט מוחלט. לצערי קונצנזוס מומחים שכזה הוא מבחינתך סדין אדום, ולכן הבאתי את הפרופסורים מארה"ב). 2. שווא? אתה מתמם - מדובר בהטעייה מכוונת וקלאסית (מצביעים על בעיה X כדי להצדיק רפורמה לא קשורה Y), והיא חוזרת על עצמה אינספור פעמים אצל תומכי ביבי ברשת. לולא רצית להטעות, לא היית משתמש בכלל במילה רפורמה. 3. אתה ממשיך לעשות סיבוב תעמולתי על מתדייני האתר - וזה מה שקבלתי עליו. הסיבה שאתה כל כך מדגיש וחוגג אירוע מכוער אך נדיר זה הוא שזה נוח לך מבחינה תעמולתית. אירועים נפוצים וחמורים בהרבה מהצד שלך עוברים לידך בשתיקה לא בגלל שאין לך מה לומר, אלא בגלל שנוח לך לא לומר. ההאשמות שלך על "תמיכה רחבה" לא מבוססות על כלום - אנשים נוהגים כפי שאתה נוהג ומאותם תירוצים שאתה מציין לגבי עצמך. זאת ועוד, שהשר לביטחון פנים לא מדמיין אפילו מעצר של צועקי "מוות לשמאלנים" וברור לגמרי שאין לך שום בעיה עם זה - בעוד שעל קריאה חלבית בהרבה (אם, בלית ברירה, בלי כתובת ספציפית) אתה מבקש להשית עונש על המרדה. לבושתך, אפילו בתגובתך האחרונה אתה מנסה לקשור ברמיזה ("סימנים דומים") מגיבים באתר לתמיכה באלימות. אפרופו הרס כלכלת המדינה - אתה מסנגר ידוע של הרס הכלכלה ככלי פוליטי ומסיבות עלובות לאין ערוך - שחס וחלילה ביבי לא יאלץ לוותר על כסאו ולו לשנתיים. אני מתייחס כמובן לאי-העברת תקציב המדינה. זה רוה"מ, כן? חמור לאין ערוך מאיזשהוא מפגין עלום שם שמאיים "נחריב את הכלכלה". |
|
||||
|
||||
הכל נובע מכך שאתה, כמו מרבית שטופי המוח הסמולנים, לא מסוגל להבדיל בין הסתה (דהיינו כל שטות שאיזה מתנגד להפיכה המשטרית פולט) לבין מטאפורה (אמצעי אמנותי מכובד שבו משתמשים אלה שנמצאים בצד הנכון). ועוד עניין לשוני פעוט: מי שאומר ש*הוא* יאחז בנשק בלי שהוא קורא לאחרים להצטרף אליו1 אינו ממריד ואינו מסית. לא שאני מת על ביטויים כאלה, אבל לא צריך להיסחף. ____________ 1- בחלומי אני רואה את "מרד הנפילים" במהדורתו המקומית מצליח במקום שהשכל הישר נכשל, אבל מובן שזה חלום באספמיא. |
|
||||
|
||||
ולא זו אף זו, שאותו עו''ד מיהר בתוך יממה לחזור בו ולהבהיר שבעצם התכוון להגנה עצמית. |
|
||||
|
||||
הוא בפירוש לא מדבר על הגנה עצמית וזה גם חסר היגיון לחלוטין. האם יריב לוין ורוטמן מתכוננים להתקיף אותו פיזית? ואם הוא באמת חזר בו ואמר שהתכוון להגנה עצמית, אנא הפנה אותי למקור. אם זה נכון זה בכל זאת מרכך מאד את התמונה. |
|
||||
|
||||
"... אמרתי שאם הרפורמה המשפטית תעבור פירושו של דבר שהונחה תשתית משפטית למשטר דיקטטורי. אם זה יישאר ככה נמשיך להיאבק ציבורית עד שזה ישתנה. אם אחרי שתונח התשתית המשפטית למשטר דיקטטורי, לדוגמה יחוקק חוק שהבחירות נדחות לעוד 10 שנים כי יש הרבה משימות לממשלה לעשות, פירושו ביטול זכות הבחירה. פירושו של דבר שהדיקטטורה הופעלה הלכה למעשה. אני לא אסכים לשום דבר, אני אמשיך למחות בכל דבר שאני יכול לעשות באופן לגיטימי. אם יבואו אליי עם כוח חמוש לכפות עליי דיקטטורה ויפתחו עליי באש אני אשיב באש - זה מה שאמרתי. אני חשוב שכל אזרח יגיד אותו דבר אם הוא למד שיעור באזרחות. אני לא בעד מלחמות ואני בוודאי לא בעד מלחמת אחים..." (מקור) |
|
||||
|
||||
יופי. זה בכלל לא מה שהוא אמר בתחילה, ומסתבר שהוא נבהל והחליף את מה שאמר בתסריט מבולבל. מה פתאום שיפתחו עליו באש? אבל בסדר. אם יפתחו עליו באש הוא ישיב אש. מודה ועוזב ירוחם. |
|
||||
|
||||
הוא בפירוש כן קרא לאחרים להצטרף אליו. הוא סיפר שדיבר עם חבריו מהצבא צעירים ומבוגרים. אם זו לא הסתה איני יודע הסתה מהי. |
|
||||
|
||||
הוא ממש לא סיפר שהוא ניסה לשכנע אותם, או שהציע להם או משהו כזה. הוא סיפר שהוא *שמע* דברים דומים מפי אחרים. אבל אני לא מתכוון להגן על האמירה הזאת1, אלא רק להעמיד דברים על דיוקם. ___________ 1- לידיעת ס. מהשב"ק: הקישור הזה אינו קריאה לאחוז בנשק או לעשות אמבטיה, והוא אינו מייצג את עמדותי בשני הנושאים הטעונים - תרתי משמע - האלה. |
|
||||
|
||||
"מי שאומר ש*הוא* יאחז בנשק בלי שהוא קורא לאחרים להצטרף אליו1 אינו ממריד ואינו מסית." לדעתי זאת היתממות. יום קשה עובר עלי - יום בו הסכמתי על איזו חצי נקודה עם דב ועכשיו אני מוצא את עצמי לא מסכים עם השכ״ג :-( כשאתה עומד בפני קהל לצורך דיון פוליטי ואומר שאתה תהיה מוכן לאחוז בנשק, זה לגמרי קריאה לאחרים לקחת דוגמה ולנהוג כמותך. זה א׳ ב׳ של תורת הרטוריקה ומסורת רטורית בת אלפי שנים - השימוש באתוס, פאתוס ולוגוס. השימוש באמירה הקיצונית של ״אהיה מוכן לאחוז בנשק״ הוא השימוש בפאתוס. מטרת הדובר באמירה היא לחזק את הקשר הרגשי עם הקהל המשתלהב במן ״שעת השנאה״ כנגד האויב המשותף ולהציג את עצמו כלוחם חופש שמוכן יהיה להקריב את עצמו, לפעול באלימות ולסכן את חייו, במגננת האין-ברירה כנגד הכוחות שפועלים כנגד *כולנו*. הוא בעצם מציג את עצמו כגיבור ויש באמירה יותר מרמז שעלינו לאזור עומץ ולחשוב על העניין כמותו. אמירה מסוג זה אין מטרתה להיות דיווח יבש שכל מטרתו היא לדווח לקהל מה הוא אישית מוכן לעשות. אמירה מסוג זה מטרתה היא גיוס ושלהוב הקהל למען *מטרה משותפת*. אינני כמובן מתכוון שהטמבל המסוכן הנ״ל מתכוון מעשית לגייס מחר פלוגה של אוחזים בנשק וללכת לעשות מעשה (הוא השתמש בשפה של חמסניקים - אין זה אומר שהוא פועל, בינתיים, כחמסניק), אבל זה לא משנה. גם אם האמירה שלו היתה רק פאתוס שמטרתו להביע לקהל את מידת עוצמת הרגשתו לגבי הסכנה שברפורמה, עדיין מדובר בסגנון דיבור חמסניקי מסוכן של שלהוב קהל והסתה לאלימות פר אקסלנס. יש לגנות זאת *לכל הפחות* ואם מישהו עולה על במות וחוזר על אמירות בסגנון זה שוב ושוב, בחברה מתוקנת יש לערב את רשויות החוק בעניינו. אבל העניין הוא שאנחנו לא חיים בחברה מתוקנת. השיח האלים והמסית הוא כבר שיגרה משעממת בקרב חוגי הביביסטים כבר זמן כה רב שאם יערבו את רשויות החוק בגלל סגנון דיבור מסוכן מול קהל או אמירות חמסניקיות ברשתות החברתיות, השב״ס יצטרכו למצוא תקציבים של מליארדים להרחבת אספקת הפשפשים. |
|
||||
|
||||
תסלח לי אם לא אכנס לדיון מעמיק בסוגיה (אני לא מוכן להתווכח עם מי שלא מסכים איתי!). ההבדל בין קריאה לאחוז בנשק לבין הניתוח (הנכון) שלך של הנאמר הוא ההבדל בין חופש הדיבור לבין איסור הסתה. אני מפנה אותך לבג"ץ קול העם [ויקיפדיה] מלפני עשרות שנים, ובעיקר לעניין ה"ודאות קרובה". אני לא מחבב במיוחד את עקרון המדרון החלקלק, אבל בכל האמור בחופש הדיבור אין מנוס מהרחבת ההיתר ככל האפשר, כמעט עד לאיסור המפורסם על הצעקה "אש!" באולם קולנוע מלא, אחרת אפילו "אתנגד בכל האמצעים" יכול להתפרש כקריאה לרצוח את ראש הממשלה, שהרי גם היא אמצעי, בעוד "אתנגד בכל האמצעים החוקיים" הוא אמירה חלבית מאד כאשר החוקים נקבעים בשיטת לוין-רוטמן-אנשלוביץ בלי שום הגבלה. כדאי גם לא לשכוח שהנאום המדובר לא נישא בפני המון משולהב עם לפידים וקלשונים אלא בפני אבירי המשפט והצדק, חנונים וחנוניות שרובם יתקשו למצוא את ההדק גם אם תשים בידיהם אקדח טעון. שוב, בזאת אינני תומך בהכרח ברטוריקה תוקפנית (אני ער לכך שקצת מצחיק לשמוע את זה ממני) כמו זאת שמר חודק השתמש בה, אבל יש הבדל גדול בינה לבין רטוריקה חמאסית, והקריאה להשליך את הדובר לכלא ללילה או שניים בגללה היא בעיני חמורה מאד. אני בטוח שכל מי שעוקב אחר תרבות ה"cancel" בקמפוסים בארה"ב מבין את העמדה שלי, ובמה שהולך ומצטייר בדמי-קרטיה שמציצה אלינו מעבר לפינה, צריך להילחם על חופש הדיבור כל עוד זה אפשרי. אפילו לשרצי ה-D9 עמדה, ועומדת, הזכות לשאת את דברי הבלע שלהם. ולבסוף: האם יש מצב בו מוצדק לאחוז בנשק כדי להילחם על החופש, או שלפחות כל עוד הגירה מהארץ אפשרית הרי שהיא תמיד הפיתרון העדיף? דומני שכל אחד צריך לתת לעצמו את התשובה על זה. |
|
||||
|
||||
אני מקווה שלכל הפחות התחלתם כבר לחשוב על הנושא שבסיפא. |
|
||||
|
||||
"אם אתה חושש שהמצב מתדרדר לשלטון פאשיסטי, מותר לך - ויש אפילו שיאמרו שחובתך המוסרית - להתריע על כך ולהפגין התנגד במרחב הציבורי, גם אם בדרך אתה עובר לרגע על כמה ערכים אחרים ופוגע בכמה חירויות אחרות."1 ____________ הפונז 30.6.2018 |
|
||||
|
||||
א. שאפו למצטט! ב. הוי, איפה הימים היפים האלה, ימי התמימות שבהם התחלנו משפט כזה ב"אם" מתוך הנחה בסיסי שאנחנו עוסקים בעניינים תיאורטיים גרידא. שלא לומר שמילת התנאי הזו עדיין היתה רלבנטית במקרה הספציפי שבציטוט. |
|
||||
|
||||
הפתיל ההוא עסק באמריקאים שהרגישו שהטראמפיסטים גונבים להם את המדינה. מי ידע? בעניין דומה- הקדמתי את שאולי: ">> האם תסכים לחיות במדינת הלכה גזענית? לא. אני רוצה את המדינה כפי שבנו אותה הדודים שלי. עם המתח המתמיד שמאזן אותה על להב הסכין בין יהודית לבין דמוקרטית. גם מדינת הלכה תהיה שינוי יסודי באופיה של המדינה. שינוי כזה לדעתי יהיה פחות יסודי מביטול הפריים דירקטיב אבל עדיין מספיק גדול ויסודי כדי לחולל מלחמת אזרחים, והפעם אנחנו נהיה באותו צד." אריק 25.4.2016 |
|
||||
|
||||
השאלה הנוקבת היא מהם גבולות הגיזרה, כלומר מהן אותן "כמה חירויות אחרות" שמותר לדרוס בדרך, ובפרט האם הן כוללות אלימות פיזית כנגד אנשים או רכוש. מה נכון לעשות אם, למשל, תשלל זכות ההפגנה האפקטיבית, כלומר יוטלו מגבלות חריפות על זכות ההפגנה (למשל הדרישה האלמנטרית לא להפריע את מנוחת הציבור, כלומר יהיה מותר להפגין רק ברמת חובב בין השעות 4-5 בבוקר)? עלי להודות בבושת פנים שהעמדה שהבעתי ב- תגובה 722568 היתה עמדה גנצית, ובזמן שחלף מאז שיניתי את דעתי בנדון1. להסרת כל ספק, ברור לי שהשינוי הזה נובע מהפוזיציה. ____________ 1- בדומה לאותו לוחם חופש עז נפש שחשב שאם יעמוד בגבו לשוטרים אפילו חנה בבלי לא תוכל לטעון שנקט באלימות, וגילה תוך כמה שניות למה הטקטיקה הזאת אינה פופולארית, במיוחד אצל אנשים שמחבבים את עצם הזנב שלהם. עם קצת פחות מזל וקהל קצת יותר אגרסיבי ארועי מירון היו יכולים לזכות להצגה שניה ומשופרת, מה שהיה גורם הרבה נחת לאמסלמים למיניהם. אני שמח להודיע שמלבד שפשוף קל במרפק ואגו חבול, לנינג'ה שהוכיח בפעם המי-יודע-כמה את הגאונות בניק שבחר לעצמו, שלום. |
|
||||
|
||||
מישהו בשם יוסי לוי מציע התפטרות המונית של חברי הכנסת מהאופוזיציה (ומחליפיהם ברשימות) שתגרום לכך שלא יהיו 120 ח"כים. חבל שהנוכחות הדלה של משפטניות באייל מונעת מאיתנו לשמוע מה המצב המשפטי של האפשרות הזאת. אם זה יגרום לעצירת כל פעילות הכנסת יהיה מאד שמח, כי גם על בחירות חדשות לא יוכלו להחליט. הקוץ שבאליה הוא, כמובן, שאז יקום סגול השיער ויתייצב להצלת המולדת ע"י נטילת סמכויות בלתי מוגבלות, אם כי זמניות בלבד (כלומר עד ביאת משיח צדקנו ולא יום מאוחר יותר!), ויצא שבסך בכל קיצרנו את תהליך ההפיכה. |
|
||||
|
||||
על השאלה הראשונה שלך אמר הנשיא קנדי (בתרגום חופשי): מי שהופך מחאה לא-אלימה לבלתי אפשרית, הופך מחאה אלימה לבלתי-נמנעת. |
|
||||
|
||||
פשש. ידע לדבר. מה איתו היום באמת? |
|
||||
|
||||
הבעיה היא להחליט אם כבר הגענו לקו פרשת המים. אני לא רואה שהגענו למקום בן מחאה בלתי אלימה היא בלתי אפשרית; הבעיה היא שהיא לא אפקטיבית, ובמידה מסוימת אפילו גורמת נזק: עובדה שחוגי המשטר, כולל נשיאנו היקר, משתמשים בה כהוכחה לחוזקה של הדמוקרטיה בישראל. לא סתם תועמלני הימין נוהגים להתחיל את משפטיהם בדיבורים על זכות ההפגנה והמחאה, ובאמת למי מפריע שכמה תמהונים עומדים בצידי הכבישים ומנופפים בדגל ישראל? . |
|
||||
|
||||
לפוליטיקאים זה מפריע, ועוד איך, לראות את הכמויות. אפילו אם כל ההפגנות הזיזו רק שניים שלשה מנדטים (אני מאמין שהן יזיזו יותר) מהליכוד לגנץ אלו בדיוק המנדטים שקובעים מי ירכיב את הקואליציה הבאה. אפילו לרוטמן סמוטריץ' זה מפריע. לא בגלל שאכפת להם אישית, אלא כי זה גורם להם לחשוש שהשותפים הקואליציוניים שלהם יפנו להם עורף. |
|
||||
|
||||
איך שאני קורא את האמירה של קנדי - גם מי שמתעלם ממחאה לא אלימה, מכריח אותה להסלים עוד ועוד. מי שאכפת לו, מקשיב למחאה לא אלימה. מי שמבין רק כח - תשלים לבד. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתרגום קצת יותר מידי חופשי, קנדי אמר: Those who make peaceful revolution impossible, make violent revolution inevitable. (במקום מחאה צריך להיות הפיכה ובמקום לא-אלימה צריך להיות שלווה)
|
|
||||
|
||||
רוח הדברים מספיק דומה לטעמי. |
|
||||
|
||||
מסתבר ש GMTA או שנתקלתי בזה אי פעם (מכל מקום, הניסוח של JFK עדיף). התשובה שלי: המצב מצדיק פעולה אלימה רק אם כל הפעולות שאינן אלימות בעליל, כמו הפגנות ושביתות, הופכות להיות בלתי חוקיות בעצמן. |
|
||||
|
||||
כן. הזכות לחיים, למשל. כולם מדברים מהפוזיציה. בגלל זה מסך הבערות הוא רעיון טוב. ההפיכה המשטרית היא האוסלו שלנו. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהשאלה שלך לא מחודדת מספיק. גם אם החופש/הדמוקרטיה/המוסר באיום חמור ומיידי, פגיעה ברכוש או באנשים בוודאי אינה מוצדקת אם אינה מועילה למטרה של הסרת אותו איום. יש לך תסריט שבו פגיעה כזו מועילה? |
|
||||
|
||||
מדינה (מתוקנת?) בנויה על חוזה - בעצם היררכיה של חוזים - בלתי כתובים בין האזרחים לשלטון. האזרחים מספקים לשלטון כסף (מיסים), בטחון (שירות בצבא), שמירה על החוק ברמה האישית והשירות במשטרה, וכן הלאה. המדינה בתמורה מספקת ניהול שאמור לספק את צרכי האזרח בתמורה. ברגע שהחוזים האלה מתערערים, מה שמחזיק את השלטון נסדק. בלי אמון בין שני הצדדים, אין שלטון תקין ובעל תוקף. אחד הסימפטומים הכי ברורים להתערערות האמון של האזרחים, זה כשאנשים "נורמטיביים" מתחילים לנקוט פעולות לא נורמטיביות - ופגיעה ברכוש ואנשים היא בבירור בתוך התחום הזה |
|
||||
|
||||
והמסקנה המתבקשת - מממשלה שאכפת לה מהאזרחים ולא רק מעצמה כמובן - זה להבין את הסימפטומים האלה ולתקן את דרכיה לפני שכל הצערכת מתפרקת, ואז גם היא תשלם מחירים כבדים. |
|
||||
|
||||
בעולם אידיאלי, מליון אנשים היו מתגודדים כרגע סביב הכנסת ומונעים בחיבוק אוהב את התקדמות תהליך החקיקה. בעולם כזה לא היה צורך בשום אלימות, ואפשר היה אפילו לנסח חוקים שיקבעו הליך דמוקרטי לטיפול במקרים דומים (דחיית החקיקה בחצי שנה? משאל עם?). יפי נפש מהדרין יטענו, מן הסתם, שגם הצפת הרחובות הסמוכים לכנסת בכמויות אנשים כאלה היא אלימה מטיבה, כי היא פוגעת בחופש התנועה של תושבי המקום, אבל קשה לבוא בטענות כלפי אינדבידואל אחד על האפקט המתהווה כתוצאה מפעילות חוקית שלו. בעולם בו אנו חיים נראה לי שקשה לצפות מהציבור להפגין יותר עקשנות והתמדה ממה שמופגן כאן בחצי השנה האחרונה1. לא שאני קורא חלילה למעשים פליליים, אבל אם רחובות ירושליים היו בוערים בצורה בלתי מטאפורית לחלוטין, לא בשריפה גדולה אלא באלפי פחי אשפה בוערים, למשל, אני מעריך שהיו נמצאות בקואליציה 4 ידיים שהיו מבינות את הרמז. אני מבסס את ההנחה האופטימית הזאת על מה שקרה כאן לא מזמן, בליל גלאנט המפואר, ועל מחקר(ים?) לגבי מחאות שהצליחו (אני לא מכיר את הדוגמאות ההיסטריות, אבל אני משער שמחאה תוך פגיעה מסוימת ברכוש עדיין נקראת "בלתי אלימה", בפרט אם התהליך הוא הדרגתי: כגודל המכתזית כך גודל הבעירה שצריך לכבות. אולי אני טועה כי ברור שאת המחקר עצמו לא קראתי). כל גרפיטי הוא פגיעה ברכוש, ואפילו תליית שלטים ומדבקות בלי רשיון העיריה היא עברה על החוק או על התקנות, ושוב השאלה היא של פרופורציה: כמה נזק מותר לגרום יחסית לגודל העוול נגדו אתה מוחה? זאת לא שאלה קלה, כי ברור שהעוול הוא עניין סובייקטיבי; בעיני, העובדה שהדמוקרטיה עצמה עומדת בסכנה מקדשת לא מעט אמצעים, אבל בעיני נערי הגבעות שריפת כפרים פלשתינאים היא מטרה ראויה לא פחות. ייתכן, אם כך, שלתרופה שאנחנו נוטלים עלולות להיות השפעות גרועות לטווח ארוך, אבל אם בלעדיה נמות כבר מחר אני לא רואה מקום להתלבטויות רבות - ואם <קישור 702405 המטאפורה> הזאת לא מוצאת חן בעיניך או-טו-טו מגיעה עוד אחת. "פגיעה באנשים" קורית בכל פעם שכביש נחסם, וכפי שיצא לי לכתוב כמה פעמים, לאחרונה אני רואה בה את הרע במיעוטו. ברור לי שההשלכות העתידיות לגבי החיים במדינה הן חמורות, כי ללא ספק יהיו מי שינצלו את התקדים הזה כדי להפריע לחיים *שלי* בגלל עניינים *שלהם* עוד יותר ממה שהיה מקובל עד כה, אבל, בהתאם לדיעה שלי לגבי סרבני ההתנדבות, כאשר בגובה 300 מ' אבדת שליטה על ההגאים במטוס שלך והוא צולל במהירות הקול במאונך לקרקע, אתה מושך את הידית בכסא המפלט ומשאיר את שאלת המקום בו תנחת לטיפול בזמן מאוחר יותר (כפי שכל חייל גולני, וכמובן גם ח"כ גוטליב, יודעים). _____________ 1- מי שלפני חצי שנה היה מציע לי התערבות בשאלה איפה המחאה תהיה היום היה יכול לעשות קצת כסף. |
|
||||
|
||||
׳אבל אם רחובות ירושליים היו בוערים בצורה בלתי מטאפורית לחלוטין, לא בשריפה גדולה אלא באלפי פחי אשפה בוערים, למשל, אני מעריך שהיו נמצאות בקואליציה 4 ידיים שהיו מבינות את הרמז׳. ——— בירושלים רבבות פחי אשפה ורמזורים נשרפו ועוד ישרפו ורמז אין. רואים שאתה חי במדינה אחרת. |
|
||||
|
||||
לא בעת ובעונה אחת. ממי אתה חושב שקיבלתי את הרעיון? |
|
||||
|
||||
פחים שרופים הם חלק מנוף ילדותי, ואני משער של עוד כמה מהירושלמים הוותיקים. אנחנו לא מתרגשים מפחים שרופים לאחר שכמעט התרגלנו לגופות שרופות. מבחינתי הכל שריף - חוץ מאנשים וספרים. |
|
||||
|
||||
היינה: במקום בו שורפים פחים ישרפו גם אשפה. |
|
||||
|
||||
אנצל את ההזדמנות להציע חג חדש: יום בשנה יוקדש לשריפת שרפים (אפשר לעשות pivot לל"ג בעומר). אבל לא רק ספרים, אלא גם דגלים, סמלים, ותשמישים אחרים. כל אחד, בחברת חברים וקרובי משפחה, יעמוד מסביב למדורה וישליך פנימה ספרים מקודשים: את התנ"ך, הקוראן, הברית החדשה, מוצא המינים, עושר האומות, הארי פוטר, המנפיסט הקומוניסטי, מיין קאמפ, התפסן בשדה שיפון, הפרנציפיה, המין השני, מגילת העצמאות, הזוהר, מגילת הזכויות האמריקאית, על החירות. מה שבא ליד. לפני השלכת כל ספר, יקדיש לו המשליך כמה מילים: תיאור קצר, אולי המלצת קריאה או רקע היסטורי, אולי קישור הספר למאורעות אקטואליים. לבחירתו. חובה לשרוף רק ספרים שהמשליך קרא בעצמו! בסוף ישליכו כולם יחדיו למדורה את שאר הסמלים שהביאו (דגל ישראל, דגל הגאווה, דגל ארצות הברית, דגל פליסטיני, תפילין, צלבים, מזוזות, מחצלות תפילה... חשוב לגוון, אנחנו מקדשים כאן פלורליזם - ואולי כדאי לעשות מדורה מרכזית אחת כזו בכל שכונה, משיקולי איכות הסביבה). מטרות החג: חגיגה של חופש ביטוי, חיסון חברתי נגד כניעה למאגיה ופטשיזם, וכמובן תמיכה פיננסית במוציאים לאור. |
|
||||
|
||||
משום שהתוצאה היא אותה תוצאה (מה זה משנה מה היה כתוב שם לפני השריפה אם לא נשאר מזה כלום אחר כך). אפשר ליעל את כל התהליך ולדלג על יצירת נייר מעץ, דפוס, כריכה, שינוע והפצה בחנויות ופשוט לשרוף עצים. |
|
||||
|
||||
אם כולם יחשבו כמוך, אשרינו. זאת אומרת שהחיסון החברתי נגד כניעה למאגיה ופטשיזם הצליח לחלוטין. אנחנו מאד רחוקים משם. |
|
||||
|
||||
אתה יודע מה? יש לי הצעת יעול אפילו יותר טובה. לדלג לחלוטין על כל שלבי הביניים הללו ולהתחיל ישר בשלב בו שורפים בני אדם. |
|
||||
|
||||
והופ, נכנסו לטריטוריה של חוק פו. |
|
||||
|
||||
כאותם שני גרוזינים שדנו באפשרות לשחק שש-בש? |
|
||||
|
||||
ממציא הפסטיפייר. ברכותי. |
|
||||
|
||||
ואכן המגזר שורף הפחים מקבל את מבוקשו,אוטונומיתו ואתננו כבר עשרות שנים. אתה בדיוק מחזק את הטיעון של השוטה. |
|
||||
|
||||
אולי לא הבנתי את כוונת השוטה. השוטה בעד או נגד שריפת פחים? |
|
||||
|
||||
נגד כשהיא נעשית ע"י חרדים, אתיופים, ערבים או תומכי ביבי. בעד בכל שאר המקרים. וברצינות: נגד. לו הייתי מעריך את סיכויי ההצלחה הערכה אופטימית הייתי תומך, אבל בניגוד למה שעולה מתגובה קודמת שלי אני חושש שזה היה דווקא דוחק את המחוקקים עוד יותר לפינה של "לא נכנעים לאלימות" שהיא, אם יש צורך להגיד, עמדה שאינה משוללת הגיון. במצב העניינים כפי שאני מפרש אותו, אנחנו נמצאים, שלא בטובתנו, במשחק צ'יקן מול פסיכופתים פוליטיים, ואפילו אומן יודע שזאת לא פוזיציה מומלצת. צריך לחפש דרך שתאפשר לסגול השיער לרדת מהעץ בלי שזה יתפרש ככניעה, ולא ברור לי איך עושים את זה בלי איזו מלחמה קטנה. זאת עמדתי העקרונית נכון לשעה זאת. |
|
||||
|
||||
אעשה לך את החיים יותר קלים. לדעתי, שריפות במרחב הציבורי בנוסח קומזיץ חברתי, הוא אלמנט חשוב ומשחרר בתודעת ההמונים ויש לאפשרו מידי פעם רק כשזה לבוש פוליטית ובכפוף לכך שלא יתלהבו עם הקומזיץ יותר מדי ויהיו מוכנים אולי ( תלוי במפקד המחוז) לחטוף מכות. זאת עמדתי באופן לא מסונן ומכאן שהפגנות החרדים, האתיופים והערבים לא חוסים בחיק הפוליטיקה המגוננת על האזרח. היום שורפים כבישים בשביל הדמוקרטיה, מחר ישרפו כבישים בשביל הגיאוגרפיה ומחורתיים בגלל הפורנוגרפיה. הואיל ויהיה קשה להגיע להסכמות ערכיות למי מותר לשרוף, בואו ונסכמה ששריפות רק עם דגל והמנון המפלגה. זה גם נראה יותר יפה והגיוני מסתם אדם ששורף פחים. |
|
||||
|
||||
"בעולם בו אנו חיים נראה לי שקשה לצפות מהציבור להפגין יותר עקשנות והתמדה ממה שמופגן כאן בחצי השנה האחרונה" - בעולם בו אנחנו חיים ציבורים אחרים, במדינות אחרות, הראו קצת יותר עקשנות והתמדה. |
|
||||
|
||||
למרות האגדה האורבנית על החוצפה הישראלית, צפצוף על ״נהלים״ וחשיבה מחוץ לתלם, הציבור הישראלי הוא הרבה יותר נוטה לקונפורמיות, הסחפות בזרם והצטופפות סביב מדורות שבט משרוב הישראלים מוכנים להודות בכך. האופי הזה מקבל הכי הרבה ביטוי בעת איומים (אמיתיים או מדומים) מבחוץ. קח למשל את כל אותם מילואימניקים (צוותי אוויר ואחרים) שמצהירים על הפסקת התנדבות - הצחקתם אותי. אזעקה עולה ויורדת בתל אביב בגלל איזה טיל שנפל בשטח פתוח וכל האנשים האלה רצים לדפוק על הדלת של קצין הגיוס שלהם כמו טטלה. נאומים על ״לא זאת העת״ תשמע יוצאים מפיהם של כל אותם שוברי כלים לשעתם. כל מה שהדוחפים לדיקטטורה צריכים כדי להצליח במשימתם זה להכניס את ישראל למצב משברי כלשהו (רצוי מהסוג הביטחוני). אם זאת האופציה היחידה שתשאר להם, זה מה שהם יעשו ולדעתי זה הכיוון אליו הרוח נושבת. |
|
||||
|
||||
מה מצחיק אותך? הם כולם אומרים בפה מלא (מה אומרים? צועקים! מאד חשוב להם שכולם ידעו) שהם ירוצו חזרה אם תפרוץ מלחמה. אבל זה לא מוריד כלום מעוצמת המרי האזרחי שלהם. רק מחזק אותו, לדעתי. |
|
||||
|
||||
מי שמאיים צריך להיות מוכן לממש את איומו, אם הוא רוצה שיקחו אותו ברצינות. המילה ״מלחמה״ בישראל היא מאוד נזילה. כל קפצון פה הוא משהו שיכולים להתחיל לדבר עליו במושגים של ״איום קיומי״ והופה כולם מישרים קו עם ססמאות מדינה-קטנה-מוקפת-אויבים. אל תהיו מופתעים אם *כל* איום של אנשי המילואים שיתחיל אפילו רבע להתממש בשטח יוביל מאוד מהר למצב ביטחוני מתגלגל שיחזיר את כולם לשירות (ואני מדבר על קנה מידה של שבוע / שבועיים, לא חודשים או שנים). חוק טבע בחברות אנושיות הוא: אם לכל השחקנים על הלוח יש אינטרס שמשהו יקרה (גם אם זה מסיבות שונות), סביר להניח שהוא יקרה. גם למערכת הביטחון, גם לאויבי ישראל וגם לממשלה יש אינטרס להכנס לאירוע של מצב חירום ביטחוני במקרה בו יש התערערות / חולשה במערך המילואים של ישראל. כל אחד מסיבותיו שלו. זה לא שיתוף פעולה / קונספירציה בין הגורמים, אבל כן כל הגורמים ״יהנו״ מהתפתחות אירוע שכזה ויכנסו אליו בלי לחשוב פעמיים. |
|
||||
|
||||
אתה מתווכח עם אנשי קש (ואפילו תופס כאן את הצד הרטורי של התעמולנים הפשיסטים). המרי האזרח של הטייסים ברור לכולם, והם מן הסתם לא אומרים "פאק ישראל, תמותו כולכם". בכך הם גם צודקים, וגם חכמים. מה שהם עושים הוא פי מיליון יותר אפקטיבי מזה. אני חושב שאתה מאד (מאד!) ממעיט במשמעויות המעשיות של הצעד הזה מבחינת צה"ל, אבל אני בטוח שראש הממשלה, וכל בכירי מערכת הביטחון מבינים אותו היטב. גם אם מחר יהיה איזשהו מבצע צבאי או אפילו מלחמה יחזירו אותם זמנית לשורות צה"ל, הצעד שלהם לא יאבד מהאפקטיביות שלו. |
|
||||
|
||||
זה בסדר לטעון שמה שהם עושים הוא אפקטיבי (בניגוד למה שאני חושב), אבל אין לזה שום קשר למושג ויכוח עם אנשי קש. אם כבר אתה זה שמתוכח עם איש קש ואומר שאני טוען שהם אמרו משהו שהם לא אמרו למרות שלא אמרתי שהם אמרו את זה. לא טענתי שהם אומרים ״פאק ישראל, תמותו כולכם״ ולא עמודים במילה שלהם. אני טוען שהם צריכים לנקוט במרי אזרחי שונה מזה שהם בחרו לנקוט בו. אתה לא חייב להסכים, אבל הכנסת איש הקש לפה זה איש קש. |
|
||||
|
||||
זה היה נשמע כאילו אתה מאשים אותם בצביעות (שלא לומר שקר), בכך שאם מחר תפרוץ מלחמה הם כולם יתייצבו. אם לא, אז לא, וסליחה. |
|
||||
|
||||
לא. אני מאשים אותם שהם חננות שהחליטו לשחק צ׳יקן, אבל בלי המוכנות להמשיך לתת גז ומה שיהיה יהיה. אני ממש לא מאשים אותם שהם צבועים. אם אתה לא מוכן לשחק צ׳יקן ולקבל את ההתרסקות כאחת התוצאות של המשחק, אל תשחק את המשחק הזה כי סביר להניח שאתה זה שיפסיד. |
|
||||
|
||||
אני לא חושב שאתה קורא את הסיטואציה נכון. אבל אולי אני הוא זה שמפספס. |
|
||||
|
||||
אני תופס טרמפ על האנלוגיה ומזכיר שבסוף בצ'יקן אם שניהם לא סוטים - שניהם בסכנה גדולה. אולי אין ברירה וזו האופציה היחידה להוריד את הממשלה הריה הזו ולמנוע את חורבן המדינה. ואם לא עכשיו אימתי. |
|
||||
|
||||
ברור. לכן זה הנכנס למשחק צ׳יקן צריך מראש להבין ש: 1) התסריט בו מגיעים להתנגשות הוא אחד מהתסריטים האפשריים. 2) גם אם אתה מתכוון לסטות מהמסלול בשלב כלשהו כי אתה יודע שאתה לא משיגנע קופ, וואט דה פאק? שמור את הפרט הזה לעצמך. מה אתה מספר את זה ליריב? להכריז מראש ובדיוק מה התנאי שבו תסטה מהמסלול זה משהו שרק טאמבל עושה. חלק ממשחק הצ׳יקן הוא לשדר שאתה יותר משיגנע קופ מהמשתתף השני. אם מראש אתה מכריז ומתגאה ברציונליות שלך ומסביר לכולם בדיוק מתי תסטה מהמסלול, אז לא הבנת באיזה משחק אתה משחק. כאילו באת מוכן מראש להפסיד ואתה נותן לצד השני את כל הכלים שהוא צריך כדי להביס אותך. 3) במשחק צ׳יקן יש שני צדדים. אם שני הצדדים משתדלים לשכנע את הצד השני שהם רציונליים ושהם יסטו בזמן לפני התאונה, הם רק מעודדים את הצד השני להמשיך ללחוץ על הגז עוד קצת. מתכון לגרימת תאונה. בקיצור - אדם רציונלי שבחר לשחק צ׳יקן, צריך לשכנע את הצד השני שהוא במשחק עד הסוף, גם אם זה הסוף המר לכולם. רק פסיכי יכנס למשחק צ׳יקן בו הוא משתדל לשכנע את הצד השני שהוא לא פסיכי ושהוא לא מתכוון באמת להוביל לתאונה. זאת אסטרטגיה שמובילה בוודאות לשני אירועים שיתרחשו באותו המקום ובאותו הזמן. בתרגום מהמשל לנמשל: ההכרזה הזאת של משהי ההתנדבות עד למקרה חירום מעודדת את המערכת הביטחונית ואת הממשלה ליצר ולהנדס את הסיטואציה שתפורר את המהלך המחאתי שלהם. לספק גם למערכת הביטחון וגם לממשלה מכהנת אינטרס משותף להכנס לאיזה מבצעון ביטחוני (במקרה הטוב) או ממש למלחמה (במקרה הרע) זה מעשה איוולת. לדעתי, אם הם כבר בחרו להשתמש בנשק יום הדין הזה, הם היו צריכים להכריז על הפסקת ההתנדבות עד ביטול החקיקה ו... זהו! לגבי מה יעשו בתסריטים של מצב חרום ביטחוני, עליהם להחריש / להשאר עמומים כמה שאפשר. כניסה למלחמה / מבצע זה משהו שהם צריכים לגרום לממשלה/מערכת ביטחונית לחשוש ממנו ולא (כפי שהם בייסיקלי עושים) להציע אותו (בלי כוונה) כפתרון. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלפני שאתה בוחר לשחק בצ'יקן אתה חייב לבדוק כמה המשחק הוא צ'יקן מבחינת השחקן השני (ז''א, אם מבחינת השחקן השני האופציה של סטיה מהמסלול חמורה פחות מהאופציה של הפסד במשחק, ושניכם רציונלים, אז אין לך סיכוי לנצח) |
|
||||
|
||||
נכון. אבל זאת שאלה אחרת - האם להכנס בכלל למשחק. הטיעונים שלי היו לגבי זה שכבר החליט לשחק. במקרה כזה לשכנע את הצד השני שאתה רציונלי ולא פסיכי זה הדבר הכי לא רציונלי והכי פסיכי שאתה יכול לעשות. (אלא אם באת מראש כדי להפסיד - אבל אז למה בכלל בחרת להכנס למשחק צ׳יקן? לך לשחק בכדור או משהו) |
|
||||
|
||||
לפעמים אנשים משחקים שלא על מנת לנצח אלא על מנת שירשם בפרוטוקול שהם ניסו כמיטב יכולתם. למשל, אם בזמן הדיונים במליאה ובוועדות על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מתנגדי החוקה1 היו מתנגדי החוקה משחקים את המשחק הזה הם מן הסתם היו מפסידים, אבל אני2 הייתי חושב שהם הרבה יותר הגונים כשהם באים לשנות אותה עכשיו כשיש להם רוב, וזה לא היה נראה לי כמו נסיון ציני לשנות את חוקי המשחק בהתאם לאינטרסים הרגעיים שלהם. בגלל שהם לא שיחקו את המשחק אני פשוט לא מאמין להם. להבדיל, בהתנתקות הם כן שיחקו את המשחק, והפסידו, ולכן כשהם ביטלו את חוק ההתנתקות אף אחד לא פקפק בכנות הכוונות שלהם. 1 ראה תזכורת. 2 ואני משוכנע שאני לא לבד. |
|
||||
|
||||
אתה צודק. אבל גנץ. לשחק צ'יקן כשיש לך גנץ באוטו זה מאד קשה. והרצוג. |
|
||||
|
||||
״אנחנו צודקים, אבל גנץ״ זה אכן הטאגליין של המחנה. בהצלחה שיהיה לנו :-) |
|
||||
|
||||
ולפיד! כרגע, בעיקר לפיד. אני מפחד מהשלישיה הזו יותר מאשר מביבי ושות'. הכוח להביס את ישראל נמצא בידם, ונראה שהם נחושים להשתמש בו. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |