בתשובה להפונז, 10/10/15 23:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
השם הרע שיצא לאספרטיים, ולעוד הרבה ממתיקים מלאכותיים מוצדק רק אם מתעלמים מעובדות. אתה מוזמן לקרוא את עמוד ההסבר של ה FDA על ממתיקים מלאכותיים, מתוספי המזון הנחקרים ביותר מאז חרב בית המקדש. יש גם כתבה בהארץ על הנושא. קצת ישנה אבל טובה. למעשה, אם ניקח אספרטיים כדוגמה, אז הכמות היומית הסבירה (תרגום שלי, אולי לא כל כך טוב ל Acceptable Daily Intake (ADI) לפי ה FDA היא 50. כלומר אדם ששוקל 80 ק"ג יכול לצרוך כל יום 4000 מ"ג של אספרטיים. בפחית קולה יש 80 מ"ג, מה שאומר שאדם יכול לשתות 50 פחיות דיאט קולה כל יום, מיום היוולו עד ליום מותו ללא סיכון. סוכר לבן לעומת זאת הרבה יותר מסוכן. ראה לדוגמה, את המלצת ארגון הבריאות העולמי, שמדברת על מגבלה של 25 גרם סוכר לבן ביום, פחות ממה שיש בפחית קולה אחת. מי יותר מסוכן עבור הציבור הרחב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
שים לב במעלה הפתיל שבמקור אני טענתי שהשם הרע הוא בגלל הטעם, אז אני לא בטוח שאני הכתובת להתעלמות מהעובדות שלך. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התכוונתי רק לכך שישנם אנשים (אם כי מדובר על קבוצה קטנה יחסית באוכלוסיה) שלהם אספרטיים מסוכן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אאז"נ כל עניי האספרטיים נעוץ במחקר ישן על עכברושים שבעקבות הנטילה נטו לפתח סרטן. מאוחר יותר התברר שהזן המסויים בו השתמשו בניסוי נוטה לפתח את הסרטן הזה כמעט בכל הזדמנות כך שהמחקר ההוא הגיע למסקנות שגויות. אבל אחרי שהקישור בין אספרטיים לסרטן" כבר התקבע בציבור, קשה מאד להשתחרר ממנו. מצד שני, מחקר של מכון ויצמן מצא השפעה של ממתיקים מלאכותיים (כולל אספרטיים ולצערי גם סוכרלוז) על חיידקי המעיים ומשם על תנגודת אינסולין (דומני שכבר קישרתי אליו פעם), ומאז הצטרפו עוד כמה מחקרים שמצביעים על כך שממתיקים מלאכותיים הם קצת פחות תמימים ממה שאפשר לחשוב - שוב, דרך השפעתם על אוכלוסיית חיידקי המעי. לידיעת הקורא אריק: אני צופה שגשוג של חברות פרוביוטיקה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין, לא "עניי". _____________ התרגלתי לאחרונה לפורומים בהם ניתן לערוך הודעות גם לאחר השליחה, וזה גורם לי לרשלנות מסוימת. עם רבבות קוראי הסליחה והמחילה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ככה, יש לך פורומים אחרים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) אפלטוניים בלבד. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אפלטוניים זה אורי קציר? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
:-) נדמה לי שהוא כבר לא מעדכן כבר הרבה זמן (או שאני צריך לבדוק אם לא השתנה משהו ב RSS). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
_____ Q?
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפורומים האלה, הצעירים והיפים, בטח גם לא נוזפים בך כשאתה מקליד שני סימני קריאה רצופים. שברת לי את הלב. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צוחק כשאני אומר שיש לי פתק מהרופא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין הפסקה האחרונה: עד כמה שאני זוכר מדובר במחקר די ראשוני עם מסקנות מוגזמות. מה שלא סותר את המשפט האחרון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ראשוני הוא אכן היה, ומסקנות נחרצות לא מומלץ להסיק משום מחקר בודד,אבל לדעתי זה מחקר מצויין ואני מקשר אליו (שוב?) כדי שכל אחד יוכל להתרשם. אגב, הוא פורסם ב-Nature. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שווה לציין שלחברות המשקאות יש ענין כפול לקדם את צריכת המשקאות המומתקים בממתיקים מלאכותיים. מצד אחד זה משפר את התדמית הבריאותית השלילית שלהם ומושך אליהם לקוחות שחוששים מהסוכר, ומצד שני המשקאות האלה כדאיים כלכלית - עלות היצור שלהם נמוכה יותר (80 מ"ג אספרטיים זולים מ-25 גרם סוכר) אבל הם נמכרים באותו מחיר ולפעמים יותר (קולה זירו, למשל, נמכרת בארץ במחיר גבוה מקולה רגילה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעלות הייצור אין שום קשר למחיר המשקה התעשייתי המוגז. לעתים אפילו ההיפך הוא הנכון- משקאות דלי סוכר וצבע שמוצבו גבוה נמכרים היום במחיר גבוה מאלו עתירי הסוכר והצבע. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ברור. כלל יסוד בתמחור הוא שאין קשר בין עלויות הייצור למחיר המכירה, פרט לכך שהעלויות קובעות גבול תחתון למחיר המכירה (וגם הגבול הזה אינו קשיח). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
וליד הנעלמה אין מה להגיד על זה? היא הפכה ליד הנאלמה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היד הנעלמה חיה ובועטת, רק שהיא נעלמה לא במובן של כוחות-מיסתורין-מאזנים אלא במובן שהיד שייכת לבעלי הכוח והיא נעלמת מעיני הצרכנים. לדוגמה, חברות תרופות משלמות ליצרני תרופות גנריות כדי שלא ישווקו את המוצר הזול. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הולי שיט - הם קנו גם את היד הנעלמה! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנ-הולי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בדיוק כך. ספר חדש של שני כלכלנים מעוטרי נובל "Phishing for Phools" מנסה להסביר את המנגנון. סקירתו של גיא רולניק הופיעה בדה מארקר ביום ששי האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היד הנעלמה מונעת קרטלים ומונופולים? היא הצליחה אי-פעם למנוע מחברות המים המינרליים למכור בשני שקלים בקבוק של ליטר וחצי כשהן משלמות למדינה על אותם מים עצמם שני שקלים לקוב? בקורס מבוא לכלכלה מראים שליצרנים כדאי להמנע מתחרות על מחיר, כיוןן שתחרות כזו מסתיימת רק כאשר הרווח של כל המתחרים פרט לאחד יורד לאפס או מתחת לו. היצרנים מכירים היטב את השעור הזה, ולמרות החשש מנזיפותיו של אדם סמית מנסים בכל כוחם לדאוג לרמת מחירים שלא תשאיר אף אחד בלי רווח. בכל שוק שבו מגוון היצרנים לא גדול הם גם מצליחים בזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גופים ממשלתיים שילמו למעלה מ-10 מיליון שקל לחברת קשת לשם קידום קמפיינים שלטוניים וראיונות עם בעלי תפקידים בכירים, תחת המינוח "שיתופי פעולה". ממסמכי הרשות השנייה עולה כי הפלטפורמות הפופולריות ביותר למימוש ההתקשרויות הם משדרי אקטואליה ומגזין. בתמורה לכספי הפרסום הממשלתיים עורכים מגישי התוכניות ראיונות וכתבות שטח עם ועל הגורמים המממנים, ובכך מסייעים להם לקדם את ענייניהם, ובמקרים מסוימים גם את תדמיתם האישית. תחקיר "העין השביעית": הערוץ של המדינה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |