בתשובה לab, 11/09/20 21:44
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725303
חלק מהגידול במאובחנים נובע מגידול בבדיקות, אבל אחוז המאובחנים מכלל הנבדקים עלה בד בבד עם הגידול בבדיקות. מכאן ש:
1. הסיכוי השולי לצאת חיובי בבדיקה קטן או נשאר קבוע עם גידול במספר הבדיקות. דהיינו, הגידול בנדבקים מוסבר בחלקו מגידול בבדיקות אך גם מגידול ריאלי בתחלואה.
2. הסיכוי השולי גדל עם גידול במספר הבדיקות. כך שקודם דווקא בדקו יותר אנשים בריאים.
אם 1, אפשר להציב גדולות גזרה לגידול הריאלי בתחלואה - בין הגידול באחוז המאובחנים למכפלה של הגידול באחוז המאובחנים ושיעור הגידול בבדיקות. מכיוון שמשרד הבריאות מציג רק נתונים לשבוע האחרון, אני לא יכול לחשב את גבולות הגזרה האלה.
2 דורש שלומילאיות קולוסאלית ברמה המקצועית (כי איכשהו הם הצליחו לבנות קריטריונים שתופסים מאובחנים יותר גרוע מאשר אם היו פשוט מגרילים באקראי אנשים להיבדק) או רשעות, מקצועיות ותיחכום ברמה הפוליטית כדי להסתיר את רמת התחלואה האמיתית ורפיסות או שיתוף פעולה מצד הגורמים המקצועיים.
לצערי, במצב הנוכחי אני לא מרגיש בנח לשלול את 2 אפריורית, אבל כן נראה לי סביר לשלול אותו בהיעדר ראיות תומכות.
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725304
עד כמה שאני זוכר את הנתונים, דוקא בשבועיים האחרונים אחוז הנדבקים לא עלה משמעותית, בעוד מספר הבדיקות (והמאומתים) כמעט הוכפל.
קצת קשה להביא סימוכין היסטוריים, כי הגרף של אחוזי הגילוי של משרד הבריאות מראה רק שבוע אחורה.
בכתבה בעיתון נאמר שבמגזר החרדי יש עלייה בכמות החיוביים (ממתחת לעשרים אחוז לכ25 אחוז בערים מסוימות), ובשאר המגזרים פחות, ואפילו התייצבות וירידה במגזר הערבי.
גם אם אחוזי הנדבקים עלו בחמישית, זה עדיין אומר שכשמונים אחוז מהעלייה בנדבקים היא עלייה טכנית שקורלטיבית למספר הבדיקות.

כבר לפני שבועות ציינתי כאן בחשש - שלחלק נראה מופרך - שמספרי הנדבקים יהפכו לכלי נח מאד ללישה על ידי מקבלי ההחלטות, ברצותם יגדילו את מספרן ואת פאניקת המגפה, ברצותם יקטינו.
המספרים היותר רלבנטיים למציאות הם החולים הקשים, שמספרם אכן עולה, אבל בקצב הרבה יותר איטי.
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725307
אני שונא להרוס קונספירציה טובה, אבל העלאת מספר הבדיקות לא אמורה להעלות משמעותית את מספר מהמאומתים.
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725308
אז למה הקורלציה ביניהן כל כך עקבית ומופלאה?
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725309
לא יודע. אולי כי מספר הבדיקות אדפטיבי לתפוצת הוירוס (כלומר למספר החשודים כנשאים)?
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725315
אולי, ואולי זה לא גורם מספיק משכנע.
אגב, יש לך דוגמה בסופי השבוע - אז די ברור שהירידה במספר הבדיקות היא טכנית כי המעבדות לא עובדות בתפוקה מלאה, וראה זה לא שגם מספר הנדבקים יורד.
סביר מאד שאם נגדיל עכשיו את מספר הבדיקות בחמישים אחוז, מסר החיוביים יעלה ביחס דומה.

אני עדיין מנסה להפיק נתונים על אחוזי החיוביים לאורך תקופה, כפי שכתב האלמון כאן למטה.
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725316
למיטב ידעתי, המספרים נמוכים יותר בסופי השבוע בעיקר מסיבות טכניות הקשורות למועד פרסום התוצאות ואין להן שום משמעות.

אני כאמור חושב שזה מאד לא סביר שאם נגדיל את מספר הבדיקות, אז מספר הנשאים המאובחנים יעלה ביחס דומה. על אף כך שכל ההתמודדות עם הקורונה היא בדיחה, מן הסתם הנבדקים רחוקים מלהיות מדגם אקראי מהאוכלוסייה הכללית, ואין תור ארוך (בסדר גודל של עשרות אלפים ביום) של חשודים שאינם נבדקים רק בשל העדר קיבולת במעבדות.
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725310
ממוצע שיעור החיוביים במשרד הבריאות עומד על 8.55% (בניכוי יום שישי, שלא מוצג במלואו, ויום ראשון של שבוע שעבר כי ימי ראשון חריגים כלפי מעלה מבחינת אחוז החיוביים וכלפי מטה מבחינת אחוז הבדיקות‏1.
מנתונים היסטוריים שמצאתי‏2, ב-‏3 שבועות שקדמו לקפיצה הממוצע (כל התקופה שהסתיימה ב-‏2/9) עמד על 6.26%. אם הנתונים נכונים ותחת אפשרות 1, מדובר על גידול ריאלי של לפחות 36%‏3 (ועד 97%, שהוא בקירוב הגידול הנומינלי). שים לב שאפשרות מס' 1 לא שוללת משחק עם כמות הבדיקות, אבל היא כן שוללת משחק מתוחכם עם כמות הבדיקות בשילוב עם מדיניות אחרת. ז"א, ההנחה כאן היא לא שהדרג הפוליטי תמים וענייני, אלא שהדרג הפוליטי לא מקצועי או לא זוכה לשיתוף פעולה אקטיבי של כל הדרג המקצועי (כולל, ובפרט, גמזו).
מספר החולים קשה הוא באמת מדד הרבה יותר טוב, אבל הוא נמצא בהשהייה של שבועיים-שלושה. מכיוון שהשינוי הוא בעיקר בשבוע האחרון, המדד הזה לא רלוונטי כרגע (אבל כן נוכל לחזור אחרי שבוע-שבועיים ולראות מי צדק. לפחות כל עוד לא ישנו את ההגדרה של חולה קשה).
___________________
1 תומך באפשרות מס' 1 בהודעה הקודמת שלי.
2 https://ourworldindata.org/coronavirus-source-data נראה שהנתונים שם עומדים בקנה אחד עם הנתונים של משרד הבריאות ו-worldometer. יש אי התאמה קלה שנובעת כנראה מהאופן בו מוגדר תחילת וסוף יום. יש לציין שאין שם נתוני בדיקות, כך שאולי אני משווה אגסים לתפוחים. אני מוכן להמר על זה לצורך הדיון.
3 ולדעתי גם זה מוטה כלפי מטה כי במסגרת "מגן אבות ואימהות" כמה אלפי בדיקות כל יום מוקדשות לצוות רפואי בבתי אבות. לכן אולי צריך לנטרל את הבדיקות האלה, מה שכנראה יעלה את שיעור הבדיקות החיוביות.
מהמקפצה על ל.ס.ד. 725314
ושוב חוזרים להעדרו של הגרף הקריטי ביותר מבחינת מעקב אחר גובה הגלים והלהבות. אני מדבר על גרף החולים הקשים המצטבר.
א. גרף כזה הוצג ע"י משהב"ר במשך כמה שבועות בפב'- מרץ (אאל"ט) ואז במהלך השגרה שם של החלפת פורמטים ותצוגות כל כמה שבועות,הגרף נעלם.
ב. עושה רושם שלמתכנתי התצוגות של מצב הקורונה במשהב"ר יש המון זמן פנוי (החלפת פורמטים וגרפים), אבל מעט מאד ידע/הבנה בנושא אפידמיות (עודף נתונים נקודתיים המוצגים בטקסט, העדר גרפים מרכזיים, יותר מדי גרפים שוליים ו/או לא ממש תורמים. בקיצור גם יותר מדי מידע וגם פחות מדי מידע חשוב).
ג. מניסיון העבר למדתי שלתופעות אקספוננציאליות יש תכונה מעניינת. הן מתחילות לאט ורק אז תופסות תאוצה. באפידמיה הנכחית יש לכך תוצאה מרשימה. כל עוד נמצאים במישור שלפני הזינוק, התנהגות הגרף נמחקת ע"י רעש האפקטים האחרים ולכן הוא בעצם לא מראה כלום. רק כאשר ערך הגרף עובר סף מסויים, הזינוק נחשף כאילו לפתע (קפיצות). בגרף החולים הקשים, ההתפתחות מוסוית ע"י דמוי שווי משקל לא יציב בין מספר החולים החדשים למספר המשתפרים והמתים.
ד. הדבר מהווה השהייה באינדיקטיביות ואני לא מדבר על שבועיים, במעבר בין 2 הגלים הראשונים ההשהייה היתה בערך חודשיים (בגלל הירידה במספר הנדבקים בסוף הגל הראשון). במשך שבועות ארוכים היה קצב קבוע של 3-4 חולים חדשים בשבוע שהפך אח"כ ל 1-2 ביום. בכל אותה תקופה חגגו בישראל את ניצחון הסגר. אני מזכיר שבאותה תקופה התווכחו אם יש התפרצות של הדבקות בבתי הספר הממלכתיים או שהמדובר בחפירה לתוך קרחון וכן הלאה. בחינוך החרדי באותה תקופה דממת הס פן תעיר. אבל למה להשחית זמן על חבורת הנוכלים והשקרנים הזאת.
ה. משרד החינוך מתעקש עד היום, כי בית הספר הוא סביבה בטוחה יותר מקורונה מאשר הבית. אם הם צודקים, הרי שהיתה הדבקה גדולה יותר, מחוץ לבתי הספר שעברה מתחת לראדאר של משהב"ר והתקשורת. וזה מה שיצר את טפטוף החולים הקשים החדשים ש"הוסתר" ע"י התצוגות של משהב"ר.
ו. המצב כרגע הוא דומה. יש זינוק מדרגות משמעותי במספר המאובחנים, אבל הגידול בתמותה ובתחלואה הקשה עדיין מתון מאד. זה לא עניין של שבועיים, אלא נמשך כבר יותר מחודש. ישנן שתי אפשרויות. או שמדובר בתופעה קבועה הנובעת למשל ממוטציה של הוירוס או מחיסון טבעי (אני כרגע לא מאמין בחיסון טבעי בכלל. התחושה שלי היא שאלה המוגדרים כמחלימים עדיין נושאים את הוירוס ויכולים להפיץ אותו, בדומה לא-סימפטומטים או ילדים או לצורך זה משטחים. המיוחד בקורונה היא שהקטלניות שלה מאד סלקטיבית).
ז. האפשרות השנייה היא שהתחלואה הקשה כרגע מרוסנת ע"י מספר החולים שמצבם השתפר או שמתו או למשל ע"י החום הכבד. הזינוק גם בנתון זה יבוא רק יחס הנשאים יעבור גבול מסויים והוא עדיין לפנינו.
ח. רק גרף שיציג לציבור את מספר החולים הקשים החדשים בכל יום ללא המיסוך של התמותה הגוברת והחלמה עם השהייה ארוכה של מספר גדול מאד של חולים קשים מן העבר (למשל גרף החולים קשה המצטבר), יעביר לאזרח הסביר את המידה האמיתית של חומרת המצב נכון לעכשיו.
ט. לקרוא להצגת הגרף ברגע זה, זה לגמרי סגירת האורווה אחרי שהסוסים ברחו. הגידול בתחלואה הקשה ובתמותה, בשבוע האחרון כבר מגלים את תחילת האצת הקצב. ככל הנראה צפיפות הנשאים בדיוק עברה את הסף והזינוק גם בנתונים אלו, כנראה כבר התחיל.
י. נתחיל לסכם: בפעם השנייה, מידע קריטי לגבי חומרת מצב הקורונה מוסתר מן הציבור ע"י משהב"ר. ההסתרה הזו לא רק מעודדת משיחיים המאמינים בחיסון עדר או בדרויניזם של חיסול הקשישים והחלשים בריאותית. יותר מזה, מה שעשוי להתגלות בכל רגע, כהסתרת חומרת המצב מן הציבור, הוא מרכיב אחד בתהליך שהביא לאבדן האמון של הציבור במידע שמספקות הרשויות.
י. האלמון האיילי העלה את השאלה של הסיבה להסתרת(?) המידע הזה. לית מאן דפליג, שאפשר ליחס את המחדל האינפורמטיבי הזה לשלומיאליות, חוסר מקצועיות והנטייה המושרשת של הבירוקרטיה לא לשתף את הציבור הרחב בנתונים שהיא צוברת. יחד עם זאת, בהנתן האינטרסים הפליליים של מפלגת השלטון והאינטרסים הסקטוריאליים של המפלגה שמשהב"ר הופקר בידה בשנים האחרונות, אי אפשר להימנע מן האבחנה שהדיסאינפורמציה של הציבור ע"י הצפה במידע נקודתי ו/או שולי ו"הסתרת" סוג המידע החושף את המגמות והאיפיונים של האפידמיה, משרתת היטב את האינטרסים של השלטון. בהקשר הזה יש לציין את הטענות שעלו על הואטאבאוטיזם והגסלייטינג.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים