 |
|
 |
||
|
||||
 |
הרשה לי להסביר את טענתי. נניח שלפני מאה שנים, אחד מכל 100,000 היה פושע מסוכן. האזרח הממוצע התגורר ביישוב שגרו בו 5000 תושבים (שחלק גדול מהם היו מוכרים לו). היום נניח שיחס הפושעים ירד לאחד ל-200,000, אבל האזרח הממוצע גר בעיר שיש בה מיליון תושבים. היכן האימפקט, מרחב ההשפעה, של הפשע, גדול יותר? בעבר טרוריסט יכל להרעיל באר ששתו ממנה מאה אנשים. היום טרוריסט יכול להרעיל מערכת המספקת מים למאות אלפי אנשים. מותר להזכיר את הבדיחה על הסטאטיסטיקאי שטבע באגם שעומקו הממוצע 20 ס"מ? אני לא מדבר על נראות. אני מעלה את הסברה, שהסיכוי של כל אחד מאיתנו להקלע לאירוע של פשע/פיגוע במהלך חיי היומיום שלו, גדול יותר מבעבר. יתכן שזה רק נראות (האימפקט של תקשורת ההמונים), אבל יתכן שזה עובדת חיים. הירידה במספר הסכסוכים המזויינים ובשכיחות של מעשי הפשע, במידה והיא עובדתית, היא רק חלק מן התמונה. החלק האחר הוא שאנו נמצאים באינטראקציה ממשית עם מספר גדול בהרבה של אנשים מאשר בעבר. באשר לאלימות השוטרים, איני יכול אלא לציין את ההתרשמות האישית שלי שיש קשר בין אלימות השוטרים לבין מידת הסיכון שיש בעבודתם של השוטרים. אני רוצה להבהיר, שאיני מדבר מתוך מהפך ו"התפכחות" אנטי ליברלית. אני למשל מבין היטב את מצוקתם של מבקשי המקלט מאפריקה. אני לא חש שום דבר מלבד תיעוב כלפי אנשים המסוגלים לאטום את ליבם למצוקות הזולת. אני מודע היטב למניפולציות ולהסתה של תושבי דר' ת"א ולכל אותם מסיתים פוליטיים המנסים לגזור קופון ממצוקות אנושיות. יחד עם זאת, אני מבין היטב שמצב בו כמה עשרות אלפי פליטים כופים את מצוקתם על החלק היותר עני של מדינת ישראל הוא מצב לא תקין. אנושיות אינה זהה לאלטרואיזם. העובדה שטראמפ משתמש בבעיית ההגירה, אינה אומרת שהבעיה אינה קיימת. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"אני מעלה את הסברה, שהסיכוי של כל אחד מאיתנו להקלע לאירוע של פשע/פיגוע במהלך חיי היומיום שלו, גדול יותר מבעבר" - אם אתה מדבר על "להיקלע" ולא על "להיפגע" אני חושב שבכל זאת שנינו מדברים על אותו דבר - נראות. הרי כל מי שנקלע לארוע אלים ומושפע ממנו באופן רציני מצטרף מיד לרשימת הנפגעים שמצטרפים לסטטיסטיקה תחת בטור "נפגעי חרדה", כלומר נספר בסטטיסטיקה של הנפגעים, והנתונים מראים שמבחינת הסיכוי להיפגע מאירוע אלים כלשהו המצב היום טוב יותר מבעבר. בהערת רגל אציין שמעניין אם יש נתונים בשאלה מה קרה למספר "נפגעי החרדה" בארועים בטחוניים מאז הוחלט להעניק להם מעמד של אנשי בטחון מבחינת התמיכה הכלכלית. ייתכן שנגלה להפתעתנו שלתגמול כספי יש השפעה שלילית על החוסן הנפשי של האוכלוסייה :-) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת טענה חזקה והייתי קרוב להשתכנע ואז פנית לפינה הזו של נפגעי חרדה. קודם כל יש דבר כזה נפגעי חרדה ופוסט טראומה והפגיעה שלהם לפעמים לא פחות חמורה מפגיעה פיזית. יש הרבה מתחזים וסחטנים המנסים לרמות את המערכת ויש מערכת חלשה שלא מסוגלת לסנן אותם. זה נושא רציני, אבל לא קשור. אין לי נתונים משלי ואני לא יכול להוכיח, אבל אני מעלה את הטענה שהסיכוי שלך ושלי להיפגע מפיגוע אלים (להיפגע ממש ולא סתם להיקלע),הוא יותר גדול מאשר בתקופות קודמות (נניח לפני 1914), גם אם יש ירידה במספר היחסי של מפגעים וארועי פיגוע כפי שנטען. די בכך שמפגע בעבר יכל לפגוע בקרבנות בודדים, בעוד מפגע היום יכול לפגוע בעשרות, מאות, אלפי, ... קרבנות, ע"י פיצוץ של מטען במרתף בניין, ברכבת או באיצטדיון. אני שב ומזכיר את הארוע בו נלכדו צאצאי מהגרים מוסלמים בצרפת שאספו מודיעין לפיגוע בכור גרעיני. ברור לי שמדובר בפרומיל של צאצאי המהגרים. האם זה צריך להרגיע את מיליוני הצרפתים החיים בתוך רדיוס הפיגוע הזה? אני מניח שמה שיש בינינו, זה לא ויכוח, אלא שאלה: האם יש בסיס עובדתי לתחושת הפגיעות של רוב דומם (או מיעוט משמעותי) או שמדובר בנטו היסטריה והסתה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יכול רק להפנות לספרו של פינקר The Better Angels of Our Nature או, למי שזמנו קצר, לערך שהוקדש לו אצל הדודה המלאכים הטובים של טבענו [ויקיפדיה]. ההערה לגבי נפגעי החרדה היתה רק הערת אגב שלא שייכת לעניין. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |