בתשובה לeasy, 15/03/21 16:59
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בעניין האידיאולוגיה, אני רואה שאתה צודק. גדעון סער והסיפוח. כנראה שהפרגמטיות של סער היתה יותר בגדר משאלת לב. אם מותר לי להצדיק עצמי, אומר שהויכוח הוא על סיפוח פורמאליסטי. 90% מן העניין הוא הימצאותם של היישובים שם, אשר הופכים את רוב התושבים שם לנתונים תחת כיבוש לפחות חלקי (להבדיל מעזה) וגרוע מזה למצב של אפרטהייד בו שתי אוכלוסיות חיות זו לצד זו ברמות שונות של רווחה סוציו-אקונומית וזכויות פוליטיות. ה-10% הנותרים זה ההכרזה החוקית הפורמלית על סיפוח. אני מניח שרוב גדול גם באוכלוסיה היהודית מכיר בנזק האדיר מבחינת עלות-תועלת של ה-10% האלו. ההתיישבות בשטחי 67 היא סיפור של נזק סמוי וארוך טווח ולא מיידי וקריטי לביטחונה של מדינת היהודים. כך יהיה גם עם הסיפוח. הנזק המיידי יהיה רק חלק מן הנזק המצטבר לטווח רחוק. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נאמר זאת שוב יונית - דה פקטו אין שום הבדל מעשי מבחינה מדינית ביחס לסכסוך בין לפיד, נתניהו, סער וליברמן. וגם אם יש הבדל בין דיעותיהם, זה לא ישנה שום דבר לסכסוך בשטח. וזה עוד כשנזכיר שיש איזה חמישה נושאים יותר דחופים על סדר היום הלאומי בשנים הקרובות. ההבדלים המהמעותיים הם במדיניות פנים, לא במדיניות חוץ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש כאן מעין סתירה. מצד אחד רבים יסכימו אתך. ברור שהנושא הזה אינו על סדר היום, בין בגלל שאין לו כרגע אפיקים להתפרץ דרכם ובין משום שיש עניינים דוחקים יותר כמו הקורונה והשינוי האקלימי. מצד שני, אם אתה חושב על עתיד לטווח רחוק של מדינה יהודית דמוקרטית, האג'נדה של הימין הדתי בישראל הולכת וחותרת תחתיו לאט אבל בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו לא סתירה, זה סדר עדיפויות בין מה שדחוף וקריטי ולוחץ כרגע, לבין מה שאולי וייתכן ויש סיכוי שיקרה עוד עשר עשרים שנה. מאחר וקשה לנבא אפילו שנתיים קדימה, לי זה ברור שבעיות דחופות וודאיות ראויות לטיפול הרבה לפני בעיות רחוקות ולא וודאיות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |