בתשובה לאריק, 01/08/22 15:20
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם כבר הזכרת את דרעי - כרגע עד כמה שידוע לי הוא עבריין מורשע שהודה בעסקת טיעון. אי לכך אסור לו להיות שר בממשלה הבאה. באיזה עולם (או מדינת חוק מתוקנת) מותר לו להוביל את רשימת ש"ס לכנסת, כשהוא התפטר מהכנסת הנוכחית רק בגלל ענין הקלון בעבירה שבה הודה? ואם - איזה זכרון קלוש מתריע לי - הוא התפטר כדי שלא יוכרז קלון באופן רשמי, למה ברגע שהוכרזו בחירות לא נדרש בית המשפט לענין הזה שאמור להסיר אותו מההתמודדות לכנסת הבאה? וקיטור אחרון - ולמה בתקשורת לא שמעתי אפילו ציוצון בענין הזה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט דן בעניין רק במסגרת ההליך עצמו. תנוח דעתך, יידרש לכך יו''ר ועדת הבחירות המרכזית השופט יצחק עמית, ואני מנחש שלמרבה הצער יפסול אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סליחה, במחשבה שנייה אני חושב שטעיתי. דרעי נידון למאסר על תנאי ולא למאסר בפועל, ולכן יכול להתמודד ואין נפקא מינה לשאלת הקלון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אח, איפה בוזגלו כשצריך אותו. יפה שאריק מדבר כאן על וועדת אתיקה, כשפושעים מורשעים (פעמיים) מתמודדים למשרת שר כאילו כלום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דרעי מבקש להיבחר לכנסת, אין ''התמודדות'' על משרת שר. אבל כן, אם הרבה אנשים רוצים שדרעי ייצג אותם אז ראוי בעיניי שיותן להם לבחור בו, גם לו הורשע מאה פעמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך רף מאד נמוך לנבחרי הציבור שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יותר חשוב לי מה יעשו בתפקידם, כן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואתה חושב שזה מנותק לחלוטין מההיסטוריה שלהם? הם נולדים מחדש עם אישיות חדשה אחרי שנבחרו על ידי כך וכך אנשים? יאללה, אפשר למנות את יגאל עמיר1 לשר לבטחון פנים2. 1 בטח יצביעו לו כמה וכמה מנדטים. 2 אמרו את זה קודם, לפני, זה לא משנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שזה עניינם של אותם כך וכך אנשים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עמיר ממונה לתפקיד השר לביטחון הפנים זה אומר שהכנסת אישרה את המינוי, כלומר הנציגים של רוב הציבור. אם הגעת לנקודה הזו, איזה חוק שיאסור את זה הוא מהקטנות שבבעיותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלא שכידוע הדרך לפשעים גדולים עוברת דרך פשעים קטנים, ובהקשר הפוליטי הדרך לפושעים גדולים (רוצחים, למשל) עוברת דרך פושעים קטנים יחסית שמקבלים הכשר ציבורי. רק דרעי! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בדיוק מה שהתכוונתי אליו. עמיר איננו עוד רוצח מהשורה. תמיכה ציבורית בעמיר לתפקיד שר משמעה שהיה שינוי עצום בדעת הקהל. אולי גילויים חדשים שמצביעים על כך שאיזו תיאוריית קונספירציה היא בעצם נכונה, אולי שינויים במציאות שהובילו רבים למסקנה שאוסלו באמת היה פשע איום ונורא, אולי משהו אחר. הנקודה היא שהתמיכה בעמיר תהיה תוצאה של שינוי משמעותי יותר. במובן הראשון ובאופן חלקי, אצל רבים התמיכה בנתניהו מקורה אכן בחוסר האמון במוסדות המשפטיים. כלומר, תומכים בו בגלל האישומים ולא למרות האישומים. לגבי דרעי, גם אבל פחות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב שיפוטי הלקוי, עמיר הובא רק כדי להמחיש את האבסורד בגישה לפיה דמוקרטיה היא שלטון הרוב. נקודה. עזוב עמיר. לו אזריה היה קצת יותר מוכשר ומעוניין, ייתכן שהיה מוצא את מקומו ברשימה של בן גביר, ומשם מתמנה לשר לעניייני בטחון פנים או, טוב יותר, שר המשפטים. אתה צודק בכך שמכשול חוקי בפני אפשרות כזאת אינו פותר באמת את הבעיה היסודית שמאפשרת לתסריט האימים הזה להיות סביר, אבל לפחות הוא מונע זמנית מפירותיה הבאושים יותר להחריף את המצב עוד יותר, והזמן שנקנה נותן סיכוי לשינוי של ממש. מי אמר שצריך להיות דתי כדי להאמין בביאת המשיח? "בעיה" יגיד דב "איפה יש כאן בעיה?" והשוטה הקטן יאנח חרישית ויילך למקום אחר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהצבת מכשול חוקי בפני הציבור לבחירת נציגיו רק מחריף את הבעיה, לא ממתן או מעכב אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש פיצ'ר מוזר במערכת שחברי הכנסת קובעים מי רשאי להיות חבר כנסת (וגם את שכרם). ואם כבר להסיר מגבלות, מה עם מגבלת הגיל? נראה כאילו המערכת הפוליטית הישראלית מנסה בעשור האחרון להדמות לזו האיטלקית. אם נכניס לכנסת אושיית אינסטגרם אולי נצליח להתעלות עליהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שליושב ראש וועדת הבחירות יש רק קול אחד שווה לחברי הוועדה האחרים, ולכן ייתכן שיימצא בדעת מיעוט ודעתו לא תתקבל. הבעיה היא מה שקורה אחר כך. החלטות הוועדה הולכות לבית המשפט העליון ושם זה כבר סיפור אחר. בעצם, ההליך חסר ההיגיון הזה מייתר את הוועדה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנושא הזה הוא מחליט לבדו ולא הוועדה מחליטה, ראה ההחלטות הסותרות של חשין ושל טירקל בעניין פייגלין. אבל כפי שכתבתי בתגובה לעצמי, טעיתי. הנושא אינו רלוונטי לגבי דרעי מפני שנידון רק למאסר על תנאי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין ש''הנושא הזה'' הוא עניינים של מי שנשפט ושל קלון. אני התכוונתי לדברים יותר כלליים כמו תמיכה בטרור, אי הכרה במדינת ישראל כדמוקרטית ויהודית וכדומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, הבנתי. דרך אגב, זוכר מה כתוב בחוק הבחירות לכנסת? "כל קובלנה בקשר למעשה או למחדל לפי חוק זה מסורה לסמכותה היחידה של הועדה המרכזית; שום בית משפט לא ייזקק לבקשת סעד בקשר למעשה או למחדל כזה או בקשר להחלטה או להוראה של הועדה המרכזית, של יושב ראש הועדה וסגניו, של יושב ראש הועדה, של ועדה אזורית או של ועדת קלפי – חוץ מן המקרים שלגביהם ישנה בחוק זה הוראה אחרת." רק בשנת 2003 פרש ברק את כנפי בג"ץ גם על החלטות ועדת הבחירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי מיטב זכרוני (שנתמך על ידי גוגל), בחוק הבחירות לכנסת כתוב: "החליטה הועדה המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות לכנסת לפי סעיף 7א לחוק־יסוד: הכנסת, תודיע על כך למועמד ותעביר מיד את החלטתה ונימוקיה לאישור בית המשפט העליון... אישר בית המשפט העליון את ההחלטה, תמחק הועדה המרכזית את שמו של המועמד מרשימת המועמדים... בהליך של אישור החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ב) או בערעור על החלטת הועדה המרכזית לפי סעיף קטן (ד) ידון בית המשפט העליון בתשעה שופטים או במספר בלתי זוגי גדול יותר, כפי שיורה נשיא בית המשפט העליון, ופסק דינו יהיה סופי; פסק הדין יימסר לועדה המרכזית לא יאוחר מהיום ה־23 שלפני יום הבחירות." ובחוק יסוד: הכנסת כתוב: "החלטת ועדת הבחירות המרכזית כי מועמד מנוע מלהשתתף בבחירות טעונה אישור בית המשפט העליון." | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן זה לגבי 7א, מה שדב קורא ״המובן הרחב״. במקור התייחסתי לסעיף 6 לחוק היסוד ולסעיף 56 לחוק הבחירות שדנים בעניין הקלון, וגם שם יש סעיף שאפשר לפרש בהרחבה, ״קבע בית משפט על פי דין״ וכו׳. אבל בכל מקרה, כבר נקבע מזמן שבבג״ץ אפשר להשיג על כל החלטה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |