בתשובה לדב אנשלוביץ, 04/11/13 11:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
במצרים, ובעולם הערבי כולו, אין "אביב" ואין "דמוקרטיה". מה שיש הוא שכבה דקה של "משכילים" (יחסית, כי גם השכלה של ממש הפתוחה להמונים אין שם), שהתקשורת בחרה להציב בחזית. רק בשל כך נוצר הרושם השגוי של "אביב דמוקראטי". המציאות אחרת: לצד הקבוצה הקטנה הזו, שאכן שואפת למידה רבה יותר של חופש, קיימים גורמים רבים במספרם וחזקים בהשפעתם, המבקשים גם הם לשנות את המשטר, אבל לכיוון ההפוך: משטר איסלאמי אנטי דמוקראטי. דמוקרטיה כמשטר הינה מכלול של ערכים ועקרונות, שרק אחד מהם הינו בחירות חופשיות. לכן, מכך שנערכו במצרים בחירות חופשיות (יחסית, ראוי להדגיש), אין להסיק שמצרים הינה דמוקרטיה או שהיא בכלל צועדת לכיוון של כינון משטר דמוקראטי. הערבים, כפי שכבר אמרתי, אינם בשלים כיום לקיים משטר דמוקראטי. אין לדעת מתי הם יהיו בשלים לכך, אבל עוד חזון למועד. ענין של דורות, להערכתי, אם בכלל. משום כך, צפוי כי מי שנמצא כיום בכלוב ישוחרר בעתיד ויכניס לכלוב במקומו את יריבו. וחוזר חלילה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נראה לי שאתה עוסק בשכנוע המשוכנעים. איני חושב שהיום יש יותר מקומץ שחושבים שמצרים באמת התקדמה לכיוון דמוקרטי לאחרונה. החלפת שוכני הכלוב בהתאם למי שמחזיק במושכות, היא סמן חיצוני די מגוחך שמצביע על מה שבאמת קורה שם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מספרם של אלה בישראל, החושבים שמצרים צועדת לכיוון דמוקרטיה, הינו כנראה לא גדול, בדיוק כמספרם של הסמולנים. אלא שהשפעתם וכוחם עדיין רב, רב מדי. זו הסיבה היחידה לכינוי ''אביב ערבי'' שניתן למה שהתרחש בארצות ערב. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר והכינוי הנ''ל הוענק באופן די בינלאומי (למשל ויקיפדיה באנגלית מקדישה לו ערך, שלא כמו זו העברית), אני בספק רב אם השפעתם וכוחם של הגורמים שציינת בישראל כה רבים ועצומים וחובקי עולם עד שהם קובעים את הטרמינולוגיה הגלובלית כרצונם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בטח שמת לב עד כמה הטרמינולוגיה הימנית לגבי הסמולנים מזכירה את הנימה האנטישמית המוכרת על זקני ציון, אותו מיעוט קטן עם כוח גדול ששולט מאחרי הקלעים בכל במה שקורה ושאפשר להאשים אותו בכל תחלואי העולם הזה. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אכן, אבל תאוריות קונספירציה גלובליות אפשר מן הסתם למצוא בגרסאות רבות. לא בכדי ניסיתי לדבר חלש פן אגדוויין את הדיון עד עפר. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הטענה, כי ''הטרמינולוגיה הימנית לגבי הסמולנים מזכירה את הנימה האנטישמית המוכרת על זקני ציון'', היא טענה כוזבת, נפשעת, מקוממת, נטולת כל יושרה ומעידה על רשעות הטוען אותה. לא מוכרת לי - ולא תוכל להצביע על - טענה של ימני, לפיה הסמולנים הם ''מיעוט קטן עם כוח גדול ששולט מאחרי הקלעים בכל במה שקורה ושאפשר להאשים אותו בכל תחלואי העולם הזה''. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תחליף את המילה ''העולם'' במילה ''המדינה'' וקיבלת את הפרוטוקולים של זקני השמאל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נדמה לי שהביטוי ''האביב של פראג'' ניתן דווקא משום שהוא לא התממש. כלומר, אפיזודה קצרה, עונתית של תקווה לחירות ולשחרור. מבחינה זו, אני חושב שאפשר לומר שהיה אביב ערבי. הוא אמנם ארע בחורף, אבל לתקופה קצרה אכן היה אביב ונכשל. גם בפראג הוא נכשל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זה לא בהשאלה מאביב העמים? (הנקודה עדיין תקפה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם השם ניתן בזמן האביב עצמו או בדיעבד? דרך אגב, אביב העמים החל באביב (ראשיתו בפברואר, אבל הוא פרץ במלוא עוזו במרץ) ואילו הצ'כוסלובקי והערבי החלו באמצע החורף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
דיון ויקיפדי מנסה להתחקות אחר המקור לביטוי ומתלבט האם היה זה ביטוי צ'כי פנימי או ביטוי מן המערב שעקב אחר האירועים. הוא מציין שאכן מתוך הלכי הרוח המקומיים נעשה שימוש בהשאלה מן הביטוי "אביב העמים" כפי שמציע מלאכי, אך מציע אפשרויות נוספות. לדעתי למרות שהעגלה יצאה לדרך מאמצע ינואר, ההרגשה בציבור שבעצם משהו גדול קורה, הופיעה רק באביב, שהציבור החל לחוש את חופש העיתונות ואת המומנטום של השינוי. כלומר שיש קשר לעונת השנה שבה הדברים קרו, או לפחות שזה איכשהו משתלב. אך זו רק דעתי. המקור מציין אולם שבאותה תקופה היה מתקיים פסטיבל מוזיקלי שנתי בפראג, וגם תוכנן להתקיים באותה שנה והוא קרוי: "prague spring" כשהוא מציין קריקטורה מאמצע אפריל שעושה קישור בין הדברים ובה מסבירים למוזיקאי נודד שה prague spring" השנה התחיל בינואר. נראה אפוא שהביטוי נטבע מתוך מהלך האירועים ולא לאחריהם, ובלי קשר למה שהייתי סבור כציון לאפיזודה שחלפה. אבל כנראה שגם זה קיים, כי לפי מה שטוען המקור, לראשונה הופיע הביטוי prague spring" באנגלית כביטוי המתאר את התקופה במגזין ליחסי חוץ ב -1969, כלומר שם הביטוי האביב של פראג כבר מתאר אפיזודה פוליטית שהייתה ונגמרה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לפחות באנגלית, ל spring יש עוד שתי משמעויות רלוונטיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כן. אך המקור מתייחס לspring שארך שמונה חודשים. לכן בפעם זו אני חושב שההתייחסות היא למשמעות של אביב. מה הן שתי המשמעויות הנוספות? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעיין וקפיץ. נראה לי שלאלה התכוון המשורר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אביב העמים היה בעיקרו בצרפתית וגרמנית. אביב פראג החל בצ'כית, כמו שראינו (אבל אז האנגלית כבר הייתה הלינגואה פרנקה). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
גם האביב של פראג הגיע מאביב העמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מחמיץ. קורה. מעניין אם לפני שהגבת חשבת, והיו לך תשובות, למספר שאלות ובהן שאלות אלה: כיצד הפך הכינוי הנ"ל לכינוי בינלאומי, לדעתך? האם, לדעתך, בחירת כינוי/שם לאירוע/לאדם/לגוף משקפת בד"כ את עמדתו של הבוחר? בהנחה שהכינוי נולד בחו"ל, מה משמעות אימוצו ע"י התקשורת בישראל? מדוע בחרת לפרש את טענתי בדבר כוחם והשפעתם של הסמולנים דווקא באופן שבו בחרת ("כה רבים ועצומים וחובקי עולם עד שהם קובעים את הטרמינולוגיה הגלובאלית כרצונם")? |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |