בתשובה לדב אנשלוביץ, 19/11/19 16:00
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מערכת המשפט הישראלית לא בדקה את הטענה שג’ון דמיאניוק היה ואכמן. מערכת המשפט האמריקאית (בכמה ערכאות ערעור) בדקה אותה ומצאה שיש מספיק ראיות כדי להסגירו לגרמניה. מערכת המשפט הגרמנית הרשיעה אותו בערכאה אחת. הוא ערער ומת בהמתנה לערעור. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט העליון הישראלי כינה את דמיניוק ''הואכמן'' בפסק הדין שבו זיכה אותו מהיותו איוון האיום. אבל מאוחר יותר כאשר הוגשו עתירות שדרשו להעמידו לדין באשמת היותו ואכמן, הסכים אותו בית משפט, הפעם בשבתו כבג''ץ, עם היועץ המשפטי שאין להעמידו לדין משום שאין הוכחות, ובעיני זה שקול לזיכוי מחמת הספק. ההסגרה לגרמניה, הייתה לא עקב פשעי מלחמה אלא עקב שהייה בלתי חוקית בארצות הברית. לפי החוק הגרמני נאשם שהגיש ערעור ומת לפני שהערעור התברר פסק הדין המרשיע מבוטל. לכן כפי שאמרתי מערכת המשפט הגרמנית בסופו של דבר לא הרשיעה אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בית המשפט בארץ לא דן אף פעם בתביעה על כך שהוא ואכמן. בית המשפט בארצות הברית קבע שהוא היה ואכמן ועל סמך זה שלל את אזרחותו. בית משפט בגרמניה קבע שהוא היה ואכמן. אף ערכאה ערעור לא הפכה את הקביעה הזו. אז מכיוון שמערכת הצדק הישראלית היא מושלמת ועדיפה על זו שבגרמניה ובארצות הברית, הוא זכאי מחמת הספק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו אומרים בדיוק את אותו דבר, הגם שהניסוחים שלנו שונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טעיתי, ואני חוזר בי מהמשפט השני, אחרי שקראתי על הסגרתו בויקיפדיה. ההסגרה הייתה אמנם עקב בקשת הסגרה של הגרמנים בגלל פשעי מלחמה. אבל הסיפור על קביעת המעבדה הגרמנית ש''תעודת טרווניקי'' הייתה זיוף, מראה בעליל שדמיניוק לא היה ואכמן כי התעודה הזאת הייתה ההוכחה היחידה לכך, כפי שאפשר היה להסיק מעיכוב אחר דיוני בית המשפט המחוזי בארץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי לעיקוב ולא לעיכוב. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |