בתשובה להקריבו המקוטב, 27/06/02 11:51
 |
|
 |
||
|
||||
 |
לעניות דעתי הכיבוש הוא לא מקורו של הסכסוך, הוא התחיל הרבה לפניו, והוא עלול להמשיך עוד הרבה אחריו, אם הוא יסתיים כיציאה חד צדדית תוך כדי הפקרת הפלסטינים בידי ארגוני הטרור. ככל שנמשך תהליך אוסלו, וככל *שהצטמצם* הכיבוש, כך הלכה ו*גברה* השנאה כלפנינו, והגיעה לשיאה דווקא כאשר %90 מהפלסטינים היו תחת שלטונו של ערפת, ולא ראו יותר חיילים במחסומים. ולכן, למרות שאני מסכים שהכיבוש תורם משהו לשינאה כלפינו, אני חושב שישנם גורמים אחרים המשפיעים יותר על "מדד השינאה" (המשמש ככלי בידי מי שיש לו שאיפות פוליטיות מסוימות). אני לא רואה את הישראלים מסרבים לשדרג את העימות לקוים צבאיים. להיפך, צה"ל עושה הכל על מנת לבוא ולחצוץ בין המפגעים הפלסטינים לבין קורבנותיהם. ולעומת זאת, הפלסטינים עושים הכל בכדי להימנע מעימות צבאי, הם מתחמקים מצה"ל ככל שהם מסוגלים, ומנסים לעקוף אותו ולפגוע בכמה שיותר אזרחים. אחת הדוגמאות המובהקות ביותר לכך שנכרתו בזכרוני הוא המקרה בו פגעו טרוריסטים באוטובוס עם ילדים בדרכם לבתי-הספר ולגני-הילדים ברצועת עזה. האוטובוס היה מלווה בשני ג'פי-מג"ב, אחד מאחורה ואחד מקדימה. למחבלים היו שתי מטרות צבאיות מול העיניים, אולם הם *בחרו במתכוון* לפגוע דווקא במטרה האזרחית. זהו הטרור בהתגלמותו. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדבר *האחד והיחיד* שצה"ל לא עושה זה לגשת לעימות מנקודת ראות צבאית. אני לא אסטרטג גדול, אבל משהו אומר לי שזאת אסטרטגיה יותר טובה להגן על חייץ מסודר עם מערכת הגנה, מאשר לנהל מערכה בשטח פרוץ, כאשר כל הארץ חזית ועורף ביחד, וצריך להגן על כל בית-קפה ולכתר כל כפר. וכל זה תוך כדי לחימה בשטח בנוי, צפוף, ועתיר-אוכלוסיה - סיוט. "צה"ל עושה הכל על מנת לבוא ולחצוץ בין המפגעים הפלסטינים לבין קורבנותיהם"? ממש לא. האחרונה בדאגותיה של הממשלה הזאת היא הפגיעה באזרחים. סדר-היום של הממשלה, ולכן גם של צה"ל, הוא להיתיחס לעימות בצורה הפוליטית ביותר והכי לא-צבאית האפשרית, וכל זה על חשבון דם הקורבנות, משני הצדדים. אני לא אומר שהטרור הפלסטנאי מוצדק. להיפך. זאת זוועת אלוהים וחרפת המין האנושי. לכן חובת הממשלה היא ראשית כל ליטול מהאיום הזה את עוקצו ע"י מניעת הגישה לאזרחים. ושלא יספרו סיפורים על זה ש"בונים את הגדר ע"י מינהלת" וש"זה יקח שנה לפחות". אם כל גיוסי המילואים האחרונים היו מסופחים לחיל הנדסה, כבר הייתה גדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפאזה הנוכחית של הסכסוך מתמקדת בשטחים והגדרה לאומית פלסטנאית.מן הסתם זהו השלב הנוכחי הוא היה אחר בעבר וישתנה בעתיד. תהליך אוסלו מעולם לא הסתים במדינה פלסטינאית בת קימא. עזה הפכה לבית סוהר ענק הגדה בותרה לכמה וכמה אזורים שונים שהתעבורה בינהם ניתנה לשליטה ע'' ישראל. הסכמי קמפ דויד מעולם לא התקבלו ע''י רוב הציבור הישראלי ועארפת ב''חוכמתו'' מנע קרע בציבור הישראלי שהיה מקרב אותו לתהום של מלחמת אזרחים. גם לא פונתה מעולם התנחלות ישראלית ''רשמית'' בארץ ישראל. ורבים מהפלסטינאים ראו את עצמם נדחקים ממקורות העבודה בתוך המשק הישראלי על ידי עובדים זרים. ואכן גם לצד הפלסטנאי היה חלק זעיר בדרדור המצב שטובים ממני ישמחו להציג אותו. הנקודה המרכזית שהתהליך עצמו יותר משקבע עובדות בשטח היה תהליך של רטוריקה גם בצד הישראלי. ועזה היא אולי הדוגמא המובהקת להתעקשות הישראלית לסמן את הסכסוך כסכסוך בין קהילות ולא בין צבאות. כמה אלפי ישראלים מקימים את חייהם בתוך מליון ורבע פלסטינאים תוך הפעלה מתמדת של מערכת צבאית לשמירת בטחונם. היה בקלות אפשר להשיג את כול המטרות הבטחוניות הישראליות באזור גם ללא אף תושב ישראלי אחד ברצועה.אך ישראל מתעקשת לקים מלחמה עקובה מדם באזור על גבם של התושבים הפלסטנאים בשם איזה אידיאל נשגב. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |