|
||||
|
||||
הציטוט נלקח מן הדף הזה: והשאלה המקורית הייתה: Is Judaism simply a religion of lawless racists? בנוגע לסיבות הכלכליות, אני חושב שכבר ציינתי בעבר כי לדעתי האינטרס העיקרי הוא בשימור מיקוד תשומת הלב של תושבי מדינות ערב על נושאים לאומניים-דתיים רחוקים ("פלסטין הכבושה", "אל-עקצא בסכנה", "בעית הפליטים"), על חשבון נושאים חברתיים-כלכליים מקומיים (אינטרסי נפט במזרח התיכון ובים הכספי), תוך בניית אליטות כלכליות-צבאיות שתפקידן לדאוג להמשך אספקת הדלק למערב, גם אם המשמעות היא ביטול כל אפשרות למהלך דמוקרטי פנימי.זה נושא סבוך, ואולי ארחיב עליו יותר. |
|
||||
|
||||
רק לגבי החלק הגודוני בפלטפורמה הזו, שבו, בדומה למגיבים אחרים בדיונים אחרים, מתרכז בהשוואות מילוליות ולא במשמעויות על פי הקשר. כך נגזרת מ_גילויים גזעניים_ זהות גזענית. כאילו שלא נוספו למןשג הזה עוד משמעויות מאז המאה ה-19. כמו גם לחלק המתעלם בסתירה עצמית מהעובדה שהציונות אמנם שאבה תעצומות מהלכי הרוח של המאות ה18-19 אבל יש לה יחודיות הסטורית שמפרידה אותה מהשבלונה של תנועה "קולוניאליסטית רומנטית". |
|
||||
|
||||
אינני מבין מדוע אתה מזלזל בהשוואות מילוליות. השפה מעצבת את התודעה, לשיטתי. ובכל מקרה, אינני מתעלם מההקשר של הדברים, אלא משתמש בדוגמה ספציפית כדי לתבל ולהסביר טענה כללית: ליהדות יש זהות גזענית, בעיקר תוך התייחסות להבנתנו הנוכחית את המושג. אינני מתעלם מהייחודיות של התנועה הציונית (לכן טענתי כי תגובה זו הייתה כוללנית מדי), אך אני אוחז בדעה כי הבסיס הרעיוני והמעשי שלה הינו בלתי ניתן להפרדה מהבסיס הקולוניאליסטי האירופאי של המאות ה-18 וה-19. |
|
||||
|
||||
לא זלזלתי במשמעות מילולית אלא כנגד השימוש הבלעדי וההתרכזות המיופית. השפה אולי מעצבת תודעה אבל ברור שהתודעה מעצבת שפה, וכך מושגים מתעצבים ומעלים שכבות של משמעות לאור אירועים ופרשנויות שונות. |
|
||||
|
||||
לעניין התגובה: מכיוון שנראה לי ברור שלציונות יש בהחלט זיקה לתורות האימפריאליסטיות, אך גם הבדלים, אני מניח שהוויכוח שיכול להתרחש בנושא זה היא על מידת הזיקה והשוני. אין גם ספק שהיהדות טוענת כי היהודים טובים יותר מגויים. זה מאפיין של כל הדתות המערביות (שבהן ה"מאמינים" נעלים על ה"כופרים"), ובוודאי נעשה מאפיין מודגש בדת של מיעוט שהיה נרדף לאורך זמן רב בהסטוריה - עם נשלט, זר, חלש, חייב לפתח מעין אמונה בעליונות כדי לשמור על יתרון פסיכולוגי. עד כאן לגבי הנקודות הרלוונטיות. אבל, למעשה, כל אלו הן רק הערות שוליים לקראת גולת הכותרת של דננבום: ההשוואה בין היהדות והנאציזם. אני יכול לראות את דננבום מתמוגג מהנאה - גם ישראלי, גם יהודי-אתאיסט, וגם טוען כי היהדות היא נאציזם: היש יפה-נפש ממני? אין מטרתי להגיע כאן להערות ברמה הרווחת בפורטלים פופולריים, אבל לדעתי כן יש מקום להתייחס כאן גם למניעים ולא רק לטיעונים, לאור המונחים שבהם גלעד משתמש: כאדם שהתחנך בישראל, גלעד חשוף בדיוק לכל הקונוטציות הנובעות מהשימוש בשואה ובנאצים. ברור לו, למשל, שההשוואה שהציג מציגה מיד את היהדות או הציונות כתנועות שמטרתן להשמיד עמים אחרים - דבר שלא נרמז אפילו (אולי במכוון) בשיח שבו התייחס. אין ספק שהשימוש במינוח זה הוא מכוון, ומעיד על הכותב יותר מאשר כל טיעון אחר שלו. ולעצם העניין: השואה, גם בתפיסה של העולם המערבי, הינה ארוע חד פעמי (עולה בראשי הדרישה הערבית בוועידת דרבן שלא לרשום Holocaust עם אות גדולה H, והסירוב). השימוש במונחים מתחום השואה והנאציים הוא טעון, ומהווה רטוריקה מהסוג העלוב ביותר. העליבות רק מתעצמת כאשר הן הנושא של הדיון והן המתדיין הם יהודים (ומגיעה לשיא עליבותה כאשר נהגית בפרלמנט של מדינת העם היהודי, אבל זה סיפור אחר). קשה לי לתאר, מסיבה זו, את הגועל שאני מרגיש כלפי התגובה הנדונה. |
|
||||
|
||||
אם מישהו רוצה לראות דוגמה חיה של הדברים עליהם דיברתי באותה תגובה מושמצת, אני ממליץ בלב [לא-יהודי] חם לקרוא את דבריו של תא"ל (במיל.) אפי איתם, התקווה הלבנה של התנועה הציונית, אשר מדגים באופן נפלא את השילוב האיום בין הגזענות המובנית שביהדות, הרצחנות המובנית של הציונות, והתוצר האנושי שנובע מהמשיחיות הלאומנית של שתיהן. ציטוט משעשע לדוגמה: האם נכון יהיה לומר שמבחינתך מדינת ישראל היא נשמתו של העולם? "הכוזרי כותב את זה. ברור שאנחנו לב שבאיברים. באופן עמוק ודאי שזה כך. ודאי. זו סיבת העוינות כלפינו." |
|
||||
|
||||
אני חושש שאני חש שאתה חוטא בחטא ההכללה. העובדה שאתה בוחר דעות של סיעות מסויימות ביהדות או גישות מסויימות של זרמים מסויימים בציונות לא הופכים את השלם לחוטאים בחטאים הללו. עם זאת, אני נוטה לקבל את הטענה שהיהדות היא גזענית מטבעה, שהרי היא מעדיפה קבוצה אחת (יהודים) על אחרות ורואה בהם "עם נבחר" אחרי הכל. מצד שני, כשאני חושב עוד קצת, אזי כל התארגנות של בני אדם היא גזענית (במובן הרחב של המילה), שהרי היא מבחינה בין השייכים להתארגנות (לקבוצה) לבין אלו שאינם. באותה מידה, כמובן, האם אפשר להאשים את הפלסטינים ברצחנות? שהרי לעולם לא ישמע גינוי גורף מידי פלסטיני לטרור, ובמיוחד להתאבדות. תמיד יוסבר העניין כתוצאה של הכיבוש. אבל אותו גינוי חד-משמעי ושלילת הפגיעה באזרחים כאופן הפעולה חסר תמיד. לפי אותה לוגיקה, האם גם העם הפלסטיני הוא "עם רצחני"? או שמא זהו האיסלם שהוא "דת רצחנית"? |
|
||||
|
||||
מיני תגובה: ההבחנה של היהדות (והציונות) היא ערכית ("עם נבחר"), ומכאן גזענית, מה שאינו בהכרח קורה בתנועות אחרות, אשר משתמשות בהבחנה אשר איננה כוללת שיפוט ערכי של אותה הקבוצה ביחס לקבוצות אחרות ("אנחנו הודים, הם לא"). |
|
||||
|
||||
אני מקבל את ההבחנה לגבי היהדות, ואף כתבתי כך בגוף התגובה הקודמת. עם זאת, אני מקבל את ההבחנה הזו כהבחנה ''מופחתת'' של גזענות. יחסה של היהדות לזר אינו גרוע כמו של (וסליחה בשם גודווין) האידאולוגיה הנאצית לזר. למיטב ידיעתי גם היפנים אעפס גזענים קצת יותר. אני תוהה על השאלה האם יש ערך ערכי (טוב או רע) להבחנה כי היהדות היא גזענית או רק ערך אינפורמטיבי (כמו ''האפריקאים הם שחורים''). בכל מקרה, אני עדיין רחוק מלהשתכנע שהציונות היא רצחנית באופן אינהרנטי. מחכה לתגובת ההמשך. |
|
||||
|
||||
מיני תגובה ב': האם אינך מקבל כמובן מאליו את הקביעה הערכית "גזענות=רע"? |
|
||||
|
||||
אני מקבל את הקביעה, אבל מוסיף לה ש"רע" אינו רק דיכוטומיה. אני חושש שאתה שב ומציג את העניין כבינארי. אני מוצא שיש דרגות שונות של "רוע". אני לא חושב שדין מי שהכה את חברו בכוונת תחילה כדינו של מי שהרגו בכוונת תחילה. תחושתי היא שסולם הרוע אינו בדיד (או כפי שלהבנתי משתמע מתגובתך, דיכוטומי-בינארי) אלא רציף. ככזה, הגזענות היהודית אינה נמצאת בחלקו העליון אלא דווקא באחד מהמקומות הנמוכים בו. לעיניינו, אני מוצא למשל שאותה דוגמה שהבאתי - הסירוב לגנות באופן נחרץ פגיעה מכוונת באזרחים כאמצעי לגיטימי להשגת מטרות, ואפילו כתגובה על כיבוש - נמצאת, לטעמי האישי, גבוה הרבה יותר מהגזענות המובנית ביהדות ובהשקפתה על היהודים כ"עם נבחר" בסולם הרוע. אבל בוא נמשיך עם הציונות סוף-סוף? |
|
||||
|
||||
קיימים הבדלים בין גזעים כמו גם בין חתכים מגדריים אחרים ''גזענות'' היא החלוקה לפי גזעים, אין בה פסול ואף ייתכן שכר נאה בצידה כל זמן שאין הדבר משמש כמנוף לאפליה שאינה במקומה (ושלא נדע, מדברים אחרים) |
|
||||
|
||||
דוגמה חיה למה? האיש לא מייצג ציבור גדול (אם בכלל). ואתה צריך כבר לדעת שהעיתונות אוהבת לראיין אנשים בעלי דעות חריגות. היה בסופשבוע הזה גם ראיון עם פרופ' דני גור ב"ידיעות". גם הוא לא מייצג איש חוץ מעצמו. אם איתם הוא הבעייה שלך, אתה יכול להירגע. |
|
||||
|
||||
אבל יש משהו חדש* בזמן האחרון- הדיבור על כך שישראל תמסור שטחים שבהם אוכלוסיה ערבית ישראלית צפופה, כמו המשולש, בתמורה להשארת אזורי התנחלות גדולים, כמו אריאל, בידיה. בסופשבוע הזה, ב"ידיעות", דיברו על כך, בראיונות נפרדים, אפריים סנה ואלי לנדאו- איש מערך ואיש ליכוד, שניהם לא קיצוניים במיוחד. *אולי זה רעיון לא-חדש, שצובר עכשיו תאוצה? |
|
||||
|
||||
הרעיון לא חדש. ד''ר (או פרופ') ארנון סופר כתב על כך לפני כשנתיים. |
|
||||
|
||||
הייתי בעבודה ולא רציתי להיכנס לתגובה ארוכה. הצעות כמו של אלי לנדאו או אפריים סנה הוצעו בהעדר מחשבה עמוקה בעניין זה. ראשית יש את השאלה העקרונית: האם ישראל יכולה להתנתק חד-צדדית מאזרחים ישראלים (תושבי אום אל-פאחם וכו'). האם הדבר יעמוד במבחן בג"ץ?? שנית יש את השאלה האם הפלסטינים יסכימו לקבל את ואדי ערה או כל שטח אחר בו יושבת כבר אוכלוסייה ערבית ישראלית? לדעתי יש מקום לחשש שהפלסטינים ידרשו לקבל שטח אחר, שכן פינוי ואדי ערה מחליש משמעותית את יכולת הפלסטינים לחתור תחת קיומה של המדינה, ופוגע במיוחד בפלג הצפוני של התנועה האיסלאמית שמרכזו באום אל-פאחם. מעבר לכך אני מזכיר שלפי חשיפות מקמפ-דיוויד, הפלסטינים לא רצו את חולות חלוצה אלא "את כוכב-יאיר". הרי ברור שאם היו רוצים את ואדי ערה היה בסיס להמשיך במו"מ בנושא. מעבר לכך, עוד חומר למחשבה: 1. גבולות - בעוד שנוח יחסית גיאוגרפית לוותר על טייבה או באקה אל-ע'רבייה, מסובך לוותר על קלנסואה וטירה שבהן עובר המוביל הארצי וממזרח להן עובר מוביל חשמל ארצי, כמו גם תוואי כביש חוצה/חונק ישראל. כמו כן ויתור עליהן ייתן לפלסטינים דריסת רגל בלב השרון - דבר לא קביל בכלל מבחינת ישראל. מסיבות דומות, אין אפשרות לוותר על אזור כפר קאסם - ג'לג'וליה - כפר ברא. יוצא מכך: השטח הערבי שישראל יכולה לוותר עליו הוא ואדי ערה, בתוספת באקה אל-ע'רבייה וטייבה. לשם פינוי ואדי ערה, יש לפנות שני יישובים יהודיים בקו הירוק - מושב מי-עמי והעיירה קציר - או להשאירם עם "אצבע" החודרת מדרום לכביש ואדי ערה. בעיני, אצבע כזאת תהיה מאד לא רצוייה ותיצור גבול שלא מאפשר להגן היטב על שני היישובים. יש להניח שאצבע כזו אכן תיווצר משיקולים אסטרטגיים (שליטה מוחלטת על כביש ואדי ערה מהיישובים קציר ומי-עמי החולשים עליו). סה"כ, ישראל יכולה להחליף כ-90 אלף דונם באזורים שציינתי. סדר גודל כזה לחלוטין לא יספיק כדי לקבל בתמורה את גושי ההתנחלויות הגדולים של אריאל, מעלה אדומים, מודיעין עילית וגוש-עציון (והשכונות היהודיות במזרח ירושלים). להערכתי, סביר שבנוסף ל-90 אלף הדונם הנ"ל, תפנה ישראל עוד כ-20 אלף דונם קרקעות חקלאיות צמודות לחבל עזה, ואולי שטחים נוספים בדרום השפלה, ע"מ להגיע לחילופי שטחים בהיקף של כ-200 אלף דונם, שיספיקו לסיפוח גושי ההתנחלויות המרכזיים. |
|
||||
|
||||
אסתי, לא ברור לי על מה את מבססת את קביעתך. עד כמה שאני מצליחה לראות, איתם נמצא במסלול שיעלה אותו אל דרך המלך בפוליטיקה (ומלוא תקוותי שאין זו אלא דרך המליצה!) למה נראה לך שהוא קוריוז ולא איום? |
|
||||
|
||||
הפוסל במומו פוסל. על מה את מבססת את הערכתך הזו? |
|
||||
|
||||
לאיתם יש נוכחות תקשורתית מרשימה. הוא עובר ממסלול צבאי למסלול פוליטי, כפי שאמר שיעשה לפני כשנה (או שנה וחצי?) כשפרש מהצבא. והוא מביא עמו תמיכה של ציבור שמעוניין בפתרונות מהירים יותר מאשר הבשלת הידברות. ובפרט, ציבור אשר מיומן בהתארגנויות ומבצעים – בין אם זו עלייה לקרקע ובין אם זו חסימת כבישים או הפגנה. מסקנתי: יש כאן אדם בעל רעיונות שקוסמים לחלק גדול מהציבור. יש לו הצדקה לתאוות שלטון (קריירה צבאית נחשבת הצדקה...) אשר תמשוך אחריו בוחרים. ולא ניכרת אצלו *שום* מחויבות לרעיון הדמוקרטי (עד כמה שאני מצליחה לקרוא את דבריו.) אסתי, למה את חושבת שהוא נמצא בשוליים חסרי-הסיכוי-להיבחר? |
|
||||
|
||||
אפי איתם שייך לשוליים החצי סהרורים של הימין הפוליטי. הסיכוי שלו להיבחר לראשות המפד''ל הם קלושים. סיכויו להיבחר לראשות הממשלה הם אפסיים. |
|
||||
|
||||
חלק א' של טיעונך כבר התבצע ("הסיכוי שלו להיבחר לראשות המפד"ל הם [sic] קלושים"), גם אם הוא לא נבחר בצורה דמוקרטית. אם היית מאור גרינברג, הייתי שואל "איפה האגוזים שלי?". |
|
||||
|
||||
אמנם ללוי ויהלום יש עבר של ויתורים הדדים, אבל עדיין לא חשבתי שמהלך כזה הוא אפשרי. כנראה שהם חשו שהמצב במפד''ל כל כך גרוע, שרק מהלך כזה יציל אותם מאבדון פוליטי. ולי לא נותר אלא לאכול את הכובע שאין לי. |
|
||||
|
||||
אני רק מקווה שהסיכויים שלו להיבחר לראשות הממשלה הם לא אפסיים וקלושים כמו הסיכויים שלו להיבחר לראשות המפד''ל |
|
||||
|
||||
ולחוד, אני מצידי מנסה לעכל את הדיבורים (החדשים לי) על מסירת ערביי ישראל לרש"פ. [לא כבעד או נגד, אלא כנסיון להבין מה הולך פה, ועד כמה זה רציני. זה נראה לי יותר חשוב מאיתם ותואמיו]. |
|
||||
|
||||
אני חושב שהתהליך הזה יתפוס תאוצה והרציונל הוא פשוט - אם יהודים (מתנחלים) לא יוכלו לגור תחת שלטון פלסטיני אין סיבה שערבים (ערביי ישראל) יוכלו לגור תחת שלטון ישראלי. בפראפרזה על יובל רבינוביץ, אם הישות הפלסטינית תהיה Judenrein, אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תהיה Arabrein (מקווה שהגרמנית שלי בסדר). אני חושב שאפשר לראות את ניצני הדיעה הזו בסיסמה שפשתה במקומותנו בשנה האחרונה: "אין ערבים - אין פיגועים". זוהי הבדלנות לעילא-ועילא, והיא תוצר אפשרי, אגב, של הדוקטרינה החביבה על חלק מקוראי האייל - הדוקטרינה ע"ש אלכסנדר מאן. אני כמובן, שולל מכל וכל את האפשרות הזו, ומייחל שלא תתממש. |
|
||||
|
||||
אבל אתה מעריך שהתהליך הזה יתפוס תאוצה? [זה משהו חדש בתחום ה"פתרונות", והוא מהווה התפתחות מעניינת ביותר. בין אם אתה בעדה או נגדה] |
|
||||
|
||||
אני אכן מעריך שהרעיון יתפוס תאוצה. השנה וחצי האחרונות הביאו אצל חלק מהציבור הישראלי (ואצל כמה מחברי, כדוגמה) לאובדן-אמון בערביי ישראל ותפיסתם כ''גייס חמישי''. |
|
||||
|
||||
באותו זמן, התחלתי לחשוש שסצינות כגון חסן בק יחזרו אלינו. למזלי, בינתיים נתבדיתי. לעומת זאת, מהודעת ההתנצלות של הג'יהאד האיסלאמי אני מסיק שברצונם לגרום לפילוג שכזה. |
|
||||
|
||||
אם זה לא מוגזם, אפשר לבקש שהסקר הבא של האייל יבחן את התמיכה שיש לפתרונות השונים שמסתובבים בשטח, ויכלול את הרעיון החדש הזה? כן כן, אני יודעת, לא מייצג וכל זה... אפשר? |
|
||||
|
||||
לא ברור לי כל העניין הזה עם המתנחלים שלא יכולים להשאר במדינה הפלסטינאית. יש רצון כזה? אתה מכיר (לאו דווקא באופן אישי) מקרים של מתנחלים - בכמות שמצדיקה דיון לא תיאורטי בסוגיה, נניח כמה מאות - שזוהי דרישתם? הרעיון ה*מאוד לא חדש* וה*מאוד מוכר* (ד"ר ארנון סופר מאונ' חיפה מדבר עליו אולי כבר עשרות שנים) של חילופי אוכלוסיות ללא הזזתן באופן פיזי תופס תאוצה מן הסתם בגלל המצב הקשה ותחושת חוסר המוצא, ולא בגלל ש"מתנחלים לא יוכלו לגור תחת שלטון פלסטיני". |
|
||||
|
||||
הרעיון הספציפי הזה (מתנחליםן שישארו תחת ריבונות פלסטינית) טרם עלה כיוון שטרם הגענו לשלב הסופי בהסדר, שבו ידונו בגורל ההתנחלויות. גם רעיון חילופי האוכלוסיה אינו חדש, אולפ, כפי שציינו, הוא תופס תאוצה, מסיבות מובנות, בעת האחרונה. |
|
||||
|
||||
הדרישה לפינוי מתנחלים, היא לא דרישה ששטחי הישות הפלסתינית יהיו Judenrein. |
|
||||
|
||||
אז למה שלא ישארו (חלקם לפחות?) |
|
||||
|
||||
בשביל להראות שהרצון לפנות את המתנחלים הוא רצון ליצור שטחים Judenrein, עליך (או על כל מי שרוצה להראות את זה) להראות שהסיבה לפינוי היא *יהדותם* של המפונים (אמנם, גרמנית אני יודע פחות מעברית, וכבר הוכחתי את בורותי בעברית השבוע, אבל נראה לי ש Juden זה יהודי, לא?). בדרישה לפינוי (לפחות כמו שהשמאל הישראלי מבטא אותה) ההתנחלויות הסיבה לפינוי הוא אזרחותם (הישראלית) של המפונים (ללא קשר לדתם, לאומיותם או גזעם [ולא, אני לא רוצה לפתוח אוף טופיק על מהי יהדות]). אגב, גם הדרישה של הרשות הפלשתינאית כוללת יהודים (כן, אני מתכוון לאותו רב הירש מפורסם). |
|
||||
|
||||
לא זה מה שאמרתי. אם לצטט את עצמי אז: "אם יהודים (מתנחלים) לא יוכלו לגור תחת שלטון פלסטיני אין סיבה שערבים (ערביי ישראל) יוכלו לגור תחת שלטון ישראלי. בפראפרזה על יובל רבינוביץ, אם הישות הפלסטינית תהיה Judenrein, אין שום סיבה שמדינת ישראל לא תהיה Arabrein (מקווה שהגרמנית שלי בסדר)." אני לא אמרתי שום דבר על הרצון. מה שאני אומר הוא שאין סיבה שחלק מההתנחלויות לא ישארו תחת שלטון פלסטיני (אם תושביהן יחפצו בכך) ואולי חלק אחר (א-לה הצעת ברק בקמפ-דיויד) יסופחו לישראל. אני יכול לציין שגם נציגים פלסטינים בהזדמנויות שונות קיבלו את העיקרון שגושי ההתנחלויות הגדולות ישארו תחת שלטון ישראלי ולא יפורקו, ובתמורה יועברו שטחים חלופיים. אם ההחלטה תהיה כי ישראלים לא יכולים לגור תחת שלטון פלסטיני הרי שמבחינתי זו אינדיקציה לכך שההסכם המוצע אינו שלום אמיתי כפי שהיתי רוצה לראות, במיוחד לאור חילופי התגובות שניהלנו בעבר. אני מסכים שהשימוש במילה הגרמנית הוא מגמתי (ישראלי-ריין זה מסובך יותר לכתוב) והוא אכן נעשה ככזה. מצד שני, יש מספר קטן מסויים של ערבים אזרחי מדינת ישראל שעברו לגור בשטחים (נישואין, אבל לא רק) ולא שמעתי שמישהו מתכוון לפנות גם אותם. אגב, ראוי לטעמי שאותם מתנחלים שישארו (אם ישארו) תחת השלטון הפלסטיני יהיו כמובן אזרחים פלסטינים (הם יכולים אולי גם לשמור על אזרחותם הישראלית, אבל זה כבר עניין מנהלי שאינו רלוונטי כרגע) כמו שערביי ישראל הם אזרחים שווי זכויות. אולי תהיה זו הזדמנות באמת להשוות את זכויותיהם של ערביי ישראל כדי שהאמירה הזה לא תהיה רק מהפה אל החוץ. |
|
||||
|
||||
ההערה שלי לא היתה במטרה לחלוק (או להסכים) אם מהות הרעיון שהבעת בהודעתך המקורית, אלא רק על הצגתו. כמו השימוש (הלא נכון, המגמתי והטעון) במילה Judenrein (קרא את הכותרת) או הצגת הסימטריה כביכול בין המתנחלים לערבים אזרחי ישראל, סימטריה שאינה קיימת, משום שהאחרונים הם אזרחים במדינת ישראל בעוד שהראשונים אינם אזרחי פלשתין. האם ישראלים חיים (כישראלים) תחת שלטון לא ישראלי? ועדיין, יש לישראל שלום (אמיתי?) עם מספר לא קטן של מדינות. אם יש ערבים אזרחי ישראל (שעדיין אזרחים, לא כאלה שמשרד הפנים שלל להם את האזרחות) שעברו לשטחים, הם יהיו חייבים לציית לאותם חוקים כמו המתנחלים. זה ברור מאליו, וכל החלטה אחרת תהיה גזענית. אולי זאת תהיה הזדמנות להוסיף תקווה, שהישות הפלסתינית תהיה דמוקרטית (כך שלמושג *אזרחים* פלסטינים יהיה מובן אמיתי). |
|
||||
|
||||
לא הייתה מעולם מדינה בשם פלסטין ולכן אין לה אזרחים, לא ערבים-מוסלמים, לא ערבים-נוצרים ולא יהודים. כאשר מדינת ישראל קמה היו בשטחה יהודים מוסלמים ונוצרים, והם הפכו לתושביה. מדוע לא להחיל את אותו כלל על מדינת פלסטין (לכשתקום)? ישראלים לא חיו באף אחת ממדינות ערב בטרם המדינות קמו, כך שאין בסיס להשוואה. אנחנו משחקים כאן על חבל דק אבל ניתן לומר שיהודים הם אזרחים שווי זכויות במדינות ערב. למה שלא יהיו גם כאלו בפלסטין (לכשתקום)? אשר לאזרחים הערביים, נו טוף, אתה חייב להיות עקבי. גם אני, בעקביות, לא אדרוש מהם להתפנות. גם אני תקווה שהמדינה הפלסטינית שתקום תהיה דמוקרטית. אני מאמין שהסיכוי לכך יהיה גבוהה יותר דווקא אם בשיטחה ישארו יהודים אזרחי ישראל (לשעבר?). אבל אנחנו יודעים למי ניתנה הנבואה. |
|
||||
|
||||
אני אמרתי לא להכיל את הכלל (או כן להכיל את הכלל)? אני בכלל לא משם. הכלל נראה לי הגיוני, ואם זה היה תלוי בי הוא היה מוכל. אבל, אולי לא שמת לב, זה לא תלוי בי (אגב, כשקמה מדינת ישראל, הוחל על ערביי ישראל משטר צבאי, אני מקווה שזה לא מה שאתה מנסה לקדם). אני לא מדבר רק על מדינות ערב, אלא על כל המדינות בעולם. אתה הגדרת אינדיקציה לשלום אמיתי שלא נראה לי שהרבה מדינות היו עוברות. האם אתה יכול לתת שמות של שתי מדינות שיש בינהם שלום אמיתי, לפי האינדיקציה שהגדרת (והן לא בתוך האיחוד האירופי)? יהודים הם אזרחים שווי זכויות בהרבה מדינות, ישראלים (כישראלים = אזרחי ישראל) לא. הנקודה לא הייתה להראות שאני עקבי, או שאתה לא, אלא להראות שהשימוש במושג Judenrein אינו נכון. אין מה להשוות את הרצון לפנות מתנחלים עם הרצון לגרש ערבים. הראשון הוא חלק מכללי המשחק של הדמוקרטיה הליברלית (כאשר הוא מתבצע בתנאים נאותים), והשני שייך לתחילת המאה הקודמת (ללא קשר לביצוע). |
|
||||
|
||||
נו, כבר הודתי שהשימוש במילה הוא מגמתי. עם זאת, אני יכול להוסיף את האובזרבציה שכבר הבאתי שחלקים מסויימים מאלו המעוניינים בפירוק מוחלט של ההתנחלויות מוכנים, באותה נשימה, להעביר את ערביי ישראל למדינה הפלסטינית העתידית, למשל על ידי חילופי שטחים. ולעניין, לא. אני לא בעד ממשל צבאי ואני גם לא בעד מעברות לפליטים. אני בעד האפשרות לתת לישראלים שגרים בשטחים להפוך לאזרחי מדינת פלסטין (לכשתקום) ולא לפנות אותם. ישראלים, אגב, הם אזרחים שווי זכויות במדינות בעולם. אני, למשל, גם אזרח ניו-זילנד (וזה שאני לא ממש את זכויותי וחובותי האזרחיות זו סתם עצלות) אבל, כפי שציינתי בתחילת התגובה הקודמת, זו לא הנקודה. הנקודה היא שברגע שתקום מדינה פלסטינית, אני מעדיף, לאור ההיסטוריה של הסכסוך, שיהיו בה גם אזרחים ישראלים. אתה מנסה להפוך את הקריטריון שהבאתי לקריטריון כללי (ואני בלהטי נגרר אחריך) אולם ככל שאני חושב על זה, אין סיבה שהוא יהיה כזה. זהו קריטריון שהוא די יחודי למצב שלנו. אפשר אולי להשוות אותו למצב בהודו-פקיסטן או אפילו ארה''ב-קנדה או ארה''ב-מקסיקו אבל אני חוזר על האמונה שלי (שכמו כל אמונה, אין לי דרך להוכיחה, במיוחד כיוון שהיא מתייחסת לעתיד) שדווקא הסכם שלום שיאפשר לישראלים להישאר בשטחים כאזרחים פלסטינים יהיה יציב יותר מאשר הסכם שישלול את האפשרות הנ''ל. |
|
||||
|
||||
יופי, כל מה שרציתי הוא למחוק את המילה הזו מהלקסיקון, כמו גם את ההשוואה הגסה והנסיון להציג סימטריה במקום כל כך לא הגיוני. כרגע, לא קמה מדינה פלשתינאית (וכנראה, לא תקום בעתיד הקרוב), ולכן, צריך לבדוק את מגורי האזרחים הישראלים בשטחים הכבושים לפי המצב העכשוי. יכול להיות שיש אינטרס ישראלי להשאיר את המתנחלים במקומם, ויכול להיות שלא (ובטוח שאין דרך להוכיח לא את זה ולא את זה). אבל כשבודקים את קיומן של ההתנחלויות מנקודת מבט דמוקרטית ישראלית (ללא קשר לאינטרסים), אין להן צידוק, ולכן צריך לפנות או לספח אותן. אם וכשתקום מדינה פלשתינאית, נדבר. הישראלים הם אזרחים שווי זכויות כבני אדם/ כילידי המדינה/ כצאצאים של אזרחים/ וכו'. אני לא מכיר מדינה (מלבד ישראל) בה הישראלים הם אזרחים שווי זכויות כישראלים. אי אפשר לכופף את המוסר והצדק כאשר הם נתקלים בהעדפות או אינטרסים. למה הדבר דומה? אם משהו היה מוכיח לך שגירוש כל האנשים ששם משפחתם מתחיל בד' היה מעלה את התוצר הלאומי לנפש פי חמש, האם היית שוקל את זה? ברגע שהחלטת על עקרונות מוסר, עליך לעמוד מאחוריהם, גם כשזה נוגד את האינטרסים שלך. לכן צריך להכריע בשאלה המוסרית, ללא קשר ליתרונות החומריים שבהכרעה (רק אם נגיע למצב בו אין הכרעה מוסרית, נוכל לעבור לשאלות החומריות). |
|
||||
|
||||
מדוע לבחון את מגורי האזרחים הישראלים לפי המצב העכשווי? אולי עדיף לתכנן אותם לאור מצב רצוי בעתיד? אנחנו עושים זאת כל הזמן. אני עובד כדי שיהיה לי כסף בעתיד לקנות בית. האם הכסף יספיק לי אז, לא יודע, אולי מחירי הדירות ירקיעו שחקים או שהמדינה תתחיל לחלק ירות בחינם. אולם, לאור הנחות מסויימות אני פועל כדי ליצור מציאות שתאפשר לי בעתיד לרכוש דירה. כך גם עם ההתנחלויות. פינויים יבטל מראש את האפשרות שהעלתי. אם מישהו חושב על האפשרות הזו הרי שהשארת ההתנחלויות היא פעולה סבירה. ודאי שאפשר לכופף את המוסר והצדק כאשר הם נתקלים בהעדפות או אינטרסים. זה ההבדל בין להיות צודק ללהיות חכם. אולי צודק להחזיר את הפליטים למדינת ישראל אבל כנראה לא חכם. אבל ההחלטות הללו נעשות ברמה הרבה יותר טריויאלית - אילו תרופות יכנסו לסל הבריאות, מי יקבל שכר גבוה יותר וכו'. בעולם שכל המשאבים בו אינם מוגבלים היינו אולי יכולים להרשות לעצמנו לפעול תמיד על פי עקרונות המוסר והצדק. בעולם המעשי אין לנו ברירה אלא לפעול בניגוד לצו המוסר והצדק לפעמים. זה לא חדש, וזה יהיה נאיבי לחשוב אחרת. אם מלכתחילה התכוונת לשאלה המוסרית בלבד, הרי שלא הבנתי את כל הדיון הזה עד עכשיו. אם כן, האם בשאלה המעשית (ולא המוסרית) עמדתך בנוגע להתנחלויות שונה? את אותה מילה, אגב, אין צורך למחוק מהלקסיקון. הלקסיקון מכיל מילים רבות שהשימוש בהם מגמתי. אני משתדל שלא לעשות בהן שימוש לרוב. גם השימוש בסימטריה הוא מגמתי, אבל זה מה שעושים בשיח הפוליטי. אולם איני מבין עדיין מדוע הסימטריה היא לא הגיונית. כלומר, אני מבין מדוע היא לא הגיונית כאשר אתה מסתכל מנקודת המבט העכשווית (אזרחי ישראל יהודים בשטח שאינו מדינה לעומת אזרחי ישראל ערבים בשטח שהוא מדינה) אבל הסימטריה אולי תתקיים בשלב כלשהו כאשר הדבר יהיה רלונטי (אם בכלל). |
|
||||
|
||||
העתיד אינו ידוע. כל מעשה שלך יכול להשפיע על העתיד בכמעט כל אופן. למעשה, אפשר לומר שהמציאות היא כאוטית. לכן, כשאתה רוצה לקנות דירה, אתה לא אוסף לבנים, אתה אוסף משהו שיהיה לו שימוש גם במידה ולא תרצה לקנות דירה. ואם נחזור להתנחלויות, האם היית מסכים שמדינת ישראל תוציא להורג את כל מי שיורשע בגניבה? גם אם זה היה מבטיח שהפשע יעלם? זאת אמרת (אם ניחשתי את התשובה שלך), אתה בודק את העונש לפי המצב העכשוי (הם הורשעו בגניבה), ולא לפי המצב העתידי (הם יהפכו לרוצחים). העיקרון (טוב, אחד העקרונות) של מדינה דמוקרטית הוא שאי אפשר לכופף את המוסר והצדק מול אינטרסים והעדפות. כל נבחר ציבור היה מעדיף לבטל את האפשרות להעיף אותו, לאחר שנבחר, האפשרות לבטל נמנעת ממנו מטעמי מוסר. כל מנהיג היה מעדיף לבטל את הביקורת והאופוזיציה, ואפשרות זו נמנעת ממנו מטעמי צדק. אפשר להיות צודק וחכם, זה לא באותו מישור החלטות, החוכמה זה ה"איך" הצודק זה ה"מה". הפסקת האנומליה שמהוות ההתנחלויות היא צודקת, את הדרך לעשות את זה צריך לבחור בחכמה. ההחלטה על סל תרופות (כמו כל החלטה תקציבית) היא מוסרית וצודקת (ברמת העיקרון), צדק זה לא שכולם יהיו מאושרים, מוסר זה לא שכולם יהיו מרוצים. אין לי עמדה בשאלה המעשית, לאחר שהמעשה נפסל מוסרית (כמו ההוצאה להורג של הגנבים), הדיון המעשי הוא לא לגיטימי (מבחינתי). הסברתי בעבר (תגובה 60893) למה אין סימטריה כזו. בכלל, גירוש (כזה שנעשה משטח ריבוני החוצה) שונה מפינוי (כזה שנעשה בתוך השטח הריבוני), ותמיד יהיה שונה, אם וכאשר המצב ה"גיאו-פוליטי" ישתנה, גם ההצעות ישתנו (וכל ההקשר המוסרי שלהם). המילה בהקשר שהבאת אותה היא פשוט לא נכונה (מסיבות שפירטתי כבר), ולכן אם אתה רוצה לכתוב דברים נכונים, תשתמש בה בהקשרים המתאימים. הבעיה שלי היא לא המגמתיות, אלא חוסר הנכונות. |
|
||||
|
||||
כאזרח ניו-זילנדי גאה רציתי לשאול אותך מספר שאלות. 1. היכן שוכנת זילנד הישנה? 2. האם "זילנד החדשה" יכולה לשמש כארץ באות ז' במשחק ארץ עיר או שהיא תופסת רק באות נ'? בתודה, י. פופק. |
|
||||
|
||||
1. זילנד הישנה נמצאת בהולנד, שהרי הראשון שהגיע לסביבתה (אם אני לא טועה) היה ההולנדי אבל טאזמאן (שעל שמו נקראת טזמניה, ואפילו השד הטזמאני טז). הנה היא, כאן, במפה, למטה בצד שמאל. רק שים לב שמאייתים שם zeeland ולא zealand. 2. מבחינתי, למה לא? אבל אני דורש להשתמש גם בוולטה עילית וולטה תחתית באות ו'. אגב, אם כבר אז "זילנדיה החדשה" ולא "זילנד החדשה". בברכה, ע. בילינסקי. (אין קשר משפחתי למיודענו הסופר ע. הלל) |
|
||||
|
||||
אני מקוה שתשובתך לשאלתי השניה תתקבל ע''י הועדה הדנה בימים אילו בעירעורי בתוצאות אליפות רמת גן בארץ עיר למלצרים בוגרי תיכון אקסטרני (אילו רק הייתי חושב על זמביה לא הייתי נזקק לכל אותם עירעורים וועדות מיותרים). אם ירצו השם וסגן ראש העיר אוכל לזכות בתואר סגן סגן אלוף העיר ואזכה לקבל תעודה בטקס מפואר שיערך בצהרי יום העצמאות הבא עלינו לטובה (אם לא יתבטל מפאת המצב). בתודה, י. פופק. (אין קשר לרב הגאון פופק ארנון וגם לא למיודענו י. קוטנר) |
|
||||
|
||||
לפני שבוע, בעיצומו של משחק ארץ עיר סוער בקומונה, נתקלנו בכשל רציני- מקצוע באות ה'. אני רשמתי "הוגה דעות" הוא רשם "הנדסאי". בכל תוקף, ובכל הזעם שהצלחתי לגייס (ומדובר בהרבה מאד זעם. לדעתי יש להתייחס ברצינות רבה ובכובד ראש למשחק זה!) טענתי שהנדסאי זה תואר (מקביל להוראה) והמקצוע המדוייק הוא מהנדס (המקביל למורה) ו*ברור* שהוגה דעות זה מקצוע. [בסופו של דבר החלטנו לא להחשיב את שני המקצועות השנויים במחלוקת הנ"ל...] בפאתטיות אין קץ, מאז אותו היום אני מטרידה עוברים ושבים (חברים, הורים, דודים של חברות, מלצרית בבית קפה וכאלה) בשאלה "האם הוגה דעות הוא מקצוע?" ותשובה- אין. (או לפחות, תשובה חד משמעית שתספק אותי...) נו, מה אתם אומרים? (ואיזה מקצוע בכלל יש ב*ה*?) |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
ותודה למיץ על הלוגו ליום הזיכרון. |
|
||||
|
||||
הוגה דעות זה לא מקצוע: זו דרך חיים. וברצינות, מה רע בהיסטוריון? זה באמת מקצוע. |
|
||||
|
||||
הוגה דעות אינו מקצוע זהו תחביב (אחד מהתחביבים הזולים ביותר). אשר להנדסאי, זה תלוי בתקנון. על פי התקנון הישן, כל מה שמופיע בלוחות דרושים הוא מקצוע ולכן הנדסאי הוא כן מקצוע. בשנת 1996 שונה התקנון לאחר שיבגני זלוטופובסקי, אלוף קייב בארץ עיר לשנת 1965 פרסם במקומון של אשדוד מודעת דרושים לגנבים והשתמש בה כהוכחה לכך שגנב הוא מקצוע ובכך לקח את אליפות אשדוד לאסירי ציון משוחררים. מאז מקצוע הוא כל מה שמצוי ברשימת המקצועות של הועדה לעניני ארץ עיר הרשימה שמתעדכנת מעת לעת והיא כמובן נשמרת בכספת מוגנת היטב במשרדי הועדה. למיטב זכרוני הנדסאי הוצא מהרשימה לפני כשנה אבל יתכן שהוא הוחזר בעקבות עירעור של אגודת הטכנאים וההנדסאים. כמו כן נמצאים בה ההיסטוריון וההומאופת שהוזכרו כבר (הילר לא) ועוד כמה מקצועות דחוקים כמו הורס בתים. עלי והצליחי. |
|
||||
|
||||
"הורס" זה נחשב בתור "אישיות"? |
|
||||
|
||||
אתה בודאי מתכוון ל"קרייזי הורס" הצ'יף האינדיאני הידוע, שהוא באות ק', הורס בתים זה מפעיל של מנוף שאליו מחוברת שרשרת עבה שבקצה שלה מחוברת גולה גדולה מברזל. מה אתה לא רואה בוב הבנאי בערוץ הופ? |
|
||||
|
||||
לאלאלא. ''הורס'' כמו ב''יש לו אישיות הורסת'' או ''ג'וני דפ פשוט הורס''. |
|
||||
|
||||
למשחק ארץ עיר יש כלילים נוקשים למדי והכלל הוא שבשדה האישיות צריך להופיע שם כלשהו. האמת היא שיש גמישות רבה בנושא צורת כתיבת השם. המשורר הלאומי הגדול חיים נחמן ביאליק יכול להופיע באות ח', ב', ואף נ' ברוב הליגות אם כי בליגות המקצועיות הצירוף נחמן ביאליק חיים אינו תקף. בכל אופן הורס בתור אישיות אינו תקף. אם אתה זקוק לאישיות באות ה' נסה להשתמש ב''הרצל בנימין זאב'' או ''הלמוט קוהל'', באחד המשחקים אפילו נתקלתי ב''היו גרנט''. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
אם היו גרנט עובד כאישיות, אז כמקצוע אפשר "היוריסטיקן" (heuristician), מקצוע שאפשר למצוא לו ביקוש ער במוסדות מחקר במדעי המחשב. |
|
||||
|
||||
הבן של השכנה שלי אומר שמזמן הפסיקו עם הגולה הגדולה,עובדים עם ה-D9. הוא גם שואל אם באופן כללי מקצועות צבאיים נחשבים,למשל אם אפשר לכתוב ב-ע' עובד-רס"ר. |
|
||||
|
||||
אני מתנצל על העיכוב, נאלצתי לפרוץ למשרדי האגודה ולהציץ ברשימה השמורה היטב, ובכן ישנם מקצועות צבאיים שמופיעים בה. ביניהם קצין, מוציא להורג, מסתערב ורס"ר משמעת. עובד רסר לא נמצא ברשימה. אין לי מושג מהו ההגיון שמאחורי הדברים אבל באות ע' יש לא מעט מקצועות למשל עורך דין, עגורנאי ועצמאי. אשר לשימוש בגולה הגדולה, תוצאות החיפוש שלי הראו שהורס בתים עדיין נמצא ברשימה ומכך אני מסיק שגם מפעיל ה D9 נקרא הורס בתים. שמחה ואריכות ימים. י. פופק. |
|
||||
|
||||
כי עובד רס"ר מופיע ברשימת המקצועות הכלליים כ"עובד כללי" וסימולו 0040. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
לא, הובר זה באמת מקצוע. המשמעות- אסטרונום-אסטרולוג (בימי הביניים שני הדברים היו קשורים). |
|
||||
|
||||
בדקתי, ו- יש סכוי ש"הובר" זה רק אסטרולוג. ו"תוכן" זה אסטרונום. (שתי המלים בחולם, ובמלרע). אבל אסטרולוג זה מקצוע, לא? (יש כאלה שחיים מזה יפה מאוד...) |
|
||||
|
||||
תמיד כדאי לחפש, וזה מה שהצלחתי למצוא. על פסוק בישעיהו מז ''יעמדו-נא ויושיעוך הברו שמים החוזים בכוכבים מודעים לחודשים מאשר יבואו עליך'' מפרש רש''י, הו רש''י הנאמן, הוברי שמים- כמו צופי שמים ממבררי הליכות המזלות. |
|
||||
|
||||
|
||||
|
||||
הנדסאי הוא אכן תואר, מקביל (לשונית) לרופא, מורה מוסמך בכיר, מהנדס, פוליטיקאי ועוד. הנדסה הוא תחום העיסוק של המהנדס (וגם ההנדסאי), כמו שרפואה, הוראה, שחיתות הינם תחום העיסוק של בעלי התארים האחרים הנזכרים לעיל. הוגה דעות לעומת זאת הינו מקצוע מכובד, אם כי לא כל כך נדרש (כמו שהססביר לי פעם בוגר בפילוסופיה, כאשר תמהתי מדוע בעל תואר ראשון נזקק ללמודים במכינה: "ראית הרבה מודעות 'דרוש פילוסוף' לאחרונה?") ולגבי מקצוע ב*ה* - שמעת על המלמ"ב? אחלה ג'וב. |
|
||||
|
||||
בירור נוסף (וסופי) העלה שהנדסאי הוא אכן מקצוע, והוגה דעות לא. כלומר, זה "עיסוק" אבל לא מקצוע. או כמו שהמלצרית ההיא הגדירה את זה: "הוגה דעות זה תחביב, ואת נראית לי הוגת דעות לא קטנה בעצמך". אני בחרתי שלא להגיב (אבל את הטיפ שלה היא קיבלה...) והמשכתי לברר. בכל אופן, החלטנו להתפשר על תיקו במשחק ההוא. (ואני חייבת להפסיק להטריד את עצמי ואת העולם בסוגיות כל כך שוליות!) |
|
||||
|
||||
רק עכשיו אני יכול לנשום לרווחה, לאחר שנושא ''משחק ארץ עיר מגיהנום'' נפתר.. אה.. חזרה ללימודים. |
|
||||
|
||||
יש עוד סוגיות שוליות ב'ארץ עיר': 1. יש בעל-חי באות ו"ו שהוא לא וירוס ('וירוס' לרוב לא נחשב, וחבל שכך)? 2. בתקנות 'ארץ עיר', הארץ טורכיה מסווגת כ'טורקיה', 'תורכיה' או שמא 'תורקיה'? אנא עזרו למר אדון להגיע לאמת הכאובה. |
|
||||
|
||||
1. יש לפחות שלושה בעלי חיים באות ו', כולם חיות כיס אוסטרליות. 2. "תורכיה" ו"תורקיה" זהות ביחס למשחק. |
|
||||
|
||||
וולבי, וומבאט ו...? |
|
||||
|
||||
טעות. תורקיה לא מקובל. יש תורכיה ויש טורקיה. |
|
||||
|
||||
יש שתי ציפורים בו''ו- ורדית. ויראו. |
|
||||
|
||||
וומבט- ממשפחת כיסאים ויגוניה- מעלה גירה ממשפחת גמליים ויורית הדית- טורף ממשפחת גחניים. ויזון-נמנה על סוג החמוס. ויסקש- מכרסם ממשפחת שינשיליים ויראו אדום גבה- ציפור שיר ויראו זיתני - ציפור שיר ולביה- סוג כיסאים ממשפחת קנגוריים. ולבי הסלעים- סוג כיסאים. ולדנית זעירת עין- דג ומפיר-עטלף ונגייים- ממשפחת ציפורי השיר. ונגת האנקול-ציפור שיר. ופיטי- סוג של אייל. ורדינון נקוד-דג ורדית- דג ורדית- ציפור שיר ממשפחת פרושיים. וריולה סיסית- דג. |
|
||||
|
||||
ישראלים חיים כישראלים תחת שלטון לא ישראלי במקומות רבים בעולם המערבי. ארה''ב, אנגליה וצרפת, למשל. |
|
||||
|
||||
ערן, יש בשטחים מס' יהודיות ישראליות שהתחתנו עם פלסטינאים והן גרות כיום בשטחי הרשות. לא ידוע לי על דרישה מצד הרשות לפנות אותן. מדובר בדרישה לפינוי התנחלויות. ההתנחלויות נבנו כצעד פוליטי, ולכן יש לראות את הדרישה לפינוין כפוליטית. |
|
||||
|
||||
האם היהודיות הנ"ל לא התאסלמו? (שזו בד"כ הדרישה בנישואים מעין אלה). |
|
||||
|
||||
לא ידוע לי. בת"ז הישראלית שלהן כתוב "לאום: יהודי" |
|
||||
|
||||
לדרישה הפוליטית הזו יש משמעויות פוליטיות ולא-פוליטיות נוספות, ולכך התייחסתי. |
|
||||
|
||||
במשך שבועיים אכן הייתי רגוע ביותר בעקבות ההמלצה שלך, אסתי, אך לפתע פתאום, נתקלתי בידיעה הזו: אפי איתם עומד להיות שר בממשלת ישראל וחבר בקבינט הביטחוני. לפחות היו לי שבועיים רגועים... |
|
||||
|
||||
כל אדם חילוני צריך למחות על מהלך, המכניס רעיונות משיחיים לממשלה שהיא כבר מספיק ימנית. ימין ומשיחיות זה שילוב מסוכן, שאינני רוצה לראות בממשלתי. אם כי, מצד שני, יהיה נחמד להלחם למען ישראל גדולה וחזקה, מן הנילוס ועד הגנגס. |
|
||||
|
||||
היו לך שבועיים רגועים? טוב, אז מגיע לי שי צנוע, לא? (קופסה קטנה של "פררו רושה" תתקבל בברכה...) אני באמת לא מתמצאת במפד"ל* (אולי אסף שרעבי מתמצא יותר) אבל אני עדיין טוענת שאיתם הוא הבעייה האחרונה שלנו. (כן, גם שלי!) (הרי גם "גנדי" היה שר בממשלה, אז מה?) *הרי זו מפלגה שהולכת ויורדת בכוחה מבחירות לבחירות, והיא צל חיוור של מה שהיתה פעם, לא? |
|
||||
|
||||
לגבי הכוכבית - לא ממש. ב-81 היו לה 6 מנדטים, וסיימה את הקדנציה עם 5. ב-84 היו לה 4 מנדטים והיא סיימה עם 5. ב-88 היא התחילה וסיימה עם 5. 92 - התחילה וסיימה עם 6. 96 התחילה עם 9 וסיימה עם 7. וב-99 היא קיבלה 5 מנדטים. כלומר, חוץ מזינוק חד פעמי ב-96, היא שומרת על כוחה הרגיל בצורה די עקבית לאורך השנים. |
|
||||
|
||||
אל תגלה לדנבום ותקבל חצי מהפררו רושה... |
|
||||
|
||||
ב77 היו לה 12 מנדטים. ישנו קהל קבוע עליו היא מתחרה עם מפלגות אחרות. אם יש מתחרים חזקים (התחיה, האיחוד הלאומי) היא יורדת, ואם אין היא עולה. |
|
||||
|
||||
ב-73 היו לה 10, ובבחירות לפני זה 12. כלומר, ב-81 (אולי כתגובה על המהפך?) ירד כוחה באופן חד לכחצי ממה שהיה קודם לכן, ומאז נותר על כנו, עד 96 (שוב, כתגובה למהפך?) שם הייתה לה עלייה חד פעמית, ואז שוב חזרה לממדים הרגילים שלה. מוזר שאני התחלתי לבדוק דווקא מ-81, ולכן פספסתי את הירידה החדה הזו. |
|
||||
|
||||
מז"ט השגיו של איתם עד כה: 1. ראשות המפד"ל. 2. ביטול מטבחון מצומצם. 3. הכללתו במטבחון המורכב. כבר לא רחוקה הדרך למנהיגות. |
חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים | כתבו למערכת | אודות האתר | טרם התעדכנת | ארכיון | חיפוש | עזרה | תנאי שימוש | © כל הזכויות שמורות |