בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/10/19 17:53
 |
|
 |
||
|
||||
 |
הכתבה במקור ראשון: ״בשנים 2011־2012, דו"ח על "תרבות, פרקטיקות ואתיקה של העיתונות" בבריטניה, שחיבר צוות בראשות הלורד השופט בריאן לווסון ("דו"ח לווסון"), חשף בפומבי את העסקאות המפורשות בין ראש הממשלה דאז מרגרט תאצ'ר לאיש התקשורת רופרט מרדוק, כמו גם את הסיכומים המאוחרים יותר בין מרדוק לטוני בלייר, מנהיג מפלגת הלייבור שהתמנה לראשות הממשלה בשנת 1997. על פי דו"ח לווסון (כרך ג, חלק א, פרק ב, פסקה 1.11), ראש הממשלה תאצ'ר השיגה את "תמיכת העיתונות" על ידי "שימוש במערכת העיטורים והתארים הממלכתית כדי לתגמל בעלים ועורכים תומכים". לאחר מכן, מרדוק גרם למועמד הלייבור ניל קינוק להפסיד בבחירות 1992 בעזרת סיקור מוטה, שראש הממשלה השמרני ג'ון מייג'ור, אשר ניצח בבחירות ההן, כינה "מוגזם". העיתון של מרדוק, סאן, חגג את ניצחון השמרנים בשנת 1992 בכותרת "הסאן הכריע את הכף".״ נראה לי שהדו״ח אליו הם מתייחסים הוא זה, ואת מה שאמר בלייר (למשל) בחקירה שלו כל אחד יכול לראות. לא כל כך מקובל ותמים כמו שמציירים את עורכי הדין של נתניהו. בינתיים, שחר גינוסר מספר לנו שזה בכלל לא תקדים: ״זה היה ב–1994. כוכב הפרשה היה ראש העיר רמת גן אורי עמית, שהואשם בפלילים באירוע שנראה די תמים לעומת פרשות נתניהו: הסכומים היו נמוכים, ולהבדיל מפרשת 4000, אף אגורה לא הגיעה מכספי משלם המסים. כמובן, אף אגורה לא הועברה לנבחר הציבור: התמורה היתה אך ורק סיקור חיובי. מצד אחד ניצב ראש העיר, מפא"יניק נחמד שפשוט חיפש כלי תקשורת שישבח אותו, מצד שני ניצבו שלושה בעלי תפקידים בקואופרטיב דן, שבסך הכל רצו לעשות טוב: לבנות מתחם אוטובוסים במסלול מזורז. בנסיבות האלו הם הסכימו לסייע לראש העיר לקבל סיקור חיובי, וכאשר שהאינטרסים של שני הצדדים התחברו, העניין הסתיים בהרשעה מצלצלת בשוחד. איך זה קרה? בעיר פעל מקומון מפרגן בשם "רמת גן שלנו", ולבקשת ראש העיר, אנשי דן החליטו להשקיע בו, בפרסום מודעות, סכום צנוע מאוד — 5,000 דולר. המטרה שלהם, כפי שנפסק בבית המשפט העליון: "מימון הוצאתו לאור של המקומון לטיפוח תדמיתו החיובית כראש העיר; וזאת — בתמורה לקידום עניינו של הקואופרטיב בזירוז הליכי העמדת המתחם החדש לרשותו". שלושה שופטים קבעו פה אחד, ש"בנסיבות העניין, אין ספק שעמית 'לקח' בדרך זו שוחד מהקואופרטיב", מפני שפעל מתוך "עניין אישי בהוצאה לאור של מקומון אשר ישמש שופרה של העירייה... להבטיח תדמית חיובית לראש העיר". את ראש העיר, דרך אגב, ייצג אז ד"ר יעקב וינרוט. אם פרקליטיו של נתניהו יחפשו בארכיון במשרדיהם, יוכלו לשלוף משם את התיק ולהסביר לראש הממשלה שהוא לא "האדם הראשון בהיסטוריה שמאשימים אותו בשוחד על סיקור חיובי". אפילו לא האדם השני.״ |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
בדוח של חמשת השופטים נאמר בפרוש שהפרשות האלה מחזקות ולא מחלישות את הדמוקרטיה וחלילה לשים מחסום משפטי לכך. בוודאי גם לא תתווכח על העובדה שלא בלייר ולא מרגרט טאצ'ר לא הועמדו לדין על פרשיות אלה, ולפי מה שהבנתי בדוח הזה גם לא הומלץ כן להעמיד אותם לדין. הסיפור שהבאת על פרשית השוחד (שאותו איני יכול לקרוא כי איני מנוי על ''הארץ'') לכאורה סותר את הטענה שאמנם לא הבאתי בתגובה זו אך כן הבאתי בתגובות אחרות שמדובר בתקדים. זה מפתיע משום ששי ניצן עצמו אמר בתשובה לשאלה שמדובר בתקדים, ועד כה לא מצאתי מישהו שסתר את הטענה הזאת. הדבר הזה שווה בדיקה ואולי שאלה לשפטל שטוען שוב ושוב שמדובר בתקדים. אולי אעשה משהו בעניין זה בעתיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל בתחילת התגובה ''חמשת המשפטנים'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי גם תשאל את שפטל שוב בקשר לתוצר הלאומי של ישראל... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לשאול מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תשאל אותו למה הוא שיקר בקשר לתוצר הלאומי של ישראל (תזכורת). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל הנוגע להשוואת התלג לנפש של ישראל לזה של אירופה שפטל אמר דברים לא נכונים כשאמר (לדעתי בגלל חוסר ידיעה בעת שנאמרו) שישראל הינה במקום השני באירופה. אבל מאוחר יותר הוא תיקן את הניסוח ואמר שההשוואה היא רק למדינות הגדולות באירופה שהן גרמניה בריטניה צרפת ספרד ואיטליה. זה היה נכון בשנת 2017 כשישראל נצבה בתלג לנפש (הנומינלי) מעל צרפת ובריטניה ומבין המדינות האלה רק גרמניה הייתה מעליה (אבל ב 2018 הן עברו אותה וניצבו לפניה שוב). אבל כל זה הוא איטריות קרות. לדעתי יש לו היום שגיאה מהותית שמתבטאת בתחזיות שלו לעתיד. לאורך כל 2018 הוא טען שב 2020 נעבור את גרמניה בתלג לנפש בגלל שהצמיחה אצלנו גבוהה בהרבה משל גרמניה. השנה הוא תיקן את התחזית ואמר שזה יקרה "תוך שנתיים ארבע". האמת היא שהתחזיות המוטעות שלו נובעות מכך שהוא לא מבין את הקשר בין הצמיחה שמתפרסמת שמתייחסת תמיד לגידול בתלג הריאלי והצפוי בתלג לנפש הנומינלי. בעצם, לפי תחזית קרן המטבע הבין לאומי הפער בינינו ובין גרמניה רק יגדל עד 2024 מ 6000 דולר היום (הכוונה 2018. לשנה הנוכחית אין עדיין נתונים כמובן) ל 8000 דולר אז (שהיא השנה האחרונה בתחזית הזאת), משום שמספרי הגידול בתלג הנומינלי שונים בצורה ניכרת מאד ממספרי הגידול בתלג הריאלי. לעניין "תשאל אותו", אני שומע את התכנית שלו (או חלקה) באינטרנט רק בערב אותו יום שבו שודרה או אפילו בימים מאוחרים יותר. אם מאד בוער לי לשאול אותו אני נשאר במיוחד בבית כדי להאזין לשידור החי, אך בדרך כלל לא מעלים אותי כי מן הסתם יש המון פניות. פעם נשארתי במיוחד בבית כדי להסביר את הנקודה הזאת (גם פניתי בכתב, אך לפניות בכתב הוא לא מגיב, לפי דבריו והתנצלותו שלו בגלל מספרם הרב), אך העורך לא מצא לנכון להעלותני לשידור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמנם לא הצלחתי עדיין לקרוא את הכתבה בהארץ, אך קראתי שוב את התיאור שלך לכתוב בה, והבנתי עכשיו מה מהות הפרשה, ואני חוזר בי, ומוותר על בדיקה נוספת שאותה הבטחתי קודם. נכון ש"הבטחת תדמית חיובית" מופיעה בסיפור אך בפרוש לא היא מתת השוחד. ראש העיריה ביקש שישקיעו 5000 דולר במודעות במקומון מסוים, ותמורת זה הבטיח להיטיב עם אני דן. זה מאד ברור. מתת השוחד היא אותם 5000 דולר ששילמו המשחדים, וזה בפרוש כסף ולא עיתונות טובה, והתמורה לשוחד מצד איש הציבור היא אותן הטבות לדן. צר לי אך הדוגמה הזאת לא שוברת את הקביעה שתיק 4000 הוא תקדים במשפטי שוחד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא התיאור שלי, זה ציטוט מהכתבה. נראה לי שכשעיתונאים כותבים כתבות הם מקבלים משכורת, גם הצלמים, העורכי והמגהים מקבלים משכורת. למיטב ידיעתי, משכורת זה כסף. או שאולי הם עושים את זה בהתנדבות... כשמו"ל מספק למישהו "עיתונות טובה" הוא מספק לו חלק מהתוצר שלו, משהו שהוא צריך לממן ומשהו שהוא בדרך כלל מרוויח עליו כסף. אם איקאה היתה נותנת לאולמרט ספה לא היית אומר ברצינות שזה לא שוחד בגלל שזה "בפירוש לא כסף", נכון? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספה זה שווה כסף. אני גם לא טוען ומעולם לא טענתי שהמתנות שקיבל נתניהו בתיק 1000 אינן "שווה כסף", אלא שמותר לאיש ציבור לקבל מתנות, שווה כסף ואפילו כסף. אבל כפי שהסברתי במקרה שתיארת מדובר בכסף שראש העיריה ביקש. לו ביקש שיתנו לו את הכסף והוא היה קונה הודעות פרסום בסכום הזה, או כל דבר אחר, זה היה שוחד וכך זה גם אם הכסף הועבר על פי דרישתו ישירות ליעד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי את ההבדל העקרוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חבל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"מותר לאיש ציבור לקבל מתנות, שווה כסף ואפילו כסף." רגע, מה? כל האיילים מתעלמים באלגנטיות מההערה הזאת כי הם מסכימים שזה נכון או כי זה כל כך לא נכון שאין מה לעשות חוץ מ-🤦? באיזה פירוש סביר של חוק שירות הציבור (מתנות) אפשר להבין ש"מותר לאיש ציבור לקבל מתנות, שווה כסף ואפילו כסף״? מה, בגלל מה שכתוב בסעיף קטן? אם זה העניין, אז נובמת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כבר הסברתי זאת בעבר בדיון עם רון בן יעקב, בחוק כתוב: "באשר הוא עובד ציבור". הכוונה היא למתנה שניתן לעובד הציבור בגלל שהוא עובד ציבור, (כמו מתנה שמקבל ראש ממשלה מראש ממשלה של מדינה אחרת שמתארח אצלו), שאמורה להיות רכוש של המדינה. במקרה של נתניהו הוא קיבל את המתנות האלה מחבר עוד לפני שהיה ראש ממשלה. כשהפך להיות ראש ממשלה הוא קיבל מהמשפטן וינרוט חוות דעת בכתב שבה נאמר שמותר לו כראש ממשלה לקבל מתנות מחבר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני בתגובה טענתי שלחברי ממשלה יש החמרה בכללי אשר, ואסור להם לקבל מתנות בכלל בלי אישור הועדה. אבל עבירה על כללי אשר היא לא עבירה פלילית אלא עבירה אתית (שיכולה להגיע לכדי עבירה פלילית בתנאים מסויימים) בנוסף ציטטתי מחו"ד היועמ"ש בעניין וייצמן סרוסי תגובה 704590 ובהמשך התפתח דיון מהי "טובת הנאה". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין קטן מאד בענייני חוק ומשפט ומתעניין עוד פחות, אבל בהנחה המפוקפקת שלחוק הפורמלי יש בסיס מסויים של הגיון פשוט, יש משהו שמטריד אותי. נניח שנתניהו עשה הרבה "טובות" לאמצעי תקשורת בתמורה ליח"צ טובים, אלא שהדברים שעשה אינם חורגים מגדר החוק ויכולים להחשב כשווי ערך לשירות שנותן עובד ציבור לציבור ובפרט למצביעיו. במקרה זה הוא נוכל שבמקום לשרת את מצביעיו באמת, מנסה להונות אותם וראוי שהם יבואו איתו חשבון בקלפי. דא עקא שזה כאמור עניין למצביע ולא לבית המשפט ולחוק הפלילי. הדרך היחידה בה ביה"מ יוכל להתערב היא אם התביעה תוכיח שה"טובות" שעשה רוה"מ לאמצעי התקשורת ולבעליו היו בניגוד לטובת הציבור ו/או על חשבונו. אם אכן אלו הם פני הדברים, העניין כאן כלל אינו שוחד תמורת יח"צ אלא מרמה והפרת אימון הציבור. ממילא כל הויכוח כאן אינו אלא היגררות לויכוח עקר על זוטי דברים. עניין השוחד נוגע יותר לאלוביץ מאשר לנתניהו. אני מניח שזכותו של אלוביץ היא לשאוף למקסם את הרווח שלו. השאלה לגביו היא אם פרסום ידיעות מטעם, היא בחזקת שוחד. אם כמקובל היו מעמידים לדין את אלוביץ ושות' בלבד ונתניהו היה חומק מן המשפט, אני מניח שכלל לא היינו בויכוח הזה. קשה לי לראות איך יורשע נתניהו בתיק 4000 מבלי שיוכח שנתניהו שיחד את אלוביץ ושו"ת בכספי ציבור ולא בכספו שלו. מעניין מה דעתם בעניין זה של אלו הבקיאים בסעיפי האישום ובלשון החוק יותר ממני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כלומר: זה בסדר שנתניהו מסדר מיליארד פה וחצי מיליארד שם לחברים? וגם לא מספר לבוחריו (לא הצהיר אפילו על ניגוד עניינים בזמן הקמת הממשלה)? אני חשבתי שחברים יש רק באגד, אבל הטענה לא עמדה למבחן במקרה של שלמה עמר כי הכנסת סירבה להסיר את חסינותו. מעבר לכך, נתניהו לא עומד לדין באשמת שוחד אלא באשמת קבלת שוחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו לא באותו דף. תאר לך שנתניהו היה מקשר בין בזק לבין רוריטניה העילית ומסדר לאלוביץ ושאר מחזיקי מניות השליטה מיליוני דולרים מתוך העסקה הרווחית וכל זה בתמורה לידיעות מלטפות בואללה. ציבורית זה לא בסדר. רוה"מ לא אמור להיות המוציא והמביא של מי שמעניק לו סיגרים, שמפניה ותכשיטים בערך של 400,000 ש"ח. כתבתי שזה לא בסדר, אבל זה עניין ציבורי, לא פלילי. אחרי הכל, כל דבר שנבחר ציבור עושה למען בוחריו, עשוי להיות מוצג כשוחד כדי שיצביעו עבורו בבחירות. ביני לבינך, אנו הרי יודעים שלא זה מה שהיה. מן הסתם נתניהו סידר לאלוביץ כל מיני רווחים כספיים משמעותיים ע"ח קופת הציבור הישראלי. אם התביעה לא תוכיח זאת בבית המשפט, יש לי הרגשה שהשופטים יםסקו שזה מסריח אבל כשר. ה"קבלת שוחד", נשמע לי הגיוני. נתניהו קיבל את היח"ץ בואללה כשוחד בעבור הרווחים הכספיים שהוא סידר לבזק ע"ח הציבור. עוסקים כאן ב"שוחד" כי זה מה שנוח לדב אנשלביץ לעסוק בו. העניין פה הוא בכלל עניין המעילה באימון הציבור. אם המעילה הזו אינה קיימת, כל עניין השוחד יתפורר. מה שמעניין אותי זה לדעת, אם אכן "כנופיית שלטון החוק" מתכוונת להרשיע את נתניהו בלי הוכחה לנזק ברור ומשמעותי שנגרם לציבור ורק על סמך הגדרות ומושגים משפטיים כפי שהם מופיעים בספרי החוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאר לך שבנט מקשר בין בנק הפועלים לדויטשה בנק ומסדר למחזיקי המניות בבנק הפועלים רווח של מליוני דולרים, וכל זה בתמורה לכמה עשרות אלפי שקלים בחשבון העובר ושב שלו. האם אתה טוען שזה "חוקי אבל מסריח"? מה ההבדל העקרוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשית התשובה היא כן. מפני שאתה יודע שבנה''פ לא יפקיד עשרות אלפי שקלים בעו''ש של בנט כדי שהלה יוכל לבזבז אותם על נערת ליווי יקרה, אלא יממן בכסף הזה מסע פרסום יוקרתי לשירותי הבנק שבו תצויין באופן בולט תרומתו של בנט לבנק או יממן הקמת ביכ''נ מפואר לתועלת תושבי עירו של בנט וכן הלאה. אני ודאי איני סניגורו של נתניהו. טענתי היא שהויכוח אם סיקור אוהד הוא בחזקת שוחד ואם האישום נגד נתניהו הוא תקדימי או לא הם בבחינת הסחת דעת מן המציאות. מבלי שיוכח שנתניהו העניק לבזק הטבות משמעותיות ע''ח קופת משלם המיסים ממילא לא ניתן יהיה להרשיע את נתניהו. ראינו זאת בפרשת הצוללות שבה הנזק למדינת ישראל אינו ברור, על אף שאחריותו המשפטית של נתניהו לשחיתויות שהיו שם אינה מוטלת בספק (עוזי ארד התריע בפניו על עננת השחיתות ונתניהו לא עשה דבר כדי לפזר אותה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא עורך דין, אבל מאד יפתיע אותי לשמוע שאתה צודק. זה נשמע לי כמו שוחד בהגדרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צר לי על כך שהזרקור הציבורי שהופנה כלפי נתניהו בתיק 4000 רק ליטף באורו את אלוביץ'. הוא הפושע שהיה צריך להצלות באור הזרקורים. לדעתי אילו מעלליו הפליליים של אלוביץ' היו מקבלים את תשומת הלב הציבורית הראויה מן הסתם גם נתניהו כבר היה מורשע בדעת הקהל בהתנהגות שאינה הולמת ראש ממשלה. ההתרועעות של נתניהו עם אלוביץ' עולה עשרות מונים על ההתרועעות של ברק עם ג'פרי אפשטיין, ואילו מטחנת החדשות היתה מקציבה למעלליו של אלוביץ' ולו רבע מזמן מסך שהיא הקדישה לנתניהו כגיבור התיק הציבור כבר היה מבין- אמור לי מי חבריך ואומר לך מי אתה. השורה התחתונה היא שאלוביץ' הרוויח 600 מיליון ש"ח ממכירת חלקו הפרטי ביס לבזק, שגם היתה בשליטתו בשרשור, אבל שרוב מניותיה היו בידי הציבור, או במלים פשוטות לקח 600 מיליון ש"ח מהציבור ושם בכיס שלו. כדי לעשות את זה הוא ומקורביו עשו סדרה שלמה של מעשים פליליים. ולא פליליים באופן טכני, אלא פליליים באופן שמעצבן כל מי שיש לו חוש צדק. הרבה יותר פליליים ממה שעשה נוחי דנקנר, למשל. ואת האישור הסופי למהלך נתן משרד התקשורת, שנתניהו התעקש לעמוד בראשו. כן שוחד, לא שוחד, זה לא מה שחשוב ציבורית. את המשפט הציבורי לנתניהו היה צריך לעשות על עצם חברותו עם הפושע הסדרתי. לצערי יותר מדי דמויות מרכזיות בפוליטיקה הישראלית נכשלו באותו מקום בדיוק, ותקצר היריעה, אבל נראה שנתניהו הגדיל לעשות מכולם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדוע אם כן מואשם אלוביץ במתן שוחד ולא במעילה באמון מחזיקי המניות, שימוש במידע פנימי או בעבירה אחרת מסוג העבירות בשוק המניות? האם המניות נמכרו בשער מופרז? האם ערכן צנח לאחר המכירה? בסה"כ לבעל מניות מותר למכור את אחזקותיו לציבור. האם היה זה מתפקידו של משרד התקשורת לעצור את המהלך ומאיזו סיבה? אם היה כאן מהלך פסול, האם יהיה זה פשוט להוכיח זאת לביה"מ (לא לציבור)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החקירה של אלוביץ החלה בענייניו „הפרטיים״. אלוביץ ובכירים אחרים לשעבר בקבוצת בזק–Yes יועמדו לדין בפרשה. Yes היא חברה פרטית ולא נמכרת בבורסה. העסקה הוגדרה כעסקת בעלי עניין מכיוון שלאלוביץ’ הייתה שליטה גם בחברה הרוכשת ולכן הוא יכול לגרום לה לשלם מחיר מופקע. ההבדל הוא שבבזק אלוביץ אומנם שלט דרך פירמידה אבל החזיק הרבה פחות מניות בפועל (בגלל השרשור). לכן אם הוא מוכר חברה מיורוקום לבזק, הוא בפועל מעביר כסף מבעלי בזק („הציבור״) לכיס הפרטי שלו1. כמובן שעסקאות כאלו לא הומצאו בשנת 2015 וכבר היו כללים מסודרים למניעת ניגודי עניינים: הנהלת החברה מקימה ועדה שלא תלויה באלוביץ (הבעלים המשותף) וזו דואגת למצוא את המחיר הנכון. אלא מאי? הנהלת החברה הייתה חברה של אלוביץ ודאגה ליידע את אלוביץ על דיוניה של הוועדה. כך הצליח אלוביץ לנפח את שווי החברה לברך פי 2 מהערכת השווי של מריל לינץ’. 1 לא כל סכום המכירה, אבל חלק לא מבוטל ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תגובה 740099, וזה רק קצה הקרחון. תחילת החקירה נגד אלוביץ ב 2017 כשבעל ענין מביא עסקה כזו לאישור אסיפת בעלי מניות הוא בדרך כלל יודע פחות או יותר מי יצביע בעדו ומי נגדו, והוא לא יגיש את ההצעה אם הוא לא חושב שיש לו רוב. מדוע הפניקס הצביעו בעד כשכל שאר המוסדיים הצביעו נגד? (רמזים- בעל השליטה בהפניקס באותו זמן היה יצחק תשובה. אסיפת בעלי המניות של בזק היתה במרץ 2015 ובאוגוטט 2015 החליטה הממשלה על מתווה הגז) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רואים שאין לך מושג מה זה בכלל חבר אגד | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה על הקישור. טיעון משכנע של עורכי הדין הללו. חופש הביטוי של בעלי אמצעי התקשורת חשוב מאין כמוהו. חשוב מאוד לאפשר להם להטות מערכות בחירות או לגרום לפריצת מלחמות. בשביל זה קיים חופש העיתונות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפעמים כשאני קורא טיעונים שנכתבים על ידי עורכי דין, אנשים שתפקידם הוא לכתוב טיעונים, אני שואל את עצמי האם לא מלמדים לוגיקה בבתי ספר למשפטים והאם תנאי הקבלה למחלקות האלה היא חוסר יכולת לזהות דמגוגיה. אחרי הכל הטיעון שלהם בנוי על סתירה עצמית עם הרבה דמגוגיה... לא יכול להיות שהם לא מודעים לזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם נניח עורך דין שמשמש סנגור, נבחר להיות שופט עליון (כמו למשל השופט לשעבר דנציגר), האם טיעוניו בשבתו כשופט משקפים חוסר יכולת לזהות דמגוגיה, ויש בהם הרבה סתירה עצמית או שאולי הכל אצלו מסתדר וראשו מתארגן בקבלו את מינוי השופט? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שופטים היו מסוגלים לזהות כשלים לוגים אז עורכי דין שמשתמשים בהם היו נכשלים, מכאן די ברור, לדעתי, ששופטים הם חלק גדול מהבעיה ובוודאי שהיא לא מדלגת עליהם. מספיק לקרוא פסיקות של בית המשפט העליון בשביל לראות שזה מתרחש (בלי קשר לשאלה אם מדובר בפסיקות נכונות או לא). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שהנך שייך לאותה קבוצה שסבורה ש''שלטון החוק'' ובית המשפט העליון הם ''הטובים'' ובוודאי אינך מכליל אנשים נערצים על אותה קבוצה כאהרן ברק בין הבלתי חושבים בצורה לוגית, אך נראה שטעיתי ומתשובתך אני מבין שאינך שייך לקבוצה שסבורה כך. אני עצמי סבור שכמו כולנו גם בקבוצת המשפטנים ישנם יותר לוגיים ופחות לוגיים, ואיני עושה הכללה גורפת כמוך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הם בונים על כך שקהל היעד לא יזהה את הדמגוגיה. הטיעונים שלהם מספיק טובים כדי לשכנע את המשוכנעים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |