|
||||
|
||||
מבחינה אחת (לפחות) הוא הרבה יותר מסוכן מנתניהו - הוא אידאליסט (ולא עם האידאלים שני אוהב). נתניהו הוא אופורטוניסט. |
|
||||
|
||||
אני חושב שאתה טועה עובדתית. נתניהו הוא מושחת וגם פרגמטי. זה אינו עומד בסתירה לנאמנות לאידיאולוגיה של א"י השלמה. נתניהו הוא בנו של אביו והוא תרם להתיישבות ביו"ש יותר מכל אדם אחר בישראל. דוקא היכולת שלו להיות פרגמטי ולא דוגמטי, היא שהפכה את מפעל ההתיישבות בשטחי 67 לבלתי הפיך בעיני רבים. גדעון סער כבר הוכיח את הפרגמטיות שלו כאשר הדבר עמד למבחן. הוא המשיך לכהן כיו"ר הקואליציה למרות שהתנגד להתנתקות והוא התנגד בגלוי לסיפוח בקדנציה אחרונה של נתניהו. במחשבה שנייה, אני לא יודע מה תהיה עמדתו בעתיד (אלקין וכאלו). |
|
||||
|
||||
אני זוכר שגדעון סער היה בעד סיפוח כל הזמן ובפרט אחרי שטראמפ פרסם את התוכנית שלו. נתניהו הוא מושחת, פרגמטי ופחדן. גדעון סער מצטייר לי כאידאליסט ואמיץ, ומכאלה אני מפחד יותר מאשר ממושחתים. |
|
||||
|
||||
בעניין האידיאולוגיה, אני רואה שאתה צודק. גדעון סער והסיפוח. כנראה שהפרגמטיות של סער היתה יותר בגדר משאלת לב. אם מותר לי להצדיק עצמי, אומר שהויכוח הוא על סיפוח פורמאליסטי. 90% מן העניין הוא הימצאותם של היישובים שם, אשר הופכים את רוב התושבים שם לנתונים תחת כיבוש לפחות חלקי (להבדיל מעזה) וגרוע מזה למצב של אפרטהייד בו שתי אוכלוסיות חיות זו לצד זו ברמות שונות של רווחה סוציו-אקונומית וזכויות פוליטיות. ה-10% הנותרים זה ההכרזה החוקית הפורמלית על סיפוח. אני מניח שרוב גדול גם באוכלוסיה היהודית מכיר בנזק האדיר מבחינת עלות-תועלת של ה-10% האלו. ההתיישבות בשטחי 67 היא סיפור של נזק סמוי וארוך טווח ולא מיידי וקריטי לביטחונה של מדינת היהודים. כך יהיה גם עם הסיפוח. הנזק המיידי יהיה רק חלק מן הנזק המצטבר לטווח רחוק. |
|
||||
|
||||
נאמר זאת שוב יונית - דה פקטו אין שום הבדל מעשי מבחינה מדינית ביחס לסכסוך בין לפיד, נתניהו, סער וליברמן. וגם אם יש הבדל בין דיעותיהם, זה לא ישנה שום דבר לסכסוך בשטח. וזה עוד כשנזכיר שיש איזה חמישה נושאים יותר דחופים על סדר היום הלאומי בשנים הקרובות. ההבדלים המהמעותיים הם במדיניות פנים, לא במדיניות חוץ. |
|
||||
|
||||
יש כאן מעין סתירה. מצד אחד רבים יסכימו אתך. ברור שהנושא הזה אינו על סדר היום, בין בגלל שאין לו כרגע אפיקים להתפרץ דרכם ובין משום שיש עניינים דוחקים יותר כמו הקורונה והשינוי האקלימי. מצד שני, אם אתה חושב על עתיד לטווח רחוק של מדינה יהודית דמוקרטית, האג'נדה של הימין הדתי בישראל הולכת וחותרת תחתיו לאט אבל בטוח. |
|
||||
|
||||
זו לא סתירה, זה סדר עדיפויות בין מה שדחוף וקריטי ולוחץ כרגע, לבין מה שאולי וייתכן ויש סיכוי שיקרה עוד עשר עשרים שנה. מאחר וקשה לנבא אפילו שנתיים קדימה, לי זה ברור שבעיות דחופות וודאיות ראויות לטיפול הרבה לפני בעיות רחוקות ולא וודאיות. |
|
||||
|
||||
אני לא מכיר מספיק את גדעון סער, אבל מסכים בהחלט עם העקרון לפחד מאידאליסט ואמיץ יותר מאשר ממושחתים. אני הכי מפחד מאיילת שקד. |
|
||||
|
||||
גם אני, בעיני היא האדם המסוכן ביותר בפוליטיקה כיום. |
|
||||
|
||||
אני עוד לא החלטתי מי מפחיד אותי יותר, סער כראש ממשלה או נתניהו בעוד קדנציה. אבל מעבר לפחד, הכרעתי המוסרית היא חד משמעית להעדיף את סער. |
|
||||
|
||||
סער הוא פוליטיקאי חלש יותר מביבי ולכן הוא הפוליטיקאי העדיף על פני שניהם. ביבי נמצא. עד וחצי מביצוע שח מט כדיקטטור והחלפת שיטת המשטר בישראל. סער בקושי קרוב ללהיות אחראי על ועדת קישוט. אי אפשר בכלל להשוות מי מהשניים יותר. סוכן למדינת ישראל. זה בכלל לא אותה הליגה. |
|
||||
|
||||
מעניין. התרשמותי הפוכה. איילת שקד בעיניי היא פוליטיקאית די פרימיטיבית ולא חכמה. היא אשת ימין מן הסוג הקנאי והצפוי מראש. מעין מירי רגב עם חינוך קצת יותר משופר. היחסים הקרובים שלה עם אפי נווה מעידים על עיוורון מוסרי או ביחס למציאות. הקרוסלה הפוליטית העלתה אותה לשרת המשפטים מה שנפח את חשיבותה. מצד שני, יתכן שפיתחתי דעה קדומה עליה בגלל שאני מתקשה להעריך חילוניים המצביעים למפלגה דתית. זה נראה לי כמו גול עצמי פאר אקסלנס. בנט לעומתה, הוא פוליטיקאי עם חזון ותוכנית. חזון שאני לא אוהב אבל חזון. |
|
||||
|
||||
אני לא נותן ערך לחזון של בנט. לדעתי הוא דמגוג ושרלטן. בעניינים פוליטיקה לא חשובה רק המטרה אלא חשובה האיכות האנושית, לבנט אין את זה. כבר במבצע 2014 בעזה (נדמה קראו לו צוק איתן) בנט התבלט בדמגוגיות שלו כאשר האדיר את סתימת המינהרות, כאשר מבחינה צבאית זו בעיקר פעולת ראווה (תמיד ניתן לבנות מנהרות חדשות), דם החיילים שנפלו לצורך הרס המינהרות הוא על ידיו של בנט. הסכנה המיידית מפריצה דרך מינהרות בסוף המלחמה נראית לי סכנה זניחה. בנט ברברבנות טיפוסית לו הלך כמו טווס בממשלה ובציבור כאשר הוא מהלל את גאונותו הצבאית המדומה. בנט מתרברב ללא הרף על שהוא הייטקיסט, אני מטיל ספק גדול בתרומתו לייצור מוצרי הייטק. בהשכלתו בנט הוא משפטן או עורך דין, ללא שום השכלה טכנולוגית ככל שהבנתי מהפרטים שפורסמו. אולי הוא הצליח בתור איש מכירות או מאכר כזה או אחר. נראה לי שבמזל בנט נפל על חברות סטארט אפ הייטק שהצליחו, יתכן שלחברות הנ"ל לא היה כסף לשלם לו במזומן לכן שילמו לו במניות. יתכן שאני לא מדייק אבל זה מה שנראה לי כי לא מצאתי שום חומר עובדתי שמעיד על כך שלבנט השכלה טכנולוגית או שלקח חלק ביצועי טכנולוגי בפיתוח מוצרים. אשמח אם מישהו יפנה אותי למידע אמין על חלקו של בנט בפיתוח טכנולוגי מהותי. העדות שהכי ששיכנעה אותי שהוא שרלטן היא תוכנית סינגפור שהגה תוך שבועות בודדים ומייד התחיל לקשקש אודותיה. אפילו אם התוכנית נכונה בבסיסה זו כנראה תוכנית מסובכת ומבוססת על השקעה גרעונית, משך מספר שנים ניכר, בסכומים עצומים. זו תוכנית שרק מומחים גדולים בשטח הכלכלה יכולים להגות ולהנהיג, אחרת העלויות והכשלון יקרים מאוד. |
|
||||
|
||||
לגבי החזון: הוא לא בדיוק שלו. בנט ומפלגתו הם המדבררים המושלמים של פורום קהלת: שני מיליארדרים אמריקאים ששופכים כל שני עשרות מיליוני שקלים דרך מסלול לא שקוף והצליחו להטות את השיח הכלכלי בימין. אז: הבל הבלים? |
|
||||
|
||||
קישור פתוח לכתבה. |
|
||||
|
||||
זו אמורה להיות גם התפיסה הכלכלית-חברתית של נתניהו? האם בנט יותר אדוק בה? האם היא בכלל ישימה באלקטורט של הימין בישראל? אני התיחסתי לחזון של בנט להפוך את מבנה מפלגת השלטון בישראל. הליכוד היום הוא מפלגה שראשיה ומוביליה הם חילוניים ומצביעיה דתיים ומסורתיים. בנט שואף להחליף אותה במפלגה שהובלתה דתית ומצביעיה הם מזיגה של דתיים וחילוניים (מסורתיים). |
|
||||
|
||||
זו בהחלט התפיסה שנתניהו הציג (האיש השמן והאיש הרזה) אם כי לא פעל לפיה (מתווה הגז, גרעון תקציבי). בנט נראה יותר אדוק בה, ולו משום שנתניהו דוגל בפילוסופיה של מארקס (גראוצ'ו). מצד אחד היא לא מתאימה כל כך לבייס של הליכוד המזרחי מסורתי. מצד שני יש לה הרבה אזורי חפיפה לאידאולוגיה של שמעון מזרחי, שהוא בעיני המייצג של האידאולוגיה של הליכוד המתון מאז אריק שרון ועד מירי רגב. |
|
||||
|
||||
אתה מזכיר לי בדיחה: מי יוצא דופן - כיפה אדומה, משה רבנו, קרל מרקס והתפיסה הכלכלית-חברתית של נתניהו? __________________ קרל מרקס - כל השאר לא קיימים במציאות. |
|
||||
|
||||
כיפה אדומה זה משהו מאוד מציאותי. כלומר לפרק זמן קצר מאוד, אבל עדיין מציאותי. |
|
||||
|
||||
איבדתי אותך. למה? ____ האם כיפה אדומה היא חלקיק וירטואלי? |
|
||||
|
||||
אדון הפונז ,אני כאן כדי לעזור ולסייע בהרחבת האופקים והאפיקים. ובכן, אחרי כיפה אדומה 1 יש בהחלט חלקיקים אם כי הוירטואליות לא ממש מורגשת. אבל בנוגע לבדיחה, אני מוצא דווקא מכנה משותף בין כיפה אדומה לפרת משה רבנו ומרקס . כולם אדומים. 1 כיפה אדומה היא לא רק סיפור נחמד לילד הצמא לדרמות . למשל בצ'ילה הזאב אונס את כיפה אדומה , ובישראל כיפה אדומה זה משהו בתחום הפלילי. |
|
||||
|
||||
לאגדה העתיקה יש גרסאות שונות. הגרסה שמופיעה בסיפורי אמא אווזה, לדוגמה, דומה לאזהרה מפני אונס: הוא מסתיים בכך שהזאב טורף את הילדה לאחר שהיא שוכבת איתו במיטה ובסיום יש אזהרה מפני זאבים, גם כאלו שלא נראים כמו זאבים. בגרסאות אחרות של האגדה הילדה מערימה על המפלצת ומצליחה לברוח. האחים גרים תפרו לאגדה סוף שונה כדי להתאים אותה גם לילדים: הוסיפו צייד שמציל את המצב. האבנים בבטן הגיעו במקור מסיפור אחר. |
|
||||
|
||||
סוף סוף הבנתי את כיפה אדומה. תודה. הזאב הרע היה צריך להדליק לי את המנורה מזמן, אולי אם הייתי בת הייתי מבין יותר מהר... |
|
||||
|
||||
האמת שכיפה אדומה תמיד היה נשמע לי יותר מידי תמים מהגיור של גרים. |
|
||||
|
||||
זהו המצע הכלכלי של ימינה (בנט, שקד וכהנא הם דוברים מובהקים של האידאולוגיה שמגיעה מפורום קהלת). גם המצע הכלכלי של תקווה חדשה נכתב בעיקרו על ידי אנשי פורום קהלת. דווקא הפרישה של סער ואנשיו החלישה במידת מה את ההשפעה של הימין הכלכלי בליכוד. במקביל, האגף הימני (כלכלית) של מפלגת העבודה זלג מרכזה והיום השמאל הפוליטי הוא גם שמאל כלכלי. „הסופרמרקטים הרעיוניים״ הכלכליים הם כיום, עם הרבה מגבלות, יש עתיד והליכוד. |
|
||||
|
||||
לא כל כך שמעתי אותם מתבטאים בנושא. אצל בנט יש בעיקר שימוש ב-catch phrases: סטארטאפ, הייטק, סינגפור, לימוד מתמטיקה. לא כל כך שמעתי תפיסה חברתית-כלכלית כוללת. בכל מקרה ספק אם הימין הישראלי הוא קרקע מתאימה לקליטת הקפיטליזם הליברטריאני הפרוטסטנטי והרפובליקני. אמנם בארה"ב התחולל העיוות הזה שבו המעמדות הנמוכים תומכים באידיאולוגיה שמתאימה למיליונרים קפיטליסטים, אבל לא בטוח שבישראל יתרחש כישוף דומה. בינתיים גם נתניהו וגם בנט לא ממש מבליטים את האג'נדה הזו. במחשבה שנייה, ישראל כבר עשתה דרך לא מבוטלת בכיוון הקטסטרופה החברתית של ארה"ב. מעמד הביניים של ישראל נדחק אל צד שמאל של המפה והמעמדות הנמוכים נדחקים לזרועות הדת. באופן מקאברי, מי שחוסם את החזון הניו-ליברליזם הימני הם החרדים והמתנחלים. אני לא רואה איך המגזרים האלו מסתדרים עם מיסוי נמוך וצמצום הביטוח הלאומי והקצבאות. נראה שהכלכלה החופשית של הימין היא לא פחות מזוייפת מן הסוציאליזם של השמאל. |
|
||||
|
||||
בעשרות השנים מאז שלטה העבודה (בגילגוליה) במדינה, הסוציאליזם הרב מיגזרי נראה לי שהתדרדר. באופן בולט חיסל ככל הנראה הרעיון של שיכון זול (במחיר ואיכות) לדלי יכולת, דיור ציבורי נעשב מילה גסה. כל ביביסט מצוי יקרא לזה קומוניזם. אינני בטוח שהסוציאליזם בארץ גווע אלא שהוא גלש למיגזרים שבהם יש צימוד בין מתן שירות מדינה סוציאלי לבין קשר פוליטי של המטופלים למפלגות מסויימות. לגבי בנט אמרתי מה התרשמותי ממנו. ההתרשמות שלילית, בקיצור דמגוג. |
|
||||
|
||||
בנט הוא בוגר במנהל עסקים ומשפטים. לפני שהוא נכנס לפוליטיקה הוא היה יזם הייטק שהיה בין המקימים, והמנכ"ל, של חברת הזנק בשם סאיוטה שנרכשה תמורת 145 מליון דולר (אחרי ארבע סיבובי השקעה של 27 מליון דולר). אחר כך הוא היה מנכ"ל של חברת הזנק בשם סולוטו שנמכרה (שנים מאוחר יותר) תמורת 130 מליון דולר. הוא לא היה (ולמיטב הבנתי, מעולם לא העמיד פנים) של איש טכני (או איש מכירות) הוא היה יזם ומנהל, וכנראה די מצליח, בהחלט לא "נפל במזל" "על חברות סטארט אפ הייטק שהצליחו". יש הרבה יזמים מוכשרים שאינם בעלי יכולת טכנית גבוהה במיוחד והרבה אנשים בעלי יכולת טכנית אדירה וללא כשרון ביזמות ו/או בניהול - מדובר בכישורים שונים לחלוטין. זה, אגב, מה שאפשר ללמוד מחמש שניות בויקיפדיה. במקום לנחש, למה לא לבדוק? |
|
||||
|
||||
בדקתי מה שאמרת (ויקיפדיה) לפני שאמרת ואתה ממשיך בסגנון הנזיפות המתנשא שלך, סגנון מרגיז שלא תורם דבר. כאשר שאלתי לגבי אינפורמציה האם היה לו ידע טכנולוגי שאיני מודע לו, לא התכוונתי שתאמר לי "תסתכל בויקיפדיה" ותנזוף בי שלא הסתכלתי שם. לגבי סיוטה הוא היה מנכ"ל תקופה ארוכה. לגבי סולוטו (?) הוא היה מנהל (כנראה מנכ"ל) משך 3 חודשים ואז הסתלק לגמרי. נעשה מנהל לזמן קצרצר זה משום שגוף מסויים (מממן או משהו כזה) דרש בתוקף שהוא יהיה מנהל לסמן קצר. בסך הכל אינפורמציה זו חיזקה בי את ההרגשה שבנט היה בעיקר מנהל מכירות או מאכער. במידה שהיה מנהל יתכן שהוא טיפל בהיבטים אדמיניסטרטיביים ו/או בקידום ממכירות ו/או מאכעריות (לרבות השגת משקיעים). מנהל שאין לו ידע טכני משמעותי במוצר טכנולוגי לא יכול לתרום תרומה ניכבדת לפיתוח המוצר, ברגע שיש צורך להחלטות שקשורות בטכנולוגיות (סביר שבשלב הסטאראפ אף יש הרבה החלטות שמחייבות ידע בטיב המוצר). אפשר אולי להיות מנהל אדמיניסטרטיבי בלי לדעת טיב המוצר, אבל לצורך העניין המעמד של מנהל אדמיניסטרטיבי במוצר הייטק הוא כמו מעמד של מנהל אדמיניסטרטיבי בכל מוצר שאינו הייטק. ככל שזכרוני מגיע — בזמן פיתוח המוצר הראשון (סויוטה ?) נדרשו השקעות כספיות גדולות (עשרות מיליוני דולרים) וכאן המאכער נידרש להשיג ממנים. הוא נידרש אפילו אם הוא לא מבין כלום במוצר. עדיין לא שוכנעתי שהתיאור ייזם הייטק הוא תיאור מדוייק, נוכח העובדה שבנט לא הבין לעומק את ההבטים הטכניים. במקרה הוא נפל על מוצר הייטק, באותה מידה של הצלחה הוא היה יכול לפול לייזמות נדלן או יזמות מזון. |
|
||||
|
||||
בשביל להיות מנכ"ל מוצלח של סטארטאפ אתה לא צריך ידע טכנולוגי. ז"א, אתה צריך להכיר את השוק, ואם השוק הוא שוק טכנולוגי (ז"א, אם המוצר שהחברה מייצרת הוא מוצר שנועד לרכישה על ידי חברות טכולוגיה אחרות) אז ידע טכני הוא דבר מאד מועיל, אבל באופן כללי, מנכ"ל של חברת הזנק מוצלחת לא יכול להרשות לעצמו להתעסק עם הפרטים הטכניים, הוא חייב לאפשר אוטונומיה לאנשים הטכנולוגיים שהוא מעסיק. מיקרוניהול לא עובד ולא יכול לעבוד ומנהלים שמנסים לנהל ככה רק נכשלים ומכשילים את החברה שלהם. העובדה שאין לו ידע טכנולוגי לא הופכת אותו בהכרח ל"מנהל מכירות", בדיוק כמו שמיקרוניהול לא עוזר לאנשי הטכנולוגיה הוא מן הסתם לא עוזר לאנשי המכירות. התפקיד של מנהל מנהל מוצלח הוא קודם כל לגייס את האנשים הנכונים, אחר כך לאפשר להם לעשות את העבודה שלהם (וכמובן, לישב חילוקי דעות ביניהם, לדאוג לא לתת ללחצים חיצוניים להפריע להם, לדאוג לתת להם מוטיבציה וכיוון, לעזור להחליק תהליך כלפי חוץ ופנים וכו'...). זה, אגב, נכון לגבי ניהול חברות טכנולוגיה כמו שזה נכון לגבי ניהול ממשלה. אני רחוק מלהעריץ את בנט, אבל דווקא העובדה שהוא היה מנהל מוצלח (אם הוא אכן היה כזה) מדברת לזכותו הרבה יותר מאשר אם הוא היה מהנדס מבריק (והרבה יותר מרוב המועמדים האחרים) (אם כי, כמובן, האטמוספרה בחברות הזנק שונה לחלוטין מהאטמוספרה בממשלה, ואני לא חושב שיש לו נסיון ניהול בחברות גדולות בעלות זמן תגובה איטי כמו ממשלה). "בזמן פיתוח המוצר הראשון (סויוטה ?) נדרשו השקעות כספיות גדולות (עשרות מיליוני דולרים) וכאן המאכער נידרש להשיג ממנים. הוא נידרש אפילו אם הוא לא מבין כלום במוצר." יש עשרות חברות השקעה שמחפשות חברות להשקיע בהם מליונים ובכל זאת, הסיכוי שלי (או שלך) לקבל מהם מליונים הוא אפסי. גם בשביל זה צריך כשרון. "במקרה הוא נפל על מוצר הייטק, באותה מידה של הצלחה הוא היה יכול לפול לייזמות נדלן או יזמות מזון" בוודאי - ככה עובדים היזמים המוצלחים ביותר - מחפשים איפה יש הזדמניות לרווח מקסימלי. יש סיבה שאף אח בפינלנד לא חשב למנות את לינוס טורבאלדס למנכ"ל נוקיה. |
|
||||
|
||||
יש לי הצעה : אם יזמות זה צייד וניהול זה דייג ,אז - ביבי הדייג או ביבי הצייד ? בנט הדייג או בנט הצייד ? סער הדייג או סער הצייד ? לפיד הדייג או לפיד הצייד ? מסקנה : יש לנו הרבה דייגים בפוליטיקה. |
|
||||
|
||||
יזם הייטק אינו רק מי שפיתח מוצר או טכנולוגיה כלשהי. בד''כ יזם הייטק הוא מי שהשקיע בפיתוח הזה. גם אם מוציאים מן החישוב את המשקיעים, המרויחים הגדולים מן האקזיטים הם מדרג המנהלים שרבים מהם מגיעים ממשפטים, כלכלה, ניהול וראיית חשבון ולאו דוקא מן התחום הטכנולוגי. בנט אינו טכנולוג, הוא מנהל. זה לא לגנותו. להיפך. דוקא קריאת הויקיפדיה על בנט מומלצת. הוא אדם בעל רקע מעניין וחריג. אני מסכים איתך לגבי כישוריו הבטחוניים, אבל הוא לא אדם נטול כישורים. דוקא לאיילת שקד יש תואר בהנדסת חשמל ומדעי המחשב. |
|
||||
|
||||
אילו היה בנט מכנה את עצמו ''יזם'' לא מפריע לי. ברגע שהוא מתאר את עצמו כ''יזם הייטק'', מפריע לי. הוא אחד מרבים שמלווים התפתחות הייטק אבל הוא עצמו לא פיתח שום מוצר, הוא סיפק שרותים נילווים שנחוצים לצורך הפיתוח. למשל --- גם קרנות מימון הון סיכון תורמות להייטק אבל הן אינן נחשבות ליזמות הייטק. |
|
||||
|
||||
אגב שכחתי. קראתי גם את ויקיפדיה וגם מאמר סקירה אחד או שניים על בנט. הסתקרנתי לגביו כי מצד אחד יש לו סגנון דיבור דמגוגי ומצד שני הוא די מוכשר לכאורה, כבר נתקלנו באקזמפלר דומה (ביבי) וזה לא הסתיים טוב. |
|
||||
|
||||
למה לא לשמוע מפי הסוס? הוא באמת איננו מומחה טכני, ואין בזה רע. |
|
||||
|
||||
תודה רבה רבה. זה סוג המידע הנוסף שביקשתי אודות ההיבט של מעורבות טכנולוגית הרד- קור של בנט בפיתוח מוצרי הייטק. המאמר שהבאת מהעתון גלובס מאשר בצורה טובה את טענותי לגבי חלקו של בנט במוצרי ההייטק שעליהם קיבל כסף והמון מחמאות עצמיות (ידיד של מהעבר תיאר את הסיטואציה של מחמאות עצמיות של בנט בתור ''מישהו שכל הזמן טופח לעצמו על הגב''). אגב. בקריאתי אודות בנט מסתבר ללא ספק שבנט מעריץ מטורף של ביבי ויוני נתניהו (אחד מבניו של בנט קרוי יוני כאשר הסיבה ברורה מאליה). אם למישהו יש ספק לכך שבנט קשור בקשר הטבור לביבי, הביוגרפיה שלו מעידה. אין לי ספק שבנט חווה ''אהבה ניכזבת'' לביבי, זה עשוי להשליך על התנהגותו כלפי ביבי לאחר הבחירות הקרובות. |
|
||||
|
||||
אני דווקא רואה בכתבה הרבה ביקורת עצמית ומחמאות לשותפיו. |
|
||||
|
||||
תקופת המחמאות העצמיות של בנט שבה ניתקלתי היא מאז שהוא ניכנס לפוליטיקה. מה היה לפני כן מבחינת מחמאות עצמיות לא מעניין אותי. המאמר הנל בגלובס מאשש את הרגשתי שבנט לא תרם תרומה הרד קור לפיתוח טכנולוגיות, כי היה בור בנושא, אלא היה בעיקר איש מכירות ומאכער. בלי קשר למאמר בגלובס שנתת לינק אליו --- היום התפרסמו ידיעות שאחת החברות שבנט וניר (?) ברקת השתתפו בהן הולכת להיות משולבת בחברת כספים שעוסקת בעיסקי אויר שעשויים להיות פלטפורמה להונאות כספיות. שכחתי את שם מוצר הזה אבל תוכנו בקצרה: השקעות כספיות באמצעות רשתות חברתיות, כאשר הרשתות החברתיות מאפשרות הפצת ידיעות מפוקפקות , אותן ידיעות עלולות למשוך משקיעים פריירים. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי את סימן השאלה שבתגובתך, קראת ידיעה ובה הוזכר אחד מהאחים ברקת אך לא פורט שמו? |
|
||||
|
||||
מזכרון לא מאומת מדובר באדם בשם ניר ברקת. סימן השאלה שלי בסוגריים, מסמן שאיני בטוח בשם ''ניר''. |
|
||||
|
||||
אכן, כמה מעשירי ההיי טק כבר נכנסו לפוליטיקה. רשימה חלקית: ניר ברקת, אראל מרגלית, נפתלי בנט, יזהר שי. לטעמי, עדיין לא ברור אם יש מתאם בין יכולות ניהול בהייטק לבין פוטנציאל התרומה למדינה בתחום הפוליטי. למשל, הישגו העיקרי של בנט כשר חינוך היה מיחשוב מערך משכורות המורים. למרבה הצער, את מצב לימודי המתמטיקה והאנגלית הוא לא ממש שיפר, מפני ששם צריך להשקיע בהכשרת מורים וזה עניין לא פשוט. |
|
||||
|
||||
נו, למצער ''מתאם לא ברור'' זה הרבה יותר מהמתאם השלילי החריף שמודגם לאחרונה בין היכולת להיות רמטכ''ל לפוטנציאל התרומה למדינה בתחום הפוליטי. |
|
||||
|
||||
כמעט כל הרמטכ''לים לשעבר ניסו להכנס לפוליטיקה. חלקם הצליחו מאד (דיין, רבין, ברק), וחלקם פחות, לפחות בינתיים (ידין, בר לב, גור, איתן, שחק, מופז, יעלון, אשכנזי, גנץ). אולי זה עניין של כריזמה. |
|
||||
|
||||
ועל כן כתבתי ''לאחרונה''. על ציר הזמן ההתדרדרות ברורה לא פחות מירידת אחוזי המאומתים החודש, כשהאחרון ברשימה שלך מהווה נקודת שפל שאפילו אחרי הסרת מסנן ה''רמטכל לשעבר'' צריך להתאמץ כדי למצוא פוליטיקאים כושלים ממנו. |
|
||||
|
||||
מי כן הצליח לתרום למדינה לאחרונה? יכול להיות שסיכויי ההצלחה נמוכים מאד, בהשוואה לעבר, בלי תלות בהיות המועמד רמטכ"ל. |
|
||||
|
||||
אפילו חמוץ כמוני יצליח למצוא כמה פעולות מועילות שעשו פוליטיקאים בשבתם בכנסת ובממשלה באלף הנוכחי. ברק יצא מלבנון0, כניסת לפיד האב לממשלת שרון הורידה את קצבאות הילדים השערוריתיות1, אולמרט חיסל כור גרעיני בסוריה3, עמיר פרץ דחף לכיפת ברזל, היתה לנו קדנציה שמעודדת לימודי ליב"ה שהזניקה את ההשתתפות בשוק העבודה לשיא2, וזה על רגל אחת, אני סמוך ובטוח שהיו עוד תרומות למדינה על ידי פוליטיקאים משני צידי המפה גם בתחומים שאני פחות מתמצא בהם. ואם לא קראת בין השורות - כרגע גם מישהו שלא מזיק זה הרבה מעל לממוצע. 0 ושלח את ביבי הביתה - הישג שאף פוליטיקאי עדיין לא הגיע אליו 1 מה שכנראה פתר לטווח ארוך את הבעייה הדמוגרפית של האלף הקודם - בשביל הנוכחית דרוש מהלך אמיץ נוסף. 2 ומאז אנחנו בהתדרדרות כידוע 3 ויש אף יאמרו שהחל שקט של 15 שנה (והיד נטויה) בצפון |
|
||||
|
||||
"כניסת לפיד האב לממשלת שרון הורידה את קצבאות הילדים השערוריתיות" - אתה לא היחיד שמזכיר מדי פעם את חלקם של הלפידים לדורותיהם בקיצוץ קצבאות הילדים. אני זוכר ללא פרטים שמישהו הביא באייל, לפני שנים, נתונים על קיצוץ מתמשך בקצבאות הילדים שהביא לעלייה ב-% המועסקים. אבל נדמה לי שלא היה זה בתקופת טומי לפיד אלא לפניו. לעומת זאת הניסיון של טומי לפיד להאחיד את קצבאות הילדים זכור לי היטב. הכוונה היתה להתחיל בקצבאות כבר בילד הראשון ולהוריד את הקצבה היחסית לילד ככל שמס' הילדים עולה. אאז"ן לא היה מדובר בקיצוץ הסה"כ אלא בתיקון המצב לפיו כמעט כל הכסף הלך למשפחות עם 6+ ילדים. באותה תקופה ש"ס היתה באופוזיציה, אבל האוצר התנגד לרפורמה, כנראה מתוך ההבנה שהדבר ינחית מכה קשה על המשפחות מרובות הילדים. הרפורמה נוסרה ל-10 שלבים וכל שנה היו אמורים להפעיל שלב נוסף. בפועל הופעל רק שלב אחד. משפחות עם הילד הראשון/שני קבלו תוספת של משהו כמו 20 שקל שאיש מהם אינו זוכר אותה. בתוך פחות משנה ש"ס נכנסה לקואליציה במקום "שינוי" והחזירה את כל המהלך לאחור. יכול להיות שנשאר משהו ממנה בילדים 3/4, אבל בגדול הרפורמה של לפיד האב היתה כלא היתה. השאלה של קצבאות הילדים אינה שאלה פשוטה. היא מתנודדת בין גזירת עוני מנוול על ילדים רבים לבין טיפוח תעשייה של משפחות מרובות ילדים לצרכי פרנסה. המהלך הנחוץ הוא קודם כל הבהרה עקרונית שהמדינה אינה מעודדת משפחות מרובות ילדים. היחיד שעשה משהו בכיוון היה דוקא נתניהו. אלא שמאז גילה הנ"ל שהמשפחות הללו מצביעות עבורו, לא נמצאו קופצים אחרים על המשימה הזאת. |
|
||||
|
||||
מה שכתבת לא מתאר את מה שקרה, אנא גש לויקיפדיה ותחסוך לי את מאמץ הקישור וההאכלה בכפית הפעם. לפני אותה ממשלה ילד חמישי ומעלה קיבל 860 שקל לחודש. אחרי הרבה הרבה פחות. |
|
||||
|
||||
בזמנו בדקתי את העניין בדוחות של הביטוח הלאומי. כאמור, יתכן ונשארו שאריות מן הרפורמה בקצבאות של ילדים 3 ו-4, אבל תוספת הקצבה אז לכל ילד מהילד השישי היתה קבועה. האם הדברים שונים היום? |
|
||||
|
||||
הטענה לה הגבת וניסית להפריך נגעה לקדנציה עם טומי לפיד בממשלה, ז"א שאתה צריך להשוות בין המצב ב-2002 ל-2005 בערך בשביל לשפוט אותה כהלכה. |
|
||||
|
||||
אכן היתה תקופה קצרה (מינואר 2001 עד מרץ 2002) שבה קיבלו עבור הילד החמישי ומעלה 856 ש"ח לחודש. זה היה שיאה של מגמת הגידול בקצבאות הילדים. הוא קרה בעקבות "חוק הלפרט" שהגדיל את הקצבאות לילד חמישי ומעלה בכ 40%. החוק עבר בנובמבר 2000 בכנסת הלעומתית לממשלת ברק. מספר ח"כים מהליכוד הצביעו בעד והם אלו שהטו את הכף- נעמי בלומנטל, ישראל כץ, לימור לבנת, סילבן שלום, רובי ריבלין, אברהם הירשזון ואריאל שרון. חברי כנסת אחרים מהליכוד הצביעו נגד: דן מרידור, מיקי איתן, מיכאל קליינר, יולי אדלשטיין ויובל שטייניץ. בתקופה קצרה זו משפחה עם 6 ילדים קיבלה קיצבת ילדים של 3000 ש"ח בחודש. כבר במרץ 2002, בממשלת שרון הראשונה, עם אותה כנסת, קוצצו קצבאות הילדים רוחבית ב 12%, ומשם המגמה היתה חזק לאחור עד לשפל של 140 ש"ח לילד ב 2013. כיום משפחה עם ששה ילדים מקבלת רק 1032 ש"ח לחודש1. לדעתי מעט מדי. אני חושב שמשפחה צריכה לקבל לפחות 250 ש"ח לחודש לילד3, ומשפחה חד הורית לפחות 350 ש"ח לחודש לילד3. _________ 1 עבור ילדים רביעי במשפחה ואילך שנולדו עד 31 במאי 2003 קיבלו הרבה יותר אבל לא נשארו כאלה2. 2 למעט אם נולדה רביעיה, וגם אז זה ייגמר עוד חודשיים. 3 אבל רק עד גיל 16, אחרי זה שיהיה בייביסיטר או דוגווקר. |
|
||||
|
||||
אני חושב שמשפחה לא צריכה לקבל שום קצבה החל מהילד הראשון. אם כבר, יש נקודות זיכוי ממס הכנסה ממילא. עידוד ילודה בארץ הפך מזמן מנכס לנטל (שלא לומר בכל העולם). |
|
||||
|
||||
מסכים.אבל לא לבטל,אלא להמיר את זה בחינוך חינם בלימודים הגבוהים. |
|
||||
|
||||
ושוב אני מוצא את עצמי מסכים איתך. מדאיג, מדאיג מאד. |
|
||||
|
||||
אבל אני חושב שיש חסכון כלשהו, אבל למטרות לא ברורות. ותמיד יש לדאוג ולתת ספק. |
|
||||
|
||||
בהתחשב בזה ש: 1. המשמעות של חינוך חינם בלימודים גבוהים היא לרוב לקחת כסף מהעניים ולתת אותו לעשירים1. 2. המשמעות של ביטול קצבאות הילדים היא לרוב לקחת פחות כסף מהעשירים ולתת פחות לעניים2. 3. המשמעות של פחות כסף לעניים היא לרוב סיכוי נמוך יותר לעניים להתקבל ללימודים גבוהים3. 4. הצורך של החברה בעוד בוגרי לימודים גבוהים באופן כללי הוא די נמוך4. 5. המקומות בהם יש צורך לחברה בעוד לימודים גבוהים5 יש תגמול מובנה6. 6. יש לחברה צורך גם בהכשרה מקצועים שאינה לימודים גבוהים. 7. לא לכולם יש את היכולת או הרצון להנות מלימודים גבוהים. אני חושב שזה רעיון רע. אמנם צריך סבסוד של לימודים גבוהים, אני לא יודע כמה, אבל לא בחינם (ואולי גם לא לכולם), וזה לא צריך לבוא על חשבון קצבאות ילדים (בצורה זו או אחרת, לפחות להורים לילדים שבאמת צריכים את זה). 1 במובן שבוגר אוניברסיטה (לפחות בארה"ב) מרוויח בממוצע במהלך הקריירה שלו מליון דולר יותר מבוגר תיכון7. כשהאזרחים ממנים את הלימודים לבוגר אוניברסיטה, אז גם הבוגרים וגם אלא שלא למדו משתתפים במימון, אבל רק אלא שלא הלכו ללימודים גבוהים (שהם העניים) לא מקבלים את ההשקעה הזאת בחזרה. 2 אותו עקרון, העשירים והעניים משלמים את המיסים שיהפכו לקצבאות, אבל רק העשירים משלמים יותר מיסים, לכן זה רווח לעניים. 3 קצת קשה ללמוד כשרעבים ללחם. 4 והדגש כאן הוא על "באופן כללי", אולי צריך עוד רופאים ומורים, אבל האם באמת צריך עוד בוגרי ספרות או משפטים? 5 עם מספר יוצאים מהכלל שאותם מן הסתם צריך לממן. 6 כאמור משכורות... 7 מקור |
|
||||
|
||||
לאורך הקריירה: ארבעים שנים? אם כך: הפרש של 25,000$ לשנה, או של 2,000$ לחודש? בכל מקרה, אם יש יותר מימון ציבורי ללימודים גבוהים, גם העניים יכולים להרשות לעצמם ללמוד. |
|
||||
|
||||
אתם מדברים על לימודים גבוהים, אבל במדינת ישראל אפילו לימודים נמוכים (כמו שצריך) אין לכולם. מאות אלפי ילדים בורים וחסרי השכלה מינימלית בעידוד, במימון, בהסכמה ובשיתוף פעולה מלא של המדינה. צער בעלי ילדים מה שקורה פה. מערכות חינוך שלא מלמדות את מה שצריך כדי להצליח בלימודים גבוהים. נתחיל משם (ליבה ל כ ו ל ם) ואז נמשיך לדיבורים על לימודים גבוהים בחינם לכולם, עסק? מה יעזור מימון של לימודים גבוהים לאוכלוסיות שלא יודעות המינימום הדרוש באנגלית, מתמטיקה, מדעים, פיסיקה, מחשבים, ביולוגיה, אבולוציה, היסטוריה... |
|
||||
|
||||
כמו שכל אזרח מצונתר בכל גיל ותנאי למרות שאנחנו יודעים שהוא יעשן מחר, כך הוא יקבל את ההשכלה והחינוך בחינם בכל גיל. |
|
||||
|
||||
שיקבל שיקבל. אני בעד (אם אפשר). אבל אני לא רוצה רק שהוא יקבל לימודים בחינם. אני רוצה שהוא גם יצליח בלימודים. זה לא תלוי רק בו, ברגע שהלימודים מומנו. בד״כ (סטטיסטית וחוץ ממקרים מאוד יוצאי דופן) כשזה שהתעללו בו במערכות חינוך גרועות2 מגיע לגיל הלימודים הגבוהים, זה כבר מאוחר מידי לעזור לו להצליח בהם. לא אשמתו שהמדינה המטומטמת שלנו זרקה אותו למערכת חינוך מפגרת1 כי זה היה נוח מבחינה פוליטית להסכים לכך. זה אחריות של כולנו לתת חינוך שווה ואיכותי לכולם, קודם כל בגיל בית הספר והתיכון. אם אנחנו נכשלים אפילו בזה, מאיפה היומרה לשפר את החיים של אנשים באמצעות לימודים גבוהים? ____________ 1 לא שם גנאי. עובדתית היא מפגרת. 2 גרועות זה לשון המעטה. לא מדובר במערכות חינוך שלא מצליחות במה שהן מנסות לעשות ולכן יוצרות מידה מסוימת של בורות בקרב ילדים. מדובר במערכות חינוך שבאופן מודע וכחלק מהשיטה והיעדים מיצרות מידה רבה של בורות בקרב ילדים. |
|
||||
|
||||
יש בעיה חמורה עם מוסדות החינוך החרדים שהם מראש ובכוונה תחילה דנים את התלמידים שלהם למצב כמעט בלתי הפיך. זה באמת מעיק, ואין לי דרך או מחשבה איך משנים זאת. אבל ככל שנבהיר שאנחנו חוסכים את קצבת הילדים ללימודים , המסר גם יחלחל הלאה. |
|
||||
|
||||
אני חושב שרוב האנשים עובדים יותר מ-40 שנה בסופו של דבר, אם לא כולם לומדים אז מי שלא לומד מממן את מי שלומד. |
|
||||
|
||||
6. לימודים מקצועיים גבוהים יכולים להכלל בגדר לימודים גבוהים. למשל - הנדסאי אלקטרוניקה ? |
|
||||
|
||||
כולל הכשרה של שרבררבים או בנאים (או רבנים)? (בכל מקרה, זה לא נשמע לי הוגן בגלל שמדובר על מחירים שונים) |
|
||||
|
||||
רבנות זה לא מקצוע, זה שרות. שכל אונ' = נניח 3 שנים לצורך העניין , 50k. מה עלות הנדסאי תוכנה ? חרט cnc לא משנה, כל אזרח יהיה זכאי לעד 50k מהמדינה שמיועדים ללימודים גבוהים/מקצועיים וכל מה שיגרום לו להיות יצרן ולא בטלן. 150 שח לילד זה 40k. ויקבלו עוד 10k בונוס אם יממשו את הזכות ללמוד. |
|
||||
|
||||
בבריטניה יש חוק שעלות שנת לימודים באוניברסיטה תהיה לא יותר מ-9,250 ליש"ט. באופן "מפתיע" זה המחיר שעולה שנת לימודים באוקסברידג' וזה המחיר שעולה שנת לימודים בוולברהמפטון. אני לא חושב שזה צריך להפתיע מישהו אם כשהמדינה תחליט לתת לכל אחד 50,000 ש"ח להכשרה מקצועית המחירים של הכשרת בנאים ושרברבים יעלו ל... 50,000 ש"ח. מי יקבע איזה הכשרה גורמת למישהו להיות יצרן ולא בטלן? (ובכל מקרה, זה לא פותר אף אחת מהבעיות בתגובה 735019, רק מעלה בעיות חדשות) |
|
||||
|
||||
אולי לא מיותר להזכיר למנהלי החשבונות באתר שבעלי ההשכלה הגבוהה הם מנוע הקידמה, והתשואה עליה היא מה שמאפשר גם לאלה שאינם בעלי השכלה גבוהה להתקיים ברווחה יחסית. אני מסכים שאת מה שייחסך מקצבאות הילדים אפשר להשקיע גם בחינוך טרום אוניברסיטאי, הבעיה עם זה היא שברור מאד לאיזה אפיקי חינוך יזרום הכסף, וכמה תועלת תגיע משם. |
|
||||
|
||||
אתה לא חושב שהנדסאי תוכנה יבקש לחדד את הסכין ולהתקדם למהנדס תוכנה? וכן, ההשכלה הגבוהה היא תמיד בבחינת הקטר של החברה , כמו שהנדלן כיום הוא הקטר של המשק. |
|
||||
|
||||
ודבר נוסף אם כבר מפרגנים למדע. בהנחה ושיקולי מוסר לא על השולחן היית מוכן לתרום את הפושעים הכבדים 1 למדע ? 1 אני מדבר על הפושעים הרצינים והאכזריים. |
|
||||
|
||||
בהנחה ששיקולי המוסר לא על השולחן הייתי מוכן לתרום בערך 90% מהאנשים למדע. למדע? בעצם לכל מטרה שיכולה לשרת את האינטרס שלי. |
|
||||
|
||||
אתה אדם מאוד נדיב. אני הייתי תורם לפחות 99.9988311% וגם זה כשאין בחירות. |
|
||||
|
||||
במחשבה שניה אני קצת פחות בטוח. אמפטיה ומוסר הם שני דברים קשורים אבל לא זהים, ונראה לי שאסון גדול שהיה משמיד 90% מהאוכלוסייה העולמית (כולם אנשים שאינני מכיר ושאין בהם תועלת עבורי) היה משאיר אותי מדוכדך במקצת למשך כמה ימים :-) מן הסתם זה היה מתאזן מהר כשהייתי מנכס לעצמי משהו מכל השפע שנשאר ללא בעלים, אבל אני לא הייתי מוכן להיות זה שמבצע את אותה השמדה המונית. חוששני שהחינוך המטופש שקיבלתי מונע ממני להיות נאצי טוב ממש, וחבל. |
|
||||
|
||||
אופס, שכחתי שאני מדבר עם מישהו שהאשים אותי בשעתו בנאציזם ולא טרח לחזור בו. שכח מההודעה האחרונה שלי. |
|
||||
|
||||
מאחר ואני קצת מבין הרבה בנאציזם,אני יכול בהחלט להעיר לך שאל לך לנכס לעצמך רוע של חוכמה,שכן כל-אחד יכול להיות נאצי טהור בנסיבות הלא נכונות. מעבר לכך וככל שכתבתי דברים שלא היו אמורים להכתב הרי שאני חוזר בי ממה שכתבתי. |
|
||||
|
||||
לא שזה נתון בספק, אבל בדיוק לאחר שסיימתי את שהותי כאן נתקלתי בזה. |
|
||||
|
||||
לא מדובר על עידוד ילודה. מדובר על גידול ילד, שהוא דבר יקר, והמדינה רוצה שלא יגדל במחסור ולכן מסייעת למשפחה. נקודת הזיכוי לאמא עובדת לא קשור- זה תמריץ שהיא תצא לעבודה1 למרות שיש לה ילד. דווקא העלות השולית של כל ילד נוסף פוחתת. גם עלות כספית וגם עול הגידול. אם אתה רוצה מבחן הכנסה אני לא מתנגד עקרונית, אבל אני חושב שזה מיותר- גם מסבך וגם גורם לנתמכים להרגיש שווים פחות. יותר פשוט לתת לכולם ואת הפרוגרסיביות לעשות במכה אחת במס הכנסה. ____________ 1 לצאת לא חייב להיות לצאת מהבית. ועדיין זה לצאת לשוק העבודה. |
|
||||
|
||||
מכלכלן מדופלם כמוך אני מופתע לשמוע שתמיכה כלכלית לא מעודדת פעולה כלשהי. ודאי שהיא מעודדת, בדיוק כמו שהורדת מיסים מעודדת רכישת דירות. מי שמראש ידע שהוא לא יכול לתמוך כלכלית בילדיו, שיזדיין בסבלנות עד שיגיע לגיל ופרנסה שמאפשרים לו זאת. עידוד הילודה בישראל למגזרים לא יצרניים היא האיוולת הכלכלית הגדולה ביותר בפקטור אקספוננציאלי (עוד מועמדת טובה לתחרות החוקים המטומטמים שמישהו פתח פה לאחרונה). |
|
||||
|
||||
בעולם מושלם אנשים עושים את החשבון הכלכלי לפני שהם מביאים ילדים. בפועל יש ילדים, וצריך לדאוג להם. אני חושב שהמדינה צריכה לעזור לדאוג להם, וזה טוב למדינה. כנראה שזה מעודד ילודה1, לא אמרתי שלא, אבל זו לא הכוונה שלי כשאני תומך בקצבת ילדים אלא שזה נלווה. רע נלווה? אני בכלל לא בטוח. צמיחת אוכלוסיה וגיל חציוני לא גבוה זה טוב מאוד לכלכלה. כשהפריון הגבוה הוא בסקטור דל פריון זאת אכן בעיה רצינית. ההשפעה של קצבה של 200 או 300 ש"ח לחודש לילד לא נראית לי מעודדת ילודה במיוחד. גם במשפחה חרדית לא נראה לי שזה עסק רווחי. ה 800 של ח"כ הלפרט כן, כי את ה 4-5 הראשונים הם ממילא הביאו. אז בונוס על כל ילד נוסף זה בהחלט מעודד. __________ 1 לפי המחקרים שראיתי, די בקטנה ברמת המדינה. |
|
||||
|
||||
_____ המחקרים דוקא מראים שיש השפעה ניכרת וארוכת טווח על הילודה, עם קורלציה יפה וברורה לקצבאות, ומצד שני, אין קורלציה לכמות הילדים העניים כאן למשל. |
|
||||
|
||||
בודאי שמדובר על עידוד ילודה. הממשלה יכולה לסבסד מוצרי מזון בסיסי, חינוך ובריאות, אבל כל הדברים האלו יקרים ולא מניבים מבחינה אלקטורלית. הכי קל זה לתת כסף למשפחות ושיעשו עם זה מה שהם רוצים. לעתים קרובות מה שהם רוצים זה עוד ילד. קריא עידוד ילודה. צריך ליצור איזון כזה בו קצבאות ילדים לא יהפכו למקור הכנסה עיקרי ולא יעודדו ילודה, אלא יהיו צורה של תשלומי סעד מינימלי. מה לעשות שהמדיניות של ש''ס והחרדים בדיוק הפוכה. |
|
||||
|
||||
1000 ש"ח לחודש על ששה ילדים לא נראה לי מעודד במיוחד. יותר בקטע שהילדים לא יהיו רעבים כל היום. היית יכול להיות יותר פטרנליסטי ולתת להם תלושי מזון, כדי שלא יאכלו במבה וישתו קריסטל ירוק. אני מעדיף לא להכנס לדיון הזה. |
|
||||
|
||||
כן. נראה שאתה צודק. א. מוזר שדוקא אחרי שש"ס נכנסה לקואליציה במקום שינוי, חלה ירידה עקבית בגודל הקצבאות. יתכן שזה נעשה כדי לדפוק את הערבים, בעוד מצביעי החרדים פוצו באפיקים הסמויים של כספים יחודיים. כך גם פיצו רק את המשפחות היהודיות וגם שיחדו את ההנהגה הפוליטית. זה גם מסביר את צמצום הילודה במגזר הערבי לעומת הפיריון היהודי. ב. עזוב את הפטרנליזם ותלושי המזון. אני יותר מן הזרם הסוציאליסטי. שיוויון ולא סעד. לצערי סוציאליזם זה יקר ולא יעיל. ג. יש בעיה בכך שמדינה לוקחת כסף ממישהו ונותנת אותו למישהו אחר מפני שיש לו יותר ילדים. הבעיה האמיתית היא שהמדינה צריכה להחליט אם משפחות מרובות ילדים זה טוב לה או לא. נראה שההחלטה הסמוייה היא: ערבים לא, יהודים כן. ואח"כ מאשימים את מראענה בגזענות מפני שהיא רוצה לשלוח את היהודים לארה"ב. |
|
||||
|
||||
זה שני דיונים- הדיון העקרוני והדיון המעשי. באופן עקרוני אני סוציאליסט למרות שזה יקר ולא יעיל בחלק מהמקרים1. אין מושלם. אני בעד תמיכה של המדינה בילדים והוריהם- חינוך חינם מגיל אפס, סבסוד מעונות יום וכו'. השקעה בילדים זו גם השקעה מאוד משתלמת, שניה רק להשקעה בתשתיות. לכן אין מבחינתי בעיה שהמדינה לוקחת כסף מאחד ונותנת לאחר מפני שיש לו יותר ילדים. המדינה כל הזמן לוקחת מאחד ונותנת לאחר וזו סיבה טובה ככל סיבה אחרת. התרופפות ערכי הסולידריות והערבות ההדדית, ונסיגתם מפני האינדיבידואליזם הכלכלי, גרמו להטלת ספק בעקרון האוניברסליות של הביטוח הלאומי- ליצירת מבחני הכנסה כתנאי לקבלת גמלאות וכו'2. בעיני זה רע. באופן מעשי תשלומי ביטוח לאומי לקצבת ילדים הם רק 7.7% מתשלומי המוסד לביטוח לאומי3, לעומת 20% מהסך הכל ששולמו בענף נכות ו 9.1% בענף אמהות (מענק לידה ודמי לידה). רק 7% מהילדים (200 אלף ילדים בס"ה) עבורם שולמה קיצבה היו חמישי ויותר במשפחה. אני לא רואה איזו תועלת צומחת מהקטנת הקצבאות. _____________ 1 ראינו שהקפיטליזם יקר בהרבה ועוד יותר לא יעיל במקרים אחרים, אז מה לנו כי נלין. 2 60 שנה למוסד לביטוח לאומי – מבט על שינויים בנושאי ליבה נבחרים 3 בשנת 2018, לא כולל "חסכון לכל ילד", לעומת 8.1% ב 2017. המוסד לביטוח לאומי, סקירת פעילות לשנת 2018 |
|
||||
|
||||
א. גם אני לא מתנגד באופן עקרוני לתשלומי העברה ולכן אמרתי שהמדינה צריכה להחליט אם משפחות של יותר מ-10 ילדים זה טוב לה או לא. וכשהיא שוקלת את זה, היא צריכה להביא בחשבון שמישהו עושה מהפכה דמוגרפית, חברתית ופוליטית באמצעות המשפחות האלו. ב. כאשר כתבתי סוציאליזם התכוונתי למסורתי ולא חדשני. סוציאליזם כזה אינו מחלק כסף לאנשים. הוא מחזיק בעצמו מוסדות רפואה, חינוך ואפילו הזנה לכל הילדים כולם. ולכן זה יקר ולא יעיל. ג. אני מניח ששנינו סוג של סוציאליסטים חדשניים שמבינים כי לשוק החופשי חייב להיות חלק די גדול בכלכלה כדי למנוע שחיתות ובזבוז משאבים. אם כך, אתה חייב להביט בחשד על תשלומי העברה ולהגביל אותם ע"פ צרכי המדינה והחברה. מה שעשתה החברה הישראלית, כאשר מימנה בנדיבות גידול דמוגרפי של מגזרים אנטי-חברתיים ואנטי-סולידריים, היה מעשה של טרוף והתאבדות כאחת. |
|
||||
|
||||
אני סוציאל דמוקרט שמעדיף ממשלה גדולה ומוסדות ציבוריים, והמיסוי הגבוה שנלווה אליהם, על פני הפרטה של הכל. אני בעד ביטוח לאומי וקצבאות אוניברסליות. ואני בעד שוק חופשי ונגד רגולציה כבדה, מכסי מגן ובולשביזם. אני חושב שהדבר הנחוץ ביותר למשק שלנו הוא הרבה הכשרה מקצועית במימון ממשלתי. הכשרה שגם החרדים (חרדיות) יהנו ממנה. מה זה משנה לי אם המפרנס העיקרי במשק בית חרדי הוא האשה? ממילא נשים עושות הכל יותר טוב, חוץ מכדורגל. |
|
||||
|
||||
'נשים עושות הכל יותר טוב' . מסכים איתך בהחלט וזאת אני כותב לאחר שנים רבות של מיזוגניות מהולה בישראליות ברברית. כשהפוליטיקה בישראל תהיה נשית במהותה, אנחנו נגלה את הפוליטיקה מחדש. |
|
||||
|
||||
זה משנה כי ברוב המשפחות זקוקים לשני מפרנסים כדי לגמור את החודש, ולכן אתה כופה עלי ועל זוגתי לעבוד יותר כדי לפרנס משפחות חרדיות שבהן הגברים בוחרים לא לעבוד. |
|
||||
|
||||
לא אני לא. הם בחרו במפרנס אחד ורמה כלכלית נמוכה. זכותם. אף אחד לא כופה עליך לעבוד יותר בשבילם. הם לא יקנו אייפדים לילדים ולא נעלי ספורט ממותגות בכל מקרה. |
|
||||
|
||||
בודאי שכופה. התמיכה בילדים, בישיבות ובכוללים באה מכספי המיסים המאד גבוהים שאני משלם. מעבר לזה, התמיכה במערכת הבריאות הציבורית שמסבסדת טיפולים שווים לכל ראש, גם בעלויות אדירות, הן מכספי המיסים שלי ושלך. כנ''ל תשתיות שונות מכבישים ומים והלאה. אני וזוגתי היינו מאד שמחים לעבוד פחות שעות ולקבל אותו שכר נטו שמפרנס את שתי בנותינו, ולבלות איתן יותר שעות, אם היינו משלמים פחות מיסים כי לא היינו תומכים במשפחה של שבעה ילדים בממוצע שבה האב לא עובד מרצון. אם בחרו במפרנס אחד ורמת חיים נמוכה לשיטתך, תן להם להתמודד עם הבחירה שלהם ואל תתמוך בהם באלפי שקלים לחודש ממיסי העבודה הקשה שאני ואתה כן בחרנו לעשות ולא מתבטלים על חשבון מישהו אחר. ולראיה, מחקרים על מחקרים הראו שברגע שיורדת התמיכה, עולה ההשתתפות בכח העבודה ויורד מספר הילדים הממוצע. מה שמוכיח שהבחירה שלהם היא אקט כלכלי וכשמשתנה נקודת האיזון גם הבחירה משתנה. |
|
||||
|
||||
לדעתך ביטול הרפואה הציבורית והפיכתה לפרטית תגרום לכך שתשלם פחות מיסים? |
|
||||
|
||||
אני בעד מסים גבוהים. תקרא לזה כופה, אז כופה. גם עבור המשפחה עם 7 ילדים, גם עבור הנכים, גם עבור הקשישים, החולים, פגועי הנפש וכו'. זה נקרא ערבות הדדית. תאמר שהאחרים לא בחרו בזה, ומרובי הילדים כן. אומר שהילדים לא אשמים בבחירה של ההורים שלהם. את התמיכה בבחירה לא לעבוד אפשר לתקן על ידי מס הכנסה שלילי שיחליף תמיכות אחרות, אבל לא את קצבאות הילדים. התמיכה בישיבות ובכוללים לא קשורה ובכל מקרה אני מתנגד לה, אז אל תכניס אותם לכאן. |
|
||||
|
||||
150 שח לילד יכולים להנתן גם על ידי סובסדיות נקודתיות שבכל מקרה הילדים צורכים ועולים כסף בוודאות. הרי כולנו יודעים שהקצבאות לא נכנסות ישר לחשבון הצרכניה המקומית שמוכנה לרשום בהקפה למשפחה. זהו גם המסר שהמדינה מעדיפה לממן למשפחה רק תחומים עם ערך מוסף. את עניין ההזנה למשפחות קשות יום הייתי משאיר למלכרים 1 בפיקוח מחמיר של המדינה. אני כן מאמין בשיתופי פעולה של המדינה באמצעות משרדיה דרך הקהילה העיסקית והמקומית. 1 אני מודע להיבטים המינהלים הלוקים בחסר של המלכרים ובניטרול המקרה הנקודתי של יור זקא מז , יש לפקח על המלכרים כי הם מהווים את היד הנעלמת של המדינה במקומות שבה עדיף לה לא להכנס. ואגב, לאחרונה פרסומים של דעות בהארץ מערבבים בשר וחלב .לוקחים את המקרה של זקא ומציבים אותו מול מדא כארגון שלוקח את המשאבים של מדא 'הממשלתי'. אבל מדא גם מלכר. והתחרות היא לא זקא-מדא , אלא מדא-הצלה. תמוהה לי רצונם של גורמים מסוימים להלאים את המלכרים. |
|
||||
|
||||
יש פעם בשנה מענק לימודים לילדי הנכים שמקבלים קצבאות נכות. זה מכונה ' מענק לימודים'. מענק לימודים נשמע אחרת מדמי עוני . גם הנכים עצמם יסכימו לקבל את הקצבאות כמענקי לימודים או מטרות אחרות שקשורות לילד ולא כקצבאות סעד בסך 150 שח לילד. זה באמת כסף לרש גם במונחי עוני 2021. |
|
||||
|
||||
לעג לרש, או בעצם 'יש גבול כמה נושפל בשביל להכנות עני ' שכן מה המחיר שעני מוכן לקבל בשביל להיות בקטגוריית 'העני' ? כל סכום ? |
|
||||
|
||||
מי שניסה לצאת לטיול בימים האחרונים וממשיך לתמוך בעידוד הילודה צריך להיות טיפש מאד או זקן מאד. |
|
||||
|
||||
מי שניסה לצאת לטיול בימים האחרונים, מגיע לו. |
|
||||
|
||||
אני יכול להעיד שאם מתחילים מספיק מוקדם במקום מספיק נידח, אפשר היה לעשות יופי של טיולים גם בימים האחרונים. |
|
||||
|
||||
בהחלט! מסתבר שבשעה 4:30 בבוקר יום ג' היו שני מקומות חניה פנויים בנחל זיב-אל-נבי, והם נותרו כך במשך 10 דקות תמימות. הבעיה היחידה היתה שכדי להגיע לשם בזמן היה צריך לצאת מהבית עוד לפני שהסגר האחרון נגמר. באסה. |
|
||||
|
||||
יש חניה ב Alpha Librae [Wikipedia]? אני טס! |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |