 |
|
 |
||
|
||||
 |
מבין המדינות עם יותר מ-10,000 חולים מאומתים1, לישראל יש הכי מעט מתים2, בפער מאוד גדול (דר' קוריאה מעלינו עם פי 2 יותר מתים וטיפה יותר מאובחנים. לאחר מכן הפערים נהיים הרבה יותר גדולים). הסברים פוטנציאליים: 1. מספר המתים מתחיל לטפס רק כשנחצה מספר מסוים של חולים ומערכת הבריאות נכנסת לאי ספיקה. מנגד: ישראל מדינה יחסית קטנה, אז אי הספיקה אמורה להגיע יותר מוקדם. בנוסף, המגמה הזאת נמשכת גם כשמסתכלים על מדינות עם פחות חולים (אוסטרליה המדינה הבאה אחרינו עם פחות חולים וגם פחות מתים - 51/6152) 2. בישראל יש יחסית מעט מקרים קשים (אוכלוסיה צעירה ובריאה?). מנגד: גם כשמשווים את מספר המקרים הקשים מצבנו טוב (אם כי לא ברור עד כמה הקריטריונים אחידים בין המדינות). 3. בישראל יש מעט מאוד תת-איבחון. זה לא שיש בישראל יותר חולים, אלא רק יודעים על יותר חולים. מנגד: גם יחסית למדינות עם בקירוב אותו מספר חולים ובדיקות לנפש (אוכלוסיה מאוד קטנה: פורטוגל, אוסטריה, אוסטרליה, אירלנד ושוויץ) יש בישראל מעט מתים (שוב אוסטרליה הכי קרובה). 4. צירוף מקרים סטטיסטי. מנגד: אם זה המצב, צירוף המקרים הזה נמשך כמה ימים טובים לפחות. ניחושים אקראיים שאין לי שום דרך לבדוק, לפי סדר סבירות סובייקטיבי יורד: א. אני מפספס משהו. ב. שילוב של כמה מההסברים שציינתי, כשאיכשהו הבעיות הפוטנציאליות נעלמות בגלל השילוב. ג. איכות הטיפול במקרים קשים בישראל טובה משמעותי מאשר ברוב שאר המדינות העולם. ד. התפילות של ליצמן עוזרות. 1 עיגלתי את מספר החולים בישראל טיפה כלפי מעלה. 2 פרט לרוסיה. מישהו מאמין לנתונים של רוסיה? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שילוב של 4 סיבות 1. חציון גיל החולים. 2. רפואה ציבורית טובה 3. אין הרבה תת דיווח 4. כל עוד קצב המקרים החדשים גבוה, מספר המתים מסך המקרים נמוך באופן לא מייצג. ראינו שתת דיווח (יחד עם עומס על המערכת הרפואית) יכול לגרום לפער של פי כמה בשיעור התמותה. חציון גיל גבוה מול נמוך יכול לגרום לפער של פי ארבעה ויותר. באיטליה 63.3% מהמקרים הם מעל גיל 70, האוכלוסיה הפגיעה ביותר למוות מהנגיף, לכן שיעור התמותה שם הוא עצום. זו, אגב, בעצמה תוצאה של תת דיווח- רק המקרים הקשים יותר מדווחים, וכל האוכלוסיה הצעירה שקיבלה סימפטומים קלים מאוד עברה מתחת לרדאר. אז בהשוואה לאיטליה כל מדינה תצא טוב. ספירה של מקרי המוות מסך המקרים הכולל היום מטעה, משום שמקרי מוות לא מגיעים ישר, אלא שבועיים בערך אחרי הופעת התסמינים. כדי להשוות אוכלוסיות בין המקרים מהם קרו מקרי המוות לבין מקרי המוות אתה צריך לספור את מספר מקרי המוות ביחס למספר המקרים הכולל לפני שבועיים. בקוריאה הצטברו 204 מקרי מוות ולפני שבועיים היו שם 9332 ס"ה מקרים. השיעור הוא 2.2% בישראל הצטברו 93 מקרי מוות ולפני שבועיים היו 3404 מקרים. שיעור של 2.7% רוסיה זו דוגמה קלאסית- ההתפרצות שם התחילה מאוחר ונמצאת עכשיו בקצב גבוה. לפני שבועיים נמצאו שם רק 1036 מקרים. 92 מקרי המוות שהצטברו אצלם מהווים שיעור תמותה של 8.9% מאוכלוסית החולים אז. אני חושב שבהשוואה הזו מערכת הרפואה שלנו מקבלת ציון גבוה, כי קוריאה זה הרף שצריך לשאוף אליו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה. ראשית, מוסכם שאיטליה (כמו ארה"ב, ספרד או בריטניה) אינה נקודת השוואה טובה. אגב, לגבי איטליה, הבנתי שגם מספר מקרי המוות כתוצאה מסיבוכים בנשימה קפצו. אולי זה בגלל שמערכת הרפואה עסוקה בקוביד 19, ואולי יש תת-דיווח גם במקרי המוות. באופן אנקדוטלי לחלוטין, שמעתי על מקרה מוות אחד בישראל לפני כ-3 שבועות עם סימפטומים של קוביד 19, ולא נערכה בדיקת קורונה לאחר המוות. באמת שכחתי להתייחס פער הזמנים בין איבחון למוות אליה. חשבתי על זה, אבל הנחתי שקצב השינוי בכמות הבדיקות יהיה דומה בקרב רוב המדינות. אין לי גישה למאגר מידע נוח של נתונים היסטוריים, והייתי עצלן מכדי לבדוק. באמת כשהולכים אחורה שבועיים מאתמול ומשווים ביחס לפורטוגל, אוסטריה, אוסטרליה, אירלנד ושוויץ, ישראל במקום טוב, אבל סביר. משמע, סביר שישראל יוצאת מהכלל לא רק באיכות מערכת הרפואה1, אלא גם כי העלנו הילוך בקצב הבדיקות בשבועיים האחרונים ביחס לשאר המדינות. 1 מערכת הרפואה בישראל באמת טובה. אבל יש "טובה" ויש "טובה באופן מחשיד". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בהחלט מפספס משהו. גם אני ראיתי את הידיעה ב-YNET ומייד הבנתי שאלו שטויות. בעיקר מפני שניסיתי לעשות החשבון הזה בעצמי קודם (ואני יודע שבישראל מספר הנפטרים הוא פקטור של 1.5-4 ביחס לגרמניה). זה שברוסיה יש את מערכת הרפואה הטובה בעולם :) הוא יותר מאינדיקטור. זה אור אדום. האור האדום השני היה צריך להיות שהיחס שמוצג צריך להיות הרבה יותר אחיד (מפני שלמעשה אין היום טיפול שיטתי נגד הקורונה (מנסים כל מיני קוקטיילים של טיפולים חלקיים ולא מאומתים). בידיעה הם הציגו את היחס בין מספר הנפטרים למספר המאובחנים נכון לעכשיו. הסיבה שהוריאציה של היחס הזה כל כך גדולה, מעבר לכך שאי הודאות גם במונה וגם במכנה היא גדולה מאד, היא שכל המדינות הללו נמצאות בשלבים שונים של הגל הראשון. ככל שיותר מדינות יעברו את הגל הראשון היחס יתכנס לאיזשהו מספר בין 1.5-5% (כמו קוריאה וסין). אם אין לך סבלנות להמתין, אני מציע לך את השיטה הבאה כדי למקם את % התמותה בארץ. קח את מס' המתים בישראל עכשיו 95 ל-10000 מאובחנים והשווה אותו למספר הנפטרים בגרמהיה כאשר היו שם 10000 מאובחנים - 27, או ארה"ב- 206. הטבלה כפי שהובאה בטמקא היא חסרת משמעות. חשוב על כך שברוסיה לא יודעים כמה נדבקים יש (כמעט שלא בודקים) ולא יודעים כמה מתו (לא עושים בדיקות קורונה למתים בכלל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת, לא ראיתי את הידיעה בוינט. זה משהו שבדקתי בעצמי בזמן האחרון. גם כשמשווים את ישראל למדינות אחרות כשאצלן היה 10,000, אנחנו עדיין מככבים. לא ביחס לגרמניה, אבל כן ביחס לצרפת, בלגיה, הולנד, שוויץ, אוסטריה ועוד כמה מדינות. ושוב, מכיוון שאנחנו מדינה יחסית קטנה, בגל הראשון אצלנו כנראה יהיו פחות חולים. במילים אחרות, 10,000 חולים בישראל זאת נקודה מאוחרת יותר בגל הראשון מאשר 10,000 חולים בארה"ב או גרמניה. ההסבר של אריק (גיל אוכלוסיה + עליה במספר בדיקות + מע' רפואה טובה) נראה לי סביר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בלבלת אותי לגמרי. חלק ממה שכתבת נכון וחלק לא. הפרשנות לא. אני בהחלט מסכים שהמצב בישראל מצויין ויותר טוב מכל המדינות שהזכרת פרט לאוסטריה. הסיבות העיקריות לדעתי הן האוכלוסיה הצעירה והעובדה שמערכת בתי האבות בישראל דלילה מאד (כך המצב גם במדינות העולם השלישי). בקרוב ראשון, נכון לעכשיו, איזשהו % קבוע (1.5-5) של הנדבקים בקורונה ימותו בזמן כלשהו. ולכן מה שאמרת על 10,000 המאובחנים לא מדוייק (ונדמה לי שאריק באותה דעה). ולכן המספר האבסולוטי רלאבנטי יותר מגודל המדינה. בקרוב השני בו אנו מנסים לשקלל את איכות הטיפול הרפואי, הגיל החציוני ומידת הקשירות של החולים (גם איכות הסגר), נכנסים כל הדברים שציינת. מה שניסיתי להדגים לך שליחס בין מספר הנדבקים (לא כולם חולים) והמתים באותו זמן אין שום משמעות. בדוגמה שלי אני מציג יחס בין מספר המתים בישראל למספר המתים לגרמניה כאשר נקודת המדידה נקבעת ע"י מספר הנדבקים. אני לא טוען שזו אינדיקציה ממש טובה, אבל היא לפחות לא מערבבת בין תפוחים לתפ"א. למעשה, כדי לשמור על מידה כלשהי של אופטימיות, אני מנסה לזהות מתי שיאו של הגל הראשון חלף במדינות השונות. לדעתי האינדיקציה הכי מהימנה היא גרף המציג את % הנרפאים והמתים מתוך כלל המקרים המטופלים. כאשר 2 הגרפים מתייצבים על מספר קבוע, אני חושב שהשיא עבר. במבחן הזה ישראל כבר מעבר לשיא. ב-10 הימים הבאים נדע אם אני צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מה שניסיתי להדגים לך שליחס בין מספר הנדבקים (לא כולם חולים) והמתים באותו זמן אין שום משמעות." אה. בגדול, אריק כבר שיכנע אותי בזה. בעיקר כי אני סובל מעודף זמן פנוי, לדעתי אורך הגל הראשון כן מושפע מגודל האוכלוסיה. הגל הראשון הוא משך הזמן מההדבקה הראשונית עד שכמות הנדבקים בכל יום מתייצבת על מספר נמוך יחסית, נכון? למשל, דרום קוריאה וסין נמצאות בסוף הגל הראשון. אין קשר ישיר לגודל האוכלוסיה, אבל מכיוון שאורך הגל תלוי בפעולות שהמדינה עושה. ככל שהמדינה תקדים לנקוט בצעדי מנע, כך הגל יתקצר. לדעתי מספר החולים והמתים ביחס לאוכלוסיה הוא אחד המשפיעים העיקריים בקבלת ההחלטות ברוב המדינות. אבל אני מוכן להודות שזה קצת ניפנופי ידיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתפרץ לדלת פתוחה. מסכים שמשך הזמן של הגל הראשון שונה מאד ממדינה למדינה (לא רק גודל המדינה אלא גם האפקטיביות של הסגר). אבל הטבלה מדברת על פרמטר אחר: מס' הנדבקים שנפטרים. הם יכולים לעשות זאת בחודשיים-שלושה כפי שבערך קורה בלומברדיה ובניו-יורק והם יכולים לעשות זאת בשנתיים שלוש עד שתמצא תרופה כפי שיקרה בגרמניה וישראל. בכל מקרה, טוב שהגבת כי זה מאפשר לי להוסיף שני דברים שנשמטו. ראשית צריך לציין שעומר היה הראשון באייל שהצביע על כך שהיחס מתים/נדבקים צריך להיות בקרוב ראשון די אחיד. שנית, היחס נפטרים/ מטופלים בישראל עומד היום על 7.84%. אם אנו אכן אחרי שיא הגל הראשון, היחס הזה ימשיך לרדת במתינות אל מתחת ל-5% ויחס הנרפאים ישתפר בהתאם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שעומר הרביץ בי תורה כשחגגתי מוקדם מדי על מספר הנפטרים הנמוך בגרמניה - והנתונים בדיעבד הוכיחו שצדק - הייתי מיישם את השיעור גם על ישראל. לפי השיעור הזה, 10000 נדבקים היום כבר מצביעים שבעוד כשבועיים מספר הנפטרים יהיה באזור 150-200 לפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני די בטוח שזה יהיה יותר (בבני ברק יקבלו את החשבון על חגיגות הפורים והפטורים שסידר להם שר הבריאות) ואני עוד מאלו שטוענים שישראל כבר עברה את נקודת השיא. הנקודה שכדאי להוסיף היא איך יראה סוף המגיפה בתסריט הטוב: מספר המיתות מקורונה יהפך לרכיב קבוע אבל קטן של התמותה הכללית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ממה שראיתי, קשה לרדת משמעותית מה 3% (מהמקרים הסימפטומטיים). לכן רק אם מצאת בבדיקות יזומות הרבה מקרים לא סימפטומטיים (כמו קוריאה, וסין מחוץ לחובאי) תוכל לרדת ממנו משמעותית. לפי הפטנט של השוואת מקרי המוות למספר המקרים הכולל של שבועיים אחורה, אנחנו עכשיו על שיעור תמותה של 2.7% בהזזה למספר המקרים עכשיו זה אומר שמספר המתים יעבור את ה 250 בעוד שבועיים. בכל זאת אני מאמין שהגנת היתר על האוכלוסיות בסיכון בשבועיים האחרונים תצליח להוריד את שיעור מקרי המוות באופן די משמעותי כך שהצד הגבוה של ההערכה שלך נראה לי ריאלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הנתונים רוסיה עשתה יותר ממיליון בדיקות. רק ארה''ב וגרמניה עשו יותר בדיקות ממנה. אמנם יחסית לאוכלוסיה זה לא כל כך הרבה, אבל שני שליש מסך המקרים שלהם מרוכזים במוסקבה, כך שנראה שהנתונים שלהם טובים. ההתפרצות שם התחילה מאוד מאוחר, אולי בגלל שהיה קר מדי שם לוירוס לפני כן. כעת קצב הגידול שם גבוה, כך שאין סיבה לא להאמין לנתונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האבחון הראשון ברוסיה היה בינואר כחודש לפני ישראל. באופן מוזר, המספרים של רוסיה די דומים למספרים של ישראל כעת. אני כבר לא משלה עצמי שיש לי מושג מה קורה ברוסיה, אבל אם הם לא מזייפים את הנתונים, אני יכול לחשוב על 3 סיבות להצלחה הפנומנלית הזו: 1. תוחלת חיים נמוכה. 2. עיקוב ובידוד מושלם של נשאים בסטנדרטים שאפשריים רק במדינת משטרה מצטיינת. 3. יחסים טובים עם WHO (ארגון הבריאות העולמי) וניסיון רע עם סין, שגרם להם לקחת ברצינות את האזהרות של WHO. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
2 נראה פחות סביר, לפי מה שאומרים רופאים דיסידנטיים שם, שטענו שהשלטון מחפף, לא בודק מספיק, ומציג תמונה ורודה מדי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היו אגדות אורבניות (שכנראה גרמו נזק נוראי באיראן) שאלכוהול מקטין את הפגיעות לקורונה. סתם אסוציאציה. ובדיחת אינטרנט מלפני כמה שבועות: "שני קורבנות ראשונים ברוסיה - אחד נפטר מקורונה והשני דיווח על זה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סיבה אפשרית נוספת: הוודקה ברוסיה מחטאת את דרכי הכניסה של הווירוס דרך דרכי הנשימה העליונות. זה לא בדיחה כמו שזה נשמע. אני נוהג לחטא את חלל הפה ודרכי העיכול העליונות על ידי שתיית אלכוהול 40 אחוז, וודקהא או עארק בעיקר, וזה מאוד אפקטיבי כל הדלקות נעלמות מייד. באופן כללי אני שונא אלכוהול ואני שותה כמות קטנה רק לצורכי חיטוי. ב מיוחד אם בלילה אני מקבל צרבת קשה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי פה, 20 ש"ח לחצי ליטר. #רקאומר | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ויותר חשוב: no, drinking alcohol does not protect you from coronavirua | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שתייה לא, אבל גרגור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שתיה, אלא שטיפה. בחלל הפה שטיפה נימרצת של בערך 50 cc אלכוהול 40% . בוושט שתיה של כ- 50 cc פעם או פעמיים בהפרש זמנים של שעה בערך. גירגור בלתי אפשרי, הצריבה נוראית. התיאוריה שלי שטיפה באלכוהול 40 אחוז מכה _בנוק אאוט_ את המזהמים: שהם חידקים פטריות או וירוסים. מי פה וכדומה רק מדגדגים את המזהמים וזה לא אפקטיבי. אני לא מדבר רק מתוך תיאוריה אלא מתוך נסיון של לפחות 5 שנים פעם בכל 5 ימים . למעשה אני מחשיב הרבה יותר נסיון אמפירי מאשר תיאוריה, התיאוריה טובה כדי לנחש פתרונות, הנסיון האמפירי הוא כדי לאמת את ניחושי התיאוריה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי על אפקטיביות של של שתיית אלכוהול אלא על אפקטיביות של שטיפת אלכוהול של ריריות בפה, בגרון ובוושט. בשטיפה הריכוז של אלכוהול הוא ריכוז גבוה ולכן אפקטיבי. בשתיה ריכוז האלכוהול בדם נמוך ולכן ספק אם אפקטיבי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה יעבוד היטב, בתנאי ש: 1. תגרגר את זה מספיק זמן בפה. גרגור של עשרים שניות לפחות. 2. באותה הזדמנות תצליח לזקק את הוודקה מריכוז אלכוהול של 40% לריכוז של 60% אלכוהול לפחות 3. כמובן שהגרגור בפה רק יוריד את ריכוז האלכוהול. 4. אני עדיין מנסה לחשוב על טכניקה שתאפשר לשטוף את הגרון ביסודיות. המחשבה על כך מעלה בי בחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תיארתי במקום סמןך את הפרוצדורות לשטיפה שטיפה בפה לפחות דקה אחת, 20 שניות זה פחות מדי. בסיום השטיפה הנימרצת מאבדים זמנית את התחושה בחניכיים ובלשון וכן מאבדים את חוש הטעם. אובדן התחושה והטעם ימשכו לא יותר משעה. דילול האלכוהול פירושו ספיגה בריריות וזה בדיור מה שמחסל את המזהמים, כך שדילול כזה אינו גורם שלילי אלא דווקא יותר אפקטיבי. שטיפה אינה אפקטיבית לכאבי גרון ובמיוחד לא לכאבי גרון שמקורם בשקדים: שהרי השקדים מייצרים חומר חיסוני שגורם לכאב, יעני ציטוסיקינים או משהו כזה. גם אם שיתקת כאב בשקדים לזמן קצר השקדים ימשיכו לייצר חומרים צורבים לאחר זמן לא ארוך לכן כאב הגרון יתחדש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רוסיה בינואר - כשאתה משתין בחוץ, השתן שלך קופא לפני שהוא מגיע לרצפה. קל וחומר רסיסי רוק וליחה של שיעול ועיטוש1. הנתונים מצביעים על אפס התפשטות ברוסיה מינואר עד מרץ, ואז התפשטות מהירה מאוד כשמזג האוויר שם הפשיר. אני לא רואה שום הצלחה פנומנלית. קצב הגידול אצלם בשבוע האחרון היה 17% ביום, וזה אומר שהם הולכים לעקוף בשבוע הקרוב כמה מדינות שמעליהם בדירוג. אפשר לא לסמוך על הנתונים, אבל לא מצאתי לכך סיבה טובה. גם בטורקיה היו מקרים בודדים עד לפני חודש, והם טסו ל 50 אלף מקרים ולמקום מכובד בדירוג העולמי, ועדיין נמצאים בקצב גידול ממש לא נמוך של 11% ביום. __________ 1 מאידך ראינו שלא היתה בעיה לוירוס להתפשט באתרי סקי בצרפת ואיטליה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסופו של דבר, רוסיה הוכיחה את השפעת האקלים גם על הקורונה. קצת התחמם שם והקורונה פורחת. את מחדלי איסטרטגיית היציאה של ישראל יהיה קשה להוכיח, מפני שהם להערכתי יתבטאו במיני התפרצויות של קורונה שיופיעו מדי פעם ולא בגל שני. הגל השני יהיה בחורף הבא שם השפעת והקורונה ילכדו כוחות, והפעם לא תעמוד לממשלה טענת הלא היתה אתרעה. עיקר ההכנות הן במישור המנהלי. צריך עד אז להשלים ציוד (PPE, בדיקות, remdesivir) ומידע (האם יש טעם לסגור בתי ספר? האם תעודת חיסון היא אפקטיבית?). צריך להכין מערכת אבחון שתזהה את הופעת הקורונה ונהלי סגר ובידוד סלקטיביים של ערים, שכונות ובתי אבות. הצורל במינוי שר בריאות מקצועי הפך מחלום באספמיה להכרח הברור אולי אפילו ברמת האחריות המיניסטריאלית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה אתה מתכוון בשר בריאות מקצועי? איש מקצוע רפואי שאינו פוליטיקאי? לא ברור לי למה. אפשר היה בכלל בלי שר, רק אחראי בריאות מקצועי במשרד הפנים. אבל (א) כרגע לא נראה שהרעיון לבטל תיקים מיניסטריאליים תואם את רוח הזמן, ההפך, (ב) אפשר לטעון שצריך מישהו שליד שולחן הממשלה יילחם על הצד של הבריאות בויכוחי תקציב ושאר טריידאופים. לצורך (ב), דווקא צריך פוליטיקאי ממולח (ובלבד שבאמת אכפת לו מהבריאות). לצורך (א), עדיף פוליטיקאי חלש שלא יפריע לאחראי הבריאות המקצועי במשרדו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי. בימים כתיקונם הייתי מודה ועוזב. אבל עידן הקורונה דורש שבכס שר הבריאות ישב אדם שיש לו יותר ממושג בעניינים רפואיים. אותו שר אמור להכריז על כל מיני צעדים לא פופולריים והציבור צריך להשתכנע שהוא יודע על מה הוא מדבר. אנשי המקצוע צריכים לייעץ לשר ולסגת חזרה אל מאחורי הקלעים ולא להתחרות בשר שלהם על אור הזרקורים. אם איש המקצוע כל כך מוצלח בתקשורת, אפשר למנות אותו לשר הבריאות. תחשוב על שר חילוני המנסה לסגור בתי כנסת. אם השר הזה לא יהיה בר סמכא רפואי, זה לא ילך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחמד טיבי (או למצער, ינון אזולאי). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במקרה זה עדיף כבר שליצמן ישאר. ליצמן הכניס את טיפולי השיניים עד גיל 18 ומגיל 75 לסל המימון של המדינה. בסה"כ זה נעשה בצורה די יפה. המחירים לא המריאו וקופות החולים עושה רושם שאינן מפסידות מהתרחבות עסקיהן בתחום. הבעיה היא שכעת משלם המס מממן מכיסו את טיפולי השיניים לילדי החרדים. לא בא לי לממן להם גם דירות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי כדאי להזכיר שמימון טיפולי השיניים מגיע מצמצום סל התרופות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר שבזמנו דובר שהמימון יהיה מסל התרופות. אני לא בטוח שזה מה שקרה, בכל אופן אני לא חושב שסל התרופות (תרופות ממש) הצטמצם. הממשלה הזרימה כסף נוסף כדי לממן את טיפולי השיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפעם האחרונה ששמעתי על זה משהו סל התרופות הצטמצם מ-500 מליון ש"ח ל-460 מליון, כש-40 מליון ש"ח הועברו למימון טיפולי שיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ליתר דיוק: סל הבריאות לא הצטמצם. התקציב להרחבת סל הבריאות הצטמצם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק, תודה. שוב הנגזרת הממזרית משתרבבת לדיון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין "סל תרופות". יש "סל בריאות". הגיוני וראוי שטיפול שיניים יהיה חלק ממנו, ונראה לי No Brainer שהם מנצחים לא מעט תרופות מבחינת עלות-תועלת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש סל בריאות וחלק ממנו מוקדש לתרופות. כשמזכירים את טיפולי השיניים כדאי לזכור שהמימון שלהם לא הושג ע"י הגדלת התקציב1 אלא ע"י העברה (מוצדקת או לא) מסעיף לסעיף. סה טו. ________ 1- נגזרת, נגזרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן להמר (אם כי קשה להוכיח זאת) שבסופו של דבר, מרגע שטיפול מסוים נוסף לבסיס התקציב המערכת מתאימה את עצמה והתקציב כולו יגדל בשנים הבאות (גם אם הגידול לא ייוחס ישירות לטיפול שהוסף). התקציב שיתווסף מדי שנה לסל הבריאות הוא במדה רבה פונקציה של חששם של מקבלי ההחלטות מההפגנות של ארגוני חולים במחלות שונות ומשונות ומהקמפיינים של חולים בודדים. אם השנה לא אישרת טיפול מסוים כי טיפולי השיניים בלעו חלק מהתקציב, בשנה הבאה תיאלץ להתמודד עם לחצים חזקים יותר ולכן תוסיף קצת יותר - ולאורך זמן תגיע לשיווי משקל די דומה למה שהיית מגיע אליו במקור, בתוספת טיפולי השיניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האנומליה הזו הופיעה כבר בתחילת הדרך ונמשכת גם היום. התייחסתי אליה בפרוטרוט בתגובה 714392. אני השתמשתי באחוז תמותה שחושב עפ"י חלוקת מס' המתים במספר החולים תשעה ימים קודם לכן (ולא 14 כפי שהוצע כאן בפתיל), כי ההערכה היא לתמותה 14 יום אחרי הופעת התסמינים, ולהערכתי יש עיכוב של כחמישה ימים בין הופעת התסמינים לבין הדיווח על החולה (עד שמשיגים בדיקה, עד שמפענחים, עד שמדווחים). כפי שהראיתי בתגובה ההיא, כבר מתחילת הדרך היו מדינות שבהן אחוז התמותה המחושב היה נמוך להפליא (גרמניה) ואחרות שבהן היה גבוה בצורה מחשידה (צרפת, ספרד, איטליה, בריטניה). הפער הזה נותר בעינו גם היום, אבל לגרמניה הצטרפו מאז עוד כמה מדינות, בהן אוסטריה, נורבגיה, אוסטרליה וישראל. בכולן אחוז התמותה המתוקן לפי החישוב שלי נע בטווח של 1.5-3%, בעוד במדינות אחרות, בהן כאלה שממש שכנות (למשל: צרפת, בריטניה, הולנד, שבדיה, ברזיל וכמובן ספרד ואיטליה), מקבלים אחוזי תמותה מתוקנים של 16-30% - הפרש עצום. בבדיקה שערכתי אתמול יש גם קבוצת ביניים - מדינות שבהן אחוז התמותה המתוקן עומד על 6-10%, בהן ארה"ב, טורקיה, שווייץ וקנדה. מבין ההסברים שלך, אפשר לפסול את 1 (האפקט התחיל לקרות הרבה לפני שמדינות כמו צרפת ובריטניה היו קרובות לקריסת מערכות) ואת 4 (הוא קורה יותר מדי בעקביות כבר הרבה זמן). 2 בהחלט משמעותי, והוא לדעתי הסיבה לכך שישראל במצב קצת יותר טוב מאחיותיה לקבוצה (את"מ של 1.6% לעומת 2.3% בנורבגיה או 3.6% בגרמניה), אבל לא יכול להסביר פערים כל-כך עצומים (בבריטניה את"מ של 31% - פי 20 מאשר בישראל!) ולכן לדעתי ההסבר הטוב ביותר הוא 3 - ההבדל בין הקבוצות הוא במספר הבדיקות וביעילותן, מה שמגדיל את המכנה (מספר המקרים המאומתים). אפשר בהחלט לראות שהמדינות בקבוצה ה'טובה' מצטיינות כולם במספר בדיקות רב יחסית לאוכלוסייה, ואנחנו יודעים שהן ביצעו אותן מוקדם וביעילות רבה יחסית. מצד שני, בארה"ב אמנם נערכו המוווון בדיקות, אבל יחסית בשלב מאוחר, ולכן היעילות שלהן נמוכה יותר, ובספרד ואיטליה גם ביצעו הרבה בדיקות, אבל מאוחר - ומעט בדיקות יחסית למספר החולים. המדינות במצב הגרוע ביותר לפי מדד זה הן צרפת, בריטניה ושבדיה, שם יש בעיית בדיקות רצינית - בייחוד בשבדיה, שבה במוצהר לא בודקים את מי שלא מתאשפז. שבדיה היא גם המדינה היחידה שבה היתה עלייה מהותית באת"מ מהפעם הראשונה שבדקתי ועד אתמול. בקיצור - מספר המתים הנמוך בישראל הוא צירוף של אבחון איכותי, שמפספס יחסית מעט מקרים סימפטומטיים, ואוכלוסייה צעירה. לגבי רוסיה - היו דיווחים לא מעטים על 'מגיפה של דלקת ריאות' באזור מוסקבה בפברואר ותחילת מרץ, ולדעתי הרבה מאוד תמותה מקורונה נרשמה תחת סעיפים אחרים (במכוון או במקרה). |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |