בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/07/18 7:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ביום חמישי בשבוע שעבר שמעתי מפי שפטל בערוץ 201 עוד סיפור שבאזני נשמע מאד דרמטי ומעורר מחשבה בקשר לפרשת דמיניוק. מדובר בפעולה של משטרת ישראל והפרקליטות בעת החקירה טרם המשפט במחוזי. איני יודע באיזה שלב הסיפור הזה נודע לשפטל ואיך, וגם הוא גורר עוד שתי תמיהות נעלמות שאיני יודע את פתרונן משום שלשפטל אפשר לשלוח שאלות, אך תשובות לא חוזרות. והסיפור הוא כזה: בעת חקירת דמיניוק טרם תחילת המשפט במחוזי, נשלח חוקר של משטרת ישראל (בשם בצלאלי אם אני זוכר נכון) ובידיו "תועדת טרווניקי" הידוע, למעבדה בגרמניה המתמחית בזיופים. אנשי המעבדה בחנו את המסמך בחינה ראשונית והודיעו מיד לחוקר שמדובר במסמך מזויף וגם הסבירו לו על סמך מה הם חושבים זאת, חותמות לא מתאימות וכדומה. הוא התבקש להשאיר אצלם את המסמך מספר ימים כדי שיבצעו בדיקה מפורטת ויכתבו דוח על ממצאיהם. האיש טלפן ארצה וסיפר את מה שאירע, ואז הוא קיבל הוראה לחזור מיד עם המסמך ארצה. כידוע המסמך הזה היה הראיה לכך שדמיניוק היה "ואכמן", שומר במחנה ריכוז, למרות שהוא עצמו הכחיש זאת, וכנראה על סמך המסמך הזה כינה בית המשפט העליון בזכותו את דמיניוק מחמת הספק מאשמת היותו איוון האיום, את דמיניוק "ואכמן". ברור שהסיפור הזה מחזק אצלי את דעתי הכללית שהפרקליטות היא גוף עברייני שהאמת היא הדבר האחרון שמעניין אותו. התמיהות שעורר אצלי הסיפור היו: 1. למי היה אינטרס לזייף תעודה כזאת, שבגללו זייף את המסמך? 2. איך זה שהסיפור החשוב הזה הזה לא הודלף מאנשי המעבדה בגרמניה שהכירו את המסמך, בעת שכיכב במשפט במחוזי בכמה ישיבות? 1 התכנית עדיין לא נמצאת באינטרנט ואם תופיע אחזור ואקשיב לדברים כי אולי לא כל הפרטים נרשמו במדויק בזיכרוני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
התכנית מופיעה עכשיו באינטרנט החל מ 44:40 הסיפור על מעשה הרמייה של הפרקליטות, ולפני כן תיאור מפורט של פסק הדין של בית הדין הפדרלי לערעורים בארצות הברית שזיכה את דמיניוק מהיותו איבן האיון זיכוי מוחלט פה אחד על ידי 11 שופטים. אני איני מבין איך סיפור כזה על התנהלות עבריינית של הפרקליטות עוברת כל כך בשקט. לדעתי אמות הספים צריכות לרעוד. היכן התגובה של דורנר (ה"ישרה" לפי אריק) שבמשפט שהתנהל לפניה פרט כל כך מהותי לא הובא בכלל, ובשל ההטעיה הזאת פסקה יחד עם עמיתיה ש"תעודת טרווניקי" היא מסמך אוטנטי? לרשימת התמיהות הייתי מסיף עוד שאלה: 3. האם בית המשפט הזוטר בגרמניה שהרשיע את דמיניוק באשמה שהיה שומר במחנה ריכוז, הכיר את הסיפור על חוות הדעת של המעבדה בגרמניה לגבי "תעודת טרווניקי"? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, לפי הסיפור ששמעתיו עכשיו שוב הגוף שזייף את "תועדת טרווניקי" היה הקגב. אבל מדוע? מה היה האינטרס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שפטל אומר שהפרטים מופיעים בכתבה של 12 עמודים בשטרן, מעניין למצוא אותה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני יכול להפסיק לחשוב על הסיפור הזה. הרי היועץ המשפטי דאז ביקש לבטל את העתירות להעמדת דמיניוק לדין בגין היותו ואכמן מחמת חוסר ראיות ובית המשפט העליון קיבל את דעתו. האם הכיר היועץ המשפטי את הסיפור? סביר שכן. הרי הפרקליטות היא זו שיצרה את הסיפור הזה וסביר ששיתפה בו את היועץ המשפטי, ואולי הוא אף היה חלק מהסיפור1. האם גם לשופטי העליון הגיע הסיפור הזה? גם כן סביר שכן שאם לא כן לא היו דוחים את העתירות. ובכל זאת לכל הציבור היה ברור שדמיאניוק אם אינו איוון האיום אז הוא לפחות שומר במחנה ריכוז שהרג יהודים. איך הם הצליחו למרוח את השקר הזה על כולנו? איך זה ששום דבר לא דלף מאנשי המעבדה בגרמניה? זה נשמע כמו סיפור מעולם אחר. 1 לא בדקתי אם הוא כיהן כיועץ משפטי גם כשנערך המשפט במחוזי ולפניו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וגם אחרי שהסיפור הזה התפרסם בשטרן, אני צריך לשמוע אותו רק משפטל. אף אחד מהאמונים על זכותו של הציבור לדעת לא טורח לספר לנו. אפילו אין צורך שהפרקליטות תוציא עליו צו איסור פרסום, והדבר יוודע מפי שר סורר ומורה. איך כל כך בקלות הם מצליחים להסתיר את קלונם? בינתיים זה רק בערוץ 20 וגם באייל הקורא בגללי. בשום מקום אחר זה לא נמצא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אדם שהאמת חשובה לו מוטב לו שירחק מאותו מסית ושקרן פתולוגי שנמצא ראוי במקומותינו לתואר עו"ד. מאז הרשעתו וזיכויו של דמאניוק בישראל התפרסם מידע המעמיד בספק גדול שאיואן דמאניוק הוא אכן איואן האיום מטרבלינקה. אבל לאותו מנוול לא די בכך והוא חייב להוסיף על העובדה הזו עטרת של כזבים מחוצפים שאין להם שום בסיס. א. אפטור עצמי מהדיון בכזביו של שפטל מלבד השקר הגדול מכולם ואסתפק בהצגת עובדות אלטרנטיביות. ב. "בית משפט לערעורים של 11 שופטים בארה"ב זיכה את דמאניוק" - לפני ואחרי משפט דמאניוק בישראל לפחות 20 פורומים משפטיים בארה"ב דנו בעניינו של דמאניוק. עניינו הגיע עד לביה"מ העליון של ארה"ב שסירב לדון בערעור האחרון של דמאניוק ואישר באופן סופי וחלוט שאפשר להסגירו לגרמניה. ג. אם לתמצת את פסה"ד של מערכת המשפט בארה"ב היא פסקה שדמאניוק לא הצליח להציג שום ראיה סבירה להוכחת טענותיו על מקום המצאותו בתקופה הרלאבנטית ולכן אין ספק שהוא שקר בעת בקשת האזרחות שלו. ד. מול כל אלה נטפל השקרן המתמיד לפסה"ד מלפני 1998 של בית משפט פדרלי לערעורים בסינסנאטי שפסק כי רשות ה-OSI (הגירה) השתמשה בראיה כוזבת כדי להסגיר את דמאניוק לישראל. בעקבות פסה"ד הזה פסק שופט מאוהיו (Paul R. Matia) שיש להחזיר לדמאניוק את האזרחות. כעבור כמה שנים ב-2002 אותו שופט פסק שדמאניוק אכן שמש כשומר במחנות ה-SS, שיקר לרשויות ההגירה של ארה"ב ולכן אפשר לבטל את אזרחותו ולהסגירו לכל דורש. ה. ב-6 מדינות (ארה"ב, גרמניה, פולין, אוקראינה, ספרד וישראל) נטען בבתי המשפט כי ג'ון איוואן דמאניוק היה שומר במחנות המוות של ה-SS. ו. התעודה שהוצגה כבר במשפט בישראל הציבה את דמאניוק במחנה הקטן טרווניקי ששימש את ה-SS כבית ספר להכשרת שומרי מחנות. כבר אז הועלו טענות שהתעודה שמקורה באוקראינה של ימי בריה"מ, היא מזוייפת. היו עדים לכאן ולכאן. בסופו של דבר, בגלל התמוטטות בריה"מ התברר שהנקוו"ד הסובייטי התעסק מעשה שגרה עם התעודות האלו ולכן אמינותה כראיה התערערה. הנקוו"ד השתמש בתעודות מקוריות שנפלו לידיו ו"תיקן" והדביק חלקים ותמונות מתעודות שונות. ז. אם לשפוט לפי פסיקת בתי המשפט בארה"ב וגרמניה, ג'ון איוואן דמאניוק אכן הוכשר במחנה טרווניקי ושרת כשומר מחנות בסוביבור ומיידנק ולכן גם אם התעודה "טופלה" לפחות חלקים ממנה הם מקוריים. ח. בית המשפט הפדרלי בגרמניה האמין לראיות שהציבו את דמאניוק במחנה סוביבור והרשיע אותו בשותפות לרצח האלפים שהתרחש שם וגזר את דינו ל-5 שנים בכלא. (דמאניוק מת בזמן ההמתנה לערעור ולכן ההאשמות נגדו בוטלו ע"פ החוק הגרמני). ט. חשוב לציין שביה"מ הגרמני לא מצא ראיות למעשי רצח שבוצעו ע"י דמאניוק באופן אישי, אלא הרשיע אותו רק על סמך נוכחותו שם כשומר. י. חשוב מזה, ע"פ טענת הויקיפדיה, תקופת נוכחותו של דמאניוק בסוביבור חופפת לתקופת מעלליו של איוואן האיום בטרבלינקה ולכן הוא לא יכול להיות איוואן האיום. יא. להבנתי האישית, הטענה האחרונה היא בהחלט כבדת משקל אבל לחלוטין לא סופית. ברור ששומרי המחנות הועברו לעתים ממחנה למחנה ושאלת הנכחות של ג'ון איוואן דמאניוק במחנות שונים ובזמנים שונים נותרה פתוחה. גרוע מכך, כבר במשפט בישראל, הופיעה הסברה שהיו יותר מאיוואן האיום האחד, אשר רק בתודעתם של הניצולים הפכו לדמות מיתית אחת. יב. לסיכום, ע"פ רוב הדעות היום, עוה"ד השקרן שלנו היה עורך דינו של שומר במחנות ההשמדה הנאציים. אם דמאניוק היה גם איוון האיום בהא הידיעה או בכלל, בכך יש ספק גדול. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלמלא חשבו שדמיניוק הוא איוון האיום לא היו מביאים אותו לדין. לא הלכו לחפש כל שומר במחנות ההשמדה אחרי 40 שנה ולדון אותו למוות. לכן הספק הגדול בכך שהוא איוון האיום הוא הענין העיקרי והוא מספיק לי להצדיק את הזיכוי שלו, גם אם היה ואכמן. לפי ויקיפדיה בג"ץ דחה עתירות להעמדתו לדין של דמיאניוק באשמת היותו ואכמן בסוביבור, לנוכח התנגדותו של היועמ"ש, שחשש מזיכוי נוסף. תפסתי את שפטל באי אמירת אמת מובהקת בעניין אחר תגובה 711338. אני לא הייתי מסתמך עליו כמקור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה, אז לא לסמוך עליו כשהוא מסית נגד ראשי הנחש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבקש להתייחס בכבוד לשר המשפטים הבא. ובאותה הזדמנות גם ללאון בן עטר, שר התרבות הבא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה היא האם תפסת את שפטל אי פעם באמירת אמת? על מה שאמרת אין כלל מחלוקת. הייתי מוסיף ואומר שאין ספק שמשפט דמאניוק היה במידה רבה משפט ראווה שמדינת ישראל יזמה בעיקר לצרכי אינדוקטרינציה והסברה ופחות מן הצדק המשפטי. נניח שדמיאניוק אכן היה אותו שומר סאדיסט מטרבלינקה שהואשם בעשרות מקרי רצח אכזריים במו ידיו, גם במקרה זה הוא היה חייל סובייטי שנפל בשבי האוייב והסכים לשתף פעולה עם שוביו. להבדיל מאייכמן הוא לא היה מיוזמי ומתכנני תכנית ההשמדה ובודאי שלא היתה לו אחריות לכל מה שהתרחש במחנה טרבלינקה. מצד שני אפשר להבין את רצונה של מדינת ישראל כבאת כוחם של נרצחי השואה וניצוליה לבוא חשבון גם עם שומר המחנות האחרון ברשימה. בחלקו הראשון של המשפט היו עדויות ממושכות על ההיסטוריה של השואה והמלחמה בין גרמניה הנאצית לבריה"מ. זכור לי אדם בשם הרוזן טולסטוי שהעיד במשך כמה ישיבות על ההיסטוריה של התקופה. באותה עת שפטל היה רק עוזרו של עוה"ד האמריקאי של דמיאניוק או'קונור ואאל"ט היה זה או'קונור (ולא שפטל) שהתנגד לעדויות שאינן קשורות באופן ישיר למעשיו של דמיאניוק. ביה"מ דחה אותו בקש של הסבר נדרש של הרקע למעשיו של דמיאניוק. נראה שביה"מ בחר לשרת את המטרה החינוכית של המשפט והסכים לשלם את ליטרת הבשר המתחייבת. לטעמי חבל שכך היה. לגבי הזיכוי בערעור, לא היתה על כך מחלוקת והדבר נעשה בהסכמת ובשת"פ של התביעה. בזמנו לא דובר על הסכנה של זיכוי דמיאניוק מן ההאשמות הפחותות של קריירת השמירה שלו בטרווניקי ובסוביבור, אלא על עניין ה-double jeopardy. אם נאשם מזוכה מהאשמה חמורה ואז חוזרים ומעמידים אותו לדין על האשמה פחותה מאד, עשוי להתקבל הרושם של התנכלות לנאשם וניסיון להרשיעו בכל מחיר. לשפטל לא די בהצגת עצמו כמי שהביא לזיכויו של דמיאניוק, הוא חייב להציג את דמיאניוק כקרבן חף מפשע של מערכת משפט מפא"יניקית מושחתת, דבר שכאמור אין לו שחר. להתרשמותי האישית, כמי שאינו בעל ידע והבנה משפטית, שפטל התגלה כעו"ד כושל שהצליח בעיקר לעורר את האנטגוניזם של השופטים ונכשל לגמרי בהבאה לתשומת ליבם של הספקות והכשלים בזיהוי. חלקו של שפטל בזיכוי נראה לי שולי והזיכוי נבע בעיקר מן ההודאה של התביעה בספקות שהתעוררו בעניין הזיהוי. במשפט עצמו שפטל העלה לדוכן את אותו העד שהביאו עוה"ד האמריקאים של דמיאניוק וטען שתעודת טרווניקי מזוייפת. אותו העד שרשות ההגירה האמריקאית לא קבלה את עדותו. עוד אחד משקריו המחוצפים של שפטל הוא שתעודת טרווניקי היא "זיוף חובבני". למעשה בתי המשפט של ארה"ב וגרמניה פסקו שהתעודה אותנטית וגם הנאשם עצמו לא טען שלא מדובר בתמונתו. העובדה שידוע שהנקוו"ד "טיפל" בתעודות כאלו מעשה שגרה, יוצרת בעיית אמינות למסמך אבל אינה מוכיחה שהוא מזוייף. אם אכן ג'ון איוואן דמיאניוק לא היה איוואן האיום אלא היה סתם שומר מחנות מן השורה, הרשעתו במחוזי נבעה מכך שלא היה לו הסבר סביר לתעודה ולעומת זאת התעקש על אליבים וטענות שהוכחו כשקריים (הוא טען שהיה חייל בצבא ולאסוב ושהה במחנות שלהם בזמנים שבהם כלל לא היו שם). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מוכיח בורות גמורה בכל עניין זיכויו של דמיאניוק מאשמת היותו איוון האיום, למרות שספרתי על כך כמה פעמים כאן. זה לא ש"ספיקות שהתעוררו בעניין הזיהוי", אלא מדובר בפרוטוקולים של משפט שנערך בחצי האי קרים שבו התברר מעדויותיהם של עדים שהופיעו בו שאיוון האיום היה אדם אחר בשם איוון מרצנקו. לפחות חלק מהמסמכים האלה היו בידי התביעה בארצות הברית טרם ההסגרה אך היא העלימה אותם מבית המשפט שאפשר להסגיר את דמיניוק לישראל, וכן מהסנגוריה. לאחר שדמיניוק שב לארצות הברית הוא זוכה שם על ידי בית דין לערעורים שכלל 11 שופטים זיכוי מוחלט מאשמה זו (ולא "מחמת הספק" כפי שזיכהו בית המשפט העליון בארץ). מי שמצא את המסמכים האלה אחרי שהועלמו, היה שפטל והסנגוריה שבקרו בין השאר בחצי האי קרים ואף שוחחו עם השופט ששפט במשפט זה. שקד והתביעה שהביאו בסופו של דבר את המסמכים האלה ארצה ובקשו מבית המשפט לזכות את הנאשם, לא עשו זאת מפאת התקפת יושר פתאומי שנפלה עליהם אלא, לאחר ששפטל סיפר לשקד על ממצאיו, וזה ראה שלא תהיה ברירה אלא לזכות את הנאשם. תחת הסוואה שהוא במילואים יצא שקד בסתר לברית המועצות, והביא את המסמכים כדי להקטין את בזיון התביעה. חלקו של שפטל בפרוש לא היה קטן בסיפור הזה. התביעה לא התנדבה להביא לזיכוי דמיניוק סתם ככה, ואפילו מי שלא מכיר את הסיפור צריך להבין זאת רק מסיבות של היגיון. אשר להיותו של דמיאניוק שומר בסובידור, נסיבות אי העמדתו לדין היו שונות לגמרי ממה שאתה מתאר. לאחר זיכויו בעליון הוגשו מספר עתירות לבג"ץ כדי שהמדינה תעמיד את דמיאניוק לדין באשמה זו. היועץ המשפטי לממשלה התנגד לכך לא מהסיבה שאתה מספר עליה, אלא בגלל טענתו שאין די ראיות להרשעה ושמערכת המשפט בארץ עלולה, לכן, להתבזות שוב. בית המשפט העליון שדחה את העתירות כתב בנימוקיו בין השאר "צודק היועץ המשפטי". זה נכון שבסופו של הסיפור בית משפט זוטר בגרמניה עם דן יחיד הרשיע את דמיאניוק באשמה זו, אבל הוגש ערעור על פסק הדין הזה שלא התברר בגלל מותו של הנאשם, ולכן בהתאם לחוק הגרמני ההרשעה הזאת בוטלה. האם היה דמיאניוק אכן משתף פעולה עם הנאצים ברצח יהודים? עד לאחרונה לא הייתי בטוח בשאלה זו, אבל לאחרונה פרסם השטרן הגרמני סיפור מעניין על כך שטרם המשפט במחוזי בישראל נסע חוקר של המשטרה למעבדה בגרמניה שנחשבת למקצועית ביותר בעולם לבחינת מסמכים של הרייך השלישי, והם קבעו מיד שמסמך טרווניקי הוא מסמך מזויף. החוקר חזר מיד ארצה והקביעה של המעבדה הזאת הועלמה מהסנגוריה ומבית המשפט. בגלל הסיפור הזה אני נוטה היום לחשוב שדמיאניוק, כפי שטען לא היה גם ואכמן. אשר לתפישת שפטל באי אמת על ידי אריק בעניין זיכויו של אלי הורביץ, כאן אני נוטה להסכים עם אריק, והעניין הזה מצטרף לתמיהה שנייה (אחרי הסיפור הישן של היותה של ישראל השנייה באירופה בתל"ג לנפש, מאוחר יותר תוקנה על ידי שפטל), והייתי שמח להציג לשפטל את העניין הזה בשאלה, אך לצערי הדבר הזה לא אפשרי. כלומר אפשר לשאול אבל לא מקבלים תשובות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נא להוסיף לרשימת השקרים המחוצפים של שפטל(?) תמונה קבוצתית של השופט שדן יחיד את דמיאניוק במינכן בשנת 2011: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את כל מה שכתבתי כתבתי מהזיכרון. הפרט הזה של ''דן יחיד'' נמצא בזיכרוני כטענה של שפטל, אך איני מוצא לו כרגע מקור, ואולי מדובר באי קליטה נכונה של דבריו שהביאו לטעות שלי (שכמה משתתפים ישמחו לכנותה שקר), ולא בשקר של שפטל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ו ''לייק'' לניסוח תגובתך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז עכשיו בשביל שפטל גם מערכת המשפט האמריקאית והגרמנית נכנסות לקנוניה? מבחינתי זהותו של דמיאניוק עמדה למבחן במספיק הליכים משפטיים (ברצות הברית ובגרמניה). מי שרוצה לטעון שהיו בעיות צריך למצוא יותר מסתם תמיהות. (שלא לדבר על כך ששפטל לא רוצה להודות שהלקוח שלו היה אשם. מה לעשות) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מתייחס לעניינים ישנים שלא קשורים לסיפור המדהים שהבאתי בתגובתי האחרונה, ועל אותם עניינים ישנים כנראה לא קראת בעיון, כי לו עשית זאת היית מגלה שמערכת המשפט הישראלית קבעה בסופו של דבר שאין הוכחות שדמינויק הוא איוון האיום וגם שהוא ואכמן, מערכת המשפט האמריקאית קבעה בסופו של דבר באמצעות 11 שופטים בבית משפט פדרלי גבוה פה אחד שדמיניוק אינו איוון האיום בוודאות, ומערכת המשפט הגרמנית הוציאה פסק דין שמדובר בואכמן אך פסק הדין הזה בוטל עקב מותו של הנאשם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מערכת המשפט הישראלית לא בדקה את הטענה שג’ון דמיאניוק היה ואכמן. מערכת המשפט האמריקאית (בכמה ערכאות ערעור) בדקה אותה ומצאה שיש מספיק ראיות כדי להסגירו לגרמניה. מערכת המשפט הגרמנית הרשיעה אותו בערכאה אחת. הוא ערער ומת בהמתנה לערעור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון הישראלי כינה את דמיניוק ''הואכמן'' בפסק הדין שבו זיכה אותו מהיותו איוון האיום. אבל מאוחר יותר כאשר הוגשו עתירות שדרשו להעמידו לדין באשמת היותו ואכמן, הסכים אותו בית משפט, הפעם בשבתו כבג''ץ, עם היועץ המשפטי שאין להעמידו לדין משום שאין הוכחות, ובעיני זה שקול לזיכוי מחמת הספק. ההסגרה לגרמניה, הייתה לא עקב פשעי מלחמה אלא עקב שהייה בלתי חוקית בארצות הברית. לפי החוק הגרמני נאשם שהגיש ערעור ומת לפני שהערעור התברר פסק הדין המרשיע מבוטל. לכן כפי שאמרתי מערכת המשפט הגרמנית בסופו של דבר לא הרשיעה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט בארץ לא דן אף פעם בתביעה על כך שהוא ואכמן. בית המשפט בארצות הברית קבע שהוא היה ואכמן ועל סמך זה שלל את אזרחותו. בית משפט בגרמניה קבע שהוא היה ואכמן. אף ערכאה ערעור לא הפכה את הקביעה הזו. אז מכיוון שמערכת הצדק הישראלית היא מושלמת ועדיפה על זו שבגרמניה ובארצות הברית, הוא זכאי מחמת הספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו אומרים בדיוק את אותו דבר, הגם שהניסוחים שלנו שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי, ואני חוזר בי מהמשפט השני, אחרי שקראתי על הסגרתו בויקיפדיה. ההסגרה הייתה אמנם עקב בקשת הסגרה של הגרמנים בגלל פשעי מלחמה. אבל הסיפור על קביעת המעבדה הגרמנית ש''תעודת טרווניקי'' הייתה זיוף, מראה בעליל שדמיניוק לא היה ואכמן כי התעודה הזאת הייתה ההוכחה היחידה לכך, כפי שאפשר היה להסיק מעיכוב אחר דיוני בית המשפט המחוזי בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לעיקוב ולא לעיכוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בויקיפדיה האנגלית מופיע הקטע הבא ובו הסיפור מהשטרן וגם ראיה מזכה נוספת שהושמטה: Concealed exculpatory evidence On 5 March 1992, German magazine Stern published a claim that the Israeli prosecution concealed crucial information about the Trawniki card being a forgery, and that the Israelis had the full cooperation of the German police and the Ministry of Justice. The article stated that on 23 January 1986, three weeks before the trial, Superintendent Amnon Bezaleli took the original Trawniki card for examination at the German police force's main criminal-identification laboratory at the Federal Criminal Police Office (BKA) in Wiesbaden. Bezaleli was the prosecution's central witness on the Trawniki document. According to Stern, the BKA, after a cursory examination, told Bezaleli that this was a counterfeit document forged in a more or less amateur way. לעומת זאת מצאתי כתבה בשטרן מיום 2/7/2009 שמרחיבה בעניין התעודה המזויפת כן או לא. הסיפור שם שונה מאוד.
The BKA laboratory's preliminary analysis addressed the following points: the face in the photograph, which the prosecution identified as Demjanjuk's, had been pasted onto the uniform using photomontage techniques; the picture was not originally attached to the card, but had been transferred from another document; there was no match between the seal on the Trawniki picture and that on the document itself. The analysts did not have time to compare Demjanjuk's known signature with the Demjanjuk signature on the Travniki document. Dr. Louis Ferdinand Werner, head of the BKA, speculated to Bezaleli in a private conversation that the card was counterfeit. Bezaleli consulted people from the state prosecutor's office in Jerusalem, then instructed Werner to stop all tests on the card.51 During the trial, Demjanjuk was again identified on the photo spread by Otto Horn, a former German SS guard at Treblinka.49 This testimony became controversial later because it was discovered by Yoram Sheftel that on 14 November 1979, Otto Horn was interviewed by the newly created US Department of Justice Office of Special Investigations (OSI). The OSI showed him the picture of Demjanjuk, but at that time Horn failed to identify Demjanjuk as Ivan the Terrible, or even as a guard from Treblinka, or as anyone he ever knew in the SS forces. The OSI report regarding Otto Horn's failure to identify John Demjanjuk as Ivan the Terrible would have been exculpatory, but was withheld by the OSI.52 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקור השני הוא בגרמנית. מה מסופר שם? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קליק ימני בדף ו"תרגם לאנגלית" גורם לכרום לתרגם. לא קראתי הכל אבל בכללי הישראלי (בצלאלי?) אומר שהוא הגיע למכון רק כדי לאמת שהחתימה על המסמך מתאימה לחתימתו של מי שחתם עליו על מסמכים אחרים. שאנשי המכון ראו את המסמך רק למספר דקות, לא תחת מיקרוסקופ וכו', מה שלא מאפשר להם לקבוע דעה מקצועית לגביו. המקוריות של המסמך אושרה על ידי מספר מומחים אחרים. ידה ידה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך הסיפור לא שונה מאד. התגובה של שקד שהתבקש להגיב הייתה שהפרקליטות סומכת על המומחים שלנו, והתגובה של חוקר המשטרה שאולי היה לו יותר זמן להכין תגובה נאותה, הייתה מה שאמר. זה די הגיוני וצפוי, שכך יגיב, אבל האם הגיוני שמה שאמר אמת? אני סבור שלא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מהחלקים שקראתי בכתבה הבנתי ששלושה מומחים שונים, בארץ ובארה''ב, קבעו שהמסמך אותנטי. אבל ההתנהגות של התביעה עדיין לא ראויה. אם מומחה אומר שנראה לו שהראיה מזויפת ולא נותנים לו לבדוק אותה זה לא תקין. זה סימן שמחפשים הרשעה במקום את האמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אחד הדברים שמאד מפריעים לי הוא היכולת של הפרקליטות לשלוט בדעת הקהל1. בזמנו עקבתי באופן די הדוק אחר השידורים החיים מהמשפט בבית המשפט המחוזי2. לא היה לי אז שום ספק שדמיניוק הוא איוון האיום, ולא היה לי שום ספק שתעודת טרווניקי היא מסמך אותנטי. באותה העת הפרקליטות ידעה שהמעבדה שאותה מתאר שפטל כמעבדה הכי מקצועית לקביעה אם מסמכים של הרייך השלישי הם מזויפים סבורה שמדובר במסמך מזויף. אך היא הסתירה את המידע החשוב הזה מהסנגוריה ומהציבור. אני זוכר שהסנגוריה עשתה מאמצים גדולים להראות שישנה אפשרות שהתעודה מזויפת, אך המאמצים האלה נראו לי אז פתטיים. ראיתי תמונה של התעודה עם פרצופו של דמיניוק הצעיר, והיא נראתה לי בסדר גמור, ושיפסיקו לבלבל את המוח. . . שפטל הצעיר שננזף ללא הרף על ידי אב בית הדין נראה לי אף הוא מאד פתטי, אל מול התובע שקד המבריק והבטוח בעצמו3. אחר כך באה פרשת הזיכוי מחמת הספק בבית המשפט העליון. הדיווח בתקשורת היה מאד מצומצם. הייתה פה איזו שהיא הפתעה שנפלה עלינו מבלי שמישהו באמת ניסה להסביר מה בדיוק קרה. הציבור הורדם איך שהוא ולא היה ניסיון אמתי גם אצלי להבין איך קרה הזיכוי הכל כך לא צפוי הזה. המהפך אצלי בא בעקבות קריאת ספרו של שפטל "פרשת דמיניוק". את הספר הזה רכשתי בעקבות המלצה של אדם בשם יוסי דר4 שהיה אחד המשתתפים כאן באייל. תיאור פרשת הערעור תיאר גם את כל הטריקים וחוסר היושר של התביעה. זה היה סיפור מדהים. מה הדעה הכללית בציבור היום? דמיניוק הוא כמעט בטוח איוון האיום, אבל יש איזה שהוא ספק ולכן זוכה בערעור. שודר לא מזמן ראיון עם דורנר שבו טענה שהיא בטוחה שדמיניוק הוא איוון האיום, והוא זוכה רק בגלל איזה שהוא ספק משפטי. העובדה שהיה ואכמן אין עליה שום ספק. זה מה שחושב הציבור, ואף אני לפני שהתברר לי הסיפור האחרון סברתי שתעודת טרווניקי אותנטית ולכן שכמעט אין ספק שמדובר במי שהיה ואכמן. מישהו בכלל ידע אז שיועץ המשפטי סבר שאין ראיות להעמדת דמיניוק לדין באשמת היותו ואכמן, ושבית המשפט העליון סבר בענותו לעתירות שהיועץ המשפטי צודק בעניין זה? לא היה שום קמפיין להפצת מידע חשוב זה. מישהו ידע שבית משפט לערעורים זיכה את דמיניוק מאשמת היותו איוון האיום, לאחר שחרורו וחזרתו לאמריקה, פה אחד זיכוי מלא ולא מחמת הספק? והוא אפילו הורשע באשמה זו בגרמניה. התמונה שנטעה בציבור הייתה די ברורה בגלל ההסתרות האלה. מסתבר שהאמת שונה לגמרי, והפרקליטים שעסקו בפרשה הזאת יודעים זאת היטב. אבל את המידע הזה אין הם מעבירים לציבור. הם מעדיפים שימשיך לחיות בשקר. וכך גם הסיפור המדהים על המעבדה בגרמניה הגיע אלינו רק בגלל שיש היום ערוץ 20 ושפטל. לולא הם גם הדבר הזה היה שוקע. תפקידה של הפרקליטות לחפש את האמת ולא לחפש ראיות להרשעת חשוד שנמצא בידם. כך זה היה צריך להיות בפרשת דמיניוק. כך זה היה צריך להיות בפרשת ברנס. כך זה היה צריך להיות בפרשת זדורוב. כך זה היה צריך להיות בפרשת האונס והרצח של חנית קיקוס. ולמרבה הצער זה בפרוש לא כך. 1 כשאני אומר את זה אני בפרוש לא חושב על תיקי נתניהו אלא דווקא על פרשיות אחרות מהעבר. 2 על חשבון מקום העבודה, אבל אני מקווה שיש התיישנות. 3 למעט אירוע אחד שבו הובאו עדים שתיארו את זוועות טרבלינקה, ושפטל טען שהסנגוריה לא מכחישה את השואה אלא טוענת שהנאשם אינו איוון האיום, ולכן העדויות האלה מיותרות. למרות הדעה הכללית שלי, חשבתי אז שבנקודה הזאת הסנגור צודק, ולא הבנתי מדוע אב בית הדין דב לוין גוער בו בגסות רבה וקורא לו לשבת ולהקשיב. הקטע הזה מתואר גם בספר של שפטל "פרשת דמיניוק", והוא מתואר בדיוק כפי שאני זוכר אותו. 4 עורך דין במקצועו, שכמדומני היה פורש שב"כ. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים, במיוחד עם הערת רגל 3. גם לי זה צרם בזמן אמת. השליטה בדעת הקהל היא ענין חמקמק. המקרה הזה שהשופט גער בשפטל נראה לי יותר כמו ריצוי של דעת הקהל, וזה דבר שבית משפט לא אמור לעשות. אבל ככה זה בארץ, אומרים "שואה" וכולם עוברים לדום. היו לי פעם מדבקות אזהרה הומוריסטיות לקופסאות הסיגריות. אחת שאהבתי היתה: "אזהרה! משרד החינוך קובע שאסור להשוות שום דבר לשואה" אני חושב שבענין דמיניוק, כמו בהרבה מקרים אחרים, יש הבדל בין "האמת" לבין הרשעה במשפט. משפט הוא משחק עם כללים ברורים, והאמת היא דבר נזיל, במיוחד בעידן הפייק ניוז, וכשלכל אחד יש את "האמת שלו". ארבע פעמים יצאתי זכאי בבית המשפט למרות שהאמת היתה שהייתי אשם תגובה 555015. לכן אני מזדהה עם האמירה של דורנר שמשפטית דמיניוק זכאי אבל האמת לדעתה היא שהוא אשם. לענין התנהלות הפרקליטות בכלל אני חושב שהסמן הבוהק הוא הפרשות של רות דוד, וכל עוד אלו מטואטאות על ידי הפרקליטות הכלבים נובחים והשיירה עוברת. פרופ' יובל אלבשן, דיקן הפקולטה למשפטים בקריה האקדמית אונו, מסכים (ומסתבר שזו השיטה גם בארה"ב) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בראיון ברדיו בתכניתו של קלמן לבסקינד ועמיתו ששכחתי את שמו עם דורנר הסתבר לי ששני המראיינים לא מכירים כלל את העובדות בפרשת הערעור שהביאו לזיכויו של דמיניוק, והפלא היותר גדול היה שהמרואיינת עצמה גם כן לא הכירה את העובדות בפרשת הערעור. היא אמרה בראיון שאדם מסוים נשפט בברית המועצות באשמת היותו איוון האיום האמיתי, והוצא להורג. זה בכלל לא מה שהיה. הנאשם במשפט ההוא היה בכלל מישהו אחר ש"עבד" יחד עם איוון האיום, ולא הוא עצמו, ואכן אותו בן זוג "לעבודה" של איוון האיום הוצא להורג. אבל במשפט הזה היו הרבה עדויות שהזכירו את איוון האיום, וכל העדים דברו על אדם בשם מרצנקו שהיה אוקראיני אחר נשוי, ומבוגר מדמיניוק בכעשר שנים. האיש הזה נעלם, ובעת שהתנהל המשפט איש לא ידע היכן הוא. זה נראה כאילו הגברת הנכבדת כל כך נבהלה מהזיכוי שפחדה אפילו לנסות ללמוד מה אירע שם, והעדיפה לטמון את ראשה בחול, ולכן שגתה בעובדות שגיאה כל כך מהותית. אתה אוהב לקרוא ספרים, ולכן אני ממליץ לך לקרוא את החלק האחרון בספרו של שפטל "פרשת דמיניוק". אין לי שום ספק שאם תקרא אותו לא תחשוב עוד שיש איזו אמת לפיה דמיניוק הוא איוון האיום כפי שאותם 11 שופטים בבית הדין לערעורים באמריקה לא סברו כך. אני בטוח שגם תגלה שמי שגילה את הראיות שהביאו לזיכוי היה שפטל והסנגוריה ולא "התביעה הישרה" כפי שהתבטא אחד השופטים העליונים. תגלה גם שה"תביעה הישרה" היא בדיוק היפוכה של "ישרה". וזה עוד לפני פרשת "תעודת טרווניקי" שהתגלתה רק בימים אלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגלל זה חשוב כל כך שלא משנה מה השופט חושב, אלא מה החוק מנחה אותו לפסוק. זה שדורנר ממשיכה לחשוב שהוא אשם לא משנה את העובדה שהסנגור עשה מלאכתו נאמנה והצליח לטעת בשופטים ספק סביר שבזכותו דמיניוק שוחרר. שופטים שוגים. אציין את שופט העליון חיים כהן שהצטער עד אחרית ימיו על שדחה את ערעורו של עמוס ברנס. לגבי מעללי הפרקליטות- אחרי פרשיות ד"ר מאיה פורמן, רות בן דוד, ותפירת התיקים למועמדים לשרי משפטים, ברור שמשהו רקוב שם. 90% מהתיקים הפליליים בארץ מסתיימים בהרשעה, אבל הנתון היותר מעניין הוא שהפרקליטות מגישה כתבי אישום רק ב 20% מהתיקים שמגיעים אליה. כלומר היא בוחרת היטב את המקרים שבהם היא משוכנעת שתצליח להשיג הרשעה. אבל כאשר הנאשם הוא מועמד לשר משפטים מתברר שמוגשים כתבי אישום חסרי סיכוי, והשופט נוזף בתביעה. אני עדיין נאבק בספר של פרידמן, ואם שפטל כותב כמו שהוא מדבר יהיה לי קשה מאוד לקרוא אותו. תיקון קטן- הכתבה על תעודת טרווניקי בשטרן עליה דיבר שפטל פורסמה ב 1992. הפרשה התגלתה לך עכשיו (וכנראה גם בזמנה לא זכתה להדים בישראל) אבל היא לא חדשה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלעניין פרשת דמיניוק אתה מוצר מובהק של הפרקליטות. אתה חושב בדיוק מה שרצו שהאיש ברחוב יחשוב. לעניין זה צריך להפריד בין הדיון במחוזי והדיון בעליון. לגבי הדיון במחוזי, זה נכון שאני סבור שאם השופטים מרשיעים את הנאשם משום שהגיעו למסקנה שאין ספק סביר באשמתו, ואחר כך מתגלה שהוא חף מפשע, דבר כזה צריך לקרות בהסתברות מאד קטנה, ולצערנו אנו נתקלים שוב ושוב במקרים שמוכיחים שההסתברות הזאת אינה קטנה כלל, ראה פרוייקט החפות בארצות הברית, אבל בכל זאת אפשר לקרוא לכך טעות, וטעויות קורות. לכן אין לי ביקורת קשה מאד על בית המשפט בעניין ההרשעה במחוזי1 , ואני מוכן לקבל שטעויות כאלה יכולות לקרות. הסיפור בדיון בעליון היה לגמרי אחר. כאן נמצא איוון האיום האמיתי והוכח לא שיש ספק בהרשעתו אלא שהאמת היא שדמיניוק אינו איוון האיום כפי שפסק גם בית הדין לערעורים בארצות הברית פה אחד מאוחר יותר. וכאן עשה בית המשפט את אשר לא ייעשה. הוא זיכה אותו "מחמת הספק", מן הסתם כדי להקטין את הבושה של מערכת המשפט הישראלית ושופטי המחוזי שבאותה עת כיהנו כולם בעליון, והיו חבריהם של השופטים. וזה היה פשוט ביזיון. כפי שאמרתי, לו קראת את ספרו של שפטל אין לי ספק שהיית משתכנע בכך בעצמך. איני מבין למה כוונתך ב "כותב כמו שהוא מדבר". אני חושב שהוא יודע להתנסח בצורה מאד רהוטה, והלואי שאני הייתי יכול להתנסח בדיבור כמוהו. אם אתה מתכוון לכך שהוא לעתים מנבל את פיו בתכנית שלו (וכך מעלה את הרייטינג של התכנית), אז אני יכול להרגיע אותך. בספר אין ניבולי פה והשתלחויות, והכל מסופר בצורה רהוטה ומנומקת. 1 אבל על הפרקליטות בהעלימה את סיפור המעבדה בגרמניה יש לי כן ביקורת קשה. בית המשפט לא היה מודע לכך, ולא אליו אני בא בטענות בעניין זה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיבור של שפטל התכוונתי למתק השפתיים והחגיגיות, שמכבידים עלי כשאני מאזין לו יותר מאשר ניבולי הפה. בכל מקרה, כיוון שהוא סניגור פלילי כבר הרבה זמן, קשה יהיה לי לקבל את דבריו כפי שהם, כי העבודה של סניגור היא להציג רק צד אחד של האמת, הצד שנוח ביותר לטיעון שלו, ואחרי הרבה זמן אנשים נוטים לקחת את העקרונות של העבודה שלהם הביתה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בספר יש סיפור. יש תיאור של פעולות הסנגוריה, שבמקרה הזה אפשר היה לכנותה יותר פעילות בלשית, שכללה מסעות בפולין אוקראינה ועוד ארצות, ופגישה עם אנשים שחיו אז, וששפכו או על הפרשה. יש גם תיאורים של שיחות עם התובע שקד. בתיאור הזה אין לא ניבולי פה ולא מתק שפתיים. התוספות האלה פשוט לא רלוונטיות לתיאורים בסיפור. כשאתה קורא את הסיפור שיש בו עובדות בלבד, אתה מתרשם שאי אפשר לזיף דבר כזה, ומאמין שאכן הדברים קרו. מכל מקום זו ההתרשמות שלי. איני מאמין שתתרשם אחרת אם תקרא את הדברים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני מאמין שאשתכנע. כשמציגים לי דברים סדורים אני משתכנע. אחר כך אם מציגים לי בצורה סדורה את הצד השני של הסיפור אני משתכנע שוב. כמה טוב שאני לא שופט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם הצד השני לא הציג משהו סותר. הוא פשוט עשה שששששששש.......... וכולם נרדמו. אדרבה שיציג. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם לא הבנת את כוונתי אסביר למרות שדיברתי על כך הרבה פעמים. האם ידעת לפני שקראת דברים שאני כתבתי שבית המשפט העליון שלנו מצא בשבתו כבג"ץ שאין די ראיות להרשיע את דמיניוק באשמת היותו ואכמן? האם ידעת שבית משפט לערעורים בארצות הברית קבע פה אחד על ידי 11 שופטים שדמיניוק אינו איוון האיום ולא מחמת הספק אלא כעובדה? האם ידעת שדורנר בדיוק כמוך לא בדקה וחקרה מה היו הסיבות לזיכוי בערעור ורק קלטה משהו מעורפל שהיה ידוע בציבור? המערכת יחד עם התקשורת לא אומרת דברים הפוכים. היא פשוט לא נותנת פרסום ראוי לאמת ונוח לה שהציבור שוקע בערפל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבנתי את כוונתך. לא הבנתי למה אתה מתפלא שהמערכת מנסה לטאטא את הכשלון שלה ולא עונדת אותו בגאון על דש בגדה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה צודק בכך שמערכת שנכשלת לא תנפנף בכישלונה. אבל התקשורת שתפקידה לעמוד על "זכותו של הציבור לדעת" אסור לה לשתף פעולה בעניין הזה. תאר לעצמך שנתניהו היה נכשל במשהו. האם התקשורת הייתה עוזרת לו להסתיר ולערפל את כישלונו?1 1 נתניהו בכל זאת הצליח לטשטש את תמיכתו בהתנתקות, תמיכה שהייתה לא בגלל שאולץ לתמוך בה אלא בגלל שבאמת רצה בה מסיבות שלו. הוא הצליח איך שהוא ליצור את הרושם שהוא התנגד למהלך הזה. במקרה הזה אולי התקשורת לא הקשתה עמו משום שהיא עצמה הייתה תומכת גדולה בהתנתקות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפרופו שפטל, התבוננתי בו אמש בערוץ 20 כשיצא בעקבות ההודעה על כתב האישום בשצף קצף להגנת נתניהו ולהתקפת הפרקליטות, כפי שעשה בכל התקופה אחרונה, אבל ביתר שאת וכרגיל באופן די משכנע (לפחות אותי), ולפתע התחלתי להתבונן באיש מנקודת ראות שעד כה לא בחנתי כלל. כל הופעותיו של שפטל בתקשורת, בערוץ 20 ובתכנית שלו בערוץ 103, ואני מניח שגם בכתיבתו במעריב, נעשות בהתנדבות והוא מקדיש לעניינים האלה המון זמן. הוא מופיע בערוץ 20 באופן קבוע בימים ראשון ושלישי בתכנית שמסתיימת בשעה 23:00 באולפן רחוק מביתו בקסריה, ואמש כנראה בעקבות ההודעה על כתב האישום גם הוא הוסיף עוד יום. והוא גם משתתף בהפגנות תכופות בעד נתניהו שנערכות לאחרונה. אין לו שום רווח אישי מהפעילות הזאת ואת הכל הוא עושה מטעמים אידיאולוגיים. הוא פועל למען ערכים שהוא מאמין בהם ללא קבלת שום תמורה, כדי להגדיל בציבור את כוח הימין. אני חושב שבפעילותו הוא גם עושה עבודה חשובה (בעיני) בכך שהוא מצליח להרים את המורל בקרב קבוצה גדולה של אנשים, שאולי לא תמיד יודעים איך להשיב למתנשאי השמאל. בתכניתו יש לפחות משתתפת אחד שמכנה אותו "צדיק". עד כה השימוש בכינוי זה נשמע לי מגוחך. אמש לפתע חשבתי שאולי מדובר בכינוי הולם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני משוכנע שהמניעים של שפטל טהורים, ושהוא פועל מתוך שכנוע עמוק ושאיפה לצדק. את אותם דברים אני יכול לומר גם על איתמר בן גביר וארגון להבה. אני פשוט לא מסכים עם האידאולוגיה, לא של זה ולא של זה. לעומת זאת, אני חושב שאנשים בצד שלך יתקשו להגיד אותו דבר על אנשי הקרן החדשה לישראל, לדוגמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנקודה שהעליתי לא קשורה כמובן בשאלה אם אני או אתה כן או לא מסכימים לאידיאולוגיה של שפטל. אני לא מכיר איש מאנשי הקרן החדשה, אבל אילו הייתי רואה שם מישהו שמשקיע כל כך הרבה ללא קבלת שום תמורה באידיאולוגיה שלו, תהיה מה שתהיה, הייתי מוכן לומר עליו את אותו דבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה זאת אומרת, שפטל לא מקבל משכורת על התוכניות שלו ברדיו ובשאר התקשורת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא. הוא עושה את כל החלק התקשורתי שלו בהתנדבות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, עיינתי עכשיו בויקיפדיה וגם אם שם מוזכרת ספציפית רק תוכניתו ב-103 כמוגשת בהתנדבות, אאמין לגרסתך כי כך גם לגבי שאר הופעותיו בתקשורת. עם זאת, למדתי משם גם שהוא עורך דין מפורסם ואמיד מאד, שמייצג גם בשנים האחרונות לקוחות מפורסמים כמו קצב ואלאור אזריה, ושכר טרחתו לבטח מכובד מאד. מעבר לזה שזה מקל עליו להתנדב כשדר שמשכורתו הנוספת כנראה היתה קטנה לגביו, ברור שהחשיפה התקשורתית שלו מהווה פרסום מצוין ו'יקר מפז' למקור פרנסתו הראשי. קצת בדומה (אסוציאציה פרועה, אני יודע) לאייל שני, מופרעותו ומופרכותו1 הן אומנותו והמוניטין הנגזר מהן הוא חלק בלתי נפרד ממקצועו ופרנסתו. אז אם נשלים את האנלוגיה, גם אם מחר אייל שני יפרסם ספר שירה על עגבניות בחינם, הטענה שהוא עושה זאת מאלטרואיזם טהור תהיה קשה לביסוס. 1 שאצל שפטל גם מגובות במעל 10 הרשעות משפטיות שלו עצמו - הדברים שלומדים מויקיפדיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עגבניות בחינם מיטיבים את העם וישיר עם כולם חמורו של בלעם עגבניות בחינם עגבניות בחינם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מזכיר קצת את אביגדור פלדמן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הכתבה בשטרן, אני יודע שהדבר פורסם מזמן. הביקורת שלי בעניין הזה היא על התקשורת בארץ שבינה ובין הפרקליטות יש סימביוזה ויחסי תן וכך, שלא פרסמה את הסיפור בשטרן בקולות רמים כפי שהיה ראוי, ובכך שיתפה פעולה עם הפרקליטות שבקשה שבציבור יהיה נטוע הסיפור המתאים לה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסיפור הזה חולף עדין במוחי מידי פעם, ועלתה בראשי השערה שאולי היא מענה לתמיהה מספר 2. ובכן, אם נחזור לתקופה שבה נערך המשפט, לכל (כולל לי עצמי) היה ברור שהנאשם הוא איוון האיום, ושהסנגוריה מגינה עליו רק משום שצריך שיהיה סנגור, וזה פועל רק משום שהוא מקבל שכר על פועלו. אפילו הסתובבה אז הלצה שהולכים להעמיד לדין את שפטל לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם. באווירה כללית זו, איך יתקבלו ידיעות מגרמניה דווקא שמערערות את טיעוני התביעה? מדינת ישראל הולכת להעניש פושע נאצי שרק שמו מעורר חלחלה, ודווקא הגרמנים אלה שהביאו עלינו את סיפור השואה מנסים לתקוע מקל בגלגלים? כשאני שם את עצמי במקום אנשי המעבדה הגרמנית וגם אנשי התקשורת הגרמנים, אני חש שאם אנסה לתת במה לאמת כפי שאני מבין אותה, אני מכניס את עצמי לצרות צרורות שעדיף להימנע מהן. אולי זו התשובה לתמיהה הזאת. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |