בתשובה לנדב, 17/12/17 17:13
 |
|
 |
||
|
||||
 |
התשובה התמציתית היא שביהמש קבע שאם התקנון נוגד את חוק החוזים, חוק החוזים יגבר. ובפירוט: (מתוך הכתבה המקושרת) ציטוט מהפסיקה: "אין זה סביר, שכל התנאים, ללא יוצא מן הכלל, הם יסודיים וניתן לבטל את החוזה מיידית, בגין כל הפרה. שימוש רחב בכוח שמעניק סעיף 14 לפייסבוק, המאפשר לה לסגור דפים, באופן חד צדדי וללא משלוח התראה, גם ימנע בירור אמיתי ומעמיק של הפרת החוזה הנטענת, הדורש תקשורת בין פייסבוק לבין המשתמשים, עוד קודם לסגירת הדף". "בית המשפט המחוזי קבע שלמשתמשים בפייסבוק יש זכויות, ופייסבוק לא יכולה להתנהג אליהם כאילו הם סחורה", הדגיש גיא אופיר, עורך הדינם של בני הזוג בנטוב-לן. עו"ד אופיר הסביר ל"הארץ" שהשופט קבע כי אם התקנון נוגד את חוק החוזים, חוק החוזים יגבר ולא מתקבל על הדעת כי כל הפרה סתמית של סעיף בתקנון תצדיק סנקציות דרקוניות, כפי שהופעלו נגד לן. במילים אחרות, הבהיר, "אם אתה מאחר שתי דקות לעבודה זאת לא סיבה לזרוק אותך מהעבודה. אם מישהו עשה קצת רעש, זאת לא סיבה לזרוק אותו מהדירה". פייסבוק צריכה להזהיר קודם כל, ורק אם מישהו התעלם מהאזהרות, יש לה עילה לסגירת העמוד, הסביר אופיר. "בוודאי כאשר מדובר בהפרות שהן לא קיצוניות". "הם מעולם לא הזהירו את אבי לן ולא אמרו לו להפסיק", הוא הדגיש. "הם הזהירו אותו על הפרת זכויות יוצרים, לא על הפרסום". |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם אלה הנימוקים, זה פתח לתביעה ייצוגית ענקית של כל מי שחשבונו נחסם ללא אזהרה או התרעה, אחרי שכתב בסטטוס אצלו מילה מסוימת. יש כנראה מאות כאלה בישראל, לכל הפחות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אבל. הפיצוי הוא בגין נזקים שנגרמו ל''סטטוסים מצייצים''. זהו דף שהיו לו הכנסות וקל להוכיח שהיה נזק כלכלי. לא בטוח שקל להוכיח נזק כזה לרוב הדפים האלו שנחסמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל ההכנסות שהיו אינן לגיטימיות - זה כל העניין לא? שלן לקח כסף באופן שנוגד את התקנון? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא היה כתוב איך הפיצויים חושבו.. אני מניח שעל סמך נזיקין לגיטימי, אבל אין לי מושג | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אלע''ד אבל נדמה לי שמחשבים גם את ההכנסות שהיו יכולות להיות לו לולא הדף נסגר - מהרצאות, מייעוץ, מכירת תוכן וכולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נאמר במפורש שבמקרה הזה *אין* פיצוי על הנזקים. פייסבוק חויבה רק בהוצאות המשפטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עם פגיעה בשמו הטוב של אדם?1 ופגיעה ביכולת לשווק דרך פייסבוק? (יש עצמאים קטנים שפייסבוק הוא הדרך העיקרית שלהם להגיע ללקוחות). 1 היו מקרים שבהם נודע שמישהו נחסם בגלל שכתב קללה מסוימת או ביטוי גזעני, אבל בדיעבד הסתבר שהוא כתב זאת במסגרת פוסט שיצא בדיוק נגד השימוש באותה קללה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שיוכיח את זה, ברור שיש לו קייס. אני רק אומר שלסטטוסים מצייצים היה יותר קל להוכיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
""אין זה סביר, שכל התנאים, ללא יוצא מן הכלל, הם יסודיים וניתן לבטל את החוזה מיידית," טוב, אני חושב שזה בהחלט סביר, להיפך - זה מאד לא סביר להתערב בגסות כזאת במדיניות של עסק פרטי. על אחת כמה וכמה כשה"לקוח", לן, מעולם לא שילם לפייסבוק פרוטה על השימוש בפלטפורמה שהם הקימו. זה מאד לא סביר מצד בית המשפט לקבוע אילו הפרות הן חמורות ואילו לא. אני בהחלט מבין את המדיניות הנוקשה של פייסבוק - הרי עבירות כאלה מאד קשות לאיתור (לן נתפס מפני שהוא ממש פרסם מחירון ברשת, השתין מהמקפצה מה שנקרא) - לכן העונש חייב להיות דרקוני כדי להרתיע. אחרת אנשים לא יפחדו להפר את החוקים, כשהם יודעים ש"במקסימום יזהירו אותי". לפטר אדם כי הוא אחר בשתי דקות לעבודה? אם זה סביר או לא אני לא יודע, אני כן יודע שזה נתון לשיקול דעת הבוס ואין מקום לביות המשפט להתערב. אבל אני אשמח אם מישהו יסביר - מהו סעיף 14 לחוק החוזים ואיך בדיוק הוא רלוונטי כאן? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קישור לסעיף (מתוך ספר החוקים הישראלי בוויקיספר) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרוצדורה המשפטית/חוקית לא כל כך מעניינת אותי.. אבל כן מעניין אותי מה אתה חושב שראוי שיהיה. האם הנושא העקרוני שמפריע לך הוא ההתערבות של המדינה? בוא ניקח דוגמא קצת יותר פשוטה מפייסבוק, למשל הבוס שפיטר עובדת כי היא איחרה ב 2 דקות. האם אתה מסכים שזה התנהגות לא ראויה ואתה לא היית מתנהג ככה? אבל פשוט חושב שאסור למדינה להתערב כי היא חורגת מתפקידה? או שזה לא נושא עקרוני אלא עניין של מידה. כלומר יש דברים שהמדינה צריכה להתערב בהם - נגיד הלנת שכר - אבל הפיטורים האלה, זה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפטר עובד שאיחר בשתי דקות זה מעשה קשה (אם הייתי עושה את זה או לא פחות רלוונטי כי אני לא מבין דבר בניהול). אבל זה חוקי לגמרי וצריך להיות נתון לשיקול דעת הבוס. להלין שכר זה לא חוקי וזה משהו אחר לגמרי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל מעניין אותי מה, לדעתך, ראוי שיהיה החוק ולא מה החוק בפועל. זה שאסור לפעול כנגד החוק זה טריוויאלי. האם ראוי שהמדינה תתערב במקרה של הלנת שכר? ( ולא משנה מה המנגנון, חוק, קנס, תלונה במשטרה, מה שצריך). האם ראוי שהמדינה תתערב במקרה של פיטור עובד שאיחר ב 2 דקות? ובשני המקרים, למה. מה העקרון שעל פיו צריכה המדינה להתערב או שלא להתערב. התרוץ של לא מבין בניהול לא נשמע לי רלוונטי, כי זה קלף שאפשר להשתמש בו לכל דבר. אתה חולק על הפסיקה של השופט.. האם אתה מבין בחוקי חוזים? : -) לצורך הדיון, דמיין שמפטרים אותך או שמלינים את השכר שלך - ושאתה יודע שזה לא צודק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שלמנהל צריך להנתן מלוא שיקול הדעת בשאלה איזה עובדים לשכור ומה בדיוק מצדיק פיטורים. ה''לא מבין בניהול'' היה כדי להדגיש שלפטר עובד שאיחר בשתי דקות אולי עשוי להראות קשה, אבל יכול להיות שאם הייתי מתנסה בניהול הייתי מגלה שהדרך היחידה להחזיק חברה מתפקדת היא לדרוש מהעובדים משמעת צבאית בלתי מתפשרת, אחרת החברה שלך תשקע - ואם זה המצב, לפטר עובד כזה זה הכרחי. כמו כן - לעסק פרטי צריכה להיות הזכות המלאה לקבוע עם מי לעשות עסקים ובאילו תנאים להחליט שאדם מסויים אינו רצוי בעסק. הלנת שכר זה משהו אחר לגמרי - כאן מישהו בעצם מחזיק כסף שמגיע לך בדין עבור עבודתך, זה כמעט כמו גנבה, בוודאי שראוי שהמדינה תתערב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה מגיע לך בדין? אם איחרת ב 2 דקות, אני אדחה לך את המשכורת ביומיים. או שאתן לך קנס של 500 שקל על כל דקת איחור. ואני אעשה את זה כי הדרך היחידה להחזיק חברה היא מה שאמרת. למעשה מנהל כזה שמלין שכר בתור עונש על איחור הוא הרבה יותר טוב מהמנהל שאתה מתאר. כי גם הוא לא מבזבז לחברה משאבים פיצויי פיטורין ושכירת עובדים חדשים, והוא גם פוגע פחות בעובד. אז באיזו זכות המדינה מתערבת ולוקחת כלי חיוני כמו הלנת שכר. אף מנהל לא רוצה מלכתחילה להלין שכר או לפטר עובדים באופן אכזרי וכו. פשוט מתישהו יש נסיבות. ומצד שני, של העובד, מגיע לו יחס הוגן. יחס הוגן זה גם שישלמו לו בזמן אבל גם שלא יפטרו אותו באופן בלתי צודק - למשל כי הוא במילואים או בהריון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב לא גנבה ולא נעליים. נכתוב בחוזה שמותר למנהל לקנוס את העובד על כל הפרה, יש סעיף דומה מאד בחוזה שכירות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך: לא גנבה אלא עשקה? חוזה אינו תקף רק בגלל ששני הצדדים הסכימו עליו. אנחנו רוצים שהמדינה תאכוף את החוזים והיא החליטה שהיא לא אוכפת כל חוזה אלא רק חוזה שהיא מחשיבה כחוקי (ר' חוק החוזים). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חשבתי שאתה מתכוון הלנת שכר בניגוד לחוזה, בקטע של ''הגיע העשירי ואין לי כסף לשלם לך משכורת'' כמו שקורה מדי פעם בארץ... אתה מתכוון להלנת שכר בתור עונש באופן שמעוגן בחוזה. כאן השאלה היא האם חוזה כזה צריך להיות חוקי. אבל השאלה הזאת מתרחקת מהנושא הנוכחי. החוזה שלן חתם עליו מול פייסבוק הוא חוזה סביר בהחלט, ואני חושב שיש לה זכות להגיב בעונש מיידי ולא להסתפק בהזהרה (כי שוב, אלו עבירות שמאד קשה לגלות, אז העונש צריך להיות חריף). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבתי לך שמה שמעניין אותי הוא מה ראוי שיהיה החוק ולא מה החוק בפועל. אני אחדד שוב: זה שאסור לפעול בניגוד לחוק זה טריוויאלי. וגם זה שאסור לפעול בניגוד לחוזה זה טריוויאלי. השאלה המעניינת מבחינתי היא מה ראוי. ואני רוצה לשמוע את דעתך מה ראוי.. נניח שאתה כותב את החוק, האם ראוי לאפשר למעסיק להלין את השכר או לפטר ללא התראה ומכל סיבה שעולה על דעתו (כל עוד זה לא בניגוד לחוזה). כמו שכתבתי אני מתחבר לדוגמא של המנהל עם משמעת הברזל. החופש הזה עשוי להועיל למעסיק ולפעמים החופש הזה חיוני, עד כדי כך שמעסיקים מפירים את החוק לפעמים. דעתי היא כזו: זה שמשהו עשוי להועיל למעסיק (ואפילו חיוני מבחינתו) לא אומר בהכרח שאנחנו כחברה צריכים להתיר את זה. לדוגמא, אני רוצה לאסור על מעסיקים להלין שכר. ולחייב אותם לתנאי בטיחות מינימליים (ושוב אני מזכיר.. אפילו אם החוזה שהוא חתם עם העובד כן מתיר לו הלנת שכר או בטיחות גרועה). זה מספיק חשוב כדי לוותר לגמרי על כל עסק שלא מסוגל לעמוד בתנאים האלו. ומה דעתך? אחרי שנסכים או לא נסכים על העקרון של ראוי או לא להטיל מגבלות על מעסיק (כלומר ראוי או לא להטיל מגבלות על חוזים בין שני אנשים ומתי), יהיה אפשר לדבר על פייסבוק.. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא כל כך. אם אתה מנהל מקום עבודה שהדרך היחידה לנהל אותו היא הקפדה על הדקה, תפטר את העובד, הוא ימצא לו מקום עבודה גמיש יותר, ואתה תשכור את העובד הפרוסי הפדנט שיגיע פונקט על הדקה. אם אתה קונס עובד - אתה פשוטו כמשמעו - גונב. _____________ אגב, יש עסקים שאשכרה מבוססים על זה, כפי שהתפרסם בזמנו שקבלנים נותנים הצעות מחיר מפסידניות (פחות משכר מינימום X מספר עובדים), ובעצם משלימים את הרווח מקנסות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש דיסוננס גדול בין העיקרון הנכון של בית המשפט שמתערב בחוזה מקפח לבין המקרה הספציפי בו התובע נראה לעינינו הבלתי מזויינות כעבריין לא פחות מהנתבע | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אוקי, אז זה מקרה כמו המאבק של לארי פלינט. לא בדיוק לוחם הצדק שהיית רוצה לראות.. אבל עדיין הנקודה העקרונית חשובה ומעניינת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים. דוגמה מצוינת | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |