בתשובה לסמילי, 12/05/02 13:35
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי שטוען ששמאלני התקשורת והאקדמיה כפרופ' זאב שטרנהל וכעיתונאי גדעון לוי הם בנגוריוניסטים אינו מכיר את בן גוריון. בסוף שנות השלושים טען בן גוריון שאסור ליהודים לוותר על שום שטח שבין הים לירדן ואחרי מלחמת ששת הימים הוא היה בעד הריסת חומות ירושלים העתיקה במובן הפיסי. בן גוריון השלים עם חלוקת ארץ ישראל ב-1947 משום שהעריך שאין בידי היהודים כוח להכריע בשדה הקרב את הצבאות הערבים. ויחד עם זאת נקט באסטרטגיה של "ארץ ישראל השלמה בשלבים". ואכן כבר במלחמת העצמאות הוא סיפח שטחים שהוקצו לפלסטינים על ידי או"ם: הגליל המערבי לדוגמא. זה רק על קצה המזלג. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ובנוסף לכך, מי שטוען ש"שמאלני התקשורת והאקדמיה" כפרופ' זאב שטרנהל וכעיתונאי גדעון לוי הם סטליניסטים אינו מכיר את סטלין. בן גוריון הוא *בדיוק* מנהיג השמאלנים עליהם דיבר מיכאל (תגובה 68768). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר ברקע של גישה אינדוקטרינארית מוקצנת, שבמסגרתה, כקול ראשון דומיננטי, צץ גם המנהיג הפרגמטי כביכול, הגוער בקריצה בנעריו הסוררים, ומחזירם כביכול לתלם. עם זאת,התשתית האינדוקטרינארית עשוייה להתפרץ ביד ברזל גודמת ואלימינטיבית (מקצצת "ראשים"), ברגעים מכריעים, לפי מיטב הלהט של רובספייר וסאן ז'יסט, רק שהגיליוטינות עברו שינוי צורה מאז (ולא תמיד). מדובר, איך נאמר, במוסיקה רב-קולית, בסימפוניות הפתעות וטילטולים בלתי גמורות ופתוחות קצה (open ended ) בהן התושייה ההרסנית/גמזנית ומטעני השנאה, החרוף, ומה שמעבר לכך עשויים להיות לא מבוטלים. רק, מה לעשות, מטעני הרסנות אינם מצמיחים פרי (ראה "משל יותם" הנפלא). ופירות קוצניים או באושים יצמיחו רק פירור והרס הריקמה החברתית העדינה והמורכבת. זאת כשברקע מרחפת רוח הבלהות של ציניות ללא תקנה הממיתה כל דבר חי, ורטוריקת שגב חגיגית ומוסרנית המכסה עליה, ההופכת יותר ויותר צפידה והרמטית עם גבור הסאוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הבנתי למה בדיוק אתה מתיחס, אבל האם אתה משווה בין בן דוריון לרובספייר וסאן ז'יסט? על סמך מה? ומה המטאפורה לגליוטינה (גזירת מאמרים = גזירת ראשים)? האם אתה אומר שהשמאל הישראלי לא "הצמיח פרי"? אתה רציני? אתה באמת רוצה לעשות "השוואת פירות"? אגב, מנהיגים "פרגמטיים כביכול, הגוערים בקריצה בנעריהם הסוררים", היו ויש גם בימין, (בגין, שמיר, נתניהו, שרון), מה מונע מהם להיות מקבילה לרובספייר וסאן ז'יסט? למה דווקא הם הצליחו להצמיח פירות כל כך מתוקים (ומה הפירות האלה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מעריכים את בן גוריון ומפעלו. אך כבר אמר מישהו ש"הזקן הלך לנוח, ומטופליו מסתובבים ללא טיפול הולם". האם השמאל ההיסטורי, שמפעליו כבירים, הולך מזה שנים רבות ומתקרנף? האם תפקידו ההיסטורי מתקרב לסיומו? תלוי. ראה את משאו של יצחק בן אהרון ב- "עוז לתמורה בטרם פורענות" מלפני קרוב ל-30 שנה, אליהם התייחסתי בתגובה או שתיים. האם הוטתה אוזן לזעקת השבר, או שהדברים שימשו כעלה תאנה לערוות הצטפדות הולכת וגוברת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם השמאל ההיסטורי, שמפעליו כבירים, הולך מזה שנים רבות ומתקרנף? האם תפקידו ההיסטורי מתקרב לסיומו? תלוי." ומה יעשה מחנה שמפעליו פחות כבירים, תהליך ההתקרנפות שלו מואץ בהרבה, ותפקידו ההיסטורי לא ברור אפילו לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקבע: "בלי חרות..." ובמקביל העניק עבודה רק לבעלי הכרטיס האדום של ההסתדרות הכללית הוא רובספייר מודרני, או נכון יותר - בולשביסטי. הגליוטינה של בן גוריון היתה דחיקת אנשי הימין ובייחוד אנשי אצ"ל לשעבר מן הממסד הממלכתי שהם הקריבו את עצמם כדי לכוננו. בן גוריון לא היה זקוק לגליוטינה כרובספייר, כי הוא שלט באמצעות הממשלה וההסתדרות במקומות העבודה וקבע מי לרווחה ומי למחסור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם "בן גוריון ... שלט באמצעות הממשלה וההסתדרות במקומות העבודה וקבע מי לרווחה ומי למחסור", וגם "העניק עבודה רק לבעלי הכרטיס האדום של ההסתדרות הכללית" תחת הסיסמא "בלי חרות ובלי מק"י" (כן, זה ההמשך, רק למקרה ששכחת), איך בדיוק השטלתו נציגי האן. קא. וה. דה. הסופר מתוחכמים (כל כך מתוחכמים, שהאימפריה שהם הקימו נפלה לאחר פחות ממאה שנה) על האקדמיה והתקשורת הישראלית (תגובה 69370). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא טענתי שהאן. קה. וה. דה. השתלט על האקדמיה ועל התקשורת בישראל, ובודאי לא באופן ישיר ובוודאי לא כמו בן גוריון. הארגון החשאי הסובייטי פעל לקדם בכל העולם המערבי וגם בישראל עמדות שיפוררו את החברות המערביות. הוא עשה זאת בדרך של החדרת סוכנים ישירים, בדרך של מימון פעולות, ובדרך של מימון שהיית סטודנטים באוניברסיטאות בברית המועצות ובדרך של ארגון כנסים בינלואמיים ומימון המשתתפים. הצלחת הארגון החשאי הסובייטי היתה מוגבלת גם בברית המועצות גופה וגם במדינות המערב. יחד עם זאת גם ההצלחה המוגבלת השפיעה מאוד על התרבות בכל מדינות המערב וגם בישראל. אם המקרה הישראלי מטריד אותך שהרי אתה וחבריך חלק מתוצריו, קח את המקרה הצרפתי. על ידי הפיכתו של זאן פול סארטר לאוהד ברית המועצות, ולא רק הוא, היא השפיעה מאוד על התרבות בצרפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת "דרך האקדמיה והתקשורת השיגו שליטי ברית המועצות שליטה בערכים ובתודעה של חלקים גדולים של הציבור" (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=978&rep=69...), ואילו עכשיו אתה טוען ש"מעולם לא טענתי שהאן. קה. וה. דה. השתלט על האקדמיה ועל התקשורת בישראל", אז מה נכון? הצלחה מוגבלת זה אמירה בלשון המעטה, למעשה מדובר בכשלון חרוץ (כך נפלה לה עוד תיאורית קונספירציה). השפעה על תרבות המערב הייתה גם לגינגס חאן, ככה זה הטבע האנושי, מושפע מעברו. גם אתה, בדיוק כמוני, חלק מתוצריו של המקרה הישראלי. מה שמטריד אותי הוא הנסיון (הכושל) לנסות להציג את המדינה (ולמעשה, כל מדינה דמוקרטית) כמי שנתונה תחת שליטה של גורמים עלומים (אם זה השמאל, היהודים ו/או הבונים החופשיים). מעבר לחוסר הרציונליות ברעיון הזה (מי ראש ממשלת ישראל? מי שר האוצר? מי הרמטכ"ל? למי יש רוב בכנסת? ואיך היה המצב בשלושים השנים האחרונות?), הוא גורר אי לקיחת אחריות על מחדלים (שים לב שהאשמים במצב כלכלי רע זה תמיד ממשלת השמאל האחרונה, ואילו האחריות למצב טוב נופלת על ממשלת הימין האחרונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה שהדבר מטריד אותך איננו אומר שאין הדבר נכון. ב. בוודאי שאני חלק מן המקרה הישראלי, ולא מקרה סתם, אלא חבר לשעבר באליטה בגלל גורמים משפחתיים וביוגרפיים, שהגיע לדביר, ראה מה מצוי שם וצעק המלך הוא עירום. ולכן "על כולנו במחיר החיים לשלם/על מעט הדבש הטעום" (דודתי, רחל המשוררת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון, אז? ב. אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה שהדבר מטריד אותך איננו אומר שאין הדבר נכון'' אבל זה לא אומר שהוא נכון מאידך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, איך זה מוכיח את קיומה של קונספירציה שמאלנית? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונאי גדעון לוי, מה לעשות, ממש לא משקף את מרבית העיתונאים. אם זו ''השתלטות'' (עיתונאי אחד שממודר לטור שבועי בעיתון עם התפוצה הנמוכה ביותר מבין העיתונים הכלליים), יש לקומוניסטים עוד הרבה ללמוד... אודות האקדמיה, אמנם יש נטייה לשמאל, אבל השמאל הזה רחוק מאוד מהקומוניזם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאלה איננה האם זאב שטרנהל ובתו יעל, או האם גדעון לוי, גדעון סמט רון מיימברג או אנשי האקדמיה שחתמו על עצומה להחרים את האקדמיה הישראלית ולא להעניק לה קרנות מחקר הם קומוניסטים. בוודאי שאין הם קומוניסטים מודעים, לפחות רובם, וגם אלברנט אינשטיין לא היה קומוניסט. הפרובוקציה הסובייטית נתקלה בנוגדנים מקזזים ומנטרלים, חלקם ברוטליים כמו מק-קארתי, אדגר הובר, איסר הראל, העקרון הבנגוריוניסטי "בלי חרות ובלי מק"י והגרוש מהקיבוצים, ורובם מעודנים יותר. השאלה היא האם החתרנות הסובייטית, שפעלה בתחכום רב במשך עשרות שנים, הצליחה לעוות בכיוון שמאלה את תרבותן הפוליטית של המדינות הדמוקרטיות. יש הוכחות רבות שהתשובה היא חיובית. אחד התיעודים, לדוגמא הוא ספרו של פאבל סודופלטוב שהיה סגן ראש מדור חוץ של האן, קא. וו. דה. שם הספר, "ריגול וקרמלין", הוצאת גיאה, מוסקווה,1997. סודופלטוב עסק בחיסולים ובהפעלת סוכנים במערב. הוא כתב בספרו שאינשטיין הופעל על ידי הסוכנים שלו. ומי היו סוכנים אלה: ציונים שמאלנים שהיו לפי סודופלטוב "ידידיו הציונים של אינשטיין". מי שבוחר להתעלם מן החומר הזה, מתוך בורות או בכוונה - יבושם לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הוא על תקפות המכה וביסוסה. אם זה כל מה שיש לך להגיד - יש לך עוד סיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
Actually, it seems that Jedger did suspect Einstein of treason and espionage:
http://slashdot.org/articles/02/05/12/1230237.shtml?... The FBI file: http://foia.fbi.gov/einstein.htm |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה משמעותו של ה"עיוות שמאלה" של תרבותן הפוליטית של המדינות הדמוקרטיות? במה בא הדבר לידי ביטוי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהשתלטות אידיאולוגיה הנוגדת את המציאות ובכך מתמרנת את המערכת למצב של דיסוננס קוגניטיבי. הסכם אוסלו הוא דוגמא קלאסית לכך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואידואולוגית ארץ ישראל השלמה הכרוכה בשליטה על עם אחר, התעלמות מזכויותיו הפוליטיות להגדרה עצמית וגזילת אדמותיו, תוך כדי בידוד בינלאומי (וכמה שאנחנו אוהבים להגיד ולהרגיש שכל העולם נגדנו), הרס הכלכלה הישראלית בגלל השקעות בשטחים והתעלמות מזכויות אדם ואזרח ומצוקת השכבות החלשות, היא לא כזאת? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שליטה על ארץ ישראל השלמה לרבות על האנשים הלא יהודיים החיים בה, ולרבות על הארץ ממזרח לירדן היתה חלק מן הציונות, דהיינו חלק ממאוויי העם היהודי במשך אלפיים שנה. גם האנגלים שולטים על עמים אחרים כגון סקוטים וולשים שלא לדבר על אירים שאינם מאושרים מכך. אותם דברים אמורים בסין, בהודו, בספרד, איפה לא?! זאת התופעה הלאומית המשולבת בציווי הטריטריאלי. היא איננה אידיאולוגיה מלאכותית מנותקת מן המציאות הפוליטית-קיומית של הציוויליזציה הנוכחית (עשרת אלפים שנה). היא משותפת לכל העמים בכל ההיסטוריה עד היום. יש בעיות עם הלאומיות בעיקר כשאחרים ממשמשים את רצונותיהם הלאומיים. הביקורת ההומניסטית שמאלנית על הלאומיות היא או מיזם של יחידים מעטים מאוד בחברה או תוצא של מניפולציה מרכסיסטית סובייטית ופרובוקציה בולשביסטית וימיה כימי התופעה המרכסיסטית - כמאה וחמישים שנה. היא לא היטיבה עם בני אדם ותוצאותיה היו הרסניות בכל מקום שבו היא שלטה. ראה היום את קובה, אחרונת המדיניות ההומנו-קומוניסטיות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל מהותי בין שליטה על אנשים שאינם יהודים לבין שלילה ססיטמטית של זכויות אזרח מציבור שלם על רקע לאומי. הלאומיות לפחות בפורמציה המערב אירופאית שלה בנתה מדינת לאום שהושתתה על ערכי ההשכלה וההומניזים של המאה השמונה עשרה. המכניזים של אזרחות ניתן ללא הבדל של דת גזע ואף לאום, והיהודים היו אולי הראשונים שניצלו את השורות שניפתחו החל מן המאה השמונה עשרה ונטמעו בתוך המבנה החברתי של מדינת הלאום הליברלית (צרפת בריטניה וארה"ב) גם הציונות לפחות עד 67 התבססה על אותה תשתית של מדינת לאום ליברלית שהיתה תוצר של ארגון חברתי וכלכלי קפיטליסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ישראל ספחה את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן ותושביהם קבלו אזרחות ישראלית ומעמדם כמעמד ערביי ארץ ישראל. שאלה אחרת היא האם הם מעוניינים לממש את אזרחותם. אשר ליהודה שומרון ורצועת עזה, קיים ויכוח והבעיה עוד לא נפתרה. מצדדי ארץ ישראל השלמה טוענים שמנקודת מבטם, ערביי אותם אזורים שיבקשו להיות אזרחי מדינת ישראל יקבלו אזרחות. אבל הבעיה האמיתית איננה שלטון על עם זר, שהרי היום איננו שולטים על רוב הפלסטינים אלא ''שלטון'' על אדמה שהפלסטינים טוענים כולה שלי וחלק מן היהודים טוענים כולה שלי. זה מקרה קלאסי של משפט שלמה, אף יותר ממשפט שלמה המקורי. לכן הפתרון ימצא בדרך של פשרה טריטוריאלית. בינתיים הפלסטינים אינם מעונינים בכך באופן קטגורי ועם אנשי ארץ ישראל השלמה ניתן להגיע להסדר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הבעיה האמיתית היא איך לשמר את הסינתזה הציונית הקלאסית של מדינה יהודית דמוקרטית. תגובה ישנה והטענה שאיננו שולטים על רוב האוכלוסיה הפלסטינאית היא בעיתית מפני שרוב רובה של האוכלוסיה הזו נשאר באיזה שהוא מצב לימנלי או בלתי ברור שמאפשר את המשך השליטה האפקטיבית על השטח.גם אם זו לא היתה הכוונה לכך, הסכם אוסלו סגר את הפלסטינאים במובלעות סמי עצמאיות בהן הם תלויים לחלוטין בשלטון הישראלי (ולצערינו הם לא ממש מאוהבים במצב) מצב ה"תושבות" של ערביי מזרח ירושלים (שהתמסד כתוצאה של סירוב פלסטינאי להתאזרח ורצון ישראלי מצד שני שלא לאזרח את התושבים,ומשמעו הוא שהם אינם בעלי אזרחות מלאה הם חסרים את הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת) הוא דוגמא טובה לספקטרום הזה של זכויות אזרח מינוס שמציע הימין הישראלי לגוניו.הבעיה שאחרי יותר משלושים שנה של שלטון צבאי שהפריד וחצץ בין ישראל לבין השטחים (ושמר באופן מלאכותי על הסינתזה היהודית דמוקרטית) קשה להאמין שהן הפלסטינאים והן הישראלים (כל צד מסיבותיו הוא) יהיו מוכנים להוריד את מסך ההפרדה. על מעמדם של תושבי מזרח ירושלים: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רצוי, כמובן, לשמור על הסינטזה הציונית של מדינה יהודית דמוקרטית, אבל עוד יותר רצוי לשמור על עצם קיומה של מדינת ישראל כפי שקבע אפלטון: קודם החיים ואחר כך החיים הטובים. לעתים שמירה על הקיום פוגעת בסינטזות רצויות. הטיעון שלי, לא כימני או שמאלי, לא כאיש ארץ ישראל השלמה או כאיש התהליך המדיני והסכמי אוסלו, אלא כאורי מילשטיין הוא: תנאי הכרחי להשיג את כל הדברים הרצויים גם מימין וגם המשאל, הוא לחולל רפורמה במערכת הביטחון. מערכת זאת היא השרירים של המערכת הפוליטית, דהיינו, של המדינה. כשהשרירים נמצאים בתהליך של ניוון, כל המערכת המשתבשת. זה מצבה של ישראל כיום ולכן דיונים ערכיים הם בבחינת תחינת מים, מעניינת אך בלתי תכליתית , כל עוד לא פתרנו את הבעיה היסודית באמת, שמפניה רוב הישראלים בורחים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עוצמתה של מדינה או של כול ישות חברתית מודרנית נקבע לפי מכלול מורכב מאוד של גורמים שהיכולת למימוש של פוטנציאל צבאי (שמשמעו יצור אלימות מאורגנת) הוא רק אחד מהם.עוצמה תיגזר מתרכובת של מישורים שונים של כוח כלכלי, תרבותי מנטלי,וצבאי שהתלכדותן ביחד והסך הכול הכולל של פעולתן אינו נהיר לנו עד הסוף.(לפחות זו דעתי). העוצמה של המדינה הישראלית לדעתי נשען בראש ובראשונה על יכולתה להקים חברה בעלת תשתית מערבית,ועוצמתה הצבאית נשענה הן אירגונית והן טכנולוגית על הזיקה שלה אל ה''מערב''.אורינטציה מערבית זו לוותה גם בדבק אידיאולוגי, שחלק משורשיו גם הם נטועים בספרה התרבותית של המודרניות או ההשכלה שנבעה מן המהפכות הכוללות שיצרו את העולם המודרני.וזוהי הלאומיות היהודית המודרנית וגירסתה הארץ ישראלית שהיא הציונות. ההשענות על המערב כאופציה מנטלית כוללת החובקת הן את הפאן המטריאלי של הקיום והן את הפאן התרבותי (אולי) שלו ,היו לב התשתית של הסינתזה שבנתה מדינה יהודית דמוקרטית לאורך המאה העשרים בתוך לב העולם המוסלמי.(שלמזלינו אולי נמצא בפאזה חברתית אחרת) המשואה של איכות מול כמות היתה נגזרת של של אותה סינתזה שהינה מעבר לבחירה ערכית המנותקת מן הראליה היומיומית.הסינתזה הזו יצרה את השער להשתתפות מלאה בעולם הטכנולוגי והכלכלי שהוא תוצר של פוסט מלחמת העולם השניה. יכול להיות שימיה של אותה תשתית תרבותית חברתית חלפו ,יכול להיות שזמנה עבר והיא איננה מתפקדת יותר כיום.הקריאה שלך לרפורמה אירגונית כוללת של החברה הישראלית באמצעות מבנה חדש של הויה צבאית היא אולי נסיון לבנות קורקטיבות לאותה סינתזה ולהציל אותה ,ו אולי לשנות אותה מן היסוד. סביר להניח שיש חלקים גדולים בעיקר בצד הדתי שמעולם לא קיבלו אותה והיום אם התחזקות כוחם הם מציעים חלופות יהודיות (ולדוגמא אפי איתם וכן גוש אמונים על שלוחותיו המרובות) אבל בכול מקרה נראה לי שאם יש ברצונה של ישות יהודית לשרוד במזרח התיכון האידיאולוגיה שתישא אותה צריכה לנהל דו שיח מתמיד עם אותה צויליזציה מערבית להיות חלק ממנה ומן הראוי שתלמד מנסיונה של אותה אידיאולגיה ציונית מערבית דמוקרטית שכבר שורדת פה יותר ממאה שנה. והדמוקרטיה לא פחות מן היהדות או הישראליות היא לב ליבה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקבל את כל מה שאתה אומר ואף-על-פי-כן, תנאי הכרחי לכל הסנטזות האלה הוא שנשרוד! כל הסנטזות היהודיות-מערביות שמנית, לא הפיקו אלא מערכת ביטחון פרימיטיבית, אנטי-אינטלקטואלית, שאנשיה לא רק נכשלים בתחום הביטחון אלא גם משתלטים על מגזרים אחרים בחברה והרוסים בה כל חלקה טובה. ועל כך בוכה הנביא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''ככל היהודים מוכן אני להישבע בשמנו ובשם צאצאינו, שלעולם לא נפר שיווי- זכויות זה ולא נעשה נסיון לגירוש או לדיכוי'' (להבדיל מ''שליטה על ארץ ישראל השלמה לרבות על האנשים הלא יהודיים החיים בה, ולרבות על הארץ ממזרח לירדן היתה חלק מן הציונות''). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראה תשובתי להקריבו המקוטב | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, האנגלים שולטים על האירים, הספרדים על הבסקים והסינים על הטיבטים (ההודים לעומת זאת נפרדו מהפקיסטנים ואינם שולטים עליהם). לכולם זה גורם רק צרות, ובמקרה של צפון אירלנד יש נסיון לפשרה. הנסיון ההיסטורי מראה שגם אם היו כמה עמים על אותה כברת ארץ, לא היה מנוס מלהיפרד ולחלק ביניהם את השטח. כך היה בצ'כוסלובקיה, ביוגוסלביה וביוון שם ויתרו התורכים על שליטתם (בלחץ אימפריות מערביות, לפני שהיה קיים הקומוניזם). בנוסף, שליטה על עם אחר גורמת לבעיות נוספות שהצבעתי עליהן, ומונעת את פתרונן מבחינה כספית ואנרגטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מענין איך, באופן דיאלקטי, שמאלנים מביעים דעות ימניות ואפילו ימניות קיצוניות עד כדי ''גזענות'' (ביטוי שאינו מקובל עלי). שהרי מטרתם של לה-פאן וחבריו האירופים היא להפריד בין הצרפתים, האוסטרים האנגלים וכו', לבין ''הזרים'', שהם בני עם אחר או, מדויק יותר לומר - בני תרבות אחרת. לאומיות הוא נושא חלקי בחקר תרבויות ועירוב בין התרבויות. אנשים (וגם בעלי חיים) מפחדים מפני הזר ומעונינים להתרחק ממנו או להרחיק אותו מהם. כל זמן שהפלסטינים והיהודים ''זרים'' זה לזה הם מתקשים לשכון זה בצד זה וזה בתוך זה ואותם דברים אמורים על המרוקאים והצרפתים (מבחינה תרבותית) בצרפת. לא לכל בעיה יש פתרון כאן ועכשיו וזה הליקוי בפילוסופיה העכשוויסטית ובתנועת שלום עכשיו. אבל עכשיו צריך למנוע את השמדתה של מדינת ישראל ולפיכך השיקול הביטחוני-שרידותי (לא הצבאי) הוא בעל עדיפות ראשונה, אף כי לרבים לא נעים להודות בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרדה בין עמים אינה גזענות, אלא להיפך נתינת מרחב לכל עם(בד''כ יותר מצומצם משאיפתו האידיאלית), דבר המונע וממזער חיכוכים ויכול להוביל דווקא לשיתוף פעולה בין עמים. לאומנים שואפים למצב הפוך של מקסימום שטח, גם אם הוא כולל עמים אחרים בו - לדוגמא פולין של פילסודסקי וא''י השלמה. לה-פאן ודומיו לא מתיחסים לסכסוכים לאומיים בין שכנים, אלא למהגרים.(כמו הגישה הגזענית שאנחנו מתיחסים לעובדים הזרים) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הסברך הוא לטעמי רציונליזציה שמאלנית. ובאותו עניין מכיוון אחר, כתב דוסטויבסקי ברומן ''שדים'' שהסוצילסטים (שמאלנים) המדברים גבוהה גבוהה בשם הצדק והשיוויון בין בני אדם דואגים להרוויח הרבה כסף על חשבון אחרים כשהדבר נוגע לעצמם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשאני לא יכול או לא רוצה להתווכח עם טיעון לגופו של ענין, אני מכנה אותו ''תיאוריה שמאלנית'' וסוגר ענין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל לפעמים סגירת העניין היא גם נכונה. וכזה לדעתי הוא המקרה הנוכחי. וחוץ מזה אינך יכול לומר שלא התמודדתי עם הנושא. ואם שכחת ראה את כל התגובות ששלחתי בנושא שהרי רוב המשתתפים בדיון הזה התנגדו לדעותי. אבל התגובות לדברי מתחילות לחזור על עצמן, לדעתי לפחות, ולפיכך אין טעם להאריך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברגסון טען ש''לכל פילוסוף יש רעיון אחד שאותו הוא רוצה להביע ובשביל להביע אותו הוא כותב שלל ספרים''. כך במקרה שלפנינו. ידוע שלמר מילשטיין אכן חשוב רעיון אחד,אלא שמדי פעם הוא נכנס לשיחה בנושא אחר,וכשעונים לו לעינין,כמו מר לנדוור,הוא יודע, כהיסטוריון צבאי, שלעיתים מוטב לסגת,במינימום אבידות,מאשר לספוג מפלה. והוא עושה זאת בחסות רימוני עשן.(ססססס...מאל). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצד שני לכל דבר יש לא רק התחלה אלא גם סוף ובשלב מסוים באמת צריך לחזור הביתה. הדיוקן של השמאל בכלל ושל השמאל הישראלי בפרט לעולם לא ימוצה, ואני בטוח שנחזור אליו כהנה וכהנה, במאמר החדש בהאייל לדוגמא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב שנגמר, אבל למה בשם זרקון זה מתחיל בפורומים שנושאם בכלל לא קשור אפילו ברמז לאותו ניתוח "אקדמי" של הסססססססמול? האם אין נושא אחר לדבר עליו מלבד "השמאל ודיוקנו"? האם אי אפשר לצעוד, פעם אחת באייל, בקצב קצת אחר מקצב ה: שמאל ימין, שמאל ימין, שמאל ימין ססססססססססמול? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כי זה נושא שמעסיק מאוד את הישראלים והמגזין נועד לטפל בנושאים שמעסיקים מאוד אותנו. אני מניח שבמגזנים ורטואלים של הרשות הפלסטינית או של בחריין עוסקים בנושאים אחרים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז אני מציעה נושא חילופי, חיובי, בונה ונחמד הרבה יותר: השוואת-תנוחות, ובחירת הטובה מכולן!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה דעתך המנומקת, איזה תנוחה טובה מכולן? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה - אני למעלה ואתה קשור, כמובן!! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה קשור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל עודף המרץ שלה עלול לגרום לבן זוגה למשכב להעדיף להיות במקום אחר ואף לנסות לממש את העדפתו זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני מנסה להתגבר על הכאב שבידיעה, שלעולם לא אסתכל אפילו בכיוון שלו. לו היית אישה, אלמוני, היית מציין גם דואל ליד מה שאתה כותב, ואז כבר הייתי מטפלת בך כאישה אל אישה. אבל, אתה סתם זכר. עכשיו, מלבד זה - בלי קשר לנסיונות בריחה (ואגב: יש עוד זכרים מלאי-מרץ כמעט כמוני, תתפלאו. גם אם אף-אחד מכם לעולם לא ישתווה לנזר-הבריאה - האישה...), כשאני עם זכר אני מצפה, שיהיה קשור וצייתן. אחרי-הכל, בתור התגלמות האלה עלי-אדמות, לא אסבול התקוממויות!! אבל - לטיפוסים *צייתנים* יש ויש סיכוי אצלי. אם הם בקטע פראי, כמובן. בשובבות דורית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האלמוני זה בכלל מישהו שאת מכירה, או, חו"ח, כבר העפת כמה מבטים לכיוונו, ואולי אף יותר? לכי תדעי... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
או, בעצם - בטוח שלא. תראה - לו היה אותו ה"אלמוני" טיפוס שווה דיו, בטח שלא היה מבזבז את כל זמנו בהעלבת אנשים אחרים באתר, כן? סביר יותר להניח, שהיה מנסה לשתף את כולנו בכיפיות שבחיים - סקס, גראס... אבל, הוא רק תוקף כל הזמן. בטח שלא יהיה לי עניין בכאלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את מוצאת חן בעיניי. פנויה להצעת נישואין? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני כמובן לא העורך* ואני רק אומר את דעתי הבלתי חשובה אבל: כמובן שהמגזין נועד לטפל בנושאים שמעסיקים מאוד אותנו. אך עד כמה שאני מבין, המגזין נועד לטפל בנושאים *שונים ומגוונים* שמעסיקים מאוד אותנו. המגזין אפילו מדי פעם מציג נושאים "צדדיים" אשר בד"כ לא מעסיקים אותנו לשם שנרחיב קצת את נושאי הדיון. הדחף הפנימי הבלתי נשלט להגיע תמיד אל הנושא הפרובינציאלי-"ימין וססססמול" הוא פשוט אובססיה. יש מספיק דיונים באתר בהם ניתן להמשיך להתקשקש בנושא זה, לא? ------------------------------ * העורך מוזמן לתקן אותי אם אני טועה, כמובן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ובין קבוצות אתניות לאחר ההיפרדות ביגוסלבייה? והבעיות בין הודו ופקיסטן צצות שוב כ-54 שנה לאחר ההיפרדות. ואם יש צרות, לא עדיף לשמור על נכסים טריטוריאליים החיוניים להגנה עצמית במרחב עויין? שכן בניגוד ל-2 הדוגמאות שהבאתי, הרי כאן היחסים הדמוגרפיים והקרקעים הינם בלתי סימטריים באופן קיצוני. היפרדות עויינת עשוייה להוות בנסיבות אלה, בטווח זמן זה או אחר, איום קיומי קריטי, בפרט כאשר שכננו ישיגו נשק גרעיני, שהינו, אחר הכל, "וותיק" בן 60 שנה שנוצר לראשונה בטכנולוגיה מיושנת, ועם כוח מחשוב זערורי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המצב ביוגוסלביה נובע מקיום התנחלויות סרביות במקומות כמו בוסניה וקוסובו, וכנ''ל בין הודו לפקיסטן בגלל שטח מריבה עם אוכלוסיה מוסלמית השייך להודו (קשמיר). בשני המקרים יש הפרדה מדינית, אבל לא הפרדה לאומית - מה שגורם למתיחות. (במקרה שלנו ישארו כמובן ערבים במדינת ישראל, והצורך יהיה לשלב אותם במדינה כאזרחים שווי זכויות בפועל ולא רק להלכה - דבר שהתחיל בו רבין ונקטע עם הרצחו.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל כך הרבה מילים מסובכות במשפט אחד? ראשית, להבנתי, פוליטיקאים *יוצרים* מציאות במעשיהם הפוליטיים, לכן פעולותיהם אינן יכולות ממש לנגוד אותה. אתה יכול לומר שהמציאות הזאת אינה נושאת חן בעיניך או שהיא בעלת שני רבדים - רובד גלוי לציבור ורובד סמוי לפוליטיקאים. אם הציבור ("המערכת?") נכנס מזה לדיסוננס קוגניטיבי אז זו בפירוש תוצר של אופיו הלא-מעשי של הציבור והמשחק הפוליטי. לא רואה את הקשר דווקא לימין או לשמאל בכל הסיפור הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צ''ל ''ואופיו של המשחק הפוליטי'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני אתעלם מהחומר הזה, ברשותך, משום שאני לא קורא רוסית. אם נסתכל, בסופו של דבר, על מבחן התוצאה, הרי שגם אם כל התיאוריה שפרסת כאן נכונה עד לפרט האחרון - בסופו של דבר ברה''מ קרסה ודווקא ארה''ב הקפיטליסטית ממשיכה להוביל את העולם כולו כמעצמה יחידה. נו, אולי צדקו החבר'ה שאמרו שמוטב לתת להרבה פרטים אגואיסטים להוביל את החברה על-פני הפקדת התכנון בידי מעטים בעלי מטרות מוגדרות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אגב, גף התעמולה המרקסיסטית של ידיעות אחרונות נחרד מהחשיפה שלך קבל עם ואייל אודות איינשטיין המרגל הקומוניסט, וטרח לפרסם בהרחבה על ספר שמספר על נסיונותיו הנואלים של הסי.אי.איי (או מישהו כזה) להוכיח בדיוק את הטענה המופרכת הזאת. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |