|
נראה לי שלמרות הדישה והחזרה על הדברים בדיון הזה, מצאתי בכל זאת שני דברים נוספים לומר, והם בעניין ה''קוד האתי'' שאתה מטיף לו. אני חושב שאם תלך ותקפיד על קוצו של י' בעניין ניגוד העניינים, יתברר לך שלא יימצאו מועמדים למשרות השרים, שכן תמיד יתברר שמישהו מכיר מישהו. רק צריך לחפש. ובעלי האינטרסים השונים יחפשו ללא ספק. אתה מציע משהו בלתי ישים. והדבר השני שרציתי לומר הוא להזכיר את פרשת רשימת ניגודי העניינים אצל שופטים, שהתוודענו אליה בזמנו במאמר שכתב לפני זמן לא רב קלמן ליבסקינד. ובכן, הסתבר שהשופטים צריכים עם מינויים לספק רשימה של עניינים שהם מנועים מלדון בהם. לכאורה אם ניישם את הרעיון שלך בעניין הקוד האתי, ברגע שיש בקבוצה הזאת שברשימה איבר אחד, השופט מנוע מלהתמנות לשופט. כפי שאמרתי קודם הדבר הזה הוא בלתי מעשי כי לא יימצא מועמד שיוכל להציג רשימה ריקה. ואיש לא טוען שמשהו כאן לא בסדר אלא ההפך. מותר למנות מועמדים כאלה לשופטים, אבל צריך להקפיד שלא יעסקו בעניינים שברשימה שהגישו. וגם קלמן לבסקיד לא בא בזמנו בטענות על כך שיש ניגודי עניינים, אלא על כך שלמרות שהייתה רשימה כמה שופטים התעלמו ממנה. ועכשיו אפשר לחזור לנתניהו ואלוביץ. העובדה שהיו יחסי חבירות ביניהם לבדה לא הייתה צריכה לפסול אותו. מותר היה שיתמנה אבל אסור היה שיחליט החלטות בעניין חברו. ובכך בדיוק דנה דינה זילבר בחוות דעתה. זה שאחר כך ה''אחוז בגרון'' הגיש חוות דעת הפוכה, זה בגלל אותו טירוף שאחז במערכת מאוחר יותר.
|
|