|
||||
|
||||
תחילה רציתי להימנע מלהשיב ולהשאיר את הדברים כך, אבל משום מה כשחשבתי על אופי דבריך בעניין זה נזכרתי בסיום הסיפור ''תמול שלשום'' של עגנון. כידוע גיבור הסיפור עשה מעשה ליצנות וכתב במכחול צבעים על הכלב את המלים ''כלב משוגע''. בסופו של דבר הכלב הזה נדבק כנראה בכלבת, נשך רבים בירושלים, וגרם למותם ובהם גם למותו של הגיבור בייסורים. על רגע מותו של הגיבור כותב עגנון שהוא (ציטוט ממהזיכרון) ''החזיר את נשמתו לאלוהים, שאצלו אין צחוק ואין קלות ראש''. הסיבה שנזכרתי בכך היא שנראה שאתה משחק כאן תפקיד של איזה אלוהים רציני שלא מוכן לחייך לנוכח מעשה כל כך חמור, שלי הוא נראה משום מה משעשע. אבל כיוון שזה כל כך חשוב לך, יהפוך גרגמל (אני מוכרח פעם אחרונה) בכתיבתי החל מרגע זה שוב ל''המפכ''ל''. |
|
||||
|
||||
חן חן. ובבנין ציון ננוחם. |
|
||||
|
||||
כך הגיב דיין על מותו של נאצר. |
|
||||
|
||||
אז אתה טוען שזו קלישאה שנס ליחה? |
|
||||
|
||||
לא ניסיתי לטעון כאן משהו. אני חושב שכוונתו של דיין הייתה שעבורנו אירוע מותו של נאצר אינו אסון כל כך גדול. |
|
||||
|
||||
ולמען השלמות אצטט את המשפט המדויק מתוך "תמול שלשום": ולבסוף פלט את נפשו הכואבת והשיב רוחו לאלקי הרוחות שאין לפניו לא צחוק ולא קלות ראש. |
|
||||
|
||||
יש לי השערה מושכלת שזה לא המשפט קמדויה. |
|
||||
|
||||
את המשפט בגרסתו האחרונה העתקתי מהספר, שנזכרתי שהוא נמצא בביתי. קשה לי להאמין שיש עוד גרסה כי עגנון כתב בעברית ולא מדובר בתרגום. |
|
||||
|
||||
המשפט הזה ככתבו וכלשונו אות באות מופיע במהדורה שברשותי, הוצאת שוקן משנת 1993. |
|
||||
|
||||
אצלי זה גם הוצאת שוקן אבל 1959 מהדורה שמינית. |
|
||||
|
||||
ייתכן והאינטרנט הטעה אותי, ושלח אותי לאתר הלא אמין הזה: <דיון 1897 |
|
||||
|
||||
ספציפית שם פסקה שלישית במאמר, מתחת לתמונה. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |