|
||||
|
||||
קראתי קצת בנושא, ואני רוצה להביא תמונה מעט יותר כוללת: הגבול הימי בין ישראל ללבנון היה מצוי במחלוקת. מחלוקות על גבול בין מדינות נפתרות במשא ומתן שבסופו הסכם (כמו טאבה), לרוב באמצעות מתווכים שהם אחת המעצמות או האו"ם. אבל סכסוכים על גבולות ימיים רבים נותרו ללא פתרון. כדי להסדיר שימוש במים על ידי מדינות חתמו חברות האו"ם בשנת 1982 על אמנה (שנכנסה לתוקף ב 1994) בינלאומית הקרויה "אמנת האומות המאוחדות לחוק הים" (United Nations Convention on the Law of the Sea). האמנה הסדירה שימושים כלכליים במים מעבר למים הטריטוריאליים ופתרה סכסוכים בין מדינות על שטחי דייג וניצול משאבים. 168 מדינות חתמו ואשררו את האמנה, ישראל לא ביניהן. ישראל התנגדה, וממשיכה להתנגד, למתן תפקיד לאו"ם בהסדרת גבולותיה, ובכלל זה לגבול הימי, ולכן אינה חתומה על האמנה. בין היתר, האמנה קובעת כי לכל מדינה יוגדר אזור כלכלי בלעדי של 200 מייל ימי (כ-370.4 ק"מ) מחופיה ובו יש בלעדיות לאותה המדינה בניצול אוצרות הים. אמנה זו הרחיבה מאוד את התחום הקודם בו מדינה הייתה זכאית לנצל את אוצרות הים - תחום המים הטריטוריאליים, 12 מייל ימי, כ-22 ק"מ מהחוף. ב 2006 קבל האו"ם את החלטה 1701. ממשלות לבנון וישראל אישרו אותה. סעיף 10 של ההחלטה קובע: "המועצה מבקשת מהמזכ"ל לגבש יחד עם השחקנים הבינלאומיים והצדדים הנוגעים לדבר, הצעות ליישום החלקים הרלוונטים של הסכם טאיף והחלטות 1559 ו-1680, כולל פירוק הנשק, וכן לקביעת גבולות לבנון, בעיקר היכן שהם נתונים במחלוקת או שאינם ברורים, וזאת כולל אזור חוות שבעא, ולהציג למועצת הביטחון הצעות אלה בתוך 30 יום." הסכמי תיחום הגבול הימי בים התיכון נחתמו בין קפריסין ללבנון ב 2007 ובין קפריסין לישראל ב 2010. לבנון דרשה שהועדה הצבאית המשותפת שקמה מכוח החלטה 1701 תדון במקביל בסוגיות הנוגעות לגבול היבשתי והימי כאחד. כדי להמנע מכך פנתה ישראל ב 2011 לארצות הברית בבקשה לתווך ולסייע בהשגת הסכמה עם לבנון בעניין הגבול הימי. במשא ומתן הבלתי ישיר שהתנהל ב-2012-2011 הסכימה ישראל להצעת הפשרה לסימון הגבול הימי, שהלכה לקראת לבנון והעניקה לה חלק גדול יותר מהשטח שבמחלוקת (ביחס של 55:45), אך לא התקבלה תגובת לבנון לכך. מ 2011 ועד 2018 התקיים דו שיח של חרשים באמצעות אגרות של שתי המדינות לאו"ם. באגרת מ 2017 הביעה ממשלת ישראל את פתיחותה לדיאלוג ולשיתוף פעולה עם המדינות השכנות הרלוונטיות בנוגע לגבולות הים הטריטוריאלי של ישראל והאיזור הכלכלי הבלעדי, בהתאם לעקרונות דיני הים הבינלאומיים (כלומר אותה אמנה שהיא לא חתמה עליה). ב 2019 חודשה הסכמה בין ישראל ללבנון לקדם משא ומתן לפתרון המחלוקת ביניהן בנושא סימון הגבול הימי. המו"מ החל באוקטובר 2020 והפעם היה ישיר. אבל כעבור חודש ושלשה סבבי שיחות לבנון הקשיחה את עמדותיה בכוונה והמו"מ נעצר. המו"מ חודש במאי 21' אך נפסק בזמן מבצע "שומר חומות". הוא חודש בינואר 22', ובספמבר 22' הביא המתווך האמריקאי הצעת פשרה. הערות: 1. כעת הבנתי שכאשר המתווך מביא הצעת פשרה המו"מ נמצא בשלביו הסופיים, משום שהצדדים לא רוצים לקלקל את יחסיהם עם המתווך. אחרי כן עוד יש ריקוד קטן של התנגדויות לנקודה ספציפית אחת או שתיים, ואז מאושר הסכם. זה מאיר לי את דבריו של שטייניץ על המו"מ הקודם- חיכינו להצעת פשרה מהאמריקאים והיא לא הגיעה. כלומר שהמו"מ אז עדיין לא הגיע לשלביו הסופיים. 2. האקסיומה של קיסינג'ר בעינה עומדת. התזמון של אישור ההסכם מדבר בעד עצמו. 3. עוד לא ראינו את ההסכם. לכשיפורסם נדע האם ויתרנו על כל השטח במחלוקת או חלקו. בכל מקרה כיוון שבעבר כבר הסכמנו ל 55-45 לרעתנו והלבנונים לא, ברור שהוסכם על משהו בין 55 ל 100. |
|
||||
|
||||
המפות ישנן. הויכוח על אחוזי שטח הוא פתפותי ביצים מתעמולת הבחירות של נתניהו. הקמ"ר של מי ים שישראל ויתרה עליהם אינם מעלים ואינם מורידים. הויתור של ישראל הוא על שטח המהווה את חלקו הדרומי של שדה Qana. תמורת הויתור הזה, ישראל אמורה לקבל פיצוי בצורת חלק מן התמלוגים העתידיים מן השדה. אלו העובדות כל השאר קיסינג'ר ותעמולת בחירות. |
|
||||
|
||||
ברשותך, מאמלק; 2011 - ישראל מבקשת שארה"ב תהיה גורם מתווך בינה ללבנון. 2012 - ישראל מסכימה לפשרה לטובת לבנון ומחכה לאישור הלבנוני שבושש לבוא. 2020- מתחיל מו"מ בין הצדדים. (עם אותם תנאים מ- 2012 ?) המו"מ מתפוצץ לאחר חודש. (באשמת לבנון או ישראל?) 2022 - מתחיל מו"מ (עם אותם תנאים ב2012?) חותמים על הסכם לאחר 9 חודשים 1) --- 1 בסימן טוב בן בא לנו,בימיו יבוא הגואל. הברית ב-1.11.22 - הסנדק ביידן. ואלוהים הטוב יכפר לנו על כל עוונותינו. |
|
||||
|
||||
אומרים שבסוף 2020 לבנון הקשיחה עמדות בכוונה כדי לחכות לממשל ביידן, שיהיה לדעתם פחות אוהד לישראל מממשל טראמפ. נשמע הגיוני. |
|
||||
|
||||
לא הוספתי את המומ הקצר - 'המו"מ חודש במאי 21' אך נפסק בזמן מבצע "שומר חומות".' אם המבצע התחיל ב-10.5. מתי המו"מ התחיל? |
|
||||
|
||||
מהדיון בשידור חי - כעת - בבג''ץ -ח''כ אב''ג טוען שההחלטה לפתוח במשא ומתן התקבלה לאחר ההחלטה לפזר את הכנסת וללכת לבחירות. |
|
||||
|
||||
לעניין קיסינג’ר: יום לפני הבחירות אצלנו, הנשיא הלבנוני מותקף ע״י שוכן פגיה ואין עם מי לדבר (ככל הנראה) בחודשים הקרובים. הממשלה אצלנו צריכה להציג את ההסכם על שולחן הכנסת שבועיים לפני שהיא מאשרת אותו. כלומר: צריכים להסכים על הכול לפני אמצע אוקטובר לפני שנסגר החלון הנוכחי. |
|
||||
|
||||
אני נאלץ להודות שהעובדות טופחות על פנינו. מתברר שלפיד פשוט מנסה ל"טייח" אותנו. לא מצאתי שום מסמך רשמי המפרט את ההסכם כך שלמעשה כל הויכוח מתנהל כאשר ממשלת לפיד מסרבת להראות לציבור את ההסכם. אני מסתמך על דיווח בגארדיאן ועל מקור טורקי שפחות או יותר מסכימים. נקודות ההסכם: 1. ההסכם מבוסס על קבלת קו 23 (כלומר עמדת הלבנונים מ-2010). זה מה שקרוי 100% ויתור. 2. בנוסף כל האיזור של דרום שדה Qana הדרומי לקו 23, יכלל כולו בתחום לבנון. וזה כבר מעבר ל-100%. 3. בתמורה לויתור על דרום שדה Qana ישראל תקבל פיצוי סימלי כלשהו מתמלוגי השדה כאשר יהיו. גודל הסכום לא צויין. 4. קו המים הריבוניים בין ישראל ללבנון (עד 5 ק"מ מן החוף), קו המצופים של ישראל, לא הוסכם. הקו הסופי יקבע בעת שיוסכם על הגבול היבשתי בין המדינות. בקיצור, כל הדרישות של לבנון התקבלו. זו אינה פשרה. זה ויתור. אילו בא לפיד ואמר באופן גלוי שישראל זהתה חלון הזדמנויות לחתימת הסכם שגם יאפשר לפתח את שדה כריש וגם יוריד את שאלת הגבול הימי משולחן הדיונים של הסכסוך, וכדי לחתום עליו ישראל קיבלה את כל דרישות לבנון (למעט הדרישה של קו דרומי עוד יותר מ-2020 שנראית כמו עמדת פתיחה למו"מ של באזאר טורקי), אזי אפשר היה לקבל זאת. במקום זאת בוחר לפיד להסתיר את האמת ולתאר את ההסכם כפשרה. איזו פשרה יש כאן? פשרה עם החזבאללה שלכאורה כלל אינו צד למו"מ? במקום לומר את האמת ולהציג את המטרה, קבלנו מלפיד תעמולת בחירות. וחובה לציין שמדובר בהסכם בין שתי מדינות שספק אם הן שולטות במה שנעשה בשטחן. איך אמר נסראללה? קודם ייחתם ההסכם ולמחרת יש יום חדש. מחר משהו לא יתאים לחזבאללה והוא יעלה את האיזור כולו, כולל שדה כריש בלהבות. אלו הן הפרופורציות האמיתיות של הישגי ההסכם. |
|
||||
|
||||
"לא מצאתי שום מסמך רשמי המפרט את ההסכם" - נסה כאן. |
|
||||
|
||||
טוב. המסמך דורש כלי ניתוח שאין ברשותי. צריך לקרוא את כל המסמך לפרטיו ולשרטט את הקוים בעזרת כלי mapping כלשהו. התכלס הוא אישור או הפרכה של 4 הנקודות שציינתי. 1. האם אכן מדובר בקו 23? 2. האם אכן שורטט תיקון חדש הכולל את דר' שדה קאנא (מדרום לקו 23) בתחום לבנון? 3. איזה % מן התמלוגים העתידיים של קאנא תקבל ישראל? 4. האם הגבול הימי הטריטוריאלי הוסכם או לא? |
|
||||
|
||||
הכנסתי את הנקודות למפות גוגל. קישור למפה |
|
||||
|
||||
זה מאשר מידע כללי שלא ממש שנוי במחלוקת (שני קוים, הקצר לקו הטריטוריאלי והארוך לגבול המים הכלכליים). כפי שכתבתי התכלס הוא התשובות ל-4 השאלות ב תגובה 752538 . |
|
||||
|
||||
ככל שראיתי, הקואורדינטות של הנקודה המערבית הן בדיוק הקואורדינטות של נקודה 23. בעין נראה לי ששלוש הנקודות הקרובות לחוף קצת צפוניות יותר מקו 23. כלומר שהלבנונים קיבלו קרוב ל 100% מהשטח במחלוקת וישראל קיבלה תיקון קטן בחלק הקרוב לחוף, שחשוב לנו יותר. לפי הנקודות האלה אין תיקון דרומה באיזור בלוק 9. השאלה היא האם המסמך שקישר האלמוני הוא הטיוטה הסופית. |
|
||||
|
||||
מישהו בשכונה קיבל תאבון. 'חמאס דורש מישראל לאפשר לו להקים נמל ימי ולהפיק גז מהמאגרים שמול חופי רצועת עזה אחרת הוא יפגע באסדת הגז "תמר" מול חופי אשקלון' - יוני בן מנחם. ------- הבהלה לגז מזכירה לי את הפסוק בתהילים: יְמֵי שְׁנוֹתֵינוּ בָהֶם שִׁבְעִים שָׁנָה וְאִם בִּגְבוּרֹת שְׁמוֹנִים שָׁנָה וְרָהְבָּם עָמָל וָאָוֶן כִּי גָז חִישׁ וַנָּעֻפָה. |
|
||||
|
||||
נשים גז חיש ונעופה זה מה שאני אומר לאשתי כשאני כבר רוצה לחזור הביתה. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הרב הצדיק מאיר זצ"ל |
|
||||
|
||||
לגבי התיאבון והציוץ - אבו עלי טוען שזה פייק. |
|
||||
|
||||
זה הפטנט של האמריקאים. בד"כ קו המים הכלכליים הוא המשכו של קו המים הטריטוריאליים. קו המים הטריטוריאליים יוצא מנקודת הגבול בחוף ומאונך לקו החוף. הויכוחים הם בד"כ על זוית ה"מאונך" (הקובעת גם את קו המים הכלכליים). מה שהוכשטיין או מתווך קודם הציעו זה שיהיו 2 קוים. 2 הנקודות הראשונות קובעות את הקו הקצר שהוא הגבול הטרי' ושתי הנקודות האחרונות קובעות את הקו הארוך, הגבול הכלכלי שהוא לפי עדותך קו 23 הלבנוני. כלומר הקו הכלכלי אינו המשכו של הקו הטרי'. קו הגבול הטרי' הוא מן הסתם משהו קרוב לקו המצופים שישראל קבעה במים. יכול להיות ששם יש לישראל איזשהו רווח ביחס לעמדה הלבנונית. בכל אופן, העיתון הטורקי מאתמול כותב שהוסכם שקו הגבול הטרי' הימי יוסכם כאשר יוסכמו הגבולות היבשתיים (מה שנראה מתאים ל"רוח" ההסכם), כך שגם ההישג הזה הוא על הקרח/מים. לגבי המובלעת של דרום שדה Qana, גם אני לא רואה משהו כזה. אבל יש שם כל מיני טבלאות של נקודות גאו'. לך דע היכן זה יכול להסתתר. במקום זה אני רואה כל מיני הסכמות מה מותר ומה אסור לישראל אם החיפושים והפעולות של החברה המפעילה יגלשו לחלק הישראלי של השדה. בינתיים אני נשאר בעמדתי, שעדיף שלפיד היה אומר לנו שהיתרון העיקרי של ההסכם הוא עצם ההסכמה עליו ולטובת זה כדאי לנו ללכת לקראת הלבנונים כמה שנוכל. ולא לספר סיפורי סבתא על פשרות ו-100% ביטחון. |
|
||||
|
||||
הציפיות שלי מלפיד נמוכות משלך. מבחינתי הוא לא יותר מה lesser evil. |
|
||||
|
||||
בעניין זה אנו מסכימים. ובכל זאת מאכזב לגלות שהוא חושב שאסור לגלות את האמת למצביעיו (לנו). בינתיים ראיתי שבנט הביע עמדה מאד דומה לזו שלי. עושה רושם שבנט למד על ההסכם רק לאחרונה, מה שמחזק את הרושם שמדובר במחטף כדי לא לפספס חלון הזדמנות. מלכתחילה היה צריך לפחת בחשיבות ההסכם ולא להבליט אותו כהישג גדול. |
|
||||
|
||||
אפרופו לפיד, עכשיו הבנתי מה הכי מפריע לנתניהו בהסכם הגבול הימי. השמפניה מהחברה הצרפתית והסיגרים מארה"ב יגיעו ליומולדת של לפיד ולא שלו :) |
|
||||
|
||||
בכל זאת יש משהו מדאיג בנקודות הדמיון בין לפיד לנתניהו. המלאכה של הורדת נתניהו היא מלאכה לא קלה בנתונים הקיימים. ולכן איש לא ינזוף בלפיד על המאמצים שהוא משקיע בכך. חזית הרל"ב היא הכרח בל יגונה. במצב זה עלולים לשכוח שהדרך והחזון חייבים להיות קודמים לשיקולים אישיים, אם רוצים לשמור על עקביות ויושרה. יש עתיד חייבת להגדיר עם עצמה לאיזו מדינה היא חותרת. זה הרבה יותר חשוב ממי יהיה רוה"מ. במילים אחרות, האם כל המאבק הזה שווה בשביל להקים ממשלה ששופכת כסף על בעיות במקום לפתור אותן? רביב דרוקר מפרסם בבלוג את יומניו של ניר חפץ, אדם שהיה במחיצתו של נתניהו כל יום. מן היומנים עולה תמונה, אולי קצת חדשה ומפתיעה של נתניהו. אני מניח שאי אפשר לקחת את חפץ בתור אמת צרופה (אחרי הכל הוא עד מדינה), אבל לענייני צריך בעיקר לשים לב לקטעי הרכילות ולתמונות מן המציאות היומיומית של נתניהו, תמונה בה לקחו חחק הרבה משתתפים. בדברים בהם אין לחפץ סיבה מיוחדת להמציא דברים יש מאין. מצטיירת כאן דמותו של נתניהו כאיש חלול העסוק כל זמנו בקידום מעמדו הפוליטי. החלל הרעיוני גורם לנתניהו לתמוך בכל פעם באג'נדה מעט שונה. זה גם גורם למעמדו המשונה של נתניהו כלפי ההתערבויות המשונות של בני משפחתו. אדם הפועל לקידומה של אג'נדה עקבית ומבוססת , לא היה מאפשר לבני ביתו להעיר לו הערות פוליטיות ולהעמידו במצבים לא נעימים. החלל הפנימי של נתניהו הוא שמושך את ההתערבויות הכל כך מטורפות האלו. עושה רושם שנתניהו מבלה הרבה יותר עם דובריו ומערך ההסברה שלו מאשר בטיפול בענייני המדינה. אין לדעת איך נולד החלל הזה. יתכן שהיו לנתניהו אג'נדות בעבר, אבל הללו לא עלו בקנה אחד עם האלקטורט שהתגבש סביבו והוא נאלץ להשאירן בצד הדרך הפוליטית. נראה כי נתניהו עסוק מאד בגימיקים ושטיקים חדשים שיחזקו אותו בקרב בוחריו ופחות בקידום ענייני המדינה. זו הסיבה שישראל בשנים האחרונות בעיקר מגיבה למהלכים של אחרים ולא יוזמת מהלכים משלה. |
|
||||
|
||||
'במילים אחרות - הדיווחים מהצד הלבנוני די קלעו (יש לומר לאורך כל הדרך). קו המצופים לא יוכר כגבול בינלאומי רשמי ובנוסף לישראל אין זכות ווטו אמיתית על הפעילות בשדה הגז הפוטנציאלי קאנא'. כאן 11. איש סביר מפרט עוד בעניין ומחזק את תפיסת ה-100/0. 2. להלן דף המסרים של הליכוד בעניין - מעבר לפוליטיקה ולאור המידע שידוע לנו כעת, במה לדעתך דף המסרים צודק או לא? סעיפים 4,5,6 הם בהחלט תעמולת בחירות נטו. ------- הבעיות המרכזיות בהסכם: המהות, התהליך, הנזק האסטרטגי: המהות - כניעה מלאה לכל דרישות חיזבאללה. ויתור 100% מבחינה כלכלית, אין הכרה בקו הגבול הימי, יש ויתור גם של חלק מן הגבול הימי בנוסף לוויתור על המים הכלכליים. ישראל קיבלה את כל דרישות חיזבאללה, כולל אלו שהוכנסו ברגע האחרון. התהליך - במחשכים, ללא אישור הכנסת, שלושה שבועיים לפני בחירות, במחטף (דברי שר החוץ הלבנוני: מהר לפני שעואן מסיים את תפקידו ואולי חלילה נתניהו ייבחר). הנזק האסטרטגי - כניעה לאיומי החיזבאללה באופן מוחלט. אותה סכנה כבר ניצבת לפתחנו בגבול עם עזה (החמאס כבר מתחיל בדרישות דומות), ויתור דומה כנראה גם נעשה מול קפריסין (הגם שהיא מדינה ידידותית). דפוס של כניעה בכל החזיתות המדיניות הביטחוניות. בעניין ״הערבות האמריקנית״ - ראינו פעם אחר פעם מה שווה ערבות אמריקנית - מסוף מלחמת סיני ועד מלחמת ששת הימים, אחרי מלחמת לבנון השנייה, אפגניסטן, אוקראינה. 3 סעיפים מסוכנים מתוך ההסכם, לדוגמא: חלק 2 סעיף c = כניעה לדרישת החיזבאללה לפיה גורמים שאינם נתונים לסנקציות כלל בינלאומיות – כן יוכלו – להיות שותפים בחברות הקידוח במאגר קאנה. לפני כן סוכם כי גורמים הכפופים לסנקציות אמריקניות לא יוכלו להשתתף. כלומר, בתיקון הזה נסללה הדרך לחיזבאללה ולאיראן לשותפות בחברות הקידוח. חלק 2 סעיף d = הלבנונים יוכלו לעשות חיפושים גם דרומה מקו הגבול החדש, בתוך המים הטריטוריאליים של ישראל. ישראל לא תוכל להתנגד בצורה שאינה הגיונית לשאיבה של הלבנונים באזור שהוא אף דרומי מן הקו שנקבע (כלומר בתוך השטח של ישראל). חלק 2 סעיף e = הלבנונים לא תלויים בהסכם שייחתם או לא ייחתם בין ישראל וחברת הקידוח בבלוק 9 (מאגר קנא), ושום דבר לא יפגע בהסכם שלהם ובבעלות המלאה על כל הזכויות הכלכליות במאגר זה. כלומר, אם יהיה או לא יהיה הסכם כלכלי נלווה בין חברות הקידוח לישראל, זה לא משנה את ההסכם ואת הזכויות הלבנוניות המלאות במאגר ובאזור הזה. במילים אחרות, אין שום ערובה ל"פיצוי כלכלי" כלשהו. אין באמת סנקציה אם זה לא יקרה. מסרים מרכזיים בעניין ההסכם: 1. במשך למעלה מעשור ממשלות הליכוד לא נכנעו לאיומים של נסראללה - ולא קיבלנו מלחמה. תוך שלושה חודשים לפיד נכנע כניעה מוחלטת לכל הדרישות של חיזבאללה. ביום שבו נכנס לפיד ללשכת ראש הממשלה, שיגר נסראללה מל״טים לאסדת גז בשטחנו - דבר שלא העז לעשות בתקופתנו. נסראללה איים על לפיד: ״בכוח הנשק אחייב את ישראל להיכנע במשא ומתן״. לפיד נבהל - ונכנע. 2. לפיד שהתנגד למתווה הגז שאנחנו הבאנו לטובת אזרחי ישראל - מתווה שהפך את ישראל למעצמת גז עולמית - עכשיו ממהר להוציא את הגז מהמים לטובת חיזבאללה. 3. לפיד אומר שהסכם הכניעה נדרש על מנת להוציא את הגז מ״כריש״. הוא מסתיר את האמת: מאגר ״כריש״ נמצא בעומק השטח שלנו, שעבודות הפיתוח שם התחילו לפני 5 שנים, ושמעולם לא חלמנו לבקש רשות מנסראללה כדי להפעיל אותו. 4. דיוויד פרידמן, שגריר ארה״ב לשעבר שטיפל בנושא, אמר: ״לבנון קיבלה 100%, ישראל קיבלה 0״. שר החוץ הלבנוני, עבדאללה בו חביב, אמר השבוע: ״לפני שעאון (נשיא לבנון) יעזוב ונתניהו, אולי ייבחר, כדאי שנמהר לחתום על ההסכם״. זה איננו הסכם היסטורי, זוהי כניעה היסטורית - מכירת חיסול של לפיד. 5. מי שנכנע כך לחיזבאללה לא יכול להיות ראש ממשלה. הוא לא יוכל להתמודד עם המירוץ של איראן לנשק גרעיני, ועם התערערות הסדר העולמי בעקבות המשבר באוקראינה. 6. אנחנו נחזיר לישראל הנהגה חזקה, מנוסה ואחראית, שתחזיר את כושר ההרתעה לישראל, ואני מדגיש מבלי להיגרר להרפתקאות מיותרות. נטפל בעניין זה באותה אחריות ובאותה נחישות, כפי שטיפלנו בהסכמים גרועים אחרים שירשנו מממשלות השמאל בעבר. בתקופה סוערת זו ישראל לא יכולה להרשות לעצמה ראש ממשלה חובבני וחלש. פעם אחת הספיקה לנו. |
|
||||
|
||||
אני לא בטוח שמי שכתב את התגובה של הליכוד (את החלק של "סעיפים מסוכנים מתוך ההסכם") באמת הבין את מה שהוא קרא. סעיף C בחלק 2 אומר: The Parties agree that the relevant legal entity to hold any Lebanese rights to exploration and exploitation of hydrocarbon resources in Lebanon's Block 9 (“Block 9 Operator”) shall consist of one or more reputable, international corporations that are not subject to international sanctions, that would not hinder U.S. continued facilitation, and that are not Israeli or Lebanese corporations. These criteria shall also apply to the selection of any successors or replacements of those corporations חלק D בסעיף 2 אומר:Israel will not object to reasonable and necessary activities, such as navigational maneuvers, that the Block 9 Operator conducts immediately south of the MBL in pursuit of the Block 9 Operator's exploration and exploitation of the Prospect, so long as such activities occur with prior notification by the Block 9 Operator to Israel. חלק E בסעיף 2 אומר:Israel will be remunerated by the Block 9 Operator for its rights to any potential deposits in the Prospect and to that end, Israel and the Block 9 Operator will sign a financial agreement prior to the Block 9 Operator’s Final Investment Decision (“FID”) (אני לא עורך דין, לא קראתי את כל ההסכם, ולא הבנתי את כל מה שכן קראתי, יכול להיות שיש בו סעיפים מסוכנים, אבל אם מה שהבאת זה באמת תגובה של הליכוד אז נראה לי שממדובר בהונאה)
|
|
||||
|
||||
צודק. אני צריך להביא מקור מהימן לדף המסרים הזה. יתכן והוטעתי. |
|
||||
|
||||
C2 לא הבנתי מה לא נכון. הדרישה הישראלית המקורית היתה למנוע הפעלה על ידי גופים הנתונים לסנקציות אמריקניות, בהסכם הסופי מוחרגים רק גופים הנתונים לסנקציות בינלאומיות. |
|
||||
|
||||
"...בתיקון הזה נסללה הדרך לחיזבאללה ולאיראן לשותפות בחברות הקידוח." פשוט לא נכון. ההסכם מגדיר שבע תנאים מפורשים לשותפות: 1. תאגיד. 2. בינלאומי. 3. בעל מוניטין. 4. שלא חלות עליו סנקציות בינלאומיות. 5. ביחסים טובים עם ארה"ב (that would not hinder U.S. continued facilitation). 6. לא ישראלי. 7. לא לבנוני. אירן בשני תנאים (6 ו-7). חיזבאללה עומדת בשני תנאים (4 ו-6). זה פשוט שקר בוטה שמניח שאנחנו מטומטמים. |
|
||||
|
||||
להתווכח עם דף המסרים של הליכוד? ספרת כמה פעמים מופיעה בו המלה כניעה? אבל בכל פעם שמישהו מתפאר במתווה הגז זה מעלה לי את הסעיף, אז אניח את זה כאן: מתווה הגז לא נועד להאיץ את פיתוח שדות הגז- הוא נועד לגנוב כסף מאזרחי מדינת ישראל. אני יכול לפרט אם זה מעניין מישהו. תעלה כל טענה בזכות מתווה הגז ואני אחסל אותה עם עובדות. השורה התחתונה היתה ותהיה האמת הכי בוטה שיצאה מפיו של יאיר נתניהו: "אבא שלי סידר לאבא שלך עשרים מיליארד". בנוסף, כל מי שמתגאה בקשקושי שוק חופשי ואלק ליברליזם כלכלי שוכח שמתווה הגז הוא בולשביקי במלוא מובן המילה. |
|
||||
|
||||
זה היה יותר כדי לתת 'נתונים' לדיון. מִמָּה נַפְשָׁךְ שהיינו מגיעים למסרים הללו. לגבי מה שטענת - אז כן. יש לישראל הרבה הוצאות וזאת דרך מצויינת לממן אותם. ככל שידוע לי משאבי הטבע שייכים למדינה - הריבון ולא לאזרחיה. ואגב טבע - 'ח"כ משה ארבל (ש"ס) כתב היום (חמישי) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה כי חוות דעתה שאין להחיל את חוק יסוד משאל עם על ההסכם עם לבנון שגויה. זאת, חלקים מהמים שמועברים ללבנון הוכרזו כשמורת טבע ולכן יש לקיים עליהם משאל עם. על פי גורמים, במשרד המשפטים לא ידעו על הנושא ולכן מכתבו של ארבל גורם לאי-נוחות מחוות דעתה של היועמ"שית. - מקור. שמרנות הימין והטבע, זה מתבקש. (אבל מה זה שמורת טבע בים?) |
|
||||
|
||||
מהכתבה - 'קיימת חפיפה מסוימת בין השטחים אשר לפנים היו חלק משטחי המים הטריטוריאליים או הכלכליים של מדינת ישראל לפי עמדתה הרשמית (בהחלטת ממשלה 3452 וקו התיחום שהפקידה באו"ם בשנת 2011) ולפי הסכם הגבול עם לבנון יוכרו על ידי המדינה כחלק משטחיה הטריטוריאליים או הכלכליים של לבנון, לבין שטחי השמורה הימית ראש הנקרה - אכזיב, שמורת טבע ימית מוכרזת ומוכרת על ידי המדינה המשתרעת מקו הגבול הימי עם לבנון (המוצהר בהחלטת ממשלה 3452) ולמרחק של כ-15 ק"מ מערבה לתוך הים. במילים אחרות, חלק משטחי שמורת הטבע הימית המוכרזת ראש הנקרה - אכזיב צפוי לעבור לפי הסכם הגבול עם לבנון לידי לבנון". מקסים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי למה אתה מתכוון ב"דרך מצויינת לממן אותן". האם זה טיעון בעד מתווה הגז? הבה נשמע אותו. |
|
||||
|
||||
לא. אני באמת בור בנושא. רק ציינתי שאם הגז מכניס כסף לקופת המדינה, משמע שהוא מממן את הוצאות המדינה. אני זוכר ששמעתי מחברים באוצר לפני מספר שנים שהגז זה הבסיס לפנסיות למספר שנים לא ידוע. לא יודע כמה אמת יש בסיפורים הללו. |
|
||||
|
||||
נדמה לי שהגז מכניס למדינה הרבה פחות מעשרה מיליארד שקלים לשנה, כלומר: הרבה פחות משקל לתושב. |
|
||||
|
||||
זהו, שמתווה הגז1 הכריח את חברת החשמל לקנות את הגז במחיר כפול ויותר (שהציבור משלם אותו), ומתוך הרווחים העודפים המפלצתיים של חברות הגז חלק ילך לקופת המדינה, וגם זה לא מההתחלה אלא רק אחרי שקודם כל החברות ירוויחו הון. כמו שאמר פרופ' זליכה- "אומרים לנו שמאות מיליארדי שקלים יזרמו לכיסו של עם ישראל. מה הם שוכחים להגיד? שכיסו השני של עם ישראל ישלם כפול. על כל 200 מיליארד שקל שעם ישראל ישלם מכיס אחד, יחזרו אליו רק 100 לכיס השני. מאוד נחמד. אני, כרואה חשבון, מעדיף לא לשלם את ה-200 ולא לקבל את ה-100." ____________________ 1 זה לא מתווה הגז לבדו אלא כל הסמטוכה שהממשלה על זרועותיה וגם קצת הכנסת עם חוק ששינסקי עשו בעניין הגז. שדה תמר היה מונופול שמכר לחברת החשמל במחיר מופקע והממונה לא עשה דבר בעניין. אחר כך, כאשר התגלה שדה לוויתן הגדול ממנו, הזכיין לא התחיל בהפקה בזמן והממונה לא לקח ממנו את הרשיון כפי שהוא אמור בחוק. אחר כך אפשרו לשני המפיקים (שהבעלות עליהם היתה ברובה באותן ידיים) לתאם מחירים ובמקום להכניס אותם לכלא על כך אישרו את זה בדיעבד. בסופו של דבר מתווה הגז הכשיר את כל השרצים האלה ואחרים רבים בכך שהעניק פטור לחברות הגז מכל מיני חוקים של המדינה. כן, קראת נכון- פטור מחוקים. בסופו של דבר ראש הממשלה קיבל את סמכויות שר הכלכלה שהתפטר, והממונה שהתפטר לפניו, וחתם על הפטור מחוק ההגבלים העסקיים תוך שהוא מתעלם מהמלצת ועדת הכנסת איתה היה מחוייב בחוק להתייעץ אך לא מחוייב לקבל את המלצתה. |
|
||||
|
||||
אתה בעצם אומר שלנו זה עולה יותר? |
|
||||
|
||||
לגבי נקודה 3, סעיף הפיצויים, נראה לי שרשום שהדבר יוסכם במו"מ בין החברה המפעילה לבין ישראל. הרושם הוא שכל ההסכם הוא קבלת העמדה הלבנונית עם כמה הסתייגויות ישראליות (הפיצוי וקביעת הקו הטריטוריאלי) שלא הוכרעו ויידונו בעתיד. |
|
||||
|
||||
לגבי 3: נכון, וגם נאמר במפורש שלבנון אינה צד לכך כלל. איזו סיבה יש למפעיל לוותר על שקל? מה נעשה לו? |
|
||||
|
||||
למעשה כתוב משהו עוד יותר קשה ובעייתי. כתוב שהתשלום לישראל לא יהיה על חשבון התמלוגים ללבנון (מה שמן הסתם לא ישאיר יותר מדי לישראל). ה"פשרה" לכאורה הגיונית. איך אפשר לקבוע תמלוגים לישראל כאשר כלל לא ידוע מה שווי הגז/נפט שאפשר להפיק? התוצאה היא מוזרה. גוש החברות המפיקות יצטרכו דה פקטו לתווך בין ישראל ללבנון על חלוקת התמלוגים ביניהן. ואם ישראל לא תתרצה, לחזבאללה תהיה עילה טובה לתקוף את כריש! הפתרון ההגיוני היחיד שאפשר לשער כאן הוא שמישהו יודע שהשדה יבש ולכן אין טעם לריב על תמלוגים שלא יהיו. |
|
||||
|
||||
וישראל מרויחה שקט עד שיתברר שהשדה יבש. ושוב חזרנו למאפייני ההסכמים עם חמאס. |
|
||||
|
||||
פתרון אפשרי אחר הוא שבין שלושת הגופים המעורבים הושגה הסכמה בשתיקה שהחלוקה תהיה עפ''י הגודל היחסי של המאגר בשטח ישראל ובשטח לבנון. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |