 |
עוצמתה של מדינה או של כול ישות חברתית מודרנית נקבע לפי מכלול מורכב מאוד של גורמים שהיכולת למימוש של פוטנציאל צבאי (שמשמעו יצור אלימות מאורגנת) הוא רק אחד מהם.עוצמה תיגזר מתרכובת של מישורים שונים של כוח כלכלי, תרבותי מנטלי,וצבאי שהתלכדותן ביחד והסך הכול הכולל של פעולתן אינו נהיר לנו עד הסוף.(לפחות זו דעתי).
העוצמה של המדינה הישראלית לדעתי נשען בראש ובראשונה על יכולתה להקים חברה בעלת תשתית מערבית,ועוצמתה הצבאית נשענה הן אירגונית והן טכנולוגית על הזיקה שלה אל ה''מערב''.אורינטציה מערבית זו לוותה גם בדבק אידיאולוגי, שחלק משורשיו גם הם נטועים בספרה התרבותית של המודרניות או ההשכלה שנבעה מן המהפכות הכוללות שיצרו את העולם המודרני.וזוהי הלאומיות היהודית המודרנית וגירסתה הארץ ישראלית שהיא הציונות.
ההשענות על המערב כאופציה מנטלית כוללת החובקת הן את הפאן המטריאלי של הקיום והן את הפאן התרבותי (אולי) שלו ,היו לב התשתית של הסינתזה שבנתה מדינה יהודית דמוקרטית לאורך המאה העשרים בתוך לב העולם המוסלמי.(שלמזלינו אולי נמצא בפאזה חברתית אחרת)
המשואה של איכות מול כמות היתה נגזרת של של אותה סינתזה שהינה מעבר לבחירה ערכית המנותקת מן הראליה היומיומית.הסינתזה הזו יצרה את השער להשתתפות מלאה בעולם הטכנולוגי והכלכלי שהוא תוצר של פוסט מלחמת העולם השניה.
יכול להיות שימיה של אותה תשתית תרבותית חברתית חלפו ,יכול להיות שזמנה עבר והיא איננה מתפקדת יותר כיום.הקריאה שלך לרפורמה אירגונית כוללת של החברה הישראלית באמצעות מבנה חדש של הויה צבאית היא אולי נסיון לבנות קורקטיבות לאותה סינתזה ולהציל אותה ,ו אולי לשנות אותה מן היסוד.
סביר להניח שיש חלקים גדולים בעיקר בצד הדתי שמעולם לא קיבלו אותה והיום אם התחזקות כוחם הם מציעים חלופות יהודיות (ולדוגמא אפי איתם וכן גוש אמונים על שלוחותיו המרובות)
אבל בכול מקרה נראה לי שאם יש ברצונה של ישות יהודית לשרוד במזרח התיכון האידיאולוגיה שתישא אותה צריכה לנהל דו שיח מתמיד עם אותה צויליזציה מערבית להיות חלק ממנה ומן הראוי שתלמד מנסיונה של אותה אידיאולגיה ציונית מערבית דמוקרטית שכבר שורדת פה יותר ממאה שנה.
והדמוקרטיה לא פחות מן היהדות או הישראליות היא לב ליבה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש