בתשובה לאח של אייל, 20/01/19 22:10
 |
|
 |
||
|
||||
 |
נראה שלא הבנת כלל את שאלתי. לא שאלתי ''למה דווקא זנות'' אלא ניסיתי להבין מה הקריטריונים שהופכים עיסוק למסוכן עד כדי איסור גורף על עיסוק בו. לגבי גישת ''סמוך על הגננת'' שהצגת - נו באמת, מדובר על מדינת ישראל ואנחנו באייל, מותר ואף חובה להקשות בכמה שאלות שרוצים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
דווקא הבנתי. אין ולא צריכים להיות קריטריונים לעיסוק בלתי חוקי. כל מקרה לגופו. עיסוק זה דבר כללי מדי. זה כמו שנגיד: מה הקריטריונים לפעולה בלתי חוקית. כן צריך להיות (וישנו) מטה קריטריון: מידתיות. וזה לא מה שהתכוונתי בדימוי של הגננת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי "עיסוק בלתי חוקי" - מזכיר לי את יאיר לפיד שהתנגד מאותה סיבה ממש ללגליזציה של קנאביס. לגבי המידתיות - זה רק אחד מההיבטים. עלו כבר עוד כמה וכמה בדיון (למשל מידת הנחיצות של המקצוע לחברה כולה, מידת הנחיצות שלו לפרטים ספציפיים בחברה, מידת הבחירה החופשית שיש לעוסקות/ים וכולי). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עלו בדיון כל מיני היבטים, אבל כמעט לכל היבט כזה נמצאה דוגמא סותרת.. המדינה אוסרת על העיסוק מעאכר (בגלל ששוחד זה לא חוקי), למרות שזה עיסוק לא מסוכן בכלל ונחוץ מאד, אפילו חיוני, לפרטים בחברה. מצד שני היא לא אוסרת על העיסוק מתאגרף, למרות שהוא מסוכן והוא בכלל לא נחוץ. ומצד שלישי היא גם אוסרת על העיסוק בעל תחנת רדיו פרטית (סליחה, פיראטית) סתם כי יש משאב מוגבל וחייבים לחלק אותו. כל העניין של הקריטריונים פשוט לא מחזיק מים. הדיון צריך להיות לגופו של דבר ולא על הקריטריונים. אם עיסוק גורם איזשהי צרה (לפרטים, לחברה, לכלכלה), והדרך האפקטיבית ביותר לצמצם את הנזק היא על ידי איסור של העיסוק אז אין לי בעיה. ומצד שני אם מוצאים פתרון אפקטיבי יותר לצמצום הנזק שאינו כולל איסור - גם אז אין לי בעיה. רק אם אוסרים משהו (מקצוע, עיסוק, תחביב, מעידה חד פעמית) - שהאיסור יהיה מידתי. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |