 |
העתיד אינו ידוע. כל מעשה שלך יכול להשפיע על העתיד בכמעט כל אופן. למעשה, אפשר לומר שהמציאות היא כאוטית. לכן, כשאתה רוצה לקנות דירה, אתה לא אוסף לבנים, אתה אוסף משהו שיהיה לו שימוש גם במידה ולא תרצה לקנות דירה. ואם נחזור להתנחלויות, האם היית מסכים שמדינת ישראל תוציא להורג את כל מי שיורשע בגניבה? גם אם זה היה מבטיח שהפשע יעלם? זאת אמרת (אם ניחשתי את התשובה שלך), אתה בודק את העונש לפי המצב העכשוי (הם הורשעו בגניבה), ולא לפי המצב העתידי (הם יהפכו לרוצחים).
העיקרון (טוב, אחד העקרונות) של מדינה דמוקרטית הוא שאי אפשר לכופף את המוסר והצדק מול אינטרסים והעדפות. כל נבחר ציבור היה מעדיף לבטל את האפשרות להעיף אותו, לאחר שנבחר, האפשרות לבטל נמנעת ממנו מטעמי מוסר. כל מנהיג היה מעדיף לבטל את הביקורת והאופוזיציה, ואפשרות זו נמנעת ממנו מטעמי צדק. אפשר להיות צודק וחכם, זה לא באותו מישור החלטות, החוכמה זה ה"איך" הצודק זה ה"מה". הפסקת האנומליה שמהוות ההתנחלויות היא צודקת, את הדרך לעשות את זה צריך לבחור בחכמה.
ההחלטה על סל תרופות (כמו כל החלטה תקציבית) היא מוסרית וצודקת (ברמת העיקרון), צדק זה לא שכולם יהיו מאושרים, מוסר זה לא שכולם יהיו מרוצים.
אין לי עמדה בשאלה המעשית, לאחר שהמעשה נפסל מוסרית (כמו ההוצאה להורג של הגנבים), הדיון המעשי הוא לא לגיטימי (מבחינתי).
הסברתי בעבר (תגובה 60893) למה אין סימטריה כזו. בכלל, גירוש (כזה שנעשה משטח ריבוני החוצה) שונה מפינוי (כזה שנעשה בתוך השטח הריבוני), ותמיד יהיה שונה, אם וכאשר המצב ה"גיאו-פוליטי" ישתנה, גם ההצעות ישתנו (וכל ההקשר המוסרי שלהם). המילה בהקשר שהבאת אותה היא פשוט לא נכונה (מסיבות שפירטתי כבר), ולכן אם אתה רוצה לכתוב דברים נכונים, תשתמש בה בהקשרים המתאימים. הבעיה שלי היא לא המגמתיות, אלא חוסר הנכונות.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש