 |
אני חושב שניוטון לא נזקק למשל השען כדי להאמין, ומצד שני שהאלכימיה ותורות הנסתר לא נראו לו כהבלים כפי שאנחנו רואים בהם היום. ניוטון האמין בכנות לא רק בעצם קיומו של אל בורא אלא גם בהתגלות ובקיומן ההיסטורי של הדמויות התנ"כיות. ניוטון ראה במדע גילוי של תעלומות הבריאה, של צופן אלוהי שמוטבע בטבע. הוא האמין שמשה ושלמה ידעו את סודות המדע (כלומר את חוקיו של האל) וכיוון שחיו בתקופות פרימיטיביות מכדי לקלוט את הסודות האלה הם הצפינו אותם במתמטיקה של מידות המשכן והמקדש. מבחינתו, האופן שבו גופים מרוחקים זה מזה מפעילים כוח שמזיז זה את זה בלי שיהיה ביניהם מגע כלשהו היה סמל לכוח שהאל יכול להפעיל על העולם ושהנשמה יכולה להפעיל על הגוף בלי תיווך פיסי כלשהו. אם אפשר לגלות את חוקי הכבידה, אולי אפשר גם לגלות את חוקי התודעה.
לגבי האלכימיה - בעולם שעוד לא גילו בו את היסודות אני לא בטוח שהאלכימיה נראתה לא רציונלית. בכל מקרה, לאדם כמו ניוטון שמאמין שהעולם מלא בצפנים אלוהיים שמחכים להתגלות אין סיבה לא לחשוב שגם החומר ניתן לשינוי או לגילוי של טבע אמיתי עמוק יותר, שמה שנראה על פני השטח הוא רק הקליפה החיצונית שלו. אם אפשר לפרק את האור הלבן ולגלות שיש בו את כל צבעי הקשת, למה שלא יהיה אפשר לפרק את החומר האפור ולגלות בו את הפוטנציאל לכל סוגי החומר?
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש