בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/04/20 10:52
 |
|
 |
||
|
||||
 |
פרופ' לס הולך ומפתח אקסצנטריות מטרידה עם גילו המתקדם, אבל לגבי הטענות שלו עוד מוקדם לדעת, למרות שהוא במיעוט ניכר גם בקרב המומחים בעולם. השאלה שעוד פתוחה היא מה יקרה בשלבים הבאים, ולפחות אם מאמינים לשבדים כל אותן מיתות שנחסכו מאיתנו בזכות הסגר יגיעו כשהוא יוסר, ואליהן יתווספו כל המיתות שנגרמו בעקיפין בגלל הסגר עצמו. לפי הדעה הזאת כל מה שהיה צריך לוודא הוא שמערכת הבריאות לא תגיע לרוויה, ובישראל נלקחו שולי בטחון הרבה יותר מדי גדולים. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ברור שלגבי העתיד איש אינו יודע ואפשר רק לנחש. אבל מה שברור הוא שהאמירות שלו שאותן הבאתי ''זה רק בעיר אחת בסין'' ו - ''זה רק מספר מועט בבית אבות אחד בארצות הברית'', שהפכו למגוחכות וחסרות משמעות תוך יום יומיים מיום השמעתן, שמהן הוא מבקש שנסיק מסקנות, מוכיחות על רמת ריחוף הרבה מעל המציאות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באופן שאני מקווה שלא יהפוך לאפידמיה, אני נאלץ להסכים עם דב בנוגע לפרופסור לץ. אני בודאי שותף לדעתכם על הנזקים הנוראים שגרם נתן הכזבן הראשון לשמו למדינת ישראל, אבל הפונז ובתגובתך זו גם אתה נסחפים אחר הרצון לבער את הרע הזה ועלולים להכשיר "אידיוט מסוכן". על פרופ' לץ צריך לומר - תן לאידיוט מברג ביד והוא יתקע אותו לעצמו במוח. רוב הנתונים שפרופ לס משתמש בהם הם נכונים, אבל השימוש שהוא עושה בהם הוא אוילות מסוכנת (ואריק כבר העיר על כך בזמן אמת). נכון שהסגר רק מפזר את התמותה בזמן, נכון שכל הסימולציות המוקדמות טעו והפריזו מאד בתמותה, נכון שמגיפות של וירוסים במערכת הנשימה דועכות לאחר זמן גם ללא סגר, אבל מכאן לבוא ולומר שהסגר היה ספין פוליטי ומחדל כלכלי, זה פשוט דברי הבל חסרי בסיס. כל ההשוואה שעשה לס עם שוודיה היא חסרת בסיס ומטורללת. א. רודי ווגנר כבר אמר לנו שגם בשוודיה הממשל המליץ על ריחוק חברתי והאזרחים נענו. אזרחי ישראל יורקים על השלט שאומר "אסור לירוק". מה ציפה לס? שביבי ימליץ לתושבי בני ברק לסגור את בתי הכנסת? כשיהיו בשבדיה רבנים ומופתים שיחליטו מתי פותחים וסוגרים בתי ספר נדבר על השוואה בין הסגר בישראל ל"אין סגר" בשבדיה. מה קורה עם המלצות במצב של חברה כאוטית אפשר לראות בארה"ב עם 50000 מתים מ"סוג של שפעת". ב. הסיפור על תמותה בקרב המהגרים בשבדיה הוא כזב המתאים לחסידי טראמפ ולא לאיש מפלגת העבודה (בעצם מה אני יודע). לא צריך להיות מומחה לשבדיה כדי לדעת זאת. בישראל יש ריכוזי עובדים בלתי מוזמנים וצפיפות דיור ואנרכיה שלטונית יש גם בבני ברק ובאף אחד מהם אין תמותה המונית. ג. לר"ל ובעצם לכולנו היה מזל גדול. ישראל היא מדינה צעירה. יש לה רק מעבר גבול משמעותי אחד ורוב האוכלוסיה כאן מצטופפת במישור החוף החם והלח ולכן הוירוס לא מרגיש כאן כל כך נעים ואחוזי התמותה כאן הם בבחינת נס. יחד עם זאת, יש כאן 1000-5000 אנשים שהיו מתים מקורונה אלמלא סגר ביבי את השערים ואלמלא משה"ב היה שבוי בידי הספודיק ואלמלא צפירת האזעקה שהצליחה לחדור לראשיהם של האידיוטים, המתחכמים, האנרכיסטים וסתם חסרי המשמעת. ד. אותם 1000-5000 (כולל ה-300 שמתו בגל הראשון) ימותו בשנים הקרובות, אם לא ימצא טיפול יעיל לוירוס. מי שאצה לו הדרך לקבור את אלו כבר עכשיו, כדאי לו להוסיף לרשימת המתים גם מספר דומה של חולים שמערכת הבריאות מצילה גם ללא טיפול יעיל ועוד מכפלה כלשהי של הכמות של חולי לא-קורונה שהיו נקברים תחת הריסותיה של מערכת הבריאות הקורסת. ה. יאמרו הטהרנים שאלמלא נפלה ישראל בידי הר"ל ושותפיו לפשע, מדינת ישראל היתה מקימה מכון CDC, משקיעה בתשתית רפואית ובצוותים רפואיים, משקיעה ב-PPE ובמאגר מכונות הנשמה וצוותיהם שיתוחזק בידי גורמי רפואה מקצועיים ולא בידי צה"ל וגם בהכנה ותרגול המערכת לאסון מגיפה או רעידת אדמה, במקום לקבור את הכסף בחינוך חרדי לטפילות ובסיפוח זוחל של פלשתינאים עוינים. אני חושב שגם האומרים זאת, יודעים שזה לא היה קורה. עובדה, זה לא קרה גם בגרמניה, בריטניה, שבדיה, איטליה או ספרד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הממסד הרפואי בשבדיה בדעה שמס' המתים בסיום השנה יהיה זהה בקירוב בכל המדינות המערביות שלא הגיעו לתת-ספיקה של מע' הבריאות בלי קשר למדיניות. לטענתם בדמוקרטיות מערביות אי אפשר לשמור על סגר ליותר מכמה חודשים, ואם לא יקרה נס מבחינת מציאת תרופה או חיסון כל מה שהרווחת זה את תקופת הסגר של כמה חודשים במחיר כלכלי עצום. נראה לי שגם פרופ' לס מחזיק בדעה הזאת. בדיעבד נראה שאפשר היה לקחת שולי ביטחון פחות רחבים, אבל זאת חוכמה קטנה. זה שגם כעת אומרים ששולי הביטחון להקלות החדשות הם 300 חולים קשים, כלומר 10% מהקיבולת קצת יותר מפתיע, אבל בהינתן התקופה הארוכה שבין ההדבקה לבין המידע עליה אולי גם זה סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא נכון ואני אומר זאת ללא הסתייגויות ודיסקליימרים, מפני שזה לא נכון מכל כך הרבה זויות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תוך שנה נדע מי צדק (בהסתייגויות הרגילות). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה פשוט לא נכון ואני אומר זאת ללא הסתייגויות ודיסקליימרים, מפני שזה לא נכון מכל כך הרבה זויות. יחס התמותה/חולים בישראל הוא 3.00% (ועדיין יורד), באוסטריה 4.24 ובגרמניה 5.08. ההבדלים הללו מקפלים בתוכם את הבדלי האקלים, תוחלת החיים, איכות הטיפול הרפואי וגם את משך הזמן בין הופעת הוירוס לאמצעי הבידוד. אם תיקח, את התמותה/אוכלוסיה תקבל הבדלים עוד יותר קיצוניים ואת מלוא ההשפעה של אמצעי הבידוד. את % הדיור המוסדי של קשישים אני מניח בצד כי אין נתונים. פרופ' לץ שנתםס בדברי הבל בתחילת המגיםה, זוכה עכשיו לעדנה כנביא האנרכיסטים של השמאל כאשר הוא מוכר את הגרסא שאמצעי הסגר היו מוגזמים והרסו את המשק. כאשר כל המומחים טעו במידול התמותה, צ"ל אינפנטיל חסר אחריות כמו טראמפ או בולסונרו כדי להמר על חייהם של אלפים. ישראל עם ה-0 מנשמים שלה היא האחרונה שצריכה לקחת את ההימור הזה. אני מסכים אתך לגבי החלק השני של דבריך, אבל להגיד שגם ללא הסגר היינו מקבלים את אותה תמותה זו פשוט הטעייה. נא לעיין במספר המתים של אוסטריה שבה המגיפה הקדימה את ישראל ב-12 יום וסגרה את גבולותיה 4 ימים אחרי ישראל. נא לעיין בתמותה בניו-יורק שם האוכלוסיה לא זקנה כמו באוסטריה. אותם רופאים דגולים שאינם מזהירים את הציבור כאשר ה"מדענים" מבטילים לו שיקויי קסמים ושמן נחשים, מוטב להם שיהיו זהירים כאשר הם מזלזלים באמצעי היחיד שכן ידוע שהוא אפקטיבי. כמה הרמטי צריך להיות הסגר זה עניין תרבותי-חברתי שהפוליטיקאים צריכים להכריע בו ודעתי שווה בדיוק לדעתו של פרופ' לץ בעניין. אין לי ספק שכל הקריאות לשחרר את המשק מגיעות מאותו מקום שמגיעות זעקות השבר הגורמות לפוליטיקאים לקחת ע"ח כולנו הלוואות כדי לפצות את כל מעלימי המס לשעבר. אין הצדקה לגבות מסים וארנונה בתקופה כזו אבל לא בטוח שצריך להכניס כסף לכיסם של אנשים שלא טרחו לבטח עצמם לשעת משבר. אלמלא הכתה הקורונה במשק שככל הנראה פעל על ריק במקום חמצן לא היה מקום לזעקות השבר הכלכליות. ברגע שיש שחרור של משק בריא הוא יכול להמשיך ממקום שהפסיק. מותם של 300 קשישים חולניים לא אמור להשפיע על הביקושים במשק בריא. במקום להזרים כספים לכיסיהם של בעלי עסקים שממילא אין הצדקה כלכלית לקיומם מוטב שהממשלה היתה משקיעה בהסדרת תשלומי הביטוח הלאומי לשכירים, כך שמעסיקיהם לא היו צריכים לשלם להם משכורות בזמן אסון טבע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לחוסר המשמעת של ישראלים, אני באמת רואה עכשיו כשאני יוצא מהבית כמה מעטים עוטים מסיכה שמכסה את האף והפה בכל רגע נתון. אבל אני בכל זאת תוהה, כניחוש בעלמא שלא נדע עליו את התשובה, על האלטרנטיבה. אני חושב שחלק מחוסר הציות הוא בגלל שכבר עברנו תקופה של סגר קשה, וכבר איבדנו חלק גדול מהאמון בהחלטות הרשמיות. נניח שמלכתחילה היו נוקטים בגישה שהיא אולי שילוב של שוודיה וצ'כיה: המלצה בלבד על בידוד, אבל כולל עידוד חזק, אולי גם אכיפה, ללכת בחוץ עם מסכות כל הזמן. אולי, רק אולי, היינו מקבלים יותר ציות לטווח יותר ארוך (כי הוא היה יותר מרצון), ואולי, רק אולי, התוצאה האפידמיולוגית היתה טובה יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כי בינינו, כשאתה הולך ברחוב רחוק מכל אחד, המסיכה מיותרת? במקום אחד אפילו קראתי שהמטרה של לעטות את המסיכה כל הזמן, ולא רק ליד חנויות או אנשים כמו שנאמר בתחילה, זו מטרה 'תודעתית' ולא בריאותית. שזו גישה מעצבנת ומעוררת אנטגוניזם מראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני שבוע חזרתי לעבודה מלאה במקום ביטחוני שעובדיו משכילים ואינטליגנטים. כ-40% מסתובבים ללא מסכות בכלל. כ-90% משתמשים בהן כקישוט. הם סוגרים עליך כך שאינך יכול לשמור מרחק, הם מדברים איתך ונכנסים לחדרך ללא מסיכה או כשהיא שמוטה. לפני שבוע נכנס לחדר אחד מעובדיו של שותפי לחדר, עול ימים שציציותיו מתנפפות בגאווה, מן הסוג שלו הדבר בשליטתי הייתי מתרחק ממנו ט"ו אמות (מפני שאיני מאמין שאורח חייהם מתיישב עם איזושהי מידה של שמירה על ריחוק חברתי), כמובן ללא מסיכה כלל ונאלצתי לשוטט במסדרונות עד שהדרעק הסתלק. אני לגמרי עם ירדן. שילוב קטלני של חוסר אימון בהוראות הרשויות עם איזשהו זן אוילי של "אתה בחרתנו". ראוי לציין שההנהלה עושה לא מעט צעדים של ריחוק חברתי, אבל התוצאה היא מין סוג של מראית עין מזה"תית כאשר החלק החזק הוא הניראות והחלק החלש הוא האפקטיביות וההיזון החוזר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך כל הזלזול הציבורי הזה מסתכם בזה שבתל אביב, חיפה ובאר שבע ביחד יש בקושי נדבק אחד חדש ביום? התוצאות מראות שעד כה - בהנחה שהוראות הריחוק והסגר עוזרות בכלל - רמת הציות האזרחית היא ברמה מספקת ביותר כדי לדכא את המגיפה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חכה. חכה. עוד תראה. עוד שבועיים הגרפים יתחילו להשתולל והפוליטיקאים התולעים שלנו יבהלו ויסגרו חזרה את המשק בשביל הכסת״ח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור על מה אתה מלין. הרי בדיוק זה מה שצריך לעשות כשלא יודעים, וחוץ מפרופ' לס ודומיו שרמת המשוכנעות שלהם בתיאוריות של עצמם היא מאה אחוז, למרות שהן קורסות זו אחר זו, הרי איש לא יודע1. צריך לכוון את רמת אמצעי המיגון למה שקורה במציאות. זה לא כסת"ח. זו דרך הפעולה הנכונה ביותר במצב החדש והבלתי צפוי אליו נקלענו. להערכתי הממשלה פעלה בצורה מצויינת מעבר לצפוי בתחילת המשבר2, אבל עם תחילת פתיחת המשק נכנעה ללחצים ופעלה בפזיזות, שבה נחוש בעתיד. אבל אני לא אומר שאני יודע. איני יודע כמו שאיש לא יודע. אבל אני חושב שצריך לשחרר את המשק באטיות ובזהירות. הנזק עלול להיות גדול. אם יש ספק אין ספק. 1 פרופ' לס נמצא בעמדה מצוינת, ולא מסתכן בשום דבר. כאשר המגיפה הכתה קשה מעבר לגבולות סין, למרות אמירתו "זה רק בעיר אחת בסין", זה לא הפריע לאף אחד ושום עיתונאי לא דרש ממנו הסבר. וכך כשמספר המתים בארצות הברית עלה ליותר ממאה אלף איש לא ניסה לבקש ממנו הסבר ל: "מדובר במספר זעום של פחות מעשרה בבית אבות בארצות הברית". זה בגלל שכאשר חוזים משהו מאד לא מקובל, ונכשלים, איש לא מופתע, והעניין נשכח. אבל אם במקרה איזו תחזית שלו תתממש בעתיד, כפי ששעון מקולקל מראה פעמיים ביממה את השעה הנכונה, אז כולם ישאוהו על כפיים, ויאמרו שהוא היה מהמעטים שחזו נכוחה את מה שיקרה. 2 ברור שעם חכמה שבדיעבד אפשר לומר שהיה אפשר לפעול הרבה יותר טוב. אבל הייתי רוצה לראות את המנהיג שסוגר את הגבולות כליל, כשעדיין אין שום חולה ולו אחד במדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם הנזק מהאטיות בשחרור עלול להיות גדול. גם איגודי רופאים כמו איגוד רופאי הילדים ואיגוד רופאי בריאות הציבור דרשו מהממשלה לשחרר את הסגר. גם הנזק של סגר הוא גדול מאד ונראה לי שרבים לא מבינים את זה די הצורך. בארה"ב אין מאה אלף מתים מהמחלה. הנתון נכון לרגע זה הוא 55,415. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי הנתון על ארצות הברית, טעות שלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כשמספר המתים בארצות הברית עלה ליותר ממאה אלף'' כמו הידיעות על מותו של ההוא, אתה מקדים את זמנך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זמני הגיע | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לחדד את עמדתי, מפני שנראה לי שיש לי עמדת ביניים השונה מעמדתך וגם מעמדותיהם של הפונז והשוטה. מובן שאיני מרגיש שום צורך להקריב עולות ושלמים לכבודו של הראשון לזהות, הראשון לסגור ושקשריו מצויינים עם מנהיגי העולם הביאו לישראל חומרים כימיים לבדיקות מהודו (שאולי מוטב היה לא להביאם ולהתבסס מוקדם יותר על ייצור מקומי). אלה כמובן דברי הבל. לסדר ליגה של המלחמה בקורונה באופן בלתי מקצועי בלתי אפשרי משלוש סיבות: מדינות העולם נמצאות בשלבים שונים של המחלה והסיבה העיקרית היא שברור כבר עכשיו ללא כל ספק שוירוס הקורונה ובפרט חרון אפו וזרועו הנטוייה תלויים מאד בהרבה נתונים מקומיים שחלקם לא כל כך תלויים במעשי האדם (פילוג גילאים, חום ולחות, דיור מוסדי לקשישים, היסטוריה של מגיפות ותקופות חירום) והעיוותים הגדולים מאד בבדיקות האבחון. אפשר להשוות את ארה"ב עם הרפואה המתקדמת שלה עם הודו הענייה והמבורדקת. אין ספק שלישראל היה מזל ענק והתנאים האובייקטיביים עשו עמה חסד גדול. יש מדינות שהצליחו יותר מישראל לצמצם את מספר המאובחנים ובכל זאת מספר הנפטרים דומה או גבוה יותר (צ'כיה, אוסטריה). יש מדינות שהיה להן פחות זמן אתרעה והצליחו להתארגן הרבה יותר טוב מישראל (הונג קונג, סינגפור ודר' קוריאה). בכל התחרות הזאת האלמנט האקראי גדול למדי. מצד שני, אני לא רואה טעם לטעון שכל מה שעושה שלטון רע הוא רע. די בכך שהחשבון הסופי הוא לא טוב. בסה"כ ביבי מרגע שהוזהר ניצל היטב את כל היתרונות שלו: ההיסטוריה והפסיכולוגיה של תקופות חירום בישראל, המודעות למצבה הרעוע של מערכת הבריאות, הגבולות המפוקחים, יחסיו המצויינים עם החרדים שהם בני בריתו במלחמתו בשלטון החוק (תארו לכם את יאיר לפיד סוגר ישיבות ובתי כנסת) והמידה הגדולה של צנטרליזם שלטוני בישראל. אין גם שום ספק שהתזמון והיעילות של מדיניות הבידוד החברתי היתה האמצעי הראשון במעלה במלחמה יעילה בקורונה. איכות הטיפול הרפואי היתה האמצעי השני ורחוק מאד מן הראשון. בחוכמה שלאחר מעשה ברור שהיו צעדים שהיה אפשר לעשותם בצורה מיטבית יותר, אבל אני חושב שני דברים: ביבי פעל בתנאים של אי ודאות גדולה כך שמדיניות זהירה לחומרה היא נכונה ושנית אני לא חושב שהמדיניות היתה מי יודע מה קיצונית. סגירת מקומות העבודה היתה בהרבה מקרים בגדר המלצה ומי שהחליט על מימדיה היו המנהלים והתעשיינים. גם היד הרכה והמלטפת כלפי החרדים והברדק בשדה התעופה לא מורים על יד ברזל באכיפת הסגר. בסה"כ המודעות והתגובה המהירה חסכו לישראל מאות מתים ורעידת אדמה שהיתה מזעזעת את בתי החולים בישראל כפי שקרה בארה"ב או בבריטניה. המדיניות הרדיקלית שנאכפה בכפפות של משי היתה נכונה ועדיפה על האלטרנטיבות. ההוכחה לכך היא במה שקורה עכשיו, כאשר המדינה פועלת לשחרור הסגר תחת אילוצים כבדים ולדעתי בלתי נשלטים של לחץ אינטרסנטי של בעלי עסקים ומפעלים ולחץ ציבורי של חזרה לשגרה. מאחר ונתניהו היה ליד הגה השלטון והוא בודאי ירצה לזקוף לזכותו את מה שעומד לזכותו וגם את מה שלא, אין טעם להתווכח יותר מדי על הנושא.מה היה קורה אילו היה שם מישהו אחר, אפשר רק לשער. מדיניות היציאה שהיא יותר חותמת גומי של מה שהציבור רוצה מאשר מדיניות עם רציונל בריאותי, תביא כנראה להתפרצויות מקומיות ולהארכת הזמן עד שיגיעו ל-0 נדבקים אם בכלל. ברור שהמחיר יהיה בתמותה מיותרת, גם של חולים שאינם נגועים בקורונה, אבל אני לא ממש רואה איך אפשר למנוע זאת. אלו הזריזים לבקר ולשפר מדיניות שננקטה בעבר, אנא יבואו וייעצו לרוה"מ שחצי מהאזרחים רוצים בהחלפתו, איך לתמרן בין הזהירות בחיי אדם לבין הרצון של הציבור לחזור ל"נורמליות" שחלפה ללא שוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא חושב שיש הבדל של ממש בין עמדתך לעמדתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
I stand corrected!
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לענין החזרה לשגרה: כשהחמירו עוד ועוד בצעדי סגר כתבתי כאן כמה פעמים נגד הנטיה לבצע צעד ולמהר לבצע עוד אחד בלי שום בדיקה של השפעות הצעד הקודם ואפילו בלי לתת לו זמן להשפיע. אני עדיין חושב שהצעדים המקוריים החמירו יותר מדי, אבל אני גם חושב שכשנוקטים הקלות צריך להפעיל אותן באותו אופן - להפעיל חבילה כלשהי (לא גדולה מדי) של הקלות, להמתין שבועיים ולראות תוצאות וכן הלאה. מה שעוד חסר לי זה לראות את הצעדים המשלימים. כרגע מדווחים על קצב בדיקות שהוא נמוך מהיכולת של המערכת בגלל הירידה בביקוש. האם זה מנוצל כדי לבדוק מדגם מתוך הציבור ולנסות לראות האם התפוצה של המחלה גבוהה מהידוע? מה נעשה כדי לזרז את החזרת התשובות מהבדיקות כך שזמן סגירת המעגל יתכנס לכיוון של יממה ופחות? האם מישהו טורח לבנות בסיס נתונים של החולים המאומתים כדי שאפשר יהיה לנתח את הנתונים - לא רק בחתכי גיל, מין ומצב אלא גם היסטוריה של נסיעות, ממי נדבקו (אם ידוע) ומה הקשר שלהם אליו (גרים באותו בית, עבודה, מפגש חברתי וכו'), מקום מגורים ועוד. בנוסף הייתי שמח לשמוע על צעדים שמיועדים לאפשר חיים בתנאי קורונה - חלוקת כיתות למוד באמצעות מחיצות פריקות, סיוע ממשלתי בהתקנת מחיצות זכוכית עבור קופאים בחנויות או נהגי אוטובוסים, חיוב חברות האשראי במעבר לקוראי כרטיסים שבהם הלקוח מעביר את הכרטיס בעצמו ואלף דברים אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן יש לי חשש זוטא שבעצם המטרה האמיתית של אותם פוליטיקאים היא סגירה היסטרית ו'מתחייבת' לפני ה-25 במאי. אבל זה לא בגלל עניינים רפואיים. זה בגלל ענייניו הפרטיים של הנאשם שמוכן (ועושה) לשרוף את המדינה בשביל רווחתו האישית. גם אם מספר החולים קשה יעלה חזרה למאתיים, אין הצדקה בהחזרת הסגר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דומני שאמרו שמספר הקסם הוא 300. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אי אפשר לנהל את משפטו של נתניהו באיקאה? כמה מסובך להרכיב פטיש מעץ? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לך בעיית טרמינולוגיה. השאלה לא איפה אפשר לנהל את משפטו, אלא איך לאסור על ניהול משפטו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה שאני נתקל בה באותם מקרים בהם אני יוצא מהבית היא שקשה לסמוך על שיקול דעתם של ישראלים רבים בשאלה איפה מסכה חשובה ואיפה לא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהמטרה של לעטות מסיכה כל הזמן, היא שהמדרון הוא חלקלק ללא לעטות אותה בשום זמן, וזה מה שאני רואה ברחוב - אנשים מתקרבים חופשי לאנשים בלי לשים את המסיכה. אם הולכים על הסברה ולא על אכיפה, הייתי באמת מדגיש את הצורך במסכה כשמתקרבים לאנשים, ו''מרשה'' לא לעטות אותה כשרחוקים מאנשים. אם הולכים על אכיפה משטרתית, ייתכן שהטוב ביותר הוא שההוראה תדרוש מסיכה כל המזמן, והמשטרה תנחה את השוטרים להתמקד באכיפה במקרים של קרבה. באמת אין לי דעה חזקה איזו משתי השיטות עדיפה בישראל (ואולי כדי לבחור בין אכיפה להסברה צריך לשאול איזו אכיפה ואיזו הסברה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוקא החוויה שלי מהרחוב היא לא מעט מסיכות, ושמירת מרחק בין אנשים שחולפים זה על פני זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יכול להיות שאנחנו מסתכלים על שני חצאים של אותה כוס? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |