|
||||
|
||||
העצור הוא ראש התנזים, אותו אירגון שעשה את רוב פעולות הרצח באזרחנו. הוא היה זה שידע ונתן הוראה לכל פעולת רצח מהנ"ל. זה נכון שערפאת הוא פושע יותר בכיר, אבל לגביו יש לחץ בין לאומי (בלתי צודק כשלעצמו, ושלדידי אסור להיעתר לו) לא לפגוע בו, מה שלא ידוע לגבי ברגוטי. מישהו כאן תומך בעמדתו של ביילין בעניין זה, שעלינו לשחרר את ברגוטי ? |
|
||||
|
||||
כאן לא ממש,אבל יש דיון ער מאוד בנושא ברגותי,ב"ישנות" תחת העדכון ג'נין:13 חיילים נהרגו. |
|
||||
|
||||
ביילין לא מכחיש את הכתוב בהודעתך, הוא רק מתריע מפני התגובה הפלסטינית הנוראית שתבוא, ומציין שהנזק מהמעצר הזה יגבר על התועלת (מה התועלת בכלל? לברגותי יקום מחליף, והפיגועים יימשכו. זה לא ברור?) האם חלה ירידה בפיגועים עקב הריגתם של "המהנדס" ושל ראש החזית העממית לשחרור פלסטין? |
|
||||
|
||||
אז הנקודה של ביילין היא - כפי שמצויין במפורש גם ב"עדכון החדשותי" של ה"אייל" (אגב, יש שם שגיאת הדפסה: "ממשוך" במקום "ממושך") - שבעוד שעל המנהיגות הקיצונית יותר בשטחים כמעט ולא מופעל לחץ, ו"מנהיגי החמאס והג'יהאד האיסלמי מתהלכים חופשי", דווקא המנהיגות המתונה יחסית, זאת שבקוסנטלציה מסוימת ניתן יהיה לשבת איתה למו"מ, על הסדרים פחות או יותר "סבירים" מבחינה ישראלית, נתונה תחת לחץ ישראלי מתמיד. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
כמובן שבתמורה לתיקון הקטנוני שלי, הייתי חייב לשגות (או שאולי הייתה זאת נקמתה המתוחכמת של מערכת האייל?) באיות המילה קונסטלציה. |
|
||||
|
||||
בראיון בגל"צ נגע ביילין גם בנקודה שהזכרתי למעלה. אם אני לא טועה, הוא דווקא הסכים שנטישתו של ברגותי את דרך השלום אינה ברת-סליחה, ושלא סביר שדווקא איתו נשב למו"מ בעתיד. הוא התעכב יותר על נקודת המחיר שנשלם, והזכיר את שחרור השייח אחמד יאסין, אשר לבטח לא נעשה למטרת ניהול מו"מ עתידי עמו, אלא משיקולי תועלת/נזק. |
|
||||
|
||||
אני התכוונתי בעיקר לכך שלא ייתכן שאדם ששולח אנשים לבצע רצח ישיר של אזרחים, לא יהיה ניסיון לתפסו ולהכניסו לכלא. תארו לעצמכם שהאמריקאים יתפסו את בן לאדן. מישהו יעז לבקש לשחררו ? אשר לתועלתיות. אני דווקא חושב שיש הרבה תועלת בתפיסתו. כל "דג שמן" שאנחנו תופסים מטיב את מצבנו. כך גם ערים שאנו כובשים. כל עוד הן בידנו תיאורטית אנו יכולים לקבל איזו שהיא תמורה עבור יציאה מהן. חוץ מזה לברגותי יש בטח המון מידע שיכול לעניין אותנו. |
|
||||
|
||||
ואיך תוציא מברגותי את המידע? |
|
||||
|
||||
למה מכות? כמה זמן כבר אתה יכול להנות מלהרביץ וגם כואבת היד. עדיף להכניס אותו לאיזה סטאלג משובח. |
|
||||
|
||||
האם אפשר לקבל יותר פרטים? |
|
||||
|
||||
הנה, כאן: http://magazine.nana.co.il/thestory.asp?Storyid=2816 |
|
||||
|
||||
קראתי שברגותי מגלה "יהירות ושחצנות" בחקירתו, ומסרב לדבר. ואני תמה מי מדליף פרטים מהחקירה, ולמה? האפשרות האחת היא ששוב איזה טמבל לא מצליח לסתום את הפה, ובכך הוא מעצים את דמותו של ברגותי בעיני הציבור הפלשתיני. האפשרות השניה היא שהעצמת דמותו מכוונת, כי עדיין רואים בו מחליף אפשרי לעראפאת. זאת, כמובן, אפשרות אופטימית, שמניחה שיש מישהו שיודע מה הוא עושה, וחושב יותר מיומיים קדימה. העניין הוא שאם התיאורים על השתתפותו הפעילה בטרור נכונים לא ברור למה מישהו חושב שהוא יהיה טוב יותר. |
|
||||
|
||||
או שמדובר בשמועות לא מבוססות, או שרוצים להסתיר את זה שהוא כן מדבר כדי שמי שעשוי להסתתר כתוצאה מכך יחוש שאנן וכן הלאה. |
|
||||
|
||||
יכול להיות שאנשים רוצים לקדם אותו, ולא בגלל שהם חושבים שהוא יותר טוב מערפאת. אולי אלו אנשים שחושבים שערפאת היה טוב (רמז: אלו שיזמו הסכמים איתו והביאו אותו לשטחים), אבל עכשיו הגיע הזמן (כך הם חושבים) לטפח מנהיג אחר, כי ערפאת לא רלוונטי. אין כאן תיאוריה מבוססת, רק העלאת אפשרות. |
|
||||
|
||||
מעניין שדאגו להדליף שבכירי טרור אחרים ''זימרו''. |
|
||||
|
||||
אבל הוא אינו מהווה ''פצצה מתקתקת''. גם לו היה, הרבה מכות אינן עומדות בהגדרת ''לחץ פיזי מתון''. |
|
||||
|
||||
א. לעקר את בג''צ ב. לבטל את בג''צ ג. הוא עסק ביוגה בחדרו ונפל ד. הוא נכנס לאמוק ופגע בעצמו ה. הוא תקף שומרים ו. חבריו לתא עשו את זה. ז. בטעות היה מגע עם אסירים חיצוניים ח. יש שיטות ללא סימנים חיצוניים ט. הוא פצצת אטום מהלכת. י. זה עוד מתון לעומת מה שצריך לעשות באמת יא. תרגיע |
|
||||
|
||||
שי, כיוון שאתה כנראה מומחה במה-מותר-ומה-אסור-לכתוב-באייל-במסגרת-החוק, תהיתי אם זה יהיה בסדר אם מישהו יפרסם כאן הצעות כיצד לפגוע בך ולגרום לזה להיראות כתאונה. מה דעתך? |
|
||||
|
||||
אשמח לארח את הזוג שי ומרואן בטירתי לסוף שבוע זוגי,הם יוכלו לקבל את סוויטת המרתף,עם כל האביזרים. 450 פרנק,והיין על חשבוני. |
|
||||
|
||||
אף אחד לא יבקש את שחרורו של בין לאדן, כיוון שהאיום מצדו כבר לא נראה רלוונטי כל כך. מישהו מעלה על הדעת עוד פיגוע בנוסח מגדלי התאומים, לאחר שארה"ב הרסה את תשתיות הטרור באפגניסטן ולאחר ההגברה הדרסטית בסידורי האבטחה? (אולי פיגוע כזה בהחלט ייתכן, אך העם האמריקני, אחרי למעלה מחצי שנה, כבר אינו חי בפחד תמידי). אני ויוסי ביילין, לעומת זאת, דווקא כן רואים את האיום מצד ברגותי וחבריו. באשר לתמורה ליציאה מהערים, נו, ממש היום אנו נוסגים מג'נין. איפה התמורה? לצערי נצפה בחידוש הפיגועים בעוד שבועות מעטים. וזו לא מילה של חזי, אלא של קצינים בכירים באמ"ן ובצה"ל. נכון, לברגותי יש המון מידע, ואולי נפיק ממנו תועלת; אבל מה זה משנה, אם ילדיו של ברגותי יגדלו עתה להיות טרוריסטים, וידביקו את חבריהם, אשר ידביקו את חבריהם? המטרה היא להפסיק את המעגל ולא לתת לפלסטינים עוד סיבות להתאבד בפיגועים. המטרה בה אתה מסתפק, כך נדמה, היא רגיעה זמנית. |
|
||||
|
||||
א. לנער כל פיסת מידע מברגותי. ב. להכריז על התאבדותו בתא. ג. לפוצץ את ביתו על יושביו. ד. להודיע שאירוע (ג) אירע כיוו שילדיו שיחקו עם מטענים שהחביא ברגותי בביתו. עוד טירוריסטים פוטנציאליים? או שהבנת מה צריך לעשות עם הטירור? |
|
||||
|
||||
המכשולים לתוכניתך החביבה הם שבמוקדם או במאוחר יתגלה הסיפור האמיתי מאחורי "ארוע ג"', ואז נתגעגע ללחץ הבינלאומי שמופעל עלינו היום ולהפגנות האנטי-ישראליות בבירות אירופה, וששוב, בהרג ילדיו של ברגותי אתה משיג רגיעה חלקית מאוד, כשאם ברצונך לעצור את הטרור לגמרי יהיה עליך לפוצץ את כל הילדים הפלסטינים באשר הם, כי כולם טרוריסטים פוטנציאליים. גם לזה אתה מוכן? |
|
||||
|
||||
יש מכשול גדול מאוד בעינייך השמאלניות העיוורות. כאשר צה"ל בישראל המשוחררת, הכלבים החבלניים, אינם יכולים לפעול מי יודע מה... שמת לב לזה, מר תיאוריית הלבבות ותומך חזון פשעי אוסלו? בדקת וראית כמה טוב היה מצבנו כאשר ישראל הייתה משוחררת, לפני פשעי אוסלו? רואה מה קורה כעת? וזה עוד חלקי, כי אנו לא ממש בכל שטחי ישראל המשוחררת. אנחנו לא ממש לקחנו שוב שליטה. אין עוד ממשל צבאי, סוכני שב"כ ומשרדי שב"כ בכל האיזור. והחמור מכל, רצועת עזה עוד לא טופלה. לכן דרך אגב, שם יש את ההתחממות האחרונה. להרוג, כן, לגרש כן. עם השאר כבר יהיה שקט. אל תמכור את הסחורה המשומשת של השמאל עם הלבבות... |
|
||||
|
||||
>"אף אחד לא יבקש את שחרורו של בין לאדן, כיוון שהאיום מצדו כבר לא נראה רלוונטי כל כך. מישהו מעלה על הדעת עוד פיגוע בנוסח מגדלי התאומים, לאחר שארה"ב הרסה את תשתיות הטרור באפגניסטן ולאחר ההגברה הדרסטית בסידורי האבטחה? (אולי פיגוע כזה בהחלט ייתכן, אך העם האמריקני, אחרי למעלה מחצי שנה, כבר אינו חי בפחד תמידי)." אני מבין שאתה מדבר בסרקאזם. תשתית הטרור האפגאנית היא מכשיר טלפון וסכין יפנית. הדרך היחידה להציל את המערב מפיגועי התאבדות, היא להוכיח שהם אינם משתלמים. בינתיים - רק ישראל מנסה להשיג זאת. גם השאר ילמדו את מוראות הטרור על בשרם. |
|
||||
|
||||
לא הבנתי כל כך את הפסקה האחרונה. האם ארה"ב, בניגוד לישראל, הוכיחה שהפיגועים כן משתלמים, בכך שהרגה מאות אנשים באפגניסטן? אנא הסבר. דווקא לא דיברתי בסרקאזם. למרות כלי הנשק הפשוטים עמם בוצעו פיגועי 911, ההכנה לפיגועים ארכה חודשים ולא יכלה להתבצע ללא רשת טרור מתוחכמת ומסועפת (מדוע אין פיגועים בארה"ב כל שני וחמישי?) בסך הכל, אפגניסטן נמצאת אלפי קילומטרים מארה"ב; אין עניין של "קו תפר פרוץ" או של כביש עוקף חברון שעובר בשטח מסוכן ויורים על המכוניות. לכן כתבתי שהעם האמריקני כבר אינו חי בפחד תמידי. לא? |
|
||||
|
||||
ארה''ב ניסתה כמיטב יכולתה להוכיח שהפיגועים לא משתלמים על ידי פגיעה באלפי אזרחים, שחיו במדינה ממנה פעל הטרור. על שאר המגבלות שהזכרת ניתן להתגבר באמצעים די פשוטים. העם האמריקני עוד יחיה בפחד תמידי, שהוא כאין וכאפס לעומת פחדיו של האירופאי, שיחווה אינתיפאדה משלו. אשמח מאד להתבדות. |
|
||||
|
||||
כמה זמן עד בית הקפה המפוצץ הראשון בשאנס אליזה, אני תוהה? |
|
||||
|
||||
הרעיון הוא שגל הטירור הנוכחי לא צמח מיאוש אלא מהסתה לשנאה, מאז הגיע ערפאת לשטחים וכן מהבטחות הקשורות בעולם הבא, שנישאות גם על שפתי המנהיגות החילונית, שלא רוצה להשאר מאחור בסיפור התקומה המפואר. כל עוד לאלו שממשיכים להזין את התבערה בדלק השנאה תינתן יד ולשון חופשית, לא יהיה שקט, אלא זמני לכל היותר. |
|
||||
|
||||
ואני מרשה לעצמי לתת כאן שוב את הלינק של אסתי: מאלף ביותר. |
|
||||
|
||||
Media Watch International was started at the initiative of The Jerusalem Fund of Aish HaTorah. אולי זה גוף עם אג'נדה?
|
|
||||
|
||||
הסכנה לשלום העולם, לא רק המערבי אלא גם ואולי בראש ובראשונה, הערבי, ברורה ומהותית הסכסוך הישראלי-פלסטיני-ערבי מתקשר בדעת רבים, שמן הסתם הולים ומתרבים, כסכסוך כללי בין המדוכאים בעיני עצמם, ובין הנצלנים בעיני הצבועים שבקרבם. ביקורת עצמית היא לא סתם מותרות אלא מחויבת, אבל מה שקורה באירופה ומחלחל מהרשויות הגבוהות לאזרח הקטן מוסיף שמן לתבערה שיכולה לגרוף את העולם. הניו יורק טיימס במאמר מערכת מהיום מזהיר מפני תופעות כמו קריקטרה בעיתון האיטלקי לה-סטאמפה המראה את ישו התינוק בבית לחם ששואל "אתם רוצים להרוג אותי פעם נוספת?" או בישוף לותרני בדנמרק שהשווה בדרשה שנשא, בין אריאל שרון להורדוס שצווה על שחיטת כל התינוקות בני שנתיים. התרעות על התקפות של אל-קאידה על גופים פיננסיים, בתוספת הרצח באי ג'רבה, פעולות צה"ל בג'נין והריקודים הפלסטינים על דם הנרצחים בנתניה, מהווים את המצע שמזין את עצמו בסחרור של שנאה. הבון-טון האירופאי של רגשות אנטי-אמריקאיים שיכול להוביל למערבולת שתתחיל אולי באירופה, תוביל בסוף לקריאות עזרה נואשות מארה"ב. מנהיגים נמדדים לא רק ביכולת לפתרון בעיות אלא בכושר הההסתכלות אל מעבר לאופק ובמאמץ שהם צריכם להוביל בו את עמם (ולא רק אותו) בנסיון להחלץ ממערבולות חסרות מוצא כביכול. בוש ושרון אולי זוכים לנקודות זכות בהתנהלות המיידית. אולם באשר למאמץ הרחב יותר, בזמן ובמקום, חוסר המעש מוביל להתדרדרות, ובו, כמו מנהיגי אירופה כמובן, אינם זוכים לשום ניקוד.ההמנעות האירופאים מנקיטת עמדה חדה וברורה כנגד הגל העכור ששוטף את העולם, משולים בעיני למעשי עראפת שעלה לרכוב על הנמר ועכשיו איננו יכול לרדת ממנו (הוא כמובן לא רוצה בכלל לרדת). הטרור והסימפטיה לטרור אינם הסכנות היחידות. ארה"ב צורכת כ %20-25 מפוקת הדלק העולמי %70 ממנו מיובא. בשנוצ השבעים, הנשיא קרטר התחיל לפעול במטרה להגיע למצב שבו ארה"ב לא תיבא אפילו טיפה אחת של דלק. המדיניות הזו בוטלה על ידי הרפובליקאים והרייגניזם ועכשיו נמשכת על ידי בוש ומדיניות הבדלנות שלו. לדוגמא, אם תפרוץ מלחמת אחים בסעודיה, דבר שאוסמה וערפת איימו בו, עלולים מחירי הנפט לנסוק לסטרטוספרה, לגרום למשבר כלכלי עצום בארה"ב ובאירופה שתוצאותיו יחלחלו גם לעולם השלישי והאסיתי. אולי עניי העולם לא ירגישו מיידית בתוצאותיו, אך זה רק בטווח הקצר. (זה מוביל לשאלה - היכן הסינים, מהי מידת השתתפותם במאמץ הנוכחי והאם בכלל יש נסיון לשתף אותם?) כמו שאמרתי, ביקורת איננה רק מעשה מוצדק אלא מעשה חיוני. ההכרה בעוולות שהעולם המערבי גורם, איננה פוטרת מהכרה בעוולות שהעולם האיסלמי, אפריקאי, דרום-אמריקאי גורם לעצמו ולאחרים. מנהיגים אחראיים אמורים לא לרדוף את המבקרים אלא למצוא כיצד ניתן לשלב את הביקורת בראיה רחבה ואסטרטגית. שיתופיות עולמית מצד אחד ויד קשה מצד שני, סובלנות ונוקשות הם המסלול הכפול שבו צריכים לפעול אלה שרואים עצמם מנהיגי העולם (אמריקה בראש ובראשונה, צרפת, בריטניה, גרמניה, רוסיה, סין ועוד). מי שכביכול תופס עצמו כמנהיג "המעצמה העולמית היחידה" חייב להבין שהזכויות שנובעות מהתואר הזה מפוקפקות וזמניות ביותר. התואר והמעמד מטיל על ארה"ב חובות לאינספור, וחובות אלו נכפות עליה מכוח מעמדה, הן כלפי אירופה, ארצות ערב וישראל. (דברים דומים כמובן ניתן לאמר על ישראל, במסגרת המצומצמת שלה). |
|
||||
|
||||
מוסכם עלי לחלוטין. עדיין, אני רואה את הבעייה העיקרית לא בפער הכלכלי בין המערב לעולם השלישי, אלא במאבק בין הקידמה והחופש "המערביים" לפיגור והדיכוי הערביים. הבעייה היסודית היא המנטליות העממית, שמוזנת ומזינה מנהיגות שנבנית ע"י שינאה שמושאיה הם לעיתים שבט אחר (הטכניקה של סאדאם לבניית עיראק) עם ערבי שכן וכן גם, גם גורמים לא מוסלמיים, לפי הצורך. קל להיווכח בדוגמאות רבות שכל עוד נשארת מנהיגות כזו על עומדה, כל נסיון לשיפור כלכלי אצל האוכלוסיה יוכשל, יחמס או ייוחס למנהיגות המקומית, שתמשיך את הדיכוי - בתמיכה עממית. הפתרון היחיד הוא, בדרך כלשהי, לסלק את ההנהגות החשוכות של העמים המדוכאים על ידן. ניתן לחזור שוב על הדוגמא המאלפת של 911 כדי להדגים שלא המצוקה הכלכלית היא הגורם לשינאה, טרור ורצון להתאבד ולאבד, אך יש דוגמא נוספת, המדגימה נקודה שונה. מאז הוטלו העיצומים על עיראק, ישנם דיווחים על מותם של מאות אלפים ברעב ובמחסור בתרופות. המערב שנרעש מן האסון ההומניטרי, התיר לעיראק למכור נפט כדי להזין ולרפא את אוכלוסייתה. התוצאה היתה שסאדאם החליט, להמשיך בהרעבת אוכלוסייתו ובמניעת תרופות ממנה, לצרכי הסברה בעולם הערבי, שתמיד יאשים מישהו אחר, שאינו ערבי, וכן בעולם המערבי, שתמיד יאשים את עצמו (או אותנו או את הממשל האמריקאי). אך בעוד אוכלוסייתו גוועת, משתמש סאדאם בכסף לקניית מקורבים, לפיתוח גרעיני, לבניית ארמונות על שמו ועוד... טוב, אני צריך לרוץ לעבודה. |
|
||||
|
||||
ראשית, אני כלל לא בטוח שדבריך נכונים. אתה מוכן לחתום לי שאף מתאבד לא עשה זאת מתוך יאוש? אפשר בכלל למדוד משהו כזה? האם ראיון מפוקפק שערכה כתבת מכופתרת של ה"לונדון טיימס", בו המחבל שופך לאוזניה את מה שאמרו לו לשפוך, יכול לשמש כראיה למשהו? מסופקני. שנית, כפי שכתבתי לשי, אני לא רואה איך הרחקת "אלו שמזינים את התבעה" פותרת את הבעיה, כיוון שראשית, עצם הרחקתם עלולה ליצור תבערה גדולה אף יותר, ושנית, מספרם הוא אינסופי: עצרנו את ברגותי; צריך לעצור גם את הסגן שלו? ואת הנהג של הסגן? (הוא פעם מלמל משהו בזכות הפיגועים) ואת מוכר הירקות ברחוב של הנהג? |
|
||||
|
||||
למיטב ידיעתי דווקא ישנם כאלה שחלק מגורמי התאבדותם הוא היאוש, אולם בסיכום כולל התרשמתי היא שגורם זה משני אצל רוב המתפוצצים. בעניין הזנת התבערה. אכן, בטווח הקרוב הרחקת הפירומנים עשויה להגביר את האש, אך לטווח הרחוק, יש לזכור שרוב המנהיגים הבכירים (ערפאת, ברגותי, דחלאן וכו') חפצי חיים המה ואם הם ידעו כי אינם חסיני פגיעה, הם ישקלו פעמיים שימוש בטירור. חשוב גם לומר שלא לכל אדם יש תחליף מיידי. כלומר, למחבלים פשוטים בוודאי, אך לראשי תא, ראשי אזור ובוודאי מנהיגים ברמה הלאומית לוקח זמן וכסף לצבור את מעמדם, לאחוז בקצוות שנפרמו ולארגן את הפעילות מחדש. בעניין זה, למידור שבחלק מן אירגונים יש חיסרון: מכיוון שאף אחד לא יודע הכל, פגיעה בראש מנתקת כמה מן החלקים שבאירגון (מקומות מסתור, מקורות מימון, רשימת סייענים וכו'). בעניין מוכר הירקות: אכן היתה בעייה איתו. זה נפתר. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |