 |
|
 |
||
|
||||
 |
מקובל לטעון נגד תחנות רכבת שממוקמות מחוץ לעיר, ודורשות נסיעה מהעיר אליהן. לכאורה, מה הועלנו כאן. אבל אולי בכל זאת? קודם כל, כדאי לדייק ולומר "עיירה", הרי לא מדובר על ערים גדולות כאן ובמקומות הקודמים שבהם נמתחה ביקורת כזו. נניח שהתחנה ממוקמת במרכז העיירה, הרי עדיין לא רבים התושבים שיהיה להם נוח להגיע אליה ברגל, ונדרשת תחבורה משלימה. אופניים? לא ברור על פניו שמרכז העירייה נוח יותר מפאתיה1. אוטובוסים? כנ"ל. רכב פרטי? נדמה לי שהפאות הרבה יותר נוחות מהמרכז לייצר בהן חנייה. אז כולנו רוצים להקטין את התלות ברכב פרטי, אבל אני חושש שבגלל שאי אפשר לפתור את כל אתגרי התחבורה ביחד, תחנות רכבת במרכז יגרמו בעיקר לפחות שימוש ברכבת, ומכאן ליותר שימוש ברכב הפרטי. עכשיו, אפשר לחלום שתחנת רכבת במרכז תייצר סביבה מרכז עסקים ותרבות. אני חושב שזה בקושי קורה אפילו בתל-אביב וחיפה. אני בספק אם תחנת רכבת במרכז שפרעם או ריינה, או ראש העין או שדרות, תמשוך הרבה תיירים, קונים או צרכני תרבות שיבואו במיוחד. הדגש צריך להיות על יוממים, וכאמור לא ברור לי במה מרכז העיירה עדיף להם מפאתיה. 1 אפשר לטעון שבמרכז, מרחק הנסיעה הממוצע לתושב יהיה נמוך יותר, ובאופניים זה משמעותי. וכמו כן, לכביש בין העיירה לתחנת הרכבת כנראה יהיה לרוב אופי בין עירוני, ולא מזמין לרכיבה. מצד שני, בטח קל יותר לסלול לאורכו נתיב יעודי לאופניים, וזה יכול להיות נוח יותר מרכיבה במרכז העיר, שם הרבה יותר קשה ליצור נתיבי אופניים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהטיעון לגבי מרכז עיירה מול פאתי עיירה הוא כללי מדי בהקשר הזה. יכול להיות מיקום רע או מיקום טוב ובשני המקרים הוא "בפאתי העיירה". מתוך הכתבה: זועבי, מהנדס במקצועו, הוביל את ועד ההתנגדות לפרויקט עוד מראשיתו והגיש לאורך השנים התנגדויות רבות וחלופות לביצוע הקו. לדבריו, באוצר התנהל ויכוח באשר לכדאיות הקו, אולם בסופו של דבר הוא אושר. "ביקשנו שהקו ייכנס לעיר, הצענו שבע אלטרנטיבות לתחנות שונות, בהן גם כביש עוקף, אבל הם לא קיבלו כלום". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מכיר את זה כטענה ותיקה, וכן כללית, גם מקווים קודמים. יכול להיות שזועבי צודק והתכנון ספציפית לנצרת רע, אבל אני לא יכול לשפוט את זה רק מזה שהוא טוען כך. כמובן הייתי שמח אם תוכניות כאלו היו נעשות ככל האפשר בשיתוף פעולה עם הרשויות המקומיות, ואני לא יודע אם זה נעשה כאן או לא (כתוב שזועבי הוא חבר מועצה לשעבר, לא כתוב אם הוא היה בעל תפקיד רשמי בתחום התכנון). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרעיון הוא להגיע ברגל, כן (אופניים: אולי רעיון פחות טוב עם כל העליות שיש שם). תחנת הרכבת בבנימינה כבר יצרה מסביבה עסקים. אני מנסה לחשוב גם על צליינים שרוצים להגיע לנצרת או לכפר כנא: הם לא יגיעו ליעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאמור: ברוב הישובים שאינם בלב גוש דן, לאיזה אחוז מהתושבים סביר ללכת ברגל לתחנה, אפילו אם היא ממוקמת במקום אופטימלי מבחינה זו? בנימינה, באמת - כמה מהעוברים בה הולכים ברגל ממנה לביתם או ההפך? אם אני זוכר נכון את השכונה, כמה מאות לכל היותר ביום? העסקים קמו שם, אני מניח, אחרי התחנה? והם יכולים לקום, אפילו יותר בקלות, ליד כל תחנה חדשה בפאתי הישוב? בעיקרון אני חסיד גדול וכמעט קנאי של עירוניות מותאמת להליכה רגלית, עם עסקים קטנים ועירוב שימושים וכן הלאה וכולי. אני פשוט מאוד בספק אם מעשי לגרום לזה לקרות בעיירות שמלכתחילה הן מפוזרות למדי, ובאמצעות תחנת רכבת דווקא. אני חושש שניסיון לעשות זאת יקשה לאין שיעור על תכנון הרכבת, והוא בסיכון אף לקלקל מרקם עירוני קיים. (כדי שהרכבת תגיע למרכז הישוב היא צריכה לעבור דרך די הרבה ישוב...) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עירוניות מתואמת להליכה רגלית היא לטווח רחוק מילה נרדפת של מתואמת לאופניים (שבדרך הטבע הופכת לאסון הקרוי יותר מדי אופניים חשמליות). תחבורת רכבות יעילה מבוססת על תחב"צ עירוני (קווי אוטובוסים/מיניבוסים המגיעים לתחנה בתדירות גבוהה ומתואמת לתנועת הרכבות. במטרופולין של ממש זה יכול להיות גם קווי רכבת תחתית). בד"כ בניית תחנות רכבת במרכזי הערים היא גם יקרה מדי וגם עשוייה לגרום יותר נזק מתועלת מאשר תחנה מחוץ לעיר. ת"א חריגה לטובה מפני שתחנות הרכבת שלה הן על תשתית שנשמרה לאיילון. בכל מקרה, החשיבה הזו מביאה מחזירה אותנו למציאות. אנשים (רובם) לעולם לא יבחרו ברכבת ע"פ רכב פרטי מרצונם. כדי שזה יקרה, יהיה צורך לאלץ אותם: או שהמסלולים לרכב םרטי יהיו כל כך פקוקים או שהשימוש ברכב פרטי יהיה כל כך יותר יקר מן הרכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
“או שהשימוש ברכב פרטי יהיה כל כך יותר יקר מן הרכבת.״ - זה כבר המצב למי שגר ועובד ליד תחנת רכבת. אני יכול לנסוע לעבודה ברכב, שעה וארבעים כל כיוון אם אין פקקים מיוחדים דרך כביש 6, בערך 120 ק”מ כל כיוון, כ-250 ש”ח על דלק, בלאי וכביש 6 (לפחות החנייה חינם), ואני יכול ללכת 8 דקות לתחנת האוטובוס, לקחת אוטובוס לתחנת הרכבת של נתב”ג, רכבת לחיפה חוף הכרמל ועוד 8 דקות הליכה למשרד (או לקחת את ההסעה החינמית אם חם או יורד גשם) וחזרה אותו הדבר - סך הכל שעתיים כל כיוון ו-39 ש”ח לחופשי יומי גוש דן + חיפה. מזל שאני בא למשרד רק פעם בשבוע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא ממה שזכור לי כשדגמתי את אופצית הרכבת אצלי אי אז בימים - 12 ש"ח לכל כיוון עבור כ-20 ק"מ - היא יצאה יותר יקרה מנסיעה ברכב פרטי, וגם הגדילה את זמן התעבורה בכ-50 אחוז. לא פלא שהשתמשתי בה רק כשהאוטו היה במוסך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עד כמה שזכור לי, העלות השולית לשימוש ברכב היא כשקל לקילומטר (וזה כחצי מהעלות הכוללת לרכב משפחתי בשימוש ממוצע) אז בהנחה שאתה לא מחזיק ברכב נוסף כדי לנסוע לעבודה והיית מחזיק אותו בכל מקרה, הנסיעה למקום העבודה במרחק של 20 ק”מ מהבית עולה כ-40 ש”ח ליום, שזה כפול מעלות הרכבת (21 ש”ח לחופשי יומי, כ-200 ש”ח לחופשי חודשי). אם אתה מחזיק רכב נוסף רק בגלל הנסיעות לעבודה, אתה משלם בערך כפול מזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העלות השולית שציינת נשמעת לי מוגזמת מאד. בקירוב מהיר, היא אומרת שהאזרח הממוצע משלם 20 אלף שקל בשנה עלות שולית, שזה הרבה יותר מדי. אפשר להתאמץ יותר ולחשב כמה עולה בדלק לקילומטר - הרכב שלי נוסע כמעט עשרים ק"מ לליטר שעולה שישה וחצי שקלים, שזה אומר שליש שקל לקילומטר, אז אפילו אם נעגל לחצי זה עדיין יוצא 10 שקלים לנסיעה ולא 12 כמו שהיה ברכבת. וכמובן, שאם משקללים את עלות הזמן הנוסף בשעות העבודה שאתה מפסיד (גם בחישוב שלך נדמה לי שהרכב הפרטי חסך לך חצי שעה ביום), אני בטוח שבמשכורת שלך זה כבר מטה את הכף בצורה נחרצת לטובת הרכב הפרטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי עלות שימוש ברכב היא בממוצע 2 ש”ח לקילומטר כאשר כחצי זו העלות השולית. כפי שכל בעל רכב יודע, דלק הוא לא העלות השולית היחידה - יש גם טיפולים תקופתיים ובלאי. השכר שלי הוא גלובלי, ביום שאני נוסע לחיפה אני עובד פחות מאשר ביום רגיל (גם בגלל הנסיעות וגם בגלל האינטרקציה החברתית) אבל משלמים לי אותו הדבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאן יש מחשבון עלות רכב פרטי הכנסתי את הפרטים האישיים שלי (טרום קורונה. הרגלי הנסיעה שלי מאז תחילת הקורונה מאד לא יציבים). יצא 2500 שח לחודש. אם הייתי נוסע 0 קילומטר לשנה, העלות היתה 1500 (אחרי הפחתה של עלות הטיפולים). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השכר הגלובלי לא רלבנטי, זמן עבודה מבוזבז צריך להשלים, וההשלמה באה על חשבון הזמן שלך שזו ההערכה הכי סבירה שלו (הרי אם תאמר שהיעילות שלך ביום עבודה שקצר בשעה בגלל נסיעות זהה ליום עבודה ארוך יותר, בקלות נגיע עד אבסורדום). הטיפולים התקופתיים אצלי לא תלויים כמעט בנסועה. כל שנה לפני הטסט אני עושה טיפול שנתי. וחוץ מזה, בגלל זה העלתי לך את החישוב שלי משליש שקל לחצי פר קילומטר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המנהל שלי מודע לכך שאני עובד פחות ביום שאני מגיע בו למשרד (דיברנו על זה) והוא מביא את זה בחשבון בקביעת לוחות הזמנים של המשימות השונות. כאמור, לא אני עשיתי את התחשיב של עלות נסיעה ברכב פרטי. יש אנשים חכמים שזה מקצועם שהגיעו למסקנה שהעלות השולית היא סביב שקל אחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא סומך על 'אנשים חכמים' ארביטרריים, כשיש לי גישה ישירה לנתונים שרלבנטיים לי. וזה עוד לפני שהזכרנו שחלק מהחישובים האלה הם של חברות ליסינג מחד ואיגודי עובדים מאידך,ששניהם באים מאג'נדה חריפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתקופה בה הייתי משתמש רכבת כבד (נגד כיוון הפקקים), ניצלתי את הדרך הלוך וחזור כדי לעבוד. העדר הצורך לנהוג היווה יתרון גדול בהשוואה לרכב פרטי, ואפשר להפחית בערך שעה וחצי מזמן השהות במשרד. אבל אולי לא לכולם נוח לעבוד ברכבת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האסון הקרוי יותר מדי אופניים חשמליות" - אני מנחש שאתה מדבר על תל-אביב? הוא עדיין טוב לאין שיעור מהאלטרנטיבה שבה מחליפות אותם מכוניות פרטיות ואפילו אוטובוסים, לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמוכן, האם יש מספיק נתיבים נפרדים לאופניים, ואם כן, האם הולכי רגל מקפידים להשאיר אותם לרוכבי אופניים ולא ללכת בהם? (דוגמה רעה: בחוף דדו סימנו שביל אופניים. על כל המדרכה שלצד הכביש. כלומר הולכי רגל צריכים ללכת שם) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, בפארק הכט הסמוך, סימנו שבילים נפרדים להולכי רגל ורוכבי אופניים. לא עובד. דווקא שם החיפאים תומכים בעירוב שימושים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזמין אותך לבקר ברח' קק"ל בתל-אביב, בקטע שבין חיים לבנון לנתיבי איילון, בשעות 4-7 בערב, אחרי סוכות. נתיב אופניים דו-סטרי ונתיב ייעודי לתחב"צ מותירים נתיב יחיד לרכב פרטי בכיוון מזרח. כבר בימים אלה יש שם עומס לא מבוטל בשעות אלה, ומה שיקרה עם תחילת שנה"ל באוניברסיטה די ברור לשוטה הנבואה המקומי אבל לא לעיריית תל-אביב על שלל מהנדסי התחבורה שלה. אני כבר הצטיידתי בארגז ארטיקים ועומד לעשות את המליונים שלי בקרוב, אם רק אצליח להגיע לשם איכשהו, אולי בתחב"צ. גם מסלול האופניים שנסלל לתפארה ברח' רקאנטי ברמת-אביב ג', שומם ונטוש כהירושימה ביום שאחרי, לא ממש תורם לרווחת הציבור. אם חולדאי היהגבר אמיתי הוא היה מודה בטעות ומחזיר את המצב לקדמותו, אבל ברור שהתגובה הציבורית היתה מתייחסת לכך בחומרה. אם כבר שפכת ים של כסף על קלקול של משהו, אל תתקן אותו! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ח̲י̲ד̲ה̲ ̲ל̲ש̲ב̲ת̲: א-פרופו הרחוב הזה, יש שם רמזור להולכי רגל שאמור להיות מופעל רק כשמישהו לוחץ על לחצן מיועד בגלל מיעוטם של אלה (זה בקטע הכביש שמוביל משום מקום לשום מקום). אלא, שמעשה שטן, כמעט בכל פעם שאני נוסע שם, וזה קורה לעתים מזומנות למדי, הרמזור אדום למרות שאין שום נפש חיה במרחק סביר ממעבר החציה. הודעתי לעיריה על התקלה, הם הבטיחו לבדוק ושום דבר לא קרה מאז. אלמלא הפחד ממצלמות הייתי מצפצף על הרמזור הזה, תרתי משמע, וממשיך בנסיעה. מה שאני עושה בפועל הוא עוצר וצועק צעקה מרה על בזבוז הזמן, זיהום האויר, בזבוז הדלק והבלאי למכונית. והחידה היא: באיזה יום בשבוע אני נוסע שם בד"כ? רמז: התשובה בכותרת החידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני מכיר את הרמזור הספציפי שלך אבל בכל הרמזורים שאני מכיר שכוללים לחצן להולכי רגל, הלחצן הזה הוא לטובת העיוורים או כבדי הראייה, והלחיצה עליו לא משפיעה בכלל על פעולת הרמזור. אותי מעצבן כל פעם מחדש רמזור בדרך לבריכה שאור אדום בו הוא רק לטובת הולכי הרגל במעבר החציה שם, ויש שם לחצן, ובכל זאת הוא מרבה להיות אדום למרות שהולכי רגל כמעט ואין שם. אילו היה לחצן שבאמת רק הוא היה מפעיל את האדום הייתי חוסך המון זמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש שני סוגי לחצנים, האחד הוא אכן לטובת מאותגרי ראיה (בעירי הוא גם מדבר אל הלוחץ ומספר לו איפה הוא נמצא, שזה לכשלעצמו דבר די אידיוטי כח האיש הרי הגיע לשם, אבל מילא), ויש סוג אחר של לחצן, ההוא שמסומן ע''י השלט הגדול שאת תמונתו צירפתי בהודעה הקודמת (שלט שכמובן לא רלוונטי עבור מאותגרי ראיה) והוא לפחות לכאורה אמור להשפיע על פעולת הרמזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקווה שהלחצן מהסוג השני יגיע גם לפריפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חיפה זו פריפריה אז הגיע מזמן. אמנם הסוג לכבדי ראיה נפוץ יותר ופעמים רבות הולכי רגל לוחצים עליו בתקוות שווא שהוא גם ישפיע באיזה אופן, אבל גם מהסוג שכן משפיע יש כמה. אין לי מושג מה השיקולים של הגופים המתכננים לשים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בשבת המנגנון מנוטרל כדי לאפשר לשומריה לחצות בבטחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. רמזור של שבת. בגלל מיעוט החוצים שם (החציה היחידה של הכביש שיש בה טעם היא לתחנת אוטובוס שממילא לא פעילה בשבתות וחגים) הצעתי לעיריה להחליף את האור האדום בכתום מהבהב, אבל בגלל שזה כביש מהיר יחסית הם לא מוכנים. אני בטוח שעם קצת רצון טוב, המכון הטכנולגי הלכתי יכול למצוא פתרון שלא יגרום לסגירת שום מעגל חשמלי (הבנתי שהאיסור ההלכתי על סגירת מעגלים חשמליים הוא מחשש לגרום לניצוץ שכמוהו כאש, ואכן מי לידי יתקע שאותו ניצוץ זערורי לא יבעיר גרגיר אבק מיקרוסקופי? נכון שאפשר למנוע את זה בקלות, בין אם ע"י שימוש במתח נמוך מאד ובין אם באטימת המתקן החשמלי כולו במיכל חנקן, אבל דחילק, שוטה, מה אתה מבלבל לנו את המוח בעניינים בהם אינך מבין דבר?), אבל למה שמישהו יטרח אם אפשר פשוט להעמיד בכל שבת כמה מאות של מכוניות שמלכתחילה לא היו אמורות לחלל את קדושת השבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'הבנתי שהאיסור ההלכתי על סגירת מעגלים חשמליים הוא מחשש לגרום לניצוץ שכמוהו כאש'. מעבר לחשש הניצוץ - ככל שהוא יכול שלא להתרחש-,כמדומני שהטעם הנוסף ו'הרציונלי' לעניין מלאכות-השבת הן מלאכות ''בונה'' או ''מכה בפטיש''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה 'בונה" או "מכה בפטיש", ואיך זה קשור לכפתור תמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל"ט אבות מלאכה [ויקיפדיה] האסורות בשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור הזה לא תרם לי שום דבר. מאחר וכתוב ''לא תעשה כל מלאכה'' ברור שאסור לבנות או לעבוד עם פטיש גם אם זה לא ייאמר במפורש. אבל העובדה שמקשרים זאת עם לחיצה על כפתור לצורך חצייה בטוחה של כביש (שהיא כשלעצמה בוודאי מותרת) חשבתי שאולי מייחסים למילים האלה האלה איזו משמעות שמעבר לפירוש הפשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגירת המעגל החשמלי הוא בכלל מלאכת 'בונה' לפוסקים האוסרים שימוש בחשמל בשבת שאין בו בעירה. סגירת המעגל החשמלי כמו יצירה חדשה. גם 'מכה בפטיש' היא מלאכה שמייצרת משהו חדש שלא היה קיים מקודם. לא מכיר את הדקויות בין המלאכות,אבל ניתן להניח את דעתו של הרשכ''ג שניצוץ כלשהו לא יהיה בהפעלת הכפתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. (למרות שאני לא הייתי רואה בסגירת מעגל חשמלי איזו יצירה חדשה. אבל שיהיה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אם כך שאלת רב חדשה: מה הבעיה עם מנגנון בו כל המעגלים החשמליים סגורים ופועלים כסדרם עוד מימות החול, ובתכום זרם זולג מזערי של מליונית האמפר, עד שמישהו עומד מול המצלמה (אל דאגה, אף היא מופעלת זה מכבר) ואז הזרם מתגבר במידה מספקת כדי להשפיע על פעולת הרמזור? מתקנים כאלה מצויים בשפע, מחירם כשני סענטים של אמריקע, וכמעט כל מצלמות האבטחה בעולם מצויידות בהם. לקטני האמונה שאינם מקבלים את פסיקות הרשכ"ג שנתן היתר גורף למתקנים כגון אלה1 - כן, עדיין יש תועי דרך כאלה בארצנו הקדושה - אקרא לעזרתי את מר"ן כבוד הרב שלמה משה עמאר שליט"א שבתשובה לשאלות כלליות בדבר המותר והאסור בקשר למכשירי חשמל הביא את דבריו של "הגאון הגדול המפורסם כמוהר"ר רשז"א2 ע"ה במנחת שלמה ח"א (סימן ט' אות ב')" בזו הלשון: "ונראה דמה שרגילים בשעת השמוש לשנות את הקול, (ברדיו, מגבוה לנמוך ולהיפך), או להעביר הקליטה מגל לגל, מסתבר דאין בזה שום איסור , כיון שלא נעשה בכך שום כבוי והדלקה, הואיל ובסיבוב הרגולטור משתנה רק כוח הזרם, שעובר דרך המנורות מבלי להשפיע כלל על האש עצמה שבתוך המנורות3." אמנם, בל אכחד, בהמשך מתדיין כבוד הרב עמאר עם פסיקת רשז"א, ואף מתנגד לה נחרצות אלא שהוא עוסק בשאלות שקשורות לעניין הקול שהממברנה משמיעה, ואשר לשמחתנו אינן קשורות לרמזורים כלל ועיקר. אין חולק "דכל השמעת קול יש זילות לשבת", אבל הרמזור האמור שקט כדג מת בואקום (רמזורים למאותגרי ראיה אמנם משמיעים נקישות בתדר משתנה בהתאם לאור, אבל הרמזור המדובר אינו כזה). אני חייב להודות שלא התעמקתי בכל דברי החוכמה בהמשך - הרב עמאר כנראה מקבל שכר לפי מילה, ואני לא מתכוון לברית - כך שייתכן שאני מחמיץ משהו. [ההדגשות שלי] תקציר מנהלים: עם קצת רצון טוב אפשר היה למצוא פתרון שיניח את דעתם של שני הדתיים שנקלעים לאותו מקום בשבת טיפוסית בלי לעכב ללא צורך מאות חילונים, אבל בשביל מה לטרוח? ___________ 1- "עונג שבת ולא עונש שבת" - רשכ"ג למתחילים (סימן ז' בע'), הוצאת ולדר התשכ"ג. 2- טפי, בורים ועמרצים, יחרב ביתכם: רבי שלמה זלמן אוירבך [ויקיפדיה] 3- אש במנורות? הן היו מפסיקות לפעול תוך שניות ומייתרות (עוד יותר) את הדיון כולו. מסתמא אלקטרוניקה וכימיה לא היו הצד החזק של הגאון, מה שכמובן לא מנע ממנו להביע את דעתו בעניינים אלה. ממנו ומדומיו למדתי את הכלל שמנחה אותי מימים ימימה: אם אדבר רק על דברים שאני מבין, בהם אנשים יחשבו שאני אילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 אז טוב שאתה לא מדבר על כללי סימני הפיסוק. (לא התאפקתי, מצטער) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בטרם אתייחס למי נגד ומי בעד אלוהי החשמל, הייתי ברשותך מלבן קמעה את המחשבה ההלכתית בזמן המודרני.1 יעקב כ"ץ [ויקיפדיה] טוען שההלכה בזמן המודרני אימצה דפוס התמודדות שאותו הוא כינה 'תגובה אפיפיורית'. לדעתו 'תבעו בעלי ההלכה סמכות לחרוץ משפט בהנהגת הציבור בלי צורך להשתיתו על ראיות מקיפות מן המקורות'. יחד עם זאת בתקופות בהן 'ההלכה מצויה במשבר שומה על הפוסק לחזק את דימויה כמערכת אובייקטיבית ולעגנה במקורות מוסמכים'. מורכבות זאת יוצרות פסיקות הנולדות תוך כדי שאלות ערכניות כאשר הפסיקה מבוססת על המקורות.2 2. בסוף המאה ה-19 בעלי ההלכה אסרו את פעולת החשמל בשבת על מכשירים שהפיקו חום או אור בלבד וזאת בהסתמך על אחת מ 4 קטגוריות אפשריות הנכללות בגדר המלאכות: א. מבעיר ומכבה ב. מכה בפטיש ג. מוליד ד. מבשל. ומכאן שמכשירים המופעלים על החשמל ולא מפיקים אור או חום קיבלו היתר לשימוש בשבת על ידי הפסיקה המרכזית 3. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, החזון איש מציג 2 איסורים חדשים 'בונה' ו-'סותר' וזאת כאשר כל טענותיו דוחים פרשנויות של הראשונים והוא באמת התקשה לבסס את האיסורים החדשים במקורות ההלכתיים. 'בעוד שכמעט כל קודמיו התמקדו בתוצר המופק מהחשמל, התמקד החזון איש בעצם סגירתו של המעגל החשמלי. על פי המסקנה העולה כל פעולות החשמל בלא אבחנה בין הפקת אור וחום לבין פעולות אחרות, כולן אסורות איסור גורף מדאורייתא מדין בונה וסותר וזאת מלבד איסור מבשל,מבעיר,מתקן.' 3. תלמידו צבי יהודה קוק [ויקיפדיה] מספר : ' שוחחנו פעם, אינני זוכר בדיוק מתי, כאשר הרב גורן פרסם מאמר ב'סיני' על החשמל. [...] זה הרתיח את החזון איש. [...] שאלתי אותו: ׳מה יש במאמר הזה שכל כך הרתיח אותך? - הוא לא צודק? - מה אתה רוצה ממנו? – אז הוא אמר: 'הטעות כאן גדולה. העולם טועה. העולם חושב שהאיסור של חשמל בשבת מבוסס וצריך לחפש ראיות כדי להתיר אותו. זה לא נכון! האיסור לגמרי לא מבוסס, וצריך למצוא מקורות כדי לבסס אותו'. כך הוא אמר לי. הוא אמר את זה ביידיש: 'דער עולם האט א טעות. זיי מיינען אז דער איסור איז ברור, און מע'דארף זוכן התרים. אבער ס'איז נישט אזוי! - דער איסור איז נישט ברור, און מע'דארף זוכן איסורים'. אז שאלתי אותו: 'למה?' והוא אמר: 'תאר לך: בימינו, כשכל הטכנולוגיה פועלת על חשמל, אם נתיר חשמל בשבת - תהיה לנו שבת?' – כך הוא אמר לי בפירוש. הוא גילה גישה מטא-הלכתית. כשהוא מצא את דין בונה', זה היה המאמץ ההירואי שלו למצוא משהו, שהוא עצמו, בלבו פנימה. ידע שאיננו הגיוני. החזון איש עמד על הנושא הזה בעקשנות, כי זה נגע בבבת עינו. 4. אני מצטרף לדעת הרשכ"ג שאין חילול שבת במה שתיאר בפתיח דבריו. ואלוהים יכפר על כל החוטאים בצמתים המרומזרים. ---------------------- 1 בנימין בראון, החזון איש , 'דרך הנמקתה של ההכרעה ההלכתית' , עמ' 566-580 , הוצ' מגנס 2 פרקטיקה זאת מכונה בתורת המשפט המודרני מושג שסתום [ויקיפדיה] והיא זאת המציירת את המעגל אחרי שהחץ נורה. 3 מאחר ונורת הלד לא מפיקה חום (?), ניתן לדעתי להשתמש בהם בשבת. למען הסר ספק - אני לא רב ולא נעליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. הגישה הזו נראית לי ראויה. השבת היא בבת עינה של היהדות. בעשר הדיברות יש בסך הכל שני דיברות עשה, והשני הרבה יותר אמורפי. אז יש בסך הכל דיבר אחד שאפשר לבנות עליו שייחד ויאחד את הקהילה. השבת היא יום שאלהים ברך ובעיקר קידש (ייחד). השבת חייבת להיות מיוחדת מכל בחינה והיצירתיות הרבנית בעניין זה מובנת בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תנך עם 3 דיברי עשה. מר צפריר - זה יכול להיות חלק מחידה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא המקורי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ו'לא תחמוד', שהוא האיסור המחשבתי של 'לא תנאף' - מצוי בתנך המרושע, אני מניח שזאת הייתה טעות בתום לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשאתה אומר, אני מופתע. תמיד חשבתי שהיהדות לפני שהפכה לרבנית היתה דת מעשית מאוד, וכל המצוות היו לא על מה שאתה חושב אלא רק על מה שאתה עושה. את חשובפשע היהדות השאירה במקור לנצרות1, ורק מאוחר יותר ניכסה לעצמה גם את הטריטוריה הזאת. אבל "לא תחמוד" מערערת על התזה הזאת. אחרי בדיקה, האיסור המקורי ב"לא תחמוד" הוא על הוצאת רכוש מידי הזולת בתחבולות, ולא על המחשבה. אפילו הרמב"ם, שמחמיר וטוען שגם מה שהמוכר הסכים לו בדיעבד אסור, אומר: "אינו עובר בלאו זה עד שיקח החפץ שחמד". אבל בגרסה השניה של עשרת הדיברות בספר דברים הדיבר הוא "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". האיסור להתאוות הוא בעליל על המחשבה, ולכן החשובפשע נכנס לראשונה ליהדות מוקדם משחשבתי, בעת עריכת ספר דברים. עם זאת, נראה לי שסנונית ראשונה זו לא בישרה את האביב, והכניסה הרצינית של המגבלות על המחשבה ליהדות הגיעה הרבה יותר מאוחר. הפריחה שלהן הגיעה אולי רק בעליית החסידות, שכבר מכוונת את האדם איך ראוי לחשוב ואיך ראוי להרגיש. _____________ 1 לדעתי הערעור של ישו על היהדות היה הנסיון שלו להוסיף לה פן מוסרי כמשקל נגד למצוות המעשיות. אמנם התנאים בני זמנו פחות או יותר כתבו את החריג הגדול בקנון דאז: מסכת אבות, אך למסכת זו אין פירושים בגמרא, וההתיחסות הבאה אליה היא בחיבור "אבות דרבי נתן" מתקופת הגאונים. כיוון שהמשנה נחתמה כאשר הנצרות כבר היתה פעילה, יתכן שזו היתה תוספת פוליטית, שהאמוראים לא ידעו איך לאכול אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 1. אני לא חושב שיש קשר בן האיש ישו לביטול המצוות המעשיות 1 כפי שהתקבל בנצרות המאוחרת. 2. מה המרחק בין הרציונליזם של הרמב"ם לנ נח נחמ נחמן מאומן -----. 1 מתוך ויקיפדיה ; 'פאולוס דגל בביטול המצוות והחלפתן בתפילה ובאמונה בבשורתו של ישו ותחייתו. ההנהגה הוותיקה התנגדה לכך נמרצות בטענה שגם ישו עצמו התנגד לכך. פאולוס האמין שישו כיפר במותו על החטא הקדמון של האדם וחטא זה אינו קיים יותר. המצוות הוטלו על האדם על ידי האל בגלל חטא קדמון זה כסוג של ענישה. משבוטל החטא הקדמון נחתמה "ברית חדשה" בין האל והאדם (המאמין). ' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן. ישו ביקש להוסיף", כפי שכתבתי, ליהדות את הפן המוסרי. מה שעשו מהנצרות אחר כך זה לא באחריותו. 2. התחלתי לכתוב מאמר על השינויים שחלו ביהדות לאורך הדורות, ונטשתי אותו. המהפך הראשון היה המעבר מדת של קרבנות וכהנים לדת של תפילות ורבנים, והדמות המזוהה ביותר איתו היתה רבן יוחנן בן זכאי, החסידות היתה מהפך שני, והד"ל מהפך שלישי, לא קטן יותר מהשניים הקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה של הרב קוק בהחלט הגיונית בעיני, וחבל שבמקום לחפש דרכים לשמור את השבת גם כשהטכנולוגיה מתפתחת (ואי"ה במהרה בימינו תעלה השאלה אם AI יכול לשמש בתור גוי של שבת) מחפשים מתחת לרצפה תירוצים מגוחכים, ומתעסקים בכובד ראש בשאלה אם מותר לחטט באף בשבת. מה רע ב"מותר לשמוע רק דברי תורה וחזנות", "מותר להפעיל מכשיר כמו מעלית ורמזור רק בדרך לסעודת השבת או לבית הכנסת" וכד', כשהעיקרון הוא "המטרה מקדשת [כפשוטו] חלק מהאמצעים"? סבתא שלי ז"ל, שבאחרית ימיה לא יכלה להגיע לבית הכנסת בשבת וסבלה מכך סבל של ממש, היתה ללא ספק שמחה על פסיקות כאלה. א-פרופו גיחוך, החבק של הפקק בבקבוקי משקה היה פעם בנוי כך שכאשר פותחים לראשונה את הבקבוק הוא נקרע בנקודה חלשה, והסבירו לי שזה נעשה כדי שחס וחלילה לא תיווצר טבעת ונמצאנו עוברים עברה של יצירת כלי ביום הקודש. משום מה בשנים האחרונות זה כבר לא המצב, ומעניין למה. האם זה קשור לכך שהפקקים שהיו אז מתכתיים עברו להיות פלסטיק, או אולי חברות המשקאות הגדילו את תרומותיהן לישיבות כדי להיפטר מהסיבוך הזה? תיק"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב קוק המוזכר לעיל לא נקט גישה הלכתית בעניין. איזכורו הוא על מנת לחזק את הטענה שהחזון איש נקט בנושא זה בגישת 'מושגי שסתום' כדי ליישם תקנות ציבור בהלכה היהודית. בר-הפלוגתא שלו בעניין היה הרב אוירבך שחיבר בשנת 1934 ספר שעוסק בסוגיות החשמל 'מאורי האש' וממנו עולה שהוא התיר הפעלת מכשירים חשמליים שלא מפיקים אור וחום והם מותרים אפילו מדרבנן, משמע מותרים בשבת . יתרה מזאת מחילופי המכתבים בינו לבין החזון איש בשנת 1948 עולה שהוא התיר לאימו הישישה 1 להפעיל מכשיר שמיעה בשבת שפועל על סוללות. לטענת החזון איש כאמור האיסור להפעלת חשמל בשבת הוא בגלל איסור בונה. לדעתו סגירת שני חלקים זה עם זה שקע/תקע הוא בכלל מלאכת בונה וזאת מהטעם העיקרי ש'חיבור חוט החשמל מעורר את כח החשמלי בחוט עצמו' ולכן זאת יצירה חדשה. טיעון נוסף הוא שיש כאן תיקון חוט מת לחוט חי. תחיית החוטים. הר' אוירבך משיב לו שחיבור חוטי החשמל לא בדיוק 'מעוררים' או מקימים לתחייה חוטים מתים וזאת משום שהאלקטרונים מצויים בחוטים עוד קודם חיבור התקע לשקע. נימוק נוסף לחזון איש הוא שלחוט המתכת המוליך את הזרם יש ' כח קבלה' / מוליך שאינו קיים בחומרים אחרים. כח זה הופך את שני קצות החוט לפרקים פוטנציאליים של כלי. ומה שמוציא את אפשרות זאת מן הכח אל הפועל הוא פעולת החיבור בידי האדם מה שהופך את העולה למלאכת מחשבת השאולה מהמשכן ובכך האיסור בונה תואם לאיסור הרעיוני 2 הר' אוירבך מספר לימים ש'מפני הכבוד והיראה שוב לא כתבתי כלום'. בראון מציין שהחזון איש 'מגלה קשיים וטיעונים דחוקים. הוא מרחיב את גדר בונה באופן חסר תקדים, דוחה את פירושי הרמב"ן והריטב"א וזאת חרף הצהרותיו החוזרות ונישנות בדבר המחויבות לפירושי הראשונים, הופך תנאים מצטברים לתנאים חלופיים, מוותר על אחד התנאים ולאחר מכן חוזר אליו, עורך הבחנות שתקפותם המדעית מעוררת שאלות ועוד.' כאמור לעיל - החץ - שמירת אופי השבת - נורה. המעגל הוא השסתום. ------------- 1 לו היית מספר זאת לאימך המנוחה יתכן והייתה משתכנעת לעלות למעלית חשמלית שנעה מלמעלה למטה ואפילו מימין לשמאל, ובעצם לכל הכיוונים. 2 תופעת החשמל (והחום) מצוי גם בטבע גם בלי התערבות אנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 סבתי, לא אימי. אימי היתה פטורה מהעול הזה. 2 no kidding!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על הטעות. אני קורא סבתא ומדמיין אם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לניצוץ אלא למה שכתב קוזמו. מכון צומת איננו מייעד את הפתרונות מהסוג הזה לציבור הרחב אלא למקרים פרטניים, ורבים נמנעים מלהשתמש בהם גם ככה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"שבדרך הטבע הופכת לאסון הקרוי יותר מדי אופניים חשמליות" - אתה קצת מגזים. אמנם את השיבוש "אופניים חשמליות" יש לבער, אבל לא הייתי נסחף עד כדי כינויו "אסון". שנתפשר על "פגע רע"? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני פשוט חושב על תאונות בין אופניים חשמליות לבין עצמן ולבין הולכי רגל ונוסעי אופניים. אם תצליח להגיע לתרבות של ''אין רכב םרטי'', ההתנגשויות שהזכרתי עשויות להפוך למכה רצינית וחלק מהן יהיו םגיעות גופניות מסוכנות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם נגיע לתרבות של "אין רכב פרטי" אופניים חשמליים יסעו על הכביש (כמו שהם אמורים) כך שמספר התאונות אופניים/הולך רגל יצטמצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה אולי בשבדיה שם רוה''מ נוסע על אופניים. בישראל הכביש ישמר לשימושם של נתניהו, נשיא המדינה והרבנים הראשיים, שועים ושרים, חברי מרכז הליכוד, סלבס מהאיי ליסט, נכי צה''ל וסתם בעלי פטורים, רבנים וראשי כנופיות בכירים, חה''כ לשעבר, בני החמולה של ראש העיר ומקורבים של פאינה קירשנבאום ושלמה ארצי. והרשימה אינה מלאה מי שלא יהיו ברשימה ככל הנראה, זה אני ואת, שנאלץ לנווט בין רוכבי אופניים חשמליים על סטרואידים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיברת על *תרבות* של אין רכב פרטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ח"א שמאל, אני קורא אותך לסדר בפעם השניה! (בן אדם, הטחו עיניך מראות שחיוונתי לשיבוש "חשמליות" כאילו אופָן הוא נקבה?). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק דוורים ישתמשו באופנים חשמליים, כל השאר באופניים חשמליות. דוור דוור על אופניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני בוחר ברכבת על-פני רכב פרטי, גם אם אין פקקים כלל. שעה נהיגה (לחץ, ריכוז גבוה, חוסר יכולת לנוח) או שעה ישיבה, עם אוזניות איכותיות ומוזיקה שקטה, קורא ספר או עובד? אין שאלה בכלל. הפקקים, כמובן, הופכים את ההחלטה ל-no brainer מוחלט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא בתל אביב? רכבת השלום היא מרכז עסקים מהגדולים בארץ (לא רק הקניון והמשרדים הצמודים, אלא גם קריית הממשלה מעבר לכביש, הקרייה הצבאית ומרכז הקניות/הסעדה בשרונה). רכבת ההגנה מגיעה ישר לדרום העיר על רצף החנויות שבתחנה המרכזית החדשה והסביבה. נשארו רכבת ארלוזורוב ורכבת צפון הבאמת מבאסות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מרכזי עסקים את רוצה שהרכבת תקים1 בעיר אחת? רכבת ארלוזורוב2 וצפון מאד מועילות לשכונות לידן, מדוע ביאסוך? 1 הקרייה, מגדלי עזריאלי וקריית הממשלה היו שם עוד לפני תחנת רכבת השלום, אז קשה לומר שהיא 'הקימה' אותם. 2 ארלוזורוב אפילו מגושרת ישירות למתחם הבורסה ברמת גן, קשה לי לסווג אותו כמרכז עסקים זניח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התחנה בארלוזורוב באמת מאד מועילה, היא פשוט לא מקום שהפך למרכז מסחרי/תרבותי (היא אכן מגושרת למתחם הבורסה וככזו מרכז עסקי משמעותי. מודה ששכחתי מקיומו). רוצה לומר - באופן אישי אם אני צריכה לקחת רכבת וכל הנתונים שווים, אעדיף להגיע לתחנה בשלום (ובד"כ בעדיפות שנייה להגנה) אפילו שבמקרה יצא שאני גרה במרחק די דומה לשלושתן, כי ההתנהלות סביב (וגם ההמתנה) לדעתי משמעותית נעימים יותר להולכת הרגל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני דוקא מעדיף את ארלוזורוב על השלום - השלום היא באמצע הצומת הכי עמוס במדינה, כך שלא משנה אם את ממשיכה משם ברגל, באופניים או ברכב, זה לא יהיה נעים. וחוץ מזה, עבור מקום המגורים שלי ארלוזורוב הרבה יותר קרובה :) אגב, בהיסטוריה הרחוקה כשעוד השתמשתי יותר באוטובוסים או רכבות בעת הצורך, מאד חיבבתי את התחנה בארלוזורוב. היא קטנה ונוחה ואתה מהר מאוד בחוץ, בלי כל הטררם של קניון מפלצתי מסביב. החסרון העיקרי שלה - שמן הסתם כבר מזמן שונה - זה שהיה ממנה מעבר תת-קרקעי קטן למי שרצה לחצות את הצומת הקרובה, ובלילה הוא היה חשוך יתר על המידה1. 1 לגמרי אופציונלי לסצינה ב"IT" ודומיו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה ההבדל בין צומת לגרב? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודע, שאת שתיהםן מותר (מותר?) לומר בזכר ובנקבה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלמרות ששניהם זכרים, האקדמיה פסקה לאחרונה שמותר לקרוא לגרב גם בלשון נקבה. בוז לאקדמיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע אם אתה רציני בעניין ה''בוז'' או שלשונך בלחי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל התשובה שלי לשאלתך נכונה. אני תוהה מתי האקדמיה תכשיר את הביטוי הנתעב “אופניים חשמליות”. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמובן. היא התכוונה להיות שאלה רטורית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה מבאס בתחנת הרכבת תל-אביב האוניברסיטה? יש לידה לא רק אוניברסיטה שלמה, אלא גם את מרכז הירידים, לונה-פארק ופארק הירקון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחנת הרכבת קרובה רעיונית לאוניברסיטה. בפועל כדי להגיע אליה דרושה הליכה לא מאד קצרה ובעיקר מאד לא נעימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי את הדרך שביניהן יותר מפעם אחת ובשני הכיוונים וזה לא זכור לי כחוויה קשה. ההליכה שאני עושה היום מתחנת הרכבת חוף הכרמל למשרד שלי במת''ם יותר ארוכה (אבל לא בעלייה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני עם העלמה עפרונית. לא הייתי קורא להליכה הזאת ''קשה'', אבל היא יותר ארוכה ופחות נעימה מהחוויה המקבילה באוניברסיטת בן גוריון או במכון ויצמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הליכה סבירה באביב... אבל בגשם / בחום היא חוויה מפוקפקת למדי | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |