בתשובה לדב אנשלוביץ, 31/03/21 18:43
 |
|
 |
||
|
||||
 |
א. ראשית צריך להפריד את ריכנטל מן העיסה. יש כל מיני התנהגויות עדויות ומעשים בלתי מובנים של קסטנר. ההקשר הוא הקשרים ההדוקים מדי של קסטנר עם הגרמנים וטענות של קראוס שקסטנר ניסה להכשיל את מאמצי ההצלה שלו. זו המסגרת של מה שמופיע בספר "האמנם נרצח פעמיים?". זה יהיה ארוך ומפורט מדי לפרט, אבל בקיצור אפשר לומר שבין אוקטובר 44 לינואר 45 (כניסת הצבא האדום לבודפשט) למה שעשה או לא עשה קסטנר לא יכלה להיות השפעה רבה על מאמצי ההצלה בבודפשט. ב. במה שכתבת בתגובתך יש משהו נכון וחשוב מאד. השילוח של יהודי הונגריה מחוץ לבודפשט לאושויץ התרחש בחודשים מאי-יולי 44 והתרחש באופן יעיל ומהיר באופן מרגיז. בתוך התקופה הקצרה הזו הושמדו רוב יהודי הונגריה. למעשה לא היו משלוחים מהונגריה מחוץ לתקופה זו. אתה מדבר על הטענה שנשמעה הרבה בזמן משפט קסטנר שאילו הזהירו את היהודים, לא היה השילוח יעיל כל כך. אלא שהטענה הזו כלל לא נידונה במשפט ובצדק. קסטנר שמע על השמדת יהודי פולין באוקטובר 43 כשנפגש עם אוסקר שינדלר. ריכנטל שידע זאת, כותב שיהודי המשלוחים לא ידעו דבר על הסכנה ומאשים בכך את קסטנר. מדוע אם כן מדובר בטענה בלתי רלאבנטית משפטית לקסטנר? בין אם קסטנר שיתף במידע אנשים אחרים ובין אם שמר זאת לעצמו, היו במרץ 44 כ-3000 פליטים יהודיים מפולין שיכלו לספר להונגרים מה קרה בפולין. ובכל זאת הונגריה נחשבה עד אז כמקלט בטוח יחסית ליהודים. לפני אפריל 44 אפאחד לא הזהיר את יהודי הונגריה. לא קסטנר לא משה קראוס ולא אפאחד אחר. ברמה המשפטית אין כאן מה לבוא בטענות דוקא לקסטנר. ג. במרץ 44 פלשו הגרמנים להונגריה. באפריל 44 הצליחו ורבה וורצל להימלט מאושויץ לסלובקיה ומסרו להנהגת יהודי סלובקיה דו"ח שלא רק תאר את מכונת ההשמדה מבפנים אלא גם תאר את ההכנות שנעשו להשמדת יהודי הונגריה. מה שלא ידעו בזמן משפט קסטנר ומה שריכנטל לא הזכיר, זה שקסטנר היה באפריל בסלובקיה וקיבל עותק מן הדו"ח לידיו. מאחר והשילוחים החלו במאי, יכל קסטנר לכאורה להזהיר את היהודים לא לשתף פעולה. כאן אני רואה את הטענה לאפשרות להציל מאות אלפים ולכן אני טוען שזה עניין נפרד מהתנהגותו של קסטנר לפני ואחרי השילוחים. השילוחים נמשכו כ-10 שבועות בין מאי ל-9 יולי שאז הופסקו בגלל לחץ בינלאומי. באותם שבועות נשלחו 450,000 יהודים לבירקנאו ובעצם לא נותרו יהודים בכל הונגריה פרט לבודפשט. באוקטובר 44 כאשר הנאצים ההונגרים תפסו את השלטון וניסו לחדש את תהליך הרצח, כבר אי אפשר היה מסיבות שונות להפעיל את הרצח התעשייתי ונאלצו לחזור לרצח בשיטות הישנות והלא יעילות. יש כאן מצב מיוחד של חוסר מזל או מחדל. אם היה אפשר לשבש את המשלוחים באותם 10 שבועות קצרים, כנראה שהיו מצילים מאות אלפי יהודים. עד כמה באמת היה אפשר לשבש את המשלוחים ועד כמה ניתן ליחס את המחדל לקסטנר באופן אישי, אלו שאלות גדולות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מרגיש כי בתגובתי הקודמת במקום להבהיר את העניין, סבכתי אותו בבחינת "מרוב עצים". אני רוצה לנסות לסווג את ההאשמות כנגד קסטנר לפי קטגוריות של תוכן, עיתוי וערך משפטי. א. קסטנר היה מודיע של הגרמנים. עיתוי: זו האשמה שמתבססת על עדויות שנחשפו אחרי המשפט. ערך משפטי: שונה מב' רק ברמת הכוונה ואת זה קשה להוכיח משפטית. ב. הסיטואציה פיתתה את קסטנר להפוך למשת"פ. זו גרסה מרוככת של א'. עיתוי: זו היתה ההאשמה שנידונה בזמן המשפט. ערך משפטי: כפי שנפסק בערעור. עניין להיסטוריונים ולא בתי משפט. ג. מסוף 42 ועד אפריל 44 היה צריך להזהיר את יהודי הונגריה לא לעלות לרכבות. עיתוי: זו האשמה שהושמעה בציבור בזמן המשפט. ערך משפטי: לא היה לה. מפני שאפאחד ממנהיגי הקהילה לא עשה זאת ומדוע דוקא קסטנר היה צריך לעשות זאת? ד. מאפריל 44 (אז נודע על תכנון גרמני בפועל להשמיד את יהודי הונגריה) ועד תחילת יולי (הפסקת השילוחים) היה צריך להזהיר את היהודים לא לעלות לרכבות. עיתוי: זו האשמה המתבססת על עובדות שנודעו ברבים לאחר המשפט. ערך משפטי: רלאבנטית ספציפית לקסטנר. קשה לדעת מפני שהעובדות במחלוקת. מה בדיוק ידע קסטנר ומה עשה עם זה? האם הקהילות בערי השדה הוזהרו? מה היה ניתן לעשות ומה יכלה להיות התוצאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי סעיף ג. קסטנר עצמו כותב שהיהודים לא ידעו שהם הולכים להיות מגורשים אל מחוץ להונגריה ולהשמדה, ושהוא כן ידע, כך שלפחות למרות כל מיני דברים שאומרים כל מיני חוקרי שואה, על העובדה הזאת אין וויכוח. איני יודע לאיזה ממנהיגי הקהילה שידעו ולא ספרו אתה מתכוון. אני מניח שהמנהיגים המקומיים בערי הונגריה שמחוץ לבודפשט לא ידעו כפי שלא ידע הציבור שהנהיגו. איני יודע על מנהיגי קהילה אחרים שלא היו תחת חסותו של קסטנר שידעו ולא ספרו וגם אם ידעו לא ברור אילו אמצעים היו להם להעביר את המידע. אם היו כאלה הם פעלו באופן "בלתי ראוי"1 בדיוק כמו קסטנר, אבל הדיון כאן הוא עליו ולא עליהם. לקסטנר הייתה מכונית שניתנה לו על ידי אייכמן והוא הסתובב בה חופשי בערים ובמיוחד בעיר הולדתו. לפי עדות עצמו הוא לא העביר את המידע לקהילות המקומיות שבהן ביקר וכל אחד חייב לשאול את עצמו מדוע לא עשה זאת. וישנו עוד מידע מטריד. היה שם בן משפחה של קסנטר, רופא במקצועו, שהפיץ מה שקוראים לו היום "חדשות כזב" בעיר הולדתם, לפיו היעד של הרכבות עליהם אמורים לעלות היהודים הוא כל מיני אתרים בתוך הונגריה, למטרות עבודה. הוא עשה זאת למרות שידע את האמת. אין הוכחות שהיה זה בשליחות קסנטר או בידיעתו, אבל כשמתבוננים בתמונה כולה, זה סביר מאד. 1 אני חושב שהמושג "ערך משפטי" לא בדיוק מתאים בדיון הזה. במקומו אני משתמש בביטוי "לא ראוי" שלקחתי מהספר שהוא, לדעתי, מתאים יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נתחיל מהסוף. אני מסכים ש"ערך משפטי" לא מדוייק. כוונתי היא בערך "מה אפשר לעשות עם מידע זה בביתת המשפט". אתה התעלמת מהחלוקה שעשיתי בין ג' ל-ד' והחלוקה הזו חשובה ולו בגלל שהיא מקבילה למה שהיה ידוע בזמן המשפט ולמה שנודע אחריו. שני הסעיפים עוסקים בצורך להזהיר את היהודים בערי השדה לא לעלות לרכבות. על כך ש"עמך" הנוסעים לא ידעו לאן הם נוסעים אין מחלוקת (גם ריכנטל כותב על כך). לגבי המנהיגים המקומיים הם כנראה ידעו, מפני שהוזהרו ולא ע"י קסטנר. נחזור לחלוקה בזמן. לגבי ג' - משנת 42 ועד אפריל 44. צריך להניח שההנהגה, או ליתר דיוק אנשי ועדי ההצלה למיניהם והנהגות המפלגות, ידעו על גורלם של יהודי פולין, מפני שהיו בהונגריה כ-2000 פליטים משם, שידעו מה קרה שם. הבעיה היתה שכולם הניחו שהונגריה היא עדיין מקום בטוח יחסית (הונגריה היתה עצמאית) ולכן אפאחד מהם לא חשב שמאיימת עליהם סכנת השמדה. מדוע דוקא קסטנר היה צריך להזהיר? קסטנר העיד שהוא ניסה לארגן יציאת יהודים מהונגריה, אבל דוקא משה קראוס וחברי ועד אחרים התנגדו מאד לפעולותיו מפני שראו בכך כביכול הסכמה יהודית לגירוש. בסעיף ד' המצב השתנה. ראשית במרץ הגרמנים פלשו להונגריה ואיתם הגיע אייכמן. באפריל קיבל וייסמנדל, ראש ועד ההצלה בסלובקיה, מידע אמין על הכנות הגרמנים להשמדת יהודי הונגריה. המידע הזה הועבר כנראה לידי קסטנר ב-28 באפריל ואח"כ גם לקראוס ומנהיגים אחרים. יתר על כן וייסמנדל העיד שהוא בעצמו שלח הודעות אזהרה לועדים בערי השדה של הונגריה. המדובר לא היה דוקא על התנגדות יהודית מפני שבהונגריה לא היתה מחתרת יהודית. העניין היה להזהיר את ההנהגות המקומיות לא למסור לידי הגרמנים רשימות שמות וכתובות ולא לשתף איתם פעולה. כך שלגבי הידע של הועדים המקומיים הדעות חלוקות. מרגע שהמידע על אושויץ-בירקנאו הגיע לסלובקיה נעשה מאמץ גדול להביאו לידיעת גורמים בינלאומיים ואכן התערבותם (נשיא ארה"ב, נשיא שבדיה, האפיפיור) בנוסף להפצצה של 600 מטוסים אמריקאיים על בודפשט הביאה להפסקת המשלוחים ב-9 ליולי. מידע זה נוגע ישירות לקסטנר, מפני שכפי הנראה נמסר לידיו מידע די מפורט לגבי תכניות הגרמנים. הועדים בערי השדה כפי הנראה, לא עשו דבר מפני שחיכו להוראות מפורשות של ההנהגה הארצית ובפרט קסטנר. לגבי קסטנר נטען שלא עשה את הנדרש מפני שלא רצה לחבל בתכנית ה"יהודים תמורת סחורות" שלו. אחרים טענו (למשל יהודה באואר) שהוא דוקא כן עשה פעולות כדי להזהיר את ערי השדה. עם עובדה אחת אי אפשר להתווכח: הרכבות המשיכו לנסוע מלאות כסדרן עד להפסקתן ב-9 ביולי. אתה רשאי לחשוב שהתנהגותו של קסטנר היתה לא ראוייה. למעשה, דעתם של רבים גרועה הרבה יותר. חובתי לציין שעדיין יש מחלוקת ואי ודאות גדולה לגבי מה שק חשב שישרה שם באמת. התעקשותו על התביעה נגד גרינוולט מלמדת שלא חשב שיש לא מה להסתיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קסטנר לא התעקש על תביעה נגד גרינוולד. נהפוך הוא. הוא לא רצה להעיר שדים מרבצם, ורק אחרי שהיועמ''ש ושר התמ''ת לחצו עליו, הוא נאות להגיש תלונה, ומי שתבע בפועל את גרינוולד היתה הפרקליטות (ומאוחר יותר היועמ''ש) לשיטתך, דווקא העובדה שהיו צריכים ללחוץ עליו מלמדת שהוא כן ידע שיש לו מה להסתיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין. באמת קסטנר היה פקיד די בכיר בממשלה ומן הסתם יכל לתבוע את גרינוולד בעצמו. אני מכיר גרסה הפוכה (אאז"ן מפי בתו של קסטנר, סוזי). הממסד הישראלי דבק בחזית הכפולה של שואה וגבורה ולא היה מעוניין להסתבך בסכסוכים הגלותיים שהתנהלו מעל דפי אויקלט (עיתון ישראלי בהונגרית, שם קסטנר היה עורך) והעלו אדים רעילים של הסכסוכים בין המפלגות, הפלגים, הקהילות והיודנראטים של יהדות אירופה החרבה. קסטנר נאלץ לכתת את רגליו ולהתחנן בפני ידידו חיים כהן שיתבעו את גרינוולד. מהי האמת, איני יודע. אני יכול להוסיף 2 עובדות המחזקות את גרסתה של סוזי. א. קסטנר הגיש באופן אישי תלונה נגד גרינוולד במשטרה. ב. גרינוולד היה תומך של הרויזיוניסטים שכדי לפמפם נגד מפא"י, השתמש במחלוקת ובסכסוכים שהיו בין המזרחי למפא"י בהונגריה. בארץ המזרחי היו בני ברית בקואליציה של מפא"י. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. קסטנר הגיש תלונה רק לאחר שמנהלו הישיר הורה לו לעשות כן: "הידיעה שפרסם גריוונלד פורסמה בעלון קטן וספק אם היה בכוחה לעורר רעש גדול, אלמלא הוזכרה שם מפלגת מפא"י שהייתה אז בשלטון ואלמלא הגיע הפרסום לידיו של שר המסחר דב יוסף. יוסף זימן את ד"ר קסטנר והודיע לו, כי יש להעמיד את גריוונלד לדין פלילי על דבריו, בגין הוצאת דיבה. לאחר התלבטויות רבות, הסכים ד"ר קסטנר, להגיש תלונה במשטרה כנגד גרינוולד" מקור: אתרו הרשמי של משרד המשפטים ב. גרינוולד היה קורבן אנטישמיות ואיבד יותר מ50 מבני משפחתו בשואה. המניע הזה הרבה יותר חזק מאשר התנגדותו למפא"י (ולפחות לפי מה שהוא עצמו כתב, שנאתו למפא"י נבעה, או התגברה, משנאתו לקסטנר, אותו ראה כאחראי למות אחיו, ולא להיפך): "אני רואה אותו כרוצח בעקיפין של אחי היקרים [...]", "בגלל מי ועל חשבון מי נסעת בשנת 1946 בסתר וכגנב בלילה לנירנברג, כדי להשתתף במשפט פושעי המלחמה הגדול ביותר בתולדות העולם, והפעם כעד סניגוריה לטובת אס.אס אוברשטורמבנפיהרר קורט בכר, רוצח שודד שניצל את אחינו בהונגריה ומצץ את דמם [...] אני נותן לכם תשובה והסבר: את עצמו הוא רצה להציל, כדי למנוע שבכר יגלה לפני בית המשפט הבינלאומי את 'העסקים' ומעשי השוד המשותפים [...] היכן המיליונים מכספי יהודי הונגריה שלא נמסר עליהם דין וחשבון?[...] לא פחות מ-52 קרובי משפחתו הציל ומאות יהודים אחרים [...] קנו אצל קסטנר את הצלתם בתשלום מיליונים! כך הציל קסטנר את חברי מפא"י [...] כמה בעלי פרוטקציה שמהם הרוויח קסטנר אלפים, אבל אלפי ציונים ותיקים, אנשי מזרחי ויהודים חרדים, השאיר קסטנר בגיא צלמוות". מקור: אתרו הרשמי של משרד המשפטים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן. כנראה שטעיתי מאד בפרשנותי לדברי סוזי קסטנר. כפי שטענתי, הממסד של מפא"י לא היה מעוניין לגלוש לדיון משפטי או ציבורי בביצה הרעילה של שאלת היודנראטים במובן הרחב שלה והיריבויות בין המפלגות בקהילות היהודיות של אירופה בתקופת השואה (בפרט שהיריבויות הללו לא חפפו למצב הפוליטי דאז). כפי הנראה גם קסטנר לא היה מעוניין בכך. גרינוולד היה פרובוקטור מפוקפק שהסית נגד מפא"י וקרא לחסל את קסטנר. מה שנכתב בכרוז שלו נראה על פניו כשקרים גסים ודברי הסתה. קסטנר רצה כפי הנראה שהפרקליטות תגיש תלונה למשטרה וזו תטפל בגרינוולד. קסטנר יכל להגיש תביעה אזרחית נגד גרינוולד, אבל הוא לא רצה לקבל פיצוי כספי מגרינוולד. הוא רצה שהמשטרה תסתום את פיו. כל הפרשה התפרצה מפני שמפלגת החירות קפצה לתוך הביצה הזאת והעלתה (גרסה מן הסתם קצת יותר מדוייקת של) הטענות הללו בכנסת. האופציה היחידה שנותרה היתה להגיש תביעת דיבה נגד גרינוולד, מה שחייב דיון משפטי. וקסטנר נאלץ כנראה בעל כרחו להצטרף למהלך הזה. העניין היה שבהאשמותיו של גרינוולד היה הרבה יותר מגרעין של אמת, כפי שנראה ממבט ראשון. רכבת קסטנר לא כללה רק חברי מפא"י ובני משפחתו של קסטנר, אבל היו שם מכסות מפלגתיות ועשירי הקהילה שילמו בעד מקומם ברכבת ההצלה. קסטנר אמנם לא העיד במשפטי נירנברג בעד קורט בכר מהגסטפו. הוא עשה משהו גרוע יותר. הוא כתב המלצות שאפשרו לועדת הדה-נאציפיקציה ל"הכשיר" את בכר כך שהוא חמק מעונש לגמרי. גרוע מכך, קסטנר ובכר היו מסובכים בעננה סמוייה של קשרים כספיים מפוקפקים. לדעתי, בכר אפשר למדינת ישראל לגנוב מההונגרים כספים ורכוש שהנאצים החרימו מן הקהילה היהודית. בכר בודאי קיבל עמלה כלשהי על עזרתו. (בסופו של דבר, קסטנר הורשע גם בערעור בסעיף הנוגע ליחסיו עם בכר). בקיצור, הפרקליטות ככל הנראה הפילה את קסטנר לפח שהוא היה ככל הנראה יותר מודע לקיומו מאשר הם. בחכמה שלאחר מעשה, צריך לומר שבנימין הלוי במחוזי הפיל את המדינה לפח הזה בפסיקתו וביה"מ העליון נאלץ לחלץ אותה כאשר קבע שרוב הפרשה הזו ראויה לדיון ואולי חקירה של ועדת היסטוריונים ולא לדיון בבתי משפט. עד היום שאלת התנהגותם של היודנראטים היא עניין במחלוקת. מי יכול לקבוע היום בכנסת או בביה"מ אם הצלתם של 1684 מיוחסים מתוך קהילה של 725,000 היא מעשה של הצלה או שת"פ? האם ניתן היה ב-1944 לעשות יותר כדי לשבש את מכונת ההשמדה הנאצית? זהו עניין להיסטוריונים שיחקרו את המסמכים והעדויות ולא לדמגוגים ומסיתים פוליטיים-מפלגתיים. נ ב. עשיתי קודם טעות עוד יותר גרועה. זיהיתי בטעות את אוטו קומוי כאחד מקציני הגסטפו שקסטנר העיד בעבורם לועדות הדה-נאציפיקציה. למעשה קומוי היה, להבדיל, יהודי, חבר ועד בהצלה של קסטנר שנרצח ע"י הנאצים ההונגרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמו של הפושע הנאצי היה הרמן קרומיי. אני רוצה להוסיף שאני רואה כעת שאי אפשר להגיד שההאשמות כנגד קסטנר היו חסרות בסיס. יחד עם זאת נטייתי היא לחשוב שההאשמות היותר קשות נגדו אינן נכונות קשה לי להאמין שיואל ברנד שהיה מעין סגנו של קסטנר בועד ההצלה, איש מקורב ללח"י בעצמו, שניהל ויכוח מר עם מפא"י אחרי המלחמה, היה מחפה על קסטנר אם היה יודע על משהו לא כשר. אני מעריך שהיתה כאן הדילמה הידועה של היודנראטים שהתקשו מאד למצוא את הקו שעובר בין מאמצי הצלה לשיתוף פעולה. למרבה הצער המנהיגות היהודית בהונגריה התגלתה כבלתי מתאימה לחלוטין לגודל השעה, בפרט בחודשים מאי-יולי 1944. בראייה שלאחר מעשה, היו אז מספיק ידיעות שהיו צריכים לגרום להם לשבש בכל דרך את המשלוחים ברכבות ולו באמצעים פשוטים של השמדת הרישומים של הקהילה היהודית. האם אפשר להפיל את כל זה על ראשו של קסטנר? ספק רב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חוזר לעניין פרשת קסטנר בשל משהו חדש שנודע לי. ראשית, ברצוני להבהיר את ההפרדה שעשיתי בין אפריל 44 למה שקרה לפני כן. אני מציע לך וגם לעצמי להזהר מן המנהג המגונה של שימוש בהיסטוריה כדי לבחוש ולהסעיר את קדרות הרעל של המחלוקות הפוליטיות של ההווה. האוירה הפוליטית בקהילות היהודיות ובפרט לפני ובימי הפורענות באירופה, לא היתה שונה בהרבה מהיום והיא מהווה ביצה נרחבת בה אפשר להתסיס שנאות והסתה. א. התקופה שלפני אפריל 44 בהונגריה היא דוגמה טובה. לפחות 4 גורמים פוליטיים היום, היו מעורבים שם (השמאל הציוני, דתיים ציוניים, חרדים חסידיים ומתנגדים אנטי-ציוניים). המפלצת באגם השואה בהונגריה הוא הטענות נגד הרבנים מבעלז, סאטמר, גור ומונקטש שלכאורה נטשו את חסידיהם למוות ונמלטו מבודפשט בסרטיפיקאטים ציוניים וחלקם ברכבת של קסטנר. בניגוד לטענות החרדים לא מדובר בעלילה של השמאלנים על החרדים. ההתרשמות הברורה שלי שבין נושאי הלפיד של הטענות מרובים חובשי הכיפות שהיו בעבר מקורבים לחסידויות האלו. ספר חדש של יצחק הרשקוביץ שהופיע לא מזמן, הוא דוגמה מצויינת. הטענות טעונות במיוחד כלפי אחיו של האדמו"ר מבעלז (אביו של האדמו"ר הנוכחי). שניהם השתמשו אאל"ט בסרטיפיקאטים של הסוכנות כדי להמלט מבודפשט, כאשר האח בפרט מבטיח לחסידים שנותרו מאחור שדבר לא יקרה להם. למען האמת, באופן טבעי החרדים נוטים להגיב על הטענות האלו בטענות נגדיות על חוסר העניין של היישוב המאורגן בארץ להציל את יהודי אירופה ובפרט החרדים שבהם. זהו המעיין הרעיל שממנו נובע פולמוס קסטנר. ב. למען האמת, גם הטענות נגד האדמו"רים לא לגמרי מבוססות. צריך לזכור שמדובר בחסידויות שמרכזן היה בפולין. ב-1944 רוב הקהילות האלו כבר לא היו בחיים והרבנים האלו וחצרותיהם היו בבחינת אוד מוצל מאש. העובדה שהאדמו"רים האלו הרגיעו את צאן מרעיתם, לא היתה אלא חלק מן התמונה הכללית, שלפיה יהודי הונגריה לא היו בחזקת סכנה, למרות מה שקרה בפולין. ג. כאן אני מתחבר לפרשת קסטנר. הטענה כלפי קסטנר כאילו לא הזהיר את יהודי הונגריה היא בלתי מבוססת. אפאחד בכל הנהגת יהודי הונגריה המפולגת מאד, לא הזהיר אותם. מדוע לבוא בטענות דוקא לקסטנר ומפא"י? ולו הזהירו אותם, מה יכלו לעשות יהודי הונגריה? הסרטיפיקאטים נוצלו במלואם. לאן היו אמורים יהודי הונגריה לצאת? ההנחה שיהודי הונגריה אינם בסכנה מיידית היתה משותפת לכל הפלגים.6⁶ ד. באפריל 44, משהו קרה. רודולף ורבה ואלפרד ווצלר נמלטו מאושוויץ וספקו עדות מכלי ראשון על השמדת יהדות פולין ועל ההכנות להשמדת יהודי הונגריה. הם כתבו דו"ח מפורט שהוגש להנהגת יהודי סלובקיה. אנו יודעים שהדו"ח היה בידי קסטנר. יתר על כן, קצת לפני זה, קסטנר נפגש עם אוסקר שינדלר וגם הוא הזהיר אותו מפני תוכניות הגרמנים להשמיד את יהודי הונגריה. לו פעל קסטנר (או אחרים) בנחישות כדי להזהיר את הקהילות היהודיות מחוץ לבודפשט, מפני כוונות הגרמנים, היה ניתן לשבש את התוכניות הגרמניות (פשוט ע"י אי שיתוף פעולה עם הרשויות) ולהציל את מרבית יהודי הונגריה. בסופו של דבר, הגירוש מן הפרובינציות התנהל כסדרו וללא הפרעה, עד שהופסק ע"י איומים שהועברו ממשלות בריטניה וארה"ב. עולה על הדעת, שקסטנר נמנע מן הפעולה הדרמטית הזו, מפני שחשש להכשיל את יזמת רכבת קסטנר שהתנהלה בימים אלו. וזה אולי מעמיד באור ברור את דברי השופט בנימין הלוי "מכר את נפשו לשטן". ה. אני נוטה לחשוב שגם כאן המציאות מסובכת יותר. יש עדויות, שגורמים אחרים (ולאו דווקא קסטנר) הזהירו את הקהילות היהודיות ובכל זאת לא נעשה דבר. בין אם קסטנר בעצמו הזהיר ובין אם לא, קשה לראות שבפועל היה נעשה משהו. הנהגת יהודי הונגריה היא תואר גדול שמאחוריו עומד ארגון וולונטרי שספק אם יכל לעשות יותר משעשה. ו. רק לאחרונה נודע לי מספר חדש שתורגם לעברית, כי רודולף ורבה, שחי בקנדה אחרי המלחמה, כתב ספר ("ברחתי מאושויץ") שבו האשים את הנהגת יהודי הונגריה ובפרט את קסטנר באחריות לגורל היהודים. איני יודע אם ורבה פגש את קסטנר (נדמה לי שהוא מסר לו את הדו"ח באופן אישי) ומדבר על סמך ידע אישי. האם מישהו קרא את הספר ויכול להביא את טענותיו? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |