 |
|
 |
||
|
||||
 |
אותו צ'רצ'יל כמדומני אמר גם שהטיעון הטוב ביותר נגד דמוקרטיה הוא שיחה של 5 דקות עם הבוחר הממוצע. למען האמת, כבר קודם רציתי לומר משהו בנוגע לתופעה הביזארית הזו. הרציונל של הדמוקרטיה אינו מתבסס על האינטלגנציה של הבוחר, אלא על ההנחה שהבוחר הוא השופט הטוב ביותר של מה טוב עבורו. נראה לי שאם מתעקשים לא להתיאש לגמרי מן הדמוקרטיה בשלב זה, צריך לקוות שהבוחר אינו טיפש אלא רק איטי. אנשים לא אוהבים שינויים פתאומיים ואפשר להזכיר שמלחמת יום כיפור היתה ב-1973, בזמן שהחשבון הוגש למפלגת השלטון רק ב-1977. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הדוגמא של בחירות 73 מוכיחה, לטעמי, ששיקול הדעת של הבוחר1 הרבה יותר מוצלח ממה שנוטים ליחס לו. החלפת הממשלה באנשים חסרי כל ניסיון שלטוני כרוכה בסיכון גבוה, שלא תאם את טובת המדינה רגע לאחר המלחמה. __ 1. ולהבהרה - הבוחר הוא לא הליכודניק האלים שצולם מתלהם בכיכרות וגם לא הגזען הסמוי שמצביע מפ"ם ומרץ כבר שלושים שנה וקורא לעצמו "המחנה השפוי/הנאור". אלה וגם אלה לא ישנו את הצבעתם ויהי מה. מי שבאמת מחליט על השלטון בישראל נמצא בעשרת-עשרים האחוזים השקטים שבאמת משנים את דעתם מדי פעם. באופן פרדוקסלי, את האנשים האלה כמעט ולא שומעים דוקא בגלל שאין להם דיעה נחרצת וביטחון עצמי מופרז בצדקתם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי יכול להבין אם לא היתה תזוזה משמעותית בין גוש הימין לגוש השמאל, ואפילו אם הליכוד ללא נתניהו לא היה נחלש מאד, אם כי זה עדיין היה מצער אותי מאד; שחיתות שלטונית שאיננה נענשת ע"י הבוחר מבטיחה את הישנותה. אבל העובדה שאפילו עכשיו נתניהו הוא נכס אלקטורלי לליכוד, או לפחות אינו מהווה נטל עצום, גורמת לי דיכאון של ממש. אם היתה כאן אופוזיציה של ממש, מאות מכוניות עם מגפונים היו נוסעות בכבישי הערים ומשמיעות את נתניהו מסביר למה ראש ממשלה תחת חקירה צריך להתפטר. אולי כשזה מגיע בקולו של המלך עצמו המסר היה נקלט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריו של נתניהו בעבר, פורסמו ושודרו ללא הרף מזה זמן רב על ידי מתנגדיו (כך שאין צורך במגפונים. כולנו שמענו.), ועד כה סברתי שבאמת יש לו בעיה, והדרך היחידה שבה הוא יכול להגיב כדי להצדיק את אי התפטרותו או נבצרותו, היא להכריז שבעבר טעה והיום שינה את דעתו1. בזכותך שמעתי עכשיו לראשונה מה בדיוק אמר, ויש בכל זאת הבדל. כי כל הרקע לדבריו אז, היו השיחות שניהל אולמרט עם אסד כדי למסור לו את הגולן2. נתניהו לא הצהיר את הצהרתו כדי שהאופוזיציה תוכל להחליף את הממשלה, כדי שכל הג'ובים יגיע למקום הנכון, אלא באופן ישיר כדי לטרפד את החזרת הגולן, כשהיה סבור שאולמרט הולך גם כנגד עמדת הציבור בשאלה זו. בתנאים האלה גם אני הייתי נוהג כך. כל תרגיל מותר כדי לטרפד מהלך חד צדדי של וויתור בניגוד לדעת הציבור. אבל אם אתה רוצה לנצל את המצב ולשנות את עמדת הציבור כדי שהג'ובים יגיעו למקומם הנכון, אתה יכול להשתמש בנימוק הזה טרם הבחירות ב 2019. עכשיו, לטעמי, מוקדם מדי. 1 במקרה שמעתי לפני ימים מספר ברדיו ראיון של בני טייטלבאום עם קרמניצר אחד הלוחמים העזים בעד פרסום המלצות המשטרה. המנחה הקריא באוזניו דברים שכתב בשנת 2000 בהם אמר בדיוק את ההפך: שלא ראוי שהמלצות המשטרה יפורסמו כי הדבר יכול לפגוע בחפים מפשע. המרואיין לאחר שתיקה בפרק זמן לא קטן, פתח סוף סוף את פיו ואמר שהוא מאד מעריך את "התרגיל" שנעשה לו, ושהיום שינה את דעתו. 2 נדמה לי שמאוחר יותר (איני בטוח) הוא עצמו דן על הגולן, ואם אכן זכרוני אינו מטעני כאן טמונה בעיה גדולה יותר מכל הסקנדלים האחרונים, שביינתים לא יצא מהם דבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכל מה שקרה עד כה אינו שונה בהרבה ממה שקרה בפרשת בראון חברון. גם אז כיהן נתניהו כראש ממשלה. גם אז המשטרה המליצה להעמיד אותו לדין, והוא לא התפטר בעקבות כך. האם היה לדעתך כן היה צריך להתפטר אז מיד אחרי המלצות המשטרה, ואיך שהוא לחזור לתפקיד אחרי החלטת היועץ המשפטי? איני חושב שיש משהו מהותי שונה בין אז להיום. אולי מישהו כזה או אחר (שצריך אולי להגדירו כמצדד נלהב של "שלטון החוק") טוען שעל ראש הממשלה לנהוג בדיוק ככתוב בחוק כלומר להמשיך בתפקידו גם אם יוגש כנגדו כתב אישום. אבל אני חושב שאם יוגש כנגד נתניהו כתב אישום הוא יתפטר ביזמתו. לכן המילים של הארץ אין בהן שום דבר מעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמעתי הערב בתכניתה של רינה מצליח בערוץ 2 את צפי חטובלי אומרת שהגשת כתב אישום על ידי היועץ המשפטי תהיה מבחינתה קו אדום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב העובדה שמשטרת ההדלפות לא פרסמה עד כה שום דבר מחקירת פילבר, שנראתה לי תחילה מפנה דרמטי לאור פרשנויות הפרשנים, מרמזת לכך שגם בו לא מצאה חיזוק להפללת נתניהו. זו כמובן השערה בלדבד, ואני עלול להתבדות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם צפית בדבריו של המפכ"ל בישיבת וועדת הכנסת כשאתה ממהר לקרוא למשטרה "משטרת ההדלפות?". | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כאשר סיפר לנו אמנון אברמוביץ לפני כשנה, מיד לאחר תחילת החקירה בפרשת 1000 שהמשטרה עומדת להמליץ על הגשת כתב אישום בפרשה זו, מקור המידע שלו היה עורך הדין של נתניהו שהעביר מסרים סמויים לעורך דין אחר, כלומר הוא קלט בטלפטיה את מחשבות המשטרה, מיהר להעביר את מחשבותיה למישהו אחר בצורה סמויה, ומזה האחרון זה התגלגל לאברמוביץ אולי גם בטלפטיה או בדרך אחרת. . . שיספר לסבתא. השומע בכל זאת מבין מה האינטרסים ומה מטרת ההדלפות, ויכול להסיק בעצמו ללא עזרה מניין הן מגיעות. ואם אנו כבר עוסקים בהופעתו של המפכ"ל, ישנה טענה חזקה לפיה, מאחר שראש החוקרים, זה שממנה אותם (כולל את החוקרת שקראה לציבור ללכת ולהפגין כנגד נתניהו) טוען שנתניהו שלח את הקצינה צ' להתלונן עליו, וחוקרים פרטייים לעקוב אחריו, ולפיכך אם הוא חושב כך, אסור בגלל ניגוד עניינים שאדם כזה יעמוד בראש החקירה. אי אפשר להשיב על טענה כזאת שהחקירה בסדר גמור. צריך להסביר בכל זאת איך ייתכן שבנתונים האלה היא בסדר גמור. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המפכ''ל לא טען שנתניהו שלח את החוקרים הפרטיים. זה ספין וזה פשוט שגוי עובדתית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא ספין אלא עובדה. עורך דינו של ריטמן, בראל טען שאנשי נתניהו תפרו תיק כנגד ריטמן, ואם תרצה אביא לך קישור לדברים האלה. המפכ''ל חזר על טענה זו של ריטמן אם כי לא הזכיר מפורשות את נתניהו והשתמש בביטוי ''גורמים רבי כח''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט המסיים שלך מאשר עובדתית את מה שאמרתי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה רוצה לבדוק בציציות, תבדוק את הדברים שכתבתי בתגובה המקורית, שעליהם אמרת שזה ספין תוך סילופם. שם לא אמרתי: "המפכ"ל אמר", אלא אמרתי: "ריטמן אמר", וגם אמרתי שהמפכ"ל לא הסביר את מה שריטמן אמר. בכל מקרה דעתי היא שבדיקה בציציות בפרט זה ממש מיותרת כי ריטמן וגרגמל הולכים בעניין זה ביחד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לתומי חשבתי שכשכתבת ''ראש החוקרים'' כיוונת למפכ''ל. אם לא, נראה שטעיתי בפירוש כוונותיך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרוש התכוונתי לריטמן. המפכ''ל אינו חוקר, אלא מפקד על שממונה על כל יחידות המשטרה, משטרת התנועה וכו'. ''ראש החוקרים'' הוא מפקד להב (בצמוד לאיזה מספר), שהוא זה שממנה את החוקרים כפי שכתבתי. או קי. טעות לעולם חוזרת, אבל כפי שכתבתי בתגובתי האחרונה במקרה שלנו זה לא ממש חשוב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
>> השומע בכל זאת מבין מה האינטרסים ומה מטרת ההדלפות אני לא הבנתי. תסביר לי. מה האינטרס של המשטרה להדליף מראש שהיא עומדת להמליץ להגיש כתב אישום? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תאר לך מקרה היפותטי כזה: החוקר הראשי חושב שראש הממשלה תופר לו תיק של הטרדה מינית. החוקר דנן כבר עם תחילת החקירה רואה שאין לו שום ראיות להפללת ראש הממשלה. אבל כיוון שהוא סבור שראש הממשלה רודף אותו הוא רוצה לפגוע בו בדרך כל שהיא. ואז עולה בדעתו הרעיון לספר לאיזה עיתונאי שהמשטרה עומדת להמליץ על העמדת ראש הממשלה לדין. היפותטי? אני לא לגמרי בטוח. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך ברור לי המניע. החוקר רואה שאין לו ראיות אבל מדליף שהמשטרה תמליץ על העמדה לדין. כלומר הוא מדליף משהו שיתברר כשקר, וישרוף אותו אצל העיתונאים. וזה כדי לפגוע בראש הממשלה שהחוקר חושב שרודף אותו אישית? אני חושב שאתה ממהר מדי ליחס לחוקרי המשטרה התנהגות עבריינית, אבל מה אני יודע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרשת חברון בראון המשטרה המליצה, נתניהו לא התפטר, היועץ רובינשטיין לא קיבל את ההמלצה, ולא זכור שמישהו נשרף אצל העיתונאים, ואני בטוח שהם המשיכו לגבות את כל החוקרים שפעלו להפללת נתניהו כי זה טיבם של ''המחבלים התקשורתיים'', כפי שקורא להם שפטל. הדלפות המשטרה, לו הביאו להתפטרות נתניהו, וזה היה יכול לקרות לו לא קיבל גיבוי פוליטי, היו גורמות לפגיעה בנתניהו, ולפי התסריט ההיפותטי שלי הייתה מושגת מטרת בעל העניין. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בפרשת בראון חברון ליועץ המשפטי היו אשליות שאם הוא יגיש דו״ח חמור יהיו לו השלכות מעשיות גם ללא העמדה לדין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לך סימוכין להשערה זו, שבעיני אין בה הגיון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שהוא התכוון לפרשת עמדי. מתוך הדו"ח הציבורי: ".... למוד ניסיון אציין, כי אסור שעם סגירתו של תיק יוצגו הדברים לציבור, על ידי צדדים מעוניינים, כעולם שכמנהגו נוהג, וכאילו הכל ראוי ותקין והכל זך, והנוגע בדבר יוצא הוא או פרקליטו ומעיד על כך את הכתוב בהחלטה; רחוק מזה. ואל יטעו הבריות. חובה לומר זאת, כי כבר היו דברים מעולם. אכן, זכאי כל אדם ללמד על עצמו זכות, אך ראוי שהוא והציבור יקראו היטב את הנאמר, ודי לחכימא. אך בה במידה אין מקום להגיש כתב אישום בשעה שאין ראיות מספיקות, ואדגיש שוב: זהו מונח מקצועי משפטי, שמאחוריו האפשרות להוכיח בבית משפט את יסודותיהן של העבירות, אחד לאחד, על פרטיהן, להבדיל מתחושות, קשות ככל שיהיו. במישור הנורמטיבי ובהתנהלותם של אנשים בכירים במערכת הציבורית - המעורבים בפרשה - יבואו הדברים וידברו בעדם. ונעיר עוד כי בשל טיבה של החלטה זו, הנמסרת גם לציבור רחב, לא היה בידינו להתמקד בכל פרטי הראיות וניתוחם, ובכל הטיעונים המשפטיים, שעלו במהלך הדיונים. קצרה היריעה מהכיל כל אלה. עם זאת, בניתוח הדברים התייחסנו לטיעונים המהותיים שבאו לידי ביטוי במסגרת הדעות השונות, שהובעו בדיונים... ... הערת סיום נוספת: דיני הראיות הנוהגים במשפט פלילי, המחמירים בהשוואה לאלה שבמישור האזרחי, מטילים מגבלות על הפעלת סמכויותיה של התביעה הכללית. הקושי ראשיתו בשלב החקירה, והיכולת להגיע בו לחקר האמת, והמשכו בשלב ניתוח הראיות ופענוח המסכת העובדתית עד תומה. אכן, במקרים לא מעטים נוצרת מראית עין של אי הלימה בין התמונה העולה מתיק פלוני והנראית בעליל כבלתי ראויה, לבין ההחלטה הניתנת במישור הפלילי. ואולם, זוהי תוצאה הנשלטת על ידי הדין ובמידה רבה מובנית בו. הביטוי המעשי לכך הוא - כאמור - הצורך בניתוח משפטי המבסס מסקנות על יסוד התשתית הראייתית המונחת בפנינו. תיקים רבים נסגרים מהעדר ראיות מספיקות, גם כשתחושת העוסקים בכך היא שאין בכך מיצוי. ... ישנם גם לקחים שניתן להפיק מפרשה עגומה זו, ועיקרם הקפדת נבחרי ציבור ועובדיו על נהלים ועל הוצאות מכספי הציבור. מקרה זה ראוי, גם על פי העובדות שאינן שנויות במחלוקת, לביקורת נוקבת, ממוקדת בכל המעורבים שלגביהם ניתנה החלטה זו. כבר נתקלנו - לדאבוננו לא רק כאן - בקלות בלתי נסבלת בכגון דא. על נבחרי ציבור ועובדיו, לא כל שכן העומדים בראש הפירמידה ובסמוך לו, להקפיד עם עצמם לבל ייכשלו בדבר, שגם אם לא הוכחה פליליותו ברמה הנדרשת במשפט פלילי, יש בו ממידת ה"כיעור", וכדברי חכמים (בבלי, חולין ל"ד ע"ב, ומסכת דרך ארץ זוטא ז') "הרחק מן הכיעור ומן הדומה לו". לא נהגו כאן כמסופר על הרב יהושע לייב דיסקין זצ"ל, מרבני ירושלים בסוף המאה הי"ט, שאשתו הזמינה סבל ושילמה לו דמי הובלה, אך מששמע הרב את הסכום סבר כי הוא נמוך מדי, ודאג לשגר את התוספת באותו לילה באמצעות שליח אל הסבל (מספר עמוד אש, מצוטט בספר מורשת אבות, בעריכת הרב זאב גרינוולד, דברים, 148); וראה גם דברי רבינו יוסף חיים זצ"ל, בספר בן איש חי, פרשת כי תבוא, "מצוות עשה לתת שכר שכיר בזמנו, ואם איחרו עובר בלאו... (וגם) אשתו של בעל הבית... חייבת היא באיסור לאו אם תבעה כובסת את שכרה.... והעיד רבנו מורנו הרב חיים ויטל זצ"ל על רבינו האר"י זצ"ל, שלא היה רוצה להתפלל מנחה עד שיפרע שכר שכיר ולפעמים אין לו והוא לווה ונותן". השררה היא מקור פיתוי, ועל עובד הציבור להישמר... ... לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה אי אפשר שלא לסיים בתקווה שהציבור בישראל יוכל בעתיד לחוש כי "משרתיו אינם אדוניו, וכי הם עושים את מלאכתם למען הציבור מתוך יושר, וניקיון כפיים" (דברי השופט ברק (כתארו אז) בבג"צ 6163/92 אייזנברג נ' שר הבינוי והשיכון, פ"ד מז (2) 229, 266), וכדברי חכמים במשנה (שקלים ג' ב') "שאדם צריך לצאת ידי הבריות כשם שצריך לצאת ידי המקום, שנאמר "והייתם נקיים מה' ומישראל" (במדבר לב, כ"ב) ואומר "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם" (משלי ג', ד')". תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה." |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מניח שהוא התכוון למה שהוא כתב, כלומר לפרשת בראון חברון (ליתר ביטחון "נקרא לנערה ונשאל את פיה"). לגבי החלטת היועץ המשפטי בפרשת עמדי, איני חושב שהוא מאיר איזו תקווה שמתבררת כאשליה מאוחר יותר. הערתו לגבי התנהגותו של הציבור בעתיד מתייחסת, לדעתי, לאופן הצבעתו בבחירות, כלומר התקווה היא שבבחירות הציבור יביא בחשבון גם את הנקודות האלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני זוכר את מה שרובינשטיין הקריא כשהודיע על סגירת התיק. לא הצלחתי למצוא את הדברים ברשת אך זה היה נאום נזיפה וגינוי שכל אדם נורמלי היה מתפטר בבושה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה זוכר לא נכון. לא היה נאום נזיפה וגינוי, אם כי הוזכרה ''תמיהה'' על התנהלות ראש הממשלה בפרשת המינוי. נאמר בפרוש שראש הממשלה לא ידע כלל על הקשר שבין דרעי לבראון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי אתה יכול למצוא קישור למופע הזה של רובינשטיין? אני זוכר ששאלתי את עצמי מדוע לאור הדברים החמורים שהוא הקריא, לא היה כתב אישום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני לא הצלחתי למצוא את הדוח הזה, אבל מצאתי אזכורים ל''התנהגות תמוהה'' ולא יותר מכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שכחתי להכניס לתסריט ההיפותטי שהעיתונאים בחוץ להוטים להפיל את ראש הממשלה (כמו, להערכתי, רוב המשתתפים באתר זה) וכל פיסת הדלפה שיתרום להם תוכל לשים אותו אצלם במקום מכובד, שיועיל לו בעתיד בהרבה ביוונים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אמש הודלפה ההדלפה הראשונה בעניין חקירתו של פילבר שתוכנה הוא שהאיש יעיד גם בעניין פרשת 2000. מה דעתך? האם ההדלפה הזאת מקורה במשטרה, או שאתה סומך על גרגמל בעניין זה, ומקור ההדלפה בכל מיני מסרים סמויים שעוברים בין עורכי דין? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצאתי את הידיעה. התוכן הרלבנטי: "פילבר יישאל בחקירותיו בשבוע הבא בנוגע לתיק 2,000". זו אינפורמציה שלבטח הודלפה מהמשטרה כי אף אחד אחר לא יודע מה יישאל פילבר בשבוע הבא. זו גם לא חדשה מרעישה- כבר ביום בו חתם על הסכם עד מדינה ידעו "כאן" לספר שהוא צפוי למסור מידע גם בתיקים 1000 ו-2000 אני חושב שזו הדלפה לגיטימית שמטרתה ליצור לחץ אצל נחקרים אחרים בתיק 2000. שים לב שפילבר כבר זימר במשטרה כמה ימים אבל אין לנו שבריר אינפורמציה על תוכן העדות שלו, עליה יש צו איסור פרסום. כשמדברים על "הדלפות מחדר החקירות" מדובר על פרטים מתוכן העדות עצמה. עוד לא שמעתי אף פרט כזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילה אתה נוזף בי על כך שאני טוען שהמשטרה מדליפה, ועכשיו אתה אומר שהיא מדליפה, אבל זה מותר כי זה לוחץ על הנחקרים. כך או כך אם המשטרה רוצה למסור אינפורמציה לציבור כדי ללחוץ על הנחקרים שתעשה זאת באופן רשמי באמצעות דוברה, ושלא תדליף וגם תשקר באמצעות גרגמל שעומד בראשה, שהיא נלחמת בהדלפות ושרק הצ'ילבות מדליפות. אכן אין לנו שבריר אינפורמציה על תוכן העדות של פילבר. את העובדה שאין הדלפות מחקירת פילבר גיליתי לפניך ואף סיפרתי על כך והסברתי מדוע זה כך לדעתי בתגובה 697855 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדלפה מחקירה זו הדלפה מתוכן הדברים של הנחקר. כשאמרת משטרת ההדלפות חשבתי שלכך התכוונת, ועל כך בלבד דיבר המפכ"ל (אליו אתה מתכוון כשאתה אומר גרגמל? כי הוא לא דומה, אולי תקרא לו חתחתול) בישיבת ועדת הכנסת. אם המשטרה מדליפה מה היא הולכת לשאול את פילבר בשבוע הבא מדוע לטעמך היא מחויבת לעשות את זה באמצעות הודעת דובר? הדלפות מחקירת פילבר אין כי לבקשת המשטרה הוטל על חקירה זו צו איסור פרסום ל 45 יום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדידי אין הבדל בין הדלפות על מה העיד והדלפות מה העיד. הדלפות זה הדלפות ומסירת אינפורמציה רשמית היא מסירת אינפורמציה רשמית. אני חושב שאילו באמת הייתה נמסרת עדות מפלילה על נתניהו באופן שובר שוויון, המשטרה החכמה הייתה מצליחה להתגבר בקלות על צו איסור הפרסום שהגיע לפי בקשתה. אבל שוב, כמובן ייתכן שאני טועה. את התואר גרגמל הדבקתי למפכ''ל כשדובר על פרשת המעצרים והפרעושים. התכוונתי לדמות מהסרטים שנראית חביבה אבל שהיא מאד אכזרית. ראיתי פעם סרט בכיכובו של ג'ק ניקולסון על דמות של ליצן שעושה דברים נוראים, וזה יותר מתאים, אך איני זוכר את שמו. לכן בשלב זה זה נשאר גרגמל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בוודאי מתכוון לדמות הליצן1 מסדרת סרטי "באטמן". אבל הליצן זורע כאוס וניזון ממנו. המפכ"ל להיפך- ניזון מסדר. גרגמל רודף אישית את הדרדסים ואם כך הוא יותר מתאים. לליצן יש אידאולוגיה ניהיליסטית והוא שואף להשחית את כולם (הליצן המאוחר יותר, בגילומו המבריק של הית' לדג'ר ז"ל, הרחיב בנושא הזה). _______ |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. זו הדמות. אבל אם נקרא למפכ''ל ''הג'וקר'' זה לא בהכרח יוביל דווקא לג'וקר הזה כי יש הרבה ומכל מיני סוגים. לכן, עד הודעה חדשה, אני ממשיך עם גרגמל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל גרגמל לא נראה חביב, חוץ מאשר בפרק או שניים יוצאי דופן, כמו זה שבו מסתכלים עליו במשקפים ורודים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדרדסים כולם נראים חביבים. חביבים בדרכם. . . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא לא חביב, הוא נראה כמו קריקטורה אנטישמית קלאסית, מה שרק הופך את הצמדתו למפכ''ל יהודי למעוררת אי נוחות ממש לא נעימה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהדותו של גרגמל נתונה לדיון עתיק יומין |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשבחרתי בכינוי גרגמל, לא עלה בדעתי שמדובר כאן בקריקטורה על דמות יהודית, והסיפור בסרטונים גם לא מרמז בכלל על תכונות יהודיות. אולי הייתי נמנע מכך לו העליתי זאת בדעתי. אך את הנעשה אין להשיב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנטישמיות או לא, הצמדת כינוי כזה או אחר לדמות בדיון, בטח דמות חצי דמונית שכזו, פוגעת לדעתי בדיון ובטיעון. זה בן אדם עם שם ותכונות, ואם חלקן לא מוצא חן בעיניך, אולי תצליח לשכנע שהוא טועה כשאתה דן בפעולותיו. לקרוא לו שוב ושוב גרגמל/רספוטין/קווזימודו/סמולן בוגד/המן/היטלר/השטן הגדול או הנאצי הקטן כולן צורמות לאוזן במידה דומה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחילה רציתי להימנע מלהשיב ולהשאיר את הדברים כך, אבל משום מה כשחשבתי על אופי דבריך בעניין זה נזכרתי בסיום הסיפור ''תמול שלשום'' של עגנון. כידוע גיבור הסיפור עשה מעשה ליצנות וכתב במכחול צבעים על הכלב את המלים ''כלב משוגע''. בסופו של דבר הכלב הזה נדבק כנראה בכלבת, נשך רבים בירושלים, וגרם למותם ובהם גם למותו של הגיבור בייסורים. על רגע מותו של הגיבור כותב עגנון שהוא (ציטוט ממהזיכרון) ''החזיר את נשמתו לאלוהים, שאצלו אין צחוק ואין קלות ראש''. הסיבה שנזכרתי בכך היא שנראה שאתה משחק כאן תפקיד של איזה אלוהים רציני שלא מוכן לחייך לנוכח מעשה כל כך חמור, שלי הוא נראה משום מה משעשע. אבל כיוון שזה כל כך חשוב לך, יהפוך גרגמל (אני מוכרח פעם אחרונה) בכתיבתי החל מרגע זה שוב ל''המפכ''ל''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן. ובבנין ציון ננוחם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך הגיב דיין על מותו של נאצר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אתה טוען שזו קלישאה שנס ליחה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא ניסיתי לטעון כאן משהו. אני חושב שכוונתו של דיין הייתה שעבורנו אירוע מותו של נאצר אינו אסון כל כך גדול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולמען השלמות אצטט את המשפט המדויק מתוך "תמול שלשום": ולבסוף פלט את נפשו הכואבת והשיב רוחו לאלקי הרוחות שאין לפניו לא צחוק ולא קלות ראש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי השערה מושכלת שזה לא המשפט קמדויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את המשפט בגרסתו האחרונה העתקתי מהספר, שנזכרתי שהוא נמצא בביתי. קשה לי להאמין שיש עוד גרסה כי עגנון כתב בעברית ולא מדובר בתרגום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט הזה ככתבו וכלשונו אות באות מופיע במהדורה שברשותי, הוצאת שוקן משנת 1993. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אצלי זה גם הוצאת שוקן אבל 1959 מהדורה שמינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ייתכן והאינטרנט הטעה אותי, ושלח אותי לאתר הלא אמין הזה: <דיון 1897 | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ספציפית שם פסקה שלישית במאמר, מתחת לתמונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב מה יש לרינה מצליח לתרום לדיון. אין ספק. גרגמל משקר. תכונה בולטת אצלו היא עור של פיל. מעניין אם פוליגרף יחוש אותו גם דרך העור הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם אני שמעתי את זה. לא הייתה שתיקה של זמן ארוך. קרמניצר אמר לו שהוא שינה את דעתו. אגב, הגולן היה עניין נסיבתי. נתניהו אמר את מה שאמר באופן מוצדק ובקשר לחקירות ולאו דווקא בקשר לגולן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הקורא מוזמן להאזין לראיון (21:00), ולשפוט בעצמו אם תיארתי נכוחה את תגובת המרואיין. אשר לדברי נתניהו גם כאן מוזמן הקורא להאזין לקישור שהביא מר שוטה, ולשפוט בעצמו. השאלה עסקה בפרוש במו"מ עם סוריה, והתשובה דברה על זכותו של אולמרט לעסוק בנושא זה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם הטיעון שלך הוא שממשלת ישראל כיום והעומד בראשה דנים בעניינים אסטרטגיים ואחרים שחשיבותם לעתיד המדינה פחותה ביחס למו"מ עם סוריה? כי אם כן, אני לגמרי לא מסכים. פתיחת מלחמה עם איראן ושלוחותיה בצפון לא פחות הרה גורל מכל מו"מ שכזה, והמצב המדיני בטחוני באזורינו לא םחות נפיץ מבתקופת אולמרט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא דיברתי כלל על עניינים אסטרטגיים סתם, שבהם ישנם דיונים של מערכת הביטחון ומקבלים בדרך כלל את עמדתה, אלא על עניין שנוי במחלוקת בציבור של נסיגה וויתור. כאן הטענה היא שלפעמים מחליטים לכיוון השמאל והנסיגה בגלל ''אתרוגיות''. בעניינים אסטרטגיים סתם, מחליטים לכוון ה''נכון'' על דעת כל הצדדים בציבור. זה משהו שונה לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, אני מבין שיש כאלה שלדידם החלטה על נסיגה, ועוד חס וחלילה כזאת שמלווה בהסכם כלשהו, שנויה במחלוקת הרבה יותר מהחלטה על יציאה למלחמה 'סתם' שמשום מה מקובלת לדעתך על כלל הציבור. אני רק לא חושב שזו טענה מהפוזיציה, ולא משקלול אמיתי ואובייקטיבי של הסיכון הטמון בכל ההחלטות האסטרטגיות הללו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין, אם כך, שראש ממשלה תחת חקירה אינו יכול לנהל דיונים על שלום, אבל אין שום מניעה שיעסוק בענייני מלחמה (מיד אחרי שהוא מבזה את טכס יום העצמאות). אבל האמת היא שהתגובה הזאת נועדה בעיקר כדי להפיץ את החוכמה הבאה: נאום נתניהו בטכס הדלקת המשואות היה לתִּכְעֶרֶת מדינת ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טכס או טקס? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסתבר שלפי ויקימילון שתיהן חוקיות. המקור הוא ביוונית, ταξις (מכאן גם טכסיס, והפועל טכס, שקראתי עליו לראשונה שם), אבל גם ממילה ערבית עם ט’ ו־ק’. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לאחר שנתניהו התבזה וביזה בעיקר את מחנהו בשל הנאום הזה, נראה לי שחשוב לבחון מה היה בנאום. לצורך זה טרחתי וקראתי את הטקסט של הנאום. והרי התוצאות: בחג עצמאות זה נישאו שני נאומים בעלי חשיבות אידאולוגית שראוי לחקור ולדבר בם: הנאום של מרים פרץ והנאום של דוד גרוסמן. לעומתם נאומו של נתניהו רובו קש וגבבה. כל אדם בעל הגיון סביר צריך לשאול עצמו, מה ראה רוה"מ לעורר מהומה כזו רק כדי לשאת דברים ריקים אלו. א. אני רוצה להזהיר את הציבור להתעלם מן התופים והמחולות של מחנה הימין מסביב לנאומה של מרים פרץ. "דברי אלוהים חיים" ושר החינוך שממהר להכריח את תלמידי ישראל ללמוד את הנאום, לא צריכים להסתיר את העובדה שמדובר בנאום שאי אפשר להפריז בחשיבותו כמייצג את הציר המעביר שבין מערכת החינוך הקונפורמית למשטר לאומי-שמרני. ב. רוגל אלפר אבחן נכון את מרים פרץ כדמות חשובה ומייצגת של מחנה הימין. בכתבתו בהארץ טען אלפר שפרץ מייצגת תרבות של קידוש המוות בדומה לתרבות האיסלמית/פלשתינית. נאומה של פרץ היה בעיקרון תשובה לדברים הללו. פרץ הסבירה שלא מדובר בקידוש המוות אלא בקידוש הנתינה. פרץ הדגישה בנאומה כי אהבת העם והמולדת מבחינתה מכילה גם אלמנטים של אחדות ואהבת ישראל, סובלנות, חברת מופת ומוסר הנביאים. ג. יתכן שרוגל אלפר חטא לא מעט למרים פרץ. דומה שטעותו נבעה מכך שהתמקד אך ורק בפן אחד של אישיותה (קידוש המרטיריות). קל לנו (הסמול) להתמקד באנלוגיה בין פרץ לבין אם השהיד הפלשתיני המקדשת את מות בנה מתוך נבערות ודבקות דתית. מרים פרץ היא הרבה יותר מזה. האנלוגיה כאן מכשילה. אם השהיד אינה מתעניינת בשום דבר מחוץ לעצמה. מרים פרץ היא אשת חינוך העוסקת בחינוך ואינדוקטרינציה של עם שלם. בד' אמות של עמה ושבטה, פרץ מכירה את התמונה הרחבה של התרבות וערכי החיים של עמה. ה. מרים פרץ מייצגת באישיותה את הקונפורמיזם של מערכת החינוך. נאומה אינו נעדר אלמנטים של סובלנות, אהבת ישראל, אלטרואיזם, אהבת המולדת בגילוייה הנערצים ביותר. קל לנו (לסמול) להתפס לאלמנטים הקיצוניים והמסלידים של השלטון הלאומני-דתי בישראל. אבל הממסד הזה אינו רק נוער הגבעות, אורן חזן ומרים רגב. הקשר שבין מערכת חינוך קונפורמית לשלטון שמרני-לאומי-דתי היא אחד הצירים החשובים של השלטון הזה. ו. נאומה של מרים פרץ לטוב ולרע מייצג מצע אידיאולוגי של השלטון הנכחי וככזה אינו עונה על שום דבר שהוא שנוי במחלוקת. קל היה לטעות ולחשוב שהביקורת של פרץ היא בנושא של אחדות ישראל והכלת כל גווני הקשת, אלמלא הקדים שר החינוך ושמט את השטיח מתחת לרגליה. בנט גילה לכולם שזו אינה אלא עמדת הממסד השלטוני ואין בדבריה משום ביקורת של ממש. ז. האחר מבחינת אשת החינוך הלאומי אינו אלא מיעוט משני, שחשיבותו נעוצה ביכולת הקולקטיב להכיל אותו. מאחר ומערכת חינוך קונפורמית לא יכולה לעסוק בנושאים שנויים במחלוקת, היא מתעלמת מהן ונוטה להכללות שהשלכותיהן המעשיות נותרות פתוחות, כמו "ירושליים שלום תורה ותודה". ח. נאומי פרץ וגרוסמן מעלים על הדעת את הדיכוטומיה האחד-עמית של כוהן ונביא, או בלשון ימינו המחנך ואיש הרוח. ה"צופה לבית ישראל" אינו משרתו של השלטון ולכן הוא האיש העוסק בנושאים שנויים במחלוקת. כפי שכתב לייבוביץ, הנביא אינו עוסק במה שיהיה, אלא במה שראוי להיות. ט. למרבה הצער נאומו של גרוסמן בטכס הזכרון האלטרנטיבי, העלה רק עיקרון אידאולוגי אחד (שאני מתקשה להסכים איתו) ויתר הדברים היו מעין רשימה של עיוותי השלטון הנוכחי. גרוסמן אולי נתן לדבריו לסטות יתר על המידה מתחום האידאולוגיה אל תחום האופוזיציה הפוליטית. י. נחזור לנאומו של נתניהו. צריך לחוס על זמנכם ולהתעלם מדברי ההבל, ההפרזות, הבטחות השוא וראיית הרצוי כמצוי. על דבר אחד לא אדלג: ההסתה השקופה. לא לחינם, מדלג רוה"מ על זיהויים של אותם הרוצים "לכבות את האור שבוקע מציון". יודע צדיק נפש בהמתו ומדוע לחסוך מעצמך לעתיד את ה"לא ידעתי, לא ראיתי". יא. כאמור, עיינתי בטקסט המלא של נאום נתניהו והעליתי משם רק שתי נקודות אידיאולוגיות. השנייה שבהן היא איזכור מנותק מכל הקשר של "כלכלה חופשית". אלמלא שקע נתניהו מזמן בעולם של הכחשה גמורה, אפילו הוא לא יכל לדבר על כלכלה חופשית באילוצים החברתיים-אלקטורליים של נתניהו. צמצום המיסוי בחברה כל כך לא שוויונית מבחינת נטל המס בגלל הגז והאקזיטים אינו כלכלה חופשית, כמו שסעודיה, ניגריה וונצואלה אינן מופת של כלכלה חופשית. יב. נתניהו אמר "להגן על עצמנו בכוחות עצמנו זוהי תמצית העצמאות". זה נכון חלקית, ללא הגנה עצמית אין עצמאות. אבל הגנה עצמית ללא ציון ברור של על מה מגינים (כפי שטרחה מרים פרץ להסביר) אינו אלא מיליטריזם לאומני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנאום של מרים פרץ הנאום של דוד גרוסמן הנאום של נתניהו |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מוסיף המאמר של אלפר בהארץ (למנויים בלבד לצערי). מרים פרץ משלבת את תשובתה לאלפר בסיפור חייה. ללא הטענה של אלפר, הנאום של פרץ נשמע כתשובה ללא השאלה ומאבד הרבה מתקפו הרטורי וממשמעותו. זה מזכיר לי מדרש ששמעתי באחרונה. התלמוד אומר על בית הלל ובית שמאי "אלו ואלו דברי אלוהים חיים, ... והלכה כבית הלל", מדוע? אחד המדרשים הוא שזה מפני שבית הלל למדו את עמדות שני הצדדים ואילו בית שמאי את עמדתו בלבד. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |