בתשובה לעומר, 01/03/22 15:54
 |
|
 |
||
|
||||
 |
שביעות הרצון שלי קשורה למציאות - ודאי ברמה האישית - באופן הדוק, ספציפי, מדיד ומובהק. הנזק למשפחתי בממשלה הקודמת היה בשני סדרי גודל גבוה מהנזק בשני הגלים האחרונים. כנ"ל לגבי ילדים רבים של חברים ובני משפחה שאני רואה סביבי. תוסיף לזה את מצב הכלכלה שהשתפר לאין ערוך יחסית לשנה הקודמת, ואני רואה כאן הצלחה גדולה ומובהקת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ושוב, אשריך. שכל אחד בעצמו ישקול איך התועלת עליה אתה מדווח עומדת מול כ-2000 משפחות שכולות בחודשיים (אני מכיר אחת), ומול והסיכון המטורף שלקחו כאן על חשבון האזרחים (עוד יקח שנים לגלות את תוצאות ארוכות הטווח של הניסוי שערכו כאן). לגבי נתוני הצמיחה, אתה מן הסתם יודע היטב שהמספר הגבוה הזה מלאכותי לחלוטין ולא משקף שום שינוי ריאלי. אפילו בכתבה שאתה עצמך קישרת זה כתוב*. היה אפשר, בקלות, לנהל את ההתמודדות עם המגיפה בחודשים האחרונים בלי שכלכלת המשק תפגע כלל (ואני גם אטען: תשתפר) מבלי להתדרדר לניהליזם המופרע של בנט, הורוביץ ושאשא-ביטון. * "עם זאת, שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר, והשנה הקודמת – שנת 2020 – הסתיימה בצמיחה שלילית של 2.4%.... 'התוצר לנפש', צמח בשיעור גבוה של 6.3%. ועומד כעת על 155 אלף שקל בשנה.... במילים אחרות, בנק ישראל העריך כי ללא משבר הקורונה, התוצר לנפש בישראל היה כעת 161 אלף שקל.". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היציאה מהמשבר נובעת בראש ובראשונה מהפסקת הסגרים וההגבלות על הפעילות המסחרית. אני חושב שלו היו ממשיכים עם הסגרים, גם שנת 2021 היתה נגמרת עם צמיחה שלילית. שנת הלימודים הקודמת היתה קטסטרופלית לילדים רבים שאיבדו לגמרי את שגרת הלימודים ואת המעקב אחרי החומר הנלמד. לי יש ילדה שסיימה את השנה שעברה בציונים מחפירים שנעים רובם ככולם סביב מספיק, חלק מעל וחלק מתחת. למרבה המזל בית הספר התחשב במצב ואפשר לה לעלות כיתה במגמה שהיא בחרה והשנה למרבה המזל הציונים שלה חזרו למוטב. עוד שנה כזאת וסביר להניח שהיא היתה נפלטת מבית הספר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "היציאה מהמשבר": עניתי כאן. לגבי ההמשך: אתה כותב "עוד שנה כזו", כאשר אנחנו מדברים כאן בסה"כ על תקופה של חודשיים. ואני בכלל לא חושב שהיה צריך בהכרח לסגור את בתי הספר באופן מלא: אפילו פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה וכו' היו מובילים לצמצום מגעים באופן משמעותי1. אני שמח שהכל הסתדר בסופו של דבר לבת שלך2, אבל היה אפשר בקלות להוביל מדיניות של צמצום מגעים עם המשפעה דרסטית (בכל המשק, ובמערכת החינוך בפרט) מבלי לפגוע בה. בנקודות האלה אני שותף לדעתו של ברק רווה. אפרופו מערכת החינוך, אני (ואתה, והפונז) נהנים מפריווילגיה המאפשרת לנו להתבודד כרצוננו. כאשר אני מדמיין יקום אלטרנטיבי (ומוזר) בו אני מורה, ומכריחים אותי לבחור בין שהות יומיומית במדגרת-הקורונה הידועה כ-"כיתה" בזמן המגיפה המדבקת בהיסטוריה עם אמצעי הגנה מינימליים (אם בכלל), לבין איבוד מקום עבודתי - אני באמת מתעצבן. אני אמנם חושב שתפקידה בפועל של מערכת החינוך היא לא יותר מ-glorified babysitting, אבל גם המחזיקים בעמדה הירואית ואידיאליסטית כלפיה מן הסתם מסכימים שלא מדובר על כבאים או חיילים, וזו לא עבודה המצדיקה סיכון חיים. 1 בעולם קצת מתפקד יותר, היו עושים משהו בשנתיים האחרונות כדי לשפר את יכולות ההוראה מרחוק של מערכת החינוך. כמובן שלהעביר את המורים עם מערכי השיעור הרגילים שלהם לזום זה מטופש. אבל היה מספיק זמן כדי להכין אמצעי הוראה מרחוק אפקטביים. לכל הפחות כאשר מדובר בגילאי החטיבה ובעיקר בתיכון, אני בטוח לחלוטין שהוראה מרחוק יכולה להיות אפקטיבית בהרבה מהשיטה המסורתית. בעולם בו קורסרה, אקדמיית קהאן, SkillShare והאונ'-הפתוחה הן חדשות ישנות אין לזה שום תירוץ. למען הסק ספק: הטענה הזו שלי אינה קשורה להתמודדות עם האמוקירון. 2 בקריאה חוזרת - זה עלול להשמע כמו סרקזם, אז אבהיר שזה בהחלטלא. כנ"ל כאשר כתבתי קודם לפונז "אשריך" וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "בסה"כ .. תקופה של חודשיים", אז היה גם הגל הרביעי בתחילת השנה (כל ספטמבר ותחילת אוקטובר), שגם בו לא היה סגר ומערכת החינוך פעלה כסדרה (במגבלות החגים) ואני די משוכנע שלו היו היה סגר, הגל החמישי היה נמוך באופן משמעותי, אבל גם רחב הרבה יותר, כך שזה לא היה מסתכם בחודשיים. גם אני הייתי שמח מאוד אם היו באמת מנצלים את הזמן לפתח דרכים יותר יעילות ללימוד מרחוק, אבל עצם הלמידה מרחוק, בלי קשר ליעילותה ולאמצעים האפקטיבים ביותר שניתן למצוא, היא עדיין בעיה בפני עצמה. הילדים נפגעים קשה גם חברתית ובכל אמצעי שתמצא, עדיין למורה יהיה הרבה יותר קשה להבחין מתי תלמידים זקוקים לעזרה ואם הם מפתחים פיגור משמעותי בחומר הנלמד. גם כשהמורים שמים לב לכך, הרבה יותר קשה להם לתת לכך מענה. חוץ מזה, לא רק המורים נאלצו לבוא למקומות העבודה, יש עוד הרבה מקצועות ותפקידים שלא ניתן לבצע מרחוק (או שהמעסיק לא רוצה שהעובים יבצעו מרחוק), אפילו אם הם אינם קריטיים כמו צבא או כיבוי אש (למשל, נהגי תחבורה ציבורית, קופאים בסופרמרקטים, עובדים בחנויות מכל סוג שהוא) וברגע שאתה עובר ללמידה מרחוק, מי שהוא הורה לילד בבית ספר יסודי (למעשה כחצי מהם) נאלץ להשאר בבית גם כן, וגם זו פגיעה בהורה עצמו ובכלכלה בכלל. אני, כמו הפונז, חושב שהבחירה/הימור של הממשלה להמנע מסגר בכל מחיר ולהשאיר את מערכת החינוך ואת כלל העסקים בארץ פתוחים, היתה החלטה טובה ונכונה. קל להסתכל על מספרי המתים מקורונה, אבל צריך להביא בחשבון שחלק משמעותי מהם סירב להתחסן ושלמיתון יש גם מחיר בחיי אדם, אפילו אם אנחנו לא יכולים לספור את המתים ישירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה כותב ''לו היה סגר, הגל החמישי היה נמוך באופן משמעותי, אבל גם רחב הרבה יותר''. נדמה לי שאתה גם טועה וגם צודק. אסביר. ראשית, לו היה סגר של ממש - כמו בגלים הראשונים - הגל דווקא לא היה רחב יותר, כי המגבלות היו מורידות את מקדם ההדבקה בחדות, ולא היינו מגיעים כלל למצב שבו עצם העובדה שהמונים נדבקו מגבילה את ההתפשטות. מה שכן, הבעיה הגדולה במקרה כזה היא שברגע שהיו משחררים את הסגר, המספרים היו חוזרים לעלות במהירות, וזו הסיבה שאף מדינה לא הכריזה על סגר מלא בגל הנוכחי, ונדמה לי שגם בר הפלוגתא שלך בדיון הזה לא התכוון לכך, אלא הציע ''צמצום מגעים'' ו''פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה''. מה שכן, אם אכן היו מיישמים בישראל את ההצעה של עומר, כנראה שאכן היה קורה מה שציינת - הגל היה נמוך יותר אך רחב יותר. אפשר לראות זאת אם משווים את הגל בישראל לגל בגרמניה, שנקטה בדיוק גישה דומה (עם מגבלות, בלי סגר מלא) ואכן חווה גל נמוך משמעותית, אבל רחב בהרבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני קורא אוקסימורון כמו ''פעולות פשוטות כמו למשל למידה בקפסולות, שילוב לסירוגין של למידה מרחוק ולמידה בכיתה'', לא נותר לי אלא לזעום חרישית ולגחך גיחוך מר ועצוב. כמו שכבר הסברתי כאן והבאתי גם סימוכין סטטיסטיים, הפעולות ה''פשוטות'' האלה - שנסיון עתיר חודשים הראה לנו שהן נכשלו בכל מדד אפשרי - מסוכנות בערך כמו לגרום לכל הילדים להתחיל לעשן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חייב להסכים אתך בכל לב. התנדבתי בחודשים האחרונים לסייע לתלמידי כיתה ח' בלימודי המתמטיקה. אני מתנדב בבי''ס שילדיו כנראה ברמה די גבוהה והמצב רע מאד. למעשה אני בספק אם אני בכלל יכול להועיל להם. למעשה נראה לי שחלק גדול מן הילדים ''נגמלו'' מן ההרגל של תירגול והכנת שיעורי בית. אחד ההסברים שאני מקבל למצב הרע הוא עידן הזום. אני לא בטוח שזו כל התמונה, אבל אין לי ספק שלמידה מרחוק בשיטה לא נכונה עשוייה להתברר כאסון לטווח רחוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכל אורך גל האומיקרון ישראל היתה קשוחה יתר מבריטניה וקשוחה פחות מגרמניה (מקור), ובכל זאת מספר החולים והמתים בישראל היה גבוה משתיהן (מקור). למה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי לא במקרה היו אלו אבותינו שפסקו ''בין אמר לעשה, ת''ק פרסא''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממספר החולים אני לא בטוח שאפשר להסיק משהו. האם בבריטניה ובגרמניה עשו בדיקות סקר לכל התלמידים פעמיים בשבוע? לגבי מספר המתים, יותר מעניין אותי השטח שמתחת לגרף, לא גובה השיא שלו. לא נראה לי שהשטח שמתחת לגרף הישראלי גדול מהשטח שמתחת לגרפים הבריטי והגרמני, מה שמחזק את הטענה שקיבלנו גל צר וגבוה לעומת גל רחב ונמוך שמתקבל מהגבלות קשוחות יותר. מצד שני זה לא מסביר את גרף המתים הבריטי שהיה צריך להיות יותר גבוה ויותר צר מהגרף הישראלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בבריטניה כל תלמיד (ואיש סגל במערכת החינוך) היה אמור לעשות בדיקה מהירה פעמיים בשבוע (אני מניח שהרבה חיפפו ועשו רק פעם בשבוע או פחות). בתחילת הגל תועדו בבריטניה כ-17 בדיקות ביום לכל אלף אנשים (בישראל כ-10) ובשיאו כ-27 (בישראל כ-45) (מקור), אבל חלק גדול מהבדיקות בבריטניה לא מתועדות. השטח מתחת לגרפים הוא באמת די דומה (218 בישראל וגרמניה, 228 בבריטניה) אבל כשמתחשבים במספר המתים יחסית למספר הצפוי (מקור) מקבלים תוצאה פחות מובנת (לי). ישראל היא מדינה צעירה יותר, עם יותר חשיפה לשמש, שנכנסה לגל הזה עם יותר אוכלוסיה מחוסנת בחיסון שלישי, עם הרבה יותר מגבלות שנראה לי שנלקחו על ידי הציבור בהרבה יותר רצינות, לכן הצפיה שלי היתה שישראל תצא מהגל הזה הרבה יותר טוב משיצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת משונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אזכיר שאפילו מהזווית המאד צרה של "חוויית בית הספר" לאנשים רבים מאד הדברים הסתדרו הרבה פחות טוב מאשר לך. את הנושא של למידה אפקטיבית מרחוק העליתי כהערת צד, והוא לא באמת קשור להתמודדות עם האומיקרון. אני לא שותף להסתייגויות הכלליות שאתה מעלה. אלה נקודות חשובות, אך לרוב הסוגיות יש פתרונות יעלים ומוכרים. בסיכום הכולל של ה-trade offs אני משוכנע שמערכת חינוך ששואפת להיות יותר מבייביסיטר צריכה לעבור ללמידה מרחוק - מבחירה, ולא מאילוץ. אבל זה דיון אחר לפעם אחרת. אני מדגיש את מספר המתים כי זו הנקודה בה הכישלון של הממשלה בעניין הוא הצורם והבולט ביותר, אבל למען האמת - זה אפילו לא האספקט הכי גרוע של המדיניות בעיני. הסיכונים שהם לקחו, הן באפשרות של תמותה חריפה יותר (סיכון שלא התממש, לפחות בינתיים) והן בהשפעות לטווח ארוך (סיכון שתוצאותו עוד לא ברורה) חרגו בהרבה (מאד) מהסביר בעיני. זה הימור שמצידו האחד זכייה בקולך ובקולו של הפונז בבחירות הבאות, ומצידו השני (ובסבירות שהייתה רחוקה להיות זניחה) - קטסטרופה. פופוליזם בוטה וציני. ומילא להקל על המשק ולפתוח אותו, אבל הם עשו כמיטב יכולתם למנוע ממי שרוצה בכל זאת להגן על עצמו - להצליח בכך (זה המצב כאשר יש וירוס סופר-מדבק המתפשט לכרבע מהאוכלוסייה בפרק זמן מאד קצר). הרי הצד השני של הוראה פרונטלית בלבד, הוא שהורים חייבים לשלוח את ילדיהם לבית הספר ולהסתכן בהדבקה בעצמם (אני מכיר מעט מאד בתים בהם איש לא נדבק בקורונה במהלך החודשים האחרונים). על דבריך אודות "הרבה מקצועות ותפקידים שלא ניתן לבצע מרחוק" אין מה להוסיף מלבד: אדרבא. לגבי מיתון והשלכותיו - לדעתי היינו ועודינו רחוקים מאד ממשבר כלכלי שהשלכותיו בנות השוואה להשלכות המחלה, ואני למשל הייתי שמח לו נטל המס עלי היה גדל בזמן הקרוב בכדי לתמוך במי שנפגע מהגבלות למניהן, בתמורה למדיניות אחראית יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(הסתייגות זניחה, בהקשר הנוכחי: במקום "לעבור ללמידה מרחוק" צ"ל "לעבור ללמידה לא פרונטלית". המרחק פר-סה הוא לא הנקודה החשובה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי נראה שמהזווית הלא צרה של כלכלה תחת סגר או מגבלות קשות, להרבה יותר אנשים ''הדברים הסתדרו הרבה פחות טוב''. באופן אישי, הקורונה עשתה לי די טוב, לא איבדתי אף מכר או קרוב והמעבר לעבודה מהבית או מהמשרד לפי רצוני, לא רק הרבה יותר נוחה לי אלא גם אפשרה לי להחליף מקום עבודה למשרה שאין סיכוי שהייתי יכול להשיג לפני הקורונה ושאני מרוצה בה הרבה יותר, הן מבחינת השכר והן מבחינת העניין. אני לא יכול שלא לראות שאצל חלקים גדולים מהאוכלוסיה זה לא ככה. הסגרים והמגבלות פגעו באנשים רבים כלכלית, רגשית וחברתית. אני לא חושב שלמידה מרחוק צריכה להיות ברירת המחדל גם כשאין מגפות או מלחמות. במדינה בעייתית כמו שלנו כדאי שזאת תהיה אופציה אופרטיבית, אבל כל עוד ניתן עדיף שהילדים יהיו בבתי הספר עם המורים ועם בני גילם. לי נראה שהסיכון שהממשלה לקחה על עצמה היה גם שקול והגיוני, מה גם שלפחות חלק משמעותי מחבריה הצהירו במפורש ומראש שתהיה המדיניות שלה. מדיניות שתמכתי בה עוד לפני הבחירות וכמובן שגם עכשיו. הצד השני של הוראה מרחוק בלבד, הוא שהורים חייבים להשאר עם ילדיהם בבית. סגירת התחבורה הציבורית, החנויות (שאינן חיוניות) וארועי ספורט, תרבות ובידור מעבר לסגירת בתי הספר, זו בדיוק הדרך למיתון, לפגיעה אנושה בכלכלה, ברווחה ובסופו של דבר גם בבריאות של רוב אוכלוסיית המדינה. אני חושב שבדיוק להיפך, מיתון בהכרח מקצץ בתקציבי הרווחה, הבריאות, התשתיות, איכות הסביבה וכל דבר שלא יורה (או עושה את עצמו יורה) ובשורה התחתונה מוריד את רמת החיים ואת איכותם, מה שמביא בסופו של דבר לפגיעה בבריאות הציבור לא פחות ואולי אף יותר מאשר הקורונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"עדיין למורה יהיה הרבה יותר קשה להבחין מתי תלמידים זקוקים לעזרה ואם הם מפתחים פיגור משמעותי בחומר הנלמד. גם כשהמורים שמים לב לכך, הרבה יותר קשה להם לתת לכך מענה." הערת אגב בקשר ללמידה מרחוק: יש בארץ סקטור די גדול של פנסיונרים שאפשר היה לגייס כעוזרי הוראה (בזום כמובן): הם היו יכולים לשמוע את השעור יחד עם התלמידים, ולהוות מעין מורים פרטיים חינמיים - או בתשלום סימלי של משרד החינוך והמועצות המקומיות - לתלמידים שזקוקים לכך. בכך היו מושגות כמה מטרות, כשעצם מציאת עיסוק לחתיארים בבידוד, ועוד כזה שמעלה את הערכתם העצמית ("סוניה, אני עוד זוכר ערך משולש! משהו עם 180 מעלות, כמדומני") הוא תופעת לוואי מבורכת. צריך איזה סוג של פיקוח שימנע מפדופילים לנצל את ההזדמנות, אבל זה לא נראה לי מכשול רציני מדי. מן הסתם זה כבר לא אקטואלי, אבל אולי כדאי להתכונן לקראת המגפה הבאה, או הגל הבא (בגלל פוטין לא כל-כך שמים לב לכך שמקדם ההדבקה התחיל לעלות כבר מהשבוע השני של פברואר). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ומקדם ההדבקה ממשיך לעלות, כך שכבר לפני 10 ימים הוא היה 0.92 ומן הסתם כרגע הוא כבר מעל 1. זה הזמן להסיר את המסכות!). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמני הסרת מסכות : ירושלים 19:51 חיפה 19:54 תל אביב 19:54 באר שבע 19:52 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלי להיכנס לדיון הרחב, תחזית הצמיחה של בנק ישראל מלפני חודשיים עמדה על 6.5%. רק שבועיים לאחר מכן הלמ"ס פירסמה שהצמיחה ב-2021 עמדה על 8.1%. כדי לתת פרופורציה לגודל האומדן בחסר, הצמיחה בשנים קודמות (ללא 2020) הייתה בממוצע כ-3.4% לשנה. אי אפשר לפטור צמיחה כזאת ב"שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר" מבלי להיות חכם בדיעבד. ניתוח הצמיחה על קצה המזלג - 0.7% מהצמיחה (0.7 מתוך 8.1) נובעת מגידול בהוצאה ציבורית (בגלל שהעבירו תקציב וכו'). זה החלק היחיד שאפשר חד משמעית לשייך להישגי הממשלה3. עיקר הצמיחה נובעת מצריכה פרטית (קניות והוצאות של משקי בית). את זה אפשר לשייך באותה מידה של הצלחה למדיניות הממשלה (שלא סגרה את המשק) לעייפות קורונה או לכל דבר אחר. סייג חשוב הוא שהנתון של הלמ"ס הוא אומדן ראשון. עוד כשבועיים אמור להתפרסם אומדן שני, ויתכן שהצמיחה תתעדכן כלפי מעלה או מטה. ____________________ 3 מהותית, התרומה של העברת התקציב היא יותר גבוהה מסיבה הפוכה למה שאמרת על התוצר - שנה שעברה ההוצאה הציבורית קפצה בגלל תמיכות קורונה. ללא העברת התקציב ההוצאה הציבורית כנראה הייתה נופלת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוודאי שאפשר (וצריך) לפטור צמיחה כזאת ב-"שיעורי צמיחה גבוהים הם מאפיין של יציאה ממשבר". הקפיצה מעלה של המדדים (לא של המשק, אלא המדדים) כך שישקפו את הצמיחה הצפויה של המשק (שבגלל המגיפה, בשורה התחתונה, צמח פחות מהצפוי), הייתה ידועה מראש. גם בוודאי שבמידה מסויימת מדובר בחוכמה בדיעבד, אך היא טריוויאלית: הלמ"ס ובנק-ישראל לא יכלו לחזות את עיתוי פתיחת המשק באופן מלא, והעריכו בחסר את קצב ההתאוששות שלו. המספרים ללא ספק מצדיקים אנחת רווחה ומהווים אינדקציה חיובית לחוסנה של כלכלת ישראל, אבל הקרדיט היחיד שמגיע כאן לממשלה הוא על העיתוי המאד ספציפי בו זה קרה: לו היו פותחים את המשק חודשיים מאוחר או מוקדם יותר - שום דבר לא היה משתנה. העברת התקציב ללא ספק עומדת לזכותה של הממשלה, והעובדה שזה בכלל ראוי לציון עומדת לגנותה של הממשלה(ות) הקודמת - אבל זה לא קשור לעניין קורונה. לא באתי לחלק ציונים לממשלה באופן כללי (אני חושב היא משמעותית מוצלחת יותר מממשלות ביבי האחרונות). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחזית של בנק ישראל הייתה בגין 2021, ויצאה ב-3 בינואר 2022. לא היה צריך לצפות שום דבר, בעת עריכת התחזית עיתוי פתיחת המשק היה כבר ידוע. (אני מנסה מאוד לא להיכנס ל"כן ביבי/לא ביבי". התייחסתי לסוגיה הצרה האם הצמיחה במשק היא הודות לממשלה או לא) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה זה, מתרגלים. בגל הראשון כל המדינה היתה בהיסטריה והוא נגמר עם 300 מתים. מגל לגל הסבילות למספרי המתים עלתה (שמא אומר קהו חושינו), עד אשר בגל הנוכחי מתו 2000 וזה לא מעורר עניין גדול. מספרי הנדבקים והמתים משודרים במהדורות החדשות כמו תחזית מזג האוויר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל אתה מתקרב כאן מאד לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים שהראוי היה לטפל טוב יותר בשמירה על הזקנים1, בלמידה מרחוק2 וכן הלאה. אני לא זקוק להוכחות נוספות שמערכות התחבורה הציבורית והחינוך במדינה נמצאות עדיין בתקופת האבן, ואני חושב ששרים בעלי יכולת וחזון3 יכולים לנער אותן4. עכשיו רק צריך למצוא שרים בעלי יכולת וחזון. _______ 1 היו לי רעיונות עוד בקיץ 2020 כמו קרון נפרד ברכבת וכו' 2 מקבל בהחלט את מה שכתבת בתגובה הקודמת 3 הכוונה כמובן לחזון לדאוג לאזרחים ולא לקריירה האישית. 4 הדוגמה השחוקה מרוב שימוש שלי היא השר אמנון רובינשטיין במשרד התקשורת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בניגוד למה שמשתמע מתגובתך, כאילו מצב הנפטרים הוחמר מגל לגל, כבר בגל השלישי מתו 3300 אנשים, ואז כולם היו לא מבחירה. יחסית לאלף הנפטרים שלא מבחירה בגל האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה משווה כחצי שנה לחודשיים, והנפטרים מהאומיקרון עוד ממשיכים להצטבר. בנוסף, על הנפטרים מהאומיקרון היה - מהרבה בחינות - קל יותר להגן (חיסוניות גבוהה, זמן-דור קצר, הפחתה בהדבקה אסימפטומטית, הבנה טובה בהרבה של ההדבקה ומניעתה...). והכי חשוב, הרטוריקה של "נפטרים מבחירה" היא ממש מגעילה, ואני מקווה שתפסיק להשתמש בה (וגם לי יש בטן מלאה על מתנגדי החיסונים). למשל, ולמשל: "ציוץ המביך הזה של פרופ' עידית מטות מהחשבון הרשמי של איכילוב טען שהסיכון מאומיקרון מזערי, והאיץ בכולנו לגלות זמישות. היום נגיע לאלפיים נפטרים (בגלל, לא עם) שחלקם אולי הקשיבו לרופאה הבכירה שפירסמה אותו בשם ביה"ח..." (ואוסיף שכמובן, עם כל חוסר-הכבוד לאותה פרופ' - שדבריה ראויים לשמות תואר חריפים בהרבה מ-"מביכים" - האחריות המרכזית לאווירת תום-הטקס היא של שר הבריאות וראש הממשלה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מצטער להצטרף לעדת המגעילים אותך, אבל ציוץ של פרופ' אחת (או שלוש) הוא עלה תאנה קטן מאד עבור מאות אלפי סרבני חיסון, כשנגדו קל למצוא אלפי ציוצים של פרופסורים אחרים וגם של שר הבריאות וראש הממשלה. אולי "נפטרים מבחירה" הוא ביטוי קצת קיצוני, אבל "משחקים ברולטה רוסית" נראה לי מתאר נכוחה את המצב. הטענה הנגדית העיקרית שאני מכיר היא שבכך אני שופט אנשים על טיפשותם. ובכן, אני לא *שופט* אותם על כך, את זה עושה תורת ההסתברות, אבל אני מודה שאינני מזיל יותר מדי דמעות על גורלם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם מישהו זוכר, אבל בשעתי התייחסתי ל-3000 מתים אפשריים כאל קטסטרופה בממדים תנ"כיים. היום זה נראה מספר חסר חשיבות, אולי מפני שלא איבדתי אף אדם קרוב ממש. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר הבאת את זה: אבי נפטר בשבועות האחרונים, כשהסיבה האחרונה (על גב אחרות) היתה וירוס של דלקת ריאות שקיבל כשהיה מאושפז בבית חולים1. אני יכול להעיד מקרוב שיש מצבים, שבהם כל חיידק או וירוס שהאדם (הוא במקרה הזה) מקבל, הוא קטלני. אני מצהיר פה קבל עם ועדה, שלו היה נדבק דוקא בקורונה, עמדתי לא היתה משתנה כהוא זה. 1 וכמובן שהחודשיים האחרונים שלו בבית חולים ובמחלקה הסיעודית הושפעו לרעה מההשפעה כוללת של הקורונה על מערכת הבריאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל את תנחומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה לך ולשאר המנחמים. _\!/_ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתתף בצערך, אציין שגם אימי נפטרה במהלך השנה האחרונה. הרעלת דם מזיהום והקריסה אחריה בלתי נמנעת. אם הנתונים שכל שנה מתים מזיהום בבתי חולים 6000 איש,אז אני מבין את הפחדים של בני המשפחה לאשפז את ההורה בבית החולים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קבל את תנחומי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. וזאת אחת מהעוולות שלא צועקות ולא מפילה ממשלות או מפטרת שרי בריאות מכהנים. "כ–6,000 אנשים מתים מדי שנה מזיהומים נרכשים בבתי חולים בישראל — יותר מפי 13 ממספר הקורבנות בתאונות הדרכים — ואיש אינו יוצא לרחובות. מבחינת רוב הציבור הישראלי, לאנשים האלה אין שם ואין פנים.לרוב, גם משפחותיהם לא יכירו את התמונה האמתית. אין מי שיתייצב למולם ויאמר: "אפשר היה למנוע את מותו של יקירכם, אילו השקיעו במערכת הרפואה הציבורית'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. גם אמי נפטרה לפני מספר חדשים (מסיבוך בזמן צינתור אלקטיבי להחלפת מסתם). אבי, שעוד לפני כן הדיר את רגליו מבתי חולים, השביע אותי שאני לא מכניס אותו לבית החולים בשום מקרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משתתף בצערך. מה עושים בני המשפחה? כל מי שיתמוך בשליחת ההורה לבית החולים ומשם למותו,יואשם כל חייו על פשע. כאילו מחכים רק לקצה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש אשם כי שכנעתי אותה לעבור את הצינתור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מרגיש אשם שהסכמתי שתלך לבית חולים. אני חושב שאולי בעזרת סיוע רפואי תומכת עם אחות,יתכן והיייתה שורדת. זה קטע קשה מאוד,שבו אתה אמור לקבל החלטות לגבי ההורים שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי לשמוע על פטירת אימך. לא שאפשר להתנער מרגשות אשמה בעניין כזה, אבל אולי הידיעה שפעלת נכון בהתאם למה שידעת באותו זמן תוכל להועיל לך במקצת. שעור האנשים שנפטרים בעקבות צינתור נמוך, וכמו שאתה בטח יודע ברוב במקרים הוא דווקא מגדיל את תוחלת החיים ואת איכותם. אני מכיר יותר מאדם אחד ש(כנראה)חייב את חייו לצינתור, ואם אזדקק לאחד אעשה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מכיר אחד כזה שחייו ניצלו בעקבות צנתור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מכיר מישהו שעשה צינטור והדבר הציל את חייו. אני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למרות הטרגדיה, במקרים רבים מאד האלטרנטיבה גרועה יותר. כל עוד אין בישראל שרות של רפואה ביתית טובה (וזה, לדעתי המחדל העיקרי של מע' הבריאות), ברוב המקרים דווקא מי שלא "יתמוך בשליחת ההורה לבית החולים" עלול לקצר את חייו. הניסוח המלא שלך - "כל מי שיתמוך בשליחת ההורה לבית החולים ו̲מ̲ש̲ם̲ ̲ל̲מ̲ו̲ת̲ו̲" - לפיו בתי החולים אינם אלא שדות הקרח של האסקימואים, נובע מהרגשת אשמה מובנת אבל לא מוצדקת (וראה את תגובותי לאריק בעניין זה). 6000 נפטרים בשנה, אם המספר הזה נכון, הם משהו שאסור לעבור עליו לסדר היום, אבל מספר המאושפזים הכללי בשנה גדול בהרבה מ-60001, ומה מספרם של אלה שנפטרו דווקא בגלל שסרבו להתאשפז? לי, ומן הסתם גם לך ואפילו לרופא הבית, אין מושג. ______________ 1- לא מצאתי את הנתון הזה, אבל בחיפושי נתקלתי בדף השוואה של ישראל לארצות OECD בפרמטרים רפואיים. לחיצה על כל קישור בדף הזה מחזירה את המשתמש לאותו דף עצמו, מה שמבטיח לחפשן החרוץ שעות רבות של הנאה. שלחתי להם הודעה בעניין, ואני בטוח שתוך שנתיים שלוש העניין יסודר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אפשר להניח שהקישור היה מיועד להגיע לכאן) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(ייתכן, תודה). בינתיים הבנתי שיקראל עצמה אינה מדווחת ל OECD את הנתון הזה, וגם שיש בעיה בחישוב שמתבצע בכל ארץ בדרך אחרת. בהזגמנות זאת ברצוני לציין שהמספר שהבאתי קודם הגיע מהממונה על הפחתת הזיהומים במשרד הבריאות, שקשה לחשוד בו ברובייקטיביות יתרה, ואפילו הוא אמר שבעצם אין דרך טובה למדידה. כדאי להשאר סקפטיים במידת מה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שכן צריך לשלוח את ההורה לבית החולים כי הסיכון להיות בלי פיקוח וטיפול רפואי ברמת בית החולים הוא גבוה ביותר.1 לגבי אלח דם,ראיתי שהוא מתרחש בשיעור של 1-2% מכל האשפוזים. המספר 6000 נראה לי שהוא סימלי ------- 1 אם התמותה מזיהומים היא 3% והתמותה מהעדר הטיפול הרפואי הוא 2% |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קודם כל, ליבי עם האבלים בדיון זה (ובכלל בעולם) כמה הערות: א. גם אם כולם היו מתים מזיהום נרכש, זה לא אומר שהתנהלות הרפואית פגומה או שנעשה עוול. זיהום נרכש הוא גם פשוט זיהום שהתרחש בזמן שהיה במוסד רפואי. זה תקף גם להעברה של חיידק עמיד מחולה א' לחולה ב' שנובעת מרשלנות... אבל גם מסיבוכים של פרוצדורות רפואיות מוצדקות: למשל סיבוך של הנשמה, או חיידק שצבר את העמידות שלו משלל אנטיביוטיקות מסוגים שונים אותם קיבל המטופל, או חולה שקיבל טיפול מדכא מערכת חיסון (כמו כמותרפיה או סטרואידים), או ממצב קודם ולא קשור שהביא לאשפוז כמו ירידה במצבו הכללי של החולה מתת תזונה או משבץ, שהובילה לזיהום. כלומר - אם חולה מטופל בדלקת ריאות חמש פעמים, ובפעם החמישית מפתח זיהום עמיד ונפטר לצערנו, האם באמת נעשה פה עוול? זה הרי סוג של Survivor Bias (רק הפוך, succumber-bias?) ב. ציון חגי הוא לא גורם נטול משוא פנים, ולראייה הקפיצות הלוגיות בכתבה: זה שיש 6000 איש שמתים מזיהום נרכש, לא אומר שהיה אפשר למנוע את כולם או את רובם אם היה פחות "עומס בלתי אפשרי וצפיפות מסכנת חיים". בנוסף, גם אם ייתווסף תקציב לבריאות, לא בטוח שהוא ילך להפחתת העומס באשפוז - ככל הנראה ישתמשו בו כדי לאשר עוד תרופה אונקולוגית ששהוכח כי מאריכה את תוחלת החיים בממוצע בשלושה מחזורי מעבר של אטום צסיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________ 1- סוף סוף קיבלתי תגובה על הקישורים השבורים, ומה שהאדונים הנכבדים טרחו לעשות, לאחר שהתנצלו על פרק הזמן הארוך שעבר עד התשובה, הוא לבשר לי שעלי להודיע על כך לגוף אחר. לא עולה בדעתם שזה אמור להיות משהו שהם, לא השוטה הקטן, צריכים לעשות: "מבירור שנערך מול פניות הציבור משרד הבריאות נמסר כי יש לפנות ל: מינהל תכנון אסטרטגי וכלכלי. מערכת להצגת נתוני מערכות בריאות בינלאומיים. לנוחיותך מצ"ב קישור https://www.gov.il/he/departments/units/financial-str... " ועוד היתה להם החוצפה להוסיף: "אנו עומדים לשירותך בכל עת". מכל מקום, הייתי פסימי מדי בהערכתי: הדף המדובר כבר אינו קיים, כך שהבעיה נפתרה מעצמה חיש קל. הללויה! - - - - - נראה לי שלאחרונה הסרת אחריות בנוסח כזה הופכת להיות יותר ויותר נפוצה. פניה לפיקוד העורף עם הצעה שקשורה לטיפול בתנועה במצבי חירום נענתה באופן דומה: עליך לפנות למשרד התחבורה. ביו השיטין מה שנכתב בעצם הוא אנחנו בסה"כ רוצים לחזור הביתה בשלום, מה אתה מבלבל לנו את המוח?!? לשני הגופים שענו לי כך החזרתי תשובה קצרה בה אני מודיע להם שבניגוד להנחתם אני לא עובד אצלם, ואם הם לא מסוגלים להעביר את הפניה שלי לגוף שלדעתם אמור לטפל בה אני בטח לא אעשה זאת במקומם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה עדיין נשמע יותר סביר מהודעתו של השר לבטחון לבטחון פנים שהוא לא ישקוט עד שהרוצח יכנס לכלא | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באמת ארוע תמוה מאד, כאילו הוא התבלבל בקלטת שהשמיע, אבל בתור שר טירון הוא עוד לא אמור לעבור לאוטומט בארועים כאלה, ולאחר הפאשלה של בנט עם שמו של בראל חדריה אפשר לתהות אם זאת רק מקריות או שיש משהו דפוק בקשב של שרי הממשלה, ולחילופין שהם עובדים קשה מדי ולא ישנים מספיק. לפחות אפשר להתנחם בכך שהיה יכול להיות יותר גרוע בסגנון: "אני שמח לברך את החתן והכלה ולאחל להם...". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או שזה סימפטום של משהו גרוע הרבה יותר. היתכן ש"שרינו" איבדו את היכולת לחשוב ופועלים כאוטומט המשמיע רצף של הודעות מוקלטות מראש? הממשלה הזו קמה כדי לספק חלופה סבירה לשלטון האנרכיה של נתניהו ומרגע שקמה היא מוצאת עצמה נטולת כיוון ונטולת מעש כאחד. עודף מפלגות ושרים הופך אותה לפריק שואו של יוזמות פרטיות. אפילו בנושא היחיד המוסכם על כל מרכיביה, סילוקו של נתניהו מן הזירה הפוליטית, נראה שהיא התייאשה מן העשייה. באופן היסטורי-מטריאליסטי התפוררותה של מדינת ישראל ממשיכה כאילו לא משנה בכלל מי יושב ליד שולחן הממשלה. החרדים מתיחסים למחסומי המשטרה כאילו הם המלצה והבדואים בדרום מקימים ממלכה של פשיעה ואירידנטה לצד מדינת ישראל. וכמו בורלסקה בקברט, האידיוטים של השמאל הרחוק מתעקשים להוסיף עשרות אלפי פליטים אוקראינים חסרי כל לקלחת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> היתכן ש"שרינו" איבדו את היכולת לחשוב ופועלים כאוטומט המשמיע רצף של הודעות מוקלטות מראש? שאלה רטורית, אני מניח. זה כבר קרה מאוד מזמן, עוד כש"לא יעלה על הדעת" פרצה לשיח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע מה יש לכולם נגד "לא יעלה על הדעת". נכון, אומרים את זה בדיוק כשמשהו כן עלה על הדעת ואף קרה. אז מה? הרי כמעט לא יכול להיות לביטוי שימוש שהוא כן הגיוני, מילולית. לכן אומרים אותו כדי להתכוון למשהו קצת אחר, ודי ברור מה זה המשהו שאליו מתכוונים. האי-לוגיות המילולית היא רק מכשיר דרמטי. המקביל היותר עממי הוא "לא יכול להיות!", כשהוא נאמר כדי לציין הפתעה, ולא פקפוק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אין לי בעיה עם הביטוי בפני עצמו, רק עם האוטומציה המדוברת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אותו "נושא יחיד" שמוסכם על סיעות הקואליציה אולי מוסכם, אבל אף אחד מלבד הבעל של גאולה לא רוצה ללכלך את ידיו במה שעלול לרדוף אותו בעתיד אצל בוחריו הפוטנציאליים. כללית אני לא חושב שהממשלה החדשה גרועה במידה שאתה חושב, אבל העיקרון נכון: חוששני שבמדרון החלקלק לא ממש משנה מי יושב ליד ההגה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם עסקינן בחלוקת ציונים, גם אני חושב שהממשלה הנוכחית עדיפה על פני הקלפטוקרטיה של נתניהו-אפי נווה-אתי קראיף. אבל כפי שכבר אמרנו כאשר רכב מדרדר במורד הר, לא כל כך משנה מי יושב ליד ההגה. חוששני שמה שאנו רואים גרוע למדי אבל לא ממש מפתיע. הממשלה לא עושה יותר מדין מפני שאין יותר מדי דברים שהם מסכימים עליהם (יותר מדי מפלגות ומיניסטרים אמרנו). מצד שני, באופן טבעי הם התאהבו במושבי השרד שלהם ולא כל כך ששים להיפרד מהם. הצרה הגדולה היא שבינתיים המציאות ממשיכה להישמט מתחת לרגליהם/רגלינו (ע"ע מחירי הדיור). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא מגביר את קולו כשהאבלים מעירים לו שכלא לא פרקטי והוא עוד מגביר את קולו כמו בצבא מול פקודיו או במשטרה מול ניצביו, ומתעקש שהבר מינן ישפט ויכלא לנצח נצחים. מטריד. כלומר,יש מצב שהמשטרה קלטה שהתרנגול הזה לא אפוי והם חוגגים עלינו עכשיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שהצלחתי להבין ממה שרואים שם, ייתכן שהוא לא שמע מה בדיוק הם צועקים, וחשב שההתמרמרות היא באופן כללי על הקריאה להעמיד מחבלים טרוריסטים שפלים (הוסף תארים לפי הטעם1) לדיון במקום לעשות בהם מעשה אזריה, וכנגד הסנטימנט *הזה* הוא הגביה את קולו. אבל מאחר שאני מסמפט את האיש מימים ימימה יש סיכוי לא מבוטל שאני נותן לו הנחת סלב. ____________ 1-וצריך לומר תודה לאידיוט שחייב את הקריינים בגל"ץ להוסיף "ארגון הטרור" בכל פעם לפני שאומרים "חמאס" שמא נשכח את זה ונצטרף ל-BDS או משהו. כאילו לא מספיקה לנו אותה נפיחת "צריך להגיד" שמשתבצת בכל משפט שני בלי טעם ובלי ריח, למה לא להוסיף עוד קצת הבל(כפשוטו) פה לסלט בו אנו מאכילים את מאזינינו וצופינו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בינתיים בר-לב הצליח להתעלות פעמיים על הליצן שצבט את המלך: קודם התבדח בטוויטר על הטעות בהלוויה, אחר כך ניסה לזרוק אשמה לכל הכיוונים ודיבר על "המחבל הנרצח". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לטענתו הדאחקה בטוויטר נעשתה ע"י הדובר ללא ידיעתו. הדובר פוטר ("אני לוקח את מלוא האחריות" אמר השר ופיטר את הדובר. "לא, אני לוקח את מלוא האחריות" אמר בנט ופיטר את השר לבטחון פנים. "לא, לא, אני לוקח את מלוא האחריות" אמר הציבור ופיטר את בנט. "תסתמו כבר, אני לוקח את מלוא האחריות" אמר ביבי ופיטר את הציבור. ותשקוט הארץ ארבעים שנה). על ההתיחסות להריגת המחבל כאל רצח אולי כדאי להעיר שייתכן מאד שהמחבל (צריך להגיד: הנתעב, השפל, הנקלה, הבזוי, העלוב, התת-אדם, החיה הדו-רגלית) חוסל לא ע"י מר חיימוב אלא בידי הבחור עם הסוודר האדום שעשה בו מעשה אזריה לאחר שהוא כבר נוטרל (במובן הנכון של המילה, לא בתפקידה המקובל כיופיזם ל"חוסל"). אני משער ש"רצח" הוא מילה קצת חזקה מדי בהתייחס לכמויות האדרנלין שפעפעו בעורקיו של היורה, אבל לפחות פורמלית היה צריך לחקור את זה, או לפחות להתייחס לזה). בפינת הספקולציה השבועית נביא, אם כך, את ההסבר הבא: "אסור, חס וחלילה להתייחס לאותו מוציא להורג כאל רוצח" הסבירו לבר-לב שוב ושוב "והכי טוב לא להזכיר אותו בכלל, זאת תהיה טעות פוליטית איומה". בר-לב הפנים את ההגיון בהנחיה הזאת, אלא שהיא העיקה על מצפונו ומצאה את דרכי הביטוי המעניינות שלה באופן שהיה גורם הרבה נחת לפרויד קשישא. מסקנה: פוליטיקאי עם מצפון לא יכול הגיע רחוק. רובם פיתחו "מצפוטין" כתחליף יעיל. _____________ כן, למרות הכל אני עדיין מסמפט את מר בר-לב. הראיון שלו אצל רינה מצליח היה "מכמיר לב" כפי שנהוג לומר בחוגים מסויימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי אמות המידה שלך השוטר והשוטרת שירו ברוצח ליד שער שכם ונחקרו אחר כך על ידי מח"ש בוודאי עשו "מעשה אזריה" וחקירתם שגונתה מקיר אל קיר הייתה בכל זאת ראויה. במקרה הנוכחי היורה הראשון ירה כדור אחד ממרחק כמטר וחצי תוך כדי הסתערות המחבל עליו ומיהר להסתובב ולהתרחק ממנו אחרי הירייה ללא ספק כהגנה על עצמו מפני דקירה צפויה. האיש עם הסוודר האדום עשה בדיוק את מה שצריך לעשות במקרה כזה, כי אדם שנורה פעם אחת כשעדיין לא ברור מה מידת הנזק יכול לקום ולהמשיך במה שהחל בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר אדם שוכב ללא תנועה על האדמה וברור לחלוטין שאינו נושא חגורת נפץ, וכאשר אקדח מכוון אליו מטווח של מטרים בודדים, הוא לא מהווה סיכון. דומני שגם במקרה אזריה אחזת בדיעה שהירי היה מוצדק, כך שנראה שהעולמות בהם אנחנו חיים שונים זה מזה כמו העולם התחתון והעולם הבא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה הנוכחי אינו דומה כלל למקרה אלאור אזריה. הוא דומה יותר למקרה הירי במחבל בשער שכם על ידי השוטר והשוטרת שהזכרתי קודם. אם תתבונן בסרט תראה שהאיש בסוודר האדום רץ באקדח שלוף אל עבר המחבל עוד בטרם התבצע הירי, ובשניות שלאחר הירי על ידי היורה הראשון, קשה היה לו להספיק לעשות בדיקה מעמיקה אם המחבל הוא עם תנועה או ללא תנועה או עם חגורת נפץ או בלי חגורת נפץ, ואני גם לא לגמרי בטוח שהוא, כדבריך, היה ללא תנועה לפני שהאיש עם הסוודר ירה בו שתי יריות. זה נראה ירי מוצדק עוד יותר מהירי על ידי השוטר והשוטרת שגם אותו אני מצדיק לגמרי ללא עוררין ובלב שלם. לגבי מקרה אלאור אזריה שהוא שונה לגמרי, איני זוכר מה בדיוק כתבתי וגם אני מתעצל לחפש ולבדוק, אבל אני חושב שכתבתי מה שאני חושב עכשיו, והוא שמבחינה משפטית אם אלאור טוען שחשד שהאיש נושא חגורות נפץ, כשהעובדות הן שהיו צעקות במקום שטענו כך וגם שהמחבל נראה זז, אז יש לו קייס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין עמדתי בקשר לאלאור אזריה, ראה סוף תגובתי תגובה 713727 ותגובתי שמופנית משם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן הביטוי ''המחבל הנרצח'' היה ביטוי מעולם אחר, אותו עולם שכנראה עומר בר לב מצוי בו לאחרונה. לדעתי, השר לביטחון פנים צריך לעבור איזו שהיא בדיקה. מאד קשה להבין את ה''יציאות'' שלו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי זה המקום להזכיר כאן1, שכשאתה נושא אקדח מול איש נחוש עם סכין, מרחק הבטחון המומלץ ממנו הוא שבעה מטרים לפחות. פחות מזה, וכשהוא יסתער עליך בכל כוחו ומשקלו, סיכוי סביר שמספר היריות שתספיק לירות בו, אם בכלל, לא ימנעו ממנו מלהגיע אליך ולפגוע בך פגיעה שיכולה להיות קטלנית. 1 מן הסתם לא בפעם הראשונה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנושא נשק שעובר חידוש רישיון פעם ב-3 שנים ומטווח ריענון מתישהו בין חידושים, אני מתרשם שחלק ניכר מבעלי הרישיון לנשיאת אקדח יתקשו לפגוע באדם ממרחק של 7 מטר, אפילו אם מדובר באדם בלי סכין, שלא זז והוא עשוי מקרטון. המשרד לבטחון פנים דורש 70% פגיעה במטרה בגודל 40x60 ס”מ במרחק של 7 מטרים וחלק ממחדשי הרישיון מגיעים להישג הנדרש רק אחרי כמה עשרות כדורים (באימון צריך לירות לפחות 50 כדורים, אבל רק ה-10 האחרונים נספרים לצורך עמידה בהישג הנדרש). להבדיל, אקדוחן מאומן (והיתה תקופה שהייתי כזה) יכול לפגוע בלפחות 9 מ-10 נסיונות בראש של אדם במרחק של 20 מטרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין ויכוח על כך שדרגת המיומנות של נושא האקדח משפיעה על דיוקו. אבל לא ברור לי שהטיעון הזה מתמרץ התקרבות לאדם נושא הסכין. אם אתה לא מיומן, הסיכוי שבכדור הראשון או השני תפגע בסכינאי יורד, אז דוקא להתקרב אליו כדי שיהיה לו יותר סיכוי להתנפל עליך ולשסע אותך נראה לי כמו אסטרטגיה הישרדותית גרועה מאד. עדיף לירות חמישה כדורים ממרחק בטוח ולקוות שאחד או שניים יפגעו. מזכרון שלי לפעמים שבהם נשאתי נשק, נראה לי שאני איפשהו באמצע הטווח שאתה מתאר1. ועל כן, גם אם שבעה מטר זה קצת רחוק, הייתי שומר על טווח של עד חמישה מטר מהסכינאי וודאי לא מתקרב אליו כמו ההוא מהמקרה הנוכחי. 1 בקליעה ברובה, ולא באקדח, דוקא הפגנתי ביצועים נאים מאד בזמני. ככה הייתי עובר את מבחני הירי במאמץ בבה"ד 1 - מגיע בין האחרונים, אבל פוגע בכל המטרות :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעוד שאני מאוד מעריך את הזהירות והרתיעה משימוש בנשק שהפגין היורה הראשון, אני הרבה פחות מעריך את המקצועיות שלו. כפי שאמרת, הוא היה צריך לשמור על מרחק של לפחות 5 מטרים וכשהוא כבר החליט לפתוח באש הוא הסתפק בכדור בודד. אני הייתי מנסה לשמור על מרחק גדול יותר והייתי יורה שלושה כדורים ברצף ברגע שהדוקר היה מסתער לכיווני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וברור שלפני הירייה השנייה והשלישית היית בודק אם החלאה כן ''ללא תנועה'' או לא ''ללא תנועה''. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שאתה צוחק, אבל התרגולת לעצירת תוקף חמוש שמסתער לכיוונך היא ירי רצוף של שלושה כדורים למרכז המסה. אחרי זה אמורים לבצע הערכת מצב האם התוקף עדיין מהווה סכנה ולפעול בהתאם להערכה זו. אני ממש לא במקום לשפוט את היורה השני, אבל אישית לא הייתי ממהר לירות באדם ששוכב על הכביש ושלפי מיטב שיפוטי אינו מהווה סכנה לזולת, אפילו אם הוא רצח רק לפני רגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריי הציניים כוונו, בעצם, למה שאמר שכ''ג. אני חושב שכיוון שהיורה הראשון ירה כדור אחד וברח, שני הכדורים שירה השני ממש בחלקי השניות אחר כך היו מעין השלמה לשתי היריות הנוספות הדרושות ''לפי הספר''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(אה, ושכחתי לומר - 90% במטרת ראש ממרחק 20 מטר עם אקדח זה מאד מרשים!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היום אני יכול רק לחלום על זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שאיזי אמר. לא הייתי ממהר לשפוט (תרתי משמע) את הבחור בסוודר האדום. כמובן שיש הבדל של שמיים וארץ בין התנהגות היורה הראשון לשני, אבל אתה לא יכול להכנס לנעליו של השני ולומר בכמה סכנה הוא חש באותו רגע. זה לא שהוא החליט לפעול אחרי מספר דקות, כמו אזריה וכמו הלינץ' בקניון. הוא פעל בלהט הרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה להסכים איתך, אבל לצערי המציאות היא שבכל מקרה אנו מציירים את המטרה מסביב לחץ שכבר נורה. כפי שכתבת אי אפשר להכנס לראשו של היורה חולצה אדומה. הוא לא יכול לדעת כמה עוד חמושים ערבים נמצאים בשטח או אפילו כמה המפגע הראשון עדיין מסוכן ואנו לא יודעים כמה שניות חלפו בין היריה הראשונה לבין 2 יריות ההמשך בעידודו של צד שלישי נעלם. . כפי שכתבה אלנה פרנטה על הטרוריסט: "גם לקרובים של האנשים שהרג יש זכויות. אתה לא משחק את המורד ושופך דם אמיתי כדי לצעוק אח"כ: יש לי זכויות". נותר לנו רק להניח את המבוקש: היורה הראשון, מבוגר יותר, שייך לחברה קודמת שהחזיקה בערכים של טוהר הנשק ולא ראתה ב"ניטרול" ערבים את התרופה המושלמת לכל תחלואי החיים. היורה השני שייך לדור אחר, דור המתנחלים והשליטים שהכול מגיע להם. הם מאמינים שקודם צריך לירות בערבי ורק אח"כ לברר למה. ההבדל בין "ניטרול מפגע" ל"וידוי הריגה" הוא בדיוק היחס הערכי למושג "וידוי הריגה". בחברה של היורה חולצה אדומה, "וידוי הריגה" זו פעולה חלוצית ולכן מי שמדבר על באזניהם על רצח שבויי מלחמה, מדבר אל אוזניים חרשות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: "ואנו לא יודעים כמה שניות חלפו בין היריה הראשונה לבין 2 יריות ההמשך" אנחנו כן יודעים. התבונן בסרט. בערך שתי שניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אשר ל ''בעידודו של צד שלישי נעלם'', מדובר ככל הנראה במישהו שעמד ליד זה שצילם או המצלם עצמו, ודי ברור שאין כל קשר בינו ובין היורה. אין כאן שום מיסתורין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם הניתוח שלך בסוף תגובתך לא נראה לי, בלשון המעטה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 2 השניות, זו בעצם כוונתי. קשה לדעת כמה הספיק היורה השני לחשוב ולהבין מאז היריה הראשונה. גרוע מזה, כתבתי "וידוי הריגה" וצריך להיות "וידוא הריגה". הניתוח בסוף תגובתי הוא למען האמת, הניתוח שבכל תגובתי. בראייה עובדתית-ראייתית אין לנו דרך לבחון מה התרחש במוחו של היורה חולצה אדומה בזמן אמת. מה שטענתי בתגובתי הוא שאם אתה בא מחברה שאינה שוללת כעיקרון "וידוא הריגה" מפני שזה לא מופיע בהלכה או משהו כזה, מצווה על מי ששייך לחברה אחרת להימנע מקריאות התפעלות וזרי דפנה למוציא לפועל. לדעתי ההבדל החשוב בין חולצה אדומה לבין אלאור אזריה היא שאזריה פעל ללא רשות וסמכות בהיות קציני צה"ל בכירים ממנו בשטח. ליד חולצה אדומה לא היו צבא או משטרה שיחליטו במקומו. זה ה"סיכון" שלוקח על עצמו הטרוריסט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבת: "ואנו לא יודעים כמה שניות חלפו בין היריה הראשונה לבין 2 יריות ההמשך". זה משפט מאד ברור ומוגדר שאינו דורש הסבר נוסף. בתגובה לדבריי לפיהם אנחנו דווקא כן יודעים, כתבת שהתכוונת למשהו אחר שלמיטב הבנתי אין קשר בינו ובין מה שכתבת בתחילה. את הניתוח שלך בהמשך שלא נראה לי הסברת באופן שאינו כל כך מובן לי. מה שאיני מבין הוא מדוע אחרי התקרית בשער שכם שגם בה נורה חלאה אחרת כשכבר היה במצב מאוזן, לא עשית ניתוח מעמיק דומה. האם זה בגלל שהשוטר והשוטרת לא היו לבושים בחולצות אדומות (או בסוודרים) ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי רוצה להימנע מויכוחים נוקדניים וקטנוניים מסוג הויכוח בו אתה אומר לי למה התכוונתי. אבל במקרה זה העניין ממש פשוט. לא זכרתי בדיוק כמה זמן חלף בין הירייה הראשונה ליריות של החולצה האדומה. חשבתי שמדובר בזמן קצר מאד שבו לא היה ליורה זמן למחשבה והערכה מעמיקה של מידת הסכנה שעדיין נשקפת מן המפגע. ולכן כפי שכתב אריק אין צורך לבוא בטענות משפטיות ליורה השני. אתה דייקת שמדובר ב-2 שניות. על מה הויכוח? לגבי החלק השני. כמובן שאיני מחוייב להגיב על כל ארוע חבלני. איני ח"כ ואיני חייב לגנות או להלל כל דבר שקורה. לגופו של עניין: מדוע לא עשיתי ניתוח מעמיק בשער שכם. האם זה בגלל שהשוטר והשוטרת לא היו לבושים בחולצות אדומות (או בסוודרים) ? אענה ב-3 שלבים. א. לא הייתי מתאר את הניתוח שלי של הירי בחדרה מעמיק. ב. לכאורה, יכולתי לענות לך שזה בדיוק מה שאני טוען. במקרים כאלו שבהם לא מדובר בהוצאה להורג חד וחלק לפי הדקדוק המשפטי, אישיותו וזהותו הפוליטית של היורה חשובים לי יותר מפרטי האירוע. מאחר והמתנחלים והשבט שלהם דוגלים פחות או יותר בוידוא הריגה ובחיסול מחבלים בכל מצב ותנאי, מלכתחילה הם חשודים בביצוע וידוא הריגה (שלא לומר מעשה השקול לחיסול שבויי מלחמה). מאחר והאידאולוגיה והאתיקה של חיילי מג"ב אינה מצדדת בוידוא הריגה, אני מחיל עליהם את זכות הספק ומניח שהם חשו סכנה כלשהי המצדיקה את מעשיהם. ג. לצערי, אחרי שנות השלטון הממושכות של הימין הדתי, אני לא ממש יודע מה האתיקה והאידיאולוגיה של חיילי מג"ב בשאלת וידוא ההריגה. לכן באמת אין לי מה לומר במקרה זה. אתה יכול לומר שמדובר במקרה מובהק של דעות מוקדמות מצדי ובכך תצדק. השאלה היא האם הדעות המוקדמות הללו צודקות. אתה יכול לומר שאתה מתנגד באופן עקרוני לוידוא הריגה ואז לפחות במקרה שלך הדעה הקדומה שלי שגוייה. אם אתה דוגל בוידוא הריגה של חלאות כאלה ואחרות כהגדרתך, מה אכפת לך מניתוח מעמיק של האירוע? אתה תשבח ותהלל את מר חולצה אדומה ואני אשאל את עצמי עד היכן מותר להמשיך בקולקטיב עם אנשים שזו האידיאולוגיה שלהם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר תגובתך הארוכה אין לי עוד דבר להוסיף על מה שאמרתי כבר, והדבר היחיד שנותר לי לומר הוא שלא אמרתי לך למה אתה מתכוון. בדרך כלל זה מה שאחרים אומרים לי וטועים, ואני יכול להצביע על מספר דוגמאות. אם אתה חושב שכן אמרתי אנא אצבע בדיוק על הנקודה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהתבוננות בסרטון שצולם ממצלמת הגוף של ע', השוטר שחיסל את החלאה בבני ברק, לא ניתן להבחין אם הוא ירה גם כשזה כבר היה מוטל על הקרקע, אבל מהעובדה שהתוצאה הייתה מוות מידי ניתן להסיק כמעט בוודאות מוחלטת שחלק מהיריות נורו גם לאחר שהחלאה היה כבר שכוב על הקרקע. והשוטר הגיבור לא לבש סוודר אדום. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Miguel de Unamuno, on October 12, 1936
"But now I have heard this insensible and necrophilous oath, "¡Viva la Muerte!", and I, having spent my life writing paradoxes that have provoked the ire of those who do not understand what I have written, and being an expert in this matter, find this ridiculous paradox repellent. General Millán-Astray is an invalid. There is no need for us to say this with whispered tones. He is an invalid of war. So was Cervantes. But unfortunately, Spain today has too many invalids. And, if God does not help us, soon it will have very many more. It torments me to think that General Millán-Astray might dictate the norms of the psychology of the masses. It should be expected from a mutilated who lacks the spiritual greatness of Cervantes to find horrible solace in seeing how the number of mutilated ones multiplies around him." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בְּרֵאשִׁית, בָּרָא אֱלֹהִים, אֵת הַשָּׁמַיִם, וְאֵת הָאָרֶץ. ב וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ, וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם; וְרוּחַ אֱלֹהִים, מְרַחֶפֶת עַל-פְּנֵי הַמָּיִם. ג וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ד וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת-הָאוֹר, כִּי-טוֹב; וַיַּבְדֵּל אֱלֹהִים, בֵּין הָאוֹר וּבֵין הַחֹשֶׁךְ. ה וַיִּקְרָא אֱלֹהִים לָאוֹר יוֹם, וְלַחֹשֶׁךְ קָרָא לָיְלָה; וַיְהִי-עֶרֶב וַיְהִי-בֹקֶר, יוֹם אֶחָד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, ההרגשה של "וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם" מוכרת לי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך הסימפתיה שלך לבר-לב אחרי אירועי הלוויה של אבו עאקלה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה עדיין נותן לסלב מועד נוסף? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זאת דווקא דוגמה בולטת לעתונות צהובה שבסה״כ מחפשת בכוח כותרת נוספת לסיפור מתגלגל. הטקסט שלו במפורש מתיחס למספר אירועים בהם היו הרוגים ופצועים ואז ה״כתב״ מתמוגג מה״טעות״ שבאירוע האחרון לא היו הרוגים. גיחי. איזה שטויות. אנשים מבוגרים שמתנהגים כמו ילדים שנוזלים ומשחקים ב%#@. והנה גם מקשרים לבולשיט הזה גם באייל הקורא. אינפנטיליות לשמה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אפשר לקחת את הנושא לכיוון של עיתונות המבקשת ניסוחים יותר בהירים מבעלי סמכות ברגעי פאניקה. אנחנו מדברים על דוברות של המשרד לבטחון פנים שכבר ספג ביקורת על ניסוחים לא ברורים וזאת בלשון המעטה ובמיוחד לאחר שהשר עצמו התחיל להחיות מתים כאחרון הנביאים . זהו הנוסח שניתן על ידי הדוברות בסמוך לאירוע: "כבוד ללוחמי הימ"מ על חיסול המחבלים הלילה. ברכות לשב'כ על איסוף המודיעין בזמן אמיתי. אירוע שלישי השבוע בו משטרת ישראל על זרועותיה, מג"ב יס"מ, והלילה גם ימ"מ חוצצת בשוטריה ולוחמיה בין הטרור לבין אזרחי ישראל ומכריעה את המחבלים. כבוד למשטרת ישראל. ליבי עם משפחות הנופלים והחלמה לפצועים", כך כתב השר. " הוא כורך אירועים אחרים שלא רלוונטים למקרה הזה. מה העניין לתת סקירה היסטורית -במונחים עיתונאיים- על כל מה שקרה במהלך השבוע? יתרה מכך,הוא הצמיד את מה שקרה בלילה בימ"מ ל'ליבי עם משפחות הנופלים'. זה עושה רושם שכל הסיטואציות חי/מת נכתבו או שזוהי הודעת דוברות שמערבבת יח"צ ומידע אינפורמטיבי בידיעה אחת. בתקשורת ההמונים, זה די סביר לבקש שהודעות של משרד ממשלתי בענייני בטחון יהיו ברורות ונהירות. זה לא צהוב, לדעתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בהחלט צהוב. דרישה לבהירות בהודעות של משרד ממשלתי… נובאמת. בדיוק בשביל סיטואציה כזאת בה לא ברור אם בעל הדעה מנסה יותר לעבוד על עצמו או על סביבתו, המציאו את הביטוי ״יאללה יאללה״. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מצליח להבין איך האנשים שרצו שטראמפ יחזיק בקודים הגרעיניים עוד ארבע שנים מצליחים למצוא בעיה בהודעות לתקשורת של שר המשטרה הישראלי (בלי קשר למה שהן מכילות) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנשים אלו הם במקרה אולי 'ביביסטים'? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נראה לי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שטענתך יכולה לעלות בקנה אחד עם כתב האישום מבית מדרשו של יוצר 'אל תסתכלו למעלה'1, אדם מקיי [ויקיפדיה]. רוצה לאמר: אל תספר לי שעוד שנתיים העולם יהרס כי זה יותר מידי גדול עלי, אני מעדיף לשמוע על העילגות של כבוד השר. 1 סרט מתיש |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הביקורת שלי היא יותר על צביעות ופחות על עצימת עיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים איתך בעניין הצביעות. רק לאחרונה גיליתי שיש לי את התכונה הזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת מפנה בעלילה. לא עוד לעצור מחבלים לאחר שהרגנו אותם. מעתה מחבלים עוצרים ורק אז הורגים. מה שמירב הולכת לעשות לו. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |