 |
|
 |
||
|
||||
 |
איני מכיר את הרמזור הספציפי שלך אבל בכל הרמזורים שאני מכיר שכוללים לחצן להולכי רגל, הלחצן הזה הוא לטובת העיוורים או כבדי הראייה, והלחיצה עליו לא משפיעה בכלל על פעולת הרמזור. אותי מעצבן כל פעם מחדש רמזור בדרך לבריכה שאור אדום בו הוא רק לטובת הולכי הרגל במעבר החציה שם, ויש שם לחצן, ובכל זאת הוא מרבה להיות אדום למרות שהולכי רגל כמעט ואין שם. אילו היה לחצן שבאמת רק הוא היה מפעיל את האדום הייתי חוסך המון זמן. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
יש שני סוגי לחצנים, האחד הוא אכן לטובת מאותגרי ראיה (בעירי הוא גם מדבר אל הלוחץ ומספר לו איפה הוא נמצא, שזה לכשלעצמו דבר די אידיוטי כח האיש הרי הגיע לשם, אבל מילא), ויש סוג אחר של לחצן, ההוא שמסומן ע''י השלט הגדול שאת תמונתו צירפתי בהודעה הקודמת (שלט שכמובן לא רלוונטי עבור מאותגרי ראיה) והוא לפחות לכאורה אמור להשפיע על פעולת הרמזור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקווה שהלחצן מהסוג השני יגיע גם לפריפריה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם חיפה זו פריפריה אז הגיע מזמן. אמנם הסוג לכבדי ראיה נפוץ יותר ופעמים רבות הולכי רגל לוחצים עליו בתקוות שווא שהוא גם ישפיע באיזה אופן, אבל גם מהסוג שכן משפיע יש כמה. אין לי מושג מה השיקולים של הגופים המתכננים לשים אותו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי בשבת המנגנון מנוטרל כדי לאפשר לשומריה לחצות בבטחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. רמזור של שבת. בגלל מיעוט החוצים שם (החציה היחידה של הכביש שיש בה טעם היא לתחנת אוטובוס שממילא לא פעילה בשבתות וחגים) הצעתי לעיריה להחליף את האור האדום בכתום מהבהב, אבל בגלל שזה כביש מהיר יחסית הם לא מוכנים. אני בטוח שעם קצת רצון טוב, המכון הטכנולגי הלכתי יכול למצוא פתרון שלא יגרום לסגירת שום מעגל חשמלי (הבנתי שהאיסור ההלכתי על סגירת מעגלים חשמליים הוא מחשש לגרום לניצוץ שכמוהו כאש, ואכן מי לידי יתקע שאותו ניצוץ זערורי לא יבעיר גרגיר אבק מיקרוסקופי? נכון שאפשר למנוע את זה בקלות, בין אם ע"י שימוש במתח נמוך מאד ובין אם באטימת המתקן החשמלי כולו במיכל חנקן, אבל דחילק, שוטה, מה אתה מבלבל לנו את המוח בעניינים בהם אינך מבין דבר?), אבל למה שמישהו יטרח אם אפשר פשוט להעמיד בכל שבת כמה מאות של מכוניות שמלכתחילה לא היו אמורות לחלל את קדושת השבת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'הבנתי שהאיסור ההלכתי על סגירת מעגלים חשמליים הוא מחשש לגרום לניצוץ שכמוהו כאש'. מעבר לחשש הניצוץ - ככל שהוא יכול שלא להתרחש-,כמדומני שהטעם הנוסף ו'הרציונלי' לעניין מלאכות-השבת הן מלאכות ''בונה'' או ''מכה בפטיש''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה 'בונה" או "מכה בפטיש", ואיך זה קשור לכפתור תמים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ל"ט אבות מלאכה [ויקיפדיה] האסורות בשבת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור הזה לא תרם לי שום דבר. מאחר וכתוב ''לא תעשה כל מלאכה'' ברור שאסור לבנות או לעבוד עם פטיש גם אם זה לא ייאמר במפורש. אבל העובדה שמקשרים זאת עם לחיצה על כפתור לצורך חצייה בטוחה של כביש (שהיא כשלעצמה בוודאי מותרת) חשבתי שאולי מייחסים למילים האלה האלה איזו משמעות שמעבר לפירוש הפשוט. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סגירת המעגל החשמלי הוא בכלל מלאכת 'בונה' לפוסקים האוסרים שימוש בחשמל בשבת שאין בו בעירה. סגירת המעגל החשמלי כמו יצירה חדשה. גם 'מכה בפטיש' היא מלאכה שמייצרת משהו חדש שלא היה קיים מקודם. לא מכיר את הדקויות בין המלאכות,אבל ניתן להניח את דעתו של הרשכ''ג שניצוץ כלשהו לא יהיה בהפעלת הכפתור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. (למרות שאני לא הייתי רואה בסגירת מעגל חשמלי איזו יצירה חדשה. אבל שיהיה.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה, אם כך שאלת רב חדשה: מה הבעיה עם מנגנון בו כל המעגלים החשמליים סגורים ופועלים כסדרם עוד מימות החול, ובתכום זרם זולג מזערי של מליונית האמפר, עד שמישהו עומד מול המצלמה (אל דאגה, אף היא מופעלת זה מכבר) ואז הזרם מתגבר במידה מספקת כדי להשפיע על פעולת הרמזור? מתקנים כאלה מצויים בשפע, מחירם כשני סענטים של אמריקע, וכמעט כל מצלמות האבטחה בעולם מצויידות בהם. לקטני האמונה שאינם מקבלים את פסיקות הרשכ"ג שנתן היתר גורף למתקנים כגון אלה1 - כן, עדיין יש תועי דרך כאלה בארצנו הקדושה - אקרא לעזרתי את מר"ן כבוד הרב שלמה משה עמאר שליט"א שבתשובה לשאלות כלליות בדבר המותר והאסור בקשר למכשירי חשמל הביא את דבריו של "הגאון הגדול המפורסם כמוהר"ר רשז"א2 ע"ה במנחת שלמה ח"א (סימן ט' אות ב')" בזו הלשון: "ונראה דמה שרגילים בשעת השמוש לשנות את הקול, (ברדיו, מגבוה לנמוך ולהיפך), או להעביר הקליטה מגל לגל, מסתבר דאין בזה שום איסור , כיון שלא נעשה בכך שום כבוי והדלקה, הואיל ובסיבוב הרגולטור משתנה רק כוח הזרם, שעובר דרך המנורות מבלי להשפיע כלל על האש עצמה שבתוך המנורות3." אמנם, בל אכחד, בהמשך מתדיין כבוד הרב עמאר עם פסיקת רשז"א, ואף מתנגד לה נחרצות אלא שהוא עוסק בשאלות שקשורות לעניין הקול שהממברנה משמיעה, ואשר לשמחתנו אינן קשורות לרמזורים כלל ועיקר. אין חולק "דכל השמעת קול יש זילות לשבת", אבל הרמזור האמור שקט כדג מת בואקום (רמזורים למאותגרי ראיה אמנם משמיעים נקישות בתדר משתנה בהתאם לאור, אבל הרמזור המדובר אינו כזה). אני חייב להודות שלא התעמקתי בכל דברי החוכמה בהמשך - הרב עמאר כנראה מקבל שכר לפי מילה, ואני לא מתכוון לברית - כך שייתכן שאני מחמיץ משהו. [ההדגשות שלי] תקציר מנהלים: עם קצת רצון טוב אפשר היה למצוא פתרון שיניח את דעתם של שני הדתיים שנקלעים לאותו מקום בשבת טיפוסית בלי לעכב ללא צורך מאות חילונים, אבל בשביל מה לטרוח? ___________ 1- "עונג שבת ולא עונש שבת" - רשכ"ג למתחילים (סימן ז' בע'), הוצאת ולדר התשכ"ג. 2- טפי, בורים ועמרצים, יחרב ביתכם: רבי שלמה זלמן אוירבך [ויקיפדיה] 3- אש במנורות? הן היו מפסיקות לפעול תוך שניות ומייתרות (עוד יותר) את הדיון כולו. מסתמא אלקטרוניקה וכימיה לא היו הצד החזק של הגאון, מה שכמובן לא מנע ממנו להביע את דעתו בעניינים אלה. ממנו ומדומיו למדתי את הכלל שמנחה אותי מימים ימימה: אם אדבר רק על דברים שאני מבין, בהם אנשים יחשבו שאני אילם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3 אז טוב שאתה לא מדבר על כללי סימני הפיסוק. (לא התאפקתי, מצטער) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. בטרם אתייחס למי נגד ומי בעד אלוהי החשמל, הייתי ברשותך מלבן קמעה את המחשבה ההלכתית בזמן המודרני.1 יעקב כ"ץ [ויקיפדיה] טוען שההלכה בזמן המודרני אימצה דפוס התמודדות שאותו הוא כינה 'תגובה אפיפיורית'. לדעתו 'תבעו בעלי ההלכה סמכות לחרוץ משפט בהנהגת הציבור בלי צורך להשתיתו על ראיות מקיפות מן המקורות'. יחד עם זאת בתקופות בהן 'ההלכה מצויה במשבר שומה על הפוסק לחזק את דימויה כמערכת אובייקטיבית ולעגנה במקורות מוסמכים'. מורכבות זאת יוצרות פסיקות הנולדות תוך כדי שאלות ערכניות כאשר הפסיקה מבוססת על המקורות.2 2. בסוף המאה ה-19 בעלי ההלכה אסרו את פעולת החשמל בשבת על מכשירים שהפיקו חום או אור בלבד וזאת בהסתמך על אחת מ 4 קטגוריות אפשריות הנכללות בגדר המלאכות: א. מבעיר ומכבה ב. מכה בפטיש ג. מוליד ד. מבשל. ומכאן שמכשירים המופעלים על החשמל ולא מפיקים אור או חום קיבלו היתר לשימוש בשבת על ידי הפסיקה המרכזית 3. בשנות ה-30 של המאה הקודמת, החזון איש מציג 2 איסורים חדשים 'בונה' ו-'סותר' וזאת כאשר כל טענותיו דוחים פרשנויות של הראשונים והוא באמת התקשה לבסס את האיסורים החדשים במקורות ההלכתיים. 'בעוד שכמעט כל קודמיו התמקדו בתוצר המופק מהחשמל, התמקד החזון איש בעצם סגירתו של המעגל החשמלי. על פי המסקנה העולה כל פעולות החשמל בלא אבחנה בין הפקת אור וחום לבין פעולות אחרות, כולן אסורות איסור גורף מדאורייתא מדין בונה וסותר וזאת מלבד איסור מבשל,מבעיר,מתקן.' 3. תלמידו צבי יהודה קוק [ויקיפדיה] מספר : ' שוחחנו פעם, אינני זוכר בדיוק מתי, כאשר הרב גורן פרסם מאמר ב'סיני' על החשמל. [...] זה הרתיח את החזון איש. [...] שאלתי אותו: ׳מה יש במאמר הזה שכל כך הרתיח אותך? - הוא לא צודק? - מה אתה רוצה ממנו? – אז הוא אמר: 'הטעות כאן גדולה. העולם טועה. העולם חושב שהאיסור של חשמל בשבת מבוסס וצריך לחפש ראיות כדי להתיר אותו. זה לא נכון! האיסור לגמרי לא מבוסס, וצריך למצוא מקורות כדי לבסס אותו'. כך הוא אמר לי. הוא אמר את זה ביידיש: 'דער עולם האט א טעות. זיי מיינען אז דער איסור איז ברור, און מע'דארף זוכן התרים. אבער ס'איז נישט אזוי! - דער איסור איז נישט ברור, און מע'דארף זוכן איסורים'. אז שאלתי אותו: 'למה?' והוא אמר: 'תאר לך: בימינו, כשכל הטכנולוגיה פועלת על חשמל, אם נתיר חשמל בשבת - תהיה לנו שבת?' – כך הוא אמר לי בפירוש. הוא גילה גישה מטא-הלכתית. כשהוא מצא את דין בונה', זה היה המאמץ ההירואי שלו למצוא משהו, שהוא עצמו, בלבו פנימה. ידע שאיננו הגיוני. החזון איש עמד על הנושא הזה בעקשנות, כי זה נגע בבבת עינו. 4. אני מצטרף לדעת הרשכ"ג שאין חילול שבת במה שתיאר בפתיח דבריו. ואלוהים יכפר על כל החוטאים בצמתים המרומזרים. ---------------------- 1 בנימין בראון, החזון איש , 'דרך הנמקתה של ההכרעה ההלכתית' , עמ' 566-580 , הוצ' מגנס 2 פרקטיקה זאת מכונה בתורת המשפט המודרני מושג שסתום [ויקיפדיה] והיא זאת המציירת את המעגל אחרי שהחץ נורה. 3 מאחר ונורת הלד לא מפיקה חום (?), ניתן לדעתי להשתמש בהם בשבת. למען הסר ספק - אני לא רב ולא נעליים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
3. הגישה הזו נראית לי ראויה. השבת היא בבת עינה של היהדות. בעשר הדיברות יש בסך הכל שני דיברות עשה, והשני הרבה יותר אמורפי. אז יש בסך הכל דיבר אחד שאפשר לבנות עליו שייחד ויאחד את הקהילה. השבת היא יום שאלהים ברך ובעיקר קידש (ייחד). השבת חייבת להיות מיוחדת מכל בחינה והיצירתיות הרבנית בעניין זה מובנת בעיני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תנך עם 3 דיברי עשה. מר צפריר - זה יכול להיות חלק מחידה ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא המקורי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר ו'לא תחמוד', שהוא האיסור המחשבתי של 'לא תנאף' - מצוי בתנך המרושע, אני מניח שזאת הייתה טעות בתום לב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עכשיו כשאתה אומר, אני מופתע. תמיד חשבתי שהיהדות לפני שהפכה לרבנית היתה דת מעשית מאוד, וכל המצוות היו לא על מה שאתה חושב אלא רק על מה שאתה עושה. את חשובפשע היהדות השאירה במקור לנצרות1, ורק מאוחר יותר ניכסה לעצמה גם את הטריטוריה הזאת. אבל "לא תחמוד" מערערת על התזה הזאת. אחרי בדיקה, האיסור המקורי ב"לא תחמוד" הוא על הוצאת רכוש מידי הזולת בתחבולות, ולא על המחשבה. אפילו הרמב"ם, שמחמיר וטוען שגם מה שהמוכר הסכים לו בדיעבד אסור, אומר: "אינו עובר בלאו זה עד שיקח החפץ שחמד". אבל בגרסה השניה של עשרת הדיברות בספר דברים הדיבר הוא "וְלֹא תַחְמֹד אֵשֶׁת רֵעֶךָ וְלֹא תִתְאַוֶּה בֵּית רֵעֶךָ שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ". האיסור להתאוות הוא בעליל על המחשבה, ולכן החשובפשע נכנס לראשונה ליהדות מוקדם משחשבתי, בעת עריכת ספר דברים. עם זאת, נראה לי שסנונית ראשונה זו לא בישרה את האביב, והכניסה הרצינית של המגבלות על המחשבה ליהדות הגיעה הרבה יותר מאוחר. הפריחה שלהן הגיעה אולי רק בעליית החסידות, שכבר מכוונת את האדם איך ראוי לחשוב ואיך ראוי להרגיש. _____________ 1 לדעתי הערעור של ישו על היהדות היה הנסיון שלו להוסיף לה פן מוסרי כמשקל נגד למצוות המעשיות. אמנם התנאים בני זמנו פחות או יותר כתבו את החריג הגדול בקנון דאז: מסכת אבות, אך למסכת זו אין פירושים בגמרא, וההתיחסות הבאה אליה היא בחיבור "אבות דרבי נתן" מתקופת הגאונים. כיוון שהמשנה נחתמה כאשר הנצרות כבר היתה פעילה, יתכן שזו היתה תוספת פוליטית, שהאמוראים לא ידעו איך לאכול אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 1. אני לא חושב שיש קשר בן האיש ישו לביטול המצוות המעשיות 1 כפי שהתקבל בנצרות המאוחרת. 2. מה המרחק בין הרציונליזם של הרמב"ם לנ נח נחמ נחמן מאומן -----. 1 מתוך ויקיפדיה ; 'פאולוס דגל בביטול המצוות והחלפתן בתפילה ובאמונה בבשורתו של ישו ותחייתו. ההנהגה הוותיקה התנגדה לכך נמרצות בטענה שגם ישו עצמו התנגד לכך. פאולוס האמין שישו כיפר במותו על החטא הקדמון של האדם וחטא זה אינו קיים יותר. המצוות הוטלו על האדם על ידי האל בגלל חטא קדמון זה כסוג של ענישה. משבוטל החטא הקדמון נחתמה "ברית חדשה" בין האל והאדם (המאמין). ' |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. כן. ישו ביקש להוסיף", כפי שכתבתי, ליהדות את הפן המוסרי. מה שעשו מהנצרות אחר כך זה לא באחריותו. 2. התחלתי לכתוב מאמר על השינויים שחלו ביהדות לאורך הדורות, ונטשתי אותו. המהפך הראשון היה המעבר מדת של קרבנות וכהנים לדת של תפילות ורבנים, והדמות המזוהה ביותר איתו היתה רבן יוחנן בן זכאי, החסידות היתה מהפך שני, והד"ל מהפך שלישי, לא קטן יותר מהשניים הקודמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגישה של הרב קוק בהחלט הגיונית בעיני, וחבל שבמקום לחפש דרכים לשמור את השבת גם כשהטכנולוגיה מתפתחת (ואי"ה במהרה בימינו תעלה השאלה אם AI יכול לשמש בתור גוי של שבת) מחפשים מתחת לרצפה תירוצים מגוחכים, ומתעסקים בכובד ראש בשאלה אם מותר לחטט באף בשבת. מה רע ב"מותר לשמוע רק דברי תורה וחזנות", "מותר להפעיל מכשיר כמו מעלית ורמזור רק בדרך לסעודת השבת או לבית הכנסת" וכד', כשהעיקרון הוא "המטרה מקדשת [כפשוטו] חלק מהאמצעים"? סבתא שלי ז"ל, שבאחרית ימיה לא יכלה להגיע לבית הכנסת בשבת וסבלה מכך סבל של ממש, היתה ללא ספק שמחה על פסיקות כאלה. א-פרופו גיחוך, החבק של הפקק בבקבוקי משקה היה פעם בנוי כך שכאשר פותחים לראשונה את הבקבוק הוא נקרע בנקודה חלשה, והסבירו לי שזה נעשה כדי שחס וחלילה לא תיווצר טבעת ונמצאנו עוברים עברה של יצירת כלי ביום הקודש. משום מה בשנים האחרונות זה כבר לא המצב, ומעניין למה. האם זה קשור לכך שהפקקים שהיו אז מתכתיים עברו להיות פלסטיק, או אולי חברות המשקאות הגדילו את תרומותיהן לישיבות כדי להיפטר מהסיבוך הזה? תיק"ו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרב קוק המוזכר לעיל לא נקט גישה הלכתית בעניין. איזכורו הוא על מנת לחזק את הטענה שהחזון איש נקט בנושא זה בגישת 'מושגי שסתום' כדי ליישם תקנות ציבור בהלכה היהודית. בר-הפלוגתא שלו בעניין היה הרב אוירבך שחיבר בשנת 1934 ספר שעוסק בסוגיות החשמל 'מאורי האש' וממנו עולה שהוא התיר הפעלת מכשירים חשמליים שלא מפיקים אור וחום והם מותרים אפילו מדרבנן, משמע מותרים בשבת . יתרה מזאת מחילופי המכתבים בינו לבין החזון איש בשנת 1948 עולה שהוא התיר לאימו הישישה 1 להפעיל מכשיר שמיעה בשבת שפועל על סוללות. לטענת החזון איש כאמור האיסור להפעלת חשמל בשבת הוא בגלל איסור בונה. לדעתו סגירת שני חלקים זה עם זה שקע/תקע הוא בכלל מלאכת בונה וזאת מהטעם העיקרי ש'חיבור חוט החשמל מעורר את כח החשמלי בחוט עצמו' ולכן זאת יצירה חדשה. טיעון נוסף הוא שיש כאן תיקון חוט מת לחוט חי. תחיית החוטים. הר' אוירבך משיב לו שחיבור חוטי החשמל לא בדיוק 'מעוררים' או מקימים לתחייה חוטים מתים וזאת משום שהאלקטרונים מצויים בחוטים עוד קודם חיבור התקע לשקע. נימוק נוסף לחזון איש הוא שלחוט המתכת המוליך את הזרם יש ' כח קבלה' / מוליך שאינו קיים בחומרים אחרים. כח זה הופך את שני קצות החוט לפרקים פוטנציאליים של כלי. ומה שמוציא את אפשרות זאת מן הכח אל הפועל הוא פעולת החיבור בידי האדם מה שהופך את העולה למלאכת מחשבת השאולה מהמשכן ובכך האיסור בונה תואם לאיסור הרעיוני 2 הר' אוירבך מספר לימים ש'מפני הכבוד והיראה שוב לא כתבתי כלום'. בראון מציין שהחזון איש 'מגלה קשיים וטיעונים דחוקים. הוא מרחיב את גדר בונה באופן חסר תקדים, דוחה את פירושי הרמב"ן והריטב"א וזאת חרף הצהרותיו החוזרות ונישנות בדבר המחויבות לפירושי הראשונים, הופך תנאים מצטברים לתנאים חלופיים, מוותר על אחד התנאים ולאחר מכן חוזר אליו, עורך הבחנות שתקפותם המדעית מעוררת שאלות ועוד.' כאמור לעיל - החץ - שמירת אופי השבת - נורה. המעגל הוא השסתום. ------------- 1 לו היית מספר זאת לאימך המנוחה יתכן והייתה משתכנעת לעלות למעלית חשמלית שנעה מלמעלה למטה ואפילו מימין לשמאל, ובעצם לכל הכיוונים. 2 תופעת החשמל (והחום) מצוי גם בטבע גם בלי התערבות אנושית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1 סבתי, לא אימי. אימי היתה פטורה מהעול הזה. 2 no kidding!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער על הטעות. אני קורא סבתא ומדמיין אם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא קשור לניצוץ אלא למה שכתב קוזמו. מכון צומת איננו מייעד את הפתרונות מהסוג הזה לציבור הרחב אלא למקרים פרטניים, ורבים נמנעים מלהשתמש בהם גם ככה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |