בתשובה לשוקי שמאל, 01/09/14 19:16
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טיעונך שאותו אתה מנסח במילים: "מי יכול להבטיח לנו בכנות כי אלמלא ההתנתקות, המצב לא היה די דומה למצב הנוכחי. . .?" לוקה, לדעתי, בחוסר יושר. היה מקום לטענה כזאת טרם ההתנתקות כאשר נטענה הטענה שההתנתקות תביא לכניסת אמלח רקטי מבחוץ, טענה שנטענה ע"י מתנגדי המהלך וביניהם אני עצמי. בימים ההם אולי היה מקום לומר: "זה ייתכן אבל יקרה אותו דבר גם אם נישאר". אבל את זאת לא אמרתם. כשם שרבין שפינה את רובה של רצועת עזה אמר: "לא תהיה קטיושה" כך מצדדי ההתנתקות ענו לטענה הזאת שהדברים האלה לא יקרו, למשל שטרית שלעג לטענה הזאת ואמר שהיא מגוחכת. והתשובה הפרטית שלך לטענה הזאת הייתה דומה: 'בנוגע לרקטות למיניהן, איני צופה שינוי מהפכני לרעה. היום, כשכמעט כל שטחה של מדינת ישראל נמצא תחת הרעשת אותן רקטות מיובאות שהגיעו עקב הנסיגה מציר פילדלפי אתה פתאום אומר שזה היה קורה גם לולא ההתנתקות. כמו שאמרתי, את זה היית צריך לומר אז. לומר זאת עכשיו זה לא הוגן. לעומת טענתך זאת, הייתה טענה של שכ"ג בתשובתו לך שהיא נכונה בעיקרון. הוא אמר שמצב של שליטה באנשים בני עם אחר הוא מצב לא בריא שלא יכול להימשך לנצח, ולכן היה צורך בהתנתקות. אני מסכים לדברים האלה, אבל תשובתי היא השאלה: "מה עדיף ? קיום מצב כזה בכל זאת, או הרעשת כל שטחה של מדינת ישראל ברקטות וסגירה של נמל התעופה לצמיתות1 עד לכיבוש רצועת עזה מחדש ? והתשובה שלי היא שעדיפה השליטה על שחרורם ו"כיבושם" מחדש מחוסר ברירה. זה הרע במיעוטו. טענה אחרת של שכ"ג הייתה שקשה היה לצפות את השתלטות חמס. לטענה הזאת אני לא מסכים. מה ששונה היום בין המצב בעזה ובין המצב ביו"ש אינו זה שכאן אבו מאזן ושם חמס, אלא שבעזה אנו לא נמצאים וביו"ש כן. אבו מאזן יושב על הכידונים שלנו, ועושה פרצוף של מישהו שרוצה הסדר, בעוד שהמצב הנוכחי שבו אנו שולטים בטחונית בשטח הוא המצב היחיד שבו הוא יכול לשרוד. רק לפני ימים מעטים סיכל השב"כ הפיכה שתכנן החמס כנגד אבו מאזן. ללא נוכחותינו אין לו קיום. 1 אני אומר לצמיתות משום שכאשר היה צריך לשאול את השאלה הזאת איש לא חלם על מערכת כ"כיפת ברזל" שתגיע להישגים כאלה, ותפתור, בעצם, את הבעיה הזאת בדרך אחרת שאינה כיבוש מחדש. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אם כבר מצטטים סלקטיבית את כבודי, אפשר גם לצטט את המשפט הקודם: "ההתנתקות אינה מרשם פלא הפותר כהרף עין את כל בעיות המדינה. כמו כל צעד מדיני, גם ההתנתקות יוצרת סיכונים ויש לא מעט תסריטים אפשריים בהם מצבנו אחרי ההתנתקות יהא גרוע ממצבנו לפניה. מדיניות אינה פוליסת ביטוח. צריך לחשוב על התמונה הכוללת ולהתיחס לסיכום הכולל של אפשרויות וסיכונים. " - תגובה 272562 בכל מקרה, אין לי שום יומרות לניבוי עתידות ואני מציע כאן שהאבחנה הנכונה אינה של אלו הטועים בחיזוי העתיד אלא של אלו המתעקשים לטעות בקריאת העבר וההווה. אני חוזר ואומר כי קורות התווך הנושאות את הרציונל שלך הן הרצון לקשר באופן בלעדי את כל בעיותיה של מדינת ישראל עם "פשעי ורסאי" של השמאל וכל השאר נשען על טענות מופרכות כמו "רבין שפינה את רובה של רצועת עזה" (שכן כל מי שעיניו בראשו מבין שהשליטה הבטחונית בזמן רבין על עזה היתה לא יותר ולא פחות מן השליטה הבטחונית שיש לנתניהו על יו"ש). כל מידה של לוליינות אסטרטגית לא תוכל לכסות על העובדה הפשוטה: אם המצב הבלתי נסבל של ישראל יסודו ביציאה מעזה, הרי שיש לשלם את המחיר ולהשתלט על עזה. יתר על כן מבחינה פסיכולוגית ואסטרטגית עדיף שיהרגו 700 איש בכיבוש עזה מאשר שיהרגו חצי ממספר מזה בתשלומים לאורך 3 השנים הבאות. כל עוד ממשלות הימין לא נוקטות בצעד הזה, איש לא ימנע ממני לומר שבעיותיה של ישראל עמוקות הרבה יותר מאשר צעד מבודד אחד בהיסטוריה שלה. מבחינה היסטורית זה לא ישנה דבר אם ישראל תתפורר בגלל רקטות מעזה או מסוריה או בגלל האינתיפאדה הלוחשת של החמאס ביו"ש ובתוך ישראל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איני צריך לצטט את כל דבריך, אלא רק את מה שרלוונטי לעניין שלנו. אז אולי במקום אחד אתה אומר שאי אפשר לצפות את העתיד וכל התסריטים אפשריים, אבל כאשר אתה בכל זאת, למרות זה, צופה את העתיד כפי שכולנו עושים וכפי שצריך וחייבים לעשות כאשר הולכים למהלך כה דרמטי כמו ההתנתקות, מתברר שאתה צופה אותו, בצורה שגוייה, שמובילה לאסון, בדיוק כפי שהציגו את העתיד בפני הציבור אלה שהלכו להתנתקות ואלה שהלכו להסכמי אוסלו. אשר למידת שליטתנו על עזה אחרי תחילת תהליך אוסלו, רבין עצמו אומר בהקלטה האלמותית: "רובה של רצועת עזה נתונה בעיקרה למרות הרשות הפלשתינית", והוא מתאר מצב ששרר אז גם ביו"ש עד למבצע "חומת מגן", שהוא שונה בצורה מהותית מהמצב ששורר היום שם, כשהחיים האזרחיים מתנהלים אמנם באופן עצמי אך השליטה הביטחונית בידינו ואם יש צורך אפשר להיכנס ולעצור כל חשוד בטרור בכל נקודה ונקודה שם, ואף ניתן לטרפד הפיכה חמסית כנגד אבו מאזן, כפי שקרה לפני ימים מספר, ואבו מאזן בעצמו אמר זאת בקולו. אמרתי כבר מספר פעמים, שברגע שנצא מיו"ש אם באמצעות ואם באופן חד צדדי, לאבו מאזן לא יהיה שם כבר שום תפקיד והוא ייעלם, ותוך תקופת מה ייווצר מצב שייאלץ אותנו לחזור לשם. אשר ל 700 ולחצי מספר זה שהזכרת, אני כמובן כופר לחלוטין במספרים וביחס המספרים שאתה צופה, שהם בלתי ראליים והזויים בעליל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מדובר בשני משפטים צמודים, קריא אחד אחר השני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז מה ? ראיתי את המשפט הזה בתחילה, אך הוא לא מדבר על האיום הרקטי ארוך הטווח שנכנס עם הנסיגה מהשטח וקריסת ציר פילדלפי אחרי ההתנתקות שמפניו הזהרתי מיד לאחר ההתנתקות, אלא על "בעיות מדינה" עלומות בלתי מוגדרות, שנובעות מ"צעד מדיני". לעניין האיום הרקטי שמפניו הזהרתי אז, אמרת בפרוש שאינך צופה הרעה במצב, ואת זה ציטטתי כי זה החלק היחיד בדבריך שעונה לטענה הספציפית הזאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כדי להחלץ מביצה זו של ציטוטים עצמיים, ברצוני להביא כאן משהו שלמדתי רק באחרונה. מתברר כי הפרופ' ליבוביץ תמך וקרא באופן מפורש להתנתקות (דוקא חד-צדדית, להבדיל מנסיגה בהסכם נוסח הסכמי אוסלו) וושם י"ל טרח להדגיש כי: א. ההתנתקות מן הפלשתינים רק תפתח אפשרות לשלום ולא תבטיח אותו. ב. למעשה הוא בכלל לא מאמין באפשרות של שלום עם הערבים (ועם הפלשתינים בפרט) בשום מצב מדיני. ג. וזו בדיוק הסיבה שהוא קורא לנסיגה חד-צדדית וללא המתנה להסכם עם הערבים שבהתכנותו לא האמין. הנסיגה מן השטחים היא בגלל הצרכים והקיום של המדינה היהודית ולא בגלל בעיות הביטחון שלה. למעשה, ליבוביץ עשה זאת עשרות שנים לפני ההתנתקות מעזה וכתב זאת באופן מפורש ובהיר המפריך לגמרי את הניסיונות שלך להכחיש קיומה של תחזית כזו במחנה השמאל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון שלנו היה על איום רקטי על מדינת ישראל כתוצאה מנסיגה, ואני כידוע מתנגד גם לנסיגה עם הסכם וגם לנסיגה ללא הסכם. נסיגה היא נסיגה. הנסיגה הגדולה מעזה, שהייתה עם הסכם, נעשתה ע''י רבין, והוא אמר במפורש, ובכך שגה שגיאה גסה מאד וגורלית מאד, שלדעתו המעשה הזה לא יגרום אפילו לרקטה אחת להיירות לעבר ישראל. זו הייתה התחזית שלו והתחזית שלך הייתה שהתופעה לא תגבר אחרי ההתנתקות. אלה היו התחזיות של השמאל, ואני יכול להביא עוד דוגמאות רבות של דברים של אנשי שמאל שסברו שהנסיגות ישפרו ולא יחלישו את מצב הביטחון. כאשר ליבוביץ' דיבר על נסיגה, זה היה מוקדם יותר, לדבריך עשרות שנים לפני ההתנתקות, ואז איש לא העלה את עניין האיום הרקטי, וככל הנראה הוא לא נתן את דעתו כלל לבעיה הזאת, שהועלתה רק מאוחר יותר. כך שאיני מבין איך הבאת דבריו מתייחסת איך שהוא למה שאמרתי. ליבוביץ', ככל שאני זוכר, לא היה איש שמאל אופייני. הוא לא חשב את מה שחשב מתוך אהבה עזה לערבים, אלא בגלל שחשב שהשליטה בערבים תשחית אותנו. למרות שרבים רואים אותו כאיזה שהוא נביא גדול, איני חושב שנבואתו התממשה. אכן יש אצלנו שחיתות, אך זו אינה קשורה בשליטה בערבים, ודווקא אנשי הנסיגה המובהקים תופשים מקומות ראשונים ברשימת המושחתים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מקפיץ אותי כל פעם שמזהים "איש שמאל אופייני" עם "אוהב ערבים". זה באמת הופך את אנשי השמאל לבוגדים באורח כמעט אוטומטי. הרי הם מעדיפים את האינטרסים של הערבים על פני האינטרסים שלנו! מספיק עם זה. זה לא נכון! תגובה 642638 אהוד ברק לא אוהב ערבים. שמעתי אותו שלשום בראיון בחו"ל ממשיך לטעון שלדעתו הפתרון היחיד האפשרי הוא פתרון שתי המדינות. גם יעקב פרי לא אוהב ערבים. שני אלו לדעתי "אנשי שמאל אופייניים" הרבה יותר מאשר עמירה הס וארז לנדוור. ובעניין השחתת המידות - אני חושב שההסתכלות שלך צריכה להיות רחבה יותר: זו אינה רק שחיתות בסגנון דרעי ואולמרט, אלא גם קהות לב תגובה 633185, אבדן הכבוד לזולת, והתנהלות כוחנית שמסתכלת על כל "אחר" כמתחרה או אויב, ושגורמת לשחיקת ערכי הסולידריות שהיו יסוד של החוסן הלאומי שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהבדלתי שמאל שמניעיו אהבת ערבים ושמאל שמניעיו אהבת האינטרסים שלנו, לא התכוונתי בשום דרך ל''בגידה'', ולכן אינך צריך לקפוץ. אני לא אוהב ולא מסכים לשיטת השמאל של ליבוביץ לא פחות ואפילו יותר מאשר לשיטה השנייה, ובכלל לא חשבתי על עמירה הס וגדעון לוי, שלדעתי מניעיהם אינם אהבת ערבים אלא שנאת יהודים. ברצוני גם לבקש ממך להפסיק להטיף לי להביע את עמדותיי, כפי שלא עולה על דעתי לומר לך מה כן לכתוב ומה לא לכתוב. לרעיון המובע בשתי השורות שבסוף דבריך איני מסכים. איני חושב שאנו קהי לב וחסרי כבוד לזולת יותר מעמי מערב אירופה, למשל, שעד היום לא הצליחו למחוק את רבדי שנאת הזרים והאנטישמיות שטבועים בחברה שלהם, למרות ששם מצבי השליטה בעם אחר והמלחמות נפסקו לפני שנים רבות, וכשאני משווה את ההתנהלות המוסרית שלנו לזו שלהם אני חש שאין לי כלל במה להתבייש. ועוד חשוב להדגיש לנושא ה''כיבוש'', שאכן הוא נמשך שנים רבות, אך התבוננות סביבנו מראה שהחלופה לו היא או הפסקת הקיום הפיזי שלנו במקרה הרע, או מהלך אירועים שבהכרח יביא אותנו חזרה לאותו מצב, במקרה הטוב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הצלחתי להבין דבר מהפסקה הראשונה שלך, ואיך היא מתחברת למה שאני אמרתי. נראה לי שאין לנו כלל שפה משותפת בנושא הזה. אז או שנקדיש מאמץ לנסות לתרגם את דברינו לשפה אחת או שנחדול מדיון בנושא. מה אתה מציע? לפסקה השניה- חבל שאתה לא מקדיש כמה דקות לקרוא את הקישורים שאני מביא, כי היית רואה שכבר עניתי שם לתגובה האוטומטית שלך. אני מציע שתקרא אותה ונמשיך משם? לשורה האחרונה - אני חולק עליך, אבל לא פוסל את עמדתך. תסכים איתי שהיא אינה אמירה טריוויאלית. לכן כדי לשכנע אותי בנכונותה תצטרך להסביר ולפרט לא מעט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכתיבתי בפסקה הראשונה הייתה ברורה, אבל כיוון שלא הצלחת להבין דבר אנסה שוב. אמרתי ששמאלנות שמניעיה אהבת ערבים אינה בהכרח כשלעצמה משהו שלילי, כי אהבת הזולת היא דבר טוב בבסיסו. לכן המעבר שעשית ממנה ל"בגידה" הוא יותר ממוגזם, ופשוט פיספסת את כוונתי. אי לכך ה"קפיצה" שלך לא הייתה במקומה, וקריאתך לי "להפסיק עם זה" הייתה מקוממת, והבעתי את תחושתי זו. עכשיו הבנת, או שעלי להסביר בשלישית ? אדלג כרגע על "הפסקה השנייה" אליה אחזור בסוף, ואעבור ל"שורה האחרונה". גם כאן איני חושב שמי שעיניו בראשו צריך "להסביר לו ולפרט לא מעט", ובכל זאת אנסה. בזמנו היה לחץ אדיר עלינו לסגת מהגולן ומהחרמון תמורת שלום עם אסד האב. השמאל רעש וגעש, וצמחו לנו גנרלים מומחים במקום למלחמה שהיא תפקידם, לשלום עם סוריה (אורי שגיא), ומנהיגינו מרבין שהתחיל בכך דרך ברק ואחר כך גם נתניהו היו מוכנים לוותר על הגולן תמורת השלום הזה, ובסופו של דבר העניין הזה לא צלח בגלל ויכוח על מטרים ספורים, שהיה חסר חשיבות והתעקשותם, המיותרת כשלעצמה, של מנהיגינו הנ"ל עליהם הייתה רק בגלל שרצו להראות ש"השיגו משהו" במו"מ. היום הכל יודעים שלו היינו הולכים להסכם הזה היינו מסתכלים מעמק החולה למעלה לעבר רכס הגולן ורואים שם את דעאש ודומיו שלא היו מחויבים לשום הסכם שעשינו עם אסד, ולכן היום איש לא מעז לנסות ללחוץ עלינו להחזיר את הגולן תמורת שלום עם אלה שנמצאים היום מעבר לגבול. ומהצפון לדרום. הנסיגה מעזה, הנסיגה מרוב השטח בזמנו של רבין עם ההשלמה שעשה שרון, גרמה לבעיה הביטחונית הקשה ביותר בסכסוך עם שכננו. כולנו חווינו זאת ואני מקווה שאין טעם כאן בהסבר נוסף. ובמרכז ? גם שם נסוגונו במסגרת אוסלו משטחים נרחבים, ונאלצנו לחזור לשם בהדרגה החל ממבצע "חומת מגן". אי אפשר היה להמשיך לחיות כאן מבלי לחזור, כי מדובר באזור שתקוע ממש בתוך גרוננו. איך אפשר לחשוב בכלל על מסירת השטח ? האם קרי ואובאמה ישמרו שדעאש או גרועים ממנו, לא ישתלטו עליו בעתיד ? ואשר ל"פסקה השנייה", זה נכון שלא קראתי קודם בעיון את הקישור השני הארוך שאליו הפנית ועשיתי זאת רק עכשיו, אבל זה ממש לא משנה. אם מסכימים למה שאמרתי קודם, שהשליטה בערבים היא רע הכרחי, צריך לבדוק רק אם בתנאים האלה אנו עושים את מיטב יכולתנו לא לפגוע באף אחד מעבר לנחוץ. לפעמים השרידות של עצמך מחייבת אותך לכל מיני דברים לא כל כך יפים, וכאן השוואת התנהגותך עם התנהגות אחרים לו נמצאו בתנאים דומים ממש במקומה, למרות שדוגמת הזקנות שעוברות את הכביש היא נחמדה כשלעצמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האיש שרצח 13 אזרחים לא יהודים באוקטובר 2000, ידוע בזכות אמירה קולוניליסטית על וילה וג'ונגל ואחראי לא פחות מעראפת לקריסת ההסדר המדיני והאיש שבתקופתו "שוכללו" עינויי השב"כ ויחד עם שאר חברי סיעתו הצביע בעד כליאת פליטים, נחשבים בעיניך אנשי שמאל אופיינים יותר מאלה הפועלים נגד מדיניות של גזל ודיכוי ובעד זכויות אדם, גם אם לא יהודים, ובשל כך נחשבים ל"קיצונים"? מתאים למי שהביע התלהבות לנישוק האחוריים של האחים היהודים ושרואה בהם ובמחנה הפוליטי שלהם "מתונים" הקרובים למרכז מלבד כמה "שוליים קיצונים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איפה בקישור שלך מופיע שבתקופת ברק שוכללו עינויי השב"כ? וכן, אין ספק שהוא אופייני יותר. אולי הוא לא איש שמאל "טוב" בעיניך, אבל אם תסתכל כמה תומכים יש לדעות שהוא מייצג במה שקרוי בגדול "מחנה השמאל" בארץ כמה לדעות שלך או של גדעון לוי תראה מיד שהוא אכן אופייני יותר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאיפה הבאת לשם את ברק? תקרא שוב את התגובה שהגבתי אליה, את התגובה שלי ואת הקישור ותיראה שמדובר ביעקב פרי. מי שדעותיו אינן באמת דעות שמאל אינו יכול לייצג או ל"אפיין" את מחנה השמאל גם אם במדינת הישראבלוף חלק גדול ממה שנקרא "מחנה השמאל" הוא בעצם מחנה המרכז הלאומני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה טוב שיש מי שיודע יותר טובה מכל השאר מה זה שמאל. מעניין דווקא שזו פרקטיקה שמאפיינת גם צדדים ותחומם אחרים במפה הישראלית, למשל השעשועון הידוע ''אני אסביר לך מהי יהדות ולמה שלי יותר גדולה משלך''. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שמאל שאינו דוגל בשיויון חוקתי ובזכויות אדם אינו שמאל, נקודה. חתירה להסדר מדיני היא בגדר מדיניות פרגמטית, חשובה כלעצמה אבל לא בהכרח בעלת ערכים של תפיסת עולם שמאלנית כפי שראינו בדוגמאות לעיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא הבנתי אותך. התגובה שאליה הגבת דיברה גם על ברק וגם על פרי, הנחתי שאם מי ש-"רצח 13 אזרחים לא יהודים באוקטובר 2000, ידוע בזכות אמירה קולוניליסטית על וילה וג'ונגל ואחראי לא פחות מעראפת לקריסת ההסדר המדיני" הוא ברק אז גם בהמשך הכוונה היא אליו - טעות שלי. אף אחד לא אמר שאתה חייב לאהוב את שותפיך למחנה השמאל, אבל אין לך בישראל שותפים אחרים למאבק למען סיום הכיבוש. כל עוד תמשיך להתנשא עליהם ולזלזל בהם, קטנים הסיכויים שהם ייאבקו יחד אתך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דבריך הזכירו לי מטבע לשון נוספת שחכמי הימין שלנו נוטים ליחס לאנשי שמאל - "שנאה עצמית". כל מי שניחן ביכולת אבחנה ולו מזערית, יבחין מיד כי "שנאה עצמית" היא ממש לא הטרנד השולט במחננו, מחנה השמאל. קרוב יותר לאמת לומר שאנו נגועים בהערצה עצמית יתר על המידה ולכל היותר חוטאים בשנאת האחר. נדמה לי שהסופר עמוס עוז איבחן את הלקוי במחננו ביתר הצלחה. עוז דיבר על אנשים בשמאל הלוקים בתיעוב אוטומטי של כל מה שקשור במדינת ישראל. אני מודה ומתוודה שזיהיתי משהו מעין זה, גם בעצמי. האטימות, הצדקנות וההתבשמות העצמית ל הקונסנזוס הישראלי היא עד כדי כך מחניקה ומאררת, שקל מאד לעשות את הצעד הקטן הזה לעבר תיעוב ופסילה גורפת של כל מה שקשור במדינת ישראל. אולי אני רואה מהרהורי ליבי, אבל אני מאבחן תופעה מקבילה בקרב יהדות התפוצות. במקרים רבים, כאשר מישהו מדבר בחריפות רבה על הפגיעה בגופם ובזכויותיהם של הפלשתינאים, מתברר שהדובר הוא בכלל יהודי ובקרב ציבור הרבה יותר רחב של יהודי התפוצות נפוצה התופעה של הפיכת ישראל לקוריוז ובדיחה. כאשר בסיטקומים ובמופעי סטנד-אפ מתלוצצים על "Israel Finest" (כשהכוונה נניח ליין נחות במיוחד), מניה וביה מתברר שגם הכותבים וגם השחקנים הם יהודים. נראה, שקצה נפשם של יהודים כאן ושם, בין בצדק ובין שלא בצדק בתלאוביה ותעלוליה של ישראל ובתלונות ראשיה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שהלעג והשנינה של כותבים יהודיים על ישראל נובעים בעיקר מהפער בין הציפיות הגבוהות לביצוע בפועל. דגש על הצפיות הגבוהות מעם הסגולה, שכמו כל בן לאמא יהודיה צריך תמיד להוציא 100 במבחן. גם אני מתרגז על התגברות האטימות והצדקנות, אבל טרם הגעתי לשלב התיעוב העצמי שאתה מתאר. אני מתעב צדקנים, אבל זו, כך נראה לי, תגובה אוניברסאלית. אני מקבל את הרושם שהולך ופוחת הדור, ועדיין מצפה לאיזו תגובת נגד. בימים האחרונים שמעתי לא מעט התבטאויות של אושיות הליכוד של פעם - מישה ארנס, בני בגין ולימור ליבנת, כנגד גרסת אלקין לחוק הלאום. נראה כאילו הללו מרגישים שהימין הפופוליסטי מסגנון מירי רגב גנב להם את הליכוד, ומנסים להחזיר את התנועה לערכיה המקוריים. ביבי לא מצליח לרסן את האגף בליכוד שהפך להיות יותר ימני מישראל ביתנו, וסופו להבריח ממנו מצביעי ליכוד מסורתיים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש איזשהו פער בין הערכים הבורגניים-ליברליים שרווחו בתנועה הרויזיוניסטית (ברוח ז'בוטינסקי) לבין השמרנות ושביעות הרצון העצמית של הימין המסורתי-דתי החדש ולכן יש כל מיני חריקות והסתייגויות, אבל לדעתי כל זה מעושה וחסר משמעות של ממש. לנתניהו יש לדעתי בעיות סכיזופרניות-פרוידיאניות של ממש הגורמות לו לפעול כנגד עצמו. מצד אחד הוא מנהיג פראגמטי הפועל ע''פ אילוצי המציאות ומצד שני הוא ילד טוב מבית אבא הרויזיוניסטי. מצד אחד החצי הפראגמטי המודע שלו מכריח אותו לצאת בהצהרה על תמיכה בשתי מדינות לשני עמים. מצד שני החצי הלא מודע שלו יודע מה אבא שלו היה אומר על כך ועושה כל מה שניתן לעשות כדי למנוע ולהכשיל את ההצהרה הזו. אחרי הכל אף אחד לא מכריח אותו להפוך לילד המוכה של אורי אריאל, סלומיאנסקי, פייגלין, דנינו ואלקינד. נ.ב. בעבר התבטאתי בחריפות כנגד חה''כ פייגלין. טענתי שהוא ח''כ לא לגיטימי. סברתי שאדם שעשה קריירה מהפרת חוקי הכנסת והמדינה אין לו שום סמכות אתית לחוקק חוקים ולצפות ממישהו להשמע להם. בינתיים, לא מצאתי סיבה לחזור בי מדעתי השלילית על חה''כ הנ''ל. אלא שחוששני שנמצאו לו עוד שותפים לפשע. קראתי במקום כלשהו שחה''כ ממרץ תמר זנדברג הודתה שהיא משתמשת מדי פעם במריחואנה כאמצעי לבילוי ולשעשוע. אני לא משווה בין סוגי העבריינות הללו, ובכ''ז, חה''כ אינה חייבת לענות על שאלות בעניין הרגלי הבילוי שלה, כפי שאינה מוכרחה להתוודות על חציית מעבר חצייה באור אדום. הקלות בה מתיחסת חה''כ להפרת החוק, משליכה על הסמכות שלה לחוקק חוקים שעשויים להיות הרבה יותר קשים לאזרחים מסויימים מאשר החוק נגד מריחואנה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חסינות חברי הכנסת מאפשרת1 להם לעבור על החוק על מנת לשרת את הציבור שהם שלוחיו. זה כולל לעורר מודעות לעניינים כמו עישון מריחואנה או עליה להר הבית. חבר כנסת שעובר על החוק לצורך הזה מייתר את הצורך של קהל הבוחרים לעבור על החוק בעצמו. 1 או לפחות, היתה אמורה לאפשר, על אף שבשנים האחרונות ההגנה הזו נשחקת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העבירות שהזכרתי נעשו ע''י פייגלין וזנדברג לפני שהיו ח''כ כך שעניין החסינות לא תופס כאן. בעניין שחיקת ההגנה של החסינות, השימוש של חה''כ זועבי בחסינותה מדגים יפה את הצורך להגביל את החסינות מול קצה אפם (שלומם ובטחונם) של משרתי הציבור והאזרחים בכלל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אם ביצעו את העבירות לפני שנבחרו הטיעון שלי לא תופס לגביהם. השימוש של זועבי בחסינותה באיזה הקשר? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפרשה בה הורשעה חה''כ זועבי היתה הפרעה לשוטר במילוי תפקידו (היא התנפלה על שוטר ערבי בחרפות וגידופים שלדעתי גם נוגעים בהסתה העשוייה לסכן את שלומו של השוטר ובהרחבה את שלום הציבור כולו. לדעתי , נוכחותה על הספינה ''אווי מרמרה'', תרמה באופן פעיל לסיכון שלומם של אנשי כוחות הביטחון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
החסינות נועדה למנוע מהרשות המבצעת להתנכל לחברי הרשות המחוקקת ולכן זמן העברה לא רלוונטי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתכוון לחסינות עניינית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שהעיר בצדק מלאכי, חסינות חה"כ מלבד שנועדה לסייע בידם במלאכתם, נועדה גם למנוע ממי שאינם ח"כ את הצורך להפר את החוק. הנקודה שהעלתי לא באה לדון בגבולות החסינות הפרלמנטרית וסיבותיה, אלא בלגיטימיות האתית של מי שמפר את החוק כאזרח ואח"כ מבקש להבחר לכנסת. איסור מוחלט על מורשעים בדין לכהן בכנסת יהיה בעייתי מאד, אבל אני תוהה אם אין דרך להתיחס לדוגמאות כל כך חריגות לרעה כמו חה"כ פייגלין וזנדברג. מדוע אני טוען שמדובר בחריגים לרעה: חה"כ בעתיד פייגלין עבר על החוק בזדון ובחוצפה מתוך חתרנות אנרכיסטית אע"פ שלא היה לא כל צורך להפר את החוק. בעובדה, חברים רבים של פייגלין נאבקו בנסיגות וכיוב' מבלי שהפרו את החוק או לכל הפחות מבלי שהורשעו בדין בשל כך. עבירתה של חה"כ זנדברג לא ממש חמורה ובשום אופן לא חריגה. הבעיה איתה היא התנהגותה לאחר שנבחרה, כאשר היא מציינת את הרגלי העבריינות שלה בעבר. זהו דבר מיותר לגמרי שכן היא יכולה לפעול בעד לגאליזציה של סמים כאלו ואחרים מבלי לנפנף בעבירות האישיות שלה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לכן חסינותה של חברת הכנסת זועבי מאפשרת לה לעבור על החוק כדי לשרת את בוחריה ולייתר את הצורך שלהם לעבור על החוק. אממה? את חסינותה ניתן להסיר בעזרת חוק אישי... את חסינותו של מצית המהומות פייגלין (הוא ודומיו היו צריכים להתנצל בפני קורבנות הפיגועים האחרונים, זו חכמה קטנה מאד להצית אש שאת מחירה משלמים אנשים אחרים) אף אחד לא קורא לשלול למרות מחיר הדמים של התנהגותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בכל התייחסות לימין חובה להפריד לדעתי בין הימין הדתי לימין החילוני. המטרות להם שונות, הערכים שלהם שונים, וכל שיתוף פעולה ביניהם הוא קצר מועד בלבד. הערך המשותף להם של ארץ ישראל השלמה אינו מספיק כדי להתגבר על המבדיל ביניהם שהוא עולם ומלואו. כשאתה מדבר על רוח ז'בוטינסקי אין לך סיכוי למצוא אותה בימין הדתי. כשאתה כותב דנינו ואלקינד אתה ודאי מתכוון לחברי הכנסת דנון ואלקין? זאב אלקין הוא ח"כ מהליכוד אבל בוגר בני עקיבא, למד בישיבת הר עציון ומתגורר בכפר אלדד שבגוש עציון. דני דנון הוא ליכודניק ביתרי ומתגורר במושב משמרת בשרון. ניתן למצוא ביניהם מספר נקודות השקה כגון ההתנגדות להתנתקות, אבל לטעמי הם שייכים לשתי תנועות שונות. נראה לי שחברים בימין החילוני קורצים לדת או לפחות למסורתיות יותר מתמיד. אבירי הרוויזיוניזם הנסיכים המודחים בגין ומרידור הוחלפו בדמויות עממיות (מירי רגב) ומסורתיות (דנון) יותר. ליבו של ביבי שייך לזן הנכחד הזה, אבל שרידותו מחייבת אותו לרצות את האגפים הפופולריים יותר במפלגה שלו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם במקום הימין הדתי תכתוב הימין המסורתי-דתי, הימין החילוני שלך יצטמצם לקומץ ממשיכי המסורת הרויזיוניסטית (ארנס, מרידור, בני בגין). לדעתי זהו קומץ חסר משמעות אלקטורלית. האלקטורט שלהם כבר אינו בליכוד ולהבדיל ממירי רגב, יהיה להם מאד קשה ולא נעים במרכז הליכוד. אני גם לא חושב שלדנון, לאלקין ואפילו לרגב יש בעיה עם ההדר הביתרי/ז'בוטינסקאי. מאחר ומלכתחילה אלו היו בעיקר מילים גבוהות שלא תבעו יותר מדי מחוייבות וחובות. נתניהו (ואחרים, ריבלין למשל) באים מאותו בית גידול כמו הנסיכים האחרים (מרידור, בני בגין, לבני, אולמרט), אבל להם יש ערך מוסף. הם המסיכה ה"תרבותית" שעוטה על עצמו האלקטורט הליכודי. האלקטורט הליכודי אינו מתלהב להעמיד בראשו את מתנחלי התג מחיר את ה"מאות השחורות" מעולי רוסיה או אנשי "עמך" מתלהמים. הם רוצים שהבורגנים המתורבתים מרחביה יעשו עבורם את העבודה כשהם עוטים על ידיהם את הכסיות הלבנות מהקונצרט של הפילהרמונית או מהגולף בקיסריה. לסידור הזה יש עוד יתרון קריטי. כאשר הדרישות והתכניות המתלהמות יובילו לאן שהן בד"כ מובילות, השעיר לעזאזל כבר יהיה מוכן. אני חוזר על התחזית שלי שבנימין נתניהו לא יהיה רוה"מ הבא וישלם בראשו את המחיר של ארועי "צוק איתן" והמשכן באינתיפאדת ערביי ישראל ומז' ירושלים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מתעקש להפריד בין המסורתיים (שנמצאים אצלי יחד עם החילונים) לדתיים בימין. ההבדל העקרוני והמהותי בין הקבוצות הוא שכאשר אתה מקלף את הקליפות הדתיים שואפים בסופו של דבר למדינת הלכה. כאשר אתה יורד לגרעין הבסיסי של האמונות והמטרות אתה מוצא שהדתיים הלאומיים הם כהנא, רק בלי הקצף על השפתיים. יוצא דופן הוא פייגלין שמצליח להפריד בין אמונתו הדתית לבין האידאולוגיה שלו ושייך מבחינתי למחנה הרוויזיוניסטים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
על אף הקרבה הגדולה מאד בהשקפת עולמנו, אנו חלוקים מאד בראיית המציאות שלנו. לדעתי, החלוקה היא בין החילוניים לכל השאר. הדתיים וגם החרדים, באופן מעשי (להבדיל מהצהרות נמלצות) אינם רוצים במדינת הלכה, אלא פועלים במסגרת פוליטיקה קלאריקלית (הבטחת הטבות סקטוריאליות למקורבי הממסד הדתי) וע''ע המאבק החרדי נגד גיוס בני הישיבות ותמיכת הד''ל בישיבות ההסדר. אני סבור שחוגים רחבים מאד בקרב החרדים, הד''ל ואף המתנחלים, רחוקים מאד מתפיסת העולם הכהניסטית ואף הליברמנית. לדעתי פייגלין הוא הגרוע שבחבורה. זהו זאב בעור כבש, המציג עצמו כבעל השקפת עולם ליברלית (זכויות אדם וכיוב') בזמן שהוא בעצם ליברטריאן המקורב בהשקפותיו לחברי מפלגת מסיבת התה בארה''ב ולאנרכיסטים-רדיקליים הדוגלים בהחלשת השלטון המרכזי בשם סוג כלשהו של דרויניזם חברתי. לא לחינם זכויות האדם אצל פייגלין מתמצות בזכותו של האזרח לצרוך קנאביס רפואי ללא כל התערבות של הממסד. לא שמעתי את פייגלין משמיע את קולו בזכותם של ערביי ישראל להתפרנס מעבודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם בעיני פייגלין הוא יוצא דופן- דתי ימני שתומך בריש גלי בהפרדת דת ממדינה. בעצם דתי ימני שאינו משיחי- אכן עוף מוזר. והאגף הפופוליסטי בליכוד אכן הולך ונעשה דומה לאנשי מסיבת התה, כמו ביחסם למהגרים לא חוקיים. נראה לי שההבדל בתפיסה שלנו את הד''ל נובע מכך שאני הייתי שם ממש ומכיר על בשרי את ההרגשה של ''שלוחי מצווה אינם ניזוקים''. ברובם הם לא מסתכלים על מדינת הלכה כיעד מפורט אלא כמשאת נפש כללית, שצרכים אחרים גוברים עליה וזמנה יגיע בעתיד לא מוגדר, אבל הקו המנחה הזה מכניס אותם תמיד לדיסוננס מול הימין החילוני שליברמן מייצג. תושבי בית אל ועפרה חושבים שהם עוסקים במלאכה שמקרבת את הגאולה. אין לי ספק בכך. כיוון שכך כל השאר נעשה אינסטרומנטלי עבורם- הממשלה, החילונים, הערבים, אומות העולם- כולם נועדו לשרת את המטרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה בטוח שפייגלין תומך באופן אמיתי בהפרדת הדת מהמדינה? אני מתרשם שהוא בוחר את הדגלים שלו כך שלא ירגיזו אף אחד במחנה המסורתי-דתי-חרדי (קנאביס ואופניים). הפרדת הדת מהמדינה היא עניין יותר בעייתי שכן לרבים במחנה זה מדובר בעניין של חיים ומוות שכן מי שפרנסתו אינה מצוייה משול למת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה אנשים, לדעתך, יאבדו את פרנסתם אם מחר תופרד הדת מהמדינה במובן שלא תהיה חובה להתחתן ולהתגרש בטקס דתי? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בערים וישובים רבים יש מועצות רבנות המעסיקות אנשים ושכר. ביישובים המרכזיים חלק מרכזי בפעילות המועצות הוא רישום נישואים. בכל מקרה במקרה של הפרדת הדת מהמדינה כעיקרון ממלכתי, השלטון החילוני (המרכזי והמקומי) אינו אמור להמשיך לממן את המועצות הרבניות ואת שרותי הדת בכלל, כך שעניין הנישואים הדתיים אינו עיקר בשאלה זו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שכן, אבל כנראה שטעיתי וזה לא מונע ממנו להיות משיחי | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מרתק. א. כתבתי לאחר היסוס רב על פייגלין אנרכיסט ותהיתי אם המונח רלאבנטי כאן. נראה שלא היה מקום להיסוס. ב. הקונסנזוס הישראלי בטוח שהתעמולה האיסלמית על נסיון יהודי להשתלט על הבית היא הסתה השואבת מדמיון מזרחי והפלגות חסרות בסיס במציאות. לא ממש מתישב עם ח"כ, כלל לא שולי, במפלגת השלטון של ישראל הרוצה להקריב קרבן פסח על הר הבית. תקדים החרבת המסגד באיודיהה Demolition of the Babri Masjid [Wikipedia] מלמדת שחששות המוסלמים אינן לקוטות מן האויר ומי שפועל תוך התעלמות מן החשש הזה לא צריך להציג עצמו כצדיק תמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כך או כך אבו מאזן ייעלם. האיש אוטוטו בן 80. בסופו של דבר גם מכחישי השואה העקשניים ביותר נכנעים לגיל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא משנה. אם נשלוט בשטח צבאית יימצא לאבו מאזן מחליף מתאים, ואם לא השרותים שם יסופקו ע''י ממשל צבאי. ייתכן והשיטה השנייה אפילו עדיפה. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |