 |
|
 |
||
|
||||
 |
הסר דאגה. כמה טכנוכרטים עם מבט דו מימדי על המציאות זה לא מה שישבור אותי. יש כאלה בכל מקום, זה מתחלואי העידן ה(פוסט) מודרני. עמית ורשיצקי כתב באופן מאלף על מות הרוח ועל השטחיות המחשבתית של דורנו ב"הארץ" בשבת האחרונה: http:////www.haaretz.co.il/hblocked?returnTo=https%3...http:// וסוד קטן גם אני הייתי כזה כך שאני יכול להבין. *לא בקטע של להעליב חלילה כן? אבל אם אני רוחניק אז אתם טכנוכרטים, נראה לי פייר אינאף, מותר לי קצת להחזיר* "אתה מציע חינוך כמכשיר שיגרום להם להשתנות בכיוון התיקון השני, אבל אם זה אפשרי, למה לא אפשרי חינוך שיגרום להם להשתנות בכיוון התיקון הראשון (לשמור יותר על הסביבה לטובתם-הם לפני שמאוחר מדי ומעט מדי)?" יכול להיות. אני פשוט נוטה להעדיף פתרונות על הצד העמוק יותר, ולא פתרונות על טהרת האינטרס המיידי, יש לי רושם שהם מחזיקים יותר זמן. וחוץ מזה - אני באמת רואה תכלית בטבע, לא רק כאינטרס. זה נשמע קצת פרדוקסלי, אבל אולי הדוגמא הבאה תבהיר: עסקתי כמה שנים בהוראה פרטית של ילדים. כשחיפשתי יעוץ על איך אפשר להרוויח מזה יותר כסף, אדם חכם ומנוסה יעץ לי כך: כדי להרוויח כסף ולהפוך למורה מצליח, אתה צריך באמת ובתמים לאהוב את הלקוחות שלך, כלומר את הילדים, אתה צריך שבאמת יהיה אכפת לך מהם ולא מהכסף. וזה נכון. זה נשמע פרדוקס - או שאכפת לך מהילד או שאתה עושה את זה בשביל כסף. אבל באופן מעניין זה לא. אלו שני דברים שהולכים יחד. כדי להרוויח כסף - אתה צריך שכסף לא תהיה המטרה שלך. בהיי טק זה כנראה לא נכון... אבל כשעובדים עם אנשים זה הרבה פעמים כן. אז ככה אני חושב על נושא הטבע-השרדות. לא יודע איפה המוטיבציה הראשונית שלי ומאיפה היא באה, מהרצון לשרוד או מדאגה לטבע. אני יודע ששניהם חשובים. בפסקה הבאה אתה מבלבל אותי. אתה אומר שאתה כן אוהב את הטבע כתכלית, אבל אז אתה מכנה את התכלית הזאת פרכה. למה אתה חושב שלתת ערך לטבע זו לא אמת? האם גם זכויות אדם בעיניך זו פרכה? ראית פעם זכות? אתה יכול להוכיח לי בניסוי מדעי שכל בני האדם נולדים עם זכות בסיסית לכבוד ולחיים? לא. אבל זה לא אומר שכל הדברים האלה אינם אמיתות. להיפך - הם יותר אמיתיים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה להעיר שלפחות בחוויה האישית שלי, אחרי כמה עשרות שנים בהייטק לסוגיו, המטרה היומיומית שלי כשאני בא לעבודה היא שיפור והוצאה של מוצר טוב יותר ואיכותי יותר. וגם אם לא בעיקר ליהנות על הדרך. בכסף דנים פעם בשנה בשיחה השנתית - ולכן חשוב לצאת ממנה מרוצה מספיק כדי לשכוח מזה עד לשיחה הבאה - ומעבר לזה זה פחות מעסיק את הדעת. לזכויות אדם יש סובייקט שהן מוענקות לו - והרווח שלו מהן מורגש ומדיד. לתכלית שאתה מנסה לתת לטבע כמכלול אין סובייקט. אין מי שיהנה ממנה. לפחות לא כל עוד אתה לא פורט אותה לחיות כאלה ואחרות. מעבר לזה, יש לי גם סנטימנט לא מוסבר לטבע כשלעצמו, אולי כי בין השאר אני חושב שגם אני ואתה חלק מהטבע. ההפרדה בינינו היא מלאכותית, ולכן גם יוצרת סיבוכים תכליתיים. מבחינת הטבע אנחנו טבעיים בדיוק כמו טי-רקס. גם כשאנחנו נוסעים במכונית של טסלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, התחרטתי על מה שכתבתי על ההי-טק אחרי ששלחתי את ההודעה. הגיוני שגם שם הכי טוב זה פשוט לרצות לעשות את העבודה הכי טובה שאתה יכול, ולא לעבוד רק בשביל הכסף (אם כי כמובן שגם הוא חשוב מאד). לגבי רווח מורגש ומדיד... אפשר לפתוח את זה אם בא לך. אני חושב שלא באמת ניתן לקיים מוסר כלשהו בלי הנחות יסוד מטאפיסיות. כל מוסר חייב להוביל בסופו של דבר ל''טוב כשלעצמו'' מטאפיסי, שאותו אי אפשר להצדיק - הוא טוב מפני שהוא טוב. המונח הזה, הטוב כשלעצמו, זה לא סלוגן של היפים בסדנאות ויפאסה, זה אפלטון ואריסטו, אבני היסוד של תרבות המערב. המציאות היא לא מבנה רציונלי קר, טיעון רציונלי זה לא מילה נרדפת לטיעון טוב. כל מוסריות מקורה בתחושה, ברצון, ורק אז הרציונליות מגיעה, החלק הרציונלי אצלנו לא אמור לבטל את החלק החש הוא אמור להכווין אותו, לווסת ולארגן אותו. רק עם שילוב טוב בין האפוליני לדיוניסי אפשר לקיים מוסר. הניסיון הליברלי להתעלם מהמטאפיסיקה הוא ניסיון ערל, מחליש, בעבר זה אחד מהדברים שדחפו אנשים לצעוק ''דם ואדמה'' - ונראה שממש עכשיו זה קורה שוב. אתה מנסה לבטל את הדיוניסי - הוא יחזור אליך בכל הכח עם הפנים הכי מכוערות שלו. בקיצור - אי אפשר לבסס מוסר על שיקולים תועלתניים בלבד, היסודות חסרים, והמבנה יקרוס. אתה מתייחס לאהבה שלך לטבע כאל סנטימנט בלתי מוסבר, מין תופעת לוואי מביכה - אבל זה לא, זה הבסיס. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שכבר פתחתי אז למה לא לחפור עוד טיפה? במובן הזה - יש למוסר משהו במשותף עם המדע. גם המדע מושתת על הנחות יסוד שהוא לא יכול להוכיח. אין שום ניסוי מדעי שיכול להוכיח שהמציאות קיימת באמת, או שהחוקים שהיו נכונים אתמול יהו נכונים גם מחר. אלה הנחות יסוד שמקורן בתחושות שלנו, באופן שבו אנחנו רואים את העולם כפי שהסביר קאנט. אז האם אי אפשר להגיד שהמדע מושתת "בסך הכל" על תחושה? נראה שאפילו כאן, האפוליני (הרציונלי) אינו יכול להתקיים ללא הדיוניסי (הלא רציונלי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נראה לי ש'המציאות קיימת באמת' היא פרשנות שהמדע (שכידוע עונה על 'איך' אבל לא על 'למה') לא נצרך לה כדי להסביר את המידע הנמדד. אם המציאות מתנהגת כפי שהתנהגה תמיד, אבל היא 'לא קיימת באמת'1, מה זה משנה למי שנמצא במציאות הזו? ב. אני שומע הרבה על הנחת האינדוקציה, ומה שאני אומר עליה זה - מדע זה לא (רק) מתימטיקה. עד עכשיו ההנחה הזו הוכיחה את עצמה אלפי שנים ובמיליוני ניסויים, אז היא הנחת עבודה סבירה ותקפה שנותנת תוצאות מצוינות. אז כן, *אי אפשר* להגיד שהמדע מסתמך בסך הכל על תחושה. כמו ההבדל בין מדע ואמונה - אם אני אתן לך סם משנה תודעה שישנה את התחושות שלך באופן מונומנטלי ל-24 שעות, המדע לא ישתנה. גם לא אם תפסיק להאמין בו. 1 מה זה אומר לעזאזל? לגבי מי היא לא קיימת באמת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם המציאות כולה אינה אלא אשליה מחוכמת אז המדע חסר ערך. אתה לא יכול להוכיח שהחימום של המים גרם להם לרתוח. אתה בכלל לא יכול להוכיח שהם רתחו. גם אם תקבל אותה תוצאה מיליארד פעם זה לא יוכיח כלום. תאמר, זה מביא לתוצאות? מניין לך שהתוצאות אמיתיות, אולי הן אשליה? אין למדע שום יכולת להוכיח את עצם תקפותו בכלים מדעיים - זה משול לאדם שמנסה לרחף על ידי משיכת המגפיים שלו למעלה בעצמו. כפי שאמר קאנט, זו פשוט הדרך שבה אנחנו רואים את העולם. דרך משקפיים של סיבה ותוצאה, ואנחנו יכוליםפ לחקור רק את ההתרשמויות האלה שלנו. וזו, לדעתי, דרך מסורבלת להגיד "תחושה". אין בהודעה שלי שום ניסיון להמעיט בערך המדע, הוא כלי נהדר וחשוב כל עוד הוא נמצא במקומו. "אם אני אתן לך סם משנה תודעה שישנה את התחושות שלך באופן מונומנטלי ל-24 שעות, המדע לא ישתנה. גם לא אם תפסיק להאמין בו." תוכיח? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה קל להראות (אין הוכחות מחוץ לעולם המתימטי), מיליוני אנשים, כולל מדענים, לקחו סמים משני תודעה וקמו למחרת בבוקר לאותו מדע. מה זאת אומרת התוצאות אמיתיות? אם אני אפיל לך פטיש 5 קילו על הרגל, תרגיש היטב את התוצאה, ואני מבטיח לך שגם בפעם הבאה שאפיל זה יכאב. עכשיו, המדע מסביר לך שהפעם הבאה זה יכאב, ואם תזיז את הרגל זה לא יכאב. עד כמה רלבנטית הוכחת האינדוקציה או האם זה 'אמיתי' להחלטה שלך? זו המשמעות של סיבה ותוצאה. אם אתה רוצה שלא יכאב לך - תזיז את הרגל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"כל מוסריות מקורה בתחושה, ברצון" - יפה, אלה (ומושגים אחרים בתגובתך) הם בדיוק המושגים שרלבנטיים לאדם, בעל המודעות, ולא רלבנטיים להרים, נחלים, לעצים כנראה וחיות זה מסובך. ולא כל מוסר חייב להגיע לטוב כשלעצמו מאפיסי. הרי לך אקסיומה אפשרית לתורת מוסר: אקט מוסרי הוא כזה שמקטין את הסבל. עכשיו תבנה על זה מודלים ענפים לעייפה. האהבה שלי לטבע איננה סנטימנט לא מוסבר. האדם הוא תבנית נוף מולדתו ותרבותו - אני אוהב גם את העיר שגדלתי בה, וגם את העיר שבה אני מתגורר כעת, וחלק ניכר מהחינוך מתבסס על טיולים בטבע, היכרות עם עולם החי והצומח ועוד כהנה וכהנה. אני גם מודע מאד לכך שהטבע מספק את מזוני, מזג האויר שלי, וחשוב מאד לרווחתי ולרווחת צאצאיי. אני גם מודע לזה שיש המון קשרי גומלין בין חלקים ואזורים שונים בטבע, גם המרוחקים ממני ביותר, וברור לי מאד שפרפר שמפסיק לעופף בסין2, דבורה שמפסיקה לאבק בנברסקה וסרטן קריל שמפסיק לשחות בחופי האוקיינוס השקט יכולים להשפיע באופן מכריע על מעטפת החיים שלי. ___ ודייק: ההודים עשו ויפאסנה כבר בתקופתם של אריסטו ואפלטון. 1 שלא לומר עטלף, ברוח ימים אלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
" יפה, אלה (ומושגים אחרים בתגובתך) הם בדיוק המושגים שרלבנטיים לאדם, בעל המודעות, ולא רלבנטיים להרים, נחלים, לעצים כנראה וחיות זה מסובך." האם אמרת כאן שערכים ומוסר בלעדיים לאדם? אני מסכים לגמרי. " אקט מוסרי הוא כזה שמקטין את הסבל." הסבל של מי? שלך? זה כבר לא ערך זה ביולוגיה ומשותף לכל בעל חיים חש. כנ"ל, אולי, לגבי משפחתך הקרובה, גם את זה יש לנו במשותף עם חלק מהחיות. למנוע סבל מכל בני האדם? מטאפיסיקה לשמה. שום רציונליות ריקה לא תוכל להוכיח שאסור לי לפגוע באנשים כדי לקדם את עצמי. זה בהחלט טוב כשלעצמו, ואפילו לא כזה שמשותף לרוב התרבויות שהתקיימו אי פעם. אתה מנסה להשתית את כל המציאות על רציונל. מציאות כזו היא מציאות חלשה, חסרה, ריקה, מתה. החסרון של עמוד שדרה מטאפיסי הוא הגורם ללא מעט צרות בעידן הנוכחי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסבל הכללי (בתור בסיס לתורת מוסר). הסבל הוא אולי ביולוגי, אבל הערך בהקטנתו הוא מוסרי (קצת טאוטולוגי, אני הגדרתי אותו כבסיס אפשרי לתורת מוסר). אם תחליט לפגוע באנשים אחרים זו החלטה אישית שלך, וההחלטות שלך יכולות בקלות לא לעלות בקנה אחד עם תורת המוסר שלך, זה קורה יום יום. אבל זה לא סותר את העקרון. וכמובן, מעבר לאקסיומה אפשר להרחיב לתורת מוסר שכלפי כל פרט נותנת עדיפות בסולם כלשהוא לסבל האישי מול הכללי, והיא דועכת לפי המרחק. אם הפונקציה הזו לינארית או ריבועית או אחרת זה כבר ענין לדיון (או לתורות מוסר שןנות), אבל כולן לגיטימיות ונראות לי די רציונליות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי לא ברור, סליחה. אהבת הטבע כשלעצמו וכתכלית אינה פרכה (וגם לא אמת; היא ערך). תיאוריות (הוסף מרכאות לפי הטעם) דוגמת השערת גאיה [ויקיפדיה] הן הפרכות שאני מדבר עליהן. וגם מה ששמת בפי חברת חם, "לכל בעל חיים, לכל עץ ואפילו לכל הר וסלע יש נפש ייחודית משלו, וכל אחד מהם הוא חלק מהמארג הכולל, חלק ממערכת החיים שהיא כולה אורגניזם אחד חי ונושם הנמצא באיזון עדין שאין להפר אותו.". אני חושב שלא התכוונת לזה כהשערה סבירה בעיניך; אני מכיר אנשים רבים שייתפסו לתיאור הזה ויאמרו "כן, זה בטח נכון". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בעניין השטחיות המחשבתית של בני דורנו, אין ספק שזה המשך התהליך המנוון שהתחיל לפני זמן לא רב תגובה 233325 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאתה אומר שהתהליך התחיל לפני זמן לא רב אתה מתכוון (לפי הציטוט שמופיע בהמשך הפתיל שם) שלפני זמן לא רב אתה התחלת להאשים את הנוער בכל הצרות? כי אני הייתי עד עכשיו תחת הרושם שכשזקן השומרים אברהם שפירא השמיע את אמרתו המפורסמת אודות הנוער, הוא בסך הכל ציטט מה ששנע בצעירותו ממך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, טוב, אפשר לבטל ככה כל ביקורית על כל החברה לא? נכון, תמיד המבוגרים חיים בתחושה שהנוער מתקלקל, אבל זה גם נכון שחברות משתנות לטוב ולרע וצריך להצביע על כך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מדען או מהנדס הייתי אומר: השאלה היא לא כמה פעמים אמרו את זה, אלא כמה פעמים זה היה נכון. אולי זה נכון תמיד?1 אולי זה נכון לעיתים, ואז אפשר לדון בהאם זה נכון כרגע לפי מה שלמדנו מהמקרים בהם זה היה נכון בעבר? 1 החוק השני של התרמודינמיקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם הקודמת שנזכרנו בנוסטלגיה האשורית זה היה בעקבות תגובה 624490 על הפרק השני בספר של דויטשר על שפה. שם, אחרי שהוא מציג איך כל דור מתלונן על השפה הקלוקלת של הדור הצעיר, ומאידך מציין שהשפה של השימפנזים, עד כמה שאנחנו יודעים, לא מצטיינת בעושר, עדינות וניואנסים, אין מנוס מהמסקנה שהיה רגע כלשהו בתולדות האנושות שבו דיברו בשפה מופלאה, עדינה, עשירה ומדויקת מאין כמוה; והרגע הזה היה ונגמר בדיוק לפני שהתחילה ההיסטוריה המתועדת. בהחלט ייתכן שבאותו זמן גם אנשים היו כלילי מעלות משכמם ומעלה מכל יתר הבחינות. 1 למען מי שלא קרא את הספר חשוב לציין כאן שזה תיאור סרקסטי, דויטשר ואני לא חושבים כך לרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שבהרבה מיתולוגיות (ובהרבה ספרי פנטזיה שונים) יש מיתוס של השפה ''האמיתית'', הקדומה, זו שבה הדברים נבראו או שבה נקבע להם שם שביטא את מהותם האמיתית. לעתים קרובות המשמעות היא שלמי ששולט בשפה הזו או יודע את השמות המקוריים יש כוחות שהוא יכול להפעיל על האוביקטים. אולי הגעגוע של המעמדות הגבוהים באירופה של ההשכלה אל הלטינית והיוונית גם הוא שיקוף של אותו סנטימנט - בלי הכוחות המיסטיים, אבל עם אמונה בכך שהשפות האלה נעלות במובן כלשהו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל אתה לגמרי מפספס את הטיעון שלי - אתה גוזר מהתלונה על המצב במציאות, ואני טוען שבלי לבדוק קורלציה בין התלונה למציאות, אין לנו שום יכולת לשפוט את נכונות התחונה, חוץ משתי הקיצוניות 'כולם מקטרים סתם והכל נפלא בעצם' ו-'פעם חפני ההיזטוריה היה נפלא ומאז רק מתדרדרים'. לדוגמה, ייתכן ובימי הביניים הגעגוע לשפה הרומית העשירה היה נתמך מציאות, אבל באמצע המאה העשרים הגעגוע לזה של המאה ה-19 היה מופרך. והרי מאד סביר שיש יכולת לשפוט שפה בכלים כמותיים של עושר, מגוון, דיוק, חידוש וכן הלאה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מאד סביר שיש יכולת לשפוט שפה בכלים כמותיים של עושר, מגוון, דיוק, חידוש וכן הלאה" האמת, זה נראה לי פרויקט מסובך. נתחיל מאיך תוחמים "שפה". הדרך היחידה הסבירה שאני רואה, לצרכינו, היא באמצעות אוסף ההיגדים שנאמרו קהילה מסוימת במשך פרק זמן מסוים, ועקרונית אפשר באמת למדוד או לדגום אותו. אבל מה הלאה? איך משווים שפה לשפה, קהילה X1 בפרק זמן T1 לקהילה X2 בפרק זמן T2? יש הבדלים שרירותיים במקבצי הצלילים ("כלב" לעומת "דוג"), שהם לא מעניינים. הבדלים מעניינים יותר בין השפות יהיו אלו שנובעים מזה שהקהילות השונות בזמנים השונים משתמשות (השתמשו) בשפה כי לתאר דברים שונים וכדי לגרום זה לזה לפעולות שונות. מה אתה עושה עם ההבדלים האלה? האם אתה משער שיש שפות (כאמור, קהילה X בתקופה Y) שבה אנשים יותר מתקשים להעביר לרעיהם רעיון מסוים שעקרונית רעיהם יכולים להבין, בהשוואה לשפה Y, בגלל ששפה X פחות איכותית מ-Y? אין לי מושג איך לבדוק, והניחוש חסר התימוכין שלי הוא שלא במידה משמעותית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נניח שיש שפה ובה אלף מילים, ושפה ובה מאה אלף מילים. ונניח שבשתי הקהילות שרלוונטיות, אחת דוברת שפה ראשונה והשנייה את השנייה, האדם הממוצע משתמש בעשיאית מהמילין בשפה, והסופר הממוצע בחמישים אחוז. נמשיך ונניח שלכל אלף המילים בשפה הראשונה יש מילים מקבילות בשנייה. האם היית יכול לומר שאחת השפות יותר מורכבת ועשירה מחברתה? אם כן, מכאן והלאה נשתמש בערך הביניים שייתן לנו קריטריונים למקרי ביניים פחות מובהקים. אם לא, אז אין בינינו הסכמה על העקרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בוא נתמקד, ברשותך, בשפה המדוברת, ואחר כך נעבור לכתובה? (או אם אתה מעדיף ההפך אז ההפך, אבל אני בינתיים מתחיל מהמדוברת). בכל מקרה, אני רוצה להתעלם מהגודל שאתה מניח, "כמה מילים יש בשפה" בנפרד מ"בכמה מילים משתמש האדם הממוצע". ממש קשה להגדיר "כמה מילים יש בשפה", וזה בוודאי לא רלוונטי לשאלה "איך הנוער היום מדבר". אז נקפוץ ישר לגודל היותר מוגדר, "בכמה מילים מתשמש האדם הממוצע", או החלף כרצונך ממוצע באחוזון התשעים או התשעים ותשע, למרות שבאמת כדי לשפוט את איך שהנוער היום מדבר כדאי לדבר על הנער הממוצע או האחוזון השבעים וחמש לכל היותר. אז נניח שבקהילה C1 בתקופה P1 שנמשכת חודש, הנער הממוצע משתמש באלף מילים, ובקהילה C2 בתקופה P2 שנמשכת אף היא חודש, הנער הממוצע משתמש בחמשת אלפים מילים. אני לא יודע עד כמה מוצדק לטעון מכאן משהו על שפה 1 לעומת שפה 2, כש"שפה" כאן היא עברית או אנגלית וכו', אבל דווקא יש כאן כיוון טוב לטעון ששפת הנוער ב-C1 דלה יותר משפת הנוער ב-C2. מעניין אותי אם באמת עשו מחקרים כאלה, זה דווקא מעשי ומה שלא יהיו התוצאות הן יהיו לדעתי מרעישות. האינטואיציה שלי היא שלא יהיו הבדלים גדולים בין קהילות (תשווה קהילה מערבית של תקופתנו עם קהילה של ציידים לקטים; כאן יהיו יותר מילים של טכנולוגיה, שם יותר מילים של טבע). אבל גם זה מסתבך. "מילים נפרדות" זה לא משהו אוניברסלי בשפות. שפות מדוברות מורכבות מצירופי צלילים, שהחלוקה שלהן ל"מילים" היא במידה מסוימת שרירותית. ("של הם" שתי מילים, "שלהם" מילה אחת?). אבל עזוב אפילו את זה. גם אם נניח מילים, הן הרי מצטרפות זו לזו; נראה לי ברור שבעזרת צירופים של מילים ממאגר קטן אפשר להגיע לאותו עושר ודיוק של מילים ממאגר גדול. האם השפה שמורכבת ממאגר קטן בהכרח נופלת במשהו משפה שמורכבת ממאגר גדול? ולבסוף, שפה מדוברת היא אפילו לא רק רצפי ההגאים, היא גם אינטונציה ואפילו מחוות גוף. אז לא, בינתיים אני לא רואה את הדרך לדרג שפות. אני חושב שיותר מעניין אולי מלמדוד מגוון מילים, זה לנסות למדוד מידת הפשטה של מושגים, אולי ניואנסים של רגשות. נראה לי שהניסיון לכמת את זה מועד לפורענות הטיות של החוקר בגלל עולם המושגים שלו. בפרט, אם רוצים להוכיח או להפריך את ההשערה שהנוער מדבר בשפה יותר דלה משלנו, או מהשפה שאנחנו דיברנו בה בגילו. אם מישהו יצליח, לא ברור אם הוא מודד פה שפה או איטנליגנציה (מסוגים שונים). אני חושב שלרוב אלו שמתלוננים על שפת הנוער נתפסים לאוצר מילים שנראה להם דל יותר, או לתחביר שנראה להם קלוקל; מבחינת רובם זה מספיק כדי להרשיע את הנוער, אבל המתוחכמים שבהם מסיקים מזה שגם עולם המושגים שלהם או יכולת התקשורת שלהם דלה יותר; אבל לטענות האלו אני מתייחס עם טונות של ספקנות, וחושב שהם מצריכות הוכחות מרשימות, שכמעט אין לי רעיון איך להתחיל בהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוב הדברים שהעלית מורכבים אבל ניתנים למדידה וכימות בקצת מאמץ מחקרי. הייתי כרגע מניח אינטונציות ורגשות בצד. בנוסף, כל דקויות המילים הנפרדות נעשות הרבה יותר פשוטות, כשמדובר על אותה שפת מקור בזמנים שונים (העברית של עכשיו ושל לפני אלפיים שנה עדיין הרבה הרבה יותר דומות מעברית ואנגלית בכל זמן שהוא באלפיים שנה האחרונות.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה נשאר עם קושי אחד, אבל מז'ורי. הצעת מטריקה של ספירת מילים שונות בשימוש. איך אתה יודע אם הקהילה שעושה שימוש בפחות מילים לא מקיימת שפה עשירה באותה מידה בזכות שימוש עשיר יותר בצירופי מילים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת איך אני יודע? לחלק ניכר מהדוגמאות - אני לפחות יכול לשאול. בתור הנחת בסיס הייתי מניח שמספר המילים-כתוצאה-מצירופי-שתי-מילים-או-יותר מצומצם עד כדי כמעט זניח ברוב השפות האנושיות, בהסתמך על עשרות או מאות הדוגמאות שאנחנו כבר מכירים1. קל וחומר שזה כמעט לא רלוונטי באותה שפה לאורך דורות בודדים. והנה נפטרנו גם מהקושי המז'ורי הזה. 1 ואם אתה לא משוכנע, אני בטוח שמחקרון מקדים על התנ"ך, כתבי שייקספיר, הקוראן, הוולגאטה וספרי הארי פוטר בעשרות שפות יכול לבסס את הטענה הזו כמותית (האם אותן מכמשמא"י הן פרומיל או אחוז מהשפה). ואם מאד מטריד אותך שאלה שפות כתובות2, אז אתה מוזמן גם להשתמש בסרטים. 2 לא חייב להטריד, אידיומים מופיעים גם בשפה המדוברת וגם בכתובה3. 3 מראש הטענה שצירופי מילים נפוצים עד מאד היא די אנטי-תער-אוקהאמית, בשביל מה לסבך סתם? למה שתינוק יקרא לאימו "זאת-שנותנת-לי-אוכל-ומשכיבה-אותי-לישון" במקום המילה הפי-22-בחזקת-25 (או פי אלפיים-בחזקת-7) יותר פשוטה מזו? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי הרגשה שאתה מכיר את זה, אבל למי שלא מכיר: בעקבות הפוסטר ב־XKCD שתיאר את הטיל סאטורן 5 תוך שימוש רק ב־1000 המילים הנפוצות בשפה האנגלית (US Space Team's Up Goer Five, The only flying space car that's taken anyone to another world. Explained using the ten hundred words people most often use), החליט מישהו שזה אתגר מעניין. הוא הציב את האתגר וצבר לא מעט תוצאות. וכמובן, דוגמה פחות קיצונית: ויקיפדיה באנגלית פשוטה והדף המתבקש ממנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוצר מילים של אלף מילים (+ צירופים ניגזרים) זו מיטת סדום. אבל שפה בנויה היטב יכולה להסתפק באוצר (אמנם בדוחק) באוצר מילים של 3000 מילים (+ צירפי מילים ניגזרים). עשו על זה הרבה מחקר בנוגע לשפה האנגלית, לדוגמא 3000 מילות יסוד במילוני אוקספורד, 3000 מילות יסוד במילוני לונגמאן. מדובר כאן בשפה כתובה, בשפת דיבור מצטמצמים באוצר מילים של 1000 מילות יסוד (את החסר אפשר להשלים בדיבור חוץ מילולי, כגון שפת גוף ניפנופי ידיים וכדומה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, מפתיע דוקא כמה התיאור הזה של סאטורן חמש הוא מדויק ופשוט להבנה יותר מתיאורים שרשאים להשתמש במילים יותר מקצועיות. ככה צריך לתאר אותו לילד בן ארבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אהה! זה אחד הדברים שהייתי נותן ל-AI לעשות מיד! להפוך טקסטים מויקיפדיה, למשל, לצורה שתהיה נגישה לילדים ולבעלי אוצר מלים מוגבל בכלל. נראה לי שצריך להיות קל יחסית לבנות וריאנט של GPT3 שייתן משקל גבוה יותר למילה ככל שהיא שכיחה יותר. צריך להשקיע קצת מאמץ בבניית מאגר שייתן את השקלול האופטימלי שכן שכיחות בלבד (אותה קל לחשב) אולי אינה אידיאלית, אבל כדאי לנסות אפילו בלי זה ולראות מה מתקבל. אולי אפשר להפוך את ynet ודומיו ל"שער למתחיל" בלחיצת כפתור, לשמחתם של ריבואות1 העולים שיציפו את ארצנו עם התגברות האנטישמיות הצפוייה בארה"ב. בשלב הבא נוכל לבחור רמת השפה המועדפת עלינו כפי שאנחנו בוחרים היום את גודל הפונט. זה אומר שגם בעוד עשור אוכל להמשיך לקרוא באייל. __________ 1- "רבבות" תרגמה GPT3 לקהל הרחב, "עשרות אלפים" למצביעי הליכוד, "המון" לחברי מרכז הליכוד. לח"כים מטעם הליכוד התוכנה ויתרה על תרגום ונתנה במקומו את דף המסרים היומי ("האנרכיסטים משתוללים בהזיות מסוכנות" אם אתם מוכרחים לדעת). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי מדבר על מספר המילים שהם תוצאה של צירופי שתי מילים או יותר? אני אפילו לא יודע למה כוונתך במילים שהם תוצאה של צירופי מילים. אני לא דיברתי על מטבעות לשון, אני דיברתי על היכולת להביע רעיון או לתאר משהו בעזרת כמה מילים (כפי שעושים כל הזמן בשפה); ועל זה שבעזרת יותר מילים פר רעיון אתה יכול לפצות על מאגר מילים קטן יותר. (עדיין לא קראתי את הקישור ששלח אח של אייל, נראה רלוונטי, אשתדל מחר.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה יש דף מעניין בנושא: https://en.m.wikipedia.org/wiki/Language_complexity | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |