בתשובה לעומר, 07/02/20 12:04
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם מלחין חירש1 יכול להלחין סימפוניה אז גם ספר עיוור יכול לספר היטב2, לא? ואם מדען שמאמין באלכימיה וקבלה יכול להיות גדול הפיסיקאים (לפחות עד שנת 1900), אולי גם רופא שמאמין באסטרולוגיה יכול לעשות ג'וב לא רע. 1 אמנם השבוע נטען שהיו לו שרידי שמיעה באוזן אחת. אני שומע בשתי האזניים ועדיין לא מסוגל להלחין שורה אחת. 2 אין בכך כדי להביע דעה בשאלה אם הוא יכול להשתייך לקבוצה של אלה שאינם מספרים את עצמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תאורטית והיפותטית - יכול. זה לא סותר במפורש את חוקי הטבע או הלוגיקה. זה רף קצת נמוך לטעמי. אבל נניח שקיים רופא כזה. איך אני מתכוון לברר אם הוא במקרה הרופא שלי? הרי זה לא שמישהו עורך מחקר מבוקר היטב בסמיות כפולה על ביצועי הרופא, והאבחנות והטיפולים שלו לא עוברים ביקורת עמיתים קפדנית. כל מה שיש לי כמטופל הוא תחושת-בטן וכמה אנקדוטות פרסונליות. התקווה היחידה שלי היא שהרופא בקיא יחסית בספרות העדכנית ועובד על פי הפרוטוקולים המקובלים. אם הוא חושב ברצינות (בשנת 2020, לא 1717) שנפטון הוא כוכב הקשור בעולמות רוחניים, הקלה וחולמניות - אני בספק אם הוא יכול לקרוא בביקורתיות ולהבין את המגבלות של הניתוח הסטטיסטי במטא-אנליזה על הקשר בין הפרופיל המטאבולי למערכת האנדוקרינית, וליישם את המסקנות כשהוא בוחר עבורי תרופה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לו היה רופא בשנת 1717 שחשב משהו על נפטון זה היה די מדהים, בהתחשב בעובדה שנפטון התגלה רק ב-1846. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמת היא שאני מסופק מאד אם רופא המשפחה הממוצע (ואפילו המוצלח) מסוגל להבין את המגבלות של הניתוח הסטטיסטי במטא-אנליזה, ואני עוד יותר מסופק אם זה מצופה ממנו בכלל. באופן כללי, אגב, אנשים שבקיאים הרבה יותר ממני במחקרים רפואיים מתחו באוזניי בקורת די קטלנית על הידע וההבנה של רופאים במושגים יסודיים של סטטיסטיקה והסתברות. הם גם הראו לי מקרה אחד לפחות שבו טעות בסיסית בתחום הזה הביאה להכללת טיפול מסוים בפרוטוקול המקובל בכל רחבי העולם עבור מצב רפואי מסוים, וגם תארו לי את הקשיים במציאת ג'ורנל שיהיה מוכן לפרסם את תאור המצב הזה. עבדתי פעם במפעל של חברת-ענק בינ''ל. המהנדסים שם היו מבצעים כל מיני ניסויים כדי לשפר את התהליכים. המפעל החזיק שניים-שלושה סטטיסטיקאים כדי שיסייעו למהנדסים בתכנון הניסויים ובתיקוף התוצאות. אם אי אפשר לצפות ממהנדסים, עם כל השכלתם המתמטית, לדעת לתכנן ניסוי והוכיח שהתוצאות תקפות אז כדאי למתן את הציפיות מרופאים. לעומת כל אלה, אני בטוח שהמרצה של הפונז (ההוא עם פרס נובל) יודע לקרוא ומבין היטב את המגבלות של ניתוח סטטיסטי של מטא-אנליזה מסוימת, ובכל זאת הוא מאמין בסדרה ארוכה של דברים שאין להם ביסוס רציונלי. לדעתי יכולת הניתוח וההבנה היא פשוט דבר נפרד מעולם האמונות. הבנה של המתודות והמסקנות המדעיות לא מחייבת ויתור על אמונות, יש שיאמרו שהיא אף אורתוגונלית להן. במקרה הספציפי של אסטרולוגיה יתכן שזה לא המצב כי האסטרולוגיה, לרוע מזלה (או מזלותיה), עלולה לייצר תחזיות שאפשר לעמת אותן ישירות מול המציאות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם מדען שמאמין בימינו באלכימיה וקבלה יכול להיות גדול הפיסיקאים" או אפילו בין 1000 הפיזיקאים המובילים לפי כל מדד מקובל, אשמח אם תצביע עליו עבורי. אנחנו מדברים על רופא מודרני, לא על מישהו מימי הרמב"ם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המממ... לאו דווקא אלכימיה וקבלה (אם כי לא הייתי שולל את האפשרות שיש פיסיקאים בכירים שמאמינים בקבלה, שגם לה כמובן יש הרבה מובנים שחלקם לא כוללים עשיית נסים משום סוג). אבל מה לגבי פראפסיכולוגיה וייחוס זכרון למים? אלה דברים שBrian Josephson [Wikipedia] מאמין בהם, ובתור חתן פרס נובל הוא בהחלט בין אלף הפיסיקאים המובילים לפי מדד מקובל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעקש על אלכימיה. ברור שגם בימינו תמצא פה ושם איזה מדען תותח שיש לו סריטה ובכל זאת הוא מדען על, אבל יש סריטה ויש סריטה. בימי ניוטון האמונה באמיתות קוסמיות שנעוצות במידותיו של בית המקדש היתה הרבה פחות דרמטית מאותה אמונה בימינו, וודאי שאמונה באל לא אומרת על המאמין הרבה בעולם בו הכל מאמינים בו. מקום לאופטימיות: ברשימת "המדענים הגדולים" אחוז המאמינים ירד מ 27.7 בשנת 1914 ל-7 בשנת 1998 (והמאמינים ההמשך קיום הנשמה מ-35 ל-8). מקור: https://emilkirkegaard.dk/en/?p=7237 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלכימיה זה באמת יותר קשה. ג'וזפסון מאמין בהיתוך קר, אפשר לטעון שגם זו אלכימיה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוכן ללכת לקראתך: מה לדעתך הסיכוי שהרופא האסטרולוג שפגשת הוא גאון עם סריטה רצינית, לעומת הסיכוי שהוא טיפש? (לא, אני לא חושב שכל המאמינים באסטרולוגיה הם טיפשים, אבל אני חושב ש*רופא* שמאמין באסטרולוגיה הוא אכן לא חכם גדול. בניגוד לאדם מהרחוב שעלול להיות פשוט בור, הרופא קיבל המסגרת הכשרתו מספיק ידע וכלים שאמורים לחסן אותו מפני הבלים כאלה. תסריט אפשרי: באופן מקרי לחלוטין הוא אותו אחד ממיליון שעבורם תחזית אסטרולוגית התאמתה הרבה יותר פעמים מהצפוי. לא סיכוי גבוה מספיק לטעמי כדי לתת לו להנות מהספק, מה עוד שהייתי מצפה מהרופא שלי שיבין גם את המקריות הזאת. אחרת יש חשש שהוא מסיק מסקנות מוטעות גם מתנודות סטטיסטיות אחרות בחייו, למשל שיטות טיפול שהצליחו עבור כמה לקוחות שלו למרות שהן לא נתמכות מחקרית, ויפעיל אותן עלי. לא, תודה.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחרי שאתה עצמך הבאת את הדוגמה של הפילוסופית שמאמינה באסטרולוגיה אתה מציג את השאלה הזו? שוב - צריך להבדיל בין היכולת הקוגניטיבית של אדם לבין עולם האמונות שלו. השניים אינם ממש אורתוגונליים זה לזה, אבל רוב האמונות של אדם אינן ניתנות לבחינה בכלים רציונליים (או ניתנות לרציונליזציה שתשכך דיסוננס קוגניטיבי פוטנציאלי). גם לגבי האסטרולוגיה, מאמינים אינטליגנטיים בדבר הזה יסבירו לך שגם מבחינתם ההורוסקופים שמופיעים בעתון הם קשקוש מוחלט, אבל שהאסטרולוגיה האמיתית היא הרבה יותר רצינית מזה - וכוללת תחזיות שהתגשמו ומידע שלא היה ולא יכול היה להיות בידי האסטרולוגים. מבחינתם אם אנחנו לא יודעים להסביר איך זה עובד הבעיה היא של המסבירים, לא של התופעה. אני מכיר אנשים עם תארים מכובדים במקצועות ריאליים שמאמינים בכך, ואני לא רואה שום סיבה לחשוב שרופא אמור להיות מחוסן מזה (הרי יש אפילו רופאים שלא מחוסנים נגד התנגדות לחיסונים!). כפי שרמזתי בתגובה אחרת, אני לא מעריך במיוחד את רמת ההכשרה המדעית של רופאים; ההשכלה שלהם מתמקדת בפרקטיקה ובשינון, לא במתודולוגיות מדעיות. לדעתי, מכל מקבלי הדוקטורט בתחומי המדעים, הרופאים הם אלה שנדרשים למחקר המועט ביותר לצורך כך. לכן אני לא רואה אצלם כלים שיחסנו אותם כפי שאני מצפה לראות אצל ד"ר למתמטיקה או פיסיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(בעניין הפילוסופית ראה תשובתי לאורי) רפואה היא התחום היחיד בו אני נפגש בחיי היום-יום (טוב, אני מקווה שקצת פחות) עם מישהו שבקיאותו ב cutting edge של המדע הרלוונטי חיונית, כדי שידע להפריד עבורי את הבר מן התבן. המחקר הרפואי הוא תחום שמתפתח בקצב גבוה, אבל אסובל מהרבה קשיים אובייקטיביים כמו ריבוי משתנים עם קשרים פנימיים, בעיות אתיות, שיקולים כלכליים וכד', וגם קשיים סובייקטיביים בעלי משקל רב, בראש ובראשונה המעורבות של חברות התרופות. על רופא שמאמין באסטרולוגיה אני יודע דבר אחד בביטחון: אין לו מושג במה שבעיני הוא החלק הכי חשוב של העבודה שלו. רופא שמתנגד לחיסונים (לא לחיסון אחד ספציפי שאולי יש ספק מוצדק בקשר ליעילותו או לתופעות לוואי שלו) פסול בעיני מאותה סיבה, וכך גם רופא שמאמין בכדור הארץ השטוח. (חסידי תיאוריית ההכבדה יכולים לטעון כאן שהאסטרולוגיה היא מעין זנב הטווס של הרופא, אבל אני אף פעם לא סבלתי את החיות המצווחות ההן, וגם דעתי על התיאוריה ידועה לכל מי שקרא יותר משתי תגובות אקראיות באייל). בעתיד הקרוב תהיה לי הזדמנות לברר אם אתה צודק בקשר להכשרה של רופא בענייני מתודולוגיה מדעית - עד כה הנחתי שהמצב שונה לחלוטין ולא טרחתי לבדוק. אם אתה צודק זאת שערורייה גדולה, לדעתי הרבה יותר גדולה ממתן תרופות שתוקפן פג, אבל לענייננו אם זה כך אולי אמתן את הדעה הנחרצת שלי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צפיתי בסרטון שלדברי יובל היווה השראה למשאל כאן. עלתה אז מחשבה בדעתי, ואם יותר לי אשאל את הניסוח שלך לצורך העניין: על רופא שמאמין בריצ'רד דוקינס אני יודעת דבר אחד בביטחון: אין לו מושג במה שבעיני הוא החלק הכי חשוב של העבודה שלו. רופא המטפל בבני אנוש, חשוב ביותר שיוכל לראות אותם ולהקשיב להם. כפועל יוצא מכך חשוב שידע להניח בצד את מה שיפריע לו בכך, דעות קדומות ואידאולוגיה, למשל. בשלב הדיאגנוזה צריך מידה מסויימת של גמישות מחשבתית, והנכונות לקחת בחשבון יותר מאפשרות אחת או שתיים. מה שעשוי לחסום זאת זו מחשבה דוגמאטית וקיבעון. לדעתי, כל איש מקצוע צריך להכיר בגבולות הדיציפלינה שלו. האמונה של דוקינס במדע חורגת מעבר לכך, ולי תהיה בעיה עם כל מדען שמאמץ את התפיסה הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ברור לי למה כוונתך באמונה בדוקינס. הנה, לדוגמה, מאמר שנכתב על ידי רופא: האתר הזה הוא בלוג של מאמרים שנכתבים על ידי רופאים. במה הם מאמינים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיסציפלינות המדעיות עוסקות בכל עולם התופעות. אם ב-"מחוץ לגבולות הדיסציפלינה" את מתכוונת לכך שמדענית צריכה לדעת שאין למומחית שלה קשר לדברים שאין להם נגיעה ישירה לתצפיות אמפיריות - אני מסכים (אבל אני לא רואה את הרלוונטיות לדיון). אם ב-"מחוץ לגבולות הדיסציפלינה" את מתכוונת לכך שמדענית צריכה להכיר בקיומן של שאלות פתוחות אודותן לדיסציפלינה שלה אין תשובה - אני אולי מסכים, ואולי לא. במובן הזה מחוץ ל-"גבולות הדיסציפלינה" שוררת אי-ידיעה. כל מדענית (וכל רופאה) צריכה לדעת מתי לומר "אני לא יודעת", ולעשות זאת בקלות ובפתיחות בזמנים המתאימים. אבל כל מדענית (וכל רופאה) גם צריכה לדעת שלא להשלים את הפערים האלה בקשקושים. בכל מקרה, למה את מתכוון כשאת אומרת שדוקינס חרג מעבר לגבולות הדיסציפלינות המדעיות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קיבלת כמה תגובות, אבל מאחר ופנית אלי אני רוצה לענות לך בדרכי. אני מתנצל על החלוקה לסעיפים, שנובעת מהרצון לקצר את הזמן הנדרש לניסוח התגובה. עד כמה שהצלחתי להבין הטענה שלך היא שדוקינס מפגין בראיון דעות קדומות ויש לו אידאולוגיה שאילו היה רופא היתה מפריעה לו "לראות" את לקוחותיו ו"להקשיב" להם. אם לא הבנתי את פטורה מלקרוא את ההמשך ויכולה פשוט להעמיד אותי על טעותי. אם לא טעיתי, צצות אצלי כמה שאלות, תהיות והשגות: 1. מהן אותן דעות קדומות של דוקינס שיפריעו לרופא להקשיב ללקוחותיו? 2. מה באידאולוגיה של דוקינס יפריע לרופא להקשיב ללקוחותיו? 3. למה את מניחה שרופא בעל דעות כאלה ואידאולוגיה כזאת יתקשה יותר להניח אותן בצד מרופא עם דעות אחרות ואידאולוגיה שונה? או שמא את טוענת שרופא צריך להיות פטור בכלל מדעות קדומות ואידאולוגיה? אם זאת העמדה שלך, אני חושב שאת צריכה להיות הראשונה שבורחת מרופא שמאמין באסטרולוגיה, ומאחל לך הצלחה במציאת רופא, או אדם כלשהו, שימלא את הדרישה. 4. ואם את בעצם מכוונת למה שבעינייך הוא עמדה קיצונית, או קשוחה, של דוקינס, אשמח להתייחס לכך - לא בשמו, כמובן, אבל מאחר שעמדותי די קרובות לשלו אני מוכן לנסות להגן עליהן. 5. לשם כך עלייך להתייחס לדעות, לא לאדם. האם את מנסה לטעון שהיצמדות לעקרונות רציונליים-מדעיים חוסמת, או לפחות מגבילה, את הפתיחות לרעיונות שאינם עולים בקנה אחד עם אלה? אם כן, אני בהחלט מסכים איתך, אלא שבעיני זאת מעלה ולא חיסרון. ראש פתוח הוא מעלה, ראש פתוח מדי הוא כמו מגרש הפקר: כל אחד בא ומשאיר בו את הזבל שלו. 6. אני לא חושב שדוקינס אינו "מכיר את גבולות הדיציפלינה שלו", אבל למה אותם גבולות אמורים למנוע ממנו להביע את דעותיו בתחומים אחרים? כל עוד הוא לא מנפנף בכך שהוא פרופסור כדי לשכנע, אלא מתייחס לגופם של דברים ומנסה לבסס אותם על עובדות ועל טיעונים הגיוניים, הדיסציפלינה המדעית שלו לא רלוונטית, מלבד זה שבזכותה יש לו הכרות קרובה עם חלק מאותן עובדות עליהן הוא מסתמך. את הפסוקית לפיה "האמונה של דוקינס במדע חורגת" מגבולות הדיסציפלינה שלו אני בכלל מתקשה להבין. האם רק לפילוסופים של המדע מותר להתבטא בענייני דת, רציונליזם וחשיבה לוגית? 7. מה היא הדיסציפלינה המדעית שלך, שמאפשרת לך להביע את דעתך בעניינים אלה? כדי לכתוב "רופא המטפל בבני אנוש, חשוב ביותר ש..." את צריכה להיות רופאה, כדי לכתוב "מה שעשוי לחסום זאת זו מחשבה דוגמאטית וקיבעון" את צריכה להיות פסיכולוגית קוגניטיבית, וכדי לכתוב "כל איש מקצוע צריך להכיר בגבולות הדיציפלינה שלו" את צריכה להיות פילוסופית. קצת קשה לי להאמין שאת עונה על כל אלה, אבל אולי אופתע. זאת אחת הבעיות עם טיעוני אד הומינום: גם הטוען אותם הוא אדם בשר ודם, ולכן הטיעונים האלה עלולים להפוך לחרב פיפיות. 9. בסקר עניתי, כמובן, עפ"י העדיפויות שלי. אפילו אם נקבל -שוב רק לרגע - שיש דיכוטומיה בין רופא אמפתי לרופא רציונלי, אני מעדיף את השני בלי היסוס, בדיוק כפי שאני מעדיף רואה חשבון, או אינסטלטור, כזה. את האמפטיה אני מחפש במקומות אחרים. 10. אין דיכוטומיה כזאת. הרציונליזם אינו שולל את קיומם של רגשות, ואנשים רציונלים (במידת האפשר, כידוע אין כאלה באמת) אינם נטולי רגשות. אין להם שום קושי עם "קבלה", עם "הקשבה", עם "הכלה", עם "תפיסת האדם כמכלול" או עם כל אספקט אחד של אינטרקציה אנושית, יותר משיש לאלה שמגדירים את עצמם "רוחניים". יש כאלה ויש כאלה. גילוי נאות: אני דווקא כן עונה על הסטראוטיפ הזה במידה רבה (על הרציונליות אפשר להתווכח), אבל אני לא רופא! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה (ויובל) יכולים לראות דוגמה טראגית באמת למה שעלול לקרות כשרופא טוען טיעונים סטטיסטיים במקרה של סאלי קלארק Sally Clark [Wikipedia]. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השתנה בעניין זה משהו מאז תגובה 701299 ? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא עדיין מתה, אם זה מה שאתה שואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד ממכריי - דווקא רופא, ולא סטטיסטיקאי - מלמד באחד מבתי הספר לרפואה בארץ קורס שלם על רפואה מבוססת ראיות. בדיוק הערב אפגוש אותו, אז אתעניין מה בדיוק נכלל בקורס הזה ואדווח כאן. אולי זה ישפר את ההערכה שלך לרמת ההכשרה המדעית של הרופאים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שאלה הוספת שתוכל לשאול אותו היא האם הרופא הטיפוסי1 אכן עוקב אחר הספרות העדכנית. 1 נגיד רופא משפחה, עור, אא"ג וכו', לא רופא מומחה ידוע בתחומו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל אומן לא פלירטט בזמנו עם מדלגי האותיות בתורה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(תשובה גם לפונז): אף אחד כאן לא מציע להקים משטרת מחשבות. דילוגי אותיות בתורה, פראפסיכולוגיה, זיכרון של מים ואסטרולוגיה יכולים כולם להוות בסיס להיפותזות מדעיות ומחקר לגיטימי. ישראל אומן פלירטט עם הרעיון, וחזר בו כשהוא הופרך. אם אגלה שלרופא שלי יש היפותזה סבירה לחיזוי העתיד על סמך מפות אסטרולוגיות, הוא מציע דרך לבחון אותה, ובינתיים הוא משתעשע ברעיון- לא, לא אעבור רופא. איך כל התסריטים האלה קשורים לסיטואציה עליה מן הסתם מדובר בסקר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק נזכרתי בדוגמה, בתשובה לשאלה של שכ''ג. אני לא החלפתי רופא, אחרי שלפני כמה שנים ראיתי שהוא מתעסק ברפואה אלטרנטיבית (הוא אף פעם לא דיבר על זה, רק ראיתי איזה דף הסברים על השולחן של המזכירה. גם לא עברתי קופ''ח למרות שפעם בכמה זמן הם מתקשרים ומנסים לעניין אותי ברפואה אלטרנטיבית. פעם אחת הלכתי מתוך סקרנות ואחרי שיחה עם רופאה (ווידאתי שהיא אכן רופאה), היא המליצה על טיפולי טווינה, ולהיפגש עם דיאטתיקן. נו טוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה שכן, כל הנושאים שציינת כבר נחקרו היטב. אם רופא היום רוצה לבדוק היפותזה בנושא אסטרולוגיה, אני מקווה מאוד שהיא באמת סבירה, ובאמת כבר לא דומה מספיק שמשהו שהופרך בעבר בצורה מספיק משכנעת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדען שאתה רומז אליו הוא ניוטון, מן הסתם, ובאמת תמיד תהיתי איך יכול להיות שמדען בעל שיעור קומה שכזה האמין בכאלה הבלים. בהמשך הסרטון שכבר קישרתי אליו למעלה בדיון, דוקינס מעלה נקודה רלוונטית לתהייה הזאת, שעד לאחרונה לא חשבתי עליה: הוא מדבר על "משל השען" של ויליאם פיילי להוכחת הקיום של אלוהים מתכנן ובורא (המשל שממנו נגזר שם הספר "השען העיוור" של דוקינס), ואומר שאפשר לסלוח לפיילי על הכשל הזה, כי הוא חי לפני דרווין. עד דרווין, המורכבות האדירה על עולם החי באמת נראתה בלתי ניתנת להסבר בלי להיזדקק לבורא, והגאונות של דרווין היא בהצגה של מנגנון פשוט שמייתר את עבודת הבריאה הזאת. גם ניוטון חי לפני דרווין, ולכן זכאי בעיניי לאותה הנחה (נדמה לי שקראתי / שמעתי איפשהו את דוקינס אומר דברים דומים ישירות על ניוטון, אבל אני לא מוצא עכשיו). בקיצור, אני מחזק את שכ"ג בתגובה 713284. בריאן ג'וזפסון שהזכרת בהמשך הפתיל (תודה, לא הכרתי אותו) הוא חריג נדיר שלא מלמד על הכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שניוטון לא נזקק למשל השען כדי להאמין, ומצד שני שהאלכימיה ותורות הנסתר לא נראו לו כהבלים כפי שאנחנו רואים בהם היום. ניוטון האמין בכנות לא רק בעצם קיומו של אל בורא אלא גם בהתגלות ובקיומן ההיסטורי של הדמויות התנ"כיות. ניוטון ראה במדע גילוי של תעלומות הבריאה, של צופן אלוהי שמוטבע בטבע. הוא האמין שמשה ושלמה ידעו את סודות המדע (כלומר את חוקיו של האל) וכיוון שחיו בתקופות פרימיטיביות מכדי לקלוט את הסודות האלה הם הצפינו אותם במתמטיקה של מידות המשכן והמקדש. מבחינתו, האופן שבו גופים מרוחקים זה מזה מפעילים כוח שמזיז זה את זה בלי שיהיה ביניהם מגע כלשהו היה סמל לכוח שהאל יכול להפעיל על העולם ושהנשמה יכולה להפעיל על הגוף בלי תיווך פיסי כלשהו. אם אפשר לגלות את חוקי הכבידה, אולי אפשר גם לגלות את חוקי התודעה. לגבי האלכימיה - בעולם שעוד לא גילו בו את היסודות אני לא בטוח שהאלכימיה נראתה לא רציונלית. בכל מקרה, לאדם כמו ניוטון שמאמין שהעולם מלא בצפנים אלוהיים שמחכים להתגלות אין סיבה לא לחשוב שגם החומר ניתן לשינוי או לגילוי של טבע אמיתי עמוק יותר, שמה שנראה על פני השטח הוא רק הקליפה החיצונית שלו. אם אפשר לפרק את האור הלבן ולגלות שיש בו את כל צבעי הקשת, למה שלא יהיה אפשר לפרק את החומר האפור ולגלות בו את הפוטנציאל לכל סוגי החומר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אופס... כמובן שקראתי, אבל מסתבר שלא זכרתי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |