בתשובה לג. שמעון, 14/05/02 1:05
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני חוזר שוב. לא ניסיתי כלל להראות שיש דמיון בין שתי התקופות, אלא לערער על תקפותה של צורת העלאת טיעון מסויימת בויכוח. מבחינתי יכולתי להשוות את מצבנו גם למצב שבו קבוצת מטיילים בספארי צריכה לעמוד בפני להקת אריות שמבקשת להתקיפם. ולכן לא בקשתי שתשווה שוב בין שתי התקופות אלא באמת שתנסה לבחון כיצד היית עונה על השאלה שהצגתי, מבלי לנסות להשוות את תקופת שנות החמישים שבה הייתה נשאלת השאלה הזאת, לאיזו שהיא תקופה אחרת, בודאי לא לתקופה עתידית שאיש לא ידע אז כיצד תיראה. מצב מדינת ישראל היה אז לא טוב. לא היה שלום. מהרבה בחינות מצבנו היה אז רע ממצבנו היום. בא מישהו שחושב שאפשר לשפר את המצב בעזרת ויתור על שטחים. חושב שיש לו דרך להביא שלום. הוא טוען: לנו יש אופק מדיני. מה האופק המדיני שלך ? כיצד היית משיב ? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפני מספר ימים קרה לי דבר דומה, מכוניתי נתקעה באמצע הדרך בשדרות בן גוריון כיוון שרצועת האלטרנטור ניקרע ולא טרחתי לתקנה עד שהמצבר נפרק לחלוטין. עמדתי לי בתא הטלפון הציבורי וביקשתי משכני ירמיהו גונקל שהוא מבין גדול במכוניות ותמיד יש לו איזו מכונית מפורקת בהישג יד, שיגיע עם רצועה מתאימה וכבלים להנעה. לאחר שסיימתי את השיחה, ניגשה אלי בחורה ואמרה לי "לי יש גלגל רזרבי, איפה הגלגל הרזרבי שלך?". האמת היא שהייתי המום מעולם לא פנתה אלי בחורה מיוזמתה (למעט קריאות כמו "קישטה", "לך מפה", "יא מכוער" וכיוצ"ב). אולם באותו ערב, כשישבתי לי נינוח מול הטלויזיה וצפיתי בתוכנית האהובה עלי, לחיי האהבה הטרידה אותי השאלה שלה ותמהתי, באיזה הקשר אוכל לספר עליה לקוראי האייל היקרים לי עד מאוד. והנה ההקשר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איזה יופי! בדיוק היום בבוקר אני נכנס למכוניתי, מצמיד את "הדבר הזה" של ההמוביליזר, מנסה להתניע, ו... גורנישט! אין צליל ואין עונה!? הבעיה החמירה, שכן נסיון ההתנעה הכושל העביר את ההמוביליזר למצב כזה שלא אפשר לי להצמיד את "הדבר הזה", ולנסות שוב להתניע. פתחתי את מכסה המנוע, ניתקתי את המצבר, חיברתי שוב, וההמובילייזר שוב הבהב כתמול שלשום. ניסיתי שוב להניע ו... גורנישט... לאחר מספר נסיונות כושלים, החלטתי להניע בדחיפה. הנעתי ונסעתי. עם הגיעי למקום חפצי, כיביתי מנוע, ונסיתי להניע ו... הללויה! 1. האם העובדה שהצלחתי להניע לאחר הנסיעה מעידה על כך שהאלטרנטור שלי מתפקד כראוי? 2. האם המצבר שלי גוסס? הדבר קצת מוזר בעיני שכן מצבר הVOLTA(פה קבור הכלב?) שלי משרת אותי רק כשנה וחצי. 3. איך קוראים ל"דבר הזה" בעיברית או בלועזית? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלטרנטור הוא רכיב שמנצל את סיבוב המנוע להפעלת דינמו שמטעין מחדש את המצבר. במקרה שהאלטרנטור לא עובד, המצבר לא נטען מחדש. אין לכך השפעה מידית אולם כעבר זמן מה, המצבר ייגמר והרכב יסרב להתניע. במקרה שהאלטרנטור לא עובד, אמורה לדלוק נורת חיווי בצורת מצבר בלוח השעונים (זו שנדלקת לשניה בזמן ההתנעה). מכונית הפורד פיאסטה שלי דורשת המחלפת מצבר בערך כל 23 חודשים (אני יודע זאת מכיוון שמצבר מגיע עם אחריות של 22 חודשים, שתמיד פגה זמן קצר לפני שהמצבר שלי שובק) כך שהעובדה שהמצבר שלך משרת אותך רק שנה ומחצה אינה אומרת דבר. אין לי מושג איך קוראים לדבר הזה (אולי צ'ופצ'יק) ומעולם לא הייתה לי מכונית עם משבת מנוע ומי שיגנוב את הפיאסטה שלי, מגיע לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דוב, אחלק את תשובתי ל-3 ואודה לך אם תגיב על חלקיה אחת לאחת. א. אני הבנתי שאתה מעלה במאמרך את התקופה שלפני 67 כדי להסיק מסקנה כלשהי מההשוואה בין שתי התקופות (או לפחות כדי לנצל את ההשוואה כמקפצה רטורית לחיזוק טיעונך). אם מהשוואה כזו, לדבריך, לא ניתן ללמוד כלום לעניין העקרוני שחשוב לך באמת, מדוע בכלל נדרשת במאמר למסע הזה בזמן? ב. דומני שאתה החמצת את תשובתי שהתמצתה במשפט: אנו חיים במציאויות קונקרטיות ולא במציאויות עקרוניות. לשיטתי איני יכול לענות על שאלתך במנותק מכל הקשר של מצב פוליטי-מדיני. מתן תשובות עקרוניות תלושות מנסיבות קונקרטיות אולי מתאימות לחברי מרכז הליכוד, אבל לא לי. ג. ולעניין השימוש בביטוי "אופק מדיני" גם אני איני מסמפט אותו, ואיני משתמש בו, אם כי אני מבין את "התועלת הפרקטית" שבו לפוליטיקאים מהמרכז-שמאל. אין להם פתרון אמיתי סופי לבעיית הסכסוך. תהליך אוסלו מת ובמתכונתו הקודמת לא ישוקם עוד שנים רבות. להערכתי גם ב"עבודה" אין מתכוונים לתת שטחים בעתיד הנראה לעין. אך אין הם יכולים לחיות גם עם "ואקום מדיני" כמו חלקים בימין, ולכן הם בעד עשיית דבר מה שלפחות מצייץ כמו מו"מ לשלום. היות שמשלים חביבים עליך אנסה להבהיר את ההבדל הפסיכולוגי בינך לבין המפא"ניקים במשל: שתי צפרדעים נפלו כל אחת לכד עמוק שיש בו שמנת. האחת אמרה אין פתרון, אין סיכוי לצאת מהכד הזה, ואילו השניה החלה להכות ולבטוש ברגליה עוד ועוד. הצפרדע הראשונה אכן טבעה ומתה, אך בכד השני, כך התברר, אחרי בטישה ממושכת, הפכה השמנת לחמאה; והצפרדע השניה משחשה קרקע מוצקת מתחת רגליה דלגה החוצה בחדווה. ובכן דוב, מבחינת המפא"ניקים, אותה בטישה חסרת תוחלת לכאורה הקרויה "אופק מדיני", כל אותם טנט שמנט, מיצ'ל שמיצ'ל, היא עשייה, שגם אם היא נראית נואשת וחסרת תכלית אמיתיתיכולה בסופו של דבר להביא לאיזושהי פריצת דרך מדינית. נ.ב. דוב, שים לב, שלו היינו מחליפים במשל את השמנת בשמן שחור כמו נפט גולמי, שאינו מתמצק בבטישה, גם הצפרדע השניה לא היתה ניצלת. אפילו במשלים הנסיבות הקונקרטיות משחקות תפקיד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפני כשבועיים ערכתי ניסוי כזה. זרקתי צפרדע לתוך גביע של לבן וציפיתי לאחת משתי התוצאות שהוזכרו במשל. הצפרדע תתבע או שתבטוש ברגליה עד שהאשל יהפך למרגרינה. למרבה האכזבה הצפרדע פשוט עשתה ברבפ, יצאה מהגביע בקפיצה ועשתה לי כתם על השטיח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם הצפרדע תתבע, אתה תהיה בצרות כאלה שלעומתן הכתם על השטיח יחוויר עוד יותר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשלון הניסוי שלך נובע, כמובן, מהגדרה לא נכונה של מטרותיו. לא ניתן לקבל מרגרינה על ידי בטישה בחלב, לכל היותר ניתן לקבל כך חמאה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למי שטרם שם לב, לפופק יש קיבעון מסויים למרגרינה (ולבית שמש). אנחנו מגלים הבנה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש לי עוד עשרות רק שהשניים הללו נוטים לצוף על פני השטח. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם פנית לוועדה וקיבלת את האישורים המתאימים בטרם עריכת הניסוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כיוון שלא מדובר בניסוי רפואי אלא ניסוי ספרותי פניתי לועדה שעוסקת באישור עריכת ניסויים ספרותיים בבעלי חיים. משלא מצאתי ועדה כזו הקמתי אותה במו ידי והיא אישרה את הניסוי. ככה זה הולך לא? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. אני אמנם חוזר על עצמי, אך אך זה כל מה שאני יכול לעשות. מה שניסיתי להראות הוא שכאשר יש מישהו ש"יש לו אופק מדיני" (בעברית: הוא מוכן להציע שטחים תמורת שלום), ומישהו אחר שאין לו "אופק מדיני", כלומר אינו מוכן, לא נובע מכך מתוך הגדרה שדרכו של הראשון היא הנכונה. לא די לומר "אין לך אופק מדיני" אלא גם להסביר מדוע העובדה הזאת חשובה. במאמר זה לא ניסיתי להראות שהדרך האחרת היא הנכונה אלא רק לפסול את הטיעון הזה כשהוא בא ללא תמיכה נוספת. הבאתי את הדוגמה מהעבר כדי להראות מקרה שבו מוסכם על רובנו שזה שאין לו "אופק מדיני" דווקא הוא הצודק. ב. את השאלה שאלתי מבלי שאמרתי מה יהיו מסקנותי מהתשובה שאקבל לגבי תקופתנו. כדי להבהיר את עמדתי היה חשוב לי לקבל תשובה במנותק לקשר לעכשיו. לאחר שהייתי מקבל תשובה הייתי מקשר לתקופתנו, אבל אין שום צורך לנחש מה הייתי אומר ולכן לפסול את השאלה. והמקרה שהבאתי אינו מקרה מהמאדים שאינו יכול לקרות. מאד מעשי ומציאותי לחשוב שמישהו אז היה טוען טיעון כזה ושואל מה האופק המדיני. איני מבין כלל מה הקושי לענות. אני הייתי עונה. (בעצם את תשובתי כתבתי במאמר עצמו.) ג. בסדר. זו עמדתם וזה לגיטי אבל אינו בסתירה למה שניסיתי לטעון. לגבי המשל, חשוב היה להביא עוד אפשרות חשובה: הבוטשת אבדה את כוחותיה וטבעה לאחר שאפסו כוחתיה וחברתה שמרה על כוחותיה זמן רב יותר עד שהגיע איזה חובב צפרדעים (לא כמאכל), וחילצה משם. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |