בתשובה לידידיה, 09/05/14 16:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
זה היה כמובן עד לששת הימים, כולל אותה מלחמה, ומאז זה השתנה. כמובן שיש כאן הכללה כי מדיניות פעולות התגמול והגלישה למבצע קדש היא בעייתית מצד אחד ולעומת זאת היתה לנו הזכות להגן על עצמנו במלחמת יום כיפור, את ההצדקה במבצע אנטבה ושני דברים טובים - השלום עם מצרים וביוזמה של אוסלו מצד שני אבל בקוים כלליים לפני ששת הימים מדיניות ישראל היתה ריאלית ומפוכחת בגדול ואילו אחריה השתעבדנו למדיניות הכיבוש וההתנחלויות המרעילה אותנו עד היום וכן מדיניות האיוולת בלבנון שממנה לפחות הצלחנו לצאת. מי שחושב שכל הבעייה היא בhasbara אינו מבין היכן הוא חי. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
לפי הלך המחשבה שלך קו השבר צריך להיות ב 75' עם הקמת קדומים [ויקיפדיה] | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קו השבר הוא מיד לאחר ששת הימים עם "מחכים לטלפון מהערבים" וההתישבות בחברון ובגוש עציון. ראוי לציין שעמימות הסיפוח הזוחל שבה נקטו ממשלות ישראל מאז ועד היום הולכת ומסתיימת כיום לאחר שהוכשל התהליך המדיני והממשלה חותרת לקראת מדיניות יהודו-צנטרית גלויה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שקורא בכינויי גנאי (''יהודוצנטרית'') לרעיון מדינת הלאום היהודי, לפחות שיהיה ישר עם עצמו ולא יתחזה לציוני. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יהודוצנטרית היא לא מילת גנאי. בדומה לאירופוצנטריות למשל היא מצביעה על התמקדות במושא הצירוף על פני ראייה רחבה יותר. כמובן שבמקרה זה ההשלכות שליליות וחמורות יותר מהדוגמא שהבאתי. אני מודה שיש לי הרהורי כפירה לא מעטים לאור מה שהציונות מייצגת בימינו והדברים שמוצדקים בשמה. יחד עם זאת, כאדם מעשי אני עדיין תומך בשמירת הגדרתה של ישראל כמדינה יהודית תוך כדי שיפור ניכר במעמדם של המיעוטים והזרים האחרים ממצבם כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עזוב ריאליה, מדברים על צדק. אתה חושב ש"היינו צודקים" ב48' ?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהנכבה היה הכרחי, חלק שנעשה אחרי המלחמה לא הכרחי ולפיכך לא מוצדק. בכל אופן, על החברה היהודית בישראל מוטל הצורך להכיר בכאב של הפלסטינים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם למצרים ולסורים כאב אחרי מלחמת יום כיפור, נראה לך שזה דורש הכרה רשמית ופרקים בספרי הלימוד שלנו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש הבדל בין צבא מובס לאנשים שגורשו מביתם וישוביהם נחרבו או נתפסו בידי עם אחר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכוונה היתה שתוקפן, אין להתאבל על תבוסתו והפסדו. אם השכלתי ההיסטורית היתה רחבה יותר, אני בטוח שהייתי מוצא דוגמאות היסטוריות אחרות של תוקפנים שהובסו ובכך גם גרמו לחלק מאנשיהם להיות מגורשים מבתיהם וישוביהם נחרבו, מבלי להסתכן בגודוויניזציה של הדיון. בשנות הארבעים, הפרקטיקה הזאת היתה מקובלת מאד ברחבי העולם, לטוב ולרע. היחידים שמתבכיינים על כך עד היום הם הערבים תושבי פלסטינה-א''י לשעבר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואם זה היה קורה לנו, לא היינו "מתבכיינים" על זה עד קץ כל הדורות? הרי עד היום אנחנו עושים את זה על בית מטבחיים מהעולם העתיק. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא יודע לענות על שאלות 'what if', זה כבר ענין לסופרים ולא להיסטוריה. אבל היו מספיק עמים אחרים חוץ מהעם הערבי שזה קרה להם באותם שנים, ורובם ככולם במקום להתבכיין הקימו את חייהם מחדש ובהצלחה במקומות השונים אליה הגיעו. דוגמת העולם העתיק אינה דומה ואינה רלבנטית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי 'הקימו את חייהם מחדש ובהצלחה במקומות השונים אליהם הגיעו', האם הם נותרו בשליטת ובפיקוח חייהם היומיומיים והכלליים (הפצצת מה שאינו נושא חן בעיני השולט) ע"י מי שניצח אותם? ועוד איך יש להם סיבה מוצדקת 'ליבב' ובעיקר אי מסוגלות 'לבנות מחדש את חייהם', זו די היתממות לטעון שלא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מזכיר שהשולט בעשרים השנים הראשונות2 היו אחיהם בני האומה הערבית, לא זכור לי שאלה הפציצו את מה שלא מצא חן בעיניהם. ולכן אם כבר הטענה שלך זו היתממות. 2 עבור חלק מהפליטים זה נכון גם לשישים השנים הראשונות. ראי סוריה, לבנון וכדומה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתם אנשים מאוד מוזרים,כקאטו הזקן-ולמה הם תחת פיקוח ושליטה אחרים?! אני יודע ,שאלה קשה ,ובשביל זה אני פה: 1.כי הם לא רוצים ריבונות 2.כי הם מנסים בעקביות מעוררת פלצות לבצע בך רצח עם שישחררו את עצמם כמו עמים אחרים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שלא תכעם אם אכניס גם כאן את האג'נדה של המתפקחים מחלום הפיתרון 2 המדינות (מימין ומשמאל). יש הבדל מהותי בין מצב הפלשתינאים לבין מצבם של יהודי אירופה פליטי השואה, יהודי איסלם פליטי 48, הסודטן-דויטש, האוסט-דויטש, פליטי 49 בתת היבשת ההודית, היוונים של אנטוליה, פליטי התמוטטות הקומוניזם וכדומה. כל פליטי הטרנספרים הללו סופם שנקלטו במדינה אחרת בעלת קיום עצמאי ונפרד מן המולדת המקורית. פליטים אלו הפכו לאזרחי המדינות החדשות שלהם והברירה העומדת לפניהם היא בין זכויות אזרח מלאות במולדת החדשה לבין מצב אזרחי בלתי ידוע/אפשרי במולדת הישנה. בנסיבות אלו הבחירה היא פשוטה ומובנת. הפליטים הפלשתינים ביו"ש ועזה לעומת זאת מצטופפים באזורים שהם ככל הנראה חלק בלתי ניתן להפרדה מן המולדת הישנה. מה שאתה מציע להם ל"הקים את חייהם מחדש ובהצלחה במקומות השונים אליה הגיעו" לא כל כך זמין להם. גם אם מנהיגיהם שותפים באחריות למצב זה, עדיין זהו מצבם. הם דומים יותר לפליטי אסון טבע המסתופפים בין הריסותיהם. הוכחה לטענתי אני רואה במצב הפליטים הפלשתיניים שמחוץ לא"י המערבית. הללו נמצאים במעין מצב ביניים בין הפליטים "המסתדרים" לבין פליטי "ההריסות". מצד אחד אינם נתונים עוד לרדיפות המולדת הקודמת אבל מצד שני לא מתקבלים באופן מלא במולדת החדשה. למרות כל מאמציהן של מדינות הערב, הפליטים הללו הולכים ונקלטים במקומותיהם ולדעתי הם (כמו הזכויות של העולים מ-48 מיהודי המזרח) משחקים את תפקיד העז של הרבי. במידה וימצא הסדר בין יהודים לערבים בא"י, הם לא יוכלו ולא ירצו להפריע לו או להשתלב בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפליטים הפלשתינים ביו"ש ועזה לעומת זאת מצטופפים באזורים שהם ככל הנראה חלק בלתי ניתן להפרדה מן המולדת הישנה." - והנה הנחת המבוקש שלך. גרמניה והסודטים צמודים בדיוק כמו יו"ש וירדן. עזה נפרדת ממצרים רק בגלל החלטה פוליטית של מצרים, רוב תושביה מקורבים, לפעמים אפילו משפחה קרובה - לתושבי הצד המצרי של הגבול. בקיצור, לו מצרים היתה נוהגת בפליטי עזה כמו שישראל נהגה בפליטי מצרים ועיראק (היהודים), הם אולי היו מקטרים שנים אחר כך על קיפוח עדתי1, אבל לא כפליטים ללא ארץ ואזרחות. מצב שנקבע על ידי ממשלות ואנשים לא ראוי להגדרה שלך כ'אסון טבע' (ועוד ממשלות ואנשים שהם אחיהם של הפליטים - זה לגמרי שקול לזה שישראל לא היתה מעניקה מעמד של אזרחים לעולים מעיראק וממצרים - הישמע כדבר הזה?). ומצב הפליטים הפלשתינאים בלבנון וסוריה נראה לך כמו דוגמה חיובית לשילוב והיקלטות? תשאל את אבו מאזן מה הוא חושב על זה. 1 כן, זה קצת מופרך בדוגמה הזו :) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
OK. לדעתי ממש לא ירדת לסוף דעתי "הפליטים הפלשתינים ביו"ש ועזה לעומת זאת מצטופפים באזורים שהם ככל הנראה חלק בלתי ניתן להפרדה מן המולדת הישנה." - והנה הנחת המבוקש שלך. - זו אכן ההנחה שלי לצורך עניין זה, אלא שכאן אני כלל לא מנסה להוכיח אותה. מה שאני בא להוכיח הוא כי בגלל ה"הנחה" הזאת ,מצבם של פליטי השטחים שונה מכל הדוגמאות שהבאתי בשמך. ההוכחות להנחה זו רבות ומשכנעות. לא אכנס אליהן כאן אבל כישלון שיחות קארי הוא האחרונה שבהן. "גרמניה והסודטים צמודים בדיוק כמו יו"ש וירדן. עזה נפרדת ממצרים רק בגלל החלטה פוליטית של מצרים, - ממש לא! הסודטים צמודים לצ'כיה ולא לגרמניה כמו שיו"ש צמודה לישראל ולא לירדן. מכל בחינה שהיא (גאוגרפית, היסטורית, אתנית, רגשית) עזה ויו"ש קשורות לא"י המערבית ולא למצריים או לירדן. ערביי השטחים חיו נפלא כאשר הגבול חצץ בינם לבין מצריים וירדן. דוקא הסיטואציה שיצרה צורך של ערביי יו"ש לקשר עם ירדן היתה פוליטית ובלתי טבעית. הביוב של תושבי יו"ש זורם לישראל ולא לירדן (המדינה) ובין עזה למצריים מפריד מדבר שהוא שטח הפקר בלתי מיושב. מצב שנקבע על ידי ממשלות ואנשים לא ראוי להגדרה שלך כ'אסון טבע' - כלל לא לכך כיוונתי. האנלוגיה שכיוונתי אליה הוא רק בעניין מקום הימצאות הפליטים. כפי שפליטי ניו-אורלינס או האיטי יושבים במחנות בתחום המדינה שבה קרה אסונם, כך פליטי השטחים יושבים בתחום הגאגרפי של א"י המערבית שהיא המדינה שהגלתה אותם. כמו פליטים של אסונות טבע הם הוגלו ממקום אחד בארצם למקום אחר. אני בכלל לא מבין את הטיעון שלך. ירדן בזמנו העניקה אזרחות לערביי יו"ש ואח"כ שללה אותה. מה הבעיה שלך עם זה? אתה רוצה שגרמניה תעניק אזרחות לסודטן-דויטש שקיבלו אזרחות צ'כוסלובקית? (בפועל צ'כוסלובקיה אסרה על הגרמנים שהחליטו להשאר בה לשאת אזרחות גרמנית ולרוב העולם אין בעיה עם כך). ומצב הפליטים הפלשתינאים בלבנון וסוריה נראה לך כמו דוגמה חיובית לשילוב והיקלטות? - (שכחת את כווית). זה בכלל לא רלאבנטי לטיעון שלי. המדינות הללו מנעו מבני עמם הערבים אזרחות, מסיבות ידועות ונהגו כך בנבזות גם כלפיהם. הנקודה היא שהפלשתינים בסוריה, לבנון וירדן נמצאים במדינות היכולות להתקיים באופן בלתי תלוי במולדת הישנה שלהם (עד כמה שהדבר ניתן בין מדינות גובלות). בעיניי זו דוגמה המחזקת את טענתי. על אף שכלפי חוץ הפלשתינים שם טוענים שאינם מעוניינים באזרחות החדשה, בפועל יש להם אינטרס מובנה כן לקבל אותה. ובפועל ככל שחולף הזמן הם הולכים ומקבלים אותה. איש לא יכול היום למנוע באופן מעשי מפליטי המחנות בצור, צידון וביירות להגר לעזה או לשכם. עובדה שלמעט יחידים ם לא עושים זאת. עליך להבין, כוונתי לא היתה לחלק לאומה הערבית ציונים גבוהים באנושיות ואהבת אדם. כוונתי היתה להסביר לך מדוע האנלוגיה בין ערביי יו"ש ועזה לבין הסודטן-דויטש או רבע מיליון המשת"פים האלג'יראים-מוסלמים שברחו לצרפת, אינה מחזיקה מים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''מכל בחינה שהיא (גאוגרפית, היסטורית, אתנית, רגשית) עזה ויו''ש קשורות לא''י המערבית ולא למצריים או לירדן''. זאת שוב הנחת המבוקש, וזה פשוט לא נכון. אבל נראה לי שלא נשכנע זה את זה, אז נסכים לא להסכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפליטים הפלשתינים ביו"ש ועזה לעומת זאת מצטופפים באזורים שהם ככל הנראה חלק בלתי ניתן להפרדה מן המולדת הישנה" 1. ארץ ישראל אינה ומעולם לא היתה מולדתם, אלא חצי האי ערב. 2. אף אחד לא מכריח אותם "להצטופף". הם יכולים לעזוב בכל רגע, בעלות של 50 יורו לכרטיס טיסה ליעדים שונים באירופה, שברובה מאפשרת ואף מעודדת הגירה ערבית אליה. אם הם מעדיפים לחיות במדינה ערבית הם יכולים לבחור מבין 21 מדינות נוספות, כולל אחת עם מלכה "פלשתינית". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1.הניסיון האישי מלמד אותי,שהשקר הזה שתול כלכך הרבה זמן ובמימדים כלכך גדולים שמה שקורה אחרי שטוענים את זה הוא כך: ניסיון לענות->הבנה שזה נכון->קושי בהתמודדת עם התובנה החדשה שמערערת אמיתה שחיו איתה שנים->שקט->העלאת הטענה שוב כעובדה כעבור זמן (כמה תגובות במקרה זה) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"הפליטים הפלשתינים ביו"ש ועזה לעומת זאת מצטופפים באזורים שהם ככל הנראה חלק בלתי ניתן להפרדה מן המולדת הישנה" - אני חושב שיש לכך משמעות שאני מנסה לשוא לעורר דיון ולהציג את העמדה לפיה חבלי הארץ של יו"ש ועזה הם חלק בלתי ניתן להפרדה מא"י המערבית וככל הנראה הפיתרון של חלוקה שגוי במהותו (ראו למשל תגובה 632651 ), ואתם מתעקשים להמשיך ולפרט את עלילות זקני פלשתין ולדבר על טראנספר וגירוש. אם לא שמתם לב העמדה שהצגתי אמורה להיות גם עמדתכם ומה רוצים ועושים הפלשתינאים ומאין באו או לא באו, בשלב זה לא רלאבנטי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"אם לא שמתם לב העמדה שהצגתי אמורה להיות גם עמדתכם ומה רוצים ועושים הפלשתינאים ומאין באו או לא באו, בשלב זה לא רלאבנטי." – לאור אופיו של הדיון המתנהל כאן, ולאור הכינויים והגידופים החוזרים (למשל "ערבים ברברים" מופיע בשנה האחרונה ב-14 תגובות של אישקש, בחלקן בתוספת המילה "רצחנים") – דווקא מעניינת אותי הגרסה שלך, אם יש לך גרסה אישית (היסטורית וכו') לשאלות האלה, גם אם זה לא רלוונטי בעיניך לדיון כרגע. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משום מה זכור לי שאישקש הוא מעדות המוגרבים (אבל יכול להיות שאני מתבלבל עם הפריפרי). אם כך עלי להזכיר לו שהברברים אינם ערבים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בגרסאות מסויימות אני יכול להחשב ממוצא מגרבי,לצורך העינין המוצא שלי יותר קרוב לברברים ההיסטורים. שם התואר ברברי,הוא במובן המקובל היום ולא תאור של קבוצה אתנית. למרות שהיה מיותר תודה על התזכורת |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן,"בגידופים שלי",כזה אני,מוזר... איזה כינוי לא "מגדף" היית בוחרת לפשיסטים הנצואיסלמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העמדה שאני מנסה להציג טוענת שא"י המערבית היא יחידה פוליטית אחת שי אפשר לחלקה, בין אם הדבר נובע משיקולים גאוגרפיים, אקו-היסטוריים וכלכליים אובייקטיביים ובין אם הדבר נובע ממניעים רגשיים והגינות אנושית המצפה ממי שבליבו אהבת העם והמולדת להכיר בה גם אצל הזולת. בכל אופן הגישה הזו טוענת שהכישלונות החוזרים ונשנים מאז 1947 של תכניות החלוקה (שתי מדינות לשני עמיםׂׂׂׂׂ) אינם מקריים ונסיבתיים, אלא נובעים מכשל מהותי של הפתרון הזה. כמובן שלא מדובר בעמדה אישית ומקורית. אני "קיבלתי" אותה מאנשי שמאל (מירון בנבנישתי), אבל אחת ממעלותיה הוא שהיא אינה ניתנת לקטלוג ימין/שמאל. מה שהצגתי עד עתה מקובל גם על אנשי ימין (שמות שנזרקו לאחרונה הם משה ארנס ורובי ריבלין). המשך הדיון מכאן הוא: אם חלוקה לא תצלח, מה כן אפשר להציע כפתרון? כאן יש פתרונות משמאל ומימין השונים הן בחיזוי העתיד והן בעקרונות ההסדר אבל בכל מקרה מדובר בסיפוח ובהמשך הקיום של שתי הקהילות על אותה טריטוריה. לכאורה מדובר במדינה הדו-לאומית הישנה של רק"ח, אבל למעשה הפתרונות המוצעים נועדו לעקוף את האופציה של מדינה כל אזרחיה נוסח לבנון. בזמנו הסברתי קצת יותר על ההצעות של בנבנישתי בפתיל תגובה 604846 שלצערי נקטע בגלל מבצע "עמוד ענן". אם אני מבין נכון, שאלתך היא לגבי גישתי דוקא בשאלה אם הפלשתינאים הם "ילידי המקום" או מהגרים מאוחרים שהובאו ע"י הטורקים/האנגלים. חבל, כי לדעתי זה דוקא החלק הפחות חשוב. לשאלתך: א. אני מניח שכמו ברוב המקומות האוכלוסיה הפלשתינית היא תוצאה של שכבה על גבי שכבה של הגירות חוזרות ונשנות. חלקם מקורם ביושבי הארץ הכנענים כפי שהם טוענים וקרוב לודאי גם היהודים שישבו פה במשך אלף שנים באלף הראשון לפני הספירה. אחרים מקורם במהגרים מסודן ומן החורן שניצלו את הפרוספריטי בא"י בתקופת המנדט כדי להגיע לכאן. אם זה מעניין יש פתיל מפורט יותר תגובה 628152 . לדעתי הדבר לא אמור להיות חשוב אלא להיסטוריונים וחוקרי גנאולוגיה. וזאת משתי הסיבות הבאות. ב. גם אם כל הפלשתינאים שיושבים בא"י הגיעו לכאן רגע אחד לפני הכ"ט בנובמבר וגם אם הם ומנהיגיהם נושאים באשמה לכל החוליים המפריעים לחיינו במדינת ישראל, כפי מנסים משווקי ה"ערבים ברברים" לשכנענו כאן, עדיין מטעמים אנושיים חלה עלינו החובה להימנע ככל יכולתנו מגירוש והגלייה של עם שלם, זקנים נשים וטף אל המדבר או מהפיכתם למעמד עבדים נטולי זכויות אזרחיות בסיסיות במדינתנו. מדינות רבות ואולי גם אבותינו נהגו כך. אין הדבר מפחית מחובתנו האנושית והיהודית לנסות כל דרך להמנע מכך. עם הקם על חורבותיו של עם אחר, נושא עמו חוב גדול להיסטוריה. ג. בספרו חלום הצבר הלבן מספר לנו בנבנישתי על ישוב ערבי צפוף מאד הנתון בפריחה כלכלית ומספרית רגע אחד לפני הנאקבה. הוא מסתמך על הסטטיסטיקות של שלטון המנדט הבריטי ועל מפעל התיעוד הפלשתיני. מצד שני הוא מתאר את האופן השיטתי והעיקבי בו ניסתה מדינת ישראל הצעירה למחוק כל שריד וסימן לנוכחות הערבית כאן. אסתפק כאן רק בפרט אחד מענין. לטענת בנבנישתי שהוא חוקר של תקופת הצלבנים, כמעט כל מה שאנו מכנים מצודות צלבניות נבנו למעשה ע"י השליטים האיוביים והממלוכים של א"י. כפי שכבר אמרתי, מי ש"לוקה" באהבה אמיתית לעמו ומכורתו, מן הדין שיתיחס בכבוד לדברים אלו גם אצל זולתו ולכן פטריוט אמיתי לא יכול לתרגם בהבל פיו כל גילוי פלשתינאי של אהבת הארץ ואבל על הנאקבה לנאציזם-ברברי וכו'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לעניין האחרון: אתה יכול לתת דוגמאות? נתקלתי אמנם לאחרונה במצודת נמרוד [ויקיפדיה] (להשלים את הסלט: את השם "קלעת נמרוד", כלומר "מצודת נמרוד", היא קיבלה רק בסוף המאה ה־19 לאחר שהייתה כבר חרבה מאות שנים). אבל למצודות צלבניות יש תיעוד היסטורי ולא רק ארכאולוגי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הלכתי בשבילך אל הספר של בנבנישתי. הוא כותב שהצלבנים נהגו לבנות מצודות במקומות שכבר היו בהם מבנים וביצורים והאיובים והממלוכים שבו ובנו על המבנים הצלבנים. זה הגיוני (טופוגרפיה ונקודות שולטות וכו'). הספר כעת לא בידי ולכן אאז"ן: א. הוא מזכיר את מצודת בלמונט בכפר צובא שלא ברור אם היתה שם נוכחות צלבנית קבועה ובכל מקרה היתה שם לפניהם מצודה שנבנתה ע"י שייך השבט הערבי ששלט בכפר. ב. הוא מזכיר את מצודת יחיעם (קלעת ג'דין) שם היתה מצודה צלבנית קטנה שנחרבה ע"י בייברס, כאשר המבנה שרואים היום נבנה ע"י דאהר אל עאמר (בדואי גלילי ששלט בצפון הארץ) במאה ה-19. ג. הוא מזכיר את כוכב הירדן וקיסריה שם הישראלים שחזרו מצודות הצלבניות שהיו שם במשך 89 שנה, תוך פינוי מבנים ערביים בני במשך מאות שנים ובפרט מבצרים שנבנו שם בתחילת המאה ה-19. זו היתה מאה סוערת שבה ערביי א"י (הפלאחים) בנו מצדות וביצורים במסגרת מרידות חוזרות ונשנות נגד הטורקים העותמנים ואח"כ נגד שליטי מצריים. הארץ החרבה שראו האירופאים בסוף המאה ה-19 היתה תוצאה של המלחמות הללו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נ.ב. ואכן קלעת נמרוד הורחבה ושופצה במאה ה-19 הסוערת אבל את החלק העתיק בנה יורשו של סלאח א-דין האיובי (שמו חרוט על אבן הראשה בכניסה הראשית)) ויש ויכוח אם היתה שם מצודה בתקופת הצלבנים. בכל מקרה המצודות, לדעתי נבנו ע"י מהנדסים ופועלים בני המקום בכל מקרה, ולכן אין הבדל מבחינה ארכיטקטונית בין מבנים צלבניים, איובים או ממלוכים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים איתך לחלוטין שיו''ש ועזה הן חלק בלתי ניתן להפרדה מא''י המערבית ופתרון החלוקה שגוי במהותו. והמסקנה המתבקשת ממנה היא שהפתרונות היחידים האפשריים הם טרנספר של היהודים לגיא ההריגה באירופה, או טרנספר של הערבים למולדתם בחצי האי ערב, או למצער (עקב נסיבות היסטוריות מצערות) לא''י המזרחית. נחש מה הפתרון המועדף עלי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שרמזתי רוממות אהבת העם והמולדת בלשונכם ותאוות גירוש וטראנספר בליבכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטכס קבלת תעודות הזהות (טכס מוזר לטעמי אך אולי זה עניין של גיל :) ברכו את התלמידים שעכשיו הם חלק מהעם היהודי, ואז נתנו לכל אחת ואחד תעודת זהות ישראלית. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טוב זה חדש. האם מדובר בחילונים? ליהודי החילוני יש בעיה לא פשוטה להגדיר מהי יהדותו מעבר לאזרחות הישראלית. גם זה אחד מנזקי המדינה היהודית ההולכת ומוקמת על חורבות מדינת היהודים. מה שתארת נראה לי מאד חריג ואולי נובע מאיוולת סתם. בד"כ מדברים על זכויות היסטוריות ומורשת העם היהודי. בכל מקרה נהוג לחשוב על העם היהודי כתשלובת של דת ולאום. את החלק הלאומי ניתן לפרש או באמצעות נשיאה במורשת תרבותית משותפת ו/או קשר של מוצא משותף וקרבת דם תהא רחוקה ככל שתהא. אלו אינן הגדרות חד משמעיות במיוחד, אבל זה מה שיש. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חילוני.הבעיה שקשורה לאנקדוטה הזו איננה בהגדרת היהדות אלא בהגדרת העשראליות. החברה הללו ישאבו לספירה הפוליטית בעוד שנתיים כשבלבם טריז הולך ומעמיק בין יהודי-ישראלי לבין ערבי-ישראלי. קשה לישב בנשימה אחת בין דרישת ''שיווין בנטל'' לבין ''להיפטר מהמשולש'', שזו הדגמה פרקטית של הלך הרוח שנובע מאי הגדרה והפנמה של מהות חובקת כל של ישראליות. זו גם הטעות של בית המשפט העליון שדחף חוטמו הפורמלי-רציונלי לתחום הרעיוני-רגשי.(ואפרופו דרעשת העברת המשולש, להבנתי היא מציבה את הדורשים -שרים בכירים ביותר- במעמד של עוברים על החוק המפורש והסתה להפרתו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה בסדר, במקרה מעין זה מותר לשרים בכירים ביותר (וגם לבכירים פחות) לעבור על החוק המפורש. עומדת לזכותם החסינות המהותית, זאת אשר אינה ניתנת להסרה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
השאיפה לסילוק הפולש האימפריאליסטי מאדמת המולדת היא חלק בלתי נפרד מאהבת המולדת | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
והנה עוד דוגמה מהיום, מאמר ב'הארץ' שמספר על מיליון פליטים יהודים שגורשו באותן שנים - ועל הדרך מפריך כל מיני תיזות שהם לא גורשו אלא היגרו בכיף וברצון מתוך אידיאלים ציוניים נעלים. כל ההבדל הוא שאותם מליון פליטים נקלטו באופן סביר1 על ידי אחיהם במדינות אליהם היגרו, ומאז עסקו בשיקום, התפתחות, בנייה והתחדשות, במקום בהתבכיינות וקורבנות2 של אכלו לי שתו לי עד קץ כל הדורות. 1 סביר יחסית, ברור שעם הרבה צלקות לדורות. 2 גם זה קיים כמובן, אבל שוב במידות זעומות יחסית לדוגמה הנגדית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נו פונזי, תעשה עבודה. תעבור על המלחמות ב-1000 השנים האחרונות ותראה בכמה מהן ברחו תושבים ואחרי שוך הקרבות שבו לבתיהם, ובכמה סולקו/ברחו התושבים ובמקומם התיישבו המנצחים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני הסתכלתי על השנים הרלבנטיות ביותר לבעיית הפליטים, המחצית הראשונה של המאה העשרים. ברור שככל שתרחיק, גם הנורמות התרבותיות העולמיות ישתנו - לכאן או לכאן - ויהיו פחות רלבנטיות לסכסוך. עם זה, נראה לי שבצפון אמריקה ודרום אמריקה - אולי בין גלי הכיבוש וההגליה הגדולים ביותר באלף השנים האחרונות - מצבם של התושבים היה גרוע פי אלף משל הפלסטינאים. סולקו, נרצחו, הועלמו כולל תרבותם מעל פני האדמה. אולי ניסית בעצם להראות שאנחנו 'הכובש המוסרי ביותר בעולם'? (-; |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אנחנו כובש מוסרי יותר מהצרפתים והבריטים? בניגוד אליהם אנחנו כבשנו ושולטים 47 שנים. בניגוד לכובשים הללו, אנחנו מעבירים אוכלוסייה שלנו, מועדפת, לשטח . | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש מי שמסרב לשכוח עוולות ישנות כדי לחרחר מלחמות חדשות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נכון. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
להזכירך אחת מתופעות הלואי של צבא מובס הוא חיילים מתים (ותופעת לואי אחרת היא אזרחים שבורחים מבתיהם). לא בטוח שאבלם של הורים שכולים, אלמנות ויתומים, פחות מאבלם של מי שברחו מבתיהם. (ואל תחזור על השקר כאילו הם גורשו, הם ברחו כדי לחזור עם צבאות ערב, כחלק ממלחמת השמד שהכריז העולם הערבי על ישראל). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם מישהו מפיץ כאן שקרים על ימין ועל שמאל זה אתה. לך תלמד היסטוריה אמיתית ולא תעמולה ורק אז תחזור לכאן בלי להפיץ דברי הבל (כן, אני יודע. זו דרישה פנטסטית.) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שכתבה גולדה מאיר (ראש ממשלה מטעם השמאל, להזכירך) באוטוביוגרפיה שלה "מאות עברו את הגבול בכלי-רכב, אבל היו שירדו לשפת-הים לחכות לסירות. בן-גוריון קרא אלי ואמר: "אני רוצה שתסעי מיד לחיפה ותדאגי לכך שיתייחסו כמו שצריך אל הערבים הנשארים בחיפה. אני גם רוצה שתנסי לשדל את הערבים הללו שעל החוף שיחזרו. את צריכה להכניס להם לראש שאין להם מה לפחד". ובכן נסעתי מיד. ישבתי לי שם על החוף והתחננתי לפניהם שיחזרו לבתיהם. אבל רק תשובה אחת הייתה בפיהם. "אנו יודעים שאין כלל מה לפחד, אבל אנו מוכרחים ללכת. אנו נחזור.". הייתי בטוחה לגמרי שהם עזבו לא מפני שפחדו מפנינו אלא מפני שהתייראו שמא ייחשבו בוגדים ב"עניין הערבי". על-כל-פנים, דיברתי עד כלות כוחותי, ולא הועלתי..." ואם היא לא מספיק שמאלנית בשבילך, זה מה שכתב מנהיגך הנערץ אבו מאזן בעצמו בבטאון הפת"ח ב1976 "The Arab armies entered Palestine to protect the Palestinians from the Zionist tyranny but, instead, they abandoned them, forced them to emigrate and to leave their homeland, and threw them into prisons similar to the ghettos in which the Jews used to live in Eastern Europe, as if we were condemned to change places with them: they moved out of their ghettos and we occupied similar ones. The Arab States succeeded in scattering the Palestinian people and in destroying their unity."
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המקרה של ערביי חיפה הוא יחודי. רבין רצה לציין בזיכרונותיו את גירוש ערביי לוד-רמלה אבל שמואל תמיר צינזר את זה. מאז ישנם לא מעט מחקרים המפרטים בנושא, של בני מוריס למשל, ומי שקריאתו בהיסטוריה אינה סלקטיבית יכול לעיין בהם. ״מנהיגי הנערץ״ מדבר על החיכוך בין הפלסטינים למדינות ערב ולא על הגירוש הישראלי. הקריאה הסלקטיבית שלך יצירתית מאוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה לא מעודכן. בני מוריס חזר בתשובה ציונית לפני יותר מעשור ואף בחן מחדש את התיאוריה שלו בספר שהוציא ב2004. הנה מבחר ציטטות שלו מהעת האחרונה "לא הייתה שום "תוכנית" ציונית או מדיניות לגרש את האוכלוסייה הערבית, או של "טיהור אתני", הדמוניזציה של ישראל היא במידה רבה מבוססת על שקרים - בדומה לדמוניזציה של היהודים באלפיים השנים שחלפו, שהייתה מבוססת על שקרים. ויש קשר בין השתיים." ""עמים פועלים בצורה קשה בנסיבות קשות, והנסיבות של 48' שהיו קיומיות מבחינת היישוב הובילו גם במקומות שונים להתנהגות קשה ואפילו לא מוסרית, אבל זו טבעה של מלחמה, במיוחד מלחמת אזרחים שנכפתה עלינו. לא הייתה מדיניות כללית לגירוש ערביי הארץ, וגם לא בוצע כזה באופן שיטתי, ברוב המקומות אנשים ברחו, מקומות מועטים היו בהם גירושים ממש" עד כאן לגבי היווצרות (או יותר נכון ייצור) בעיית הפליטים, לגבי הפתרון: "יש בעיית עומק באסלאם. יש כאן עולם שערכיו שונים. עולם שבו לחיי אדם אין את אותו ערך שיש להם במערב, שבו חופש, דמוקרטיה, פתיחות ויצירה הם דברים זרים." "הנקמה תופשת מקום מרכזי בתרבות השבטית הערבית. לכן לאנשים העומדים מולנו ולחברה השולחת אותם אין עכבות מוסריות." "בן-גוריון שגה כשבמהלך 1948, כאשר היישוב הותקף וסכנת השמד ריחפה מעל ראשו, ופה ושם התרחשו גירושים, הוא לא דאג לכך שכל ערביי א"י יעברו את הירדן, שם היו מקימים את מדינתם, לצד המדינה היהודית ממערב לירדן, זה היה מייצב את מדינת ישראל לדורות." "ערביי ישראל הם פצצת זמן, גלישתם לפלשתניזציה גמורה הפכה אותם לשלוחה של האויב הנמצאת בתוכנו. בפוטנציה הם גיס חמישי. גם דמוגרפית וגם ביטחונית הם עלולים לערער את המדינה. כך שאם ישראל תיקלע שוב למצב של איום קיומי כמו ב-48, יכול להיות שהיא תיאלץ לפעול כמו שפעלה אז. אם נותקף בידי איראן והמצרים (אחרי מהפכה איסלאמיסטית בקהיר) וסוריה וטילים כימיים וביולוגים ואטומיים יעופו על ערינו ובאותו זמן פלסטינים ישראלים יפגעו בנו מאחור, אני יכול לראות מצב של גירוש. זה יכול לקרות. אם האיום על ישראל יהיה קיומי ואם ערביי ישראל יתנהגו כאויבים ולא כאזרחים נאמנים גירוש יהיה מוצדק." ולי לא נותר אלא לחתום על הדברים הללו בשתי ידיים |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בני מוריס לא חזר בו משום דבר שהעלה במחקריו (וזה מתבטא גם בציטוטים), הוא רק שינה את תפיסתו הפוליטית. אם תפיסה זו היא אכן ״חזרה בתשובה ציונית״ כפי שאתה קורא לה, זה רק מראה שהתפיסה הציונית מתועבת. מכיוון שיש גם תפיסות ציוניות אחרות, זה מראה על הפרשנות המתועבת שנותן חלק מהימין לציונות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
'כשהוא חושב כמוני, הוא חוקר דגול מעמיק ואובייקטיבי, כשהוא חושב הפוך ממני, הוא הוגה פוליטי מתועב'. פרקטיקה מאד מעניינת (אך בעייתית מה) בבואך לשקול את דבריהם של אנשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשהוא מטיף לגירוש אוכלוסיה שלמה מארצה הוא מתועב ואת זה היית אמור להבין. אם לא הבנת - יש לך בעיית הבנה. אם כן הבנת ובכל זאת הגבת כפי שהגבת - יש לך בעית יושר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הוא לא מטיף, הוא ציין תסריט מסוים (לפי התגובה שמעליך) - שכלל גם הקצנה מסוימת של אותה אוכלוסיה - שעלול לדעתו להביא לגירוש כזה. אני הגבתי על ההערה הכללית שלך שמסרבת לראות בנתונים חדשים שהוא מביא מידע תקף, רק בגלל שהם לא מתאימים לתיאוריה שלך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן, מאוד נוח להביא תסריט היפותתי שבו אנחנו רק ''נאלצים'' לטרנספר אותם. לצביעות יש פנים רבות, אתה יודע. אחת מהם היא להציג את עצמך כקורבן שפעל רק כתוצאה מכורח הנסיבות ולא חלילה כמי שמטיף למדיניות כזאת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא צידדתי לרגע בשום טרינספור של אף אחד, אתה יודע. אבל מאחר ואני גם לא צידדתי בעמדותיו הפוסט-ציוניות של בני מוריס המוקדם, לפחות אני יכול לומר שכמו שלא לקחתי את משנתו אז כתורה מסיני, גם את משנתו החדשה אני לא לוקח ככזו. אם כבר, אז בעמדה הזאת יש יותר יושרה מאשר בעמדה שמקבלת את כל דבריו על בורים כשזה מתאים לה ומתעלמת לחלוטין מדעותיו החדשות כשזה לא מתאים לה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
את הנתונים שהוא מביא אפשר לקבל בערבון מוגבל כמניפולציה של אסכולת ״וילה בג׳ונגל״ המתארת תסריט היפותטי שהמסקנה האחת והיחידה הנגזרת ממנו עונה לשיטתה. בלי מניפולצית ״אם וכאשר״ אפשר להגיע למסקנה פשוטה ומתונה בהרבה - חלוקת הארץ לשני העמים היושבים בה. כדי לפסול את דברי מוריס ודומיו אין צורך בחוסר יושר או התעלמות, יש צורך בתבונה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש בינינו הסכמה שחלוקת הארץ היא כנראה הפתרון הסביר (והצודק!) היחידי. כמה חבל שאת המשא ומתן מנהלים עם אבו-מאזן והחמאס, ולא עם הפונז וארז. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם החמאס אף אחד עוד לא ניהל משא ומתן (להבדיל המגעים היומיומיים השוטפים שמנהל נתניהו עם החמאס או הסכם גלעד שליט) ולגבי אבו-מאזן, מה שחבל הוא זהות הממשלה המנהלת את המשא ומתן מולו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבו מאזן כבר עבר כמה ממשלות, חלקן הרבה יותר מתונות. התוצאות היו זהות (וכבר הבאתי כאן הפניה לדבריו של דן מרידור באשר לסיבות). וגם בממשלה שלנו יש לא מעט התנהגויות שנבצרות מבינתי. לפחות כשהוא (מחמוד עבאס) מצהיר מעל גלי האתר על הכרה בשואה ומוראותיה, למשל, מה רע היה לו ראש ממשלת ישראל היה מגיב בצורה יותר ג'נטלמנית1, מודה לו על המחווה ומוסיף משהו על חשיבות ההכרה בסבלותינו כאבן דרך חשובה בדרכנו אל השלום הנכסף? היה מרוויח לדעתי מכל הבחינות. 1 בכלל נראה שלאחרונה קופץ לו הביבי יותר מדי. כולל הפארסה האגואיסטית הקטנונית בעניין נשיא המדינה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בין אבו-מאזן לאולמרט היו פערים שלטענת אולמרט היה ניתן להתגבר עליהם בזמן נוסף. לעומת זאת, המקסימום שנתניהו מוכן לתת קטן בהרבה מהמינימום שאבו-מאזן יכול לקבל. אתה באמת לא מבין שנתניהו ימצא כל תירוץ להשחיר את פניו של אבו-מאזן גם אם זה ישורר בשבח הציונות והעם היהודי? אם נבין את זה נוכל גם לתת את הפרופורציה המתאימה לטענה ש"אבו-מאזן הכשיל את השיחות". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מאמין לדן מרידור יותר מאשר לאולמרט, שאפילו מכונית משומשת לא הייתי קונה ממנו. אני מניח שברור לך ש'נתניהו ימצא כל תירוץ להשחיר את פניו של אבו-מאזן' לא סותר לוגית את 'אבו-מאזן הכשיל את השיחות'. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מכונית משומשת? אני גם מכונית חדשה לא הייתי קונה ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה, הנה מוכר מכונית אחד שיש סבירות לטענתו ''האוטו באמת בובה, פשוט אני לא אוכל לנסוע הרבה בזמן הקרוב.'' | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
התנהגותו של אבו מאזן בשיחות הזכירה לי את הסרט ''השוטר אזולי'' שבו הפושעים כל הזמן משחקים את הפשע לעיני השוטר השלומיאל, ולמרות שהסימנים גלויים לגמרי לעין הוא לא רואה, וכל הזמן הם נאלצים לחזור על המשחק באופן יותר ויותר מוגזם כולל סחיבה של צלב גנוב ענקי על הגב ממש מול עיניו, עד שלבסוף הוא סוף סוף מבחין שקורה משהו. בנמשל הפושעים הם אבו מאזן, והשוטר השלומיאל הוא האמריקאים. הרי אבו מאזן בכלל לא רצה לבוא לשיחות, והאמריקאים אילצו אותנו לתת לו איזה אתנן על חשבוננו ונתנו לנו לבחור בין הקפאת בנייה ושחרור אסירים. מי ששש לקיים שיחות לא מבקש תשלום כדי לקיימן אלא מוכן אפילו לשלם עבורן. אחר כך ניצל אבו מאזן כל הזדמנות כדי לפוצץ את השיחות. ברור שמראש לה התכוון להגיע להסכם. מי שעקב אחרי התנהגותו לא היה יכול להחמיץ זאת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כל מילה. גם אני תמהתי כל הזמן הזה על עיוורון המדינאים והפרשנים בעניין. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיוורון אינו אצל המדינאים. בין שיחות לשיחות הקדנציה עוברת והם אולי יצליחו לגלגל את הרימון המתקתק ליורשיהם. ההבדל הגדול בין אבו-מאזן לאבו-יאיר הוא שהראשון אינו רוצה משום שאינו יכול והשני גם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב הבנתי סרבנות השלום היתה ועודנה נחלת הצד הערבי בלבד. נשאר חלוקים (: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מקווה שאתה לא טוען שאין סרבני שלום יהודים. בימין ולאו דוקא בקצותיו דנים בשאלה אם בכלל מותר לברך במילה "שלום" ובפרט אם "מותר להשיב שלום לפועל או שכיר גוי העובדים בביתו, והאם ישנו הבדל בין המילה 'שלום' משאר ברכות המקובלות בפי בני אדם בהפגשם יחד." ואתה סבור שעדיין לא ימצאו סרבני שלום בכל גבול ישראל? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כפי שצויין למעלה, "It takes all sorts to make a nation". קיימים כאלו אך בשורה התחתונה אין הם רלוונטיים לנכונות הצד הישראלי לשלום תמורת וויתורים טריטוריאליים כלשהם, כפי שהוכח פעם אחר פעם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו כנראה אי ההסכמה האמיתית ביננו. לאף מפלגה פוליטית בישראל אין מנדט פוליטי למהלכים פוליטיים משמעותיים. ההתנתקות היתה המהלך הפוליטי הקרדינלי האחרון של מדינת ישראל להרבה מאד זמן, אם בכלל. גם בהנחה שיהיה אפשר להגיע למהלך מוסכם במו''מ מול צד שני כלשהו, המהלך יוכשל בסערה של הפגנות פיגועים ומשאלי עם. ברור שבנקודה זו אני מתנבא, אבל ספק רב אם השאלה של היותי שוטה תועמד במבחן. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי יש את הפריבילגיה שאיני צריך להציע שום מהלך. הטענה שלי היא שביבי ומחליפיו, מאמינים שהסטאטוס קוו הקיים הוא המצב הטוב ביותר שניתן להשיג באופן ריאלי ולכן הם ינסו למשוך אותו כל זמן שהדבר אפשרי (כלומר עד שלא ניתן יהיה יותר לקיים אותו). בכנות, אני אומר לך שיתכן בהחלט שהצדק עימם. אני איני יודע להגיד אם מה שקראתי ''מהלכים קרדינליים'' ישפרו או רק ידרדרו עוד יותר את המצב הנתון. המהלכים המשמעותיים שכרגע ''מדוברים'' הם משמאל חלוקה (תכנית קלינטון והדומה לה), בימין הקשה מיקס של אוטונומיות עם חילופי שטחים ואוכלוסיות (טראנספר) ובימין הרך סיפוח מלא של יו''ש (נוסח סיפוח רמה''ג). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוקי שמאל, אני רק מקווה שאתה לא באמת מאמין ש"בימין ולאו דווקא בקצותיו דנים בשאלה אם בכלל מותר לברך במילה שלום". לא ברור לי מהיכן לקחת את זה, ואני מכירה את הימין די טוב. אפילו את קצותיו, הגם שאיני נמנית עמם. גם אם תוכיח שקיים דיון כזה אי שם ברשת, עליך להבין שזו לכל היותר הלצה (לא מוצלחת במיוחד). וכדי להבהיר: איש בימין אינו מתנגד לשלום, לא בימין המתון ולא בימין הקיצוני. זה ברור, לדעתי, ואין צורך להסביר. טוב, בכל זאת ;-): האדם, מטבעו, שואף לשלום (שלווה, אהבה, שיתוף פעולה, חדווה, אנרגיות חיוביות) ולא לאיבה (כעס, פחד, טינה, נתק, אנרגיות שליליות). זה כך בין בני אדם וזה כך בין עמים. אלא מה? הדיון הוא על המשמעות שהוענקה למילה שלום ע"י השמאל - מתן ומתן (לא טעות. חידוד של אליקים העצני), "ויתורים כואבים", "קורבנות השלום" וכאלה. בקיצור - קרקע תמורת הבטחות שווא ועידוד הטרור. בימין לא אוהבים את העובדה שהשמאל ניכס לעצמו את השם "מחנה השלום", ואני יכולה לספר לך שימנים אומרים על זה: מה זאת אומרת שהם "מחנה השלום" ו"פעילי השלום", ומה אני? אני לא רוצה שלום? הוויכוח הוא על הדרך, על המשמעות הנלווית. ולכן התשובה היא: לא, אין בישראל סרבני שלום. יש רק כאלה המסרבים לקבל את הנתיב החד-צדדי הזה של "שטחים תמורת שלום", ושואפים ל"שלום תמורת שלום". אה, גם זה: בטח תשאל אותי עכשיו אם לדעתי בצד השני, כלומר אצל הערבים, יש סרבני שלום. התשובה היא כן. לא כולם, אבל אצלם יש כאלה שבעד שום הון שבעולם, עיין ערך ויתוריו של ברק לערפאת (97%!), לא יסכימו לחיות איתנו בשלום. הללו באמת סרבנים, כי הם לא רוצים לחיות איתנו או לידנו, אלא במקומנו. הם אומרים זאת בגלוי. ערפאת, לדוגמה, הזמין אותנו "לשתות את הים של עזה". ממשיכיו אומרים שנחזור לארצות מוצאנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לגבי ניכוס השם "מחנה השלום" ע"י השמאל, זו תמונת מראה לניכוס השם "המחנה הלאומי" ע"י הימין, גם השמאל הוא לאומי. בנוסף, וודאי שגם הימין רוצה שלום, אבל אצל חלקים נרחבים בתוכו, בלי לשלם מחיר, ככה, מין רצון שכזה, כמו להגיע לירח עד גיל 21, מס שפתיים או עד כדי שקר עצמי, "אני אדם טוב שרוצה שלום, הבעיה היא בהם, תמיד". וודאי שיש בעיה אמיתית עם היכולת של הפלשתינאים להגיע להסכם וקיימת בעיה אמיתית עם אותו חלק בימין שרוממות השלום בגרונו ונוקשות מדינית עקבית במעשיו, כמו הגברת ההתנחלות בשטחים בפועל, לרוב 'במקרה' בעיתוי בו יש חשש להתקדמות בשיחות לשלום. כן, ממש משכנע ה"רוצים שלום" הזה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הסתירה המובנית בין 'שלום תמורת שלום' לבין עם החי תחת כיבוש ודיכוי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
''כיבוש'', ''דיכוי''. נו, באמת. רק ''אפרטהייד'' שכחת... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעבר לענין שכיבוש ודיכוי הם עובדות, הדרישה שלך שהפלסטינים לא ידרשו מאיתנו את סיומם היא מנותקת לחלוטין מהמציאות. איך תעשי שלום עם עם כבוש? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא עובדות, אלא שניים מני רבים מהתארים שהוענקו למציאות. כיוון שהללו אינם עובדות, לא דרשתי שהפלשתינים לא ידרשו מאתנו את סיומם. באדמה ששוחררה (ולשיטתך, נכבשה) לאחר שהותקפנו ותוך עשיית צדק היסטורי - שהרי לכתחילה הייתה של עמנו, אין באמת דיכוי. ואם יש, פרט נמק הסבר והדגם. אנחנו חוזרים כאן לדיון קודם מלפני כמה חודשים, אם כי אז הגבתי בשם אחר (אבל אני זוכרת אותך), בשאלת זכותם או היעדר זכותם של הפלשתינים על אדמות שבידי ישראל. זה לעניין ה"כיבוש" וסיומו. באשר לדיכוי, מעניין את מה אתה מכנה דיכוי וכמה עמים בעולם שבאמת חווים דיכוי היו שמחים להתחלף עם הפלשתינים. או במילים אחרות: נו, באמת, ארז, זה דיכוי? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במציאות של הפקעת אדמות, הגבלת תנועה, מעצרים מנהליים, התעללות יומיומית מצד מתנחלים וירי לא מידתי, כולל מקרי רצח לא מעטים, מצד חיילים חייהם של הפלסטינים לא קלים כלל וכלל ולא ברור מי היה שמח להתחלף איתם. אם את רוצה פירוט בעניינים אלה תבדקי את אתרי בצלם ו יש דין. אני חייב לציין שהאמירות שלך מנותקות מהמציאות אפילו לאור דעותייך הימניות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארז, "הפקעת אדמות" - האם אתה מתכוון לכל אותם פלשתינים שמכרו קרקעות ליהודים בכסף רב, אך לאחר שהואשמו ע"י בני עמם בבגידה טענו שבכלל לא מכרו והמסמכים מזויפים? או שמא אתה מתכוון לכל אלה שהקרקעות מעולם לא היו שלהם, אך בעידודם ובדרבונם של תומכיהם בעולם הערבי ובשמאל הישראלי הציגו טענות שהקרקעות כן שלהם כי חולקו להם ע"י ירדן בימי המנדט הבריטי, בעוד שאין זו האמת (החלוקה נעשתה ע"י גורמים ירדניים רק לאחר שהשטח כולו כבר היה בידי מדינת ישראל, כלומר מי שחילק להם - לא היה מוסמך לעשות זאת)? "הגבלת תנועה" - האם אינך יודע שפלשתינים מתניידים באופן חופשי בירושלים ובשרון? האם אנחנו מגבילים את תנועת כולם או רק של אלה שנמצאו שותפים לפשע? "מעצרים מנהליים" - האם אנחנו עוצרים סתם כך אנשים תמימים ונקיי כפיים? "התעללות יומיומית מצד מתנחלים" - האם אתה מתכוון לכל אותם עצי זית שלא הניבו די פרי בעונה ושפלשתינים צולמו כשהם כורתים אותם אך אח"כ האשימו מתנחלים, או שמא כוונתך לכרמים שהפלשתינים שורפים למתנחלים? ואולי לרציחות, לחדירות ליישובים וטבח משפחות שלמות (קרה יותר משלוש פעמים), לירי בבני זוג בביתם כשהאישה הרה ובחודש מתקדם, למארבים לרכבי ישראלים עצירתם והוצאת הנהגים הבודדים מהם בכוח, להשלכת אבנים (לבנים) על אוטובוסים של תלמידות? "ירי לא מידתי, כולל מקרי רצח לא מעטים, מצד חיילים" - מהו ירי לא מידתי? למה נראה לך שלוחמים שמפחדים להשיב אש למקורות ירי בגלל מערכות שאינן מגבות אותם (בלשון המעטה) יירו ככה סתם בערבים, כי בא להם? ואיך אתה מעז, אקסיוז מי, להאשים את חיילי צה"ל ב"מקרי רצח" ואפילו "לא מעטים"? אם ידוע לך על מקרה אחד כזה, גש מיד להתלונן! אם לא, אז איך אתה מסוגל? ואם, נוסף לכל, אתה מאשים אותי שאמירותיי מנותקות מן המציאות, אז לפחות אל תעשה את זה כשבאותה שורה אתה מעלה לינקים דווקא לאתרים האלה... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפקעת קרקעות: לא. זו אינה הפקעת קרקעות. זה כבר סיפור אחר. מעצרים מנהליים: מעצר ללא הליך משפטי ראוי הוא עוול. הייתי מצפה מאנשים מחוגי הימין לשים לב לכך, כי מערכת האכיפה בשטחים משתמשת בכך גם כלפי קיצוני הימנים שם. משום מה זה נראה לכולם סביר. עקירת עצי זית: המשטרה עצרה עוד פלסטיני שהשחית עצי זית. לדברי המשטרה בכתבה, "נערכנו לפעילות על פי מידע כי <הפלסטיני> המוכר לנו מעבירות של פגיעה ברכוש מתכוון לפגוע בעצים השייכים לפלסטינים". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהפקעת אדמות אני מתכוון לזה. רק לאחרונה היינו עדים לביצוע המדיניות הזו בדרגים הגבוהים ביותר. כל הפלסטינים מוגבלים בתנועה לאור העובדה שנסללו כבישים עוקפים עבור המתנחלים ושהפלסטינים צריכים לעבור דרך מחסומים ובאופן כללי יכולים להיעצר בידי חיילי צה"ל גם בישוביהם. הרבה מהמעצרים הם שרירותיים וכוללים גם מעצרי ילדים - ראי כאן: "רשויות הצבא הישראלי עצרו פלסטינים שקידמו מחאה לא אלימה נגד התנחלויות ישראליות ונגד תוואי מכשול ההפרדה. הרשויות הישראליות המשיכו לעצור ילדים שנחשדו בעברות פליליות, לרוב ביידוי אבנים, כשהן מבצעות את המעצרים בשעות הלילה בביתם של הילדים, באיומי נשק, חוקרות אותם שלא בנוכחות בן משפחה או עורך דין, וכופות עליהם לחתום על הודאות בשפה העברית, שאינם מבינים. הצבא הישראלי כלא ילדים פלסטינים בנפרד מבגירים במהלך מעצר ימים ומעצר עד תום ההליכים, אך לעתים קרובות נכלאו ילדים יחד עם בגירים מיד לאחר מעצרם. נכון ל-30 בספטמבר, ישראל החזיקה 135 עצירים מנהליים פלסטינים ללא כתב אישום או משפט, על סמך ראיות חסויות. שירות בתי הסוהר של ישראל אזק פלסטינים שאושפזו למיטותיהם בבית החולים לאחר ששבתו רעב במשך זמן רב במחאה על מעצרם המנהלי." אם אכן נתפסו פלסטינים שמביימים עקירת עצי זית הרי שהם הסתמכו על מקרים קיימים. גם בתקופת העבדות היו שחורי עור ששימשו כסוחרי עבדים. מעבר לזה התגברו המקרים של פרובוקציות מכוונות של מתנחלים כנגד פלסטינים כמו המקרה הזה. כשמדובר בפלסטינים, היד של החיילים מאוד קלה על ההדק והיא קורית גם כשאין סכנה לחייהם. ראינו את זה ממש עכשיו בביתוניא. עצם ההתכחשות או ההתעלמות מהעובדות היום יומיות שמביאים אירגוני זכויות האדם היא היא הניתוק מהמציאות המביא לתפיסה שאצלנו הכל בסדר והעולם נטפל אלינו סתם. זהו הדיסוננס הקוגניטיבי שהישראלים מתפתים אליו ברצון וכועסים כשמנסים להראות להם את העובדות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מי שלא מחה כשהפקיעו אדמות, בתים ומפעלים של האוכלוסיה הילידית, אין לו זכות מוסרית להתרעם על הפקעת אדמות מפולשי האימפריאליזם הערבי. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זו הבעיה שלי עם טיעוניהם (לפחות האחרונים) של ארז וצפריר. בערך. כל הלינקים שהם שולחים אותנו אליהם מובילים ל"הארץ" או ארגוני שמאל קיצוני כגון "בצלם". היו לי כמה ימים עמוסים ונכנסתי לכאן רק עכשיו, ואז שאלתי את עצמי מה הטעם בוויכוחים האלה, אם יש כאלה שניזונים אך ורק ממקורות מידע שמאליים. הבעיה היא זו: אני כן קוראת "הארץ", אבל אתם, צפריר וארז, לא קוראים "מקור ראשון". כל מה שכתבתם מבוסס על כך שאתם מאזינים רק לצד אחד. לא ייתכן שאדם שמכיר את המציאות היטב, ולא רק דרך הפילטרים של עורכי הארץ, יטען כמותכם. אילו לא הייתם מפחדים כל כך לקרוא חומרים אחרים מאלה שמתאימים לעמדות הבסיס שלכם, הייתם מגלים מציאות אחרת. כנראה התעייפתי. או שזה משהו אחר (בסגנון שלכם או בתכנים) שגורם לי לחשוב שהוויכוח איתכם מיותר. ולך, בעל הניק ניים "ואין מושחת שאינו שמאלני" - זה לא נכון. יש מושחתים שאינם שמאלנים. האמן לי. ועקירת גוש קטיף (הלינק שלך) אכן הייתה שחיתות מוסרית. אפילו אבירי הצדק שהומניטריות היא דגל שהם נושאים בגאון כל אימת שמדובר בערבים שכחו אז, לכמה ימים, מהו גירוש ומהי התאכזרות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יןפי של עצימת עיניים לנוכח הנתונים. יכול להיות שאת מכירה את המציאות דרך פילטר משלך? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. את טענת של"הארץ" יש עורכים. את טועה. לא מדובר בעורכים אלא בתועמלנים. עורכים יש לעיתון, לא לבטאון, והארץ הפך עצמו לבטאון ה NSDAP/AO 2. מי שתומך באימפריאליזם הוא מושחת מוסרית, מי שמכחיש את האימפריאליזם הוא מושחת מוסרית עוד יותר. מכאן שכל מי שתומך באימפריאליזם הערבי (המוסווה ע"י "תנועה לאומית" פיקטיבית) או גרוע מכך, מכחיש את קיומו, הוא מושחת מוסרית. מעבר לכך, מי שתומך באימפריאליזם הערבי במולדתו שלו הוא גם מושחת מוסרית וגם בוגד, גם אם הוא מעיד על עצמו שהוא ציוני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רוצה לאתגר את הדעה שהבעת כאן, משום שאת מתנסחת באופן כה ברור. אני מעוניין לשאול אותך שאלות אודות העמדה שהצגת והביטויים שהשתמשת בהם. בבקשה אל תניחי שמשום שאני מקשה אודות העמדה שלך אני מחזיק בעמדה הפוכה. ראשית אשאל מה ההבדל בין שחרור ובין כיבוש. וכשאני שואל מה ההבדל, אני לא מתכוון הבדל פילוסופי, מוסרי וכיו"ב בתחום הערטילאי של תכלית וכוונת מכוון אלא הבדל מעשי בפעולות. האם קיים הבדל או הבדלים בין פעולת השחרור והכיבוש כך שאוכל למיין באמצעות ההבדל או ההבדלים האלו פעולות לאורך ההיסטוריה ולומר - אלו שייכות לקטגוריית כיבוש ואלו שייכות לקטגוריית שחרור? אשמח לדוגמאות. שנית אשאל בעניין הצדק ההסטורי - שיוצא נשכר לטענתך משום שאנחנו חוזרים לאדמה שהייתה של עמנו קודם. האם באמת יש יתרון לדרישה שלנו לחזקה על יהודה ושומרון משום שהיינו כאן ראשונים? ואם כן, האם לדעתך תחת ההגיון הזה אם יבואו צאצאי היבוסים והגרגשים, ובעיקר החיווים, וידרשו את הנחלות שלהם חזרה האם הטענה שלהם תהיה צודקת משלנו (כי הם היו פה קודם)? ובאותו עניין- אברהם אבינו קנה את מערת המכפלה מעפרון החתי, אבל אברהם הוא לא רק אבינו, אלא גם אבי ישמעאל, ויצחק הוא לא רק אבי יעקב. האם זה צודק שהירושה של אברהם שייכת כולה רק לנכדו יעקב? שלישית אשאל בעניין המימוש של שאיפות- נניח שירדן הייתה שועה לאזהרה הישראלית ולא היתה מצטרפת ללחימה בששת הימים, ולא היינו כובשים את הגדה המערבית, איך לדעתך היתה נראית הדרישה של חלקים בעם שלנו לבעלות על השטח הזה? ולהיפך- לו היינו כובשים מתישהו גם את הגדה המזרחית של הירדן ומממשים את "שתי גדות לירדן", מה לדעתך היינו צריכים לעשות עם האוכלוסיה המקומית? בעניין הדיכוי - דיכוי היא מילה קשה שמתייחסת לגזל כוחני של זכויות אדם. קל להראות לדוגמה שהמחסומים בגדה וביתורה בכבישים שרק לישראלים מותר לנוע בהם פוגע בזכות התנועה של התושבים שאינם אזרחי ישראל. כלומר שפעולות השלטון פגעו באופן כוחני בזכויות אדם של התושבים. אני מבין מתשובתך שאת לא מכחישה שיש פגיעה אבל את טוענת שבמקומות אחרים בעולם המצב גרוע יותר. אבל במקומות אחרים בעולם אלו לא הבנים שלי במחסום שרומסים זכויות אדם של אוכלוסיות, וכאן, חלילה, אלו הם. לכן זו אינה תשובה טובה בעיני. בעיני מה שעשית הוא להסכים שאנחנו פועלים באופן לא מוסרי ולהצטדק בכך שאחרים פועלים באופן הרבה פחות מוסרי. היי- אני רק לקחתי לילד החלש את ארוחת העשר, אם הוא היה בבית הספר השני גם היו מרביצים לו מכות והוא גם היה מתלכלך בבוץ. אז בעצם עשיתי לו טובה. אשמח לשמוע ממך תשובה אחרת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
(נראה לי ש) היא לא הסכימה שאנחנו פועלים באופן לא מוסרי. זה שאנחנו עושים מחסומים זה אכן לא מיטיב עם הפלסטינאים, אבל האם היה מוסרי יותר לדעתך להסיר את המחסומים, בידיעה נניח שזה היה גורם לעשרים הרוגים ומאה פצועים ישראלים בשנה? ומאתיים הרוגים? הטיעון העקרוני מאחורי המספרים האלה הוא שמעשה לא יכול להיות מוגדר כ'לא מוסרי' בפני עצמו1, בלי להתחשב בקונטקסט ובאפשרויות האחרות. לדוגמה, אנחנו גם רומסים ברגל גסה את זכויות האדם של אוכלוסית הרוצחים, האנסים והמושחתים במדינת ישראל, כשאנו שמים אותם מאחורי סורג ובריח. אבל אני חושב (ותקן אותי אם אני טועה), שלא היית קופץ לקרוא לזה חוסר מוסר באותה מהירות בה הגדרת חוסר מוסר בתגובה הקודמת. 1 טוב, יש כמה שכן, אבל בוא נישאר במחסומים כדי לא להיגרר לקיצוניויות אזוטריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה שם לב לסתירה המובנית בדבריך? אוכלוסית הרוצחים, האנסים והמושחתים (או כאלה החשודים בכך) הם אוכלוסיות ממוקדות. לעומת זאת, כל הפלסטינים בלי יוצא מן הכלל חווים ביום יום את הכיבוש בצורה כזו או אחרת. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שסתירה זה לא מה שאתה חושב שזה. זה שנתתי דוגמה שאיננה זהה בדיוק, לא אמור להפריע לקורא הנבון להבין את הטיעון העקרוני. אם לא הבנת את הטיעון העקרוני אני אנסה (לא מתחייב) לעבור לשלב הכפית. (כבר בניסוח הקודם לעסתי את זה קצת, כנראה שזה לא הספיק). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפי התגובה שלה (לזה אתה קורא דיכוי?) אני חושב שהיא זלזלה בעוול שאנחנו גורמים לאוכלוסיה המקומית לא ביחס לנזק שאנחנו מונעים מעצמנו אלא בהשוואה בינלאומית כלשהי של אוכלוסיות מדוכאות, וכשהזמנתי תשובה אחרת בעצם הזמנתי את התשובה שלך. אבל למה שננחש, הרי שאלתי אותה כדי שתאמר בעצמה למה התכוונה. ולטיעון שלך- כאן נכנס באמת גורם סובייקטיבי שהוא שאלת המידתיות. ואם נדייק- אנחנו לא רוצים להשוות לאוכלוסיית המורשעים בעבירות גסות, שהרי לא כל הפלסטינים רוצחים, אלא לאוכלוסיית הנאשמים, שהם הרי זכאים עד שתוכח אשמתם ובכל זאת נמנעות מהם כמה זכויות אדם בסיסיות כמו חופש התנועה (מעצר, איסור יציאה מהארץ). והנה, אני לא קופץ לטעון שאסור להכניס נאשמים למעצר. יש לכך חוקים תקנות ונהלים, ואחרי מיקי אלבין גם משגיחים עליהם שלא יעשו שטויות. אין לי בעיה עקרונית בהצבת המחסומים בינינו לבין הפלסטינים, גם אם אנחנו מעכבים נשים הרות בדרכן ללידה, וזקנים בדרך לדיאליזה. אפשר תמיד לעשות את זה יותר טוב אבל אני מקבל שמידה של אטימות חייבת להיות מובנית לתוך המערכת והפגיעה היא מידתית. יש לי בעיה מסוימת של מידתיות עם כמות המעצרים, אבל לך תתווכח. מאידך יש לי בעיה רצינית של מידתיות עם מחסומים שמוצבים בתוך השטח הפלסטיני ומונעים מהתושבים תנועה בין גושי ההתישבות שלהם, עם הפקעות אדמה "לצרכי בטחון" שהם סלילת כבישים רבי נתיבים לנקודות ישוב מאוכלסות בדלילות, כבישים שרק לישראלים מותר לסוע בהם ואשר מבתרים את מערכת הכבישים המקורית באופן שהפלסטינים נוסעים במונית א' עד המחסום הקבוע מקוביות בטון, הולכים ברגל עד מעבר למחסום השני ועולים שם על מונית ב' כדי להמשיך בדרכם. עם סגירות שרירותיות של חנויות ודוכנים לעתים כענישה קולקטיבית, ולעתים סתם כך. יש לי בעיה עם האפליה המובנית בטיפול המשטרתי בתלונות (תגובה 632730) שבעצם הזמינה את "תג מחיר", בהעדר תג מחיר ל"תג מחיר". בכל אלו נפגעות זכויות אדם של הפלסטינאים ביו"ש דרך קבע: חופש התנועה, חופש העיסוק, הזכות למשפט הוגן, כשקשה לדעתי להראות שהפגיעות הללו הן מידתיות. ואם כבר מדברים - אני חושב שנטל ההוכחה צריך להיות על הפוגע (מדינת ישראל) להראות שהפגיעה היא מידתית ולא על הנפגע להראות שהיא לא מידתית. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
היא תענה, אבל זה כנראה לא יקרה היום. יום רביעי נעים לכולנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עם רוב הדברים שהזכרת בפיסקה האחרונה גם לי יש בעייה. אין לי שום ספק שאנחנו (==מדינת ישראל בהתנהלותה בשטחים) רחוקיםם מלהיות טלית שכולה תכלת, והרבה דברים נעשים באופן לא ראוי. חלקם מתוך כוונות פוליטיות נסתרות, וחלקם - אולי גרוע יותר - מתוך טיפשות, אדישות, אטימות ולפעמים סתם בטלנות ועצלנות. בעיקר חורה לי לאחרונה ההתעלמות הפושעת מכנופיות החוליגנים שמסתובבות בשטח ועושות כרצונן, מבלי שיבוא איזה שוטר שראוי לתפקידו ויזרוק אותם לכלא. אני כן רוצה לומר שברמה העקרונית, ההשוואה בינינו לבין שאר אומות העולם איננה מופרכת כשלעצמה. שליטה צבאית-בטחונית על אוכלוסיה שאיננה אזרחית, וודאי חלקה אויב בעין ובפועל, היא מתכון בטוח להפרות חמורות של זכויות שלא קורות ליעיתים במצבים אחרים, שלא לומר שהיא גם מתכון בטוח לשפיכות דמים ברמה כזאת או אחרת. אבל אם נקבל לרגע את העמדה שסיום המצב הזה מסובך מאד וכרגע אולי כל האופציות האחרות גרועות יותר, אני חושב שכדי 'לשפוט' עד כמה אנחנו נוראים, מקור הייחוס העיקרי הוא מקומות וזמנים אחרים בהיסטוריה שבהם עמים אחרים נאלצו להתמודד עם סיטואציה דומה. זה מתקשר אגב לעקרון הראשוני שהגדרתי לפיו מוסר הוא (כמעט) תמיד ענין יחסי. אם כל האנשים, כשהם ממהרים לפגישה, עוברים באדום חופשי ועל הדרך דורסים זקנות חסרות-ישע, ואתה במקרה כזה עובר בכתום, צופר לזקנה אבל עוצר לפניה, ועל הדרך גם מפטיר קללה עסיסית - אז יכול מישהו לשבת מהצד, כשהוא שותה בנחת תה ולא ממהר לשום מקום, ולומר לך: אתה איש איום ונורא, עבריין ומניאק בכללי, ובכלל לא משנה לי מה שאחרים עושים. אבל לדעתי נקודת הייחוס שלו שגויה ולא הוגנת. זה אגב לא אומר לרגע - לפני שקופצים כל אנשי הקש - שכדאי שתעבוד קצת על הנימוסים ודרך-הארץ שלך, בזמנך הפנוי ולפני שתגיע למצב שגם אתה תדרוס זקנות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מסכים עם כל מילה. אני זוכר שבמבצע ״עופרת יצוקה״ אני חושב, היה מקרה בו צה״ל הרג את בנותיו של רופא מעזה, והוא דיבר בשידור חי עם אחד מערוצי הטלביזיה. למרות שהילדים שלי ישנו במקלט כל התקופה - הלב נשבר. ועם זאת, אתה חושב לעצמך - זה ארוע איום ונורא. מזעזע באמת. ילדים, ראבק. אבל כמה מאות מטרים מטווח ביתו של אותו רופא, יש עמדת מרגמות/ קאסמים /וכו׳ שהאנשים שמאיישים אותה לא יורים בשוגג. הם מנסים בכוונה תחילה לירות למרכזי אוכלוסיה ולהרוג ולפצוע כמה שיותר אנשים. מבחינתם, ככל שזה יהיה יותר חמור ומזעזע - למשל,גן ילדים, הרי זה משובח. ואז אתה בוחןשוב את הארוע עם הרופא, ובצד הזעזוע גם מסתדרת ההבנה שבמלחמה כמו במלחמה - יש גם קורבנות חפים מפשע. אבל אין חייל צה״ל אחד, גם לא כזה מההתנחלות הימנית ביותר לדעתי (ואני לא מכיר כאלה) שיירה בכוונה תחילה על ילדים שלא עשו כלום. להבדיל מהצד השני. אז כשאני מנסה להסתכל על שאלות של מוסר, אני שואל האם יש כזה דבר מוסר ממוצע. היינו, מוסר לאומי, מוסר של אומה, שמורכב גם מהמוסר שלי (שפסול לדעתך אולי) וגם מהמוסר שלך. ובהסתכלות כזו, אני חושב שמדינת ישראל עדיין יכולה להחשב כמוסרית. בוודאי לעומת כל מדינות ערב סביבנו, מול רוסיה, ומול ארה״ב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תזכורת, הטענה של האלמונית לא היתה שישראל "מוסרית", אלא ש(ואני מצטט): "אין באמת דיכוי"1, אתה יכול לטעון שהדיכוי מוצדק, אתה יכולת לטעון שהוא מוסרי... אבל לטעון שהוא לא קיים? מסוג הטענות שאי אפשר באמת להגן עליהן מלבד על ידי הטקטיה הכל כך מייאשת של שינוי הנושא, וחבל שאתם נתרמים לזה בכזאת חדווה. 1 תגובה 633099. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם כך, בטח ובטח שאני יכול לטעון שיש דיכוי שלנו. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול לטעון מה שאתה רוצה - אני האחרון שיכול (או רוצה) להפריע לך לטעון משהו. בכל זאת, היה נחמד אם בצד הטענה היית מביא גם איזה הסבר (לא רק למה היא נכונה, אלא למה אתה חושב שהיא קשורה למשהו). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם אתה קורא לפעולות סבירות, שנעשות כדי לשמור על ביטחוננו, דיכוי, היות וזה באמת פוגע ומגביל את החופש שלהם במידה כלשהיא, אז בטח שהפעולות הלא-סבירות שהם עושים, מתוך תקווה שנעבור לגור בים, הם דיכוי שלנו. אל מול הרג מקרי של חפים מפשע, יש הרג מכוון של חפים מפשע, אל מול מעצרים מנהליים יש חטיפות, הגבלות על חופש התנועה יש לשני הצדדים וכו'. גם בזה שמפשפשים לי בתיק בכניסה לקניון1 הם אשמים. כדי לשמור על השיח מועיל, אולי עדיף לא לדבר פגיעה מידתית בזכויות כדיכוי. דיכוי זה כשחמאס זרק מתנגדי משטר מגגות עזה, וירה מרגמות על מסגד בגלל חוסר סימפטיה לדרשה שהתנהלה בו. דיכוי זה הפרדת חובה בין בנים לבנות בבתי ספר של האו"ם בעזה. דיכוי זה העדר זכויות לנשים, למיעוטים ולהומואים. מה שאנחנו עושים זה פחות מהמינימום הנדרש כדי למנוע דיכוי שלנו, וגם את זה הם יכולים להפסיק ברגע, לא ע"י כניעה או הכרה בצדקתינו, אלא על ידי לקיחת אחריות על הצד שלהם בסיכסוך. 1 אם הייתי הולך לקניונים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אולי הדיכוי מוצדק, אולי הדיכוי סביר, אולי הדיכוי מצומצם יחסית, אולי הדיכוי מידתי, אולי הדיכוי מוסרי, אבל מה שבטוח זה שהדיכוי קיים. לא ברור לי איך אפשר לחלוק על זה בלי להשמע מגוחך (ע"ע תגובה 633157) ובטח שלא ברור לי איך אפשר לחלוק על זה ובו זמנית לטעון שהוא סביר, מצומצם, מידתי, מוצדק, מוסרי וכו' (ולו משום שמשהו לא קיים לא יכול להיות מידתי, מצומצם, מוצדק, מוסרי, מידתי וכו'). זאת הרי סתירה לוגית, לא משהו שאפשר להתווכח עליו ברצינות. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |