|
||||
|
||||
אתה צריך להסביר לדינה זילבר שטעתה כשכתבה למבקר המדינה חוות דעת לפיה אין שם ניגוד עניינים. |
|
||||
|
||||
היא הסתמכה על מידע שקרי של נתניהו. במקור הוא לא טרח לספר לכולם שאלוביץ’ הוא חברו הטוב ביותר מהסיירת (או מה שזה לא יהיה). |
|
||||
|
||||
היא ידעה זאת מצוין. בדיוק בגלל זה נדרשה חוות דעתה. |
|
||||
|
||||
האם זאת עובדה שזילבר ידעה על הקשרים של נתניהו עם אלוביץ' לפני מתן חוות הדעת, או ששמעת מישהו אומר את זה והנחת שזה נכון? כי אם היא ידעה היא ללא ספק אחד מהפודלים של נתניהו, וכל שאר פעולותיה אינן אלא פעולות הטעיה והסוואה. אני לא רואה דרך אחרת להסביר את חוות הדעת. |
|
||||
|
||||
הקשרים ביניהם היו קשרי חברות ולא קשרים עסקיים. היא התבקשה לחוות את דעתה בדיוק בגלל הקשרים האלה, ונימוקיה היו שנתניהו לא החליט בענייניו של אלוביץ ולכן זה כשר. אני חושב שחוות הדעת הזאת לא רק שהיא נכונה אלא שבכלל לא יכול להיות אחרת. האם כל חבר של אלוביץ' מנוע מלהיות שופט בגלל ששופטים שופטים את אלוביץ'? האם לא די בכך שמועמד לשיפוט שהוא חבר של אלוביץ לא ישב במשפט שלו אלא רק במקרים אחרים, ולא חסרים מקרים אחרים, אבל מינויו לשיפוט לא ייפסל בשל כך? שים לב גם שבתיק 4000 התביעה מנסה בכל כוחה להוכיח שנתניהו פעל למען אלוביץ'. עצם היותו שר התקשורת לא מספיקה לפסול אותו לא מבחינה משפטית, ולדעתי לא משום בחינה אחרת למרות שה"אחוז בגרונו" סבר (או טען שהוא סובר) אחרת. נראה שאני כל הזמן חוזר על עצמי, אבל זה בגלל שחוזרות ונטענות אותן טענות שכבר עניתי עליהן. |
|
||||
|
||||
לדעתך אפשר להיות שר התקשורת במדינת ישראל בלי שתהיה לו השפעה (נניח לרגע לא השפעה ישירה, אלא "רק" השפעה ע"י הבהרה מהי רוח המפקד ומינוי האנשים שמתאימים לבצע אותה) על ענייני בזק? אבל לא הנקודה הזאת מעניינת אותי כרגע אלא מה ההחלטה ההיא אומרת על הגב' זילבר, שלמיטב ידיעתי היא חברה נכבדת ב"כנופיית שלטון החוק". יש לה הזדמנות פז להצר את צעדי דרייפוס והיא לא שמה לב? אתמהה. (מאחר שאני לא בקי בהשתלשלות העניינים ייתכן שאני מפספס משהו. כאילו, דה כזה). |
|
||||
|
||||
משרד התקשורת עוסק בהרבה נושאים. שר התקשורת יכול להחליט במה מהנושאים לעסוק ובמה לא או בגלל שאלה מעניינים אותו ואלה לא, או שהוא מתרחק מנושא מסוים במודע, בגלל שהוא יודע שאם יעסוק בכך הוא ייכנס לניגוד עניינים. זה אפשרי. אני חוזר לרשימת ניגודי העניינים של השופטים. הם קובעים מראש במה אסור להם לעסוק בגלל ניגוד עניינים, ואין שום בעיה שיכהנו בתפקידם כל עוד הם שומרים על הכללים. הסיפור בפרשה שחשף קלמן לבסקינד היה שהשופטים בכל זאת עסקו בעניינים שהם עצמם הגדירו כ"ניגוד עניינים", ואחד מהם אף הגדיל עשות: הוא מחק משהו אחד מהרשימה שהגיש, עסק בעניין הזה כשופט, ואחרי שסיים את מלאכתו החזיר את הפריט למקומו ברשימה1. אשר לחוות הדעת של זילבר, הרי היא ניתנה בשנת 2017. הזכרת את "רוח המפקד". באותה העת היו הפגנות ליד ביתו של "המפקד" (מנדלבליט) בדרישה שיגיש כתבי אישום כנגד נתניהו, וידוע שהיו פרקליטים שנשארו עוד הרבה זמן עם דעה שלא צריך להגיש כתב אישום נגדו, עד שהמערכת הקיאה אותם. אני מניח שלקח זמן עד עד שנבנה הטרוף הזה, ובעת ההיא מן הסתם עדיין לא היה ברור לזילבר מה עמדת הכנופיה בשאלה זו. 1 כמובן לא העלה איש על דעתו שהם ייחקרו בשל כך או חלילה יואשמו. חיפושים בעירום בוודאי לא באים בחשבון. הרי הם כמעט כמלאכי השרת. |
|
||||
|
||||
זהו, שאני לא. לו היה קוד אתי לחברי ממשלה לא היה צורך בחוו"ד כזו שמכשירה את השרץ. מי שצריך להסביר לדינה זילבר זה מי שמעמיד את נתניהו למשפט פלילי. לדעתי האמת וודאי שלא מתבררת במשפט כזה, ועם פרקליטות כזו כושלת וסנגורי עלית גם לא בטוח שהאמת המשפטית תצא לאור. המשפט הזה הולך ומתברר כפארסה. בין אם נתניהו יצא זכאי או חייב בדין מחצית מהעוקבים אחרי המשפט לא יסמכו על פסק הדין- הרי דרעי זכאי עד היום וקצב לא אנס. מעניין שאף אחד לא צועק שאולמרט זכאי. לא משנה אם יצא זכאי או חייב בדין יהיה ערעור לעליון. ועל העליון ממילא תומכי נתניהו לא סומכים. עד שהפרשה תסתיים הנאשם כבר יגיע לגבורות ואולי אפילו יספיק לכהן שוב כראש ממשלה. עבירות אתיות נתניהו עבר למכביר, תקצר היריעה. אבל בהעדר קוד אתי לחברי ממשלה אין שום דבר שימנע ממנו להמשיך להשתין עלינו בקשת, מהמקפצה. הוא עושה את זה כבר מ 1996 (פרשת עמדי- ההובלות). יועמ"ש עם ביצים היה מעמיד אותו לדין כבר אז, וגם אם היה יוצא זכאי, כי גם אז היה ספק אם חומר הראיות עומד ברף הפלילי, לפחות זה היה משדר מסר לכל חברי הממשלה איפה היועמ"ש מותח את הקו. אולי זה היה חוסך מאיתנו את האי היווני, את ההתעשרות המופלאה של בתו של ליברמן ואת הפארסה הנוכחית. |
|
||||
|
||||
אם כבר הזכרת את דרעי - כרגע עד כמה שידוע לי הוא עבריין מורשע שהודה בעסקת טיעון. אי לכך אסור לו להיות שר בממשלה הבאה. באיזה עולם (או מדינת חוק מתוקנת) מותר לו להוביל את רשימת ש"ס לכנסת, כשהוא התפטר מהכנסת הנוכחית רק בגלל ענין הקלון בעבירה שבה הודה? ואם - איזה זכרון קלוש מתריע לי - הוא התפטר כדי שלא יוכרז קלון באופן רשמי, למה ברגע שהוכרזו בחירות לא נדרש בית המשפט לענין הזה שאמור להסיר אותו מההתמודדות לכנסת הבאה? וקיטור אחרון - ולמה בתקשורת לא שמעתי אפילו ציוצון בענין הזה? |
|
||||
|
||||
בית המשפט דן בעניין רק במסגרת ההליך עצמו. תנוח דעתך, יידרש לכך יו''ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית, ואני מנחש שלמרבה הצער יפסול אותו. |
|
||||
|
||||
סליחה, במחשבה שנייה אני חושב שטעיתי. דרעי נידון למאסר על תנאי ולא למאסר בפועל, ולכן יכול להתמודד ואין נפקא מינה לשאלת הקלון. |
|
||||
|
||||
אח, איפה בוזגלו כשצריך אותו. יפה שאריק מדבר כאן על וועדת אתיקה, כשפושעים מורשעים (פעמיים) מתמודדים למשרת שר כאילו כלום. |
|
||||
|
||||
דרעי מבקש להיבחר לכנסת, אין ''התמודדות'' על משרת שר. אבל כן, אם הרבה אנשים רוצים שדרעי ייצג אותם אז ראוי בעיניי שיותן להם לבחור בו, גם לו הורשע מאה פעמים. |
|
||||
|
||||
יש לך רף מאד נמוך לנבחרי הציבור שלך. |
|
||||
|
||||
יותר חשוב לי מה יעשו בתפקידם, כן. |
|
||||
|
||||
ואתה חושב שזה מנותק לחלוטין מההיסטוריה שלהם? הם נולדים מחדש עם אישיות חדשה אחרי שנבחרו על ידי כך וכך אנשים? יאללה, אפשר למנות את יגאל עמיר1 לשר לבטחון פנים2. 1 בטח יצביעו לו כמה וכמה מנדטים. 2 אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שזה עניינם של אותם כך וכך אנשים. |
|
||||
|
||||
אם עמיר ממונה לתפקיד השר לביטחון הפנים זה אומר שהכנסת אישרה את המינוי, כלומר הנציגים של רוב הציבור. אם הגעת לנקודה הזו, איזה חוק שיאסור את זה הוא מהקטנות שבבעיותיך. |
|
||||
|
||||
אלא שכידוע הדרך לפשעים גדולים עוברת דרך פשעים קטנים, ובהקשר הפוליטי הדרך לפושעים גדולים (רוצחים, למשל) עוברת דרך פושעים קטנים יחסית שמקבלים הכשר ציבורי. רק דרעי! |
|
||||
|
||||
זה לא בדיוק מה שהתכוונתי אליו. עמיר איננו עוד רוצח מהשורה. תמיכה ציבורית בעמיר לתפקיד שר משמעה שהיה שינוי עצום בדעת הקהל. אולי גילויים חדשים שמצביעים על כך שאיזו תיאוריית קונספירציה היא בעצם נכונה, אולי שינויים במציאות שהובילו רבים למסקנה שאוסלו באמת היה פשע איום ונורא, אולי משהו אחר. הנקודה היא שהתמיכה בעמיר תהיה תוצאה של שינוי משמעותי יותר. במובן הראשון ובאופן חלקי, אצל רבים התמיכה בנתניהו מקורה אכן בחוסר האמון במוסדות המשפטיים. כלומר, תומכים בו בגלל האישומים ולא למרות האישומים. לגבי דרעי, גם אבל פחות. |
|
||||
|
||||
למיטב שיפוטי הלקוי, עמיר הובא רק כדי להמחיש את האבסורד בגישה לפיה דמוקרטיה היא שלטון הרוב. נקודה. עזוב עמיר. לו אזריה היה קצת יותר מוכשר ומעוניין, ייתכן שהיה מוצא את מקומו ברשימה של בן גביר, ומשם מתמנה לשר לעניייני בטחון פנים או, טוב יותר, שר המשפטים. אתה צודק בכך שמכשול חוקי בפני אפשרות כזאת אינו פותר באמת את הבעיה היסודית שמאפשרת לתסריט האימים הזה להיות סביר, אבל לפחות הוא מונע זמנית מפירותיה הבאושים יותר להחריף את המצב עוד יותר, והזמן שנקנה נותן סיכוי לשינוי של ממש. מי אמר שצריך להיות דתי כדי להאמין בביאת המשיח? "בעיה" יגיד דב "איפה יש כאן בעיה?" והשוטה הקטן יאנח חרישית ויילך למקום אחר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהצבת מכשול חוקי בפני הציבור לבחירת נציגיו רק מחריף את הבעיה, לא ממתן או מעכב אותה. |
|
||||
|
||||
יש פיצ'ר מוזר במערכת שחברי הכנסת קובעים מי רשאי להיות חבר כנסת (וגם את שכרם). ואם כבר להסיר מגבלות, מה עם מגבלת הגיל? נראה כאילו המערכת הפוליטית הישראלית מנסה בעשור האחרון להדמות לזו האיטלקית. אם נכניס לכנסת אושיית אינסטגרם אולי נצליח להתעלות עליהם. |
|
||||
|
||||
אני מניח שליושב ראש וועדת הבחירות יש רק קול אחד שווה לחברי הוועדה האחרים, ולכן ייתכן שיימצא בדעת מיעוט ודעתו לא תתקבל. הבעיה היא מה שקורה אחר כך. החלטות הוועדה הולכות לבית המשפט העליון ושם זה כבר סיפור אחר. בעצם, ההליך חסר ההיגיון הזה מייתר את הוועדה. |
|
||||
|
||||
בנושא הזה הוא מחליט לבדו ולא הוועדה מחליטה, ראה ההחלטות הסותרות של חשין ושל טירקל בעניין פייגלין. אבל כפי שכתבתי בתגובה לעצמי, טעיתי. הנושא אינו רלוונטי לגבי דרעי מפני שנידון רק למאסר על תנאי. |
|
||||
|
||||
אני מבין ש''הנושא הזה'' הוא עניינים של מי שנשפט ושל קלון. אני התכוונתי לדברים יותר כלליים כמו תמיכה בטרור, אי הכרה במדינת ישראל כדמוקרטית ויהודית וכדומה. |
|
||||
|
||||
כן, הבנתי. דרך אגב, זוכר מה כתוב בחוק הבחירות לכנסת? "כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי – חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת." רק בשנת 2003 פרש ברק את כנפי בג"ץ גם על החלטות ועדת הבחירות. |
|
||||
|
||||
לפי מיטב זכרוני (שנתמך על ידי גוגל), בחוק הבחירות לכנסת כתוב: "החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון... אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים... בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות." ובחוק יסוד: הכנסת כתוב: "החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון." |
|
||||
|
||||
כן זה לגבי 7א, מה שדב קורא ״המובן הרחב״. במקור התייחסתי לסעיף 6 לחוק היסוד ולסעיף 56 לחוק הבחירות שדנים בעניין הקלון, וגם שם יש סעיף שאפשר לפרש בהרחבה, ״קבע בית משפט על פי דין״ וכו׳. אבל בכל מקרה, כבר נקבע מזמן שבבג״ץ אפשר להשיג על כל החלטה. |
|
||||
|
||||
נראה לי שלמרות הדישה והחזרה על הדברים בדיון הזה, מצאתי בכל זאת שני דברים נוספים לומר, והם בעניין ה''קוד האתי'' שאתה מטיף לו. אני חושב שאם תלך ותקפיד על קוצו של י' בעניין ניגוד העניינים, יתברר לך שלא יימצאו מועמדים למשרות השרים, שכן תמיד יתברר שמישהו מכיר מישהו. רק צריך לחפש. ובעלי האינטרסים השונים יחפשו ללא ספק. אתה מציע משהו בלתי ישים. והדבר השני שרציתי לומר הוא להזכיר את פרשת רשימת ניגודי העניינים אצל שופטים, שהתוודענו אליה בזמנו במאמר שכתב לפני זמן לא רב קלמן ליבסקינד. ובכן, הסתבר שהשופטים צריכים עם מינויים לספק רשימה של עניינים שהם מנועים מלדון בהם. לכאורה אם ניישם את הרעיון שלך בעניין הקוד האתי, ברגע שיש בקבוצה הזאת שברשימה איבר אחד, השופט מנוע מלהתמנות לשופט. כפי שאמרתי קודם הדבר הזה הוא בלתי מעשי כי לא יימצא מועמד שיוכל להציג רשימה ריקה. ואיש לא טוען שמשהו כאן לא בסדר אלא ההפך. מותר למנות מועמדים כאלה לשופטים, אבל צריך להקפיד שלא יעסקו בעניינים שברשימה שהגישו. וגם קלמן לבסקיד לא בא בזמנו בטענות על כך שיש ניגודי עניינים, אלא על כך שלמרות שהייתה רשימה כמה שופטים התעלמו ממנה. ועכשיו אפשר לחזור לנתניהו ואלוביץ. העובדה שהיו יחסי חבירות ביניהם לבדה לא הייתה צריכה לפסול אותו. מותר היה שיתמנה אבל אסור היה שיחליט החלטות בעניין חברו. ובכך בדיוק דנה דינה זילבר בחוות דעתה. זה שאחר כך ה''אחוז בגרון'' הגיש חוות דעת הפוכה, זה בגלל אותו טירוף שאחז במערכת מאוחר יותר. |
|
||||
|
||||
1. במסמך לא כתוב שנתניהו לא נמצא בניגוד עניינים, אלא שנתניהו לא היה מעורב אישית בהחלטות בעניין יס/בזק במסגרת תפקידו כשר האוצר. 2. המסמך נכתב בהסתמכות מלאה על הצהרה של פילבר1. לא נערכה שום בדיקה מטעם משרד המשפטים. 3. המסמך נכתב שנה לפני שהחלה החקירה בתיק 4000. כדי שתבין עד כמה הטענה הזאת מגוחכת - זה כמו שאגיד "בנט הוא ימין. אם אתה חולק עלי, לך תסביר את זה לכל אנשי הימין הצביעו לו בבחירות". ___________________ 1 אותו אחד שחתם על מסמך לפיו לנתניהו אין קשר ל"ישראל היום" ואח"כ תירץ את זה בכך שהכוונה הייתה שנתניהו לא מחזיק ב"ישראל היום". |
|
||||
|
||||
תגובה 747522 תגובה 750929 |
|
||||
|
||||
1. תיקנתי טעות עובדתית בהודעה שלך, לפיה המסמך של זילבר טען שנתניהו לא נמצא בניגוד עניינים. לא מסכים עם מה שכתבת בתגובה 750929, אבל בכל מקרה זה לא רלוונטי לתיקון העובדתי הנ"ל. 2. במסמך אין שום התייחסות למתדולוגיה שנעשה בה שימוש. אני מוכן לסייג את דבריי ולומר "לא ידוע על סמך מה המסמך נכתב, ואין טעם להתייחס אליו או לתת לו ערך כל עוד הנקודה הזאת לא ברורה". 3. אתה יוצא מהנחת מוצא לפיה זילבר היא חלק מכנופיה, מפרש את העובדות לאורן ומגיע למסקנה שיש כנופיה וכו'. לזה קוראים הנחת המבוקש. בפועל, המסמך של זילבר מראה שאינה חלק משום כנופיה כי היא כתבה מסמך לפיו נתניהו לא נמצא בניגוד עניינים. |
|
||||
|
||||
אני חושב שלא הבנת מה שכתבתי אבל אין לי רצון להסביר. וגם אני לא הבנתי משהו שאתה כתבת. כתבת בהתחלה: "תיקנתי טעות עובדתית בהודעה שלך, לפיה המסמך של זילבר טען שנתניהו לא נמצא בניגוד עניינים." ובסוף: "המסמך של זילבר מראה שאינה חלק משום כנופיה כי היא כתבה מסמך לפיו נתניהו לא נמצא בניגוד עניינים." זה נראה כמו דבר והיפוכו. אבל זו לא פעם ראשונה שאיני מבין אותך. |
|
||||
|
||||
זרמתי עם הניגוד עניינים כדי לא לערבב בין הטענות. ניסוח קצת יותר ברור והרבה יותר טרחני היה יכול להיות "נניח שאתה צודק בנקודה 1 ונקודה 2. זה שזילבר כתבה מסמך לפיו נתניהו לא נמצא בניגוד עניינים, מה שהיא לא עשתה, אבל אתה טוען שהיא עשתה מחזק את הרושם שאינה חלק משום כנופיה. למען הסר ספק וכדי למנוע אי הבנות עתידיות, גם מסמך לפיו נתניהו לא היה מעורב אישית בקבלת החלטות מחזק את הרושם הנ"ל באותה מידה. לכן לצורך הנקודה הזאת, אין חשיבות לשאלה האם המסמך טוען שאין ניגוד עניניים, או שיש ניגוד עניינים אך נתניהו פעל באופן מקצועי למרות ניגוד העניינים". אני מקווה ששרדת עד הסוף בלי להישבר ושעכשיו זה יותר ברור. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |