 |
|
 |
||
|
||||
 |
מאחר וזו תגובה של מאזין לחדשות לאייל הקורא ולא חוות דעת מנומקת של היסטוריון, אתיר לעצמי לפרוץ את גדרי הזהירות הסבלנות וההמתנה, שמחייב העיסוק בהיסטוריה. נראה לי שמותר כבר בשלב מוקדם זה לומר שטראמפ לוקה מאד ברוב התכונות הנדרשות ממנהיג פוליטי. ההרגשה, לפחות שלי, היא שדי ברור שכל זה יגמר רע. באוירה זו אני רוצה לחזור על אבחנה אחת ולצרף לה אבחנה ואזהרה חדשה. בחירתו של טראמפ היא לעניות דעתי כשל מחריד של השיטה הדמוקרטית האמריקנית. שיטה זו מכילה בתוכה כמה מיני בלמים ואיזונים שנועדו למנוע בחירתו של דמגוג ללא כישורי הנהגה מסוגו של טראמפ. בעובדה, כל הבלמים הללו כשלו ולא מנעו את תאונת הדרכים ההיסטורית הזו. טראמפ בתקופה קצרה יחסית הצליח לקומם עליו גורמי שלטון בעלי השפעה (המפלגה הרפובליקנית, הצבא ושירותי המודיעין). עשוי אפילו להיווצר מצב בו טראמפ לא יצליח להשלים את תקופת כהונתו. דווקא המצב המעורער הזה של שלטון טראמפ, עשוי למסך אבחנה חשובה שחשוב לעשות. גם מבלי לצלול לנבכי הגורמים השונים שהניעו כמעט מחצית ממצביעי ארה"ב להצביע בעד טראמפ, אי אפשר להתעלם ממסקנה אחת. קיים ציבור גדול בארה"ב (וקרוב לודאי בעוד מקומות רבים אחרים) שפיתחו טינה עמוקה ותחושת נבגדות כלפי כל הממסד הפוליטי הדמוקרטי. התופעה הקרדינלית הזו לא נולדה עם טראמפ ולא תיעלם איתו. לא חשוב מה יקרה עם טראמפ, התופעה הזו לא תיעלם. בד"כ מקשרים את האנטי-ממסדיות הזו לבעיית ההגירה. אני מרשה לעצמי לשער שמדובר במשהו אפילו רחב יותר. אני חושש שהמערכת הפוליטית והרעיונית של הדמוקרטיה המערבית שנסתה לבנות חברה יציבה ואנושית יותר, אינה דינאמית מספיק כדי להתמודד עם השינויים ההיסטוריים המהירים. החברות המערביות הן צפופות הרבה יותר מבעבר. הנתונים מלמדים שהפשיעה והטרור פחתו סטאטיסטית, אבל זו רק סטאטיסטיקה. אני משער שיש ירידה בביטחון האישי ולא רק בתחושת הביטחון האישי. אולי מספר הפושעים והטרוריסטים פחת סטאטיסטית, אבל אנו חיים בערים הרבה יותר גדולות וחיים בתוך מערכות קיום מורכבות ורגישות מאד המאפשרות את הקיום של יישובים גדולים כאלו. מעט פושעים יכולים לגרום לנזקים ברמת קטסטרופה. הליברליות והסובלנות הדמו-ליברלית יוצרות לעתים קרובות תחושה של שלטון עבריינים/מסתננים/טרוריסטים. התחושה, אולי המציאות, הזו היא היוצרת את הבסיס האלקטורלי התומך בכל מי שמנגח את הממסד השלטוני. אף אחד, בודאי שלא אני, מצפה מן המשטר הדמוקרטי לחדש את משחקי הקרקס ולהשליך פושעים לחיות טרף. ועדיין המשטר הדמוקרטי, אם חפץ חיים הוא, יצטרך למצוא את הדרך, למנוע מטרוריסטים/עבריינים/קנאים/מהגרים לא רצויים וסתם אנרכיסטים וראדיקלים להשתלט על מציאות החיים. אם זה לא יצליח, הבוחר ימשיך להתנקם ע"י טראמפים וברקסיטים למיניהם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
איך "אני משער שיש ירידה בביטחון האישי ולא רק בתחושת הביטחון האישי" מסתדר עם "הנתונים מלמדים שהפשיעה והטרור פחתו סטאטיסטית"? אה, מובן, הרי "זו רק סטאטיסטיקה". אותך ליובל! אם כבר, הייתי מניח שהניראות של הפשעים והטרור עלתה פלאים עם הטכנולוגיה. למשל, אלימות המשטרה בארץ הקודש אולי לא יותר חמורה מבעבר, אבל התחושה האישית שלי השתנתה עם כל הסרטונים המופצים ברשת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הרשה לי להסביר את טענתי. נניח שלפני מאה שנים, אחד מכל 100,000 היה פושע מסוכן. האזרח הממוצע התגורר ביישוב שגרו בו 5000 תושבים (שחלק גדול מהם היו מוכרים לו). היום נניח שיחס הפושעים ירד לאחד ל-200,000, אבל האזרח הממוצע גר בעיר שיש בה מיליון תושבים. היכן האימפקט, מרחב ההשפעה, של הפשע, גדול יותר? בעבר טרוריסט יכל להרעיל באר ששתו ממנה מאה אנשים. היום טרוריסט יכול להרעיל מערכת המספקת מים למאות אלפי אנשים. מותר להזכיר את הבדיחה על הסטאטיסטיקאי שטבע באגם שעומקו הממוצע 20 ס"מ? אני לא מדבר על נראות. אני מעלה את הסברה, שהסיכוי של כל אחד מאיתנו להקלע לאירוע של פשע/פיגוע במהלך חיי היומיום שלו, גדול יותר מבעבר. יתכן שזה רק נראות (האימפקט של תקשורת ההמונים), אבל יתכן שזה עובדת חיים. הירידה במספר הסכסוכים המזויינים ובשכיחות של מעשי הפשע, במידה והיא עובדתית, היא רק חלק מן התמונה. החלק האחר הוא שאנו נמצאים באינטראקציה ממשית עם מספר גדול בהרבה של אנשים מאשר בעבר. באשר לאלימות השוטרים, איני יכול אלא לציין את ההתרשמות האישית שלי שיש קשר בין אלימות השוטרים לבין מידת הסיכון שיש בעבודתם של השוטרים. אני רוצה להבהיר, שאיני מדבר מתוך מהפך ו"התפכחות" אנטי ליברלית. אני למשל מבין היטב את מצוקתם של מבקשי המקלט מאפריקה. אני לא חש שום דבר מלבד תיעוב כלפי אנשים המסוגלים לאטום את ליבם למצוקות הזולת. אני מודע היטב למניפולציות ולהסתה של תושבי דר' ת"א ולכל אותם מסיתים פוליטיים המנסים לגזור קופון ממצוקות אנושיות. יחד עם זאת, אני מבין היטב שמצב בו כמה עשרות אלפי פליטים כופים את מצוקתם על החלק היותר עני של מדינת ישראל הוא מצב לא תקין. אנושיות אינה זהה לאלטרואיזם. העובדה שטראמפ משתמש בבעיית ההגירה, אינה אומרת שהבעיה אינה קיימת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מעלה את הסברה, שהסיכוי של כל אחד מאיתנו להקלע לאירוע של פשע/פיגוע במהלך חיי היומיום שלו, גדול יותר מבעבר" - אם אתה מדבר על "להיקלע" ולא על "להיפגע" אני חושב שבכל זאת שנינו מדברים על אותו דבר - נראות. הרי כל מי שנקלע לארוע אלים ומושפע ממנו באופן רציני מצטרף מיד לרשימת הנפגעים שמצטרפים לסטטיסטיקה תחת בטור "נפגעי חרדה", כלומר נספר בסטטיסטיקה של הנפגעים, והנתונים מראים שמבחינת הסיכוי להיפגע מאירוע אלים כלשהו המצב היום טוב יותר מבעבר. בהערת רגל אציין שמעניין אם יש נתונים בשאלה מה קרה למספר "נפגעי החרדה" בארועים בטחוניים מאז הוחלט להעניק להם מעמד של אנשי בטחון מבחינת התמיכה הכלכלית. ייתכן שנגלה להפתעתנו שלתגמול כספי יש השפעה שלילית על החוסן הנפשי של האוכלוסייה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת טענה חזקה והייתי קרוב להשתכנע ואז פנית לפינה הזו של נפגעי חרדה. קודם כל יש דבר כזה נפגעי חרדה ופוסט טראומה והפגיעה שלהם לפעמים לא פחות חמורה מפגיעה פיזית. יש הרבה מתחזים וסחטנים המנסים לרמות את המערכת ויש מערכת חלשה שלא מסוגלת לסנן אותם. זה נושא רציני, אבל לא קשור. אין לי נתונים משלי ואני לא יכול להוכיח, אבל אני מעלה את הטענה שהסיכוי שלך ושלי להיפגע מפיגוע אלים (להיפגע ממש ולא סתם להיקלע),הוא יותר גדול מאשר בתקופות קודמות (נניח לפני 1914), גם אם יש ירידה במספר היחסי של מפגעים וארועי פיגוע כפי שנטען. די בכך שמפגע בעבר יכל לפגוע בקרבנות בודדים, בעוד מפגע היום יכול לפגוע בעשרות, מאות, אלפי, ... קרבנות, ע"י פיצוץ של מטען במרתף בניין, ברכבת או באיצטדיון. אני שב ומזכיר את הארוע בו נלכדו צאצאי מהגרים מוסלמים בצרפת שאספו מודיעין לפיגוע בכור גרעיני. ברור לי שמדובר בפרומיל של צאצאי המהגרים. האם זה צריך להרגיע את מיליוני הצרפתים החיים בתוך רדיוס הפיגוע הזה? אני מניח שמה שיש בינינו, זה לא ויכוח, אלא שאלה: האם יש בסיס עובדתי לתחושת הפגיעות של רוב דומם (או מיעוט משמעותי) או שמדובר בנטו היסטריה והסתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול רק להפנות לספרו של פינקר The Better Angels of Our Nature או, למי שזמנו קצר, לערך שהוקדש לו אצל הדודה המלאכים הטובים של טבענו [ויקיפדיה]. ההערה לגבי נפגעי החרדה היתה רק הערת אגב שלא שייכת לעניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
--"למנוע מטרוריסטים/עבריינים/קנאים/מהגרים לא רצויים וסתם אנרכיסטים וראדיקלים להשתלט על מציאות החיים"-- שים לב שוקי איזו שורה של אנשים רשמת כאן: שני הראשונים מקובלים פחות או יותר על כולנו. קנאים הוא כבר כינוי שנתון לפרשנויות לאור תפיסת העולם של המפרשן. מהגרים לא רצויים במדינת ישראל הם באופן כללי כל מי שאינם יהודים. ומיהם כל מי שאינם יהודים? האם אלו שאינם יהודים? אלו שאימם אינה יהודייה או שלא התגיירו כהלכה. ומיהם סתם אנרכיסטים ורדיקלים? מונח שיש לו תוכן ומזמן הפך לגידוף ללא תוכן. לידיעתך: רדיקלים שולטים בחיינו בלי שבאו לכאן כמהגרים. אנחנו קוראים בטעות לרובם שמרנים; לא. הם רדיקלים. הם מובילי שינוי ואפילו קיצוני. סמוטריץ' ודומיו הם רדיקלים. מי שרוצה להפוך את מדינת ישראל למדינת הלכה הוא רדיקל ולא שמרן. בזמנו -מילטון פרידמן כונה שמרן למרות שהיה רדיקל בהשקפת עולמו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מערבב שני עניינים. ברור שקנאים, ראדיקלים ואנרכיסטים הם עניין סובייקטיבי, אבל לצורך דיון זה, האבחנה די פשוטה. אני מדבר על קיצונים שאין להם תמיכה ציבורית רחבה. זהו קו המבדיל בין עוה"ד בן גביר לחה"כ סמוטריץ'. בן גביר הוא פרובוקציונר המנסה לקדם את דעותיו ובעיקר את עצמו ע"י פרובוקציות נגד הסדר הציבורי ובעבר נגד החוק. סמוטריץ' הוא נציג נבחר של מאות אלפים שהצביעו בעבור רשימתו. יש כאלו העושים מלאכתם קלה ונטפלים לאנשי ציבור נתעבים ומאשימים אותם בכל קשיי ותקלות החיים. למעשה האשמים האמיתיים הם מאות אלפי בוחריהם שבחוסר האחריות והמוסר שלהם מינו אותם על חיינו. בתגובה זו איני עוסק בשלטון רע שדעותי עליו מן הסתם קרובות לדעותיך. אני עוסק באותם אלו שמדלגים על הצורך להבחר בבחירות דמוקרטיות ומנסים לפרסם דעותיהם ע"י הפרת החוק. הבעת דעה, גם באמצעות הפגנה ומחאה היא לגיטימית בדמוקרטיה. השתלטות על מציאות החיים באמצעות חסימות כבישים ושיבוש אורחות חייהם של מאות בלתי מעורבים היא משהו אחר. בהזדמנות זאת אומר שעובדי מערכת הבריאות, כאשר מי מהם נפגע פיזית ע"י הלקוחות, זכאים לעניות דעתי, להתכנס ולהביע מחאה, גם בשעות העבודה שלהם. להשבית את המערכת וליזום עיצומים שונים, זה כבר זחילה לתחום האנרכיה. אם מערכות השלטון אטומות לצרכי הביטחון של עובדי הבריאות, האם לא ראוי לומר זאת לציבור, במקום ליזום פיגוע בקרבנות חפים מפשע והשפעה כדי להזיז את אותם אטומים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למילה אנרכיזם אין רק מובן של חוסר סדר וחוסר משמעת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |