בתשובה לסמילי, 12/05/02 14:12
 |
|
 |
||
|
||||
 |
מדובר ברקע של גישה אינדוקטרינארית מוקצנת, שבמסגרתה, כקול ראשון דומיננטי, צץ גם המנהיג הפרגמטי כביכול, הגוער בקריצה בנעריו הסוררים, ומחזירם כביכול לתלם. עם זאת,התשתית האינדוקטרינארית עשוייה להתפרץ ביד ברזל גודמת ואלימינטיבית (מקצצת "ראשים"), ברגעים מכריעים, לפי מיטב הלהט של רובספייר וסאן ז'יסט, רק שהגיליוטינות עברו שינוי צורה מאז (ולא תמיד). מדובר, איך נאמר, במוסיקה רב-קולית, בסימפוניות הפתעות וטילטולים בלתי גמורות ופתוחות קצה (open ended ) בהן התושייה ההרסנית/גמזנית ומטעני השנאה, החרוף, ומה שמעבר לכך עשויים להיות לא מבוטלים. רק, מה לעשות, מטעני הרסנות אינם מצמיחים פרי (ראה "משל יותם" הנפלא). ופירות קוצניים או באושים יצמיחו רק פירור והרס הריקמה החברתית העדינה והמורכבת. זאת כשברקע מרחפת רוח הבלהות של ציניות ללא תקנה הממיתה כל דבר חי, ורטוריקת שגב חגיגית ומוסרנית המכסה עליה, ההופכת יותר ויותר צפידה והרמטית עם גבור הסאוב. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שלא הבנתי למה בדיוק אתה מתיחס, אבל האם אתה משווה בין בן דוריון לרובספייר וסאן ז'יסט? על סמך מה? ומה המטאפורה לגליוטינה (גזירת מאמרים = גזירת ראשים)? האם אתה אומר שהשמאל הישראלי לא "הצמיח פרי"? אתה רציני? אתה באמת רוצה לעשות "השוואת פירות"? אגב, מנהיגים "פרגמטיים כביכול, הגוערים בקריצה בנעריהם הסוררים", היו ויש גם בימין, (בגין, שמיר, נתניהו, שרון), מה מונע מהם להיות מקבילה לרובספייר וסאן ז'יסט? למה דווקא הם הצליחו להצמיח פירות כל כך מתוקים (ומה הפירות האלה)? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כולנו מעריכים את בן גוריון ומפעלו. אך כבר אמר מישהו ש"הזקן הלך לנוח, ומטופליו מסתובבים ללא טיפול הולם". האם השמאל ההיסטורי, שמפעליו כבירים, הולך מזה שנים רבות ומתקרנף? האם תפקידו ההיסטורי מתקרב לסיומו? תלוי. ראה את משאו של יצחק בן אהרון ב- "עוז לתמורה בטרם פורענות" מלפני קרוב ל-30 שנה, אליהם התייחסתי בתגובה או שתיים. האם הוטתה אוזן לזעקת השבר, או שהדברים שימשו כעלה תאנה לערוות הצטפדות הולכת וגוברת? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"האם השמאל ההיסטורי, שמפעליו כבירים, הולך מזה שנים רבות ומתקרנף? האם תפקידו ההיסטורי מתקרב לסיומו? תלוי." ומה יעשה מחנה שמפעליו פחות כבירים, תהליך ההתקרנפות שלו מואץ בהרבה, ותפקידו ההיסטורי לא ברור אפילו לו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקבע: "בלי חרות..." ובמקביל העניק עבודה רק לבעלי הכרטיס האדום של ההסתדרות הכללית הוא רובספייר מודרני, או נכון יותר - בולשביסטי. הגליוטינה של בן גוריון היתה דחיקת אנשי הימין ובייחוד אנשי אצ"ל לשעבר מן הממסד הממלכתי שהם הקריבו את עצמם כדי לכוננו. בן גוריון לא היה זקוק לגליוטינה כרובספייר, כי הוא שלט באמצעות הממשלה וההסתדרות במקומות העבודה וקבע מי לרווחה ומי למחסור. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם "בן גוריון ... שלט באמצעות הממשלה וההסתדרות במקומות העבודה וקבע מי לרווחה ומי למחסור", וגם "העניק עבודה רק לבעלי הכרטיס האדום של ההסתדרות הכללית" תחת הסיסמא "בלי חרות ובלי מק"י" (כן, זה ההמשך, רק למקרה ששכחת), איך בדיוק השטלתו נציגי האן. קא. וה. דה. הסופר מתוחכמים (כל כך מתוחכמים, שהאימפריה שהם הקימו נפלה לאחר פחות ממאה שנה) על האקדמיה והתקשורת הישראלית (תגובה 69370). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעולם לא טענתי שהאן. קה. וה. דה. השתלט על האקדמיה ועל התקשורת בישראל, ובודאי לא באופן ישיר ובוודאי לא כמו בן גוריון. הארגון החשאי הסובייטי פעל לקדם בכל העולם המערבי וגם בישראל עמדות שיפוררו את החברות המערביות. הוא עשה זאת בדרך של החדרת סוכנים ישירים, בדרך של מימון פעולות, ובדרך של מימון שהיית סטודנטים באוניברסיטאות בברית המועצות ובדרך של ארגון כנסים בינלואמיים ומימון המשתתפים. הצלחת הארגון החשאי הסובייטי היתה מוגבלת גם בברית המועצות גופה וגם במדינות המערב. יחד עם זאת גם ההצלחה המוגבלת השפיעה מאוד על התרבות בכל מדינות המערב וגם בישראל. אם המקרה הישראלי מטריד אותך שהרי אתה וחבריך חלק מתוצריו, קח את המקרה הצרפתי. על ידי הפיכתו של זאן פול סארטר לאוהד ברית המועצות, ולא רק הוא, היא השפיעה מאוד על התרבות בצרפת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טענת "דרך האקדמיה והתקשורת השיגו שליטי ברית המועצות שליטה בערכים ובתודעה של חלקים גדולים של הציבור" (http://www.haayal.co.il/reply.php3?id=978&rep=69...), ואילו עכשיו אתה טוען ש"מעולם לא טענתי שהאן. קה. וה. דה. השתלט על האקדמיה ועל התקשורת בישראל", אז מה נכון? הצלחה מוגבלת זה אמירה בלשון המעטה, למעשה מדובר בכשלון חרוץ (כך נפלה לה עוד תיאורית קונספירציה). השפעה על תרבות המערב הייתה גם לגינגס חאן, ככה זה הטבע האנושי, מושפע מעברו. גם אתה, בדיוק כמוני, חלק מתוצריו של המקרה הישראלי. מה שמטריד אותי הוא הנסיון (הכושל) לנסות להציג את המדינה (ולמעשה, כל מדינה דמוקרטית) כמי שנתונה תחת שליטה של גורמים עלומים (אם זה השמאל, היהודים ו/או הבונים החופשיים). מעבר לחוסר הרציונליות ברעיון הזה (מי ראש ממשלת ישראל? מי שר האוצר? מי הרמטכ"ל? למי יש רוב בכנסת? ואיך היה המצב בשלושים השנים האחרונות?), הוא גורר אי לקיחת אחריות על מחדלים (שים לב שהאשמים במצב כלכלי רע זה תמיד ממשלת השמאל האחרונה, ואילו האחריות למצב טוב נופלת על ממשלת הימין האחרונה). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. זה שהדבר מטריד אותך איננו אומר שאין הדבר נכון. ב. בוודאי שאני חלק מן המקרה הישראלי, ולא מקרה סתם, אלא חבר לשעבר באליטה בגלל גורמים משפחתיים וביוגרפיים, שהגיע לדביר, ראה מה מצוי שם וצעק המלך הוא עירום. ולכן "על כולנו במחיר החיים לשלם/על מעט הדבש הטעום" (דודתי, רחל המשוררת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
א. נכון, אז? ב. אז? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון, אז מה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''זה שהדבר מטריד אותך איננו אומר שאין הדבר נכון'' אבל זה לא אומר שהוא נכון מאידך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז, איך זה מוכיח את קיומה של קונספירציה שמאלנית? | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |